 |
||
| רומן פולנסקי חזר ותבע לעצמו את התואר סמאח: סרטו 'הפסנתרן' המתרחש בגטו בתקופת השואה זכה בדקל הזהב בפסטיבל קאן. הסרט הפלסטיני 'התערבות שמיימית' זכה בפרס חבר השופטים (שזה גם טוב, אבל פחות). |
27.05.2002
|
|
יומית
רומן פולנסקי חזר ותבע לעצמו את
התואר סמאח: סרטו 'הפסנתרן' המתרחש
בגטו בתקופת השואה זכה בדקל הזהב
בפסטיבל קאן. הסרט הפלסטיני 'התערבות
שמיימית' זכה בפרס חבר השופטים
(שזה גם טוב, אבל פחות).
רומן פולנסקי חזר ותבע לעצמו אתהתואר סמאח: סרטו 'הפסנתרן' המתרחש
בגטו בתקופת השואה זכה בדקל הזהב
בפסטיבל קאן. הסרט הפלסטיני 'התערבות
שמיימית' זכה בפרס חבר השופטים
(שזה גם טוב, אבל פחות).
מה אפשר להגיד? מזל טוב.
אם אני לא מבלבל עם בדיחה אחרת,
מה, יש קולנוע פלסטיני?
אתם בטוחים שהכוונה לא ל"קולנוע פלסטליני"? (ע"ע צ'יקן ראן. ולא, אל תתקנו אותי.)
בטח שיש.
ולראיה אני מתכבד להביא את תירוצי הפלסטינים בדבר ההלוויה המבוימת בג'נין: "זה היה חלק מצילומי סרט" (ולכן, כמובן, הניצבים ברחו כשהמת נפל מהאלונקה, קם והלך…).
המומיה 3?
תהיה
מה "גם טוב, אבל פחות"?
פרס חבר השופטים או שהסרט הפלסטיני זכה?
היררכית הפרסים בקאן
היא מוזרה. במקום פרס ראשון, פרס שני ופרס שלישי הם נותנים את דקל הזהב, פרס השופטים, פרס הקהל, פרס השופטים המיוחד ועוד כמה כאלה, כשכמובן השם לא אומר שום דבר על דרגת חשיבות הפרס. "פרס חבר השופטים" הוא לא חשוב כמו דקל הזהב. אבל זה גם כן משהו. חוות דעת על הסרט הפלסטיני אני אוכל לתת רק כשאראה אותו.
כאילו שיקרינו אותו בארץ
כאילו, לא יקרינו?
בלאדי שמאלנים!
ברור שיקרינו. הרי התשקורת השמאלנית מנסה לתקוע גב בסכין האומה, ולקדם את מטרותיו של האויב הפלסטליני על חשבון הישות הציונית.
על מה הוא מדבר בכלל?
כאילו, יש מישהו שיודע? ואיך קוראים לו בערבית, ואיך תרגמו את זה לאנגלית? והאם הוא בערבית או באנגלית?
צ'פלין צופה עלינו
"פרס חבר השופטים הוענק לסרט 'התערבות אלוהית', שהוא סיפור אהבה על רקע הימים האלה בין פלשתיני תושב ירושלים ובין פלשתינית מרמאללה. מקום המפגש היחיד שהם יכולים למצוא לעצמם הוא במכונית ליד מחסום של צה"ל בדרך בין שתי הערים. בין המבקרים היה מי שאמר עליו כי הוא "מבט על הסיכסוך במזרח התיכון מבעד לעיניו של צ'רלי צ'פלין""
(מתוך כתבה של שלמה פפירבלט מידיעות אחרונות של היום)
אני זוכר
סרט שלא יצא לי לראות מתקופת האינטיפאדה הראשונה או קצת אחרי (לא זוכר מתי הוא יצא בדיוק) בשם "אני אחמד" שמספר על חייו הקשים של פועל פלסטינאי שעובד בישראל.
כמובן שהסרט נאסר להקרנה.
אם הסרט לא יוקרן בארץ
אפשר יהיה למצוא אותו ב-azaa
אני מטיל ספק למרחק.
למה, את 'חולה אהבה בשיכון ג" אפשר להשיג בקאזה?
עבר לך משהו מעל הראש, רד.
תגידו, הכותרת של היומית
זה לכבוד ההישג המרשים שלנו באירוויזיון לפני יומיים?
(יש כאלה שיתווכחו כמה הוא מרשים, אבל אני אישית ציפיתי ליותר גרוע.)
אני חושב שהפעם הם הוכיחו סופית
שהאירוביזיון הוא באמת "טקס לקירוב האחווה ושלום בין המדינות" ולא באמת תחרות שירים. גם השיר הזוכה לא היה מי יודע מה.
אני לא מאמינה שלטביה זכתה!!
*בכי היסטרי*
מלטה היו כל כך הרבה יותר טובים!
בהחלט נכון.
חוץ מהקטע של הבכי ההיסטרי.
קירוב האחווה והשלום? לי זה דווקא
היה נשמע כמו טקס בו מכירים בכוחם של אתרי קולנוע (חמשת היוונים לבושים כמו רובוקופ ונעולים בפלטפורמות של החייזרים מ'הקרב על כדה"צ', עולים לשיר את שיר התמיכה הטכנית לנטוויז'ן: "Say, say the password").
לא. זו לא הזמנה לפתיל-אירוויזיון. בכלל, הוא בטח יימחק עוד מעט.
קסטנדה - הנקמה?
זה ניסיון ליצור סוג חדש של סוריאליזם, בהפוך על הפוך, שבו את כותבת הודעה, למרות שאת יודעת שאת עצמך תמחקי אותה עוד דקות ספורות? ולא רק יודעת – אלא גם מצהירה זאת בפומבי?
אתה טועה.
סוריה-ליזם זה היה השיר של פינג פונג, לא שרית חדד.
האירוויזיון - אתר רשמי
http://www.ebu.ch/tv-cec_home.html