יש לתעשייה הישראלית ייצוג מכובד בחו"ל, וזה אפילו לא 'כנפיים שבורות'. אונד קנולר (ככה כתוב ב-CNN) זכה בפרס השחקן הטוב ביותר על 'יוסי וג'אגר' בפסטיבל טרייבקה החדש- אך-הנחשב. |
13.05.2003
|
יומית
יש לתעשייה הישראלית ייצוג מכובד
בחו"ל, וזה אפילו לא 'כנפיים שבורות'.
אונד קנולר (ככה כתוב ב-CNN) זכה
בפרס השחקן הטוב ביותר על 'יוסי
וג'אגר' בפסטיבל טרייבקה החדש-
אך-הנחשב.
יש לתעשייה הישראלית ייצוג מכובד
בחו"ל, וזה אפילו לא 'כנפיים שבורות'.
אונד קנולר (ככה כתוב ב-CNN) זכה
בפרס השחקן הטוב ביותר על 'יוסי
וג'אגר' בפסטיבל טרייבקה החדש-
אך-הנחשב.
לא ממש הבנתי את ההתלהבות מהסרט הזה
בלי קשר לזה ש"בוצ'צ'י הוא באמת סרט מצויין שדי התפספס פה, "יוסי וג'אגר הוא סרט מרגש מאוד אשר משוחק היטב (אני שמח שסוף סוף מעריכים קצת גם את אוהד קנולר שהיה מצויין ולא רק את יהודה לוי)
הבעייה היחידה ב"יוסי וג'אגר" היתה בקצת היסחפות בתסריט.
מאיפה בדיוק הם הקריצו את העניין שהמג"ד שוכב עם הפ"פ???
ועוד בלבנון??
אני לא יודע מה התסריטאי בינהיימר חשב, אבל בתור קרבי אני אומר- אבנר אין שום מצב שזה קורה במציאות.
בטירונות שלי אלו היו הסמ''פ והחובשת.
(כן, נטפקנים ארורים – הטירונות שלי לא היתה בלבנון.)
רוצה להסביר?
לא שאני חושד שהתגובה שלך נכתבה מתוך הומופוביה, או דעה קדומה אחרת, אבל אולי בכל הסבר למה אין מצב?
הוא דיבר על המג''ד והפ''פ
לא על המ"מ והמ"פ, וגם לי זה נראה קצת לא ריאליסטי, הבדלי מעמדות (או-דרגות ותפקידים) וכאלה.
אצלנו
הממ"ג (סא"ל) הנשוי שכב לעתים עם הפקידה שלו (רב"ט).
כן, גם אנחנו לא היינו בלבנון, אבל אני חושב שכשאתה רחוק מהבית, דווקא יותר קל "למעוד".
לא זאת הנק'
הנקודה היא שבלבנון המג"ד לא יושב עם הפלוגה אלא בפיקוד, והוא אולי רואה את המ"פ פעם בשבוע (במקרה הטוב) אלא אם זה מ"פ המפקדה.
את הסרט לא ראיתי אז אני לא יכול להתיחס ו/או לנטפק אותו אלא רק תגובות.
ובקשר למעידות, זה קורה בהרבה גדודים (לא בגדוד שלי כי למג"ד הייתה אישה כוסית ופקידות שאם הוא היה נוגע בהן, אני הייתי מתלונן, עליהן).
אאז''נ
זו לא הייתה הפ"פ.
את הסרט ראיתי לפני הרבה זמן, אבל אני חושב שהמזרן המדובר הגיעה איתו למוצב בלבנון, מה שאומר שהם בטח נפגשים בתדירות גבוהה יותר מפעם בשבוע.
חוצמזה, רייצ'ל העלתה פה את נושא המעמדות/תפקידים, ורק רציתי להראות שלא זה מה שמשנה למפקדים שלנו.
''מזרן''?
''מזרן''?
קיצור למ"צ
ולעידן. חשבתי שבסרט לא מדובר בפ"פ (פקיד/ה פלוגתי/ת) אלא מג"ד ומ"פ (יש צורך?), מה שלא הגיוני בעליל, אבל אם זה חייל/מפקד/קצין (לא משנה התפקיד) מאותה פלוגה אז זה הגיוני.
מג"ד ומ"פ לא יושבים באותו מוצב (בדר"כ).
גד''פש,
זוג הנאהבים בסרט הם מ"פ והמ"מ שלו, אך לא על זה אנו מדברים.
המזרן המדובר היא חני פירסטנברג, האישה והרווח, והמ"פ הוא שרון רג'יאנו.
זו אחת מעלילות המשנה של הסרט.
רג'יאנו הוא מג''ד, לא מ''פ!
מי הדביל שטען אחרת?
רג'יאנו הוא מג''ד, לא מ''פ!
אז לא הבנתי, מג"ד או מ"פ?
מהתחלה
(מתוך הנחה שההודעה שלך לא נכתבה ב, כמובן…)
אונד קנולר – מ"פ.
יהודה לוי – מ"מ.
שניהם זוג נאהבים.
שרון רג'יאנו – מג"ד.
חני פירסטנברג – מ"צ.
אצלם זה בלי אהבה.
מעבר לזה יש גם משולש אהבה בין אסי כהן (מ-"…וגורי"), המאוהב באיה קורן-שטיינוביץ הנפלאה, מבלי לדעת שהיא דווקא רוצה את יהודה לוי, מבלי לדעת שהוא בכלל באגף אחר.
יותר ברור?
אהה
אז עכשיו הכל מובן לי, תודה רבה, נראה לי שאפשר למחוק את הפתיל הזה עכשיו, תה לא חושב?
ולא זה לא בציניות אני באמת לא הבנתי את מהלך הענינים (תרדו ממני הייתי בחו"ל כשהיה כל ההייפ (רד) . )
גם אני שמעתי
סיפור של פקידה בבסיס כלשהו בצפון שהשכיבה את מפקד הבסיס. היא הייתה ידידה שלי.
רוצה להסביר?
דיברתי על המג"ד והפ"פ, לא על שני הקצינים. (דבר שלגמרי יכול לקרות במציאות- למי שלא יודע החבר של עברי לידר היה מ"פ בנחל)
אבל מג"ד ופ"פ- בצבא של היום?? ועוד מישהו שם לב איך הוא דיבר אליה שם? במציאות העכשווית על הערות כאלה לפ"פ הוא היה טס מלבנון תוך שנייה וחצי.
טוב, נעשה כאילו הבנתי
ברנהיימר אמר לי פעם[1] שהסרט עוסק בשני מישורים- האחד, מערכת היחסים בין יוסי לג'אגר, והשניה בין המג"ד לבלונדי.
ועלילה השניה, היא זו שנטו להתעלם ממנה. מה לעשות, זה הרבה פחות ציורי מזוג מפקדים הומואים מאוהבים, וגם דורש יותר מחשבה.
יש מספיק נקודות בסרט (ספויילר? לא נראה לי, אבל אם אתם רגישים, לכו.) בהן רואים את התגובות של בלונדי, שמבהירות שהיא בחורה פגועה (ואם לצטט מזכרוני הכושל, הוא הזכיר את הפרצוף האומלל שלה רגע אחרי שהם יצאו מהחדר והיא הלכה לחפוף ת'ראש, ואת האמירות שלה בחמ"ל לקראת סוף הסרט).
זהו, אני בטוחה שקודם הייתה לי פואנטה, פשוט היא ברחה לי בינתיים.
[1]זאת אומרת, לא לי באופן אישי, מן הסתם, אבל הייתי חלק מהדיון. עזבו, אתם לא רוצים לדעת.
מזל''ט
ישראל בדרך אל האושר והפריצה. אנחנו עושים בערך מה שקולנוע צרפתי עושה….
אוקי לא.
אונד
זה לא השחקן האוסטרו – נורבגי, שהתפרסם בשל תפקידו סוחט הדמעות בסרט "קיפודים ביולנדוגיה" ??
לא צריך לקרוא את זה "אונד נולר"? אתם יודעים, K שותקת וכל זה.
הוא אוסטרו נורבגי לא?
אני יודע שאת שמו של קלאוס knopper קוראים קנופר… (והוא מדגיש את זה באתר שלו חזור והדגש..)
אמממ... אתמול.. בדו''חקו..
דיברתם על קון משהו.. זה מפגש כזה של האתר .. של כל ה-מאגניבים שלכם, לא?
אמממ
הייתי שמחה להידחף?
מה? מי? מתי? איפה?
מגניבים... oh my.
הייתה. ביום חמישי:
כתבה מספר 1528
אבל אל תיפול רוחך, בעזרת משומנת היטב תוכלי עדיין לתפוש אותנו שם. או יותר טוב, לתפוש את הקון הבא, בעוד שנה בערך (ספרי לנו חוויות).
חצי שנה לכל היותר, אני מקווה.
תשובות:
הקרנת סרטים וסרטונים. רוב אושיות האתר והרבה אנשים אחרים. ביום חמישי שעבר. באולם בעין החורש.
טוף.. מוחקים את התגובות שלי פה בשרשרת...
אבל לא נורא.
אגב- הכייצד שמעולם לא שמעתי על הסרט הזה שזיכה שחקן ישראלי(!) בפרס בינלאומי (דבר נדיר לכשם עצמו). אולי לא היה לי אינטרנט כבר חודשיים אבל לא חזרתי מאי בודד.
יש לך כבלים?
אם לא, זה יכול להסביר איך פספסת 90 אחוז מההייפ שעשו לסרט. חוץ מזה, הוא הוצג בסינמטק ובקולנוע בסתיו האחרון בהצלחה מפתיעה (במקור יועד רק לערוץ 3). יותר מכל, הסרט מוכר בזכות שיר הנושא: הביצוע של עברי לידר ל"בוא". יש לשיר אפילו גרסה באנגלית שנכתבה לכבוד אחד הפסטיבלים (פסטיבל ברלין, אאל"ט).
אולי בכל זאת חזרת מאי בודד?
יש לך כבלים?
אמממ… בפעם האחרונה שבדקתי היה לי יס. אבל כשחושבים על זה השם (יוסי וג'אגר) נשמע דיי מוכר…
זה שלא שמעת על הסרט הזה
זה משום שאת לא מתעניינת בקולנוע.
או בטלוויזיה (טוב, בכבלים)
לא נכון
אני פשוט לא מתעניינת בקולנוע ישראלי.
(אגב- אתה מדביק סטיגמות!)
למה?
לא אמרתי שכל מי שמתעניין בקולנוע חייב *לראות* את הסרט הזה. גם אני לא ראיתי אותו. אבל קשה לי מאוד להאמין שמישהו שחי בארץ, מתעניין בקולנוע וגולש באינטרנט לא *ישמע* עליו אפילו. הסרט הזה הוזכר בכל עיתון, אתר או תכנית טלויזיה שעוסקים בקולנוע בארץ. הוא הוזכר גם באתר הזה כמה וכמה פעמים, כולל בסיכומי השנה למיניהם (אם כי לא נכתבה עליו ביקורת). אם לא שמעת עליו – זאת בעיה שלך, לא של הסרט.
לא שלסרט חסרות בעיות...
אבל באמת מוגזם להגדיר מישהו אם הוא חובב קולנוע או לאו ע"פ היכרותו עם "יוסי וג'אגר"…
למה?
אמרתי שכן שמעתי עליו בסוף..
אתה מדבר עלי כאילו אני איזו עיוורת חרשת שלא רואה מה קורה סביבה (גירסה ישראלית למוחמד אסאחף?).
כבר אמרתי שלא היה לי אינטרנט כבר חודשיים?
הסרט יצא באוגוסט שנה שעברה,
כך שהחודשיים האחרונים לא ממש שייכים לעניין. וחוץ מזה, לא התכוונתי להעליב. אם מישהו היה אומר עלי שאני לא מתעניין בטניס, לא הייתי נעלב מזה. פשוט, שאלת "איך זה שלא שמעתי עליו" – עניתי. הסרט הזה לגמרי לא הוסתר מעיני הציבור.
נו!
נו אז לא פלא שלא זכרתי שכן שמעתי עליו! אם הוא יצא באוגוסט שנה שעברה…
ואתם גורמים לי להרגיש כמו מישהי שבאה מהחלל החיצון…
אוגוסט 2002, אוגוסט!
אוגוסט האחרון זה מספיק זמן לשכוח סרט ישראלי שלא הפסיקו להזכיר בכל כלי תקשורתי שיש?
מה אורך הזכרון אצלכם בכוכב הלכת זורבה? (סתם, אל תקחי את זה אישית, כל אחד והזכרון הלקוי שלו ).
ג'יסוס, זה פשוט שסרטים ישראלים לא מעניינים אותי כל כך. יש לי עליהם דעה ראשונית. תקראו לי גזענית, תקראו לי שונאת אדם- סרטים ישראלים אני לא סובלת.
האמת, בנושא הזה, את לא בחברה *כזו* רעה
אם הסקרים הבאים הם עדות כלשהי:
כתבה מספר 197
כתבה מספר 686
תן לי 10 אחוז סקס בבקשה
איזו בריטית אחת עשתה מחקר כמה אחוזים מכל דבר (אקשן, סקס, אפקטים וכד') צריך שיהיה בכל סרט כדי שיהיה מושלם (לפחות מבחינת הדו"חקו). לפי המחקר שלה "צעצוע של סיפור 2" הינו הכי קרוב לנוסחה המושלמת. עוד מהמחקר, צריך 30 אחוזי אקשן. עלילה? מספיק 10 אחוזים מהסרט.
http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-2618675,00.html
שאלה
אם יש סצינה שבה זוג מתנשק וברקע מתרחש פיצוץ, האם זה נחשב באחוזים של הרומנטיקה או האקשן? או שצריך לחשב את שטח המסך היחסי שכל אחד מהאלמנטים תופס באותו רגע? ואם הנשיקה הזאת חיונית להתפתחות העלילה, איך מכניסים את זה לחישוב? ומה שיעור המע"מ היום?
שאלה (כותרת הושארה כי אני עצלן)
תלוי, אם זה נניח סרט כמו "שקרים אמיתיים" אז הנשיקה הינה חלק מהאפקטים. שוורצי יודע לנשק?!
והמע"מ הינו 18 אחוז. מה, אסור לענות ברצינות מדי פעם?
סליחה, שכחתי אלמנט חשוב
8% מוזיקה. האם זה אומר שבמשך 8% מהסרט המסך צריך להיות חשוך? או שמוזיקה אמורה להשמע במשך 8% מהסרט בלבד? ואם שומעים עוד קולות – דיבורים וכאלה – על רקע המוזיקה, זה עדיין נחשב?
והקרדיטים, מה יהיה עליהם? יעברו על זה בשקט?
דוחק''ו בריטי.
אוקי, לפי אותה הנוסחה, להלן הסרט המושלם:
30 דקות ראשונות: הגיבורים הולכים מכות, זורקים זה על זה רימוני יד, יריות, בלאגנים.
17 הדקות הבאות: הגיבורים מפסיקים בבת-אחת להילחם בינם, מתיישבים, ומתחילים להריץ ביחד דאחקות בצוותא.
13 הדקות הבאות: הגיבורים עוברים לדיון רציני יותר במהותם הפילוסופית של הטוב והרע.
12 הדקות הבאות: האווירה הרומנטית בדיון הולכת ומתחממת, והגיבורים (והגיבורות) מגלים את רגשותיהם האמתיים אלה כלפי אלה. לחליפין: אפשר להחליף את כל הרומנטיקה בסצנת סקס שנמשכת 12 דקות.
10 הדקות הבאות: סצינת אפקטים מרהיבה, במהלכה המטוסים מ-"פרל הארבור" מפציצים את הקולסיאום מ-"גלדיאטור" בו נערכת תצוגת אופנה של אקי רוס (איפה היא היום?) מ-"פיינל פנטסי".
10 הדקות הבאות: גרסא מקוצרת של "המלט" (כבר עשו דבר כזה פעם).
8 הדקות הבאות: קטעים נבחרים מאופרות ידועות.
סה"כ סרט של 100 דקות. בנוי בדיוק לפי הנוסחה והולך להיות להיט היסטרי. תביאו לי עכשיו מפיק ותקציב של 50 מיליון (כמה? סליחה, לא יכולתי להתאפק) ואני מביא לכם פה את הבלוקבאסטר הכי גדול מאז "טיטאניק".
נשמע כמו האלמנט החמישי
וכולנו יודעים איזו איכות יש לסרט נוסחאתי
לא שאני רואה עכשיו את כל המפיקים בבריטניה יושבים עם מחשבון מול התסריט. בכל אופן, המחקר מתייחס לסרטים המצליחים בבריטניה. הכסף הגדול מגיע בד"כ מאמריקה, שם יש יותר תושבים ופחות תשומת לב לעלילה, אז לא בטוח כמה הנתונים מתאימים לשובר קופות שיכול להתחרות עם טיטאניק או ספיידרמן.
מה שכן, צעצוע של סיפור 2 אכן קרוב לשלמות .
שתי מלים על המאמר הזה:
טים – טום.