מלחמת האופל

במקור: Underworld
במאי: לן וויסמן
תסריט: דני מק'ברייד
שחקנים: קייט בקינסייל, סקוט
ספידמן, שיין ברולי, מייקל

שין

אם יורשה לי להעיד על עצמי, אני אדם צנוע, ומסתפק במועט. בחיי היום יום, אני לא זקוק להרבה. מים מתוך הבאר, לחם מתוך התנור, וחיבור אינטרנט מהיר. דברים כאלו. התענוגות הפשוטים של החיים. וכך הוא גם כאשר מדובר בסרטים: אם יש דבר או שניים המוצאים חן בעיני בסרט, לרוב אהיה מרוצה. קחו לדוגמה את 'מלחמת האופל':

'מלחמת האופל' הוא סרט די מחורבן, מכל בחינה אובייקטיבית. כבר נתוני הפתיחה לא טובים: ראשית, הוא סרט שעוסק בערפדים. ומתי נעשה לאחרונה סרט ערפדים הראוי לצפייה? שנית, יש בו גם זאבי-אדם, וסרט המזדאבים היחיד שאהבתי אי פעם היה 'Ginger Snaps', שגם הוא זלזל בקהל הצופים עד כדי כך שלא טרח להגיע כלל להקרנות בארץ הקודש. ביזיון.

זאבי האדם והערפדים בסרט מצויים כבר מאות שנים במלחמה, המתקרבת סוף סוף לסיומה. הערפדים המתוחכמים והמתורבתים קרובים כבר לחסל לחלוטין את זאבי האדם, אלא שלמנהיג זאבי האדם, כך נראה, יש רעיון גאוני לסיום המלחמה, בנצחונו. בעצם, נא להתעלם מהשורה האחרונה – הרעיון כלל אינו גאוני. הוא מטופש למדי, וגם לאחר סוף הסרט לא הבנתי איך אותה תוכנית מבריקה היתה אמורה להביא לו את הניצחון. אבל זה בסדר, לא זה הדבר המגוחך ביותר שם.

סלין, הלא היא קייט בקינסייל הנאווה, היא ערפדה (ערפדית? איך בכלל קוראים לנקבות הגזע הזה?), ומבכירי הציידים שלהם. היא לא רעה במה שהיא עושה, מאחר וכפי הנראה חיסלה מזדאבים רבים ("לייקנים", בלשון הסרט), צברה נקודות ניסיון, ועלתה רמות רבות. אבל היא נופלת במלכודת הנושנה מכל – היא מתאהבת בציד שלה, אדם פשוט שבו מעוניינים המזדאבים, ומשום כך גם הערפדים מסוקרנים. מה באיש כבר יכול לעניין את זאבי האדם? בינינו, ואל תספרו להם, זה לא ממש סיפור אהבה. אין כאן לא פרחים, ולא כינורות דביקים שמנגנים. לעין החובבנית שלי זה נראה יותר כמו תשוקה. ואפשר להבין את התשוקה, אני חושב, כאשר רואים את בקינסייל ואת סקוט ספידמן, המשחק את האדם המבולבל "הנקלע למערבולת של תככים", או משהו. היא נראית לעילא, ללא ספק, ואני מניח שגם הוא, אם כי כבר נטען לגבי כי אין לי טעם בגברים.

ואז קורים עוד כל מיני דברים חסרי חשיבות או פשר. זה לא שהתסריט הוא לא הצד החזק של הסרט – הוא לא צד בדיון כלל. לעיתים נדמה שהשחקנים אלתרו הכל על הסט. זה יכול להסביר גם את הדיאלוגים המביכים, שאני תוהה מדוע התסריטאי לא מתבייש להיות חתום עליהם. ובכלל, איזה חלק תקציב הסרט כבר יכול להיות מופנה לכיסו של התסריטאי? לא עדיף להוסיף כמה אלפי דולרים בודדים, ולמצוא מישהו שיודע לכתוב?

באותה הזדמנות, הייתי מציע לבמאי להחליף כמעט את כל צוות השחקנים. פרט לקייט בקינסייל, לאף אחד אחר אין תירוץ למה הוא משחק רע כל כך (התירוץ שלה פשוט ומספק – היא נראית טוב). אני חושב שרבים מבין הדברים שצומחים בכיור שלי היו עשויים לעשות עבודה טובה יותר. לדברים בכיור שלי יש יותר משתי הבעות.

כן, סרט ממש רע, אבל בכל זאת נהניתי. ראשית, הוא נראה ממש טוב. ממתק מענג לעיניים. נכון, לא קשה להראות טוב כאשר המעצבים עובדים בצורה מינימליסטית עם צבע אחד בלבד (שחור), ולא קשה לסרט להיראות טוב כאשר יש בו את קייט בקינסייל בלבוש צמוד (אני עדין לא בטוח האם היא לבשה PVC או לייטקס, או אם בכלל יש הבדל בין הדברים הללו). היא נראית נהדר, ולאדם מסתפק במועט ושטחי כמוני זאת כמעט סיבה מספקת ללכת לראות סרט.

הצד החביב האחר של הסרט הוא סצינות הפעולה. שום דבר מבריק או פורץ גבולות, אבל האקשן מתוזמן היטב ועשוי כהלכה. ואם אתן מהצופות העשויות להסתפק באקשן סביר נטול כל ערך מוסף, הסרט בהחלט שווה צפייה. חלק מהאפקטים, ובעיקר האנימציה הממוחשבת של זאבי האדם, דורשים שיפור רב, אבל סך הכל, זה באמת לא מכאיב לעין.

ולבסוף, הסרט ממש מצחיק. אני לא סבור לרגע שזו היתה כוונתו של הבמאי, אבל כאשר סרטים מגיעים לרמת המופרכות והדביליות אליהן הסרט הזה מצליח להגיע – קשה לא להיות משועשעים עד אפס מקום. כאמור, אם אתם אנשים צנועים המסתפקים במועט, הסרט הזה עשוי לספק לכם שעתיים של הנאה מהולה במקצת. מלבד זאת, אפשר לראות בכך השקעה נבונה לעתיד: אם מספיק אנשים ילכו ל'מלחמת האופל', יש סיכוי לא רע שנראה עוד סרטים עם קייט בקינסייל בלבוש צמוד ביותר. ולכך קשה לי להאמין שמישהו יכול להתנגד.