 |
||
| לתשומת לב המועמדים לכנסת: הנה חוק אחד שיהיה נחמד לראות במצע כלשהו גם אצלנו. קנס של 50 דולר למשתמשים בטלפון סלולרי באולמות קולנוע? כן, בבקשה. |
24.11.2002
|
|
יומית
לתשומת לב המועמדים לכנסת: הנה
חוק אחד שיהיה נחמד לראות במצע
כלשהו גם אצלנו. קנס של 50 דולר
למשתמשים בטלפון סלולרי באולמות
קולנוע? כן, בבקשה.
לתשומת לב המועמדים לכנסת: הנהחוק אחד שיהיה נחמד לראות במצע
כלשהו גם אצלנו. קנס של 50 דולר
למשתמשים בטלפון סלולרי באולמות
קולנוע? כן, בבקשה.
אהרוכ אני מניח
בקניון ערים בכפר סבא אין פלאפונים מצלצלים כמעט. פשוט האולמות מתחת לאדמה ואין קליטה בגרוש. רק מעט פלאפונים מצליחים לקלוט משהו.
אבל גם ככה זה קקי קולנוע…
יש פתרונות טכניים.
http://www.geek.com/news/geeknews/2002Jul/pda20020701015214.htm
"טפטים מיוחדים", נקרא לזה.
בשורה התחתונה, אני כן רוצה שהמחוקק יבחר צד. אני רוצה שהמחוקק יתיר לי להפעיל כל כמות של כוח שתדרש כדי להפסיק את ההפרעה. גם אם זה אומר שמכשיר שהיה מאוד יקר יסבול בין העקב שלי לרצפה.
רד פיש ניסח את זה הכי טוב:
http://corky.net/may/data/progheb.htm
תורץ מאי לכנסת ה16!
ואם תדאגו לדחיית הבחירות ביום, אני אפילו מתחייב להצביע לה..
אבל למה? למה ISDN כשאפשר ADSL/כבלים?
צריך לדאוג גם לשכבות החלשות.
ארר.
אל תשכח שהם ניסחו את המצע הזה לפני המון שנים, כשיסד"ן היה עדיין חלום רחוק ורטוב.
אך, איפה הימים בהם ביפ ביפ ביפ היה צלילו של מודם לוחץ יד, ולא דברים של מסוממת שמפרסמת מקינטושים?
אני מניח שהייתי צריך להוסיף
עדיין, מצא נפלא, הוא תלוי על קיר הכיתה שלי, ואני צוחק מחדש כל פעם שאני קורא אותו, ומסכים עם חלקים נרחבים ממנו
אההה... קלאסיקה אמיתית.
חוק, אני חושש, לא יעזור כאן
בארצנו הקטנטונת ישנו חוק האוסר על השלכת אשפה במקומות ציבוריים, עבירה אליה מתלווה קנס (גדול!). ובכל זאת, המקומות הציבוריים אצלנו מלוכלכים למהדרין (גם בחודשי השנה בהם עובדי הניקיון אינם שובתים). הפתרון בכל הנוגע לטלפונים סלולריים בקולנוע הוא לא פרלמנטרי אלא מעשי – לקחת סדרנים שעושים את העבודה שלהם. סדרנים כאלה – שיעירו למי שמנהל שיחות נפש בזמן צפיה בסרט ויגררו אותו אל מחוץ לאולם אם הוא ממשיך בזה (ותאמינו לי, ההשפלה שמתלווה לאקט כזה עבור אותו צופה משולה לקנס גבוה מאוד) – ידבירו את התופעה הרבה יותר מהר מחוק שעוסק בה.
ואגב, עד כמה ששיחות סלולריות בזמן הצפיה הן דבר מעצבן, אני חושב שבכל זאת ראוי למתוח קו – אם מישהו שכח לכבות את הפלאפון שלו לפני שהוא נכנס לאולם עדיין אין סיבה לסקול אותו. שוכחים, קורה. כולנו בני אדם. השאלה היא מה אותו אדם עושה אחר כך – מכבה את המכשיר, או מתחיל לנהל אתו שיחות נפש.
מה שמזכיר לי....
הייתי שלשום בקלנוע, ובאתי עם עוד ארבעה אנשימים.
מאחורינו ישבו חבורת פטפטנים-מגלי-סוף-האדיוטים-מהשורה-האחרונה-שואלי-מי-זאת-הדמות-הזאת?-גם- אם-זאת-הדמות-הראשית בלתי נלאית.
לבסוף, אחרי אלפי הערות (ואיומים לנזקים גופניים קלים), החבורה מאחורה נרגעה מעט.
לפחות עד שהפאלפון של זה שישב לידי צלצל. כמובן שעזרתי לו (בעדינות, כמובן) לכבות את הפאלפון, מה שגרם לכל השורה מאחורה להתרעם שאני מתלוננת עליהם, כשאני בעצמי לא סוגרת ת'פאלפון.
העובדה שהפאלפון לא שלי, כמובן, לא שינתה להם.
ואם זה לא מספיק, אחרי פחות מחמש דקות, הפאלפון של זאת שישבה לידי (מהצד השני, הפעם), צלצל גם הוא. אבל היא החליטה לענות, והייתה בהלם כשלקחתי לה אותו ופשוט ניתקתי באמצע (יעל: "אלא היו ההורים שלי!" אני: "לא. מדברים. בפאלפון. באמצע. סרט!").
ושוב, לא עזרו מחאותיי שזה לא הפאלפון שלי, ושורה שלמה הזעיפה לעברי מבט.
אגב, ללא קשר, מיותר לציין שבאותו סרט, ברגע הכי מותח והכי – צלצל פאלפון. אבל הוא לפחות לא היה קשור לאף אחד שישב לידי, הפעם.
לא, הפתרון הוא לא פרלמנטרי
וגם לא מעשי, אלא טכני כמו שהקיפוד מציע.
מישו יודע איך אפשר לגרום לבעלי אולמות הקולנוע להשקיע כסף בטפטים הנ"ל?
גם כן יעזור הקנס הזה
בארץ עדיין לא משלמים בדולרים.
לא שוכר דירה או טס לחו"ל או מנוי לספק אינטרנט או קונה מוצרי חשמל וכד'. (אז נכון, בפועל משלמים בשקלים אבל המחיר לרוב נקוב בדולר. או שמא החוק עזר?)
ממליץ להתרכז בסרט
במקום לצקצק בלשונכם בצדקנות בכל פעם שנשמע צלצול, אני ממליץ פשוט להתעלם ולהמשיך לצפות… בדר"כ התגובות מפריעות הרבה יותר מהצלצול עצמו.
ומה אחר כך?
בכל פעם שמישהו שותק ומנסה להתרכז בסרט, זה שהפלאפון שלו צלצל רואה זאת כאישור להמשיך ולפטפט בפלאפון גם בסרטים אחרים.
הרי אם אשתוק בסרט אחד – זה לא מבטיח לי ששאר הסרט יעבור עלי בשקט. וגם לא סרטים אחרים. להיפך אפילו.
בטח שלהעיר לאנשים. פעם הם עוד ילמדו.
באחד מפרקי סדרה
מסוימת שאין להזכירה כאן מחשש לפתילים אוף-טופיקיים (נו טוב, אני אסתכן: באפי), באפי, כדי לנצח שד עתיק, שולפת מטול טילים כדי לחסלו. אולי אני קצת קיצוני אבל עם כל הציוד שלא-החזירו לצה"ל, לא יזיק שיהיה איזה תורן אחד בכל בית קולנוע שישלוף איזה מטולון לעבר המצלצל התורן. במהרה אנשים יבינו את הרמז.
אני בעד קופסאת גפרורים.
הרבה יותר פשוט.
(שלש נקודות למי שיודע איזה שיר אני מזמזמת).
הקברן טם טם טם?
בשבילך
נשים את פייג' שתקרא: "סלולרי!" "דחפור!" ותפתור את העניין באלגנטיות עתירת אורבינג
הקדמתי אותך. :)
אני יודעת שהזכרתי אותם הרבה בזמן האחרון, ובכל זאת – כשאותם אדיוטים בשורה האחרונה החליטו בקטעים הכי מותחים לפרשן לי ת'סרט (לא, לא שמנו לב שהוא תקף אותו. תודה על ההבהרה), לא יכלתי שלא למלמל (בשקט מופתי, כמובן, אני לא רוצה להפוך לאדיוטית מהשורה האחרונה בעצמי) – "סכין!" וניסיתי לזרוק דברים בלתי נראים עליהם (זה אחרי שכבר זרקתי את הקש שלי, ושקלתי לצרף אליו גם את הפופקורן).
ושאלה מהותית – איך זה שהאדיוטים תמיד מגיעים לשורה האחרונה? האם זאת השורה האחרונה שהופכת אותם לאדיוטים? או שהם פשוט אדיוטים, והם איכשהו תמיד מקבלים כרטיסים לשורה האחרונה?
הם אידיוטים.
הם יושבים בשורה האחרונה, בלי קשר לכרטיס שניתן להם במקור.
אבל למה
את בשורה הלפני האחרונה? לפחות באולם החביב עלי השורות האידיאליות הן 8 או 9, כסא 11. אפשר להתפשר גם על שורות 10 או 11 שעדיין ממוקמות במרחק ומיקום אופטימליים מהמסך/רמקולים.
בשורות אלו האידיוטים מהשורה האחרונה אינם מורגשים. ובמידה שכן – המשתיקים ועושי ה"ששש!" בשורה הלפני אחרונה משתיקים אותם. (במקרים קיצוניים מתפתח דו קרב של אש"רים ואנשי ה"ששש!" שגווע מעצמו או ע"י הסדרן או שבדיוק מתרחש איזהשהו פיצוץ במסך שגורם לכולם להשתתק ולהתלהב מה-CGI)
אני חושבת שחוק האידיוטים בשורה אחרונה
עובד רק על מבוגרים.
בני נוער אידיוטים מטבעם, לא חשוב איפה הם יושבים והרי באולם מלא, לא כולם יכולים לשבת בשורה האחרונה?
אצלי נתקלתי בחבורת
זיינקים (הם נראו כאילו הם בכיתה ג', ככה שהם לפחות זיינקים). ואני די משוכנעת שהם היו האדיוטים היחידם באולם.
ושלמקו – אני שייכת לזן הישן של האנשים, שמחייך יפה, מבקש כרטיסים, ומתיישב במקום שהם מראים – לא משנה איפה הוא.
לבקש שורות מסויימות?… באמת שהגזמנו.
אז תחייכי יפה
ובמתק שפתיים תדרשי מקומות מעולים בשורה האמצעית, בכסא/ות האמצעיים. אחרת תשבי בפינת האולם, מתחת לרמקול חזק במיוחד ותצאי עם נקע בצוואר, חרשות תמידית באוזן אחת וחוסר מידע מוחלט על מה שקרה בחצי הימני/שמאלי (בהתאם למקום מושבך באולם) של הסרט. (או עוורון חלקי עקב ישיבה בשורה הראשונה. בצד. והכי חמור – עלולה לקבל כרטיס לשורה האחרונה. אידיוטית!
)
אצלי נתקלתי בחבורת
אני מאלה שמחייך יפה, לוקח ת'כרטיס, ומתיישב בשורה 4 כסא 11. או 12, אם תפוס.
טוב לדעת.
אתם יודעים איפה האידיוטים מהשורה האחרונה
לא מורגשים בכלל?
בשורה הראשונה. Wink wink, nudge nudge.
דוקא כן מורגשים
צ'אל את מי שהיה בקון האחרון
================================
אסףT היה שורה/שתיים לפני הסוף ואמנם דיבר פה ושם אבל רק (אהמ.. כלומר "בעיקר") בתגובה לדברי חבריו לישיבה (תרגום: אם הפרעתי – אני מאשים את ברק)
מה שהכי עצבן אותי הוא
שכשראיתי אתמול את הארי פוטר אז היו אידיוטים של השורה האחרונה אבל הם היו מכל הצדדים שלי ואני ישבתי בשורה השנייה.
הערה לעצמי – כשהולכים לראות סרט שמכוון לילדים, לא ללכת להצגה המוקדמת.
וכשהולכים לראות ספיידרמן, לדאוג שזה לא יהיה ביום הראשון של החופש הגדול.
_____
העלמה עפרונית, מחזקת.
וכשרואים סרט של סטאר-טרק,
לא יחד עם אתם-יודעים-מי שמוחאים כפאים כשרואים את האנטרפרייז על המסך.
יס!!!
אנשים, כבו פלאפונים.
אם לחוץ לכם, תמיד יש רטט.
וזה אפילו נעים.
אוקיי
באופן אישי, ממש נמאס לי מכל עניין צלצולי הפלאפונים. מה שאני משתדל לעשות, זה לקום ולצעוק, בסוף כל סרט שצלצלו בו פלאפונים.
כי זה פשוט כל כך מציק. מה האנשים האלו חושבים לעצמם? אני בא לקולנוע בכדי לברוח בריחה מוחלטת וחד-משמעית מהעולם, והם ממשיכים להחזיר אותי לתוכו. זאת פשוט חוצפה ממדרגה ראשונה.
אז כשעולות הכתוביות, וכתוב מי המתרגם/ת, וכולם מתחילים לקום, אני עומד, וצועק בקול הכי חזק שיש לי "ותודה לכולכם שזכרתם לכבות פלאפונים!!!".
מבחינתי, אם רק אדם אחד בכל פעם, יהיה מספיק נבוך, כדי לזכור לכבות את הפלאפון שלו בפעם הבאה, אז השגתי את המטרה שלי.
אבל רוב האנשים לא יוצאים
לקולנוע בתדירות בה אתה – או אני – הולכים. מבחינתם אתה רק קוריוז, אגרוייסע מישיגינע, שיישכח עד היציאה הבאה לקולנוע.
לא נראה לי שהם אלה
שצריכים להיות נבוכים