 |
||
| לא קל להיות כריסטופר נולאן: "מהבמאי והתסריטאי של 'ממנטו'!" הוא משפט שקשה מאוד לעמוד בציפיות שהוא מעורר, אבל זאת לא בעיה שלנו. לשיפוטכם: הטריילר ל'נדודי שינה', החדש של נולאן, עם אל פאצ'ינו. |
08.02.2002
|
|
יומית
לא קל להיות כריסטופר נולאן:
"מהבמאי והתסריטאי של 'ממנטו'!"
הוא משפט שקשה מאוד לעמוד בציפיות
שהוא מעורר, אבל זאת לא בעיה שלנו.
לשיפוטכם: הטריילר ל'נדודי שינה',
החדש של נולאן, עם אל פאצ'ינו.
לא קל להיות כריסטופר נולאן:"מהבמאי והתסריטאי של 'ממנטו'!"
הוא משפט שקשה מאוד לעמוד בציפיות
שהוא מעורר, אבל זאת לא בעיה שלנו.
לשיפוטכם: הטריילר ל'נדודי שינה',
החדש של נולאן, עם אל פאצ'ינו.
לא ראיתי
את הטריילר כי אין לי כח להוריד עכשיו אבל לפי מה שראיתי באיאמדיבי זה נראה לי משהו אחר.
דווקא יכול להיות מעניין, בעיקר בגלל הבמאי…
רובין וויליאמס? (ספוילר לטריילר)
רובין וויליאמס הוכיך את עצמו כשחקן דרמטי מעולה בשני סרטים:סיפורו של וויל האנטינג וללכת שבי אחריו.
לכן הסרט בהחלט נראה סרט מרתק.
#############################
וביום השמיני השתעמם אלוהים….
רובין וויליאמס? (ספוילר לטריילר)
יש!
שנים, שנים שאני מחכה לראות את רובין וויליאמס בתפקיד האיש הרע. זה פשוט התבקש שמישהו יחשוב על זה… רק פעם אחת בחיים שלי לראות איך הוא בתור שחקן כשהוא לא מנסה להיות נחמד (כי כשהוא נחמד הוא ממש מעצבן, ראה מקרה דאוטפייר, פופאי, איש המאתיים etc etc)
מעניין מאוד
אני אישית מאוד מצפה לכך מכיוון שלפי דעתי רובין וויליאמס הוא שחקן נהדר והוכיח את זה ב"סיפורו של וויל הנטינג" ועל הבמאי/תסריטאי של "ממנטו" לא צריך אפילו להתווכח על גאוניותו הגאונית באופן גאוני ביותר..
בכלל לא נסחפנו...
המכריזים על גאוניותו של פלוני אחרי סרט בודד, טוב יעשו אם יזכרו ברוב ריינר, אחד מהבמאים היותר לא ברורים של הוליווד, שעשה סרט מושלם על ההתחלה – ספיינל טאפ – המשיך לעוד סרט מושלם אחד – הנסיכה הקסומה – יצר עוד שני סרטים חביבים – כשהארי פגש את סאלי ואני והחבר'ה – והצליח ליצור בין לבין ואחר כך כל כך הרבה זוועתונים, שכל מי שהעז לקרוא לו גאון מאוד התחרט על זה אחר כך.
שובר קופות הוא לא יהיה
לפחות בשבוע הראשון.
אבל אפשר להעריך את האומץ לצאת ביחד עם "מתקפת הקלונים".
וכמו שהילארי סוונק אומרת:
(טוב זה לא קשור).
גם 'ממנטו' לא היה
ולא ניסה להיות. אני מניח שגם הסרט הזה ייצא רק בהפצה מוגבלת. לקלונים אין מה לדאוג.
אני לא מסכים
אם מלהקים את אל פאצ'ינו, רובין ויליאמס והילארי סוונק זה אומר שמצפים שהסרט הזה יהיה גם מצליח, אז לא נראה לי שהסרט ייצא בהפצה מוגבלת אלא בהפצה מסחרית רגילה.
אישית לא נראה מעניין בכלל
אני אישית לא סבלתי את ממנטו. קשקוש אחד גדול של במאי יומרני שניסה להתחכם ולא ממש הלך לו. זו לא חוכמה לעשות סרט "מסובך" ולא להסביר שום דבר בסוף. ובהחלט דיי מוגזם אחרי סרט אחד שהצליח לקרוא לבמאי גאון.
אישית לא נראה מעניין
כרגיל עם עמית – לא מגיב הרבה באתר, אבל כשהוא כותב זה חייב להיות הפוך לכולם.
אז אני דווקא נהניתי מממנטו. אהבתי את התסריט שלו, את הסיפור שלו, את הרעיון שלו ואת החדשניות שלו. אי אפשר להגיד שנעשה סרט "מסובך" שלא הוסבר בו שום דבר בסןף – הפואנטה אולי לא הוגשה לצופים בכפית, אבל כל אחד יכול להביא את הפרשנות שלו (ובכך לפתוח דיונים ארוכים/מעמיקים/אוף-טופיקיים על הסרט) וזה הופך אותו להרבה יותר מעניין.
ואף על פי כן ולמרות כל זאת, מהטריילר של הסרט החדש לא נראה שיש לו הרבה פוטנציאל. הורדתי את המלה "בכלל" מהכותרת שלך, כי אמנם גם לי הוא לא נראה ממש מעניין, אבל לא לא מעניין בכלל. לראות את הסרט אני כן רוצה – בגלל הסקרנות.
תופעה מוזרה
סרטים שקיבלו בעיקר מחמאות כשיצאו ('ממנטו' ו'יומנה של בריג'יט ג'ונס') פתאום מותקפים כשהם מוזכרים, כמה חודשים אחר כך, ביומיות. עניין של פרספקטיבה?
ממנטו היה מוחמא
אבל לא במיינסטרים, אלא בהפצה מוגבלת. הוא אומץ על ידי עין הדג, כאשר שאר העולם או שלא ידע עליו מספיק, או שלא אהב. (בדומה לרקוויאם, דא"ג, אבל באופן קצת פחות מוקצן)
אנשים מחפשים שני דברים בחיים (אח, אילו הכללות נפלאות!) להשתייך ולהתייחד. בלי שני האלמנטים האלו אנו לא יכולים לחיות. להיות ישות עצמאית נפרדת ללא כל זיקה חברתית, קשה, מפחיד, מבודד ומנוון, ולהיות רק חלק מחברה, מקונצזנוס, הופך אותנו ללא ייחודיים באופן מכאיב, ואז אף אחד לא יכול לאהוב אותנו בשביל מה שאנחנו, כי אין כזה דבר "מה שאנחנו". לאהוב את "ממנטו" עכשיו אינו מספק את הייחוד המספיק בתוך עין הדג, עולם בפני עצמו.
תיאוריה נוספת היא שכאשר הסרט אהוד ואהוב על ידי רבים, אין לך כפרט "אחריות" על הסרט: גם אם אתה לא תשבח את הסרט, הוא עדיין יחשב כסרט טוב על ידי הרוב. אם מעטים היו אוהבים את ממנטו, אזי לכל מי שדי אהב אותו היתה אחריות לאהוב אותו מאד. כלומר, כאשר הסרט מבוסס כמוערך, יש לכל אחד יותר חופש להצביע על האי מושלמות של הסרט (אותה יש בכל סרט).
ודא"ג, ממנטו אחלה סרט
למישהי עם הרגשת עייפות ענקית
ושאריות חמרמורת מהטיול השנתי (לא, גד"פש, אני לא סולקתי) ההודעה שלך הייתה מה-זה לא מובנת…
ועדיין, התיאוריות שלך מעניינות.
נ.ב. אני לא יורדת על ממנטו עכשיו כמו שלא ירדתי עליו כשהוא יצא, לעומת זאת לא אהבתי את בריג'יט ג'ונס בתקופתו וגם לא עכשיו – כך שהדוגמאות של הדג לא נכונות.
מה שהתכוונתי זה:
בקיץ לאהוב את ממנטו ענה גם על הצורך בשייכות חברתית (בתוך עין הדג) וגם בייחוד (מול שאר ה"עולם", שלהבנתי לא יותר מדי התייחס לסרט), כיום כשהסרט בוסס כמוערך בתוך ומחוץ לעין הדג, לאהוב את ממנטו לא מקפיץ את תחושת השייכות לקהילת עין הדג, ולעומת זאת להצביע על מה שפחות טוב בממנטו מייחד את אותו גולש בתוך הקהילה. להיות בין הראשונים שאומרים על סרט חדש "זה וואו!" גורם להרגשה טובה, אבל אחרי חודשים כשכולם כבר אמרו "וואו!", אתה תוהה האם גם אתה חלק מעדר של אומרי "וואו", וזה פתאום נראה קצת פתטי לקרוא כל מיני הודעות שמהללות סרט מעבר לכל פרופורציה. או אז מתגנבות לליבך מחשבות פחות חיוביות על הסרט, למעשה בלי קשר כבר לסרט עצמו, רק כריאקציה חברתית.
דא"ג, אני כן זוכרת שעמית לא אהב את "ממנטו" כבר אז, ככה שמה שאני כותבת לא מתאר שום גולש ספציפי (אולי אותי?)
נ.ב. אני אכן נוטה להיות לא מובנת, אבל בקריאה שניה הטקסטים שלי משתפרים פלאים.
אההה, ממנטו נשאר ממנטו!
צודקת, בקריאה שנייה הטקסטים שלך משתפרים פלאים, ועכשיו כשהבנתי על מה את מדברת אני מסכימה עוד יותר.
התופעה שאת מציינת קרתה לי לא אחת עם סרטים ודברים אחרים, בין אם בעין הדג או במקומות אחרים. לדוגמא – אהבתי את הארי פוטר והתלהבתי ממנו כל עוד אף אחד לא שמע עליו, אבל ברגע שכולם התחילו להלל אותו ובכל פינה שהולכים ברחוב התחילו לשים את הפרצוף שלו, התחלתי לתהות למה בכלל אהבתי את הספרים האלה, וכמו שאמרת, התגנבו מחשבות פחות חיוביות על הספר.
זה דבר בלתי נמנע אני מניחה. כשאני אוהבת משהו והוא רק שלי, אני רוצה שעוד אנשים יחלקו איתי את התשוקה ומנסה לגרום להם לאהוב אותו יחד איתי; ברגע שאותו דבר נהיה פופולרי מאוד ויותר מדי נפוץ, הוא מאבד מהקסם שלו ואני אוהבת אותו פחות. Ce la vie.
!פוצית!
ההרשמה בספטמבר, לא מקבלים כרטיסי אשראי, נא לתאם מראש!
מי !פוצית!?
נו, אז צדקתי ב2 מתוך 3.
כנראה שהארבעה שיעורי צרפתית שלקחתי לא תרמו לי מספיק (מה שכן, אני יודעת לנהל שיחת נימוסין קצרה בעפ"ה).
אז אם אני נרשמת גם לספרדית וגם לצרפתית, יש הנחה? ומה עם משפחה? חיילים? גמלאים? מאותגרים?
אני !פוצית!
ממ, אם את יודעת לנהל שיחת נימוסין קצרה,אין ספק שנשקול בחומרה רבה להקפיץ אותך כבר לכיתת המתקדמים שלנו!
כל ההנחות והסבסודים הממשלתיים, לעומת זאת, יקבעו בשיחה נוקבת עם בוג'י ומייפל במקום ובעשה שיראו לנו. אני חושבת..
*לובשת ברט ואוחזת בגט ובקבוק יין בידיה בעודה מתרחקת על אופניים לכיוון הלובר*
אני !פוצית!
איזה יין??
בטח יין צרפתי.
בטח יין צרפתי.
תאמת אני שאלתי איזה סוג (ולא רק אדום/לבן אלא איזה ענבים)
בציר 87'
נו באמת… העיקר זה הבאגט והקוראס'ון.
בציר 87'
מה אסור להיות קטנוני בימנו?
אין שום סיכוי שבעולם
שהסמאח הגאון נולאן יעשה סרט שאפילו מתקרב באיכותו ל"ממנטו". זה פשוט בלתי הגיוני בעליל. אחרי שהסרט הרציני הראשון שלך הוא סרט מעולה כמו ממנטו, יהיה קשה מאוד לעמוד בציפיות של הסרט השני.
ודרך אגב, מה קורה עם השמועה הזדונית שהוא יביים סרט על חייו של רודי ג'וליאני? יקרה או לא?
חברים, הרגיעו נא!
ממנטו הוא באמת סרט בלתי רגיל. אני לא התלהבתי ממנו אבל הוא בהחלט חכם ואני מסכים שהוא מאוד מיוחד.
אבל פסגה חד פעמית שאי אפשר להעפיל אליה שוב?
נו ב'מת.
זה נכון שיש סכנה גדולה שהוא ינסה לשחזר את ההצלחה עם עוד תרגיל הגיון, ואז יקרה לו מה שקרה לשיימלאן, אבל ממנטו הוא בהחלט לא בהכרח פסגת הקריירה של מישהו.
אני מאחל לכריסטופר עוד שנים רבות של הצלחה, וסרטים מבריקים יותר מממנטו. (איזה כיף לכתוב ת האות מ' שלוש פעמים ברצף).
מממ, שוקולד
לפני שנסחפים עם ההשוואות ל'ממנטו' חשוב להזכיר מה שאף אחד עוד לא הזכיר פה משום מה – 'נדודי שינה' לא יכול להיות סרט לגמרי מהפכני ומפתיע, ולו משום שהוא חידוש של סרט נורווגי (לא מוצלח במיוחד) מ-97.
ראית את הנורווגי?
אז אולי תספר עליו קצת, על הסגנון שלו?
ראיתי אותו,
אבל זה היה מזמן, אז אל תבקש פרטים כי אני לא זוכר. כמו שאמרתי, הואלא רע, אבל גם לא השאיר עלי רושם מיוחד. יש פרט עלילתי חשוב שמתרחש לפני אמצע הסרט והופך אותו למורכב ומעניין יותר מ"בלש מחפש רוצח", אבל אני רואה שהטריילר לא הסגיר אותו, אז זה כנראה יוגדר כספוילר. אי לכך, שפתי חתומות. למרות זה, הסרט לא מתקרב לרמת התחכום והפאנץ' של 'ממנטו', ואולי עדיף ככה – אם נולאן ינסה להפוך כל סרט שלו ל'ממנטו' חדש, הכשלון בטוח. דבר אחד שאני זוכר לטובה מהסרט הוא השוט האחרון הנהדר, אבל אני בספק אם נולאן יעתיק אותו גם לסרט החדש.
זה מזכיר לי
סרט אמריקני אחר שמבוסס על סרט אירופי חדש למדי…. 'ונילה סקיי'.
שלא תעזו לרדת על שאמאלאן!:)
הוא מכניס את נולאן לכיס הקטן.
גם אני יכול להיות "גאון" כמו נולאן. אני אעשה סרט על מישהו שמחפש מישהו שהוא לא יודע מה הוא עשה אם בכלל הוא עשה. ובסוף עדיין לא ברור מי עשה מה למי ומתי נעשה הדבר. אז צופה אחד יחשוב דבר אחד וצופה שני יחשוב דבר אחר…
מממ…נכון שאני גאון?
כן, זה הפתרון שנותנים לך בסרט,
השאלה אם אתה מאמין לו. ראיתי טענות לשני הכיוונים. הטענה שזה באמת מה שהבמאי ניסה להגיד היא די מבוססת בסרט, אבל זה רק עושה את זה עוד יותר עגום, כי זה פתרון לא-אמין בטירוף. (ולא, אני לא מתכוונת להתחיל את הויכוח הזה שוב. מי שבא לו שיילך לדף של ממנטו. אני לא נכנסת לשם יותר – הוא כבר עשה לי מספיק כאבי ראש.
)
''ישישה שוחה'' מופתי?
אני עדיין מנסה להבין מה היתה כל ההתלהבות מחגיגת הקיטש המתבכיינת הזאת שנקראה "החוש השישי", ומהטוויסט ה-"מפתיע" שלו (שאותו הצלחתי לנחש בערך עשר דקות מתחילת הסרט). ניסיונות ההפחדה של הבמאי לא עבדו עלי בכלל, וכל הרעש כאילו בסרט הזה הוכיח ברוס ויליס שהוא יודע לשחק לא עשה עלי רושם (וגם לא שיכנע אותי – הוא אולי יודע לשחק, אבל הסרט הזה, צר לי, הוא לא דוגמא).
''ישישה שוחה'' ממש לא מופתי.
ואני שמח שיש מי שמסכים אתי: קיטש אמריקאי משעמם ומחריד שנעשה למען הטוויסט. השיטה של שאמאלן שוות ערך ללקשור לעצמך יד אחת מאחורי הגב, לביים ככה סרט, ואז לחגוג כמה אתה גאון שאתה מסוגל לביים סרט עם יד קשורה מאחורי הגב. (מי שלא מבין את המטאפורה, אני יכול להסביר, אסל אני מזהיר מראש שזה יהיה ספויילר)
תסביר את המטאפורה
אני לא יודע אם זה העייפות, הרגל הכואבת, ה15 סוגי קוקטליים שחבר שלי הכין לנו אתמול או סתם טיפשות שלי אבל לא הבנתי את המטאפורה.
בקשר לישישה שוחה, בזמנו מאד התלהבתי מהסרט למרות שהצלחתי לנחש מה הטוויסט רק מצפייה בפרסומות. חשבתי שזה סרט גאוני ומדהים וחיכיתי לראות אותו עוד פעם כדי לבדוק מה קורה ואיזה רמזים היו שלא שמתי לב אליהם. עכשיו שאני חושב על הסרט לא עולה בי שום רגש מיוחד, סתם עוד סרט חביב ומעניין, לא מיוחד, לא מדהים. יכול להיות שאם אני אראה אותו עוד פעם זה ישתנה אבל די נראה לי שכל סרטי הטוויסט בשנים האחרונות גרמו לי להבין שהטוויסט לא היה כל כך גאוני
מסכים בהחלט בערך
הסיבה שישיה שוחה יהיה במקום טוב בלב שלי הוא שישישה היה סרט הטוויסט הגדול הראשון שלי. כשראיתי את החשוד המיידי עוד הייתי צעיר ולא הבנתי שמה שאני רואה זה טוויסט, בישיה כבר התקבע לי הטוויסט בראש. זה לא שישיה הוא סרט נהדר, זה לא שאין סרטים שעשו טוויסט הרבה יותר טוב ממנו (לא, מועדון קרב לא נכנס אליהם), זה שבשבילי ישישה היה הראשון.
יאללה מכות
החוש השישי – אני מתעקש – הוא אכן קיטש אמריקאי שנעשה למען הטוויסט. והוא גם עובד.
שאמלאן הוא ככל הנראה לא ממש גאון, או, אם תרצו, ממש לא גאון. אבל הסרט שלו, כל כמה שהיה נבוב, חסר ערך או סתם מטומטם, היה – א. מפחיד, ו – ב. מפתיע.
אני מאוד מעריך אותך, רז, על כך שצפית את הטוויסט אחרי עשר דקות. מחיאות כפיים סוערות. רק מה – שאתה כמעט היחיד, מה שאומר אחד משני דברים: או שהסוף צפוי וכולנו טפשים, או שהסוף מפתיע ואתה גאון. קבל את המחמאה ולך על האפשרות השניה.
אני מבין את המטאפורה שלך, נונין, ואתה אכן צודק – אבל עובדתית, זה נורא מלהיב לראות מתופף שיכול לתופף עם יד אחת. והתלהבות זה גם משהו בקולנוע.
על בלתי שביר אני מעדיף לא לדבר – על מחזור הנוסחה, על הכאילו העלאה של סוגיות חברתיות ופילוסופיות והכאילו הברקות של הסרט, שלא לדבר על הכאילו טוויסט, שמגיע בכאילו סוף, שהוא למעשה אמצע העלילה, ומכריח את שאמלאן לסגור את העסק עם כתוביות שמספרות מה כאילו קרה לכאילו גיבורים בהמשך הדרך. כאילו, גרוע.
אל מה אתה מדבר?
ראיתי את בלתי שביר לא מזמן בוידאו ואני לא זוכר שום כתוביות סיום בסוף (וחיפשתי! נורא רציתי לדעת מה קורה אחר כך!) משהו מוכן לספר לי מה היה כתוב שם (בספוילר) או לקשר אותי לאתר עם הציטוט?
ואני יכול לעשות סרט
על אדם עשיר שאומר מילה אחת לפני שהוא מת ומישהו שואל אנשים שהכירו אותו מה המשמעות שלה.
ממממ נכון שזה עושה אותי גאון?? לא!
ואני יכול לעשות סרט
הגאוניות ב"האזרח קיין" היא לאו דווקא בעלילה של הסרט אלא בזוויות הצילום,התאורה והבימוי שהקדימו את זמנם ב-50 שנה למרות שגם העלילה היתה מצויינת.
איזה מניאק
סוף סוף יש לי רעיון לתגובה ממש שנונה ומבריקה, אני רק ממשיך קצת קדימה בפתיל, ומה אני מגלה? כמובן! יונתן הקדים אותי!
אופס, סליחה.
ןאני יכול
לעשות סרט משעמם וארוך להשקיע יותר כסף משיש לכולם פה ביחד בהפקה העשירית שלו בערך, ולקחת אליל נוער להיות הגיבור כדי שעדרי מעריצות יבואו לראות את הסרט 5 פעמים ויותר (כדי להחזיר את ההוצאה) ועוד בסוף להטביע אותו ואז אני אפילו אזכה באיזה 11 אוסקרים.
האם זה עושה אותי גאון?? לא!
ואתה מדבר על...
טיטאניק?
אכן כן
ממנטו מועמד
על תסריט גם לפרסי גילדת השחקנים וגם לפרסי גילדת הבמאים. אלו טקסים מוזרים שבהם השחקנים והבמאי נותנים פרסים לעצמם.
הצעה שלי: פרסי גילדת התסריטאים, המאפרים, הנהגים, הטבחים ואנשי התחזוקה. ככה כל אחד יזכה בפרס כלשהו.
הכתבה:
http://www.cnn.com/2002/SHOWBIZ/Movies/02/08/writers.guild.nominations.ap/index.html
למה לא גם פרסי הגריפים,
פרסי הפאראמדיקים ופרסי העוזרים האישיים?
ופרסי נערת בד שחור ואסלה!