 |
||
| קדחת האוסקר בעיצומה, אז שלא נתכונן? 'הבטחות', סרטו של הבמאי הישראלי ב.ז. גולדברג, המועמד לאוסקר בקטגוריית הסרט התיעודי, ישודר מחר בשעה 22:39 בערוץ 2. סתם שתדעו. |
18.03.2002
|
|
יומית
קדחת האוסקר בעיצומה, אז שלא נתכונן?
'הבטחות', סרטו של הבמאי הישראלי
ב.ז. גולדברג, המועמד לאוסקר בקטגוריית
הסרט התיעודי, ישודר מחר בשעה 22:39
בערוץ 2. סתם שתדעו.
קדחת האוסקר בעיצומה, אז שלא נתכונן?'הבטחות', סרטו של הבמאי הישראלי
ב.ז. גולדברג, המועמד לאוסקר בקטגוריית
הסרט התיעודי, ישודר מחר בשעה 22:39
בערוץ 2. סתם שתדעו.
על מה הסרט?
_________
הודעה זו הובאה בחסות "כת אנטי-אהרו"כ". כת אנטי אהרו"כ היא המממנת הרשמית של משחקי בוחצל הזהב 2002.
וגם בחסות בועזז, החברה הלאומית למחיאות כף במקצבים שונים.
על מה הסרט?
על דברים שאף אחד כבר לא מדבר עליהם היום – דו קיום, דיאלוג, ערבים יהודים, והאפשרות ההיפוטטית (היפותתית?) להכיר אחד את השני באחד על אחד, מול המציאות היום יומית. בקיצור – לא משהו שבכלל אפשר לדון בו בימים טרופים אלו (ולכן בעל סיכוי גבוה לקבל אוסקר).
היפותטית.
סתם שתדע. (והרציונל: th במילים שמשאירים לועזיות הופכים ל – ת' ו t הופכים ל – ט': hypothetic).
סליחה.
להפך, לכבוד הוא לי
רק מה – תדעי, לא תדע.
סליחה.
משום מה הייתי בטוחה שאת בחור…
סליחה.
זה בגלל כמויות הבטחון העצמי שאני מקרינה.. (וגם הפרווה לא תורמת ליכולת האבחנה..).
על מה הסרט:
תיעוד הסכסוך הישראלי-פלסטיני דרך עיניהם של ילדים (יהודים וערבים) ירושלמיים.
לגבי הסרט:
נדמה לי ששמעתי משהו על זה.
משום מה חשבתי שזה סרט שיצא בשנה שעברה.
תהיה בטוח שיצא גם בשנה שעברה,
ושבלפניה,
ושבלפניה.
אבל הפעם
הסרט יציג זווית שונה לחלוטין, שלא דנו בה עדיין, ויוכיח לכולנו אחת ותמיד ש..אההה..
משהו…
לא מציינים שאתה שייך לכת הא''א
אלא אם כן זה בהודעה שאינה אהרו"כית (כלומר אינה ראשונה), כי עצם האזכור שאתה בכת מראה שאתה מודע לכך שזה אהרו"כ, ואם אתה מודע לכך שיש לך אהרו"כ זה הורס את האנטי.
זו ההזדמנות להזכיר שגם אני חברה נאמנה בכת האנטי-אהרו"כ, ובקושי יצא לי להדגים את זה (אולי פעמיים-שלוש בעצם) כי מאז שאני בכת אני לא מתאמצת לכתוב ראשונה. תנסו את זה, החיים הרבה יותר משוחררים ככה.
___
ואם אני כבר בעוף קל: היום סיימתי ללמוד! זהו, אחרי פסח לא חוזרים! (רק עוד המון מתכונות ובגרויות, אבל מי באמת משקיע בהן?…) איזה כיף לי!
גם אני חבר בכת האנטי-אהרו''כ
ויוצא לי הרבה פעמים להגיע לכתבה או ליומית שאין לה אף תגובות אבל אני לא כותב כלום כי פשוט אין לי מה להגיד.
ואני אחרי פסח, וגם בזמן חופש פסח, עדיין חוזר ללמוד, באסה.
אכן, חבר אמיתי בכת האנטי
אהרו"כ (טפו!) לעולם, אבל *לעולם* לא יציין את המילה המפורשת אהרו"כ בהודעה אהרו"כית.
אז איך יובדל חבר בכת
מסתם מישהו שעונה ראשון?
סעיף חדש בתעודת הזהות?
בשיניו המושחזות ובקורבנות האדם?
את מנסה לרמוז שאני חבר בכת?
כלחי לך.
אפליה.
מה אם חבר פרו-אהרו"כי מוצהר שבמקרה הוא בעל שיניים חדות ולומד בקורס לקורבנות אדם?
למה רק עכשיו?
השאלה היא למה רק עכשיו נזכרו בערוץ שתיים?
האם סרט ישראלי צריך להיות מועמד לפרס אמריקאי כדי שייזכרו להקרין אותו גם בערוצי הטלוויזיה הישראליים?
אם אינני טועה, הרשות השנייה הייתה מעורבת במימון ובהפקת הסרט הזה, אך הוא לא הוקרן לבסוף, בשל חשש של הזכייניות מפני התכנים שלו בתקופה בטחונית-מדינית זו (קרי: להראות ילדים פלסטינאים וישראלים ביחד זה לא מקובל בימים אלו של טבח הדדי).
חבל מאוד שקהל ישראלי נחשף ליצירה ישראלית מקורית רק אם הוא הולך לסינמטקים, או מקבל אישור מהדוד סאם שמעבר לים שאפשר לראות אותה.
למה רק עכשיו?
מסכים.
טענה: הסרט הוא פרומו לאוסקר *בלבד*.
שאלות לביסוס הטענה:
א. מתי פורסמו המועמדים לאוסקר (הזמן שהיה להם לשדר את הסרט עד השידור החוזר שלו לפני האוסקר עצמו)?
ב. אילו רשתות בארץ משדרות את הסרט והאוסקר?
יכול להיות שאני טועה,
וסביר להניח שכן כי באמת די הרבה סרטים נעשו בנושא הזה וקשה
לעקוב – אבל – הסרט הזה לא שודר במקרה לפני כמה חודשים בערוץ 8?
בלי קשר לשאלה אם שדרו אותו או לא, אני מסכימה עם הטענות שלך, ועצוב שכך הוא המצב (מה שאמרת בפסקה האחרונה שלך).
אני לא מבינה אבל למה לא רצו לשדר אותו בגלל המצב בתקופה זו: דווקא בגלל שהוא מראה פשרה בין שני הצדדים ואפשרות אופטימית לעתיד טוב יותר, לא כדאי לשדר אותו כדי לתת תקווה שמשהו עוד אפשרי? כנראה שמי שמחליט שם למעלה כבר לא חושב ככה.
מעגל של הזנה הדדית שלילית
אולי ניתן לומר כי התקשורת ודעת הקהל נמצאים במעגל של הזנה הדדית שלילית.
מה שזה אומר, במילים פשוטות, הוא שהקהל (כך מעריכים בכלי התקשורת) איננו מעוניין בסרטים המציגים שיתוף-פעולה ודו-קיום, ולכן כלי התקשורת אינם טורחים להציג בפניו סרטים כאלו, גם אם אלו קיימים ומוכנים לשידור.
כתוצאה מכך (ובמקביל), קהל הצופים אינו נחשף לסרטים מסוג זה, ואם הוא איננו חלק מהחוגים המצומצמים המתאימים (והוא לא, מעצם הגדרתו כקהל רחב), הרי שהוא כלל איננו מודע לקיומם, ולקיום הדיון שהם מציגים.
אפשר להשליך את המצב הזה על סוגיות קריטיות רבות ואחרות, כמו זכות השיבה, למשל, עליהן לא מתנהל דיון רציני בכלי התקשורת, בשל אותו מעגל הזנה הדדית שלילית.
דוגמאות רבות וקונקרטיות אפשר למצוא בספרו של דניאל דור, "עיתונות תחת השפעה".
מומלץ בחום.
http://www.mitos.co.il/Book/BookFocus.asp?ID=131127
הנחה חלופית.
אני מניח שסרטים תיעודיים נעשים לא מעט. כפי שאמרת, הקהל הרחב אינו מעוניין לראות אותם, לרוב.
אבל כאן יש סרט אחר. סרט שזכה להכרה בינלאומית על איכותו (עד כמה שהאוסקר וכן הלאה…) – פתאום הקהל כן רוצה לראות אותו.
במקום למתוח ביקורת על ערוץ 2, אני רואה כאן דווקא מקום להכרה בפטריוטיות מסויימת.
הנחה חלופית.
אכן סרטים תעודיים רבים נעשים, אך סרט זה מצליח להתעלות עליהם לא רק בגלל שהוא פשוט מצויין ועשוי כמו שדוקומנטרי צריך להיעשות, אלא הוא גם אחד הסרטים התיעודיים המרגשים ביותר שראיתי.
אגב, הסרט לא ממש ישראלי, הבמאי ישראלי אבל הוא נעשה בארה"ב למיטב זכרוני (וצולם בארץ מן הסתם).
ובקשר לשידור, מהלך מפתיע אך חיובי ביותר של ערוץ 2, ברור שהוא לא היה משודר בלי המועמדות, אבל הוא משודר גם כחלק מנטייה שמאלה של התקשורת הישראלית. לפני חודש הוא לא היה משודר גם אם הוא היה זוכה.
התשקורת השמאלנית העוינת.
אוי, נו!
אני באמת ובתמים לא מאמינה בברומטר הזה שאומר כמה התקשורת שמאלנית השבוע לעומת כמה היא היתה לפני שבועיים ואיך היא תהיה בעוד חודש.
אני לא יודעת כמה זמן מראש נסגר לוח השידורים בערוץ 2 (ומישהו כאן בוודאי יוכל לעזור לי בעניין), אבל אני בטוחה שההחלטה לשדר את 'הבטחות' בפריים טיים ובעיתוי הזה נבעה אך ורק ממועמדותו לאוסקר ולא בגלל שאחד מקברניטי הערוץ נרדם שלושה לילות ברציפות על ידו השמאלית וקרא בהגדה שצריך לשתות כוסית בהסבה לשמאל.
לתקשורת יש על האג'נדה דברים יותר חשובים מפוליטיקה – דברים כמו רייטינג ופרסומות לדנונה ולתירוש.
חצי
בנושא "כמה זמן מראש נקבע לוח השידורים של ערוץ זה או אחר?"
והתשובה: "זה לא ממש משנה".
מפני שגופי השידור השונים, נוטים לשנות את מועדי השידור של תוכניותיהם כשמתחשק להם. זה יכול להיות ביום השידור עצמו, שעתיים לפני השידור, או, לחילופין, אם הם ממש נחמדים עם העיתונות ועם צופיהם, כמה ימים לפני.
וזה קורה לא רק בגלל פיגועים. לפעמים זה קורה כשיש אוסקר בשבוע שלאחר מכן ולפעמים סתם כי זה מה שהתחשק לבנאדם שאחראי על זה.
לפעמים אלו אירועים לא צפויים
ואני לא מדבר דווקא על אסונות. לדוגמא, מה יקרה אם אחרי שפרסמתם כבר את לוח השידורים בכל אמצעי תקשורת אפשרי, תגלו פתאום, שבלי אזהרה מוקדמת, מישהו באיזה חור בעולם החליט לעשות איזה טקס זניח של פתיחת "אולימפיידת חורף" או משהו כזה?
אין ברירה אלא לשדר, ושיקפצו הצופים שרצו לראות מה שפורסם, או אלה שרצו דווקא לראות את הטקס, אבל לא הייתה להם שום דרך לדעת עליו.
מאמר בעניין בנושא
(שלא עולה כסף…) אפשר למצוא כאן
http://www.tapuz.co.il/tapuzforum/main/articles.asp?id=391&art_id=56
ובקישור "הפורום" אפשר למצוא עוד הרבה דברים על התקשורת והעימות המדובר.
איפה העימות המדובר, אם אפשר
לשאול?
ואגב, הקישור לא עובד אצלי.
ואני גם לא מסכים עם הרבה ממה שנכתב לעיל, ובייחוד עם הויכוח באתר הזה, שהייתי מעדיף שיהיה נקי מפוליטיקה, בבקשה.
אמן!
אמנם השבועיים האחרונים הצליחו להוציא אותי לחלוטין משאריות הבועה שלי, אבל יש מקומות שאני נורא נהנית לא לשמוע בהם על המצב או כל דבר שקשור לו, ופישאיי הוא אחד מהם.
ותנחומיי.
סגירות איננה אובייקטיביות
מצטער, אך מבחינתי לפחות, הבקשה שלך איננה מקובלת.
נקיטת עמדה אדישה ("הסתגרות בבועה") לפשעים האיומים שמתרחשים כאן על בסיס יום-יומי, כמוה כתמיכה פסיבית בסטטוס-קוו הקיים.
מערכת האתר הזה עוסקת בצנזורה על ימין ועל שמאל, כך שאם היא מצאה לנכון שלא למחוק את ההודעות האלו, הרי שיש להניח שראתה בהן ערך מסוים, ואף קשר לנושאו המוצהר של האתר.
אויש, אל תהיה נודניק.
שמירה על אופי האתר היא לא הסתגרות בבועה. לפי ההגיון שלך צריך לבטל את ערוצי הסרטים המצוירים בטלוויזיה ולהקרין חדשות במקומם.
אבל לא הבהרתי את עצמי: נגד הפתיל הזה אין לי שום דבר – הוא און-טופיק מכל בחינה. רק לכיוונים הפוליטיים ש*אפשר* היה לגרור אותו (ולפי ההודעה שלך אני רואה שנורא מתחשק לך לגרור אותו) אין מקום פה.
סגירות איננה אובייקטיביות
בהחלט.
א. החבר שלי נהרג בפיגוע.הוא לא הראשון שהכרתי.
ב. אני ירושלמי. אני גם הולך למרכז העיר לפעמים.
ג. סביר שהדעות שלי עלולות לגרום לך שבץ. והן אפילו מנומקות.
ד. אין לי שום עניין להתווכח עליהן כאן, למרות שאני חושב שהטענות שלך, ופה אני אהיה מנומס, הן: טפשיות וחסרות ביסוס. וכן, קראתי את הספר. ואני גם קורא הארץ, ותרגומים מעיתונות פלשתינית, ואתרי חדשות פלסטיניים.
בועה? לעזאזל, אני רוצה קצת בועה! המציאות מתפוצצת לי בפנים, ולא מטאפורית. אז לתחוב את המציאות הפוליטית לכאן נראה לי לחלוטין לא לעניין. ניקי צודקת.
בשביל זה יש את האייל. או הפורומים של YNET, אם ממש בא למישהו לקלל. לי לא.
אין לי מילים לבטא
כמה שאני מסכימה אתך. נמאס מאנשים שנדמה להם שאקטואליה זה דבר מקודש שחייבים לדחוף אותו לכל מקום, כי להיות לא רציניים לכמה זמן זה דבר בזוי.
זה לא מתקדם לשום מקום, ומהר
אינני אדם שכזה כלל ועיקר, ואינני רוצה צורך להצדיק את עצמי או להתנצל בפני אנשים שתוקפים אותי על בסיס חוסר הכרה בסיסית של האופי שלי או של דעותיי.
מבחינתי, הדיון הזה הסתיים.
ידידי היקר,
אנשים לא תוקפים אותך על סמך חוסר ההכרות איתך. אנשים תוקפים אותך – בדיוק – על סמך הדברים שכתבת כאן בפורום.
אתה לא עומד מאחורי הדברים שאתה כותב? אתה מנסה לטעון "כן, זה מה שכתבתי, אבל כשמכירים אותי באמת אני משהו אחר לגמרי"???
תעשה לי טובה. תבדוק מה אתה כותב, תבדוק כמה טוב זה מייצג אותך, ואחר כך נדבר.
אבל עיקר שכחתי
משתתף בצערך.
תודה.
איך מוגדר סרט ישראלי?
יכול להיות שעצם היותו של הבמאי ישראלי תפיל את הסרט הישר לקטגורית ה"סרט ישראלי"(באיזו שפה מדברים שם בכלל)?
האם יכול להיות שיווצר בכך תקדים וסרט י-ש-ר-א-ל-י יזכה לפתע פתאום באוסקר?
איך מוגדר סרט ישראלי?
הייתי עונה לך על השאלה מהו סרט ישראלי בעזרת ידיעה שפורסמה לפני כמה חודשים ב"הארץ", שאמרה מהם הקריטריונים של הקרן לקולנוע ישראלי (או האקדמיה, משהו בסגנון) להגדרת סרט ישראלי – אבל אני לא מסתדרת עם האתר של "הארץ" (ואם אני לא טועה הארכיון במילא בתשלום).
באתר של האוסקר (כפי שניתן לראות בלינק הנתון) אין הגדרה למוצאו של הסרט ואי-אפשר לדעת גם מי עשה את הסרטים האחרים, אבל אני בטוחה שאם הוא יזכה העיתונים בארץ ימהרו להתנפל עליו ולהכריז על זכייתו של "סרט ישראלי" באוסקר.
אגב, הודעה אחת למטה (ההודעה של טריליאן, אני מתעצלת להגיב) – נהניתי מאוד לקרוא את הניתוח שלך על הסרט כפי שראית אותו אתמול. אני לצערי לא הספקתי לראות, כי הייתי עסוקה באותה שעה בצילום סרט משלי (כן כן, חזרנו לצלם אתמול את הסרט גמר שלנו, אחרי יותר מחודשיים שלא עשינו כלום), אבל עכשיו אני מסוקרנת ובהחלט מתכוונת לראות את החלק השני שבוע הבא.
רק אני צפיתי?
או שסתם לא באתם לכתוב מסקנות?
מילא, אני אסתדר לבד. נא!
1. שודר רק חצי(?) סרט, כשההמשך ישודר בשבוע הבא (זה יוצא כבר אחרי האוסקר, לא?)
2. דווקא שבוע הבא נראה לי ה-חלק המעניין – מפגש בין הילדים היהודים לפלסטינאים. יש למה לצפות.
3. אין ספק שדעותיו של הבמאי נוטות שמאלה.
4. יש ילדים שגם כשהם מדברים עברית בקושי מבינים משהו. חבל שלא היו גם להם כתוביות…
5. היתה לי תחושה חזקה של חוסר איזון מסויים, לרעתינו כמובן. למשל:
מה היה הטעם להראות ילדה דתיה מדגימה כל מיני מנהגים יהודיים דתיים? זה קשור באיזשהו אופן לסכסוך? זה לא משהו שיש להתבייש בו, ואני אפילו מכירה את הנוהג – אמא שלי עושה את זה לפני יום כיפור (אני אישית מסרבת להתשמש בזה – אני לא מוכנה להיכנע לתכתיבי החברה, יש לי אורך אינדיווידואלי משלי). לדעתי האישית והחילונית למדי, לקרוע נייר טואלט בשבת/חג זו *לא* עבודה, וזה איסור פתאטי בעיני. אבל אם יש אנשים שמאמינים בזה ורוצים לנהוג כך בביתם הפרטי – למה לא. הבעיה שבסרט כזה, שמציג איזושהי תמונה של ישראל בחו"ל, סצינה כזו מציגה את הדת היהודית (כפי שהיא מיושמת ע"י אנשים מסויימים) כדת שמורכבת ממנהגים מטופשים (או לפחות עלולים להצטייר ככאלה). זה לא נעים, ולא ממש קשור למטרת הסרט, על אף שאין בזה שקר או סילוף האמת. בהתמקדות המכוונת בפעולה דתית כזו ולא אחרת, יש סוג של אמירה מסויימת, והיא צורמת לי. למה זה רלוונטי לסרט שעוסק בסכסוך היהודי פלסטינאי כפי שהוא משתקף בילדים? לא ראיתי פירוט דומה על מנהגים מוסלמים.
הילדים התאומים, שמייצגים את הילדים הירושלמים החילונים בסרט, אמרו שהחרדים בכותל מפחידים אותם יותר מהערבים, והם מעדיפים להיכנס לכפר ערבי מאשר להתקרב לקהל חרדי ליד הכותל (מעניין מה הם היו אומרים כיום…). דעה לגיטימית, אבל חייבים להודות שהיא קצת קיצונית: אני לא משוכנעת שילדים חילונים רבים מחזיקים בדעה כזו, וכיוון שהילדים האלה הם הייצוג היחידי למגזר החילוני-יהודי בסרט, זה מציק לי.
עוד דבר שהציק לי: אחד מהילדים הפלסטינאים דיבר על חבר שלו שנהרג בהפגנה (הוא זרק אבן על חייל, נורה בחזרה ונהרג).
הילדים החילונים דיברו על כך שהם מפחדים מפיגועים, אבל לא היה למשל שום ילד שיספר סיפור מקביל, דומה, מהצד הישראלי, על חבר שלו שנהרג בפיגוע. למה?
ישראל מוצגת בסרט באופן לא מחמיא (לא באופן קיצוני, אבל בגדול, זה המצב). נראה שלמרות שהסרט נעשה ע"י ישראלי הוא מנסה בכל יכולתו להראות יותר את הצד הפלסטינאי, שישראל היא כובש רע ו"לא נחמד". בסדר, יש לא מעט דעות כאלה, לא הופתעתי, זה דווקא לגיטימי בעיני לעשות ולשדר גם סרטים עם אוריינטציה כזו.
הבעיה שלי נעוצה בתחושה שקיבלתי לגבי בחירת הילדים. התחושה היתה שנעשה מאמץ למצוא ילדים פלסטינאים שמדברים ונשמעים ברור, כאלה שאפשר להבין ולסמפט, כאלה עם סיפור מעניין ורצוי קורע לב. לעומתם, שניים מהילדים היהודים שנבחרו, הדתיים מבית אל, מדברים מ-א-ד לא ברור, ומתקבלים באופן מעט נלעג בסרט. היה קשה למצוא ילדים דתיים אחרים בבית אל, שמתבטאים באופן קצת יותר ברור?
כמו כן, הילדים היהודים נראו מאד מרוצים ושמחים בחלקם פחות או יותר (התייחסו קצת לפיגועים או לגדר של היישוב, אבל לא מההיבט האישי). לרוב הילדים הפלסטינאים היה סיפור אישי מאד לא נעים (חבר שנהרג ע"י חיל צה"ל, אב שיושב בכלא הישראלי ללא משפט, על מעורבות פוליטית). שוב – לגיטימי והגיוני. אבל חסרים ילדים יהודים ירושלמים שמכירים מישהו שנהרג בפיגוע או שנפגעו מהצד השני? אין כאלה? אפילו לא אחד?
טוב, נחכה להמשך בשבוע הבא. נחיה ונראה.
עינת
לא צפיתי אבל
יש לי כמה הערות כלליות.
לא יודע מי הבמאי ומה גרם לו להציג את המצב דווקא ככה אבל אני אישית מסכים איתו. זה הכל עניין של דעה אישית ואני דווקא שמח שסרט ישראלי מציג דעה שמאלנית. רוב הדברים בארץ מציגים דעה הרבה יותר ימנית והגיע הזמן לקצת שיוויון בנושא (לא מזמן קראתי כתבה במעריב על יוצר סרטים שמאלני שערוצי הטלויזיה בארץ לא מוכנים לשדר את סרטיו כי הם מציגים דעה שמאלנית מדיי. הגיע הזמן לשוויון).
אני חושב שאת קצת הגזמת בחלק מהטענות שלך. אני די בטוח שלא הייתה שום כוונה בכך שהישראלים דיברו לא ברור. אני חושב שאת "קוראת" קצת יותר מדיי עמוק לתוך הסרט.
סביר מאד שלפלסטינאים יהיו יותר סיפורים על חברים/קרובים/מכרים שמתו בגלל מספר ההרוגים. היחס בין מספר ההרוגים הפסלטינאים לחלקם באוכלוסייה גדול לאין שיעור מהיחס בין מספר ההרוגים היהודים לחלקם באוכלוסייה.
לפי איך שאת מתארת את הקטע עם המנהגים היהודיים זה באמת נראה לי מיותר להכניס את זה לסרט (לא שיש לי משהו נגד להראות כמה מנהגים מטופשים. אני פשוט לא חושב שזה מתאים לסרט הזה). אני מדגיש שהתרשמות זאת היא אך ורק על פי איך שתיארת את הקטע, יכול להיות שהייתה לו משמעות שאני לא יכול להבין כי לא צפיתי בסרט.
בקשר לשתי התאומים החילוניים. אין לי מושג למה הם אמרו את זה ואני די בטוח שהיום (עם כל הפיגועים) הם כבר חושבים אחרת. בכל אופן, אולי זו לא הדעה הרווחת אצל ילדים בארץ אבל אני מאמין שהיו באזור ירושלים (ואזורים אחרים שיש בהם הרבה חרדים) מספר גדול יחסית של חילוניים שחושבים ככה. מעצם היותם ילדים הם אולי הציגו את זה בצורה לא נכונה ובאמירות קצת קיצוניות.
בכל אופן, זה מה שאני חשבתי בזמן שקראתי את ההודעה שלך. אל תנסו להסיק מסקנות על הדעות שלי (בנושא דתיים/ערבים/הכל) מהודעה זו כי דווקא ניסיתי להמנע מלכתוב על דעותיי. ניסיתי לכתוב רק דברים שקשורים להודעה שלך על הסרט.