 |
||
| ושוב, פוליטיקה בעין הדג. לצערו של הבמאי הפלסטיני איליה סולימן, המועצה לביקורת סרטים אישרה את הקרנת סרטו המצליח 'התערבות שמיימית' (או שעכשיו זה 'אלוהית'?) בארץ, ובכך מנעה ממנו את הפרסום חינם שזכה לו 'ג'נין ג'נין'. |
23.01.2003
|
|
יומית
ושוב, פוליטיקה בעין הדג. לצערו של
הבמאי הפלסטיני איליה סולימן, המועצה
לביקורת סרטים אישרה את הקרנת סרטו
המצליח 'התערבות שמיימית' (או שעכשיו
זה 'אלוהית'?) בארץ, ובכך מנעה ממנו
את הפרסום חינם שזכה לו 'ג'נין ג'נין'.
ושוב, פוליטיקה בעין הדג. לצערו שלהבמאי הפלסטיני איליה סולימן, המועצה
לביקורת סרטים אישרה את הקרנת סרטו
המצליח 'התערבות שמיימית' (או שעכשיו
זה 'אלוהית'?) בארץ, ובכך מנעה ממנו
את הפרסום חינם שזכה לו 'ג'נין ג'נין'.
נשמע סרט מעניין,
אפשר ללכת לראות, ומזל שלא נתנו לו את הפרסום חינם. הוא היה מצליח אז יותר מסרטים ישראליים.
מסתבר שלא נמנע לגמרי
הפרסום חינם, כלומר.
הנה, דוני דארקו הופך בארה"ב לקאלט רטרואקטיבי ב*קולנוע*.
http://www.livejournal.com/talkread.bml?journal=donnie_darko&itemid=249824
האממ... מוטב מאוחר מאשר אף פעם?
דווקא נשמע לי מסקרן
ואפילו חשוב, ללכת לראות את הסרט הזה.
כמובן שעוד יותר טוב, אם יהיה לנו משהו לשלוח להם בחזרה.
דווקא נשמע לי מסקרן
דבר ראשון את יכולה להיות בטוחה שהם לא יקרינו סרט ישראלי, וכשזה יקרה אף אחד לא יכתוב על זה בעיתון. אז לא יהיה לנו מה לשלוח אליהם בחזרה.
אני ראיתי את טריילר, והוא נראה בסדר, אך אני אראה את שמונה מייל (ואני לא אראה ביוגרפיה של אמינם מסיבות עקרוניות) לפני שאראה את השטות האנטי ישראלית הזאת. אני לא נהנה לראות מאבטחים ישראלים מתים בתפקיד הסטורם טרופרס התורנים, ואני לא נהנה ללכת לסרטים בהם אני סובל.
-האשף הדגול
מה הסיבה העקרונית?
והאם אתה מודע לזה ש"8 מייל" הוא ביוגרפיה של אמינם בערך כמו ש"רוקי" הוא ביוגרפיה של סטאלון?
אהה. כי סטאלון גם היה
מתאגרף שהגיע משום מקום, לאחר שעבד כגובה חובות של המאפיה, והתמודד על התואר מול אלוף העולם… אה, רגע. לא, הוא לא.
או במילים אחרות, מאיפה הבאת את האנלוגיה הזאת?
אהממ, אני חושבת שלזה בדיוק הוא התכוון
שאין כמעט קשר בין השניים.
זה חשוב,
בלי קשר להאם אני סובלת או לא (כי ברור שאני אחטוף קריזה, כמו רובנו), או האם הסרט טוב או לא.
זה חשוב, כי זו ההזדמנות היחידה בעצם שלנו, (וחשבתי אם לכתוב 'כמעט היחידה', אבל לא, זו היחידה) לראות את המצב דרך העיניים שלהם, המבט, הראש. לראות איך הם חווים את הדברים, מה הם חושבים ואיך הם רוצים להביע את זה. ולא דרך הכתבות במוספים הפוליטיים ובחדשות, שמתייחסות רק לצד הפלסטינאי שתומך בטרור. כי גם לנו, תומכים בכניסה לשטחים או לא, יש עוד המון נקודות מבט וכאבים ורגשות שמתחברים לדבר.
ולהבין שגם להם יש את זה, זה דבר מאד חשוב וגם הכרחי לדעתי.
והכל היה טוב ויפה
אם זה לא היה סרט *כל כך* מחורבן.
עוד לא קם המניאק שיאשים אותי בהתנגדות פוליטית לסרט הזה. ולראייה – אפילו לקחתי אותו באוזן במיטב כספי (בערך 11 ש"ח, אבל מי סופר), מלא כוונות טובות, כולי רצון להתחבר ל"מבנה האפיזודי" ולהומור המעודן, או משהו.
אז נכון, מצמצתי בחרדה קיומית קלה כשהנינג'ה הפלסטינית חיסלה את השב"כניקים, תוך שהיא נעזרת במגן מוזהב בצורת ארץ ישראל (סליחה, פלסטין) השלמה, בין הים לנהר (זה לא ספוילר. אין שום דבר שיפגע בהנאה מצפייה בסרט הזה. אין שום הנאה בצפייה בסרט הזה) – כנראה שביליתי יותר מדי זמן בין הציונים, ואני מושפע. נכון, ההצגה של הקלגסים הישראלים במחסום היתה חד-צדדית, פשטנית וגסה. לא שציפיתי למשהו אחר, ולא שאפשר לחשוד בי באהבת מחסומים או משהו… ובכל זאת, הבנאדם יודע לצלם בצבע, איך הוא יכול לראות את המציאות בשחור-לבן ילדותי כזה?
אבל הסרט הזה מגעיל עוד הרבה לפני שמגיעים למסר הפוליטי שלו. עצם העובדה שהגעתי לסצנות שהוזכרו לעיל נעוצה בכוח-הסבל הטיטאני שלי. הנינג'ה הציונית שחולקת אתי קורת-גג, שתזכה לחיים ארוכים, דרשה להפסיק את ההקרנה עוד הרבה לפני זה, אך ורק מפאת השעמום התהומי – יותר גרוע אפילו מרספירו, בחיי. "מבנה עלילתי אפיזודי בנוסח ז'אק טאטי" מיי אס. הבנאדם פשוט לא טרח לספר סיפור. הרבה אנשים שלא קשורים לכלום עושים דברים שלא קשורים לכלום. המון שתיקות נבובות. סצינות אהבה ממושכות בהשתתפות שתי כפות ידיים, על רקע ידית הילוכים של אוטו. והכל מצולם יותר מדי מרחוק, יותר מדי לאט, רוב חרטא ברטא על לא מאומה. גם הופעות הבלט המודרני הגרועות ביותר שראיתי (נו, חיי הזוגיות…) היו יותר מעניינות וקוהרנטיות. לא נותר לי אלא לייחס את הפרסים והשבחים שהסרט קצר למסר הפוליטי האופנתי שלו, ושתתייבש לי המקלדת על המשפט האחרון… רוצים להתנגד לכיבוש? לכו תחתכו איזו גדר. תשלחו צ'ק ליוסי ביילין. תזרקו עוגת קצפת או חרא של כבש בפרצוף של אריק שרון. אבל תתרחקו מהסרט הזה. הוא עוד עלול לגרום לכם להשתטח על הקבר של ברוך גולדשטיין.
אבל זה סרט זר
הם לא אמורים להיות טובים?
עניין טכני
הסרט נעשה בידי במאי פלסטיני. ממשלת ישראל, נכון להיום, לא מכירה בפלסטין כמדינה. לפיכך, סרט פלסטיני הוא לא יותר זר מסרט ישראלי, מה שמתיר לשנוא אותו.