במקור: The Rocky Horror Picture Show
במאי: ג'ים שרמן
תסריט: ריצ'רד או'בראיין וג'ים שרמן
שחקנים: סוזן סרנדון, בארי בוסטוויק, טים קארי, ריצ'רד או'בראיין, מיטלוף
(ביקורת בהשתתפות הקהל. נא להגיב, לענות, ולהתייחס
בהתאם)
איך מסבירים את זה? איך מסבירים למה אדם מן היישוב הולך מדי חודש לקולנוע עם ביריות ומחוך, מתרוצץ בקולנוע, מדבר עם דמויות מהסרט (למרות שהן לא עונות), צווח במלוא גרונו ומעז לטעון שהוא נהנה מזה? "אגרויסע מישיגנע", צועקת מישהי בשורה השניה. כן, זו גם אפשרות. אבל בואו נתחיל מחדש, וננסה להבין את הטירוף הזה. הנקודה הכי חשובה בקשר לסרטי קאלט היא שצפייה בהם מהווה בדרך כלל חוויה קבוצתית המנותקת מהסרט עצמו. בפעם העשירית כבר פחות משנה מה קורה על המסך, והדגש הוא על מה שקורה לצופים, מה הם עושים, ואיך אתה נהנה בחברתם. ומופע הקולנוע של רוקי הוא מלך סרטי הקאלט: לא רק צחוקים משותפים, ציטוט של כל השורות ושחזור סצינת קרב החרבות, אלא תרבות שלמה: שירים, בגדים, ריקודים, תנועות. זו אולי הסיבה למבט התדהמה שיעניק כל 'רוקי'סט למי שיפנה אליו את השאלה התמימה, "אבל על מה הסרט?"
אחורה. עוד אחורה.
הכל התחיל בלילה גשום וקר בשנת 1975, בהצגה שנקראה
'The Rocky Horror Show', שנכתבה על ידי אנגלי בלתי שפוי במקצת בשם ריצ'רד אוברייאן (זוכרים אותו מ'קריסטל מייז'?). הפופולריות של ההצגה הובילה לסרט שהופק בעקבותיה (כשהמילה Picture נוספת לכותרתו). לשניהם קו עלילה זהה ומאוד פשוט: ג'נט (סוזן סרנדון, בהמשך זוכת אוסקר) ובראד (בארי בוסטוויק. מישהו מוכן לברר מה הוא עשה בהמשך? כן, צדקתם. כלום.) הם זוג נחנחים מעיר קטנה המגלים את אהבתם זה לזו וזו לזה, ומפליגים במכוניתם בלילה קודר וסוער כדי להודות לפרופסור שהפגיש ביניהם. מכוניתם (כמובן) נתקעת, והם נאלצים לבלות את הלילה בטירתו האפלה של פרנק (טים קרי המ-ה-מם) – ממציא מטורף וחובב מסיבות, בחברת משרתיו (ביניהם ריפרף הגיבן, הלוא הוא או'בראיין עצמו), ויצורים אחרים. כמו מה זה נשמע? מה? לא שמעתי…
אמרת סרט אימה קלאסי? נכון, אבל לא לגמרי. כן, מבנה העלילה מתאים פרפקט. אבל צריך להזכיר שזה גם מיוזיקל. כן, מיוזיקל, הז'אנר הנכחד הזה שזוכה לרטרו בלתי-סביר-בעליל בשנה האחרונה. וכך לפנינו מיוזיקל אימה. ז'אנר חדש באמת. אולי זו הסיבה ש'מופע הקולנוע של רוקי' ממש, אבל ממש, לא מפחיד. ואם זה לא סרט אימה, אז מה זה? מה רוצים מאתנו בעצם?
רגע. לא להתנפל (בשביל זה יש אורגיה בסוף). יש עוד דבר שצריך לדעת על הסרט. מישהו בקהל? כן, סוזן, יופי! 'מופע הקולנוע של רוקי' הוא אכן פרודיה (מתוחכמת למדי, אם יורשה לי לציין), על סרטי מד"ב/אימה משנות ה-60, שרובנו, אני מניח, לא נחשפנו אליהם מעולם. הסרט לוקח את המבנה הקלאסי של סרט כזה (זוג תמים נקלע לטירתו של מדען מטורף היוצר מפלצת), מזריק אותו לתוך מיוזיקל ומתייחס אליו בהומור עוקצני. מעין 'מת לצעוק' של שנות ה-70, בלי סצינות הגועל. שאלות?
אני מזהה הרבה גבות מורמות בקהל, והסיבה מובנת. 'מת לצעוק'? מישהו ילך לפארודיה הזאת יותר מפעמיים? יראה אותה בעוד 20 שנה? מה פתאום. אז מה עם 'רוקי'? מה זה הטירוף הזה? אה?
הסיבה, חבר'ה, נעוצה באלמנט גאוני אחד שיוצרי הסרט הכניסו, בדלת האחורית, בדיוק במקום שהתפנה כשהאימה נגוזה. מדובר בסקס. אל תסמיקו, שם בשורה האחורית – אני רואה אתכם. בשביל כל מי שלא הקשיב, אני חוזר: סקס. הסרט נוטף, ממש נוטף, סקס, למרות שאין ציצים, ושהמילה Fuck מופיעה רק פעם אחת. אבל הרבה לפני 'פרסיליה', הדראג של קארי (טים, לא דרו) מפתה את הקהל לתוך עולם שבו האימה של הטירה האפלה מוחלפת בחופש, התנסויות מיניות חדשות, ותנועות אגן מתוחכמות. נהנים כבר? עוד לא? מה אם נוסיף את סוזן סרנדון בחזיה ותחתונים, בסצינה ארוטית למדי עם גבר אידיאלי – שרירי, חלק, ושתקן? קונים?
אז נכון, אפשר להיכנס לניתוח ארוך על החתרנות בבחירה הזאת, על האפקט של החלפת האימה במין, אבל כאן 'עין הדג' ולא איזו שניצקלייניה. מה שברור: זה עבד. למרות שהסרט נכשל בקופות הממוסדות, בקולג'ים אמריקאיים רבים החלו להקרין אותו בקביעות בהקרנות חצות, לבקשת הקהל. למנהלי הקולנועים הקטנים האלה הסתבר לפתע שמספר קטן של 'מטורפים' באו לעוד ועוד הקרנות למרות שכבר ראו את הסרט הרבה יותר מדי פעמים.
הצעקות? הבגדים? העלייה על הבמה?
לא, לא בבת אחת. זה התחיל בהדרגה. בהתחלה כולם ישבו בשקט כמו ילדים טובים. ואז, בהקרנת חצות עייפה במיוחד צעק מישהו לעבר ג'נט, שהלכה בגשם מהאוטו לטירה, 'קני לעצמך מטריה, יא כלבה קמצנית', והקהל התפקע מצחוק. וזהו: מהרגע שסכר הקשקושים נפתח אי-אפשר היה לעצור אותו (כמו לנסות לעצור עוף בדישו). הקונצנזוס המקובל נשבר, ושיחות היתוליות של הקהל עם הדמויות שעל המסך הפכו לנורמה. 'ההקרנה הפעילה' נולדה.
מכאן כבר אי-אפשר היה לעצור. לשולפי השורות נוספו אותם אנשים שקמו מהמושבים במהלך הסרט ורקדו לצלילי השירים. בסצינת החתונה הפותחת את הסרט זרקו הצופים אורז לעבר המסך, וכשירד גשם בסרט המטירו מים על השכנים המסכנים. בשלב מסוים החלו חלק מהמעריצים גם להגיע לסרט בבגדים הדומים לאלו שלובשות הדמויות, כולל ביריות ומחוכים. וזה עוד לא הכל. בערים שונות בארה"ב החלו להתארגן קבוצות מסודרות, שהגיעו מחופשות לכל השחקנים הראשיים בסרט, עלו על במת הקולנוע לצד המסך ו'שיחקו את הסרט' על הבמה. אחרים למדו את הסרט טוב כל כך עד שהצליחו מדי פעם לעלות על הבמה ולהיראות כנפגעים ממכות שהנחיתו הדמויות, או כמי שאיבר מינו נסחט בידי אחת מהן עד לאורך של מטאטא בינוני. 'מופע הקולנוע של רוקי' הפך למעבדה ענקית לחקר האינטראקציה האפשרית בין סרט קולנוע לבין הקהל שלו – חוויה נפרדת לגמרי מפארודיית האימה המוזיקלית שהייתה שם מלכתחילה.
לארצנו הקטנטונת הגיעה התופעה רק בשנות ה-80. המקום: קולנוע 'פריז' ז"ל, טיילת תל-אביב. גרעין קשה ועיקש של אמריקאים וישראלים ניסה שם להביא את ההווי העולמי גם אלינו. קהילת המעריצים שנוצרה הייתה קטנה וסודית עד שבתחילת שנות ה-90 קם דור חדש, שלא ידע את יוסף (אבל את פרנק ידע גם ידע), ודאג להפיץ את הבשורה. התוצאה: מאז 1995 זכה הסרט (עם החוויה הנלווית) לפופולריות רבה, והוקרן (בהשתתפות הקהל) בכל רחבי הארץ, כולל בקריות, באילת, בערד, ואפילו בקצרין שברמת-הגולן.
נשמע שווה? לפני שאתם רצים לקנות כרטיס כדאי להבהיר שהסרט נטו אולי לא מחריד אבל ללא ספק מיושבן מכל בחינה שהיא. הפארודיה מוצתה, המשחק שערורייתי ויש פאקים בבימוי מפה עד להודעה חדשה. אבל השירים הנהדרים (שלא ראו MTV), הקהל האנרגטי והמאותגר מלבושית, והאפשרות להשתולל בלי אבחנה בפומבי במחיר כרטיס קולנוע הופכים את ההגעה להקרנה (פעילה, כמובן, רק פעילה!) לחוויה מומלצת עבור מי שהמציאות קצת שפויה מדי בשבילו. הקרנות קבועות בהשתתפות הקהל נערכות כל יום שישי אחרון בחודש, בחצות, בקולנוע 'כוכב' שברמת השרון, ומדי פעם בסינמטק חיפה.
אתם באים?
- אתר מעריצים
- אתר המעריצים הישראלי
- אכן, מופע אימים – שחורדיני
- פורטל רוקי
- בראד מייג'ורס – אתר מעריצים
- רוקי הורור שואו (ללא Picture)
- פולחן
בואו נרקוד את ריקוד האהרו''כ!
עכשיו אני מבין למה האתר היה שקט כל כך בזמן האחרון… אירוע מונומנטלי שכזה בהחלט דרש הכנה מדוקדקת!
ועכשיו עולה השאלה: יש גרסא לאנשים שלא יכולים לשיר? ולאנשים שלא יכולים בשבת, יש? ולאנשים שלא נראים טוב במחוך וביריות? אה… יודעים מה? תביאו לי את הקלטת וזהו.
אה, ודרך אגב
מי שרוצה לקרוא קצת על המעבר מהבמה לסרט, וחושב שמידי של השירים יעזרו לו לשיר, מוזמן להביט באתר הבא:
http://www.geocities.com/TelevisionCity/Studio/8849/Moviemusicals/Leather/Timewarp.htm
תשובות!
לחוות את החוויה אפשר גם בלי לדעת לשיר. נהפוך הוא, אם חובב שירה בציבור כמו שלמקו ייקלע לאירוע הוא יתקבל בזרועות פתוחות, ואף אחד לא ינסה לרוצחו נפש כשהוא מנסה לשיר.
עניין השבת קצת מסובך יותר, שכן ההקרנות ברמת-השרון הם אכן תמיד ביום שישי בערב. עם זאת, ההקרנות שמתרחשות מדי פעם בסינמטק חיפה הן תמיד שתי הקרנות בשני לילות רצופים, שרק אחד מהם הוא שישי בערב והשני הוא חמישי בערב או מוצ"ש. זו יכולה להיות הזדמנות טובה לשומרי שבת מאזור הצפון לעבור את החוויה. לדעתי האישית, אגב, ההקרנות בסינמטק חיפה הן גם הטובות ביותר בארץ, ולכן זה בכלל מומלץ.
יש בזה משהו.
עם הפיסקא האחרונה כלומר.
ניסיתי,באמת שניסיתי לראות את הסרט, להתחבר לחויה האולטימטיבית ולהיות מגניבה אבל… אחרי 18 דקות הלכתי לישון. קורה.
לשם האיזון, אגב
אני ממליץ על הכתבה של אלון לוי שמופיעה בלינקים ("אכן, מופע אימים"). לא הייתי באף הקרנה של 'רוקי הורור' בארץ, אבל אני חושש שלו הייתי נוכח באחת כזאת, הייתי מסכים איתו, חלקית, לפחות.
בהחלט.
מה שנשמע זה שכמה אנשים שם לקחו את הרעיון של הקרנה פעילה קצת יותר מדי. ז"א- אני אולי הבנאדם האחרון שאפשר לומר עליו שלא מבין הקרנות פעילות (אם כי כמה מכות עם קרש על ראש בחוסר תזמון מוחלט עם הנזירים ממונטי פייתון הוגביע הקדוש אולי קצת עמעמו את זה), אבל מה הקשר של בננות לסרט? חוץ מזה, אם לי היו מביאים בננה, הייתי אוכל אותה. פצצת אנרגיה צהובה, ורק 70 קלוריות!
לא הייתי קורא לזה הקרנה פעילה.
הייתי בהקרנה כזאת לפני מספר שנים, ודי התאכזבתי. ציפיתי להקרנה בהשתתפות הקהל (והגעתי מוכן חלקית לכך), לא להרקנה שקבוצה קטנה וסגורה מארגנת, ומונעת מאחרים להשתתף גם.
מישהו הסביר לי פעם שהצורה הספציפית הזאת של צוות סגור שמתכונן מראש היא מוטאציה ישראלית. האם יש הקרנות רוקי בארץ ללא קאסט?
מישהו הסביר לך לא נכון
קאסט שעושה חזרות קיים בהחלט בעולם. בניו יורק, לונדון, סן פרנסיסקו.
וקאסט טוב שעושה חזרות הוא דבר מרהיב, ומתואם להפליא עם הסרט. במקומות כמו סן פרנסיסקו, הקאסט הנ"ל גם פתוח למצטרפים מהקהל (והקהל גם רוקד במעברים בין השורות). במקומות אחרים, לא.
בארץ מנסיון
לא עכפת לאנשי הקאסט שמצטרפים אליהם,בעיקר ידוע לי שבחיפה איפשר תמיד לעלות על הבמה ולקפוץ.
בדיוק.
אם לא נותנים לקהל להגיב, זו לא הקרנה פעילה- זו הקרנה שמלווה בהצגה.
זה מאוד תלוי במקום, בזמן ובקהל.
בעיקרון, רעיון הקאסט הוא להלהיב את הקהל ולא לסגור שורות ולהינות לבד. יש צוותים ששוכחים שזה העיקרון, ומרוב חזרות לא רואים את היער, וחושבים שהם העניין. יש כאלו שלא, שמותירים הרבה קטעים בסרט שבהם הקהל הוא הסיפור, ושבקטעים האחרים לא רקמציגים את הסרט אלא גם פונים לקהל ומלהיבים אותו.
בכללי, אף אחד לא יכול למנוע ממי שרוצה להשתתף בהופעה. אני כבר שנים לא שייך לשום קאסט וזה לא מונע ממני לעלות על הבמה בכל הופעה שאני מגיע אליה ולתרום את השתתפותי הפעילה. לכל מי שיעשה זאת, ויהיה מעניין ומצחיק באופן שהקהל יאהב, מובטח שלא יורידו אותו מהבמה. הייתי בהקרנות שבהן בנוסף לצוות הרשמי היו על הבמה 'צוותי צללים' שעשו את הגירסא שלהם לריקודים ולשירים.
יתרה מזאת, גם בקולנוע 'כוכב' וגם בסינמטק חיפה יש תמיד המון אנשים במעברים בין השורות ובמרווח בין הכיסאות הראשונים לבמה, שרוקדים, שרים, צווחים הערות ומדי פעם (למעשה, בשלושה קטעים משמעותיים) גם עולים על הבמה ומצטרפים. ראה את זה לא כהקרנה עם הצגה אלא כהקרנה פעילה המובלת בידי הותיקים יותר, שמכירים טוב יותר את הסרט.
למה בכלל יש קאסט? אחת הסיבות היא כדי למנוע מצב כמו שנוצר ב"הקרנה הפעילה" של פריסילה בפורים.קור, שאף אחד לא קם ועולה לבמה כי כולם מתביישים, ולאלה שכן עולים אין שום מושג מה לעשות. הקאסט דואג ליצירת אווירה בכך שיש לפחות כמה אנשים על הבמה שמלהיבים אחרים ו"שומרים על המסורת." כמובן, כפי שכבר אמרתי, הצוות צריך לזכור שהעניין הוא השתתפות *הקהל* ולא רק הצוות.
זה מאוד תלוי במקום, בזמן ובקהל.
לעניות דעתי, כחברת קאסט וכפעילה בקהילת רוקי כשנתיים, אני חושבת שהקאסט מוסיף, ומוסיף הרבה.
כשמגיעים להקרנה בכוכב יודעים שיופיע קאסט מסויים, שהקהל תמיד מוזמן לעלות על הבמה כל עוד הוא לא מפריע לקאסט וכוונותיו טהורות (יחסית לרוקי).
יש השתתפות מאוד פעילה מצד הקהל בהקרנות, ולפי מיטב ידיעתי הקהל גם נהנה.
הופעות של הקאסט בו אני חברה מורכבות מכמה חלקים: פישואו, שהוא קדם סרט, בו פן סאטירי, לפני שהמסך עולה..
הקרבת בתול, שם אני נהינים להשפיל (בהומור וברוח טובה וכמובן שבהסכמה) וירג'ן (אדם שבא להקרנה בפעם הראשונה, ובדרך כלל גם מתנדב) ולחנוך את הקרנתו הראשונה בטקס מבדר שאותו הוא יזכור כחוויה משעשעת.
וכמובן, איך אפשר בלי הסרט, שכולם נהנים לראות ולדקלם בצוותא.
ההקרנות פתוחות לכל וכולם מוזמנים כמובן, אם נאמר אחרת, זוהי לא הקרנה מקובלת.
אני מקווה שהארתי כמה נקודות חשוכות,
רוני.
ועד אז…
יקירה,
בקולנוע כוכב מתקיימות הקרנות עוד כנראה מהזמנים בם היית ביצית. אני אישית קפצתי על במות "כוכב", "פריז" וחבריהם במשך קרוב לעשר שנים רצופות, ערכתי הקרנות פרטיות וכמובן צפיתי במקומות שונים בעולם. אך בני דורי פסקו, לדאבוני, לכתת רגליהם לשם בגלל מה שמכונה בפיך "הקאסט" המהולל. טענותיהם נסבות בעיקר סביב השתלטות עוינת, אי שיתוף הקהל וכיו"ב.
תנו כבוד לפז"מ ואל דאגה, לא נשתלט על חלקת אלוהים שלכם, אנחנו כבר זקנים, מציצים פעם ב.. רוצים להופיע ולהשתולל והולכים. לא מחפשים להכיר, לא מחפשים לעשות רושם, לא מחפשים אור זרקורים או תהילה (גם אם תטעני שגם אתם משוללים כל מטרה מבין אלה).
להתראות ברוקי ;)
והלכה למעשה עם הבננה שעל הראש שלה..
לשם האיזון, אגב
קשה לדעת. הייתי בהקרנות בהן נהיניתי בטירוף ואחרות בהן הרגשתי היתה דומה לזו שאלון לוי מתאר בכתבה. ואני לא בטוח מה מההבדל היה תוצאה של האירועים בהקרנה ומה נבע ממצב הרוח איתו הגעתי.
ואם ההקרנות שהייתי בהן היו כמו
מה שהוא תיאר, אני חושש שהייתי מסכים איתך.
הייתי בהקרנות רוקי בקולנוע פריז, במקומות נוספים בארץ, בסן פרנסיסקו ובניו יורק.
אפילו בניו יורק, שם המציאו את הקטע הזה של להעלות את "בתולי רוקי" על המוקד, לא היה שום דבר שדמה לקטע הבננה.
במופע שקדם להקרנה ירדו קצת על הבתולים, ואז חבר הקאסט ששיחק את פרנק מאוחר יותר ביצע את I got you, babe, כשצד אחד של גופו ופניו לבוש ומאופר כמו סוני, והשני כמו שר, ואז ביצעו את קטע ה"טוגה! טוגה!" מבית החיות, ואז התחילה ההקרנה (הפעילה). היה גדול.
בקולנוע פריז, לא היה בכלל את הקטע של "בתולי רוקי". זה היה הרבה יותר, איך נאמר, נאיבי?
הכתבה הזאת ממש...
העבירה בי חלחלה… (לא שלך נונין!
של זה משחורדיני…)
באופן כללי אני אהבתי את הסרט רוקי. למרות שזה סרט די דפוק מבחינת עלילה, הוא מוסיקלי (ואני מאד אוהבת את השירים) צבעוני, מצחיק (גם בלי הקהל) וגם קצת חתרני. החוויה של הצפייה עם הקהל היא משהו שונה בכל פעם. כל הקרנה של סרט (כל סרט) היא שונה בגלל האנרגיות של הקהל, מתי אנשים צוחקים וכו', ובסרט שבו הקהל משתתף על אחת כמה וכמה. אני אישית מתעבת ושונאת את ההקרנות הפעילות מסוג "ההצגה" על הבמה, בהן נעשה שיחזור מדויק של הסרט על הבמה ליד המסך, ומאד אוהבת את ההקרנות שבהן יש קהל עם חוש הומור טוב, בקיאות בסרט אבל גם מקוריות ותעוזה לצעוק (מהכסא! מהכסא!) הברקות חדשות וישנות שעולות להם בזמן הצפיה… כשראיתי את הסרט פעם ראשונה ב-1991 בסינמטק חיפה הקהל היה ברובו בוגר, לא היו אנשים שלבושים במחוכים וכו', אבל היו הרבה הערות, צעקות, וחיות של הקהל. הקהל היה ברובו בוגר (יותר מבוגר ממני – אני הייתי בת 16) ולא הבנתי את כל ההומור (כנראה בגלל גילי הצעיר) היה גם את הקטעים בהם נזקקנו לאורז, מים, נרות, ועיתונים, והיה את ריקוד ה-time warp על הבמה, ועוד כמה קטעים בהם רק בודדים עלו על הבמה (למשל בקטע הפיקניק, ובגילגל כדור הארץ) אבל… לא נעשה שיחזור אלא אינטראקציה. ומה אני בכלל רוצה להגיד? בעקרון, היות והסרט די נשען על הקהל שלו, קהל של אנשים עם הומור טוב שהולך לסרט ברוח טובה מייצר הקרנה מוצלחת. ואין הקרנה זהה לשניה.
הכתבה הזאת ממש...
מכיוון שהכתבה כבר לא פועלת, מישהו יכול להסביר לי מה היה כתוב בה, ומה העניין עם הבננות?
תודה מראש, מר אנונימי
מופע האימים של רוקי?/אלון לוי
אתמול בלילה החלטתי לעשות מעשה. לבשתי את מיטב חלצי, את מעילי המהודר ביותר, את נעלי האין-שרוך החדשות שלי, והלכתי – יחד עם ענת, כששנינו מלאים רצון עז למלא חור עצום בהשכלה הקולנועית שלנו – לעבר הסינימטק. אחרי הליכה ממושכת של 20 דקות (אוקי 20, דקות זה לא ממושך, אבל הקור משנה את היחסיות של הזמן), הגענו לפאתי הסינימטק היושב על צלע ההר אל מול העיר העתיקה.
פה אולי כדי להבהיר נקודה מה, לפני שהמסכים שלכם יאדימו מעגבניות – אני מחשיב את עצמי לאדם ליבראלי. כך שמאות הזאטוטים שמילאו את הרחבה כשהם לבושים, או ליתר דיוק לא לבושים, בצורה ביזארית – לא גרם לי שום אי נוחות.
"זה סרט פולחן", חשבתי לעצמי. "כך רשום בכל הביקורות". ובכלל, כבר ידעתי שמדובר על איזה סרט פולחן טרנסווסטטי, ואפילו שהסרט המופלא "פרסיליה מלכת המדבר", שאב ממנו השראה גדולה. אז מי אני שאומר משהו?
ומלבד, אי אפשר להתכחש לעובדה, שעירום נשי חלקי – גם אם הוא בא מכיוון בנות טיפש-עשרה נטולת בושה – אינו דבר רע למתבונן הגברי הממוצע. ובתחום הזה, לפחות, אני והממוצע מסתדרים לא
רע.
בפנים המצב הפך ביזארי קצת יותר. עשרות ילדים, בנויים לתלפיות וגבוהים ממני לפחות בשליש ראש, הסתובבו עם חזיות, ליפסטיקים, גרביונים ווי ענק במרכז המצח שלהם.
עד כאן, לא היה הדבר מפתיע כלל. ליבראלי, לא? אבל מכאן ואילך, בדיוק כמו הסרט, הדברים הופכים רק ביזאריים יותר ויותר.
כשנכנסו לאולם, כמעט עשרים דקות לפני תחילת הסרט, כמעט ונמחצו על ידי המון הילדים שצבא על הדלת. כבר אז שמנו לב לדבר מוזר. שלט מודפס, שהיה תלוי על דלת הקולנוע:"דרושים שחקנים לקאסט `מופע האימים של רוקי`; מגיל 16 ומעלה".
בתוך האולם, עמד על הבמה, גבר אמריקאי לבוש בשמלת ערב חגיגית ונוצצת, וזיפים אפורים. הוא נראה כמו הכלאה ארצישראלית לא נפוצה בין דני, הוטרינר של הקיבוץ, לבין גו`, המתנדב שבא לחצי שנה מאמריקה. ואכן הוא דיבר באנגלית-אמריקאית שוטפת ודוחה (מוטיב האנגלית יחזור עוד פעמים רבות במהלך הערב).
המשפט הראשון שעימו הוא בחר לפתוח את הערב היה:
וקהל הילדים המשולהב (בשלב זה כבר הבנו אני וענת, שאנחנו זה הדבר הכי קרוב לפנסיה בצד הקהל) הגיב בקריאות נלהבות, בוז משולב עם יו! עברית משולבת עם קללות ערביות, והערות ציניות-פתאטיות באנגלית.
או אז, החל המנחה הוטרינרי, במסדר שאלות צפוי למדי.
"מי ראה את `יקור` יותר מ-134 פעמים?" כמובן שהוטרינר שלנו היה היחיד שהרים את היד.
"מי ראה את `יקור` יותר ממאה פעמים?"
"יותר מחמישים?"
"יותר מעשרה?"
לבסוף, הוא ליקט אסופה של אנשים שראו את רוקי פעם אחת או פעמיים בלבד. מתוכם הוא בחר שתי בנות ושני בנים, וחילק להם בננות. עכשיו, להזכירכם, מדובר בילדות בנות 15-17, שאפילו הציצים שלהם עוד לא התעגלו לחלוטין, ובנים מגודלים, עם הרבה ג`ל בשיער.
תוך כדי הבחירה, השמן שלידי גער באנגלית קלוקלת Choose?: Hanan!" Choose Hanan!. מלפניו, צעק שחורדיני גאה עם סנטר כפול. Michal!" "Michal!.
כך או כך, הילדות ישבו במרכז הבמה על הברכיים, כשהוטרינר מחלק להן בננות.
ואז הילדות, במה שהיה קרוב מאוד ללא-חוקי, החלו מוצצות את הבננות.
בשלב זה, הגיע המצפון הליבראלי שלי, לנקודת שבירה. אני, שעשרות סרטים כחולים עומדים ברזומה שלו, הרגשתי מושפל. נבוך. זה היה לא אנושי. הומור ירוד, עלוב, אמריקאי, גס, וולגרי. הילדות, ששוכנעו למצוץ את הבננות שאחזו הילדים שעמדו מולם, לא יכלו לסרב. הקהל צווח לעברם.
ובעוד הצרה הזאת נמשכת, עלה מישהו מהבמה כשסכין לידו. זינק על הוטרינר שלנו, שכנראה שיטת ההנחיה שלו את הערב העלתה כמה פיוזים, והחל חונק אותו וגורר אותו לקצה הבמה כשהוא מחזיק
את הסכין צמוד לצווארו. קשה לומר עד כמה הקטע היה אותנטי, אבל המבט על עיניו של הוטרינר היה מלא אימה. שני גברברים עלו מהקהל והפרידו.
ואז החל הסרט.
שפתיים אדומות לוהטות שרות ועימם כל הקהל.
ואז הבנתי את משמעות השלט הביזארי שהיה תלוי בכניסה. היה מדובר בשחזור אותנטי בזמן אמת.
כל סצינה שהתרחשה בסרט, קרתה גם בבמה שמתחת. כל נשיקה, שהתרחשה על גבי המסך, הועתקה אל הבמה. כשהאורז נזרק על הזוג הנשוי המאושר, הוא נזרק גם עלינו. היה יכול להיות מדובר בחוויה אינטראקטיבית של ממש, אפילו נעימה, אילולא ההערות המטומטמות של חלק מקהל הצופים. הוא משום מה הרגיש צורך לבטא את עצמו באמריקאיות פתטיות (כל מיני הערות שהיו מצחיקות אותי בסביבות גיל 10, וזה לא בגלל שהפכתי ציני מאז, אלא להיפך).
וכך המשיך הסרט.
במסך, ובבמה.
ואז הכתה בי ההבנה. תוך כדי שהדמויות הצבעוניות בסרט קיפצו ממקום למקום, הבנתי לפתע שאני צופה – ברגעים אילו ממש – באקט פולחני של ילדים בני שבע-עשרה. מה שבטבריה עושים בכנרת, בסנוקר, בנקודת מפגש אקראיות, פה עושה הקהילה הירושלמית בסינימטק.
ואז עברו מולי כל אותם שנות ילדותי והתבגרותי. איך תמיד רציתי לגדול במקום שיש בו תרבות אמיתית, שאנשים "קוראים" ספרים, יודעים קורט וונגוט מיהו, ואת משמעות המושג "מגלומניה".
לרגע אחד קטן, ראיתי איך זה באמת. איך התרבות הופכת את הזעם לציניות. איך הידע, הופך את המרדנות וההומור ליציאות אמריקאיות זולות.
תקף אותי געגוע נורא לבורות שלמדתי כה לאהוב. לחוסר הידע, לתמימות. לנער בן 16,שמתנהג כמו טמבל גמור. לילדות בנות 15, שעדיין לא חוו את הנשיקה הראשונה.
קצת לפני אקט הבננות המצוצות, העמיד הוטרינר שורה של אנשים וביקש מהם שכל אחד יבחר לו זוג. הקבוצה התחלקה לזוגות.
והם עשו זאת. ילדות בנות 15, ונערים בני 16. שני זוגות בנות שבהיעדר אופציה גברית, נשקו אחת לשניה. רק זוג אחד לא היה מסוגל לעשות זאת, הם ירדו מהבמה וכולם צווחו לעברם "בוז" איום.
ניסיתי לדמיין, תוך כדי, איך הם מרגישים. כל מה שיכלתי להרגיש הייתה בחילה. עד כמה ניתן לרוקן את המציאות מתוכן? עד כמה ניתן להפוך דברים לחסרי-משמעות?
אינני מתחסד. באמת שלא. אני אוהב סקס. אני אוהב עירום. אני אוהב נשיקות מלאות תאווה ודבש. אני אוהב עכוזים הנעים לאור פנסים, ושדיים מבעד לרשתות הבגדים של ערוץ האופנה. אבל אהבה הייתה הדבר האחרון שהיה שם.
היו שם חפצים שזזו.
בקצב או שלא. בעירום חלקי או כמעט מלא.
עם הערות ציניות בפיהם, או צווחות חסרות חן.
אם זאת תרבות, אנא – הניחו לי להישאר בבורותי.
הסרט, אגב, היה נפלא.
מופע האימים של רוקי?/אלון לוי
תודה רבה!
הכתבה הזאת, גרמה לי לרצות להתרחק מרוקי בכל דרך אפשרית.
אבל אני משער שכדאי,מתישהו,לתת לזה צ'אנס.
דרך אגב:
כשאמרתי רוקי התכוונתי לסרט הנ"ל ולא לסדרת רוקי
אני תוהה, האם זה הסרט הפולחני ביותר בתולדות הקולנוע?
לא בקטע הקאלטי, אלא בקטע של "טקסים נלווים". ככה זה נראה ככל שאני קוראת יותר על התופעה (ומקמטת את מצחי בתמיהה). זה עושה יותר ויותר רושם של פולחן דתי (אורז, מים, נרות?! WT?)..
ושכחת - או שמה לא ידעת?
– את פרט הטריוויה המשעשע מאוד הקשור בשחקן המופלא שלג'יילס (כן, זה מבאפי), אנטוני סטיוארט הד, הביריות והבמה.
מה זאת אומרת, מה הוא עשה עם ביריות על הבמה? שיחק את פרנקנפורטר בגרסת התאטרון!
מה, לא ידעתם?
לא מדויק
בגרסת התיאטרון המקורית שיחק טים קארי. בדיוק כמו בסרט.
טוני הד שיחק את פרנק בגרסת שרצה על במות לונדון מתחילת שנות ה-90. אבל הוא לא מופיע בדיסק הקאסט של הגרסה הזאת, מכיוון שעד שעשו אותו, הוא פרש. וחבל, כי נאמר שהוא הפרנק הטוב ביותר מאז קארי (וזה נאמר לא רק באתרי מעריצים של באפי).
חייבים לדבר על זה?
אני עדיין בטראומה מלראות את ג'יילס מענטז על נעלי עקב וישבנו ארוז בתחתוני נשים (בספיישל רוקי של VH1). לא לחולי לב ונשים בהריון.
אבל מה, הוא גדול.
ולמרות הביקורת המגניבה של נונין, מה שהבנתי מכל הסיפור, בתור אחת שמכירה את רוקי רק דרך השירים, זה שממש לא בא לי לצפות בהקרנה פעילה. אני זוכרת גם את התמונות שהראו לי מההקרנה בפנטסי-קון הלפני-אחרון, שלפיהן מה שקורה בהקרנה פעילה זה הרבה אנשים שהייתי מעדיפה לא לראות אותם עירומים, כשהם עירומים.
זה כבר תלוי ברוקי ובגנט
הגנט שהיתה לפני שנתיים ברוקי נראתה מדהים,ויש שתוענים שאמיר נראה טוב (בנים זה לא הטעם שלי)
זה כבר תלוי ברוקי ובגנט
זה משתנה תמיד- אדווה שלנו לא פחותטובה מליאור (וגם לא סיוון הרמ"שית- אבל גם היא בעלת אותם יתרונות שהיו לליאור….)
והיתרון של אדווה על שתיהן היא רמת המשחק האדירה והמדהימה והסוחפת שלה……
וכן- אמיר היה כוסון- אך שמור לבני מינו……
וראיתי פרנקים טובים כמוהו לפחות ואף יותר…..
(אני חושבת שאימנתי את רובם….:))
בהחלט צריך לרמת השרון
עוד צאנס כי למען ההגינות כבר 7 חודשים לא הייתי ברוקי.
אין על טים קארי!
אכן נשמע מזעזע לראות את ג'יילס בסצינות סקס עם ביריות ומחוך, אבל כמה טוב שהוא בוודאי עשה את זה אין על טים קארי….
עוד קישור.
http://www.badmovies.org/movies/rockyhorror/index.html
סליחה
אבל מה זה דישו לעזאזל?
ואגב, סרט משעמם טיכו. באמת.
בארי בוסטוויק לא עשה כלום מאז?
לכלכת!
בוסטוויק משחק את ראש העיר ב"ספין סיטי" כבר כמה וכמה עונות.
בהתחשב בזה שזאת אחת הסדרות הקומיות הכי מצליחות בשנים האחרונות בארה"ב- לא הייתי קורא לזה "לא עשה כלום".
חוצמזה, שהוא אחד מהכוכבים של תעשיית סרטי הטלוויזיה בארה"ב, ושיחק גם בכמה מיני- סדרות מפורסמות ("אני אכבוש את מנהטן", למשל).
הוא גם עשה סרטים, אבל זה באמת לא משהו שכדאי להזכיר (כי רובם מחורבנים).
לגבי רוקי("יו, אדריאן!") – אה, אין לי הרבה מה להגיד על הסרט, כי חוץ מפיתול הזמן לא סבלתי אותו.
שידרו אותו פעם בערוץ 2 וזה הספיק לי- זבל מארץ הזבלים.
אבל התופעה היא בלי ספק מרתקת- והסרט הוא אחד מהמוזכרים ביותר בתולדות הטלוויזיה האמריקאית, ופרקים שלמים בסדרות הוקדשו לו- החל מ"דרו קארי" ועד "תהילה".
מה גם שנחמד, אחרי כ"כ הרבה זמן, לקרוא כתבה במדור של "מה היה".
אז מי מתנדב להביא כתבה על "חזרה לעתיד"? (ולו רק בשביל השימוש הנרחב והצפוי ב-
)
מה אנשים עשו אחרי רוקי.
יש כמה סיפורים מעניינים לגבי הקריירות של שחקני רוקי.
טים קארי, שכולנו מכירים ומוקירים, שיחק בעוד מיני סרטים (אני זוכר במיוחד את תפקידו ב"שלושת המוסקטרים" – עם השורה האלמותית "That can be ARRANGED!").
בארי בוסטוויק, כאמור, הוא ראש העיר ב"ספין סיטי".
ריצ'ארד אוברייאן הנחה את ה"קריסטל מייז" באיזשהו שלב, ובטח עוד דברים לא ידועים.
ל-Little Nell, ששיחקה את קולומביה, יש פאב קטן בניו-יורק (?), וחוץ מזה היא נזכרה בתור השחקנית השנייה בעולם הקולנוע עם שם תואר במקום שם משפחה (הראשון, כמובן, הוא Andre the Giant, ששיחק את פזיק ב"נסיכה הקסומה").
על סוזן סרנדון אין ממש טעם לדבר…
השוס הכי גדול הוא עם פיטר הינווד, ששיחק את רוקי עצמו. מי ששם לב, יש שני שירים בסרט שלא נכללים באלבום – אלה השירים שלו, וזה בגלל שאף אחד לא הצליח למצוא אותו. אומרים שמצפונו ייסר אותו, הוא שנא את הסרט, התכחש לעברו וברח לאנשהו, ולא מוצאים אותו עד היום הזה. Spooky, ain't it?
אוף, הניטפקריות הזו...
That can be arranged זה מהנסיכה הקסומה, המפרדינק אומר את זה לנורית כשהיא אומרת שהיא מעדיפה למות מאשר להתחתן איתו. יכול להיות שטים קארי אמר את זה בשלושת המוסקיטרים, אבל זכויות הראשונים בהחלט שמורות למורגנסטרן… :)
אמר, אמר.
ולמרבה הפלא (או שלא)- הסיטואציה היתה דומה.
רק שהמפרדינק אמר את את זה בסרקסטיות מרושעת, וטים קארי צעק את זה בזעם על רבקה דה מורניי (נדמה לי).
כאמור, מאוד יכול להיות.
אני לא זוכרת. נראה לי שהדחקתי קטעים מסוימים בסרט הזה…
אגב, לא אומר שאני לא אוהבת את המשחק של טים קארי – הוא הרשע האולטימטיבי אחרי אלאן ריקמן וג'רמי איירונס.
כאמור, מאוד יכול להיות.
מישהו זוכר את טים קארי בתפקיד וינסטון ניוקווי בסידרה "סוכן סמוי" (Wiseguy)?
יופי של באד גאי. תפור על טים. בתור מפיק תקליטים מרושע אפילו היה לו תירוץ לשיר.
תוספות:
טים קארי האלוהי, הנפלא והמדהים, שיחק ב"Rude awakening", סדרה נהדרת ששודרה ונדמה לי שעדיין משודרת בערוץ 3 בשבתות ב00:30. חוץ מזה, זכור לטוב תפקידו החולני לחלוטין ב- Loaded weapon
("Whewe is the meecwofilm!"). והוא גם זמר נהדר שהוציא כמה אלבומים שלא מאד הצליחו, יש לו ביצוע נפלא ל-Summer in the city ושיר יפהפה שנקרא I'm so fucking lonely. להשיג בקאזה הקרוב למקום מגוריכם. (מעולם לא ראיתי דיסקים שלו בחנויות.)
ולגבי ריצ'רד אובריאן: אף אחד לא אמר "דארק סיטי", והעולם שותק???
גררר. • לא • קוראים לשיר
I'm So Fucking Lonely. שם השיר הוא Sloe Gin, על שם המשקה.
לא יודע בעניין חנויות דיסקים,
אבל ברדיו, בין השעות 2 ו-4 בלילה, הוא משודר לפחות אחת ליומיים.
ולאור העובדה שאני שומעת רדיו
כל הזמן, ובמיוחד בלילות…
תוספות:
לגבי טים קארי: הוןא גם שיחק בסדרת המד"ב קצרת החיים בשם Earth 2, וכמו תמיד שיחק את הרע המקסים ("Hello muppet" או משהו כזה).
לגבי אובריאן: נכון, אבל אף אחד גם לא אמר "מו"ד", אז אני חושב שבסך הכל האיזון נשמר.
רגע רגע, ומה עם מנהל המלון
בשכחו אותי בבית 2?
גם שם הוא משחק נפלא את הרע. זכור לי במיוחד הקטע שבו הילד המעצבן צופה בתוכנית המצויירת של הגרינץ' בטלוויזיה, והגרינץ' מחייך חיוך זדוני. ואז עוברים לטים שמחייך גם הוא חיוך זדוני נהדר.
טים קארי שחקן נפלא!
אני מציע לעשות טים קארי קון. מתי היומולדת שלו ולמי באתר יש יומולדת זהה?
יום הולדת שמח לטים קארי
גל, אתה וההצתה מאוחרת שלך. יום ההולדת שלו היה לפני יומיים, ב-19 לאפריל. עכשיו נצטרך כולנו לחכות שנה שלמה והכל באשמתך.
מה שמוכיח שהעורכים חשבו על הכל:
גם פרסמנו את הכתבה יום אחד לפני יום-הולדתו של טים קארי, וגם שבוע לפני ההקרנה הבאה (כדי שכולם יקראו, יפנימו, ויילכו להקרנה הפעילה להתרשם/להשתתף).
רגע רגע, ומה עם מנהל האחוזה
ב"רמז"? לאחר שראיתי אותו השנה בסרט הזה, אני לא יכולה להוציא מהראש את החיוך החמוד-רשע-מזמין של טים קארי מהראש, וזה-זה הסרט שמייצג לי אותו.
הוא עשה שם את תפקיד המשרת הראשי בצורה מושלמת, ואני סוגדת לו מאז (לא שקודם שנאתי אותו או משהו).
בכל אופן, הורדתי לי עכשיו תוכנה לשיתוף קבצים (בוא נגיד רק שהר"ת שלה הם AG, אבל אם מישהו ישאל, אין לי קשר לזה) וכבר הורדתי בהנאה 6 שירים מהסרט. הם מאוד חביבים, במיוחד Time Warp, שהוא שיר מחזות-זמר שכאלו טיפוסי.
אני כבר מחכה לראות את הסרט…
הרמז בהחלט סרט שולט
יש לי עדיין קלטת מאובקת שלו כשהוא היה בערוץ 4 לפני שנים רבות. ראיתי אותו לפני כמה שבועות שוב והוא עדיין מצחיק כמו פעם, אני ממליץ בחום. מן פארודיה מעודנת מאוד שכזאת על ספרי אגאתה כריסטי.
ואיזה סוף יש לסרט
באותו עותק מאובק מערוץ 4 שיש לך? (ספר בצירוף ספוילר כמובן) כי כשאני ראיתי אותו בדויד היו שלושה סופים אפשריים, כל אחד כמובן יותר מפתיע ולא-צפוי מהשני (או לחלופין כל אחד סוף שכולם יכלו לנחש – אני אישית לא קוראת אגאתה כריסטי מתוחכמת).
אגב, "הרמז" הוא אולי פארודיה על כל מיני דברים, אבל הוא בראש ובראשונה עיבוד למשחק המצליח באותו שם, שתמיד שיחקתי כשבאתי לבתים של חברות שלי (ותמיד נורא רציתי שיהיה לי גם). לא חשבתי שיהיה אפשרי להפוך משחק לסרט כ"כ מוצלח…
שורות ריקות לה לה לה סוסים רצים באחו לה לה לה שטרודל שטרודל
אוקי, לקראת הסוף מופיעה שקופית שנראית כמסרט אילם שבה כתוב "זה היה יכול להיגמר ככה" ואז מראים את אחד הסופים, אחר כך יש עוד שקופית ובה כתוב "אבל זה היה יכול להגמר גם כך", משהו כזה, ואז יש את הסוף השני, ואז השקופית האחרונה "אבל כך זה באמת נגמר" ואז יש את הסוף שבעצם טים קארי הוא מיסטר בודי. איזה סרט רולז!
אה, אז לא הפסדת כלום
זה בדיוק איך שהראו את זה בדיוידי… (או שמא זו היתה קלטת? אני לא זוכרת פתאום, בכל אופן זה היה קנוי) (וזה מזכיר לי משחק כלשהו שעבד עם קלטת וידיאו שידעה לרוץ קדימה ואחורה רנדומלית… מעניין איך עושים את זה) </אוף טופיק>
נראה לי שפשוט
מדובר בגירסה המקורית של הסרט, ולא בתוספות מיוחדות שיש רק בדוד או משהו כזה.
טים קארי
שיחק גם במיני-סדרה 'זה', המבוססת (בעקרון, אולי) על ספרו של סטיבן קינג, את פניווייז הליצן.
נכון.
והוא היה נקודת האור היחידה שם…
ופטרישיה קווין ששיחקה את מג'נטה
שיחקה ב"טעם החיים של מונטי פייתון" את אשתו של ג'ון קליז, במערכון שבו הוא מורה שנותן שיעור חינוך מיני מעשי.
וואלה? זאת היא?
מדהים שמעולם לא זיהיתי אותה.
פיטר היינווד...
רוקי המסוקס של שנת 75 בימים אלה מוכר רהיטים. ומקריח.
הוא נטה להקריח כבר אז.
מה אנשים עשו אחרי רוקי.
עוד דברים שעשו שחקני רוקי המהוללים:
טים קארי שיחק גם בסרט מת לצעוק 2 בתור פרופסור, אני לא ממש יודעת מה הוא עשה בסרט חוץ מלהיות פרופסור רק אמרו לי שהוא שיחק שם.
ריצ'ארד אובראיין הוציא עוד סרט מחזמר המשך לרוקי- "shock treatment",
שחוץ מהתקליט שלו, שמאוד קשה למצוא למצוא בארצנו הקטנטונת, הוא גם צריך להיות בערך ברמה הקולנועית של רוקי, אבל השירים שם אמורים להיות ממש טובים!
פרט קטן ומעניין הוא שרוב השחקנים ששיחקו ברוקי לא מש רוצים קשר לסרט (מעניין למה…). סוזן סרנדון למשל לא הסכימה להיות מעורבת בגירסה החדשה הטלוויזיונית החדשה שעומדת לצאת לרוקי (מי שלא ידע זה עומד לצאת, אבל כרגיל לא אצלנו).
ועוד...
ריצ'רד אובריאן הנחה שעשועון טלוויזיה בריטי בשם "מבוך הקריסטל" אאל"ט, שהיה מעין גירסה מרוככת של "קיוב", וזיק הטירוף עדיין בוער בעיניו.
טים קארי, ויכול להיות שאמרו את זה קודם לפני (לא משנה), פיתח גם קריירת שירה שזכתה לפופולריות מכובדת בקרב שוחרי הרוק המבואס מאסכולת ניק קייב. ה"להיט" הכי גדול שלו היה Slow Jane, עם הפזמון האלמותי:
שליווה אותי בגלי צה"ל בלילות שמירה משמימים של שלהי שנות השמונים (כשהייתי חפ"ש, אחרי שהייתי ש"ש, ככה שמונים ושמונה-שמונים ותשע, ערש שנות התשעים. היו שנים קשות, אבל השתעשעתי באשליות ושגיתי בדמיונות-שווא, ואיכשהו שרדתי והשתקמתי. שיואו).
אאוץ'
מה אנשים עשו אחרי רוקי.
טים קארי שיחק גם את המאהב של האמא של בילי (טרודי קראו לה?) מהסדרה המהוללת "הבוקר שאחרי" ששודרה דאז בערוץ שלוש.
הוא לא היה גם האבא במשפחת אדאמס השלשי והמזעזע..?
פשוט בושה, לנסות להחליף את ראול ג'וליה ז"ל!
בארי בוסטוויק לא עשה כלום מאז?
בארי בוסטוויק שיחק את מנהיג המורדים תודין ב-Lexx הזכור במיוחד בגלל התכונות המופלאות של מה שיוצא לו מהאף.
מישהו יודע איפה משיגים מוחטות כאלה?
כתבה מצוינת. וזה המקום
להודות לנונין על שעשה את מה שלא היה לי כוח וזמן לעשות, וכתב אותה.
וכדאי לציין גם את קיומו של הדויד של הסרט, שמכיל רצועת סאונד של הערות הקהל, והוראות של מתי לצעוק, ומתי להשתמש באקדח המים. שווה, כך הבנתי (טרם הספיקותי):
http://www.laserclub.co.il/laser_site/preview.asp?zone=1&id=16934
כתבה מצוינת.
ביקורת כתובה היטב, מאוד.
הערה חשובה:
סרט אקסטרימלי מחורבן.
כלומר, מי שמתחבר לעניין ההקרנה הפעילה, אוהז אורז, מים, שירים וביריות, סבקה צימוקיק. אבל בשום פנים ואופו אל תנסו היום לראות אותו לראשונה לבד, כי הוא ממש ממש סרט גרוע. משמים, הייתי מוסיף.
אלא אם כן, במקרה,
אתם מאד אוהבים מוסיקה.
או את סוזן סרנדון.
או, לחילופין,
אתם אנשים שחושבים שהשמש זורחת מישבנכם.
וכדי לחדד את ההערה:
אפילו אנוכי, כותב המאמר ואושייה מרכזית בתת-תרבות של 'מופע הקולנוע של רוקי' בארץ מזה כמעט עשר שנים, לא הבנתי על מה כל העניין כשראיתי את הסרט לראשונה בווידאו, והפסקתי באמצע.
''מאותגר מלבושית''
ענק.
אימצתי.
(האם אני האחרונה לדעת?)
נו, צחיקים.
ברור שהסרט משעמם, וגרוע, ומחורבן, ומיושבן, ומשעמם וגרוע. ומחורבן גם. אבל לתרבות הרוקי לא אכפת מזה. אכפת לה שיש בו סקס, אכפת לה שיש בו שירים, ואכפת לה שיש מספיק פאוזות בין השורות כדי שאפשר יהיה לשאול את פראנק "איך אתה מרגיש אחרי 600 מציצות?" לפני שהוא נאנח ואומר "אפילו לחייך גורם לפניי לכאוב". אולי ה"ביקורת" על רוקי כאן קצת מטעה, שהרי כסרט באמת אין מה לדבר עליו. אפשר לדבר על התופעה, אבל בטח שלא כביקורת סרטים. בכל זאת, טוב מאוד ואפילו מצויין שמישהו (ח"ח לנונין) הביא את הפולחן לסדר היום של הקהילה האיכותית העין-דגית.
לגבי שאלת הקאסטים – בדומה לנונין, גם עבדכם לא חבר באף קאסט, ובכל זאת משתתף בכל קאסט-צללים מאולתר שהוא מוצא, מכין כרזות בבית ומשכנע את הקהל (כן, הקהל, לא הקאסט) לבצע בעבורו חיקוי של הווישרים במכונית. קיום הקאסט לא מפריע כהוא זה, ואפילו תורם, בתמיכה ובעזרה פיזית. קאסטים עם חזרות פשוט מאפשרים פעילות מעניינת יותר, שכן תלבושות, חזרות ותיאום בין האנשים על הבמה קשים מאוד להשגה בדרך אחרת.
לסיכום: תנו עוד צ'אנס לאבסולוט פלז'ר. נסו את הרוקי הבא, באיזור מגוריכם (אם אתם גרים ברמת-השרון או בחיפה). לכל מי שלא יירדם מובטחת חוויה מעניינת לכל הפחות.
(נונין – יש סיכוי שאני מכיר אותך בשם אחר?)
אתם הולכים
לחיפה,כוכב או ירושלים?
אנחנו הולכים למה שיש.
ירושלים, עד כמה שידוע לי, לא מקרינים יותר את רוקי, וחבל. התקופה האחרונה בה הקרינו רוקי בירושלים הייתה בין 1998 ל-2001, וכיוון שזה חופף בדיוק לתקופה שבה למדתי בתיכון שם, היתה לי האפשרות להשתתף בניסיון ליצור תרבות רוקי קבועה בעיר הקודש. זה הצליח חלקית, וההופעות היו לא רעות, אבל הסינמטק החליט להפסיק עם זה השנה. אנחנו עוד מנדנדים לו, ואולי זה יחזור.
אני אישית מגיע בעיקר לכוכב, בגלל הזמינות. מצד שני, חיפה עושים רוקי הרבה יותר טוב לדעתי, ובפעם הבאה שיתאפשר לי אני אעשה מבצע ואגיע.
טכניוניסטים (שלמקו?) – אשריכם.
ברלה
בחור שכינויו ברלה סיפר לי על רוקי ירושלים נשמע שהיה שם רוקי מעולה,בקשר חיפה והכוכב אז לחיפה אני תמיד מגיע (חוץ מהפעם האחרונה) ואני אכן מסכים איתך על זה שהרוקי שלהם עדיף על הכוכב רק שחבל שבחיפה אף פעם אין אפטר מה שבכוכב תמיד יש.
ברלה
הבחור-שכינויו-ברלה הנ"ל חלק עמי את אותן שנות קסם בירושלים, אולם כעת, בצר לנו, אנו חולקים רק את הופעות כוכב או חיפה, מדי פעם. הוא צודק במה שהוא אומר, הוא פשוט לא מעודכן.
ואפטרים… אפטרים לא עושים לי את זה.
ואני עדיין לא מבינה
לפני כמה שנים נהגתי ללכת למופעים של רוקי, שהיו בערך פעמיים שלוש בשנה בסינמטק חיפה… אבל מאז שהקאסט ההוא התפרק עקב גיוסו לצבא, יש קאסט חדש של ילדים בני 15 (לפחות ככה הם נראים\מתנהגים) שעושים מופע פעמיים בחודש, שזה ממש הרבה יותר מדי… אני לא יודעת איך לבשר את זה, אבל נתתי להם יותר מצ'אנס אחד, והם פשוט גרועים.. זה ממש חבורת ילדים חסרי חוש הומור שעושים כל פעם בדיוק אותו דבר, אומרים בדיוק את אותן שורות, ונראה שהם שם רק בגלל הצורך הפיסי של קרבה מינית. בכלל, נראה שרוב האנשים שבאים לשם הם ילדים שעוד לא גמרו את שלב הבגרות המינית והולכים לשם בשביל לספק יצר חרמנות. כל העסק נראה די מטופש.
ואני עדיין לא מבינה
על מה את מדברת? איפה?
פעמיים בחודש זה המון יותר מדי, אבל לא שמעתי על דבר כזה. פרטי, הסבירי ותני דוגמאות.
אגב, לרוקי יש נטייה להתדרדר לדברים כאלה, וזה חבל. צריך לחיות עם זה, ובמידת האפשר לנסות לשפר.
בחיפה
אם לא שמת לב, יש כמעט כל חודש רוקי. וזה תמיד פעמיים יום אחרי יום.
אה, ויש תופעה די מצחיקה שם. יש איזה קטע כזה שהחברים בקאסט מביאים את ההורים והדודים והסבתות והסבים לראות אותם מופיעים… זה קצת מעוות. :)
אני מסכים שהקאסט
שהיה ב98 ו99 בחיפה היה קאסט נהדר (למרות שלא הגעתי ליותר מידי הופעות שלו מכיוון שהם נהגו להופיע בשישי שבת שדר"כ היו תפוסים אצלי).
הקאסט הזה הוא הרבה פחות טוב אבל מה שהצוב זה שהקאסט של הכוכב היום נופל מהם.
בחיפה
לגבי הופעות בחיפה אני עכשיו יותר מבטוחה שאין לך מושג על מה את מדברת!! האוגר הרוטט שהוקם ע"י וע"י שאר חברי הקאסט שלנו (שכמו שציינת פרשו- ורק לאחרונה בגלל שסיימנו צבא ויש לנו חיים לנהל) הוא קאסט מאד מקצועי שעושה את העבודה!! אל תשכחי שגם כשאת התחלת ללכת לרוקי היית פחות או יותר בגילם!!! רוקי צריך דם חדש!! הם עושים עבודה מצויינת ואני יכולה לומר לך זאת בלי שום חשש להשמע משוחדת- אני לא מבססת תשובה זאת אך ורק עפ"י מחשבותי!! הקאסט הוכיח את עצמו והרבה מאד פעמים!! הוא גם מופיע אך ורק אחת לשלושה חודשים!! לא הופענו בתדירות גבוהה יותר לפחות 3 1/2 שנים!! (ובתור מנהלת הקאסט בדימוס אני יודעת!) מקסימום אחת לחודשיים וחצי!!! גם הקאסט הקודם – פעמוני הזכוכית הופיעו באותה תדירות בסינימטק- הם הופיעו יותר במועדנים וכו'- מה שלנו לא יצא לעשות!! יצא שהופענו גם ברמת השרון וזהו!!
בקיצור- לפחות תבססי את התלונות שלך ואל תרגיזי אותי!!
ובנימה מפויסת יותר- את זכאית לדעה משלך- אבל אני חושבת שאת מפסידה מאד!!!
חיפה, קאסטים וירקות
ורה יקירתי,
ראשית, מעצם העובדה שהגעת לפה אני מבין שבפורום של רוקי בארץ כבר יודעים על פרסום הכתבה כאן ב'עין הדג'. שזה נחמד, ללא ספק.
שנית, גם אם את עצבנית (ואולי בצדק), אנא נסי למתן את השימוש בסימני קריאה. יש פה דג אחד שאלרגי אליהם. סימן קריאה אחד בהחלט מספיק, ולא חייבים בכל משפט.
שלישית, לעניין: אני כמובן חושב שהקאסט שהיה בחיפה בין 95 ל- 98, 'פעמון הזכוכית' היה הטוב מכולם. עם זאת, ראיתי הופעה של חברי 'האוגר' (ברמה"ש, לא בחיפה) והם היו לא רעים בכלל.
רביעית, ואולי חשוב מכל: כפי שכבר כתבתי לעיל, קאסט של רוקי צריך להפנים את העובדה שהוא שם בשביל הקהל ולא רק בשביל עצמו. זה יהיה מאוד משמח אם את, כמנהלת קאסט פעילה, תקראי את עמוד התגובות הזה ותראי מה מפריע לאנשים בהתנהגויות שונות של הקאסטים של רוקי בארץ.
חיפה, קאסטים וירקות
אני משתדלת למתן סימנים בעליל……
בכל מקרה- אני כבר לא כ"כ פעילה כמנהלת קאסט- פרשתי לפני כמעט שנה אבל אני העברתי דברים הלאה ואנחנו מאז ומתמיד חושבים במיוחד על הקהל שלנו ומה הוא יאהב וירצה……
אפשר גם לראות את זה מתבטא בהופעת שלנו.
ודבר נוסף שרציתי לומר בקשר לתופעת המשפחות בהופעות- שרדי הוא לא סבא שלנו!!
סתם הסיבה שאנחנו מביאים את ההוריםשלנו/משפחה זה בשביל שיבינו ויראו מה אנחנו עושים..
זה חשוב לנו ולכן אנחנו רוצים שהם יבינו קצת יותר..
אבל זו תופעה מאד קטנה שקורת אחת לכמה שנים……:)
בכל מקרה- יש גם משפחות שבאות בלי כל קשר לקאסטים!!(הורים שרוצים להכיר את התופעה לילדים שלהם……..:)
אם יורשה לי ...להעיר
מיתון סימנים אומר גם… הפחתה ב… שלוש נקודות….. (בפרט כשהן….. מוכפלות פי כמה… וכמה……). אחרת… זה קצת (!) מקשה על קריאה…… רציפה!! תודה.
ורד יקרה!!
באמת הייתי יותר קטנה כשנהנייתי מזה!!! אבל נמנעתי מלהגיד את מה שאת אמרת כאן בין השורות, כי יש באתר הזה אנשים מעל גיל 18 שזה עוד מעניין אותם!! אבל בעצם העובדה שאת אומרת לי שיותר נהניתי אז כי הייתי יותר קטנה, ושרוקי "צריך דם חדש", את רק מוכיחה את טענתי, שאתם עושים הופעות לילדים בני 15!! P:
אולי אם הייתי רואה היום עוד פעם את הקאסט הקודם גם הייתי מתאכזבת, אבל אני רק יודעת שהייתי בהופעה האחרונה שלהם, שהייתי נהדרת, והייתי בהופעה הראשונה שלכם, ממנה יצאתי באמצע, כך שהפרשי הזמן לא היו כאלה גדולים. :)
אני אשמח גם לדעת את שמך!!
טוב, אז אני אנסה למתן את סימני הקריאה שלי(יש לי נטיה לשימוש יתר בהם……)
בכלמקרה יקירתי- טעית בכונותי- אני לא התכוונתי לכך שמרוקי נהנים יותר כשיותר קטנים- בהתחשב בעובדה שאני בת 21+ ועדיין מאד פעילה ברוקי את יכולה להבין שזו לא היתה הכוונה שלי- רק באתי לציין שזה נכון שהם בני 17 (והתחילו בני 16) ולכן ההופעה גם מורכבת מקהל בגילם- יש מעטים שמגיעים לרוקי ונשארים פעילים…..
בטח לא בטווח גילאים שלי…
אני התעצבנתי מהטענה שלך שההופעות גרועות ולילדים קטנים- ברמ"ש זהאפילו עוד יותר גרוע- היה רוקי בן 13!!!
אבל אם נהנית מההופעה האחרונה- שמן הסתם (אחרי שנה של הופעות) היתה יותר טובה מההופעה הראשונה – למה השמצת וטענת דברים חסרי שחר?!?
אני אמנם כבר פחות מתחברת לקהל החדש שלנו מבחינת הגיל- אבל הכוונה שלי ב"דם חדש" ברוקי זה לא רק הגיל אלא ההתלהבות!!!
אני כבר לא מתלהבת כ"כ וכיף לי להזכר ולהסחף עם ההתלהבות של אנשים חדשים!
אני לפעמים מרגישה כמו אמא מגניבה כזאת שמלמדת את כל החדשים איך להשתחרר ולהזרק!!
ולכן התגובה הנזעמת- לא מדברים לא יפה על האפרוחים שלי!!;)
האפרוחים שלך
הם אותם ילדים מעצבנים בעלי עודף הבטחון העצמי שכל הזמן צועקים בדיחות קרש ומפריעים בסרטים בסינמטק שהם לא מבינים. P:
חוץ מזה, כנראה לא הבנת. אמרתי שלא נהניתי בהופעה הראשונה.
עדיין לא הזדהית
יקירתי, חשבתי שהיית בהופעה האחרונה שלנו ונהנית- טעיתי…
ההפרש שהיה בין ההופעה האחרונה של פעמוני הזכוכית בחיפה להופעה שלנו עברו יותר משנתיים……
(לפני היתה הפסקה של שנה בגלל שיפוצי סינימטק והקאסט הוקם רק לפני שנה….)
בכל מקרה- הם יופיעו ביוני או יולי – תנסי לתת עוד צ'אנס…
ואולי אפילו תהני…..
ואני עדיין לא יודעת מי את…..
היא לא חייבת להזדהות, את יודעת
זה כל הקטע בכתיבה תחת ניק-ניימים……….
היא לא חייבת להזדהות, את יודעת
זה נכון- אבל בהתחשב בעובדה שהיא משתמשת בשמי הפרטי- חשבתי שאנחנו מכירות ולכן חשבתי אולי היא בכל זאת תרצה להזדהות…
אני מניחה שאנחנו מכירות ולכן אני גם אשמח לדבר פנים מול פנים.:)
את בטח מכירה אותי
אבל רק בפנים. את שמי אני בספק שאת יודעת, וזאת משום שיש לנו כמה מכרים משותפים ושתינו מסתובבות באזור המרכז. אבל מי אני בדיוק? כנראה לא תדעי לעולם. מווואהאהאהא! P:
מה דעתכן על
?
כנראה שלא
חשבתי אולי לנסות לתת לך מבט שונה שיחזיר לך את האהבה לרוקי…
חבל. אני כבר לא כ"כ בטוחה שאני רוצה לדעת מי את- את לא ממש נחמדה…
(לפחות לא אלי או לקאסט שלי ואת עושה לי מואהאהאהא נורא מפחיד.
אז את מפחידה אותי. בעסה.)
;)
בחיפה
בכוכב יש כל יום שישי אחרון של החודש רוקי.
בחיפה יש פעם בשלושה חודשים אולי, אבל זה מה שהופך את ההופעות של חיפה (לדברי האנשים פה , לי עוד לא יצא לנסות) ליותר טובות….
וחס וחלילה להשמיץ את הקאסטים הנפלאים של כוכב!
תופעת רוקי
אני דווקא לא חושבת שרוקי זה סרט שבאים אליו כי אתה צעיר ובעל מנוי בסינימטק- למרות שזו נשמעת הסיבה שבשבילה אתה ממשיך להגיע…. וחבל.
התופעה לא מתאימה לכל אחד- לא כל אחד מוצא בה את הפורקן או משהו שגורם לו להמשיך לרצות לבוא.
אני חושבת שמה שקורה ברמת-השרון גם לא ילהיב אותך יותר- כי מה שקורה לא מלהיב אותך באופן כללי.
מעולם לא היה שחקן (או חובבן כמו חלקנו) שלא הודה בפה מלא שחלק מהעניין של להיות על במה זה גם ובשביל שישימו לב אליך.
התופעה באופן כללי נוצרה מצורך של אנשים בתשומת- לב ולתת להם מקום להתבטא- אם מבחינת לבוש, הברקות ועוד…
לבוא בהתיימרות כמו שלך ולומר שלאף אחד לא אכפת, ושמה שהקאסט רוצה זה רק אור זרקורים וזה מה שמפריע לך ,
בעניי מראה שמעולם לא הבנת ולא ידעת מה זה רוקי ומה זו אווירה של רוקי.
אתה מוזמן לעיין בשאר התגובות שמסבירות שוב- הסרט גרוע ומשעשמם טוטאלי (במיוחד אחרי סוויט-טי) אבל מה שקורה מסביב באולם זה מה שמעניין ולא הסרט עצמו.
אני מניחה מדברייך שלא יצא לך לראות קאסטים אחרים ולכן אין לך למה להשוות.
הרמה של הקאסט בחיפה עולה על כל קאסט אחר שקיים כרגע בארץ ולו רק בשם העובדה שהקאסט משקיע בעצמו ובקהל שלו כמה שרק אפשר.
אנחנו בנתיים הקאסט היחיד עם פרופס מלא (ברמות של גרביים וטבעת כמו שיש לקולומביה ונעליי עקב כמעט כמו של פרנק!).
אנחנו אחד מהקאסטים היחידים שמשקיעים הרבה מאד בהופעות החימום (הפרי-שואו) ובהחייאת סצנות מתות. הכי אכפת לנו בעולם ממה שאנחנו עושים!
אם יש לך רעיונות לשיפור נשמח לשמוע- אולי תספר לנו איך אתה מצפה שמופע יראה ומה מופע צריך להעניק- בכדי שגם אתה תהנה מהשעמום הזה…:)
נ.ב.
רק עצם זה שהתייחסת לקריאת בניים כספויילר מראה שאתה לא ממש מבין מה קורה שם.
קריאת הבינים היא ספוילר לסרט אחר
כאן קריאת ביניים היא אכן ספויילר
משום שהוא ספיילר משהו שקרה בסרט, ולא את הקריאה עצמה.
_______________
יום לא-הולדת שמח,
גל
חשבתי שזה כל הרעיון.
מישהו באמת עלה אי-פעם על במה מרצון, שלא על מנת לזכות בצומי? אני יודעת שזה המניע שלי, ושבשבילו אני מוכנה לסבול חזרות מתישות, וחוסר שינה ימים לפני כל הופעה.
מה המניע של חברי הקאסט אם לא תשומת-לב?
______________
יום לא-הולדת שמח,
גל
בדיוק.
הכל זה נובע מצורך בצומי. למרות שאני באופן אישי לא הייתי הולך לחזרות, אלא סתם זורק קריאות ביניים מיידיות…
תופעת רוקי
אני, לא ממשיך להגיע לרוקי. כשהלכתי פעם ראשונה זה היה כי רציתי לראות מה זה, וזה היה חביב. המשכתי ללכת עד פורים שעבר, ומאז עברה שנה עד שהלכתי שוב רק כי שכנעו אותי. סביר להניח שיעבור הרבה יותר זמן עד שאני אלך שוב.
אין לי בעיה אם זה שהקאסט ירצה ויקבל תשומת לב, אבל לפי דעתי שחקן צריך למצוא איזון מסויים בין הההופעה האישית לבין שיתוף עם שאר הצוות והקהל לטובת החוויה הכוללת. אולי אני לא יודע מה זו אווירה של רוקי, אבל בסופו של דבר המטרה היא שיהיה מהנה. כרגע, זה נראה לי שהקאסט עושה יותר תחרות תשומת לב, וזה ממש לא יוצר חוויה מעניינת ובטח שלא מצחיקה.
אני לא יודע איך הסקת מדברי שאין לי למה להשוות, הייתי בשלוש קאסטים שונים, עד עכשיו הנוכחי הוא הכי גרוע. הוא באמת הכי טוב בארץ (ממש הישג מתוך שניהם) ובאמת משקיע אבל זה עדיין לא אומר שהוא טוב.
ופה מתברר ההבדל בין הגישות שלכם:
את מגדירה את הקאסט החיפאי כטוב וככזה שמשקיע בקהל כי אתם "הקאסט היחיד עם פרופס מלא" עד לרמת הגרביים והטבעת (מישהו בכלל שם לב לדברים האלה?). אבל קאסט טוב נמדד (לדעתי) ביכולת שלו להציג *למען* הקהל. נכון שזה נעשה מתך רצון לזכות בתשומת לב, אבל ההצגה עצמה צריכה לנבוע לא ממניעים טכניים אגוצנטריים: לא בשביל הקאסט עצמו, לא בשביל להשוויץ בפרופס, אלא *בשביל* להלהיב את הקהל ורק כתוצאה מכך לקבל את הצומי.
אבל מה אני יודעת. אני בכלל זרה לסצינת הרוקי.
ואגב, חשבת פעם שאולי זה לא דדטון שלא מבין מה זה רוקי ומה זו אווירה של רוקי, אלא דווקא הקאסט שלך שלא מבין את זה?
ועוד הערה: לך נראה שהקאסט שלכם הכי משקיע והכי משתף את הקהל כי את סובייקטיבית – את נמצאת שם. אבל דווקא פה לדדטון וללונסום-זורה יש ייתרון עלייך: הם צופים חיצוניים והם יכולים לתת לך פידבק אובייקטיבי אם באמת השגת את המטרה שלך/שלכם.
ואולי אפשר להגיע בכלל להסכמה
שאנשים שונים רואים את חווית הרוקי כדברים שונים, ולכן יהיו כאלה שיראו את הקאסט החיפאי כחוויה האולטימטיבית, ויהיו כאלה שלא, ושתי האפשרויות לגיטימיות?
סתם מחשבה.
הסכמה בהחלט
אני מסכימה עם כל מה שנכתב עד עכשיו.
כל ההערות נלקחו מהתחלה בתשומת לב והועברו הלאה (מכייון שלא אני מתמודדת אתם עכשיו- אני פרשתי).
אני חושבת שהסיבה שקאסט חיפה הנוכחי הוא אחד מהטובים בגלל שהוא כן עושה הכל למען הקהל ולמען ההופעה….
מנוכחות אישית בחזרות אני יודעת שהקהל הוא הדבר הראשון שחושבים עליו כמחליטים להעלות שוב הופעה:
איזה תאריכים יהיו הכי נוחים,(שלא יפלו לפני/ בזמן בגרויות או אירועים גדולים אחרים כמו שנטיפי וכו'), מה יצחיק את הקהל, באיזו תדירות להעלות הופעות(שלא ישעמם) וכו'.
אני בהחלט אשמח להערות בונות כמו שניתנו והערות שיתנו כיוון כדי שנדע מה לא מוצא חן בעיניכם…
רק הערה קטנה אחת: אנחנו מודעים לכך שאחת מהבעיות נוצרה בעקבות קהל קבוע שמציג עצמו כחלק מהקאסט ועושה הכל בכדי שישימו לב אליו- מה שיוצר הרבה התנגשויות….
אבל מעבר ללנסות להרגיע- אנחנו לא מונעים מקהל להביע את עצמו.
שוב- חלק מהגישה שבה הקהל הוא זה שחשוב- בשבילו אנחנו מופיעים בעיקר!
אני עדיין מבקשת אם אפשר לשמוע על קטעים ספציפיים או הכוונה לכיוון של דברים שנעשים בהופעה שגורמים למי שלא נהנה לא להנות…. אף אחד לא מושלם ובהחלט יש מה לשפר.
(כבר אמרתי שהקהל חשוב לנו?!?):)
חוץ מהבאסה, אני גם מסוקרן
שלום לכם חובבי (ושונאי) מופע רוקי באשר אתם. אחרי שידידתי 'ורה לין' הפנתה אותי לכאן ואמרה לי שיש בFISHEYE גם ביקורות על רוקי(לפני כ 30 דקות) אחזתי בכל רוחי את המקלדת ומיהרתי לאתר. ורד הודיעה לי כי אני אמצא כאן כמה הודעות שלא מאוד ישמחו אותי, אבל לא ציפתי לזה…
ברגע זה אתם ודאי לאחר כ5 שורות ארוכות של תהיה "מי זה הדביל הזה?", ובכן, הדביל הזה הוא הוא אחד משני מנהלי קאסט חיפה החדשים.
לא באתי לכאן כדי לכעוס או לצעוק או לקלל, אבל כמו שהכותרת אומרת, חוץ מהבאסה שהכנסתם אותי אליה, אני מאוד מסוקרן לדעת מה אתם חושבים שאנחנו עושים לא בסדר…
בתור מנהל קאסט, אני יודע שהדבר הראשון שאנחנו חושבים עליו הוא הקהל, ואיך אפשר לגרום לו להנות כמה שיותר. אם זה בלשתף אותו בהופעה, ואם זה בלאתגר אותו מחשבתית (עד כמה שהצלחנו – פורים למשל :c ).
אנחנו באמת מנסים לגרום לקהל להנות כמה שאפשר, וכשאנשים באים ואומרים שהם ממש לא נהנים, ושאנחנו על הפנים, ולא סתם, אלא הכי גרועים שהיה (!), זה דיי מעליב. אני באמת לא יודע איך לשים במילים את כל מה שאני רוצה להגיד עכשיו, אבל מה שאני כן יודע זה שאני רוצה שמישהו יסביר לי איך אנחנו לא בסדר, כדי שנוכל לשפר. (אגב אנחנו מקפידים לעשות הופעות במרווחים של מינימום 3 חודשים)
אני מחכה לתגובה בקוצר רוח. תודה…
אני לא מבינה את התמיהה שלך.
אמרת שקראת את התגובות, והרי כתוב שם במפורש מה מפריע לקהל:
• ורה לין ואתה חוזרים ואומרים שהקאסט החיפאי מקפיד לשתף את הקהל.
מצד שני, אני קוראת את התגובות לכתבה, והקהל שנכח בהקרנות טוען בתוקף שהקאסט לא משתף את הקהל. רק אני רואה פה איזשהי בעיה?
לדבריכם המטרה של הקאסט היא להלהיב את הקהל ב"קטעים מתים" ולהדריך את ה"בתולים". אז אולי הקאסט צריך ללמוד למחול על כבודו וכשעולים לבמה צופים – לתת להם להציג במקום הקאסט. המטרה היא הרי לכייף, לא להתחרות מי ממחיז באופן הטוב ביותר את מה שקורה על המסך. ואם הקאסט יפנה קצת את הבמה, ינוח, ישתתף בשמחה של הקהל – אולי אז הקהל – שאתם כ"כ חרדים לו – ירגיש טוב יותר, גם *אחרי* ההקרנה ולא ייצא בתחושה של החמצה.
• הרבה מתלוננים פה שהקאסט צעיר ונראה כמו חבורה של מתבגרים חרמנים שבאים בשביל המין. אני מניחה שאתם לא מתכוונים להגביל פתאום את גיל המשתתפים בקאסט ולקחת אנשים ש"לא עושים את זה בשביל החרמנות" אז אני מעדיפה לתת לך פתרון אחר: בכתבה ב'שחורדיני' למשל, אסף דיבר על משהו נורא טכני, נטול רגש. ואני מבינה אותו – כי אחרי 100 צפיות רצופות באותו הסרט (כשאתם עושים חזרות הסרט מוקרן לפעמים, לא?) ואחרי 100 הצגות, שחקנים, בעיקר אם הם לא מקצועיים אלא ילדים שעושים את זה בשביל הכיף – מתחילים לאבד את הרגש ולעשות את אותן תנועות מכוח האינרציה (זו רק השערה. אף פעם לא השתתפתי בקאסט כזה). אז יכול להיות שהקאסט צריך "ערב חזרה לשורשים" בו יסבירו לו מאיפה התחיל כל הרוקי הזה, ומה זה אומר, ואולי אפילו תצפו בסרט *בלי* להציג אלא במטרה להבין אותו – על איזה ז'אנרים הוא צוחק, מה בעצם אומר מה שקורה על המסך. לנתח סרט זו לא מילה מגונה. ואולי כשהקאסט יסתכל על הסרט כסרט, ולא רק כשואו, אולי אז ההצגות לא יראו כמו חבורת מתבגרים חרמנים אלא אנשים שבאמת יודעים מה הם עושים, ובאמת מבינים מה זה "הרוח האמיתית" של רוקי – לא מה שהם חושבים אותו לרוח של רוקי.
• ורה לין העירה שהאכפתיות לקהל מתבטאת בבחירת תאריכים להעלאת המופע, ובאיזה קריאות יצחיקו את הקהל. אבל הקהל, לפחות לפי התגובות לכתבה זו, מעוניין יותר בעלייה עצמה לבמה (מה שמחזיר אותי להערתי הראשונה – הקאסט צריך ללמוד לצאת לפעמים מאור הזרקורים ולפנות אותו לטובת הקהל. כשהקהל לא משתתף – הקאסט יכול לחזור).
ובכל זאת אני בתמיהתי נשאר
תראי, כדבר ראשון אני לא חושב שמישהו יהנה מההופעה או בכלל יבין מה קורה אם אנחנו פשוט לא נגיע, או ש"נצא מאור הזרקורים", אלא פשוט יגיד ש"היה חרא" (וכמובן שיתכן שאני טועה).
דבר שני, אם מטרת הקאסט היא לא לשחק ולהביא דברים ורעיונות שילהיבו את הקהל, אז למה הוא שם? (ואסור לשכוח שפעמים רבות, וכמעט כל פעם, אנחנו לא היחידים שמביא דברים אלא גם הצופים).
עוד דבר הוא שלהגיד שהקאסט שלנו (או בכלל) מגיע לשם רק בשביל המין ("מתבגרים חרמנים"), אני לא חושב שיכול להיות משהו שיותר רחוק מהאמת! ההוכחה היא שאנחנו באים, מופיעים, נהנים וגורמים להנאה, ורובנו מתים לחזור הבייתה אח"כ! (פורקן מיני – אין בזה)
בנוגע לרוח השחקנים והאופן בו הם משחקים – אני יודע שאני וחברי לקאסט, כולנו מתחברים לדמויות עד כמה שאפשר, והדבר האחרון שאנחנו נעשה זה להפוך את זה לטכני. ברגע שמישהו מאיתנו מרגיש שזה מתחיל לקרות, הוא עוזב את הקאסט (ואני לא אומר את זה בתור אמרה מלגלגת, מאיימת או מתנשאת אלא שפשוט ככה זה קורה וקרה!). כולנו מנסים לעשות את ההצגה הכי חיה שאפשר, ולתת בה הכי הרבה רוח טובה.
בסה"כ, נתת לי כמה רעיונות יפים, גם לחזרות שלנו, וגם להופעות, אני מאמין שניישם אותן, אבל למרות התגובה שלך, אני עדיין מתקשה להאמין שכל האנשים שעומדים בצידי הבמה וצועקים SLUT או ASSHOLE או כל שורה אחרת לעניין זה, למעשה רוצים לעלות על הבמה ולעשות מה שאנחנו עושים. אם זה היה כך, אני חושה שהיתה היענות עעננקקייתת לאודישינים שאנחנו עורכים…
עוד קצת התיחסות לתמיהות
(ממישהו שהיה עמוק בקהילת 'רוקי' וכעת מתסכל עלי טיפה מבחוץ)
הביקורות שהופנו כאן כלפי הקאסט החיפאי – ועיקרון הקאסט בכלל – אינן באות באוויר. מהבחינה ההיסטורית (כפי שכתבתי בכתבה) פולחן 'רוקי' התחיל, גם בארה"ב וגם בארץ, *בלי* קאסט מאורגן-מראש שעושה חזרות וכד'. הגישה ה'אנארכסיטית' הזו טוענת, במידה לא מועטה של צדק, שהפולחן של 'רוקי' הוא לחופש – חופש מיני, חופש להשתולל, חופש לשיר, חופש לעלות על הבמה – ושהקאסטים עושים לפולחן רוקי את מה שהדת הממוסדת עושה לפולחן האל(ים). הבעיה היא מה קורה כאשר רוב הקהל שמגיע להקרנה מתבייש לעלות על הבמה, לא מכיר את הסרט מספיק, או לא מודע לאפשרויות העומדות בפניו כקהל, ופשוט צופה בסרט בדממה, וכך מפסיד את כל העניין. בעיה כזו עמדה בפני לפני כשבע שנים כאשר הקמנו – ידידתי ענבר ואני – את הקאסט החיפאי. העניין הוא שצריך להיות מודע לכך ש*זהו* תפקיד הקאסט. העניין הוא שאחרי שנים של 'רוקי' בחיפה יש לבטח רבים חוץ מאנשי הקאסט שרוצים ומעוניינים לעלות על הבמה ולהשתתף באופן פעיל (כמו שיש רבים שמעדיפים רק לזרוק אורז ולרקוד במעברים). מה שאולי כדאי להכניס, מדי פעם, זה את הקריאה לקהל לתרום מעצמו, ליצור אינטרקציה עם הסרט, וליהנות גם מההקרנה הפעילה.
כיום, כאשר אין ממש סיכוי שבהקרנה של 'רוקי' יווצרו רגעים מתים, כדאי לקאסט אולי להקטין את מספר ההופעות הרשמיות שלו על הבמה, לוותר על עליה של הקאסט לבמה בסצינות שאינן מלהיבות את הקהל, ולשמור את ההופעות של הקאסט הלבוש היטב רק לקטעים שבהם *באמת* יש ערך מוסף לטובת הקהל (דוגמא בולטת: Sweet Transvestite, בעיקר אם הפרנק שלכם סקסי/ת.
אולי כדאי גם, מדי פעם, להכריז על אחת ההקרנות כ'הקרנה פתוחה' שבה אין קאסט מתוכנן, ומי שרוצה לעלות לבמה בקטע מסוים ובתפקיד מסוים יכול לעשות את זה. בחיפה יש תמיד, אאל"ט, שתי הקרנות רצופות כל פעם, ואפשר להפוך אחת מהם לפתוחה ואחת להקרנת קאסט, ואז הקהל יוכל לבחור מה הוא מעדיף.
לגבי הקרנותפתוחות ורן ברון
נתחיל ברן ברון כי זה קצר- הוא לא היה חלק למיטב ידיעתי מקאסט חיפה אבל הוא היה ממקימי קאסט נזק- שזהו קאסט שעשה פרי-שואוז בלבד ברמת השרון. הוא עוד מגיע פעם בכמה זמן להופעות ברמ"ש וכרגע משרת בצה"ל. אגב- אחד מהמערכונים שהועברו לכתב שפורסמו ע"י קאסט נזק בשם "המדריך למוצצת" מפורסם כעת באתר הבית הישראלי של רוקי.rhps.co.il
ונחזור לרוקי:
הקרנה פתוחה נוסתה יותר מפעם אחת- זה לא עובד- כמו שציינת שרדי יקירי- הקהל בד"כ מאד מתבייש לעלות על הבמה- ואלו שבעלי ביטחון עצמי מספיק גבוה הם בד"כ האנשים שרובנו לא היינו רוצים לראות על במה בשום מקום- ויש המשך.*
בנוסף- אודישנים מתקיימים אחת לכמה זמן (בניגוד לפעמוני הזכוכית שהיו די קאסט קבוע במשך 4 שנים).
בנתיים- כל פניה של קהל (בגבולות) להשתתף בהופעה נשקלה ובד"כ גם הועלתה על הבמה בסופו של דבר- אם זה בפרי-שואוז שהיו או בהופעה עצמה.
מדובר גם בדברים כמו קריאות- שביקשו שנצעק כדי שכולם ישמעו ועוד.
אחד מהדברים למשל שנעשה כבר שנים זה חגיגות ימי ההולדת של מי שנמצא בקהל!
לגבי עליה של קאסט רק בקטעים מאד משמעותיים- אני אישית לא אוהבת את הרעיון- הוא נראה לי חסר טעם- אבל אני אדם שאוהב קיצוניות- הכל או כלום…
אני גםלא חושבת שהקהל יבין את זה.
נראה מה לקאסט חיפה יש להגיד בנושא.
* בכל מקרה,אולי אם כל פעם שהיינו מכריזים על אודישנים היתה היענות (מה שלצערנו בקושי קורה עכשיו, למרות הפרסום בכל הופעה ובבתי הספר)- היתה בכלל סיבה לשקול הופעות שבהם קהל עולה לבמה ומופיע ולא קאסט מסודר. מה שלא נראה לי רע בכלל – אני תמיד בעד שאנשים יהנו כמה שיותר ברוקי ובתור אחת שיודעת כמה כיף להופיע אני ממליצה באופן אישי.
אגב- גם היתה הופעה שבה ניסינו להעלות אנשים והופעה שבה ניסינו לרשום אנשים שיעלו להופיע בתמיכתנו- ז"א עזרה עם פרופס במידה וירצו- ולא היתה היענות- אבל זה היה מזמן- אולי עכשיו אחרי שכבר בנינו גרעין חזק יותר אפשר יהיה לנסות שוב.
ושוב תודה לשראד!(נונין)
ושוב- האם נראה אותך מתישהו?!
הקרנות פתוחות
כשאת טוענת שהקהל לא רוצה לעלות על הבמה ומביאה כדוגמא את מיעוט המגיעים לאודישנים, את מפספסת את הנקודה. כשאני מדבר אנשים שהיו רוצים לעלות על הבמה אני לא מדבר בהכרח על מי שרוצה לשחק תפקיד מסוים,] בטח לא בקביעות ולאורך כל הסרט. מה עם מי שיש לו קטע חמוד לעשות ב- Touch me? ומה עםמי שבאופן ספונטני במהלך הסרט רוצה לעלות וליצור אינטרקציה עם הסרט? (להיפגע ממכות ברק וכן הלאה. יש המון דברים כאלה, אבל עושים רק חלק מהם, 'כי יש קאסט')
פולחן רוקי לא צריך להיות מוגבל ל'הצגת הסרט'. הוא צריך להיות פתוח. לכן אני בעד הקרנות פתוחות, ובעד להשאיר יותר זמן שבו הקאסט לא על הבמה כדי לתת מקום לקהל להשתתף, *לאו דווקא באמצעות הצגת הסרט* אלא גם באמצעים אחרים.
נו? ונראה לך שאחרי מה שאמרת
אנשים יאזרו אומץ כדי לעלות לבמה?
גולשי האתר שמתעניינים לגבי רוקי, או שהיו בהופעה ולא יודעים אם "זה תמיד ככה" (שהקאסט הוא מרכז ההופעה ואחרים לא יכולים להופיע) קוראים את מה שאת כותבת ומסיקים מזה דבר אחד – אנשי הקאסט אומרים שהם ישמחו אם אחרים יעלו לבמה, אבל לא באמת מתכוונים לזה:
זה בסדר שאנשים יעלו, אבל רק אם הם לא גונבים את ההצגה של הקאסט. רק אם הם חובבנים נטולי פרופס. רק אם הם יעמדו בצידי הבמה.
).
מי שמגיע בתלבושת של פרנק – אסור לו לעלות לבמה כי זה יהרוס את ההופעה "הספונטנית" של פרנק מהקאסט (שהתאמן עליה הרבה, ולכן מגיע לו להיות לבדו במרכז הבמה. מה פתאום שאחרים יהנו? שיחכו לתורם או יצטרפו לצוות הקאסט! נכון?
לך לא מפריע להיות בהקרנה עם קאסט. זה בגלל שאת רגילה לזה. זה מה שאת מכירה. אף פעם לא חווית משהו אחר. אבל את צריכה לזכור שאת לא דוגמה. את מעורבת ברוקי הרבה יותר מאנשים אחרים. אבל אולי אנשים שבאים כדי ליהנות מהופעה ו"לראות מה זו ה'הקרנה הפעילה' הזו" – אולי האנשים האלה יחשבו אחרת. אול הם ירצו פעם אחת הופעה בלי קאסט (או הופעה חלקית של הקאסט, או ווטאבר). משום מה היה נדמה לי שהקהל הוא זה שחשוב לכם. חבל לי שאת שוללת כל כך מהר הצעות (שבאמת ניתנו מתוך רצון לעזור), רק בגלל שאת לא מכירה משהו אחר.
הזכרת לפני כן ש"כבר ניסו את זה וזה לא הלך". אוי באמת. ממתי משהו תופס מיד בנסיון הראשון? נראה לי שאם רוצים לנסות הקרנה בה הקאסט פחות דומיננטי, צריך לתת לזה כמה הקרנות כדי שזה יתפוס. אני מאמינה שרוב הקהל הוא קבוע, ואם כך – ייקח להם זמן להתרגל לרעיון שהם יכולים לעלות לבמה מתי שמתחשק להם. אני מבטיחה לך שזה לא יפחית כהוא זה מההנאה מהסרט (או מההופעה).
הייתי רוצה להסתמך
על ההבטחה, אבל המטרה שלי היא שרוקי ישאר בחיים (ז"א- שהקרנות חיות ימשיכו להתקיים) לא כמו שקרה בשאר חלקי הארץ מלבד רמ"ש.
זה נכון שהקרנה כזו נוסתה ונכשלה- אבל לא פסלתי את הרעיון- אלא כתבתי שאפשרי לנסות שוב.
גם מבחינת הסינימטק- אם הקרנה לא תעבוד- לא יבוא קהל- והם לא יספקו שתי הקרנות- זו סכנה מבחינתנו.
אבל- הרעיון אכן תיאורטית יכול להיות מצויין- לא מתפקידי לבצע אותו אבל- אני פרשתי- רק הבעתי את דעתי בנתיים- מנהלי הקאסט החדשים יחליטו אם נראה להם ששוה לנסות- אני אתמוך בכל החלטה ואשמח לעזור בכל מצב.
אבל בנתיים אין ביקוש להופעות כאלו- אני לא שמעתי מעולם בנתיים על רצון כזה, עד עכשיו,וכמו שהבנת- אני המון שנים ברוקי- הכרתי כבר כמעט את סוגי הקהל האפשריים- והקהל שיאהב הקרנות כאלו ויפעל בהם הוא בד"כ מיעוט מאד קטן יחסית לשאר הקהל, ולכן כתבתי שלדעתי יותר מהקרנה אחת כזו, אולי אחת לכמה זמן (ומדובר בכחצי שנה ויותר בינהם )לא יעבוד- פשוט כי בחיפה זה אחרת. יש לנו שתי הקרנות אחת לשלושה חודשים- וזה שתיים בעיקר בשביל מי שלא הספיק לראות ביום שישי(כי נגמרו הכרטיסים) ולמי שלא הספיק בשבת ורוצה עוד.
אנחנו מנצלים מדי פעם את אחת ההופעות למשהו שונה-אבל לא נראה לי שזה יהיה משהו קבוע כמו שאת מציעה- נצטרך לקבל פידבק כ"כ גבוה בשביל זה בשביל לדעת שזה עובד- וזו הבעיה…
קשה לקבל הרבה פידבק מקהל ברוקי- רובם נעלמים עד ההופעה הבאה.
אולי נפתח תיבת הצעות? זה יכול לעבוד!
ואני לא חושבת שמישהו יירתע ממה שכתבתי- כי לצערי אולי 10 אנשים מתוך הקהל שלנו באמת קוראים מה שנכתב כאן- וזו לדעתי הצהרה אופטימית… אחרת כבר היינו רואים תגובות שיחזקו את דעתך.(או ישללו).
וחוץ מזה מתוך סקרנות,אני הייתי רוצה לדעת מאיפה הביטחון שלך שהקרנות כאלו יצליחו?מה הקשר שלך לרוקי באופן כללי וספציפי? את היית בקאסט? אני בכלל בכיוון?:)
תראי, לי ברור דבר אחד:
אם בהקרנות שהיו בקולנוע פריז (לפני 15 שנים) ובמועדון ה'אקסטה' בתל-אביב (לפני 10 שנים) היה הפנינג ואנשים עלו על הבמה בלי שהיה קאסט וכששני שליש מהנוכחים לא ידעו בכלל מה העניין, אז עם הקהילה הגדולה שיש לרוקי כיום בחיפה, הקרנה פתוחה תהיה דבר משלהב ומרתק. יותר מזה, היא עשויה להחזיק לקהל גם את חלק מהוותיקים של חיפה שנטשו את המופע בשנים האחרונות. וכאן, למרות נאמנותי לקהילת רוקי, אני מסכים עם לונג ג'ון: חופש בהקרנה פירושו גם שיהיהו שניים או שלושה פרנקים, 5 ג'נט ושלושה ד"ר סקוט (הקרנות כאלו בדיוק היו בקולנוע לימור בזמנו, לפני שלונדון השתלטה על המקום).
אה, אני כבר יכול לראות...
את ה"ג'נט! בראד! ד"ר סקוט! רוקי! ג'נט! בראד! ד"ר סקוט! רוקי! וכו"' כאשר יש שלושה מכל אחד על הבמה וכל אחד אומר את זה למישהו אחר בתורו…
מישהו אמר 'מקהלה עליזה'?
(אפשר לפרש את הכותרת באופן רב-משמעי)
ואני לא חושב שיש בזה בעיה. וחוצמזה, שלמקו, חשבתי שאתה באגף התומכים בהקרנות פתוחות!
ואגב, דונ'ט גט מי רונג: אני חושב שיש הרבה כיף, עומק ועניין בהקרנות עם קאסט, בעיקר לקהל חדש יחסית. אני חושב שהקרנה מוקפדת מספיק עם קאסט היא דבר נפלא. אני רק חושב שיש מקום לעשות *גם* הקרנות פתוחות.
ממה השתמע שאמרתי ההפך?
אה.
חשבתי שההערה שלך הייתה קנטור שניסה להבהיר איזה בלגן יווצר בהקרנה פתוחה וכך לשלול אותה. מתגובתך הנוכחית אני מבין שאתה מחבב בלגן אפילו יותר מאשר שמרים.
בלגן הוא הדרך לצד המצחיק.
בלגן גורם להנחה של דברים לא במקום. הנחה של דברים לא במקום גורם לדברים לחסום מסלולי הליכה. חסימה של מסלולי הליכה גורמת לאנשים ליפול. ואנשים נופלים זה מצחיק.
אבל באמת! מזל שאני לבד בבית וחוץ מפומיקי אף אחד לא שומע…
באלאגן שולת!11
אוקי, נשמע מגניב!
הלוואי וזה יעבוד!(סליחה שוב על הסימנים אבל התלהבתי).
בכל מקרה- אני כבר לא זאת שתבצע כזו הקרנה אבל כמו שכבר אמרתי- יש קאסט מנג'רים שאני אעזור להם לבצע הקרנה כזו.
סתם לידע כללי ולגביו
יקירתי- כשאנחנו אומרים שאנחנו מכירים את הסרט גם ברוורס- זה מהסיבה שהוא חובה בחזרות- אנחנו מתאמנים להופעה בתנאים המקסימלים של הופעה- אילתור במה וכו'. וכמובן שהסרט ברקע!
(רק שבחזרה יש סטופ ובאופן כללי שלט עם כל מיני פעולות משעשעות כאלה- חובה לנסות לעצור עם פאוז באמצע המונולוגים של פרנק- ההבעות של טים קארי פשוט מ ז ע ז ע ו ת!;))
ולגבי ההיסטוריה- אצלנו בקאסט יש את בועז- שהוא אנציקלופדיה מהלכת- והוובמסטר של האתר הרישמי הישראלי של רוקי rhps.co.il.
מעבר לכך שהוא חברי הטוב כבר כ-6 שנים- אני חושבת שהידע שנשפך ממנו לגבי רוקי- ונשפך ממנו הרבה ידע- גרם למצב שבו אנחנו מכירים את ההסטוריה של רוקי כ"כ טוב וכנ"ל גם לגבי כל פרט טריוויה כמעט… (עניתי פעם על הטריוויה של קוסמוס- קיבלתי 90% ויותר בכל אחת מהם וקיבלתי תואר גרופית כבוד עד כדי בחילה…:)- וזה היה לפני כמה שנים!)
בועז גם עשה את עבודת הגמר שלו על רוקי- ככה שאנחנו גם מכירים את הסרט היטב מהבחינה הפסיכולוגית שלו (לפחות מי שטרח לקרוא את העבודה)או כמוני – היה שם בזמן הכתיבה שלה…
זה לגבי ערבי מידע- וההבנה של רוח רוקי-אנחנו מנסים כמיטב יכולתנו להבין אותה ע"י שימוש בידע כמובן.
לגבי הופעות פתוחות- התגובה שלי פורסמה בהמשך כתגובה לנונין.
לא הבנתי. מאיפה הבעסה?
מזה שחלק מהאנשים אמרו שהם לא נהנים מההקרנות? אז הם לא יבואו. אנשים אחרים כן נהנים, ולכן הם כן באים (אני מניח שאתם לא מופיעים בפני אולם ריק). 'רוקי' רחוק מלהיות עניין שמתאים לכל אחד. כדאי וחשוב להקשיב לביקורת, אבל אין טעם להכנס לדכאון מזה שלא כ-ו-ל-ם אוהבים את מה שאתה עושה.
מאיפה הבעסה
תראה- אפשר להבין אותו- מבעס לראות כזו ביקורת שהיא לא סתם ביקורתית- אלא גם פוגעת אישית, במיוחד כשהקאסט הזה נבנה במו ידייך- אז אני גם התעצבנתי, אבל כן- זה מבעס לראות שמישהו אומר שמה שהשקעת בו (ועדיין משקיע בו והרבה), נקטל בכזו קלות ועוד בהכללה כזו ופרטים כ"כ לא נכונים כמו שכתבה "זורה".
זה מבאס- אבל זה בהחלט לא גורם לABD או לקאסט להרים ידיים.
זה כמו שמישהו יבוא ויכתוב מכתב נאצה נגד האתר- בסגנון- "אנשים טיפשים ומשועממים שנתקעו בגיל ההתבגרות שמפיקים הנאה מינית מ"לשפוך" את השטויות שעוברות במוחם המתוסכל בצורת ביקורת שכתובה בזלזול ולא ראויה לקריאה ועוד באתר עם שם כ"כ טיפשי שבנוי בצורה מחפירה ובלה בלה בלה…"
(הבנת את הרעיון- וחס וחלילה אני לא חושבת ככה! אני אוהבת את הדג ועינו!:)).
בכל- מקרה- לא מבאס קצת לשמוע כזה דבר?!
ואת חושבת שלא קיבלנו
תגובות כאלה? קיבלנו. לא לקחנו ללב.
הבהרונת
מה שכתבתי לא היה קללות אישיות ודברי נאצה. זו היתה התרשמותי האישית ממה שאתם עושים, וכשאמרתי שזה נראה כאילו כל האנשים שם זה ילדודס חרמנים שמחפשים תשומת לב לא אמרתי את זה סתם. גם כשאני הייתי בת 14 והלכתי לרוקי מאד התלהבתי מהפתיחות המינית ומזה שאפשר לעשות אורגיות על הבמה, ותמיד ייחלתי שיהיה לי האומץ לעשות את זה גם, שלא לדבר על ללבוש בגדים נועזים שלא לובשים בדרך כלל בגיל הזה במקומות אחרים. הבעיה היא שאז זו היתה ההתרשמות שלי מכל הסצינה, אבל הקאסט לא התמקד בדברים האלה. הם לא התלהבו כל כך מעצמם. בימינו זה פשוט נראה כאילו הקאסט ממקד את כל המופע מסביב לעניין הזה, ולכן גם הקהל היחסית צעיר שמגיע. זו התרשמותי האישית והכללית מכל העסק, ואני אומרת את זה בלי להזכיר שמות (כי אני לא יודעת אותם) ובלי כוונה לפגוע במישהו אישית.
חוץ מזה, ברור שעין הדג זו אוננות אינטלקטואלית. אבל אני בעד. P:
אני מבקש.
אוננות זה משהו שעושים לבד. עין הדג זה משהו שעושים עם עוד הרבה אנשים. אמור מעתה: עין הדג זה אורגיה אינטלקטואלית.
דווקא אוננות
כי כשמדובר במאמרים ברמה אוניברסיטאית בנושאים שונים ומשונים במסווה של תגובות תמימות על ביקורות קולנוע, לדעתי מדובר באוננות אינטלקטואלית של הכותב. וזה שאנשים כמוני נהנים לראות אחרים מאוננים אינטלקטואלית זו כבר בעיה בפני עצמה.
רמה אוניברסיטאית?
של אותה אוניברסיטה שנתנה לספילברג את התואר?
זו היתה הגזמה
מכוונת, מן הסתם. :)
אה.
או כמו שנאמר:
http://www.haayal.co.il/reply.php3?id=966&rep=67765&LastView=2002-05-15%2001%3A16%3A02
אה, אז תגידי פיפ-שואו אינטלקטואל
י!
בזמן האחרון כל הכותרות שלי ארוכות בשתי אותיות מהמקום המותר. האם נגזר עלי לנצח לספק כותרות ארוכות מדי?
תגובה להבהרונת
אבל זו די היתה הכפשה אישית של הקאסט החיפאי הנוכחי.
מה גם שכתבת הרבה פרטים שגויים- ככה שזה בכלל היה אנטי משהו.
חבל שככה זה נראה לך. מכיון שפרשתי- יש לי יותר זמן לראות הופעות כקהל- ועד עכשיו זה לא הרושם שקיבלתי.
אני למשל לא עולה יותר לאורגיות כי לא מתאים לי להתגפף ולהתנשק עם אנשים שקטנים ממני- אבל אני בטוחה שאם הייתי בגילם הייתי מצטרפת- בדיוק כמו שעשיתי בגילם (כמובן רק אחרי הרבה הופעות שבהן צברתי אומץ והבנתי שלא משנה מה אני יעשה זה בסדר, ואפילו כבר נאמר לי שחיכו לי שם הרבה זמן פעם).
אני עדיין מתלבשת יותר פרובוקטיבי מביום יום…:)
בכל מקרה- ההודעות שלי תמיד יותר ארוכות ממה שחשבתי שהן יהיו- אז אולי גם אני מאוננת אינטלקטואלית?
(חבל שאין לי את אותה תחושה כמו של אוננות רגילה-אז אני בטח לא יכולה להיות חלק מצוות הדג…:)).
הממ...
במרחבי 'מופע הקולנוע של רוקי' אני ידוע גם בשם Shred או Shred E. Nger (על שם ההוא עם החתול)
אהא! אז מכאן כתובת הדואל שלך!
ולגבי טיב הסרט – אני לא יודע למה אנשים טוענים כאן שזה סרט רע ומחורבן.
כשאני ראיתי אותו בפעם הראשונה בוידאו דווקא די אהבתי .
זה סרט פארודיה לא רע בהחלט.
אני עדיין אשמח לראות אותו שוב, גם ללא הקרנה פעילה.
תודה גל!
מרוב הודעות שהתחילו להיערם כאן על כמה שהסרט גרוע ושלא כדאי לראות אותו סתם לבד וכו', כבר כמעט השתכנעתי לא לראות אותו לעולם (אלא ללכת מתישהו כשיצא לי להקרנה פעילה).
חיפשתי בכל זאת איזה הודעה שתגיד שהסרט לא נורא, והנה היא הגיעה.
אז אכן מעולם לא ראיתי את הסרט וכל דבר שקשור אליו, אבל תמיד רציתי, והכתבה הזאת (אגב, כתבה מעולה נונין!) שכנעה אותי לזרז את התהליך וללכת מתישהו לבלוקבאסטר כדי לקחת את הDVD.
אם אני אוהב, אני אשקול לנסות גם הקרנה פעילה. תגידו, יש כאלה גם בירושלים?
בבקשה!
ולגבי ירושלים – ראי הודעתו של אבישי פתיל אחד למעלה.
אני מצטרף לגל
אני מאד נהנתי מהסרט בכל ה3-4 פעמים שראיתי אותו לבדי בבית. עדיין לא יצא לי לראות הקרנה פעילה אבל אני מתכנן ללכת כמה שיותר מהר.
בכל אופן, מומלץ מאד לראות את הסרט גם אם זה לבד בבית (וכמובן גם מומלץ לשמוע את הדיסק)
רוקי :)
לפני כמה חודשים הייתי בהופעה של רוקי ברמת השרון ואני יכולה להגיד שנהניתי מכל רגע , למרות שכשראיתי את הסרט בבית לא הבנתי ממה הייתה כל ההתלהבות ממנו ולמרות שכבר ראיתי אותו בערך 10 פעמים עדיין לא ממש הבנתי מה הולך שם .
בכל מקרה אני ממליצה לכווולם ללכת לפחות להופעה אחת של רוקי , רע זה בטוח לא יעשה להם .
סקירה מעולה נונין, קבל ח''ח
עכשיו נראה אם אני אצליח לגרור כמה חברות שלי להקרנה פעילה בסוף החודש.
ואפילו יש לי תלבושת.
ושאלה.
להקרנה עם האיזה קאסט מומלץ ללכת? כי הבנתי שמחליפים קאסט כול חודש או משהו כזה.
מממ...
אכן ברמת-השרון מתחלף הקאסט כל חודש, אבל לדעתי זה לא משנה הרבה – רוב הצוותים הפעילים כיום הם בערך באותה רמה של ניסיון, כך שההבדל לא צריך להיות משמעותי. אם זה בכל זאת מעניין אותך, ב"אתר המעריצים הישראלי" http://www.rhps.co.il תמצאי אינפורמציה בקשר להופעות קרובות, ותמיד אפשר לשאול שם (בפורום) איזה קאסט מופיע ואיך הם.
בקשר לתלבושת – את מתכוונת למה שלבשת בפורים.קור?
בקשר לתלבושת.
כן, אבל עם כמה שינויים קטנים.
נונין! כל הכבוד על כתיבת ביקורת לסרט קאלט. עמדת במשימה בהצלחה מרובה.
הסרט. גם אני ראיתי אותו פעם ראשונה בוידיאו, ורק אח"כ בהקרנה פעילה. אני אוהבת מחזות זמר, אני אוהבת פארודיות, ונהניתי למדי. הסרט אכן מיושבן, אבל חביב מאוד.
טים קארי נפלא. אבל, כגודל הציפיות גודל הכריות (או השמיכות? לא זוכרת) וההקרנה הפעילה הייתה מאכזבת בצורה בלתי רגילה. אנשים פחות בתוליים ממני אמרו שזה לא היה ממש יוצא דופן.
זה היה בקולנוע כוכב. הקאסט היה טוב. אם זאת, נתנו לכל מי שרצה לעלות על הבמה, והיו שם חמישים איש לפחות, שגם אם ידעו מה לעשות, לא עשו כלום. מהמסך ראו כ-2 פיקסלים. לא התפלאתי לראות שאנשים נרדמו…
אבל אולי הבעיה היא שיותר מדי אנשים, פשוט ציפו שמישהו אחר יעשה את ההקרנה פעילה, והם ישבו ויהנו מהנוף (פרסיליה בקור, רינגס א בל?) (ולי יש תירוץ, זאת הייתה הפעם הראשונה שלי). אני למשל, עשיתי מאמצים מרובים להתלבש כמו זונה, אבל בקושי היו בנים בחצאיות ואנשים בתחתוניהם. הערות מהקהל? ריקודים? מזמוז עובר אורח? מה פתאום. הדבר הקרוב ביותר להפעלת הקהל היה זריקת 4 גרמים של אורז.
חברה מנוסה יותר אמרה לי שכשהיא באה לרוקי היא יכולה להיות זונה, או מישהי אחרת, או מה שהיא רוצה.
ובנוגע אליי, אולי זו היתה הקרנה מחוסרת מזל, ואולי הקסם של רוקי פשוט לא שובה אותי.
את באמת צריכה ניק חדש.
(במיוחד אחרי הכותרות שנקשרו לג'נין בזמן האחרון).
ולעניין:
נראה לי שאכן הגעת להקרנה ממוצעת ב'כוכב'. הבעיה עם הקולנוע הזה היא שהוא צר וארוך, מה שמקשה על יותר מ- 60 איש (מקסימום) להשתתף ממש באורח פעיל. אני שמח שההתנסות שלך מבהירה, עם זאת, שמי שרוצה לעלות על הבמה ולהשתתף – יכול. עם זאת, אני אכן חושב שכדאי שיעלה על הבמה מי שיש לו מה לעשות שם (אינטרקציה עם הסרט וכו').
למי שרוצה לחוות הקרנה פעילה אני אכן מציע, כמוך, להיות פעיל: לקום מהכיסא, להתקרב אל הבמה (שם שומעים את מה שאנשים צועקים. מרחוק, בשל בעיות אקוסטיקה, לא שומעים הרבה), לרקוד בשירים, להגיב לסרט, וכו'. למי שממש רוצה להגיע מוכן יש אתרי אינטרנט עם התסריט והערות שוליים שנצעקות במקומות שונים בעולם, אם כי תמיד אפשר (וכדאי) להיות מקורי.
זהו. גמרתי להרצות.
תגובה רשמית (?)
אהלן.
אגיב כאן, במפתיע או לא, לאו דווקא על הביקורת של נונין על הסרט (שהייתה טובה, את האמת), אלא על גל התגובות שקמו לגבי ה"הקרנות הפעילות", פעילויות הקאסטים בארץ לגבי העולם, ורמת ההופעות השונה בין חיפה לרמה"ש (הייתי מוסיף את ירושלים, אבל למיטב ידיעתי כבר אין שם הקרנות).
נציג את עצמי, קודם. שמי ארז, מנהל את אחד מהקאסטים המופיעים באזור המרכז (בעיקר ב"כוכב", אך גם ב"הקרנות מיוחדות" כגון זו שהתרחשה בסינמטק תל אביב לפני פחות מחודש – ואף זכתה לסיקור מחמיא ב"גלריה" של הארץ).
ההקרנות הפעילות בארץ, הגיעו למצב של "עולם חצוי" מצד אחד יש את ה"חצי החיפאי", ומצד שני את "החצי הרמה"שי" (קולנוע כוכב ברמת השרון, המקיים הקרנות אחת לחודש). שני החצאים מקבילים בהרבה מאוד מקומות, אך מבחינת הקהל המגיע להקרנות, האווירה השוררת בהן והקאסט המופיע – מדובר במשהו אחר. מישהו שהיה בהקרנה ב'כוכב' ולא נהנה כלל, יכול ללכת כעבור שבוע להקרנה בסינמטק חיפה ולהיות מבסוט. ולהיפך. וכמובן, בכלל לא להיות מבסוט.
ההבדלים נובעים מתדירות ההופעות, והיווצרות 'קליקות חברתיות' בשני 'חצאי העולם' האלה. תיאוריה ארוכה שלי, שאומרת בקצרה שמכיוון שההקרנות ב'כוכב' באות בתדירות גבוהה יותר – הקהל מגובש, והקהילה שנוצרה חזקה ומעורה יותר ממקבילתה בחיפה – שנםגשת רק אחת לשלושה חודשים. בגלל המצב הזה, ההקרנות בכוכב נראות הרבה יותר… חברתיות מאשר אלה בחיפה – הנוטות ל"מקצועיות" יותר. מי שמעורה יותר בקהילת רוקי יוכל להבין יותר את מה שאמרתי ממי שלא.
מה שניסיתי להגיד בכל זה, זה שרמת הקאסטים המופיעים בשני המקומות לא תמיד שונה כל כך כמו שרבים נוטים להאמין. כבוד עצום אני רוכש לקאסט חיפה (שהם בהחלט לא חבורה של חרמנים בני 15, מהיכרות אישית איתם ועם דרך עבודתם), ולרמה המקצועית של ההופעות אותן הם מרימים – רמה זו לא נופלת מהופעות אשר מתקיימות ב'כוכב' (כמובן שתמיד יש יוצא מן הכלל, והופעה רעה היא הופעה רעה) – ההבדל הוא ביחס הקהל. היחס שהקהל מעניק לחיפה הוא רציני יותר. הקהל יותר 'קשוב' לקאסט, ולכן הופעה בחיפה נראית 'מרוכזת קאסט', בעוד שכזאת ברמה"ש, שם הקהל עסוק בעיקר בעצמו, נראית יותר 'מרוכזת חברה'.
השאלה בבחירת מקום לראות בו את הסרט, היא מה מעדיפים. לראות את הסרט בחיפה מקביל יותר ללראות מופע תיאטרון. השתתפות הקהל אמנם קיימת, אך היא מגיעה במימדים קטנים ומדוייקים היטב, היישר מתסריט הסרט ה'משופר' שבו מוסבר בדיוק מה צריך לצעוק \ לזרוק \ לשיר, ומתי.
ההופעות בכוכב עמוסות בהשתתפות קהל, שלפעמים קשה למצוא קצה חוט להאחז בו. אי-סדר טוטאלי שורר ברחבת הקולנוע, אנשים בכל מקום, צעקות מכל כיוון, שתייה, סגריות, בלגאנים.
ולמרות זאת, הקאסטים המופיעים גם ברמה"ש משקיעים זמן רב לחזרות. רק לפני שהתחברתי לרשת וקראתי את כתבה זו חזרתי מחזרה למופע אשר אנו מעלים בעוד שבוע ב'כוכב'.
זה היה תימצות הדיעה שלי לגבי הקהל והתרבות של 'רוקי' בארץ. ניסיתי לצמצם את דעתי, כדי שלא תשעמם יותר מדי, ולכן זו יצאה, אולי, לא מובנת כל כך. אם מעניין אתכם לדעת עוד, תשאלו. אני יוצא מנקודת הנחה שאני מעניין כאן רק את עצמי.
עודברים:
בחו"ל הכל יותר טוב. "הייתי בהקרנה בחו"ל, ושם הקאסט עם חזרות, ויש תלבושות ופרופם ואנשים רציניים ובכלל פה זה תת-רמה.".
ולא, זה לא היה ציטוט של מישהו מכאן. זה היה שילוב של הרבה ציטוטים ששמעתי מחבר'ה שניסו להשוות רוקי חו"ליסטי לרוקי ישראלי.
הטענות שלהם, כמובן, מגוכחות מטבען. רוקי של חו"ל יותר טוב מרוקי של הארץ? באמת. כל היופי ברוקי הוא יכולת האדפטציה שלו לקונטקסט התרבותי במקום בו הוא מוצג. רוקי של ישראל לא יראה כמו רוקי של אמריקה. רוקי של אמריקה לא יראה כמו רוקי של אנגלייה.
כמו במקרה חיפה-כוכב, גם במצב ישראל-עולם, העניין הוא לא ב"יותר טוב – יותר רע", אלא בהעדפה אישית.
העדפה אישית היא גם מה שאגיד לנונין כשיציג את טענתו "קאסטים שחושבים שהם מרכז ההופעה ולא נותנים מקום לקהל", או כמובן שמישהו יבוא וישמיץ את הסרט ואת הקאלט שסביבו.
זכות כל אדם לחשוב מה שרוצה ולהתנהג כפי שהוא רוצה. רוקי מדגיש את הזכות הזאת יותר מהרבה סרטים אחרים.
קצת על ההקרנות הקרובות בארץ, בפירוט רב יותר מזה שניתן עד עתה, לטובת אלה שמתעניינים לאן ללכת:
כוכב, רמת-השרון. ההקרנה הקרובה, ביום שישי הקרוב (26.4), הקאסט המופיע יהיה 'הולוקאסט' – קאסט שהוקם לפני כשנה וחצי, ושם דגש על צביון מקצועי של משחק (דהיינו, חזרות והרבה). עקב האפיון החברתי של ההקרנות ב'כוכב', הקאסט משלב בהופעות שלו חברים שונים מהקהילה החברתית שנוצרה בהקרנות אלה, וכמו כן משלב את הקהל בכלל. רשימת השחקנים, כמו גם עוד מידע על הקאסט – באתר הישראלי של רוקי (כבר ניתן לינק, אחזור עליו בסוף ההודעה).
ההקרנה הבאה בכוכב תתקיים ב3.5, באודיטוריום 'ליאו בק' אשר ב.. תיכון ליאו בק (מפתיע, תודו שמפתיע) – הפעם יופיעו קבוצה של חבר'ה חדשים, בניגוד להופעות הסינמטקות של קאסט חיפה הוותיק יותר. לגבי שעות ומיקום מדוייק – האתר הישראלי.
סיכום? סיכום.
מישהו פעם אמר לי, שלדעתו כל אדם צריך להיות לפחות פעם אחת בחיים שלו ב"מופע הקולנוע של רוקי". אולי יש משהו בדבריו. בכל מקרה, אם לא תנסו – לא תדעו. יעידו האנשים שבהתחלה לא סבלו את הסרט בוידאו ואז הפכו אותו לחלק בלתי נפרד בחייהם לתקופה מסויימת, שזה אכן סרט חשוב – חשוב מאוד אפילו. מה ניסיתי לעשות כאן? אני מניח שפרסומת זולה להופעות. ניחא. מותר.
יומטוב,
– ארז
(וכמובטח –
תגובה רשמית (?)
בדיוק. מסכים עם כמעט כל מילה. ניסיתי למצוא דרך להגיד את מה שאמרת ולא מצאתי, ועל כן נותר לי רק להגיד: הנה, מה שהוא אמר.
כתוספת קטנה, אני חושב שהקרנה "מרוכזת-קאסט" (בניגוד ל"מרוכזת-חברה") עדיפה בתור פעם ראשונה, לפחות כדי להכיר את המופע, וכדי להרגיש חלק מאותה חברה בה מתרכז הסוג השני של הופעות.
נה, הקרנה מרוכזת קאסט
בטח תהיה מדי רשמית, ואז יצעקו עלי כשאני אעלה על הבמה ואעשה בדיוק ההפך ממה שצריך…
שלמקו ידידי,
אין "ההפך" ממה שצריך. ולא, אין שום דבר רשמי ברוקי. נכון שעדיף לעשות שטויות בהקרנות כוכב, אבל אני משוכנע שכל מה שתעשה על הבמה, גם בחיפה – אם הוא מצחיק (ואתה יודע להצחיק, אל תכחיש, ראיתי אותך) ומתאים לאווירה, יתקבל בברכה. זה חלק מהעניין של רוקי.
מצד שני, אם אתה ווירג'ין אז אולי עדיף להסתכל וללמוד. או להתמזמז (?). בכל מקרה, החופש הוא שלך.
מתאימים לאווירה
אחד הדברים היפים בסצינת הרוקי, הוא שלא ממש משנה מי אתה או מה אתה, אף אחד לא ישפוט אותך.
ההתאמה לאווירה תלויה אך ורק בך.
בין אם אתה על הבמה מוחצן וצועק
או מצטנף באחת מפינות האולם בפחד.
מי שרוצה שישימו לב אליו… ישימו.
ומי שלא… להפך.
רוקי הוא הרבה מעבר לסרט קאלט, לחלק מהקהילה, הוא דרך חיים.
כמובן שאין לתת לסרט להשתלט על חייך… אבל… טוב אין אבל.
וכפי שנאמר פה קודם…
תבואו להקרנת רוקי ותנסו…
לפגוע, זה לא יפגע בכם.
מתאימים לאווירה
אני רק רציתי לציין שהתשובות של ארז וסווטה אכן מתארותבאופןיפה ומדויק ואין לי מה להוסיף!!
ודבר מה ששכחתי: להודות לשרדי!!(נונין) על כתבה יפה ומוצלחת! קבל ח"ח עצבני!! ומתי רואים אותך?!? לא ראיתי אותך כבר שנה!! תבוא ב-26/4 לרמ"ש !! אני מופיעה!! יהיה נחמד לראות אותך!!!
אלוהים אדירים!!
את רואה, ורה?
הזהרתי אותך שהדג אלרגי לסימני קריאה. בפעמים הראשונות הוא סתם עונה בציניות, אח"כ הוא מתחיל למחוק בלי אבחנה. זו מחלה קשה וקטלני, כך שעדיף לוותר.
לא רק הדג.
מה שהם אמרו.
מה שהיא אמרה לגבי מה שהם אמרו.
אם אני לא טועה, וורה מיי דיר, הרי שהערתי לך על זה במקום אחר. שם דווקא הראית שיפור :)
לגבי מה שכולכם אמרתם:
סורי- אני באמת משתדלת- התגובה נכתבה לפני הבקשה לצמצם את הסימנים. הנה- בלי סימנים בכלל:)
ליאו-בק זה כמובן בחיפה
לא ברמת השרון.
ליאו-בק זה כמובן בחיפה
כמובן.
(תגובה כל כך ארוכה, הייתי חייב לטעות איפהשהו)
הו רוקי
אני את רוקי חיה כבר פחות או יותר מיום היוולדי, אבל הצפייה הראשונה (בוידאו!) שאני זוכרת הייתה טראומטית ומשעממת. לא הבנתי מה כל הבלגאן שעושים מהסרט המשמים הזה.
ההקרנה הראשונה (בקולנוע) הייתה טראומטית לא פחות (אם כי מסיבות מהנות הרבה יותר..), אבל רחוקה ממשעממת (מאותן סיבות ממש).
כפי שארז ציטט, כל אדם צריך ללכת להקרנה+אודיינס פרטיסיפטיון לפחות פעם אחת בחייו, ולו רק בשביל לברוח בצרחות.
עוד דבר קטן לקראת סיום. כולם מדברים על איכותו הקלוקלת של הסרט, העלילה התלושה והתקלות שחוזרות עוד ועוד. נו מור! הסרט, בעיני, פשוט טוב. באמת :)
תודה שרד
על מאמר מעולה, שממש נהניתי לקרוא. שמתאר באופן מעולה את מופע האימים של רוקי וכל מה שמסביב לו.
ליהי...
מופע הקולנוע של רוקי
האם? תמהתני...
תרגומים אפשריים לעברית:
– מופע הקולנוע-אימה של רוקי
– מופע הקולנוע של רוקי הורור
– מופע הקולנוע של אבני אימים
כמובן שאנשים שעושים מלאכתם רמייה ומתרגמים רק חלק משתמשים גם ב:
– מופע הקולנוע של רוקי אימים
הצירופים רבים (ילדים, אנא עזרו לרוקי לחשב את מספר הקומבינציות) ועוד היד נטוייה.
_____________________________
אין תגובה זו באה אלא לתמוך בזכות הפרט לחופש הבחירה
דווקא קל:
The rocky horror picture show: תערוכת התמונות הסלעית הזוועתית.
מה לא? תבדקו במילון!
ואגב, ככל שאני זוכרת, Rocky Horror זה שם (שם פרטי, שם משפחה), כך שזה בכלל מופע הקולנוע של רוקי הורור. אבל מה אני יודעת, אני, אני רק עברתי כאן.
דווקא קל:
אכן, רוקי הורור זה השם של הדמות, אך לא במקרה. זאת אומרת, זה לא סתם, אבא שלו התלבט בין השם כהן להורור ובסוף בחר את השני מפאת יופי השם בלבד.
בגלל אופיו של המחזמר, הפארודי / סאטירי משהו, הוחלט לקרוא לדמות 'רוקי הורור' כדי ששם המחזמר (ולאחר מכן – הסרט) יתפרש לשני הכיוונים.
אני הייתי הולך על 'מופע הקולנוע של רוקי מטיל האימה'. זה נותן לזה סאונד קצת יותר נאמן למקור (מופע הקולנוע של רוקי קצר מדי, לדעתי), למרות שגם המקור עבד טוב.
– ארז
LOL!!! יצירתי מאד.
תערוכת התמונות הסלעית הזוועתית:
חצי עירום?
עירום מלא.
על איכותו יש להתווכח
אבל הוא מלא (:
תערוכת התמונות הסלעית הזוועתית:
הזוועתיות היא לא בעירום המלא או החלקי, אלא בחוסר הפרופורציה ה… זוועתי בין שני שדיה של קולומביה, כפי שנאמר "מצאו את ההבדלים" וגו'.
תערוכת התמונות הסלעית הזוועתית:
אולי גם האיפור אביב גפן הזוועתי שמופיע שם- או כמו שאומרת הקריאה- לפני, בזמן ואחרי הופעה (של אביבוש)
:)
(אה -וההבדל הוא ששד שמאל יותר גדול)
תערוכת התמונות הסלעית הזוועתית:
אבל אי אפשר להתווכח- ב"im going home" הוא ממש דומה לאביב גפן.
תערוכת התמונות הסלעית הזוועתית:
אבל רוקי מצולם מאחור. לזה את קוראת עירום מלא? רוצים עוד!
אהא!
מצאתי תירוץ להדביק לי H גדולה על המצח! ככה אף אחד לא יוכל לדחוף שם V!
לקח לי זמן, אבל הבנתי
שחסרה לי רק I בפנים בשביל לתאר את מה שהיה יכול להיות עתידו של פרנק…
זהו, שאני בהתחלה
ראיתי את סימן הקריאה וחשבתי שזה I, ולקח לי זמן להבין מה הולך שם…
גרסאות אלטרנטיביות
מישהו מכיר את ההבדלים בין הגרסאות? שמעתי שיש גרסאות אלטרנטיביות לסרט.
(גם) בשביל זה יש IMDb...
http://us.imdb.com/AlternateVersions?0073629
ואיזו גרסה מוקרנת בארץ?
זו הבריטית או זו האמריקאנית?
ואיזו גרסה מוקרנת בארץ?
בארץ מוקרנת (בד"כ) הגרסה הבריטית – כלומר, זו שמכילה את השיר "Super Heroes", השלמה יותר. זכורות לי מספר פעמים בהן הוקרנה הגרסה הלא-נכונה, והדבר גרר זעקות וצעקות למיניהן, כראוי מאנשים שיודעים בעל-פה את מהלך הסרט. דבר כזה לא יעבור ברוקי.
אכן
למיטב ידיעתי הסיבה היתה זכויות על השיר או משהו בסגנון ולכן הגרסה האמריקאית בלעדי השיר- שהסיבה לכעס כשהוא חסר היא מכיוון שזו סצינה שמשמעותי מבחינת העלילה במקור ואמורה להסביר את הרגשות שלהם.
אבל לפי מה שכתבה באתר של הרשמי של רוקי rhps.co.il. בחורה בשם קיו- שהיא אחת מהותיקות והמעריצה הכי גדולה של ריצארד אובראין בעולם (היא מארה"ב) בפורום באתר- השיר בעצם לא אומר הרבה ונכתב באופן כללי לגבי מחזמר אחר של ריצארד שמשום מה נראה לו מתאים באותו הזמן לצרף לסרט- השורות של בראד עוד מתאימות- אבל מה שג'נט אומרת אכן די לא קשור…
טוב- סתם רציתי שתדעו.
ושאר השירים קשורים?
למילים של שירו של רוקי יש איזשהו קשר לסרט?
(לא).
לגבי חרב דמוקלס - כאילו, דה...
כלומר, ברצינות, יש מישהו שלא מכיר את מיתוס דמוקלס ולא ידע על מה מבוסס השיר? באמת? !אמוטיקון מזועזע!
חלאס עם הצביעות
אני קראתי עכשיו את כל הקטע שמדסקסים על קאסט חיפה, ובתור חיפאי שחולה על רוקי אני חייב לפתוח את הפה הגדול שלי.
הייתי בהרבה הופעות של רוקי בארץ, חלקן גרועות, חלקן משובחות! וקאסט חיפה (שקוראים לו משהו עם אוגר? לא?) הוא פשוט קאסט מעולה! אל תתנו לאף אחד לזיין לכם את השכל יקירי. ההופעות שלכן גדולות מהחיים, לדעתי פשוט יותר מידי אנשים פה הגיבו בלי להבין מה קורה במציאות. ההופעות של קאסט חיפה הן נהדרות, ומעולם לא ראיתי אף אחד שרצה לעלות על הבמה והפריעו לו. אז נכון שהם הולכים לצד היותר "מקצועי" ופחות "ספונטני", אבל בחיפה כל הקטע של רוקי התחיל לתפוס תאוצה בקרב בני הנוער רק לפני שנה… שזה גם הזמן שבו הקאסט הנוכחי הוקם, אם אני לא טועה, מה שמצביע על עבודה נהדרת של הקאסט. רוקי בחיפה הוא עניין של בני הנוער, לעומת רוקי של רמ"ש ששייך באמת עד לאנשים בני שלושים. בגלל זה התפתחו תרבויות שונות! אני חושב שאם הקאסט החיפאי יתן במה פתוחה לקהל, לא יקרה יותר מידי… אולי כמה אנשים מתלהבים שתמיד מסתובבים ומציגים את עצמם בתור חלק מהקאסט (למרות שהם לא) יעלו ויעשו שטויות. אבל זה רק יפריע. בהופעות של רוקי בחיפה תמיד יש אולם מלא, והמון המון המון ורג'נים! הם פשוט לא מפסיקים להגיע, מאיפה כולם באים?! אין פלא שיומיים לפני ההקרנה כל הכרטיסים אוזלים מהקופות. אני חושב שהקאסט החיפאי הצעיר והרענן, רק מרוויח מגילו הצעיר יחסית. למה מה קרה?! יותר מידי אנשים פה תופסים תחת וחושבים שרוקי שמור לשכבת הגיל שלהם, למה?! אתם לא הייתם ברוקי בגיל16-17?! אתם לא הייתם צעירים מתבגרים?! אז מה? נקים קאסט של בני שלושים? אתם חיים יותר מידי בעבר! השחקנים של קאסט חיפה הם מקצועיים לחלוטין, לחלק מהם אני יודע שיש בזרת יותר ניסיון משחק וזמן במה מלכל האנשים במקום הזה ביחד! לקרוא להם חבורה של מתבגרים שמחפשים פורקן מיני זאת פשוט שטות! ממתי רוקי הפך להיות קהילה שמרנית כזאת? אנשים תתחברו למציאות! הקהל כן בא לחפש גם קצת "אקשן" עם בני הזוג השני, או הראשון. או שניהם :). הקהל החיפאי רק נהנה ומרוויח מההופעות בחיפה, ואני באופן אישי יכול להעיד על עשרות (!!!) אנשים בגילאי 15-20 שהיו בהופעה אחת או שתיים וכבר מורטים שיער מרוב ציפיה לעוד הופעה!
קאסט חיפה היקר (אני יכול להישבע שיש בשם שלכם משהו עם אוגר… אבל מה זה לעזאזל?):
אל תעיזו לתת לאף אחד לרדת עליכם או לשנות אתכם! חולים עליכם פה בחיפה! ואם אתם לא מאמינים רק תצאו לסיבוב בתיכונים ברחבי חיפה, תשאלו אנשים מה הם חושבים עליכם. ווי לאב יו!
הההההוווווווווווו
אינקוגניטו יקר שלי- זה מה שאני טוענת כבר שבועות!
סוף סוף קהל שתומך!
וזה ה"אוגר הרוטט"- אם תרצה אני גם אספר לך למה.
אתה מוזמן לקבל תמיכה ממני בהופעה הבאה-רק תיגש אליי ונמצא מה לעשות.:)
באמת?
אז אפשר לארגן משהו… אני… את… אולי גם כמה כבשים! חיחיחי… ולמה באמת קוראים לכם כמו שקוראים לכם?
כבשים?
איכס!
בכל מקרה, הסיפור הוא על אוגר רוטט חביב ששהה ברחבי הקסל והתעללו בו מינית, ואז הגיע הקאסט לחזרה ראשונה והתעלל בו גם מינית- אז מפה השם.
והתרגום- היתה בקסל (ביתנו לשעבר- באמת! גרנו ברחוב קסל!) בובה של אוגר שכשמושכים לה חוט מהתחת היא רוטטת.והתעללו בה מינית.
וזהו.:)
חרמנית בת 16
כאחת מגרופיות רוקי אני חייבת להתחיל את הודעתי בהתוודות: אני אחת מהגרופיות החרמניות בנות ה16. אני מגיעה לרוקי של חיפה כדי לקבל זריקת עידוד מהסרס עצמו, שמזכיר לי שהכל מותר, ואני הולכת לרוקי ברמת השרון כדי לקבל את אותה זריקת עידוד, בתוספת כמה פריווילגיות מיניות, מהקאסט. ואני לא רואה בזה שום דבר לא בסדר.
לפני שהתחלתי ללכת לרוקי (כילדה תמימה בת כמעט 15) הייתי מפחדת, ברצינות!, להתמזמז עם מישהו שהוא לא החבר שלי, לדבר על סקס בהומור ובלי להסמיק, ומבוהלת באופן כללי. אחרי שהתחלתי ללכת לרוקי, גיליתי שיש מי שיעריך אותך על עצם התעוזה.
אז יש מי שרואה בזה שחיתות, ויש מי שייראה בזה התלהבות. אני – אני מרגישה משוחררת!
ומי שלא הבין את הציטוט אין לו מה לעשות פה בכל מקרה.
חרמנית בת 16
וזאת בדיוק הבעייה של רב האנשים שהולכים וסובלים או שפשוט לא הולכים. ילדים (וילדות) בני 15, שחושבים שהם גדלים בזמן אחר, מתחרמנים אחד עם השני כאילו אין מחר ועם בני זוג שמשתנים בקצב של גרביים.
* שלא יובן משהו לא נכון, אין לי שום בעייה עם דרך חיים כזו אבל בגיל המתאים וזה לא גיל 15-16
חרמנית בת 16 (כה''ב)
אני חושב שאתה קצת מגזים.
למרות גילי המופלג (שהוא בערך פי שתיים מגילה של הכותבת), אני בפירוש חושב שאנשים בגילאי 15-16 הם ממש *לא* "ילדים", ושאין לך (או למישהו אחר פרט אולי להורים שלהם) זכות להגיד להם איזה סגנון חיים מתאים להם. לי אישית נראה שנערים ונערות שגדלים בסביבה משוחררת ופתוחה יותר, יגדלו להיות מבוגרים עם הרבה פחות תסביכים ביחס לתדמית המינית שלהם ולעצמם מאשר כאלו שגדלים בתקופה שבה ללכת עם האינסטינקטים ועם הרגשות שלהם זה משהו 'אסור', 'מלוכלך' או 'מושחת'.
את זה שהתנהגות הנ"לים מפריעה לך כצופה אני יכול להבין; זכותו של כל אחד לרגישיות שלו. יתר על כן, אני ניהלתי כאן דיון ארוך שמטרתו הייתה לברר איך ניתן להפוך את 'מופע הקולנוע של רוקי' לאירוע שיהיה נגיש לאנשים מגילאים ומסוגים שונים. אבל יש הבדל בין זה לבין ניסיון מצדך לקבוע מה צריך להיות סגנון החיים של אנשים אחרים, גם אם אתה במקרה מבוגר מהם ב- 5-6 שנים.
אני לא מאמין גדול בגיל ביולוגי, אגב. לדעתי עניין סגנון החיים הפתוח מתאים למי שיש לו בגרות נפשית מינימלית, אבל היכרתי מספיק נערים ונערות בני 16 שיש להם בגרות נפשית מספקת, ומספיק בני 25 שאין להם. ההכללה שלך מקוממת אותי ובוודאי איננה מהווה תשובה לדבריה של NewB.
אני איתך
אבל גם עם גדפ"ש. בגיל 15-16 יש הרבה ילדים שהם כבר מספיק בוגרים בשביל לעשות את ההחלטות האלה לעצמם, ואני יכולה להעיד על עצמי שבגיל 15 כבר הייתי די פעילה בכל מה שקשור לחיי מין.
מצד שני, אני יכולה להבין לגמרי את הטענה שלראות חבורה (ולא זוג) של ילדים בני 15 מתחרמנים אחד עם השני ולראות ילדים אחרים בגילם מעריצים אותם מהצד כי "זה מגניב" שהם עושים את זה בכלל ובפומבי בפרט זה לא הדבר הכי נחמד. זה גם לא ממש בריא, לדעתי. אני מסכימה איתך שבריא שילדים בגיל הזה יהיו פתוחים מהבחינה הזאת ושבגיל יותר מאוחר זה מאד יעזור להם, אבל הם צריכים גם לדעת שלכל דבר יש זמן ומקום. אולי רוקי בימינו זה באמת המקום המתאים לדברים האלה (מה שלדעתי לא אמור להיות ככה), אבל אם זה ככה אז לי אישית, למרות שאני לא מבוגרת מהם בהרבה, זה מפריע כמו שמפריע לי לראות גם אנשים בגילי (גיל 18-19) עושים את הדברים האלה, ואפילו יותר.
ואני מקווה שעכשיו ורה לין תחזור בה על ההצהרה שהקהל שלהם לא מורכב מילדים חרמנים בני 15. :)
מצד אחד אתה נורא צודק,
ומצד שני, לאנשים בני חמש עשרה – גם בגלל הגיל, גם כי החברה שלהם בדרך כלל סגורה יותר – יש הרבה יותר סיכוי לעשות דברים כאלה ואחרים מתוך לחץ של הסביבה (וכמו שההיא למטה אמרה, שיעריכו אותם בגלל התעוזה). אז מי יודע עד כמה האווירה שהבנתי שקיימת בהקרנות של רוקי "משחררת" משהו שבאמת היה שם, וכמה היא סתם דוחפת.
ומצד שלישי, זה לא באמת קשור לסרט. או להקרנות. סתם רציתי להגביל במשהו את ההודעה שלך (נונין), שהיא נכונה עקרונית.
מסכים אתך.
לחץ חברתי הוא ללא ספק בעיה בהקרנות של רוקי, אבל צריך לקחת בחשבון שגם לחץ לכיוון ההפוך הוא 'לחץ חברתי'. קחי למשל את העניין של 'נטייה מינית': רבים האנשים שנחשפים דרך 'מופע הקולנוע של רוקי' שהמשיכה לבני מינם היא דבר שאינו 'מושחת' או 'אסור' אלא משהו שאפשר לחיות אותו ואפילו לחגוג אותו. וזאת לעומת הלחץ שאותם אנשים חווים מהוריהם ומהסביבה ה'נורמלית'.
יתר על כן, דווקא בגלל שהחשיפה הראשונה להקרנה של רוקי היא קצת 'מפחידה' עבור מי שהתחנך לשמרנות מינית, אני סבור שאותם בני 15 שנמשכים לחוויה הם כאלה שיש להם רצון משלהם להשתחרר, ולאו דווקא אלה שמושפעים בקלות מלחץ חברתי.
מעבר לכך, אני מאמין שעד גבול מסוים – שלדעתי בד"כ לא חוצים אותו ב'רוקי' – שווה לקבל את הסיכון של חוויית חוויות חדשות מתוך לחץ חברתי מאשר של הימנעות מחוויות מתוך לחץ חברתי. צריך ללמוד לנסות ולא לפחד מהחיים.
אבל את צודקת, זה כבר פחות קשור לסרט או להקרנות.
נונין
אני מצטער אם פגעתי בך או במישהו אחר בתגובה הטיפה קיצונית שלי למעלה, גם אני בעד פתיחות מינית ובעד שאנשים ידעו כבר מגיל צעיר את כל הדברים שקשורים לסקס, אבל בין לדעת ובין להגיד שאני יודע יותר מההורים שלי ולכן אני יכול לעסוק בדברים שמראים שבני נוער מתעסקים בו בTV ובאמת לעסוק בזה יש הבדל גדול. יש אנשים בגיל 15 שהם יותר בוגרים ממני היום (22) ואנשים בני 30 שמתנהגים כמו בגיל 14 (עובד איתי אחד כזה) אבל (וזה אבל גדול) רב בני ה15 הם לא מספיק בוגרים לדברים כאלה, וכמו שהובא איזה קישור למעלה לכתבה שמישהו כתב על רוקי ואמר שם שה"מנהיג" העלה על הבמה קבוצה של טינים והכריח אותם להתנשק (כולל 2 בנות שלא נשאר להם בני זוג) ומי שלא עשה זאת לא יכל להשתתף בקאסט היומי וירד לקול קריאות בוז (מישהו אמר לחץ חברתי?) וגם הכריח בנות לבצע מין אוראלי בבננות. לדעתי סוד של פתיחות כזו היא לא נכונה (לדעתי האישית) וזו הגזמה (אאל"ט גם אתה הגבת לאותה כתבה)
אינני יכול להגיב
למה שנאמר באותה כתבה, שכן לא הייתי בהופעה שבה היה מדובר. אם המצב היה אכן כפי שתואר בתגובתך, אין ספק שהייתי מוחה. עם זאת, יש לי חשש רציני שכותב הכתבה הנ"ל לא הבין כלל את הנעשה על הבמה. בקטע שהוא מדבר עליו – 'השפלת' הוירג'ינים – עולים בד"כ לבמה אנשים שמעוניינים בכך, ומתרגשים לקראת אותו 'טקס חניכה'. בד"כ אלו אנשים שראו את הסרט בוידאו בבית, שהחברים שלהם כבר ספרו להם מה עושים בהקרנות, ושרוצים להיכנס לאווירה מהר ככל האפשר. אין לי כל ספק כי אם בהקרנה של רוקי יחליט וירג'ין מסוים שהוא אינו רוצה לעלות לבמה, לא יעלו אותו לבמה. אין לי ספק שאם מי שעלה לבמה יחליט שלא מתאים לו, לא יסלקו אותו מההופעה (ובטח שלא מ'הקאסט היומי', מכייוון שאין דבר כזה). מאיפה יודע הבחור שכתב את הכתבה שאותן שתי בנות *לא* רצו להתנשק זו עם זו, או חלילה, אולי, נהנו מכך? ואולי זה הדעות הקדומות הסטרייטיות שלו שמדברות?
ולגבי לרדת לבננה – אני לא יודע מה בקשר אליך, אבל עשינו דברים כאלה ב'אמת או חובה' בגיל 16. ושוב: אף אחד לא מכריח שום דבר.
בדיקה שערכתי
מראה שהלינק המדובר הוא לשחורדיני (יש לינק מקישורים מצורפים בסוף הכתבה) וכן זכרתי נכון אתה הגבת שם.
בקשר לבננה, בגיל 16 עשינו דברים יותר גרועים במשחקי אמת או חובה (או NEVER מה שתרצו) אבל זה היה במסגרת מצומצת יחסית ולא לפני קהל של 200 איש ובלי לחץ ש"מה יגידו אם לא אעשה את מה שאומרים לי"
בקשר לבנות שהתנשקו, הם לא התנשקו כי הם היו זוג, הם התנשקו כי שאר הבנים היו תפוסים
אני חוזר ומדגיש
בכל ההקרנות של רוקי שהייתי בהם, העלייה לבמה הייתה מבחירה. בכל הקרנה יש 40-50 וירג'נים, כלומר כאלו שעוד לא ראו את הסרט, ומתוכם עולים לבמה לטקס 4-10, ש*בוחרים*/מתנדבים לעשות זאת. כפי שכבר כתבתי, אלו שעולים לבמה יודעים בד"כ איזה סוג דברים יבקשו מהם לעשות, לפחות מבחינת סדר גודל. לכן טענתך היא בעייתית.
(דרך אגב, יש הקרנות שבהן אין מספיק וירג'נים שרוצים לעלות, ואז עולים חלק מהוותיקים כוירג'נים מזויפים, בשביל הכיף).
אולי אתה לא היית עולה על הבמה, ואולי רוב בני ה- 16 שאתה מכיר לא היו עושים זאת. אבל הרבה ממי שהולכים לרוקי הם מה שאתה עלול לקרוא מושחתים ואקסהיביציוניסטים, ואני אקרא להם 'נועזים ומשוחררים'.
מרגיזה אותי ההתנשאות (של אותו כתב 'שחורדיני') שיצא מההנחה שאם אנשים עושים דברים שהוא לא היה עושה, הרי שהכריחו אותם. אני חוזר ומבהיר שאין דבר כזה 'הכריחו' ב'מופע הקולנוע של רוקי', ושהלחץ החברתי המופעל שם אינו גדול באופן משמעותי מהלחץ החברתי בכל חברה שהיא בגיל התיכון והסביבה.
צודק
ואסור לשכוח שבגיל 16 הייתי וירגין ובגיל 17 הופעתי בקאסט מאולתר של הסרט (וכן אני מכיר את אותו וטרינר שהוזכר בכתבה) אז לא היה את הקטעים של הנשיקות והבננה אבל כן יצאו הרבה זוגות מהקאסטים השונים.
נועזים ומשוחררים?? אמת בדבריך אבל צריך לשים גבול מסויים (ולא אני אקבע אותו) לי אישית זה יפריע אם אני אראה דברים כמו שתואר בכתבה, והשאלה היא האם כשלבמה יעלו מס ילדים בני 13-14 האם גם אז תוכל להגיד "נועזים", ומה אם 12??
כבר הבהרתי
שיש לדעתי גבולות מסוימים גם לתופעת רוקי, אך לדעתי הם נקבעים באופן טבעי, בין השאר ע"י העובדה שרוב ההורים לא ירשו לילדיהם ללכת לסרט ולמופע עד גיל מסוים.עצם העובדה שההקרנות הם בד"כ מאוחר בלילה מיועדת גם ליצור איזשהו סינון גיל. גם הקאסטים, אגב, לא מקבלים בד"כ ילדים צעירים מדי (היו מקרים מיוחדים, אבל יש להם הסבר).
אבל בסופו של דבר, נראה לי שאנחנו די מסכימים, אז לדעתי יש מקום לזנוח את הוויכוח/דיון הזה ולתת לאנשים מנוחה.
אוי באמת...
אנשים!
מה לעזאזל קרה לכם?
לאן נעלמה כל הפתיחות, כל ההנאה, כל השחרור???
לדעתי כמה אנשים צריכים להזכיר לעצמם מה עומד מאחורי רוקי כי איבדנו פה חלק מאוד נכבד מהפואנטה:
מבחינתי, המסר של הסרט (חוץ מהנקודה שבסוף) הוא המשפט של פרנק- "don't dream it- be it"
ובתרגום חופשי- אל תחלמו ותפנטזו על דברים- לכו והגשימו אותם! אל תתנו לנורמות החברתיות המקובלות לכלוא אתכם… עשו מה שבא לכם! תשתחררו!!!
רבותי, אנשים שקוטלים את פעילי רוקי ובמיוחד חברי קאסט (כדוגמאת כל הסיפור עם קאסט חיפה) , אנשים שמתיימרים לדעת ואומרים לאחרים מה הם צריכים לעשות ומה לא מתאים להם (כדוגמאת ההודעה הקודמת)- אנשים כאלה באמת צריכים לשקול מחדש מה זה רוקי בשבילם!
להזכירכם, רוקי הוא לא הצגה בבימה (וגם לא סרט יוקרתי כ"כ)- אין לו תסריט חקוק על אבן, השחקנים (למרות שיש בינהם מוכשרים ביותר) הם בני אדם עם רגשות (!) ואני בטוחה שאם אחד מהנכבדים היו הולכים ומבקשים מחברי הקאסט להופיע או נותנים להם הצעות לשיפור, במקום ללכת ולקטול אותם באיזה חור באינטרנט, הם היו מתקבלים בברכה.
וגם אם הם היו נדחים- קחו הכל באיזי! תהנו! תתרמו את שלכם בצורה אחרת שהיא לאו דווקא על הבמה! ויש הרבה במה לתרום…
טוב- מה שרציתי להגיד בסופו של דבר זה שיש פה כמה בני אדם שצריכים להזכר בשורשים ולהשתחרר קצת, אבל לפני הכל- הם צריכים להיות בני אדם!
מי קטל כל כך, אלוהים?
כצופה מהצד בתגובות האלה אני רואה בבירור: אולי היתה פה קטילה או שתיים של הקאסט, אבל סה"כ היה נסיון מאוד ראוי להערכה לתת ביקורת בונה ועוזרת, נסיון שנענה בהתבכיינות גוברת ו"למה אתם מציקים לנו, אנחנו מושלמים איך שאנחנו". מאוד ילדותית גם הדרך שבה את קושרת את הדעות של אנשים לגבי הקאסט הזה לפתיחות/אנושיות שלהם (יענו, מי שלא מסכים איתך לגבי איך משהו ספציפי צריך להתנהל, הוא לא בן אדם).
בקיצור, אנשים שלא יודעים לנהל דיון רציני, שלא ייכנסו ל"איזה חור באינטרנט", אם להשתמש בניסוחים המקסימים שלך.
ואני רק רציתי לשאול
מי מת והוריש לאותם אנשים את תפקיד הסלקטור הקובע מי מורשה להכנס למופע האימים של רוקי ולשחק בו ולמי מותר לקיים חיי מין חופשיים? (למי שלרגע תהה אני עברתי את "הגיל המותר", לא נפגעתי, תודה…)
אבל נונין צודק, בואו נעזוב את הויכוחים חסרי התועלת, מי שהיה צריך להבין את המסר של ה"ביקורות הבונות" המסויימות שעליהן מחיתי הבין אותו, אני לפחות הבנתי גם כמה דברים נוספים שקצת כן הרסו לי את החוויה.
לילה טוב.
מה, סלקטור זה כמו קוטלת?
צריך שמישהו ימות בשביל לקבל את הג'וב?
אף אחד כאן לא לקח על עצמו תפקיד של סלקטור. ובכל מקרה, אף אחד לא אמר שיש אנשים שאסור להם להכנס לרוקי. פשוט, ישנם אנשים ש*הציעו* (שימי לב לשורש!) שהנוכחות ברוקי תהיה *תחת שיקול דעת*.
ובקשר ליחסי מין חופשיים? למרות הצדדים המפתים של העניין, אני חושב שניתן לומר שלאנשים שמבחינה חוקית אסור לקיים יחסי מין (גם אם זה רק עם אנשים שמבחינה חוקית מותר להם) בהחלט לא רצוי להחיל את הכלל של אהבה חופשית. לא לדבר על הבעיות הבריאותיות שיש לזה.
אוי, למה לראות רק את הצדדים
הפסימיים?
'אהבה חופשית' של בני 15-16, עם קצת מזל, ופתרת את הבעיה הדמוגרפית.
או מהצד השני, תגרום לצמצום האוכלוסיה בעולם, וכך בסופו של דבר יקטן הרעב באפריקה.
מה שמזכיר לי
שהדיון הזה סביב הקאסטות שכנע אותי בצורה סופית ומוחלטת לעולם לא ללכת לרוקי.
לא נראה לי
שיקבלו אותנו שם, בכל מקרה. וגם ההקרנות הן בימי שישי.
פילוסופיה, פילוסופיה.
"ואם היו לך אחים, הם היו אוהבים קורנפלקס?"
החוק
קובע שיחסי מין חופשיים מותרים עם מי שמלאו לה 16 שנה (בהסכמה כמובן) או במסגרת "יחסי רעות רגילים" עם מישהי שמלאו לה 14 שנה, בתנאי שהפרש הגילאים הוא לכל היותר שנתיים.
אני דווקא שמעתי אחרת
ולצערי נאלצתי להתעסק עם הנושא הזה לא מעט עד לא מזמן…
לפי מה שאני יודעת מגיל 16 מותר להתחתן אם יש אישור של ההורים (לא משנה בן כמה החתן) של הקטין, ומגיל 17 כבר מותר לקיים יחסי מין בהסכמה עם כל גיל… גיל 18 זה הגיל בו אתה נחשב על פי המדינה כבר כאדם בוגר, ועד לא מזמן זה גם היה הגיל שממנו מותר היה לקיים יחסי מין. אני גם זוכרת איזשהו גיל שממנו אפשר לקיים יחסי מין עם מישהו בהפרש של שנתיים מגילך, אבל אני די בטוחה שהגיל הזה הוא לא 14…
ואגב, שלמקו וטווידלדי, למה אתם חושבים שלא היו נותנים לכם להיכנס לרוקי? (לא זוכרת את הנוסח המדויק, אם אמרתם "יקבלו" ולא "יכניסו", אבל בכל מקרה השאלה נשארת), וחוץ מזה יש רוקי גם במוצ"ש.
אני דווקא שמעתי אחרת
טוב, יש הרבה חלקים שלא הבנתי
אבל אמרת שרק גיל הבחורה משנה? כלומר, לילד בן 14 זה בסדר להיות עם מישהו בת 20, וגם לילד בן 12 זה בסדר באותה מידה?
אני לא צינית או משחקת אותה מטומטמת, אם מישהו תוהה, אני פשוט ידעתי על חוקים שונים לחלוטין ממה שאפסאלון כתב וכל זה די חדש לי.
טוב, יש הרבה חלקים שלא הבנתי
מאותה סיבה
שאנחנו לא יכולים להגיע בימי שישי, משהו שקשור לעובדה שאנחנו צריכים פחות כובע בקיץ.
לא ממש.
אף אחד לא יפסול הגעה של מישהו ל'מופע הקולנוע של רוקי' על רקע היותו חובש כיפה. או יפסול את זכותו לעלות על הבמה ולהשתולל. למעשה, אני מכיר מספר דתיים (ודתיות) שהגיעו בזמנו לרוקי (כשזה היה קורה בימי חמישי בערב, לפני שנים), ואפילו בחור שומר מצוות שהגיע ביום שישי (הוא הלך ברגל לקולנוע, ולא קנה כרטיס בי החברה שלו מקורבת להנהלת הקולנוע והכניסה אותו בחינם). אשר להחלטה ש'זה לא מתאים לנו' – זו כבר החלטה אישית ואיננה ניתנת להעברה, אבל אישית הייתי מעודד אתכם – בעיקר את שלמקו – לנסות להגיע פעם אחת להקרנת מוצ"ש בחיפה. אולי זה לא יהיה כ"כ גרוע כמו שנדמה לכם.
את זה אפילו אני הבנתי...
ובעקבות זאת אני יכולה להבין למה שלא תרצו ללכת לזה (ובניגוד לנונין אני גם לא חושבת שתפסידו משהו אם לא תלכו)רק לא הבנתי למה חשבתם שלא תוכלו להשתלב שם…
בכל מקרה, נונין, הבחור הזה שהכרת שבא בימי שישי בכל זאת ראה סרט קולנוע+הצגה בשבת, לא נראה לי שזה תיקני. :)
מה קורה פה?
אחרי אמוטיקון ה
צריך להוסיף אמוטיקון !רק התבדחתי!? או שמא זה סתם 
? בוודאי שאני לא מאמין שלא יכניסו אותנו אם נרצה. ואני בהחלט מוכן להתעלל קצת בקאסטים ע"י שירה של "יש שם אוווווור…". ובוודאי שאם הייתה הקרנה שהייתי יכול לבוא אליה (מוצ"ש לא), הייתי בא. אבל כבר אי אפשר להתבדח כאן?
לא היה לי ברור
אם אתה מתבדח, ולאור הפחד הלא-לגמרי-רציונלי שמסתובב פה בזמן האחרון בקשר לקהילת 'רוקי', רציתי להיות on the safe side. בכל מקרה, אם אשמע על הקרנות בחמישי בערב (יש לפעמים…) אודיע לך.
מי עוד מגיע להקרנה באייקון?
ומישו במקרה יודע איזה קאסט יהיה?
(אגב, ההקרנה תתקיים ביום ד', 25.9, בשעה 24:00, בסינמטק ת"א אולם 1. תבואו, יהיו קטעים.)
בהחלט.
מה, אם אני הולך לעלות לבמה, כל אחד יכול!
(חוץ מזה, תוריד את הסרט בדרכים לא חוקיות, תראה אותו, ואז תהיה מוכן. לסרט בכל מקרה לא באים בשביל העלילה).
למי שממש לחוץ להיות מוכן:
ניתן להוריד מהאינטרנט את התסריט המלא של 'מופע הקולנוע של רוקי' וגם תסריטים עם הערות-קהל מומלצות. הלינקים שמופיעים ליד הכתבה יכולים לעזור בעניין זה.
לגבי 'איזה קאסט יהיה' ניתן לשאול באתר המעריצים הישראלי, http://www.rhps.co.il (אאל"ט)
ריף רף, מה השאלה?
אם הוא היה יכול לדבב את השפתיים של מג'נטה בקטע הפתיחה, מישהו בהחלט יוכל לדבב אותי…
אם כי, במיוחד אם יש קאסט, אני אגלם את התפקיד של "זה שנכנס באמצע ועושה דברים לא קשורים, הכל בשביל להרוס ולהצחיק".
חוץ מזה, כל מה שאני צריך זה לשאול ממישהו את ששאוש"ק ויש לי את תפקיד הקרימינולוג בול עלי…
ואת, בוג'י? אדי?
באמת, תמיד תהיתי של מי השפתיים
שם בתחילת הסרט?
לשחקנית ההיא באמת היו שיניים כ"כ יפות?
ולעניין אחר:
אני עדיין תוהה אם יצא לי להגיע להקרנה של רוקי… אף פעם לא הייתי בהקרנה. היא תהיה יותר בוגרת מההקרנות ששמעתי עליהן? כי ממה שהורשמתי (גם מקריאת הפתיל וגם מדיווחים חיים מהשטח) ההקרנות ברמה"ש למשל, מלאות בבני נוער צעירים במיוחד שמנצלים את ההזדמנות ונותנים פורקן לצורך האקסביציוניסטי שלהם (היה מי שסיפר לי על זוג בני 16 שקיימו יחסי מין מלאים חצי מטר מהכסא שלו).
את הסרט עצמו, אגב, ראיתי רק לפני שבועיים כשהחלטתי שנמאס לי שכולם יודעים על מה מדובר ורק אני לא (אז הלכתי לידיד טוב שלי והכרחתי אותו לשים את הריפ במחשב). היה חביב ביותר. היו כמה רגעים מתים ומיותרים בהם נראה שיוצרי הסרט ניסו להכניס בו עלילה (למה?) אבל בסה"כ, היה הרבה פחות רע ממה שהבטיחו לי, ואפילו דיי נהניתי.
נכון, הסרט היה מטופש להפליא, אבל למי אכפת? במחזמר העיקר השירים, העלילה היא אופציונלית לחלוטין (ואני אומרת את זה בתור מי שנהנה מ-CATS). נכון שעלילה נותנת עומק (המחזמר האהוב עלי ביותר הוא "עלובי החיים") אבל כל עוד יודעים למה לצפות, אני לא חושבת שיש בעיה.
לא כל השירים מבריקים, אבל רובם שירי פופ מקפיצים ומרקידים למדי, כאלה שגרמו לי לקפצץ על הכסא ובשלב מסויים אפילו לקום ממנו ולפזז בחדר (חבל שאת התנועות המקובלות אני לא מכירה).
ולחשוב שהכל התחיל מזה שהורדתי מהרשת את הקליפ בו אמבר בנסון מתחננת שיגעו בה, ואז (אחרי שטחנתי את השיר כ-30 פעם במשך 24 שעות, למדתי את כל מילותיו בע"פ… שיר מצויין, מה אתם רוצים. והביצוע שלה נפלא) הייתי כמובן חייבת לראות מה גרם לה לעזאזל לעלות לבמה בחזיה וחצאית קרועה… איזה אומץ… אם כי אין לי ספק שלסוזן סרנדון יש גוף מוצלח בהרבה (נדמה לי שבצעירותה היא השתתפה בלא מעט סרטים בהם היא נהגה לחשוף אותו… הבטיחו לי פעם סרט ערפדים אירוטי עם דיויד בואי, ובסוף קיבלתי סוזן סרנדון במיטה עם קתרין דנב. עזבו, אני מתחילה לגלוש לסרטים אחרים). אה, וגם אנטוני סטיוארט הד נפלא, אם כי השיר שלו פחות מוצלח לטעמי. יש למישהו את המופע המלא של VH1?
אז בהנחה שההקרנה תהיה בוגרת (לפחות יחסית) ואני אוכל להגיע… אולי תוכלו למצוא אותי מפזזת באולם (בצעדי ריקוד מקוריים משלי, מן הסתם קפיצות פתאטיות מעלה-מטה, אני לא יודעת לרקוד) ושרה את כל השירים (בשאיפה ללמוד את כל המילים שאני עוד לא יודעת בע"פ עד אז) לא על הבמה, חלילה. אני לא עד כדי כך משוגעת, רק קצת חולה. חולה על מחזות זמר…
רוקי, סקס והאגודה
כמה הערות לכל הפתיל הזה, מתוך ניסיון:
1. שכולם ירגעו. אף אחד לא יעשה לכם כלום, כולל למייפל (עם זאת, אני לא אחראי למה שיקרה אם מישהו מביא חרב).
2. מיטב זכרוני מהרבה מאוד הקרנות ברמה"ש לא מעלה שום סיפור על יחסי מין מלאים בכיסא באולם. בשביל יש את המסיבה שאחרי, או את השירותים (למי שממש לחוץ). מיטב ידיעתי גם טוען שהבעלים של הקולנוע ברמה"ש נוהג להזהיר את מי שממש חורג מגבולות החוק.
3. לפני מספר שנים הייתה הקרנה של רוקי במסגרת אייקון, כשהיה אמור להופיע קאסט מטעם מועדון סטארבייס. אין לי מושג אם הם עדיין קיימים, אבל מקורות שהיו באיזור דיווחו לי על הופעה עייפה למדי, עם מעט מאוד השתתפות קהל. האם כוחותינו הולכים לשנות זאת?
4. בניגוד למה שאולי אפשר לחשוב עלי, גם אני אשמח להקרנה קצת פחות הורמונלית ויותר אומנותית. ואולי אפילו אגיע (מתי זה בכלל קורה?)
5. מייפל יכולה להיות קולומביה נהדרת, אבל גם בתפקיד ג'נט היא יכולה להיות בסדר גמור. ניקי מג'נטה אידיאלית.
6. שלמקו מתאים בצורה מושלמת לתפקיד הקרימינולוג (ואתה יכול גם לשחק אותו וגם להפריע בשאר הזמן)
7. תהנו!
אה, אומ, ולסעיף ארבע,
כבר עניתי על זה:
כתבה מספר 905
אני כנראה אגיע...
ולכן אומר זאת עכשיו, בפומבי:
אני לא מכירה את הסרט. אם *אחד* ממכם יצחק עליי, יגרום לי להביך עצמי מעבר למקובל או יעבוד עליי, אני ארצח אותו (או לפחות אגרום לו להצטער שלא עשיתי זאת). זו הבטחה.
_______________
יום לא-הולדת שמח,
גל, מבחינה במחק המתקרב אליה…
מה שההיא אמרה.
למה?
ניקי מג'נטה, מייפל קולומביה, אסטרו ג'נט (אם רק היא הייתה…)- יש מישהו שרואה איזשהו חסרון בתוכנית הזאת?
שום בעייה. התאמה מושלמת.
לא שאני מבינה ממה שתי אלו פוחדות, זה לא כאילו אי פעם עשינו להן משהו רע. אבל שיהיה.
ועכשיו רק נשאר לי לנסות לברר באיזה תפקיד ליהקת את עצמך. דוקטור פון מה שמו?
(הערה: השם הוא סקוט. ד"ר סקוט. ד"ר פון סקוט, ליתר דיוק. לא צריך להזכיר לי, תודה.)
יש מסורת
בהקרנות 'רוקי' להציק ולהשפיל בתולי-רוקי, לא נכון? (כמובן, הכל ברוח טובה, חפיף, בחברות, אחי). גם אני הייתי מפחד.
אני יהיה.
אבל מכיוון שאני רוצה גם להיות בהקרנה של להיות גון מלקוביץ שקודמת לרוקי לא נראה לי שאני אביא תלבושת.
זה בסדר.
למה, בפורים.קון הבאת?
ודאי שכן.
היא רק שכחה את הטרמוסטט.
נפלא!
עדיף שלא יהיו שם חרבות. לחלק ממכם זה גורם לקונוטציות מעצבנות להחריד. סמל פאלי, נו ב'מת.
ומי אלו הג'נט והאחרת שאתם נהנים ללהק אותי אליה?
______________
יום לא-הולדת שמח,
גל
חרב? סמל פאלי?
אף פעם לא חשבתי על חרבות ככה, עד עכשיו. הממ…
מידע (בעברית) על הדמויות אפשר למצוא כאן:
http://www.rhps.co.il/hebrew/bios/index.html
והממ…
אוי, אז •זה• טים קארי!
לומדים דברים חדשים כל יום.
קחחחחחחח!!!
מסכים לכל חרחור
ומוסיף מבט תדהמה משל עצמי. מילא אלאן ריקמן, אבל לא לדעת מי זה טים קארי??
נו...
לא ידעתי שזה ההוא עם הפרצוף המרושע ששיחק בתפקידי משנה בכל מיני סרטים… קשה לזהות אותו בתמונות מרוקי, עם הפודרה והכל…
אויש, גמני לא ידעתי שזה הפרצוף
שלו… לא רק שהוא בלי איפור, הוא קצת הזדקן (בכל זאת, עברו כמעט 30 שנה) ומופיע הרבה עם זקן. מצחיק, כי כשקראתי בתגובה שלך "פרצוף מרושע", ישר ידעתי מי זה, והלכתי לימד"ב לוודא. ואכן הפעם האחרונה שראיתי אותו היה לפני כמה ימים בסדרה "הבוקר שאחרי".
שבה הוא עושה תפקיד נפלא.
כרגיל.
טים קארי, רשע פנימי
מעניין שהתגובה הזו מגיע יום אחרי שראינו את קארי באחד מתפקידיו המפחידים ביותר – הליצן ב- It של קינג.
באמת היו קטעים!
נהניתי •מאוד•. אמנם אין לי בסיס להשוואה, אבל הקאסט היה, לטעמי, מוצלח – בייחוד פרנק וג'נט. הקהל היה מגניב, מחופש, מצויד, והבדיחות מהיציע היו דגולות (His name was Robert Paulson!). התמלאתי בטונות של אורז ונייר טואלט, ואהבתי את זה. אם משהו הפריע לי בארגון של ההקרנה, זה רק שהקאסט די דחף הצידה פרנקים מתחרים ושאר אנשים שהיו להם קטעים משלהם לעשות; סה"כ זה מפספס קצת את הקונספט של הקרנה פעילה. מלבד זה, היה כיף.
That said, יש לציין שהקהל היה ברובו צעיר מאוד – היתה אפילו קבוצה של ילדים בני 11 בערך. אני לא רוצה להיכנס שוב לויכוח אם זה טוב או רע שבני 14 מתמזמזים על הרצפה מול הבמה, אבל מה שבטוח, רוקי כ"חוויה משחררת" וכו' היה החוויה המשחררת שלהם ולא שלי. אולי מישהו ממומחי הרוקי פה בסביבה יוכל לומר לי אם זה ככה בכל הקרנה של רוקי בישראל, או שיש גם הקרנות שבני עשרים ומעלה יכולים להרגיש בהן בבית.
דווקא אני לא התלהבת מהקאסט.
הם פשוט רק המחיזו את ההצגה וזהו, שום משהו מעבר. לעומת זאת מהקטעים שעשו הערות וזרקו דברים מהקהל ולקהל מאוד נהנתי.
הבעיה שלי עם הקאסט הספציפי הזה היא שהם המחיזו בדיוק מה שהיה על המסך ולא נתנו שום דבר מעבר. את מה שקורה על המסך אני יכולה לראות על המסך, אני לא צריכה הד שיעשה בדיוק אותו דבר. המחזה זה יופי, באמת, אבל רק המחזה לסרט שאתה רואה מולך זה כבר לא יופי.
הקהל הצעיר זו בעיה, ללא ספק
כלומר: לא בעיה לעצמו, והאם זה בריא. אני מאמין שאנשים יכולים לבחור לעצמם מה טוב, גם בגיל 14, ושאין ברוקי מסרים בעייתיים עבורם. אני מתכוון שהקהל הצעיר-מדי זו בעיה עבור החובבים היותר-מבוגרים של הסרט, במיוחד אלו שמתייחסים באיזושהיא צורה לסביבתם החיצונית. מעט מאוד הקרנות שהייתי בהן של רוקי בארץ לא סבלו מהבעיה הזו. בעצםן אני יכול לזכור רק שתיים, ושתיהן התרחשו באוניברסיטת תל-אביב (אחת ב- 1996, במסגרת יום הסטודנט, ואחת ב- 1999, כאירוע מיוחד בפני עצמו). אין לי מושג איך זה בעולם.
אני מניח שבהקרנה הספציפית הזאת (יש לציין שבהקרנה הספציפית הזו, הרבה מהקהל היו אנשי אייקון, ומאחר שאינני יודע את הגיל הממוצע באייקון, אין לי מושג איך הוא השפיע על הגיל הממוצע בהקרנה. )
היה שילוב של באי אייקון -
בגיל ממוצע של עשרים עד עשרים וחמש, נניח – והילדים שבאו רק לרוקי. והיו גם כמה מבוגרים אמיתיים, אם כי אין-אור טען שהם באו רק כדי להשגיח על הילדים שלהם שבקאסט.
אבל היה רוב ברור לתיכוניסטים.
טודה על הטשובה, בכל אופן. זה מה שרציתי לדעת. אני מבינה שבעולם יש לפעמים הקרנות שבהן (gasp!) לא מכניסים קטינים. שזה נחמד, אם לא מבחינה עקרונית, אז מבחינה פרקטית, כמו שאתה אומר. הרי גם במועדון מלא בבני 14 לא הייתי נהנית לבלות.
בהקרנה הזאת הייתה בעיה אחרת
כי חלק די נכבד (יחסית) מהקבל היה קהל של אייקון, בתולי-רוקי גאים, שלא ראו בכלל את הסרט או שראו אותו פעם-פעמיים, אנשים שלא הולכים לקאסטים רגילים. ואילו הקאסבט ושאר הקהל התייחסו אל ההקרנה כאל הקרנת רוקי רגילה. וזה הפריע. בדיחות שעובדות בפעם העשרים שרואים את הסרט (מלבד, כמובן, "שמו היה רוברט פולסון", שהיה תמיד מוצלח) לא עובדות בפעם הראשונה. קריאות ביניים שמופיעות כל עשר שניות (ואת זה אני אומר בתור אדם שמתמחה בקריאות ביניים מיותרות) הופכות להיות מעיקות מאד מהר (כן, הבנו שג'נט וויס היא זונה. לא צריכים להזכיר לנו את זה כל פעם שאומרים את השם שלה). כשאני קיבלתי את הכרטיס שלי לרוקי באייקון, אני ציפיתי שיהיה בהקרנה איזה ערך מוסף שקשור לעובדה שזה כנס מד"ב-פנטזיה-סטארטרק-משחקי-תפקידים, ולא רק בחורות בלבוש מינימלי. וערך מוסף לא קיבלתי, רק את התחושה שמזל שראיתי את הסרט לפני הכנס.
אם לסכם את ההקרנה בשני משפטים: ישבתי בין שי לבוג'י. רוב ההקרנה דיברתי עם השנייה.
ואני הרגשתי להיפך -
היה לי עצוב בכל פעם שעברו חמש שניות בלי קריאת ביניים מהקאסט או מהקהל. עד כדי כך הם הצחיקו אותי. ואני מאוד שמחה שלא הפכו את זה להקרנת רוקי מיוחדת לגיקים. שמעתי מספיק בדיחות גיקים בכנס, תודה…
גמני שמחה!!!
חוץ מזה, נו, באמת, כמה חנונים בתולי רוקי כבר היו שם? (אה, כן, וואלה, אני בעצמי ציירתי את ה-V לחלק מהם…)
לא מסכימה בכלל עם ההפרדה של קהל אייקון מהשאר. הרבה מקהל אייקון הם חובבי רוקי או לפחות בעלי כמה צפיות ברוקי בעברם. שהיו שם כמה בתולי רוקי? בטח, היו. תמיד יש. והקאסט היה משובח (אלה שעשו את ג'נט ואת פרנק היו פשוט גאוניים, אין מילה אחרת), ומי שרוצה להבין מה הולך, שיתכבד, יוריד את התסריט+הערות מאחד האתרים הרלוונטיים, ויתכונן מראש (אגב, הרבה דברים השתנו מאז הפעם הראשונה שראיתי את הרוקי, לפני קרוב ל-15 שנה, אויה. בעיקר אני חייבת לציין שהתווספו הרבה יותר הערות ישראליות לדברי הקאסט, מה שממש נחמד.)
הרגשתי ישישה וחנונית, האמת, כשהגעתי לשם בבגדים צנועים לחלוטין, ולא התנשקתי נשיקות לוהטות עם כמה בחורות מול כל הקהל, אבל לא נורא, אני רגילה להרגיש ישישה וחנונית, אז זה בסדר.
בקרוב התמונות!
אתם יודעים מה? אני מאושר.
לפי התיאורים, ההקרנה הייתה פחות-או-יותר דומה להקרנה רגילה של רוקי. יש כמובן סוגים שונים ומשונים של הקרנות, למשל כאלה שבהן הקאסט פחות 'מעתיק את הסרט' ויותר פונה לקהל, או הקרנות חופשיות יותר שבהן כל אחד עושה מה שבא לו. זה תלוי בקאסט ובמארגנים. אבל מהתיאורים ששמעתי כאן (ובפיר.דוט.קון) מצטיירת תמונה של הקרנה ממוצעת למדי (גם בהקרנות רגילות יש לא מעט 'בתולים' ואפילו לא מעט בני 20-25 [ויותר]).
אז למה אני מאושר? כי לאור התגובות החוששות שהיו כאן על הכתבה שלי, הייתה לי תחושה שרוב העינדגיסטים יגיבו להקרנה ממוצעת של רוקי בצורה שלילית למדי. והנה התגובות נעות בין 'נהניתי למדי' ל'נהניתי מאוד', והתלונות הם ענייניות ובהרבה מקרים נכונות. זה נותן לי תחושה טובה, כזו שמקבלים כשממליצים בחשש על סרט ואז מקבלים פידבק חיובי ממי ששלחת לסרט.
שאלה נוספת לעינדגיסטים שחוו באייקון לראשונה את 'רוקי': האם עכשיו, אחרי שהייתם שם, אתם עדיין מקבלים את תיאור-האימים שנתן הבחור מ'שחורדיני'? אני מקווה שלא.
ואיך מייפל נהנתה? אני מקווה שאף אחד לא הציק לה.
תיאור האימים מ''שחורדיני''
נגע בעיקר לטקס ההשפלה לבתולי רוקי, לא? לא היה כזה באייקון. אם היה, אני משערת שזה היה יוצא דומה חיצונית למתואר בכתבה, בגלל הנוכחות של הילדים. אבל ממש לא קיבלתי וייב של לחץ חברתי איום ומביך לצפיה כמו שהכותב מתאר. הילדות המתנשקות שאני ראיתי נראו די מרוצות, לא כאילו מישהו מכריח אותן. :)
אז זהו.
היו לי שתי בעיות עם תיאור האימים הנ"ל. ראשית, גם בהקרנות שבהן יש 'השפלת בתולי רוקי', בדרך כלל הנערים והנערות המשתתפים בהם נהנים מהעניין. לפחות כך זה נראה מנקודת המבט שלי. שנית, הכתבה ההיא הפכה אלמנט אחד, שנראה לכותב בעייתי, והשליכה ממנו לתופעה כולה, תוך הצגת כל האירוע כפרי לחץ חברתי מעיק. זה מה שנראה לי לא הוגן, ואני שמח שזו לא התחושה שקיבלו העינדגיסטים שבאו לרוקי באייקון.
ובקשר לקאסט
בדרך-כלל, מנסיוני, פרנק וג'נט הם התפקידים החשובים ביותר בקאסט. אם הם היו טובים, חצי מההנאה מהקאסט מובטחת.
את מעלה ויקוח עתיק
הסיבה שאני הפסקתי ללכת לרוקי היא שכאדם שעבר את ה 20 כבר לא כל כך נוח לי (זה נותן הרגשה של פדופיליה) ואילו חבר שלי (אותו גיל) הולך לכל רוקי ולא משנה אם בחיפה,רמה"ש או ירושלים.
תודה!
מי שכתב/ה את זה- המון המון תודה! כולם שואלים אותי תמיד- מה זה הרוקי הזה? אני לא מבין- זה סרט או הצגה? למה את הולכת לזה כל חודש? אפשר להשתגע מלהסביר כל פעם מחדש! אז עכשיו אני פשוט מפנה אותם לזה-
ואני לא מוצאת הסבר יותר טוב!
ראיתי סוף-סוף באיקון.
אחרי הורדת הציפיות המסיבית שהייתה כאן באתר, הכנתי עצמי לאיכות ירודה של פילם וקהל תוקפני.
איך שנהניתי… הסרט כשלעצמו מצא חן בעיני. תוסיפו לכך שירים יפיפיים והופעה על הבמה, ביחד עם קהל פעיל – ממש כיף חיים. גם ישבתי במקום מצויין – די מקדימה ובאמצע, ככה שנחתו עליי שפע של אורז ועיתונים (שהעברתי עלאה), והכל היה מסביבי (כולל דגים יקרים שלידם התיישבתי = שיפור חווית הצפייה).
התפלאתי שאף אחד לא טרח בכלל לבדוק אם אני בתולת רוקי ולפחות לסמן עליי איזה וי. כמובן שלא התנדבתי לבקש דבר כזה בעצמי.
בקיצור – בהחלט הייתי הולכת שוב, אבל נשארת באיזור הכיסאות – הממשתתפים ה"פעילים" לצד הבמה נראו לי ערומים מדי, ודי פאטתיים. מה שכן – הצטערתי בשביל ה"פרנק" הנוסף שהגיע ולא נתנו לו להשתתף, הוא דווקא נראה מתאים לתפקיד, והשאירו אותו לעמוד בצד.
הוא היה כל כך מושקע ומאובזר. וגם ראו שהוא עלה על הבמה כדי לעשות את הקטעים שהוא הכין מראש, לא רק כדי להציג לראווה את התחפושת שלו.
על המופע בארץ
ראיתי את הסרט מופע הקולנוע של רוקי, אני רוצה גם ללכת למופע, כידוע לי כל יום שישי יש מופע, ואף פעם לא הייתי במופע ואני רוצה להגיע היום (יום שישי) בקיצר אני לא יודע איפה זה וכמה זה עולה,
אני אשמח מאד עם תחזירו לי תשובה ותיידעו בפרטים הללו כי אני ממש רוצה לבוא.
תודה אופיר
הנה, חפש פה:
http://www.rhps.co.il/hebrew/index.php
לכל המעוניינים
בסופ"ש הבא תתקיים הקרנה של הסרט בחיפה… אני למשל באה לראות ביום שישי. מבין הדגים שאהבו באייקון (או לחלופין פיספסו את האייקון) (או סתם רוצים), אתם מתכוונים לבוא?
והאם אני יכולה לצפות לנוכחותו של נונין (או שעכשיו צריך להגיד שראד?)?
כל זאת ועוד בתגובות הבאות..
(אלא אם כן אף אחד לא יענה לי, אבל זה לא סביר. אני מקווה)
אווו! אוווווו! [הכנס קולות התלהבות נוספים כאן]
אני מקווה שאני אצליח להגיע.
אבל זה תלוי בחברות בעלות המכונית שאני מכירה.
פויקלותרמית יקרה שלי.
ראשית, אם כבר, שרד ולא שראד.
שנית, אני כבר לא משתמש בשם הזה, ולכן עדיף נונין (או שמי האמיתי).
שלישית, אני כבר מזמן לא חיפאי ועם כל חיבתי להקרנות בסינמטק ככל הנראה לא אצליח להגיע הפעם.
תגידי, ההקרנה זה רק שישי או שזה שישי ושבת? בד"כ בחיפה יש הקרנות כפולות.
מחר כבר יום חמישי!
והרי תגובתי, לפי סדר תגובותיך:
ראשית, סליחה על שגיאות הכתיב (אני מאומצת)(-סתם, זה חוש ההומור המעוות במקצת שלי).
שנית, רק רציתי להשתמש בשם הרוקיסטי שלך (אני יודעת על רוקיסטית שזיהתה מי אתה לפי השם הזה, ולא ידעה את שמך האמיתי).
שלישית, אין "לא יכול" יש "לא רוצה"… אני למשל מגיע ברכבת (פלוס כמה אוטובוסים). חבל, אבל עדיין אני מצפה לראות אולי איזה דג או שניים.
ולסיום, אכן ההקרנה הינה כפולה.
פשוט ממש נהנתי בהקרנה באייקון, וזאת הזדמנות בשבילי גם לראות שוב, עם קהל טיפוסי יותר, וגם לפגוש חברה שלי מחיפה, שלא ראיתי כבר חודשיים. ממש קומבינה.
הכרטיסים אזלו
ניסיתי כרגע להזמין…
בעעעעעעע!
מה זאת אומרת
בארי בוסטוויק לא עשה כלום?
מה עם ספין סיטי? אני היחיד שראה את זה?
לא, אתה לא היחיד,
כפי שאפשר ללמוד מהתגובה הזו: כתבה מספר 905
וגם מזו (שמציינת תפקיד אחר שלו): כתבה מספר 905
סתם לידע כללי
בארי בוסטוויק הלא הוא בראד מלך החננים, כיום מוכר לכם בתור Mayor Randall – רה"ע ב"ספין סיטי"…
הו בראד…. מי היה מאמין….
הקרנה
ראיתי היום את הסרט בפעם הראשונה ומאוד נהניתי.
אני מעוניין להגיע להקרנה אבל אני לא יודע אם עדיין מקרינים אותו, ואם כן, מתי ואיפה… אולי תוכלו לעזור לי? :)
קולנוע ''כוכב'' ברמת השרון
http://www.rhps.co.il/hebrew/stage/cinemas/Kochav/kochav.html
טים קארי ברוקי מאוד דומה לאקסל רוז. הסוג של הזהות המינית הלא ברורה.
כתבה מצוינת
ישנה כתבה מצוינת על סרטי פולחן שמתייחסת באופן מקיף למופע הקולנוע של רוקי:
http://www.tv-il.com/articles-274.htm
מומלץ בחום!
שלושה דברים
1. למרות שהכתבה מהווה מבוא מעניין, היא לא באמת מתעמקת בתופעת סרטי הפולחן, אלא בעיקר נותנת סקירה של כמה סרטים נבחרים, מבלי להתעמק בעומק ההשפעה התרבותית שלהם. עושה רושם שד"ר דנה אשכנזי מיעדת את המאמר למי שהתופעה אינה מוכרת לו, מאחר ואנשים שנחשפים לסרטים רבים ולצופיהם (או סתם צוחקים מהמילים I sleep now), כבר יודעים את כל זה. בנוסף, הכתבה מתייחסת רק לסרטי פולחן, כאשר התופעה קיימת גם באמצעי מדיה אחרים, לרבות ספרות, קומיקס וטלויזיה.
2. הכתבה כאילו תורגמה ממקור זר. אני לא אמנע מד"ר אשכנזי את הקרדיט על הכתיבה, אבל חסרה לי זוית ישראלית מסוימת. מופע הקולנוע של רוקי זוכה לכבוד מיוחד בארץ, כאשר פעם בחודש, הוא מוקרן לעיני הדרואידים* בקולנוע כוכב ברמת השרון (מה עם חיפה?). כמו כן, כדי לדבר אל הקורא הישראלי, אפשר להזכיר שלא מעט סרטים ישראלים הפכו עם השנים לקאלט, החל ממציצים וחגיגה בסנוקר וכלה במבצע סבתא (ובעתיד, אני מקווה, גם "המוסד הסגור").
3. פתאום שמתי לב שתמונות מוגדלות מדי, שהפיקסלים בולטים בהן, נראות כאילו הן לקוחות מקווסט ישן של סיירה.
*כינוי שהדבקתי למקיימי הפולחן.
תקראו את המחזה המקורי
אפשר למצוא אותו כשמחפשים "The Rocky Horror Show" ו-"Bottle of Coke" בגוגל.
הוא עומד בפני עצמו כיצירה ספרותית מעולה, מלאה בקורת חברתית נוקבת. יותר טובה, לדעתי, מהסרט.
שאלה
מישהו יכול לכתוב לי שיר אחד שהיה ברוקי ומילה אחת משם השי זו up ?
את פותרת תשבץ?
אין בפסקול שיר כזה
דוד גוגל, דודה דבי וגברת ויקי השכנה לא נותנים שום מידע בנושא.
לא יודעת אם ככה באמת קוראים לו, הוא לא נמצא באלבום הפסקול, אבל הוא בסרט.
לא .. אני לא פותרת תשבץ ..
אני פשוט פעם שמעתי את השיר ושאלתי איך קוראים לו ואמרו לי משהו אבל זכרתי רק שיש את המילה up ונראה לי שהיא בסוף של השם של השיר .. יש עוד שיר כי זה לא זה .. נראה לי שזה מהמחזמר ..
אולי התכוונת ל-The Time Warp
מה, ה-Warp לפעמים נשמע כמו up.
אוקי... בואו ננסה לחסוך זמן: האם מדובר במשהו מאלה?
http://youtube.com/watch?v=iN3azigz608&feature=related
http://youtube.com/watch?v=-OvvcqYRCN4
http://youtube.com/watch?v=zdu7xoHU9DA
http://youtube.com/watch?v=m8yWvx56GV8&feature=related
http://youtube.com/watch?v=aVBYUgXmXl4&feature=related
http://youtube.com/watch?v=Hcpvx2EVCpU&feature=related
http://youtube.com/watch?v=4QTqZ8NAip0&feature=related