שלום לכם, שלום לכם,
שלום לכם – שלום!
וווווו-מה שלומכם, ומה שלומכם,
ומה שלומכם היום?
לא. אני לא בסדר. לקום ב-8:30 בבוקר לא עושה לי טוב, ואל תגידו שיש כאלה שקמים ב-6:00 כל יום. ולמה קמתי כל כך מוקדם? או! תודה ששאלתם. חיכיתי לזה. אחרי שנה של השחתת כורסאות על ידי החתולים, הגעתי למסקנה שזה בדיוק הזמן המתאים לעבור דירה ולמצוא כורסאות חדשות. אז אתמול הטרחתי את עצמי עד לאוניברסיטה, וריצפתי אותה במודעות "דרוש/ה שותף/ה" (רק בניסוח פחות מעפן). אני שמחה לציין שההתעניינות בדירה מרובה, אלא מה – היה גם מישהו שחשב שאפשר לקבוע איתי בשעות הבוקר המגונות. "לא יקום ולא יהיה!" נחרדתי בטלפון, ולמחרת – כמה צפוי – קמתי כמו גדולה.
לחתולים, האורח לא הפריע. להיפך. מהרג'ה קיבל את פניו בהתהפכויות חנפניות, הבוגד, והחתולה הלכה להתחבא מתחת לספה.
נו, נו. טוב לדעת שיש דברים קבועים בחיים.
ולמה אני מספרת לכם את כל זה? כי עוד שבוע משעמם עבר על כוחותינו. 'אמריקן פאי 2' שוב נשאר במקום הראשון, לאחר ששוב עבר ירידה של כמעט 50% מהכנסות השבוע הקודם (סוגיה: אם ל"לעשות פי 2" יש מילה מיוחדת: להכפיל, איך אומרים "עשה חצי מהפעם הקודמת"? מסובך, מסובך העסק הזה).
גם 'שעת שיא 2' שומר על מצבו במקום השני. מישהו צריך להסביר לג'קי צ'אן ולכריס טאקר, שלא הכל זה תרגילים בחשבון, ואם הם במקום השני – זה לא אומר שכל אחד מהם לחוד נמצא במקום הראשון, וביחד הם שניים.
אבל אתם הרי לא באתם לפה בשביל לשמוע על 'אמריקן פאי' או 'שעת שיא' למיניהם. אתם פה בשביל לראות קצת דם, והשבוע – למרות פני השטח הסטריליים לכאורה – היה הרבה ממנו.
כצפוי, 'ג'יי ובוב מכים שנית' עשה את הסכום הגבוה ביותר מבין חמשת הסרטים שיצאו השבוע: ביום שישי, כשהסרט יצא, המעריצים השרופים גדשו את הקולנועים והעלו את הסרט למקום הראשון בטבלה. אבל בשבת-ראשון כבר לא נשאר מי שיילך, והסרט נזרק למקום השלישי, קצת מתחת ל'שעת שיא 2', עם 11.1 מיליון דולר. וזה יפה, בהתחשב בעובדה שהסרט דורג "R", עקב שפה בוטה, ואזכורים רבים לסקס.
'The Others', כבר לא כל כך חדש, אבל בהחלט סרט ראוי לציון, שומר על מיקומו הטוב, ועל הכנסות קבועות. המצב הזה עשוי להשתנות בשבוע הבא, כש'Jeepers Creepers': סרט האימה שנחשב ללהיט הבא, ייצא.
איפושהו מאחורה, 'Summer Catch', עוד סרט חדש – קומדיית קיץ שעיקרה בייסבול והתאהבות הגיבור בבחורה – נחת במקום השישי, עם 7.5 מיליון צנועים – נחמד, נחמד… אבל איך אמרת שקוראים לך?
עכשיו די. בואו נעשה הפסקה. גרוני ניחר, וזה בדיוק הזמן לעבור לפרסומות: והפעם, במסגרת שרות "מסר לאומה", אין-אור שואל איפה אפשר למצוא קינלי כתום אמיתי, כזה שיוצר בבני-ברק.
רגע, רגע, אין-אור, אני רוצה להבין: זה מה שהיה לך כל כך חשוב לשאול? ואני הייתי בטוחה שאתה דווקא בקטע של גבינות צאן על מצע תאנים, או קוויאר כתום מוגש על פיתה מיניאטורית.
קינלי יש לו בראש, נו באמת… בסוף עוד יעשו על זה סרט.
במקום השביעי יושב חזק 'יומני הנסיכה' של דיסני. דיסני כל כך הופתעו מסוף השבוע הראשון המוצלח של הסרט (23 מיליון! וואו!) שהם ישר החליטו להפיק לו סרט המשך.
אפרופו דיסני, הם גם מפיצים את 'The Bubble Boy', אחד מחמשת הסרטים החדשים שיצאו השבוע. זו קומדיה על נער שרגיש כמעט להכל, ולכן חי בתוך בועת פיברגלס. הוא מתאהב באיזו מישהי, אלא שהיא עומדת להינשא לאחר. במטרה למנוע את הנישואין הללו, ולהצהיר על אהבתו אליה, הוא יוצא מביתו (עם הבועה), בכדי לנסות ולהספיק למנוע את החתונה. למרות הרעש התקשורתי שהיה סביב הסרט (הורים רבים קראו להחרים אותו, בטענה שהוא לועג למוגבלים) – ואולי דווקא בגללו – הוא הרוויח בקושי 2 מיליון דולר ואפילו לא נכנס לעשירייה.
חדש אחר, שככל הנראה אנחנו נזכה לראות אותו ב-22 לנובמבר, הוא 'Ghosts of Mars' של קרפנטר ('צרות גדולות בצ'יינה טאון', זוכרים?): השנה היא 2025, מאדים מאוכלס בצפיפות על ידי בני האדם, הכורים מכל טוב הכוכב. באחד המכרות הם משחררים את רוחות המאדים הקטלניות, הגוזלות את נשמותיהם של בני האדם. במקביל, שוטרת (נטשה הנסטרידג') צריכה להביא אסיר מסוכן (אייס-קיוב) למשפט. הוא לא עושה לה את החיים קלים, היא נחושה, וביחד הם צריכים לאחד כוחות על מנת לשרוד מול הרוחות. המבקרים קטלו באכזריות, והסרט הרוויח 3.8 מיליון דולר, שהספיקו לו בדוחק כדי להיכנס למקום התשיעי.
השבוע גם יצא וודי אלן עם 'The Curse of the Jade Scorpion'. וודי אלן הוא תופעה בפני עצמה. עוד בתור ילדה אני זוכרת איך כל סרט חדש שלו שיצא, עורר הרבה הדים במחוזותינו, וישר הוגדר כיצירת מופת. וזה מוזר. כי בתכל'ס הסרטים שלו לא מרוויחים כמעט כלום ('Jade Scorpion', שהוגדר כ"לא מצחיק, לא מפתיע, לא לראות", עשה 2.5 מיליון. לא מספיק בשביל להיכנס לעשירייה), ולא מזיזים לאף אחד. אבל אולי המבקרים בארץ עושים לו פרוטקציות כי הוא האבטיפוס של הנעבעך היהודי.
עפו מהעשירייה הראשונה: 'American Outlaws', שהספיק לשהות בה רק שבוע אחד; 'Legally Blond', אשר לאור הצלחתו המפתיעה, גם הוא יקבל סרט המשך, וכן גורשו ידידינו הדינוזאורים מ'פארק היורה 3'.
u shall be avengedסBy Grabthar's hammer – y!
בשבוע הבא נזכה לראות האם ההבטחות יתממשו, האם הסרט שכולם מדברים עליו באמת שווה את הזיעה: 'Jeepers Creepers' מותחן האימה עם העוד-לא-כוכבים-אבל-כמעט ג'ינה פיליפס (סינדי, המזכירה של בילי מ"אלי מק'ביל") וג'סטין לונג יגיע, ויתחרה מול "O" (גרסה לייט לאותלו של שייקספיר) המתהדר בג'ולייה סטיילס.
בהפצה מוגבלת ייצא 'Speedway Junky' עם דריל האנה, זו שלא שוכחים לה את בת הים שהיא שיחקה ב'ספלאש'.
מה אני אגיד לכם – אני צריכה לשקול כקריירה את הגשת המצעד השבועי בגלגל"צ.
הרשימה המלאה: הסכומים מייצגים הערכה על הכנסת הסרט בסוף השבוע האחרון בארה"ב, במיליוני דולרים; הסכומים בסוגריים מייצגים את הכנסתו הכוללת של הסרט עד היום.
- אמרו לא לג'יי וסיילנט בוב!
- קווין סמית' מכה שנית
- Summer Catch
- Ghosts of Mars
- Bubble Boy
- Curse of the Jade Scorpion
- צרות גדולות בצ'יינה טאון
- לונג מחפשת דירה בחיפה
אהרו''כ
ג'יי וסיילנט בוב שולתים!!!11
מתי הם מגיעים לארץ?
לא ברור
על פי 'וואלה', בדצמבר. אבל אין לזה הרבה משמעות.
לא ברור
למה אין לזה משמעות?
וואלה ומשמעויות
סרטים שידוע מראש שיהיו שוברי קופות מקבלים תאריכי הפצה די ברורים בארץ (בדרך כלל שבועות ספורים אחרי שהסרט יוצא בארה"ב). התאריכים של סרטים קטנים יותר משתנים לעתים קרובות, בין השאר בהתאם להצלחתו, או חוסר הצלחתו, של סרט בארה"ב. כבר קרו כמה מקרים של סרטים שתאריכי היציאה שלהם בארץ כבר פורסמו, אבל אחרי שהם יצאו בארה"ב הם התבררו ככשלונות, ובסופו של דבר לא הגיעו לארץ בכלל.
'וואלה' לא ידועים כאמינים במיוחד גם במקרה הטוב ביותר. כשהם מפרסמים תאריך של סרט קטן יחסית, עוד לפני שהוא יוצא בארה"ב, ואפילו לא מתחייבים לתאריך מסוים אלא רק לחודש – זה באמת לא אומר הרבה.
עוף טופיק
בהקשר הזה, אולי תוכלו לעזור לי?
לפני חצי שנה (או שנה?) היה Trailer מהמם לסרט אנימציה. שהראה ביצת דינוזאור שמתחמקת ממעיכה על ידי טרנוזאורוס (אה??!? שיחקתי אותה באבחנה הדקה! הכל לפי השיניים והמבט הרע בעיניים. כולנו ילדים של "פארק היורה".).
בקיצור -כמעט בכל סרט שראינו היה את ה-Trailer הזה.
חיכינו וחיכינו וחיכינו (וחיכינו) ולא עזר. הסרט עדין לא הגיע. המושג Coming soon קיבל משמעות חדשה.. אולי יש לכם מושג לאן הוא נעלם?
על דינוזאור של *דיסני* שמעת ?
לא רק שהסרט הזה יצא לקולנועים הוא כבר יצא לוידאו…
'דינוזאור' של דיסני
יצא לקולנוע לפני שנה ומשהו. הטריילר בוודאי קיים ברשת כבר שנתיים, בערך.
תנסי אחד מאלה:
http://www.movie-list.com/d/dinosaur.shtml
וואלה ומשמעויות
אך החים היפים
הסרט מופיעה ב קאזה
אהרו''כ
מצטער שלא עקבתי.
אבל אני חייב לדעת מה בדיוק הראשי תיבות של אהרו"כ??
המקום לברר הוא מילון האתר:
http://www.fisheye.co.il/static/diction.htm
אהור''כ
לא להאמין שלפני רגע כתבתי תגובת תלונה על כך שלא פרסמו את הד"וח החדש, ועכשיו בדיוק פרסמו אותו!
בכל אופן, סביר להניח ש"בבו השקט" לא יופץ באופן טוב בארץ, מפני שיטענו שאין קהל. אני רק חושש שהמשימה לא תוטל על "שפירא"- אתם יכולים לנחש את הבלאגן שיתרחש למי שלא יהיה דויד- מאבק אינטרסים- או שאני סתם דואג.
'דוגמה' הופץ בארץ
(אמנם באיחור גדול), והופץ ב'חן'. 'שפירא' עובדים עם גלובוס. בדרך כלל האולפנים מחולקים באופן די ברור בין המפיצים, כך שלא נראה לי סביר שהסרט יגיע לשפירא דוקא.
אכן, 'דוגמה' מצוינת
או במילים אחרות: עלי להיגמל לאלתר מבדיחות מטופשות מסוג זה.
השאלה היא אחרת: למה "דוגמא" לא מופץ בדויד מתורגם עדיין? האם גם כאן יהיה עיקוב? או שהם ברגעים אלו עובדים על זה, ומוציאים את כל התוספות המיוחדות, כך שהצופה התמים יקבל סרט נטו, ערוך לפורמט 3:4,
ויתהה למה האריזה כל כל מתגאה ב: תוספת מיוחדת: תפריט אינרטקטיבי מדהים! בלעדי לדויד!!" או משהו בזוי מסוג זה.
כמעט אהרו''כ!
וואו, נו אז זה לתמיד, לונג ג'ון מגישה דו"ח קופות קבוע? או שזה חופף עם רד? וחוצמזה למה העם צריך לסבול ולחכות עד ללילה לדוחקופ"וש? ומה הסיפור מה אתם מחפשים פתאום עוד שותף? מה עם הקודם? או שאולי לונג ג'ון עוברת (הלינק למטה לא ברור). ואפסאלון תהיה ארור! הכל בגללך, אם המחשב לא היה נתקע בגלל הבבילון, אני הייתי אהרו"כ.
כמעט אהו''ר, כמעט מפורסם
אני הייתי כאן קודם- אילולא היייתי רושם הודעה ארוכה כל כך, אני הייתי ראשון!
אבל מספיק עם זה- פיטר, שבת לארץ? אם כן, ברוך הבא!
שאלה :
בקולנוע בארה"ב,(אני מניח שהיית באחד מהם לפחות)- יש סדרן על כל אולם? או שמא פשוט יש ברנש זקן שקורע כרטיסים, וכל אחד דואג לעצמו- מאחר וגם ככה המקומות לא מסומנים?
האם יש הרבה פרסומות? או שזה רק מכה מקומית כאן בא"י?
האם כל האולמות מצויידים בדולבי דיגיטל משובח? או סט של רמקולים קטנים ולא מתפקדים כמו שיש בחלק ניכר מהאולמות בארץ?
סתם תהיות על החיים בחו"ל…
המדריך לקולונען בחו''ל
דבר ראשון, כן חזרתי, כן הטיסה הייתה ארוכה ומפרכת (כמעט 14 שעות פור גאד סייק!), לא, לא היו סרטים טובים במיוחד (כיכר החלומות, סטייט ומיין, מישהי כמוך. אה, כן והדודבן-בטהובן 4).
וכדי לחזור לנושא ההודעה שלך ברגר, כן,הייתי בסרטים-ארבעה למען האמת-THE SCORE, אמריקן פאי 2, שרק וכוכב הקופים.
מחיר סרט בהצגות יומיות (ראיתי את כולם רק ביומיות, זאת אומרת צהריים.) הוא 6 דולר, שלפי מדד השקל המעודכן ביותר שווה ל25 שקלים חדשים ו33 אגורות.
לעומת זאת הערב (אני לא בטוח, שוב, לא הייתי בהצגות בערב) הוא 8 דולר לערך, ושוב בתרגום לעברית 33 שקלים ו77 אגורות).
בשני הקולנועים בהם נכחתי (הגדולים בקליפורניה)AMC וEDWARDS השיטה היא אכן כפי שציינת, אתה קונה כרטיס נכנס ומוצא את האולם, אין סדרן בפנים (יתרון גדול, פירוט בהמשך). חוצמזה אתה לא קונה כרטיסים למושבים, כשאתה מגיע אתה פשוט מתיישב במקום שנוח לך (לכן עדיף להגיע קודם, אבל האמינו לי, זה ממש לא משנה, תמיד יהיו מקומות טובים.)
פרסומות-תלוי. בבתי הקולנוע של AMC (אמריקן פאי 2, THE SCORE ושרק) היו מלא טריילרים, שזה כיף אדיר, מתחילים איזה 10 דקות לפני המועד ונגמרים 5 דקות אחרי, לעומת זאת אצל שרק, כן היו קצת פרסומות, אממ..מעניין.
ובקשר לEDWARDS, שם _אין_ פרסומות (אם זכורני איננו מטעה אותי), מה כן היה? חידוני טריוויה מגניבים במיוחד בנושא סרטים.
אך לא לדאוג, להכל יש תמורה, כל פני. האולמות הם א' ענקיים, ב' דולבי דיגיטל, כ-מ-ו-ב-ן והכי חשוב מסכים ע-נ-ק-י-י-ם, כולל לשרק שהציג באולם אחד בלבד בכול הקולנוע.
ובקשר לפירוט ממקודם- למה זה שאין סדרנים זה שווה? כי אפשר לראות אמריקן פאי 2, לסיים ללכת לכיוון היציאה ולפנות לאולם של שרק, ח-י-נ-ם! אין כסף, טוף נו, אבל שלא תעזו לעשות את זה, אחרת הזאב הרע יטרוף אתכם…
המדריך לקולונען בחו''ל
the score הגיע לארץ בתור השבועה, סרט עם ג'ק ניקולסון שראיתי בדיויד לפני כמה שבועות והיה משעמם קלות.
ואגב, זה לא בלתי חוקי להיכנס לכמה סרטים בכרטיס אחד, זה השיטה בארה"ב.
על בילבול וטעות.
THE SCORE אכן מגיע לארץ ב3 בספטמבר, אבל לא לבתר השבועה אלא בתור הפריצה, והוא לא עם ג'ק ניקולסון אלא עם רוברט דה נירו ואדוארד נורטון בהופעה מבריקה. הסרט אליו אתה מתכוון הוא THE PLEDGE הוא אכן עם ניקולסון, הראשון מאז האוסקר אם אינני טועה.
ולא, אי אפשר להכנס לכמה סרטים במחיר של סרט אחד, א. למה נראה לך שבתי הקולנוע כאלה פראיירים??? ב. לא להתווכח, הייתי עם בנות דודות שלי, שגרות כבר 23 שנים בארה"ב (מיום היוולדן), והאמן לי הם יודעות.
ארה''ב היא גדולה ונהדרת
ארץ החופשיים ובית האמיצים, מעוז החרות, החופש ושיוויון ההזדמנויות, ובכלל מקום סבבה, אבל אפילו שם כשאתה קונה כרטיס לסרט אתה אמור לראות רק סרט אחד.
מעלה תהיות עד כמה המצב באמת דפוק
מבחינת סרטים לפחות..
עד כמה המסכים ענקיים? ברמה של אולם 1 ב"רב חן" בת"א, ליד המזרקה הרעועה? (האולם הגדול ביותר בארץ, ע"פ נתונים שונים)
או ענקי ממש, ביחס כזה שסדרן מהשורה לא יכול לתפוס במחשבה אחת.
ועוד מספר שאלות (אני ממש מסוקרן)
האם הסרט מופרע ע"י רעשי צלצולי פלפון רבים? או שזה רק כאן?
האם ההפסקות באות במעבר בין סצנות, או סתם באופן רנדומלי (כמו בדיחה רעה מה שהולך לפעמים כאן בארץ -ג'קי צ'אן רץ רץ רץ רץ רץ- ופתאום, הפסקה!)
מי פותח את דלת היציאה? אותו סדרן מבוגר שקורע כרטיסים?
האם יש את המסוק של דולבי, או את הפתסנתר של DTS? (לוגאים שונים של חברו הסאונד)
מי הפליל את רוג'ר ראביט ? (באמת,)
אה... אההם אההם...
סליחוז מי. הלו? כן, שלום.
תמיד טוב לדעת על מישהו שנסע לארה"ב לפניי וחזר אחריי. סחטיש פיטר פן. נשמע שנהנית. אבל *אני* גם הייתי בארה"ב. הא! וגם אני ראיתי שם סרטים. דאבל-הא! ואני קטנוני. הא… רגע… לא משנה.
במשך השבועיים שביליתי בניו יורק עם שניים מחבריי ראיתי שני סרטים – "הפריצה" (The Score) ו".A.I". הראשון (עליו כבר שלחתי ביקורת לדג והיא אף נקראה על ידו) נצפה באולם סטנדרטי למדיי, בערך בגודל האולם הכי גדול בלב המפרץ (מספר 2 אם אני לא טועה), והשני (שבנוגע אליו אני במשבר כתיבה בלתי צפוי) באחד האולמות הקטנים שנתקלתי בהם מימיי. ואני חשבתי שבברודוואי יש רק אולמות סטנדרטים עד עצומים.
שווה בדיקה (אבל לא בדקתי).
בנוגע למחירים – חבר'ה, עזבו אתכם מתלונות על מחירי הכרטיסים בארץ. אני לא אתווכח עם מר פן על המחירים שעובדה ששילם עבור כרטיסיו, שנשמעים דווקא סבירים, אבל לי כל סרט עלה 10 פאקינג דולר! טוב, אולי זה בגלל שמר פן צעיר ממני בחצי עשור והוא ראה גם את הסרטים שלו בשעות יותר מוקדמות. אבל עדיין. טוב. נרגעתי.
וגם אני לא ראיתי אף סדרן נוכח באולם בעת ההקרנות אלא רק כשהתחילו לעלות כתוביות הסיום (אגב, פעם ראשונה שנשארתי בהם עד הסוף, ב".A.I", בכדי לחזות בקרדיט לקובריק אלילי), ואכן אין מקומות מסומנים וזה ממש נוח. במיוחד כשמישהו שוכח את המשקפיים שלו (לא אני. לי אין משקפיים).
הסדרן הבלתי נלאה פתח את הדלתות.
לא נשמעו כל צלצולי פלאפון במהלך ההקרנות. זו גאווה לאומית שלנו ואף אחד לא יקח לנו אותה! שוב נרגעתי.
והפסקות? לא היו הפסקות באף אחד משני הסרטים שראיתי.
אבל זה אני…
ועוף ברוטב צמר גפן לא מעניין לסיום:
(אה רגע אנחנו בדו"חקו, אז זה בסדר)
במיני-ביוגרפיה שלי (אשר נכון לרגע כתיבת שורות אלה ניתנת לקריאה רק דרך הביקורת היחידה שלי שפורסמה עד כה באתר – 'פולוק'.) מוזכר, כראיה לילדותי הקשה, שבכל שנותיי לא ראיתי סרט בקולנוע אל מחוץ לעיר הולדתי ומגוריי חיפה. זה עדיין נכון לגבי הארץ. אז לא צריך לשנות, נכון? נכון? נכון.
אתם לא חייבים להתייחס לפסקה האחרונה. זו השעה.
אבל זו השעה…
וואו!
זה שאני צעיר בחצי זה, לא כל כך משנה שם, אבל אתה צודק-ניו יורק היא הרבה יותר יקרה מלוס אנג'לס!! (בהכול). אכן 10 דולר, זה למה התאפקתי וראיתי את כל הסרטים רק בל"א.
תהיות:
למה אתה מתכוון אתה אומר רב חן 1 בתל אביב? לרב חן יש יותר מבית קולנוע אחד בארץ.
ותשובות:
פלאפונים כמו שאמר סלמון הם רק בארץ…מעניין למה?
הפסקות-סורי, אין הפסקות….מעניין למה?
את דלת היציאה לא פותח הסדרן הצ-ע-י-ר שקורע את הכרטיסים, כי הוא נמצא בפתח של הבית קולנוע הענק הזה, אלא…מעניין מי?
מסוק או פסנתר? אופס…לא זוכר, לא המסוק, אבל האם היה שם פסנתר? ייתכן שכן וייתכן שלא…מעניין מה מהם?
מי הפליל את רוג'ר ראביט?
תהיות או לא להיות
בוודאי לרב חן 1- האולם הגדול בארץ- מי שראה שם את "גודזילה" (אני!) לא ישכח חוויה אמיתית (למרות הסרט).
פלאפונים הם דבר מאוד פופלרי כאן בארץ, בייחוד לאור מספר התושבים הצנוע, לכל אחד (כמעט, לי אין!!) יש מכשיר מזמזם קטן עד מאוד. וכן, בזמן שהיפנים מפצצים את חופי ארה"ב, או שנסיכות לומדות להיות נסיכות, זמזומים עפים בחלל האולם, גורמים לי ללכת במהריות אל מקור הרעש, ולהשתיקו בטרם עת.
הפסקות הם דבר חיוני לכל אותם ברנשים שהושתקו במהלך הסרט, וחייבים לדבר בפלא פון.
אולי סנטה קלאוס? (פתח את הדלת בסוף.. או סדרן אחר, שבא מאוחר יותר)
בעניין הלוגואים- די פשוט, זה לה משנה! גם אם לא היה מסוק רועש, או פסתנר ענוג, עדיין (לפי דבריך) יש סאונד 5.1 משובח, ולא רמחא ליצלן, "דולבי סטיראו!" (וגאים בזה) כפי שיש עדיין באולמות בארץ.
מי הפליל את הארנב? תשובה בתגובה אחרת…
אוף, שוב בעיות בהבנה...
שכרשמתי בתגובה הקודמת למה אתה מתכוון, הכוונה הייתה לאיזה בית קלונוע, יש לפחות שניים שעולים לי כרגע, זה בדיזינגוף וזה של קניון איילון.
אז לאיזה מהם התכוון המשורר?
דיזיגטוב?
דיזיגוף, שם ליד המזרקה ישנה ולא כל כך טובה, מצוי אולם עצום רחב ממדים, שבו יש הרבה הרבה סרטים… (נשמע קצת כמו סיפור לפני שינה לילדים מוגבלים, אלב לא נורא).
מן הסתם דיזינגוף
בהתחשב בעובדה שקניון איילון זה ברמת-גן.
דרך אגב...
כבר אין קינלי, יש פאנטה!
אני אוהבת לנטפק, תירו בי.
ובקשר לשעת שיא 2.
אני אהבתי אותו.
הוא מצחיק, משעשעש וסצינות הלחימה יפות מאוד ומהירות מאוד ( מתערבת שהספידו אותם ), כמו שצריך.
מספק את הסחורה.
דרך אגב...
אבל פאנטה זה איכסה וקינלי היה פחות איכסה. בעצם כל "שתייה" מוגזת זה איכסה ולא ברור למה אנשים בכלל מכניסים את זה לפה שלהם.
דרך אגב...
תמיד חשבתי שזו אותה הגברת בשינוי אדרת.
ואני מעולם לא מתתי על קינלי וגם פאנטה אני לא שותה.
אני שותה דיאט RC.
דיאט RC זה כמו נובלס לייט, לא?
דיאט RC זה קקי.
ואני לא מעשנת, אז אני לא אדע להשוות.
גם אני לא מעשן, אבל הבנת אותי
הכוונה הייתה שדיאט RC, כמו נובלס לייט, זה לקחת משהו שהוא גרוע גם ככה ולהפוך אותו לאפילו יותר גרוע.
לא אמרתי שאני אוהבת
את זה, אמרתי שאני שותה את זה…
ואם אמרתי שאני אוהבת את זה , אז סליחה.
אם זה מה שזול, אז זה מה ששותים, וכרגע, זה מה שזול.
אבל אחרי ששותים את זה מספיק זמן, גם מתרגלים לטעם.
האם אני מעדיפה קולה על זה? כן.
האם אני מעדיפה מיץ תפוזים על קולה?
גם זה כן.
אבל זה לא מקדם את השיחה המרתקת הזאת לשום מקום.
ובקשר לנובלס, אני אשאל חברות, מבטיחה.
אני, תודג לאדום לא מעשנת.
לא עשנתי ולא אעשן.
למעשה אני מתנגדת לעישון בחוזקה רבה.
אבל אני אפסיק עכשיו , כי כשאני מחממת את עצמי זה פשוט לא נגמר.
דרך אגב, קראתי שוב את התגובה, למרות שאולי זה נראה כך, היא לא נכתבה בטון כועס, מאשים או שום דבר בקונוטציה הזאת.
אני שומרת לעצמי את הזכות להאשים את השעה.
תודג.
מאגף הגוויג.
מים יותר זול. וגם יותר טעים.
אבל עדיף בירה.
תודה !!
עשית לי את היום עם הציטוט הזה :) LOL וכו'
כנ''ל
איזה ציטוט חמוד. (:
ד"א ההורים שלי עכשיו באירלנד והם שם אמורים להיות המומחים הכי גדולים בבירה – אני אשאל אותם כשהם יחזרו אם זה באמת נכון, אבל בנתיים ביקשתי רק שיביאו לי אייריש קרים (כי אף פעם לא טעמתי) ואם אפשר גם מישהו עם מבטא אירי שידבר לידי כל היום.
זה לא.
יש הבדל משמעותי בטעם- לפאנטה יש טעם תפוז מודגש יותר ומתיקות יותר עדינה, בעוד שקינלי הוא כמו סירופ סוכר עם תמצית תפוז מלאכותית.
וכשהעלו את פאנטה, הורידו את קינלי. אני לא חושב שעוד מייצרים אותו, ולכן אם אתם מוצאים בקבוק קינלי- לא רצוי לשתות ממנו.
זה לא.
ממקור מוסמך שעבד בקוקה קולה – פאנטה הוא בפירוש קינלי לשעבר, יוצא מאותה מכונה ומורכב מאותה נוסחא. לאחר ניתוח השוק, הקינלי קיבל תדמית חדשה (לבני הנעורים ולא לילדים), והתחיל להיות משווק באמצעות גרפסים.
אויל תשאל את המקור שלך
למה, לעזאזל, לפאנטה שבארץ אין טעם כמו לזו שישנה בחו"ל?
וגם למה אין פאנטה בטעם טרופי, או אשכולית אדומה, או כל אחד ממלא הטעמים שאין בארץ…
אבל יש פאנטה לימון וענבים
לימון אין בחו"ל, וענבים זה טרופית עם גזים (טעים באופן ביזארי), כך שקשה לי להאנין שיש את זה בחו"ל גם.
ולי זכור הבדל משמעותי בין הטעמים של קינלי ופאנטה תפוז. אולי אני טועה.
אבל יש פאנטה לימון וענבים
לי דווקא זכור ששתיתי בספרד פאנטה לימון לפני שלוש שנים.
אני ממש ממש בטוח שכבר ראיתי את פנטה ענבים ולימון בדנמרק
עוד לפני שראיתי אותם בארץ…
היו שלום ותודה על האחד שתיים שלוש דג מלוח!!! עצור – ראיתי אותך!!! זזת
בטח שיש פאנטה לימון וענבים בחו''ל
במקסיקו יש את זה יותר מאת הפאנטה הרגילה.
ואם כבר מדברים על שתייה של קוקה-קולה:
שני הטעמים הטובים ביותר שלה (Fanta ו-Lift, אשכוליות (רגילות) ותפוחים, בהתאמה) מעולם לא הגיעו לארץ. ואני לא ממש אוהבת את שאר המשקאות. למישהו יש מושג למה זה ככה?
_____________________________
יום לא-הולדת שמח,
גל, נגמלת מפאנטה בעל-כורחה.
אממממ... אופס.
טעות לעולם חוזרת.
____________________________
יום לא-הולדת שמח,
גל, נגמלת מפרסקה, ולא כפי שנכתב קודם.
וגם פנטה אשכוליות אדומות!
והיא טעימה לא להאמין
אבל יש פאנטה לימון וענבים
אני טעמתי פאנטה ענבים בחו"ל כמה חודשים לפני שזה הגיע בארץ, זה היה דוחה ואני לא רוצה לחזור על החוויה. גם את צ'רי קוקה קולה טעמתי סוף סוף לא מזמן וגם הוא היה דוחה למדי, למה האמריקאים כל כך אוהבים את זה אני לא מבינה. רק את הפאנטה לימון [רק, ז"א מהמשקאות שיש בארץ] עוד לא טעמתי והוא דווקא נראה לי משקה עם פוטנציאל אז פעם הבאה כשאני אהיה בסופר אולי אני אעשה משהו בנוגע לזה.
אבל לא איכפת לי מה תגיד, פאנטה וקינלי זה לא אותו דבר! פאנטה הוא די טעים ואימצתי אותו כשהוא הגיע לראשונה בארץ, אבל הוא לעולם לא יחליף את הקינלי הנוסטלגי.
שיהיה לך יום כתום.
בקשר לסוגיית למה אמריקאים אוהבים
צ'רי קוקה? לפי מה שאני הבנתי הם לא כזה אוהבים (נאמנים למקור) ובקשר לזה אני אכן מסכים איתם, מה שהם כן אוהבים זה דבר טעים בטירוף וממכר ששקלתי לקחת איתי לארץ (למה ויתרתי?) בשם דוקטור פפר.
למה אין בארץ???
ד''ר פפר מול צ'רי קולה
זה כמו 7-אפ מול ספרייט. אותו טעם כללי של משקה, בחברות שונות.
וכמו שעד לפני כמה חודשים לא היה צ'רי קולה, ככה אין ד"ר פפר. חושבים שבארץ זה לא יצליח.
וד"ר פפר מזכיר לי את המשקה, שאת שמו ואת שם הספר בו קראתי עליו אני לא זוכר, אבל שמורכב מד"ר פפר ואלכוהול מעבדתי.
היי, היי, היי, עד כאן!
צ'רי קוקה קולה וד"ר פפר זה לא אותו דבר! ועצם הזכרתם באותו משפט מהווה פשע בפני עצמו! בפעם הראשונה זה עוד מזכיר לך את ___ קוקה, אבל בפעמים הבאות, או…
וחוצמזה, כחלק מיוזמה של מישהו בשכונה שלי מקרינים סרטים אחת לשבועיים בערך (או שזה אולי היה רק לחופש?) על מסך ענק (אלק, ענק). בקיצר, בהתחלה יש סרט ילדים ואח"כ סרט למבוגרים יותר.
לילדים עד עכשיו היה: צעצוע של סיפור 2, דינוזאור, מולאן עוד כמה פרחו מזכרוני והערב, אוף, הסרט שהרס את סדרת צעצוע של סיפור: באזלייטייר (BUZZLIGHTYEAR) או בשמו השני "למה לעזאזל דיסני טורחים לעשות סרטים המשך גרועים לסרטים טובים (עיין: מלך האריות 2 ושות').
למבוגרים הקרינו שם: טיטאניק, נמר, דרקון, גלדיאטור וכו'. אבל פה אני מגיע לפואנטה, הערב בשניות אלו נדמה לי מוקרן "באטמן ורובין" הנה אמרתי, האם מדובר בסרט עם ג'ים קארי ודו פנים? כי אם כן, זה לא סרט כל כך גרוע למיטב זכורני, לעומת זאת מחר יוקרן שם "באטמן לנצח", ועם זה הסרט עם שוורצנגר בתור מר פריז, אז זה הוא אחד הסרטים הגרועים ביותר שראיתי אי פעם.
התבלבלת קשות.
באט___ ור___ זהו הסרט הגרוע עם מר פריזר, שאסור לראות אותו (ולו רק הוא היה מופץ ע"י שפירא, שאז היה תירוץ משפטי).
באטמן לנצח זה הסרט עם ג'ים קארי, שלדעתי הוא סרט בכלל לא רע. סרט שמתאים לפרסונה השנייה של ברטון- צבעוני מאד, סרט די כיפי לצפייה, גם אם בסיכום הכללי פחות טוב מבאטמן חוזר או מבאטמן.
נרגעתי!
באטמן ורובין.
טוב, אני עכשיו מתוודה על משהו שכנראה יגרור את מותי-
מכל הבאטמנים (לא הסרטים, השחקנים!!) הכי אהבתי את זה של השלישי, ו, האממ…. נהנתי מבאטמן ורובין.
הנה, הוצאתי את זה. למה עשיתם מזה כזה סרט גרוע?! נכון, או לא היה משהו, והעברתי את כל הקטעם עם שוורצנגר, אבל בסך הכל נהנתי, אם לא יותר.
להתראות עולם אכזר, אקסמנית.
תיאטרליות קצת מוגזמת, לא?
ובכן, אם הבנתי נכון, אמרת שהעדפת את גרוג' קלוני וואל קילמר על פני מייקל קיטון.
זה לא *כל כך* נורא.
מה? לא, איכס!
ג'ורג' קלוני הוא אחד מהשחקנים השנואים עליי (למרות שעקב היותו פלקונר הוא אחד האהובים על חברתי), הכי אהבתי את זה שבשלישי, באטמן לנצח. אני חושבת שמייקל קיטון, אני לא ממש יודעת את השמות.
וואל קילמר.
ולמה פעם אחרונה באתר?
באטמן ורובין.
הוא הסרט הרביעי בסדרה. ובו משחקים שווארצנגר, ג'ורג' קלוני ואומה טורמן.
הסרט השלישי הוא עם ואל קילמר, טומי לי ג'ונס וג'ים קארי שאיכשהוא מציל את הסרט.
הבעייה עם שני הסרטים האלה היא שהם מנסים להיות צבעוניים וצעקניים בניגוד גמור לקומיקס ולשני הסרטים הראשונים בסדרה שהיו אפלים ומיסתוריים יותר.
חוץ מזה שני הסרטים האלה לא הראו שגם באטמן בעצמו הוא חולה נפש לא קטן, מה שאגב עשה את מייקל קיטון לכל כך מתאים לתפקיד, ופשוט הראו אותו כסופר גיבור מתייפיף ורגיל
בניגוד? בהתאם!
מה שרוב האנשים לא יודעים הוא שהשינוי הדרסטי שחל באוירה בסדרת סרטי "באטמן" הוא לא הנפצה של הבמאי, אלא תגובה נכונה להלך הרוח בקומיקס. אם תפתחו חוברת של באטמן מהתקופה האחרונה (ואני לא מדבר על "Dark Knight Returns") תגלו שהאוירה בקומיקס היא יותר דומה לשני הסרטים האחרונים, ואני לא מדבר על האיכות, אלא על הצבעוניות וההומור.
זו הסיבה שהצלחתי להנות מ"באטמן לנצח", את "ב____ ור___" אני מודה לדג שנחסך ממני.
בהבלחה חד פעמית מהטירונות, השוטר.
מה פתאום
בדיוק ההפך – לא אותו סוג של משקה (למרות שלשניהם מתיקות שעושה שורף בגרון), אבל כן באותה חברה.
קינלי =! פנטה
המקור המוסמך שלך יכול להמשיך לספר סיפורים, *פאנטה הוא לא קינלי* – הנוסחה שלהם אפילו לא דומה. מה גם שזה לא הגיוני ש"הקינלי קיבל תדמית חדשה" והפך לפאנטה ולו רק בגלל העובדה שהפנטה כבר היתה קיימת (ומופצת ע"י חברת קוקה קולה האמריקאית) עוד לפני הקמתה של 'החברה המרכזית לייצור משקאות קלים בע"מ' ב1968.
מבחינה רעיונית אפשר להגיד שפאנטה ענבים דומה לקינלי, לשניהם צבע עז ותעם סנטטי, שכל קשר בינו ובין הפרי המקושר למשקה מקרי בהחלט.
קטונתי
מלהביע דעה בנושא פאנטה=קינלי? אבל עצם העובדה שבחו"ל היה משקה כזה לפני שהוא היה בארץ לא מוכיחה את ההיפך. גם הקולה של הארץ לא זהה לקולה של ארה"ב. ייתכן שחברת קוקה-קולה ייבאו את השם והעיצוב של פאנטה והעניקו אותם לקינלי.
לא
אני לא יודע למה, אבל 'החברה המרכזית ליצור משקאות קלים' החליטה לא לייצר את מותגי משפחת פאנטה, ובמקומה היא הביאה לנו את משפחת הקינלי. לעומת זאת את משקה הספרייט כן קיבלנו גם בארץ, מה שמראה שלכאורה לא היתה בעיה להביא גם את הפאנטה, והיתה בחירה מודעת לייצר את הקינלי.
לגבי הטעם השונה של הקולה בארץ ובארה"ב, בהנחה שלא מדובר על סוג אחר של קולה (ניו, צ'רי וכו') אז ההבדל נובע מהמיים שבהם משתמשים (הידעתם, קוקה קולה מחכירה ממקורות מעין הנמצא באזור המפעל).
שיטה לזיהוי קינלי אמיתי:
לוקחים פחית קינלי, שופכים מעט מתכולת הפחית על משטח אופקי, מניחים את הפחית בשלולית המשקה שנוצרה וחוזרים כעבור שעה. אם יש צורך בשתי ידים כדי לנתק את הפחית מהמשטח הרי זה קינלי אמיתי (טוב, אז קצת הגזמתי).
מאיפה הידע הנרחב הזה?
דווקא הגיוני
בתור חצי מהנדס מזון, כמויות הסוכר הגבוהות של קינלי בהחלט יכולות ליצור דבק טוב…
אני דווקא שמעתי משהו אחר:
הייתה בארץ חברה עם משקה בשם "פאנטה". קוקה-קולה רצתה לקנות ממנה את השם של המותג הזה בלא-מעט כסף, אבל החברה סרבה. אז קוקה-קולה השיקה פה את "פאנטה" בשם המטעה "קינלי". אז החברה האחרת התפרקה, והם החזירו את השם "פאנטה". מה, לא?
___________________________
יום לא-הולדת שמח,
גל
אני דווקא שמעתי משהו אחר:
רק שזו לא היתה חברה אלא אדם פרטי שרשם את השם "פנטה", ואחרי שנים שהוא לא עשה בו שימוש ביהמ"ש התיר לחברת קוקה-קולה לרשדום את השם במקומו.
מעניין אבל עדיין...
אני שמעתי הסבר אחר שהיה קשור עם החרם הערבי, אבל זה לא הסתדר לי כי דווקא קוקה קולה לא נכנעה לו.
בכל מקרה הפאנטה הקיימת היום בישראל שונה מהקינלי!
הטעם שלהם שונה, הצבע שלהם שונה וגם הריח שלהם שונה.
אני לא חושב את זה – אני *יודע* את זה. בדקתי את הנושא בתקופה ששני המשקאות שווקו במקביל. ואני מוכן להוכיח את זה במבחן טעימה, הרחה או הדבקה.
משקאות משתנים לאורך זמן
גם הקוקה-קולה של היום שונה מהקוקה-קולה של פעם. כמו כן, משקאות משתנים בין ארץ לארץ אפילו אם הם ממותגים בצורה זהה. יתכן שבמקביל למיתוג מחדש של "פנטה" החליטו בחברה המרכזים למשקאות קלים בע"ם לשנות גם את הנוסחה כדי להתאים יותר ל"טעם הישראלי".
אלא היו 60 שניות על הנדסת מזון וקוקה קולה.
זה נכון שמשקאות משתנים
זה עדיין לא אומר שאנחנו צרכים לאהוב את זה.
אתה בטח מכיר את הסיפור המפורסם עם הNew Coke:
http://www.cocacola.co.il/alwayscola/3c.htm
ואתה יודע מה קרה בסוף:
http://www.cocacola.co.il/alwayscola/3g.htm
לא נראה לי שאותו סוף טוב יחזור במקרה של הקינלי,
אבל אם משהוא מעוניין להתחיל בתנועת מחאה…
תחי התותית!
אכן כן.
תותית היא הדבר הכי טוב שאי פעם יצא ממעבדה בכימיה.
כמובן שזוהי הגזמה, ויוכיחו זאת כל מי ששותה דיאט קולה, אבל נעזוב את זה.
קריסטל מנטה שולת!!!1
אולי שמישהו פה ייקח יוזמה ויתקשר לשרות הלקוחות של קק"ה (קוקה קולה, אם תהיתם לעצמכם) וישאל שם אם יש הבדלים בין הצבע מאכל וחומרי הטעם והריח של הקינלי ז"ל לצבע המאכל וחומרי הטעם והריח שמוסיפים לפאנטה אורנג', וכך נפתור את הסוגיה אחת ולתמיד?
אם זכור לי נכון
הצבע של הקינלי היה כתום זרחני, הצבע של הפאנטה הוא כתום-תפוז.
אהממ....
טוב זו היתה כל הפואנטה שקשה למצוא קינלי כיום וקינלי זה לא פאנטה.
ואני שואלת: איפה הסושי?(או לפחות איזה עלה גפן ממולא לרפואה)
אהממ....
מה טעים בסושי? בסך הכל עלה (אצה) עם אורז בתוכו, לא כזה טעים.
מצטער להרוס לכם
אבל לדעתי הפתיל הארוך הזה הוא טיף טיפה אוף טופיקי
איפה הדג
(אל תתפסו אותי כרשע)
בכל מקרה
קינלי זה ללא ספק פנטה
אמרתי זאת כמה הודעות מעל,
ואומר זאת שוב:
זה דו"חקו. זה בסדר.
ותרומה צנועה לפתיל:
גם אני מתעב משקאות מוגזים על כל סוגיהם, וגם אני מתנגד נחרצות לסיגריות, יותר מכל אחד/ת אחר/ת.
אבל זה (גם) אני…
עוף בקולה
בתור חובב נלהב ומכור של משקאות מוגזים, אני חייב להצטרף לפתיל הזה, ולחוות דעה כללית:
1. קולה שולתת!!!111
2. קינלי זה לא טעים ופאנטה עוד יותר איכס.
3. צ'רי קולה זה דבר נהדר שחיכיתי לו שנים מאז תקופת ארה"ב שלי ועכשיו אני מכור אליו כמו לקולה רגילה.
4. דיאט RC? מישהו יצא מדעתו? הדבר היחידי שיותר גרוע מדיאט RC זה דיאט קולה ללא קפאין.
5. אני עם פיטר פן בעניין ד"ר פפר. משקה אלוהי שצריך להביא לארץ ומייד!
6. תותית זה משקה 'קאמפי', כל כך גרוע ותעשייתי ששווה לשתות רק בשביל הקטע.
7. בצרפת בקושי שותים מוגז. בעיקר מים מינרליים מעולים ויין נהדר (וזול)
8. יש באמת מתכון לעוף בקולה.
עוף בקולה - גרסת נער המיים
נונין אני מתפלא עליך, אתה אמור לזכור שד"ר פפר כבר שווק בארץ בילדותנו (תחילת שנות השמונים).
והינה המתכון לעוף בקולה:
http://www.cocacola.co.il/information/know/matkon05a.htm
בתחילת שנות השמונים
אני גרתי בארה"ב. ואז כשחזרתי ב- 88 כבר לא היה ד"ר פפר.
עוף בקולה II
את אותו מתכון אפשר עם כל חלק שרוצים (לא רק כנפיים) לעשות בלי השום ועם פרוסות אננס.
מה שטוב במתכון הזה שהוא בדיוק חצי דקה להכין וזה יוצא טעים – לא משנה עד כמה אתה חסר כישרון.
צ'רי קולה?
אני עדיין טוען שהצירוף "קולה בטעם דובדבנים" הוא לא יותר מאשלייה אופטית. זה פשוט לא אפשרי מתמטית. קולה כבר הפך לטעם בפני עצמו, אי אפשר לעשות ממנו טעמים אחרים בלי לבטל את המהות שלו כקולה.
רוצים דוגמא? הנה: יש גלידות בטעם קולה, ויש גלידות בטעם דובדבנים, כן? עכשיו, אני בטוח שלא תמצאו בכל העולם גלידה בטעם קולה בטעם דובדבנים. זה פשוט לא אפשרי!
אז או שאנחנו מכריזים שהדבר הזה הוא לא קולה או שאנחנו מגדירים מחדש צ'רי קולה או שאנחנו מכריזים שדובדבנים וקולה הינם הך!
די! אני צריך לישון יותר בלילה!
מפי מומחית לקולה
(שהיא לא אני, אני שונאת קולה)- לקולה צ'רי ולקולה, יש בדיוק אותו הטעם.
מה קרה, אקסמניתי?
קיבלת את הכוחות שלך סופסוף?
;-)
לא הבנתי את ההודעה.
על מה בשם אלוהים אתה מדבר?
לא הבנתי את ההודעה.
יונתן הגיב לחוסר ב- "לעתיד" בניק שלך…
ופרט לעובדה שזה לא נכון,
היא צודקת.
צ'רי קולה זה קוקה קולה שהוסיפו לו טעם דובדבן מלאכותי ומגעיל. לפיכך, יש לו מין טעם לוואי דובדבני דוחה ופיכסה.
טעות בידך.
צ'רי קולה (או לפחות הגרסא של הארץ) הוא ללא כל ספק משקה קולה שאליו הוסף (לא הוחלף, הוסף) טעם דובדבנים. אתה מקבל כאן אינטגרציה של טעמים.
כשאני שותה צ'רי קולה, בהתחלה יש בפה את התחושה והטעם של הקולה, ואז נוסף טעם דובדבנים לתערובת.
מהנדסי המזון של האתר, אייכם?
זה בכלל אפשרי?
זה במקרה אני.
מה שיהפוך אותי לסכיזופרני במקצת, לענות האם מה שכתבתי קודם הוא נכון או לא…
אבל בעקרון, לא אמורה להיות בעייה והוסיף תמצית טעם נוספת לנוסחא של הקולה. השאלה היא רק אם זה עובד. זה מקביל להוספת סוכר, לימון וחלב לתה- כל אחד מוסיף טעם נוסף, אבל בסיכומו של דבר זה עדיין תה.
ולסיום
מקבלים בחילה.
טעות בידך.
צ'רי קולה הוא משקה קולה שהוסף לו טעם של סירופ נגד שיעול.
סירופ בטעם דובדבנים אולי, אבל עדיין סירופ נגד שיעול.
ארר...
גלידה בטעם קולה בטעם סירופ שיעול בטעם תות… ארר!!
וזה רע בגלל?
לתמצית טעם אחת יכולים להיות הרבה שימושים שונים, את יודעת.
יפה מאוד שאתם טורחים להביא
לינקים חוץ מהסרטים עצמם (ע"ע: אמרו לא לג'יי וסיילנט בוב…), אבל זו בהחלט לא סיבה לה להביא לינק לסרט עצמו ( ע"ע: ג'יי וסיילנט בוב מכים שנית!).
יפה שאתה טורח לבדוק
אם היית בודק לאן הלינק מוביל לפני פרסום התגובה, אזי לא היתה לך סיבה לפרסם אותה…
הי, לא להאשים סתם. טוב נו אני
עשיתי את זה בעצמי, אבל מילא.
דווקא כן בדקתי, אבל הספיקו לי שתי המילים AGAINST (מילה אחת, תהיו קטנוניים), כדי להסיק מסקנות.
מצטער!
לא שאני מתלונן
בעצם כן, אני מתלונן:
איפה הרשימה של עשרת הגדולים עם הסכומים המדויקים והמצטברים? העם רוצה לראות כמה הרוויח שעת שיא 2 (באמת, הרגע העם ביקר אצלי והתענין בנושא).
התרגלתי לרשימה ואני מתעצל לחפש אותה בעצמי.
חוץ מזה, דוחקו מצוין לונג ג'ון. אל תקחי ללב את התלונות.
העניין תוקן.
'שעת שיא 2' הכניס עד כה 183 מיליון, ויעבור בסופו של דבר גם את ה-200, אבל הוא לא מתחרה עם 'שרק', הווינר הבלתי מעורער של הקיץ הזה.
וודי
לגבי התעלומה הניו יורקית – כיצד במאי שאף אחד לא רואה את סרטיו מקבל בארצנו יחס של גאון שמביים רק יצירות מופת – יש לזכור שאנחנו לא שונים ביחס אל מר אלן ממדינות אחרות בעולם. הביקורת העולמית – האמריקאית, האירופאית והישראלית גם כן – נוטה (או נטתה, למעשה, מאחר ודיי מוסכם שוודי לא הוציא סרט טוב כבר שנים) להכיר ברבים מהסרטים של וודי אלן כיצירות מופת מאז סוף שנות השבעים, אז הוא התחיל את השלב הרציני בקריירה שלו.
ההבדל היחידי שקיים אצלנו, נדמה לי, הוא בכמות האנשים שרואים (או ראו, שוב מהסיבה לעיל) את הסרטים שלו ביחס לגודל האוכלוסיה. נו, אבל אתם יודעים שאנחנו גם צורכים יותר תיאטרון וקוראים יותר ספרים. ישראל שולתת!!!1
(סתם, היא לא. אלוהים, כמה שנשבר לי מהמקום הזה)
אבל בארה''ב
הסרטים שלו מקבלים ביקורות מעורבות, ממוצעות, לפעמים גרועות. בארץ כל סרט שלו מקבל אוטומטית יחס של יצירת מופת ממבקרים רבים.
כיום, אולי.
למיטב ידיעתי, עד סוף שנות השמונים, גם רוב מבקרי הקולנוע האמריקאיים הצמידו לכל יצירה של וודי אלן את התואר "מופת".
בארץ הרבה יותר קשה למבקרים שלנו להשתחרר ממיתוסים. רק תראה איך אלטמן נקרע לגזרים עם "הנשים של ד"ר T" בכל רחבי העולם, ובארץ שוב טענו שהוא גאון.
הערות על דוחק''ו
אז מה לונג, הדג החליט לתת לך להמשיך לכתוב דוח"קים?
ואכן, האם המעבר דירה משמעותו שלונג והדג נפרדים דרכיהם, או שמא מדובר בשותף השלישי?
נער הבועה- מאוד מעניין יהיה לראות מי שחי בבועת פיברגלס, בהתחשב בעובדה שזה חומר אטום. ואני כבר רואה את הגרסא העברית- "חי בסוסיתא".
לונג, שכחת את הנתונים של השבוע. רוצים מספרים! (מקסימום פרטים עושים ניטפיקר רגוע)
חייזרים שחוטפים נשמות? אה, לא ראינו את זה כבר בסרט שקשור (או שלא) למשחק מחשב פופולרי?
ואני מרחם עליך, לקום ב8:30. עדיף לקום ב14:00. אבל יש לי חופש רק חודשיים וחגים בשנה.
האם זה רק אני?
האם רק אני מדמיין בראשי את הרפתקאותיו של הbubble boy מסיינפלד?
בחייך, איך אפשר בלי?
כתבה מספר 524
האם זה רק אני?
לא, לא רק אתה. תמהתני האם ייערך משחק טריוויה קטלני גם בסרט….
O זה אותלו?
זה לא הגרסה ההוליוודית ל"סיפורה של או"? :)
רגע, לא יצא עכשיו סרט לפי "סיפורה של או"? נדמה לי ששמעתי עליו ביקורת בטלוויזיה. אבל אולי אני מדמיינת דברים. ככה זה אחרי שקוראים יותר מדי תגובות על ממנטו.
'סיפורה של O'
הוא סרט משנות השבעים, שיצא רק עכשיו בוידאו משום מה. 'O', הסרט החדש, הוא הגירסה המודרנית ל'אותלו'.
או, תודה.
כבר הייתי בטוחה ששמעתי רק את שם הסרט החדש, והמצאתי לעצמי בראש ביקורת טלוויזיה שלמה על סרט לפי סיפורה של O. מסתבר ששפיותי עוד לא רעועה עד כדי כך.
או או
בדרך אגב, הסרט עפ"י 'סיפורה של O' הגיעה ממש לא מזמן לאוזן השלישית ופורסם שם בלוגו גדול. אולי זו הסיבה ששמעת עליו לאחרונה.
מה קרה לשיטה הישנה והטובה?
כתבה מספר 133
שלום לכולם
אוף, אני יושב כבר שלוש שעות מול המחשב ועדיין לא סיימתי
לעבור אפילו על מחצית מהתגובות החדשות, שלא לדבר
על יומיות וכתבות חדשות בהן עוד לא נגעתי.
אז רק קפצתי לאמר שלום ומחר אני שב לשמור שלא
יגנבו את האטומים מהכור.
מזל"ט ללונג על הדו"חקו המוצלחים, כן ירבו! ובהצלחה
במציאת שותף וכורסאות.
מזל"טים נוספים לאפסאלון ואנג'לינה, לרדפיש על
הפרסום, לשפן המלנקק על תפקידך החדש
ולוולברין על נצחונך (הכמעט בטוח) בליגת עין הדג.
חנונית, תאיר, סרין ברוכות הבאות.
פיטר פן ברוך שובך ארצה.
ולכל מי שחוזר ללימודים בראשון לספטמבר בהצלחה.
(אני מקווה שלא שכחתי אף אחד ואם כן התנצלותי הכנה)
אה , לונג, מצטער שלא החזרתי טלפון אבל
בתור סלולופוב אני לא טורח להשאיר את הסלולרי פתוח
או לבדוק הודעות, כך שרק היום בערב כשאבא שלי אמר לי
שצלצלת שמעתי את ההודעות.
העיקר שהכל נגמר בטוב.
(אגב למי שתוהה מה הטעם שיש לי סלולרי אם אני
לא פותח אותו התשובה היא זה לא הטלפון שלי. אמי דחפה
לי אותו לתיק ערב יציאתי למילואים).
ועוד משהו- לונג, מכר שלך עושה איתי מילואים:
אורן רחובי. בחור ארוך ונחמד. נדמה לי שגם הוא יצא לאפטר
אתמול או היום.
זהו! אני אלך לתפוש תנומה קלה לפני הנסיעה חזרה
לדימונה מחר בבוקר (אלא אם כן מייפל תתקשר
כמו שהבטיחה).
נתראה ביום שלישי הבא (אם יתנו לי את האפטר שהבטיחו
לי).
שכחת אותי
הביולוג המחליף שלך. אבל לא משנה, בכל מקרה שום דבר מעניים קרה לי בזמן שהיית על חאקי.
תחזור מהר.
רגע מגיע לך מזל''ט ?
ואם כן על מה? או אולי ברוך הבא?
זה מה שהתכוונתי למקרה ששכחתי מישו.
בכל אופן תודג על היותך ביולוג מחליף (אם כי לא ראיתי
אף הודעה ביולוגית שלך, אבל לא נניח לקטנות להפריע לנו).
מה שכן שכחתי לאמר תודג לנונין על דוח ליגותשבורות.
אז תודג נונין.
לילה טוב לכולם
שלום לכולם
זה לא הראשון לספטמבר, זה השני לספטמבר.
דפקנו את המערכת.
הסרט הזה לא הוקרן כאן כבר ב 1999?
לדריל האנה אתם לא שוכחים את 'פלאש' אבל בשבילי היא הסיבה למחשבות על בלייד ראנר בכל פעם שאני רואה את צ'יאנה ב FarScape.
הכנסותיו של א''פ 2 השבוע היו
מחצית מהכנסותיו בשבוע שעבר.
רואה? כשאני רוצה, אני יכול.
וואלה.
כנראה הסניליות שלי במצב מתקדם יותר ממה שחשבתי.
מצטערת על האוף טופיק,
אבל למה בדיוק שונתה הכותרת?
פיספסתי…
דיון על שינוי הכותרת וסיבותיו
תמצאי ביומית של אתמול (ה-28.8).
און ועוף
על המספרים והנתונים:
1. גו ג'יי ובוב. 11.1 זה מספר חביב, אני מקווה שהם ישתפרו בשבועות הבאים אפילו שלפי מה שכתוב אין סיכוי.
2. הסרט Bubble Boy מסקרן אותי מאוד, גם בגלל השם, גם בגלל העלילה המטומטמת, גם בגלל הקישור המיידי לסיינפלד, אבל בעיקר בגלל שכשהייתי ברב-חן לפני שבועיים בממנטו היה תלוי באולם בחוץ מישהו בתוך בועה ענקית, וזה נראה ממש חמוד. אני מקווה שזה לא סרט ילדים יותר מדי כי אני רוצה לראות אותו.
3. וודי אלן? מי הולך לראות וודי אלן בקולנוע? אני מחכה לטלוויזיה.
4. שאדי (נורטון) ורובי (דה נירו) יבואו כבר לארץ, או לפחות הסרט שלהם, כי אני רוצה לראות אותו.
5. ושמישהו יוציא כבר את אמריקן פאי 2 ויומני הנסיכה מהרשימה – כמה הם יכולים להרוויח??
עד כאן דיבורים לנושא. ובעוף מטוגן לסיום:
אני נוסעת עם חברות לאילת לשלושה ימים, אחזור ביום שבת בערב [מטוגנת כמעט כמו העוף אם לא יותר]. אל תתגעגעו יותר מדי, עוד תצטערו על זה כשאני אחזור….ביי!
בוב דה נירו, לא רובי
וזה כל מה שמצאת להגיד על ההודעה
שלי? נו מילא.
אז לכל המעוניין, היה לי מאוד כיף באילת אבל עכשיו חזרתי (אל הלימודים המסריחים ואל יום מרתק של 12!! שעות), ובפעם הראשונה מאז התמכרותי לאתר אני מבינה מה זה לא להיות כמה ימים ולא להצליח להשתלט על שום מתמשכים.
ומכיוון שכאמור יש לי את הלימודים המסריחים ועוד אלפי התחיבויות שונות ומשונות שנוצרו לי ביומן לחודש ספטמבר, אני לא רואה מתי יהיה לי זמן וחשק לעבור על כל הדברים באתר.
היו שלום, ותודה על הדגים האדומים.
השיטתיות מהשטן
תקראי חלק, תקראי מה שבא לך, תדלגי על תגובות שלא מעניינות אותך, זו הדרך לשרוד פה בעין הדג המתחדש ורוחש חיים!
2 שאלות.
1) מתי הוקם האתר?
2) יש כוונה לעשות איזה דוח"קו לסיכום סרטי הקיץ?
דו''ח מודמים שבורים 1/9/01
טוב, מאחר שאפסאלון לקח לי את העבודה לכמת את הכתבות עם הכי הרבה תגובות ( ראו בלינק למטה), לא נותר לי אלא לכתוב פעם בחודש ניתוח קצר של המגמות הניתנות לצפיה בכתבות החודש.
אוגוסט חם ומעצבן, וזו סיבה טובה לראות סרטים (המזגן) ולהגיב עליהם (המזגן בבית). אבל דווקא אוגוסט לא הניב יותר מדי סרטים חדשים בעשירייה הראשונה של התגובות. רק שלושה, למעשה. הראשון הוא המלך החדש 'ממנטו', סרט שדובר עליו בעין הדג בלי הפסקה עוד לפני שיצא למסכים. 'ממנטו' שבר את כל השיאים והשיג בפחות מחודש 316 תגובות, מה שהכניס אותו ישירות למקום השני (אחרי 'שרק'). ההישג עצום עוד יותר בהתחשב בכך שרוב הדיון הוא און-טופיק ואינו עוסק בשיעורי היסטוריה בביה"ס או במדיניות ההפצה של דיסני. ולהגיד יותר מזה יהיה ספויילר.
שתי הכניסות האחרות הרבה פחות מרשימות: 'כוכב הקופים' המחודש, הסרט שהתחזית לגביו השיגה הכי הרבה תגובות מכל התחזיות באתר (ואולי זה בגלל שאין לאחרונה כמעט 'מה יהיה'?), נכנס למקום השמיני בעוד 'פיינל פנטזי' בתיקו במקום ה- 9-10 עם 'הנסיכה הקסומה'. בין הותיקים יותר, 'אבולוציה' שנכנס עוד בחודש שעבר התקדם למקום ה- 5, ולידו עדיין נחות הביקורות ל'פלזנטויל', 'גאטאקה' ו'רקוויאם לחלום' (ביקורת מופתית המתעוררת לעתים).
כדאי אבל לשים לב שרק 4 מ- 10 הראשונים הם 'מה יש' וששאר סרטי אוגוסט לא משיגים מספר תגובות גדול במיוחד. מה לעשות, סוף הקיץ.
בין היומיות נחזה שינוי מטורף העלול לפגום אפילו במילון האתר, כאשר מניח הרעפים המת-חי איבד את בכורתו לטובת יומית הבוח.קו, שכרגע היא בעלת הכי הרבה תגובות באתר (יחד עם הדו"חקו של הבוח.קו). יש לציין אבל שהאירוע הנ"ל לא הצליח להכניס את הסרט 'מבוכים ודרקונים' לעשירייה הראשונה (סורי גל**) אלא רק למקום ה- 16 המכובד.
זהו!
ביקורות הסרטים המובילות: http://alon.wox.org/cgi-bin/stats.pl?top=10&cat=1+2+3
היומיות המובילות: http://alon.wox.org/cgi-bin/stats.pl?top=10&cat=6
דו''ח מודמים שבורים 1/9/01
לאחר בדיקה מי הם כותבי הכתבות בעשירייה הפותחת, מתגלה תמונה קשה.
במקום הראשון "עדיגי" עם שרק ואחריה קילרוי עם "ממנטו".
מה שמעניין היא שבעשירייה הפתוחת יש שתי כתבות של שלמקו ("פלזנטוויל" ו"אבולוציה"), שניים של רז גרינברג ("גאטאקה" ו"פיינל פנטסי"), ורק כתבה אחת(!) של לונג ג'ון ("הנסיכה הקסומה"), ומה שעוד יותר מפתיע הוא שאין אף כתבה של רד פיש בעשירייה הפותחת.
מה שמוכיח – דגים אדומים עסוקים פחות בלנפח תגובות לכתבות שלהם…
למה אתה מתעלם מדו''חקו ויומיות
בהקשר של תגובות דווקא יומיות ודו"חקו יותר רלוונטים. הם נכתבים מתוך מחשבה על תגובות (אני חושב), חוץ מזה שהיו כמה דו"חקוים ממש מפילים.
ומה עם האינפלציה?
צריך לזכור שבחודש וחצי האחרון חלה עלייה משמעותית במספר הגולשים של "עין הדג", וכן במספר המגיבים. מכאן, שלכתבות חדשות יותר יש סיכוי טוב יותר להכנס לעשירייה הראשונה, מאשר כתבות שעלו לפני יותר מחודשיים (מה שאני מתכוונת הוא, שאם באתר היו פעם 80 מגיבים פחות-או-יותר קבועים, והיום יש 150 נאמר – זו סתם דוגמה. המספרים האלה לא מגובים במשהו – אזי לכתבות חדשת יותר, שנכתבות בתקופה בה מספר המגיבים עלה, יש סיכוי הרבה יותר טב להתברג בטופ).
חוצמזה, שבספירת היטים פר כתבה, דן ברזל שולט ללא עוררין.
ומה עם האינפלציה?
ללא ספק. ולכן מפתיע שדווקא באוגוסט רוב הסרטים החדשים *לא* התברגו בעשירייה הראשונה, ושנותרו בה סרטים ישנים יותר. כמובן, אפקט האינפלציה ברור, וגם אפקט הקיץ (תיכוניסטים בחופש). אני מעריך שיהיה קשה לביקורות מספטמבר לפרוץ את המחסום.
אז הריבית תרד? כדאי לקחת משכנתא?
אררר.. סורי. רק עכשיו שמתי לב עד כמה התנסחתי באופן לא ברור.
התכוונתי שיש הרבה כתבות ישנות ('נמר דרקון' למשל, או 'משימה בלתי אפשרית 2', וגם כמה ישנות קצת פחות) שאם הן היו מתפרסמות היום, הן היו מתברגות על בטוח בעשירייה.
התוצאות הנוכחיות לסרטי אוגוסט דווקא לא מפתיעות אותי. אין הרבה סרטים *ממש* טובים לאחרונה, או כאלה שיש על מה לדון בהם. וככה הדו"ח גם נראה.
נוסטלגיה לא שלי, אבל..
למי שיעמיק קצת בנבכי האתר, ויגיע לאחר מספר ממושך של לחיצות עכבר אל הכתבה של רד פיש על "אינסטינקט", יגלה שלמעט לונג ג'ון, אין עוד תגובות- למעשה, זו התגובה יחידה שם. אני מניח שבתקופה שביקורת נכתבה אני עדיין הייתי ניצוץ בעיני אמי (או סתם נער שלא ידע על דגים וקולנוע), אבל עדיין, לקרוא ביקורת כזו, ולראות את השינוי בנוסח הכללי של הביקורות לאורך השנים (???)
מה שמפחיד אותי- האם ברנש שזוכה לפרסום ביקורתו, אך לא מצליח לגרור עשרות דיונים וביקורות – או להיות שובר מודמים רציני, בסופו של דבר לא יוכל לפרסם עוד?
או שמדובר באיכות ולא בכמות התגובות- אם בכלל.
הרי האם רק העובדה שביקורת של כותב X היא על "פרל שיט", למשל, או על "שרק" תביא לבד מעל מאה תגובות, מפני שכל אחד ירצה להגיד משהו על הסרט שראה, או במדובר יותר בתוכן והאופן שבה הכתבה נכתבה-
אני מניח שמדובר בשילוב בריא של שתיהם, אבל עדיין- האם עכשיו, שהחופש הגדול נגמר (עבורי לפחות), ויהיו פחות גולשים (??? כי בעצם למה שלא יהיו אותם גולשים- רק אני ילך לישון מוקדם יותר כל לילה. ארור היום הזה!!)
האם בעתיד פחות ממאה תגובות יחשב לכישלון תגובתי צורב- וביקורות ירדו מהרשימה בתוך שבועיים, כי אף אחד לא יתעניין בהם?
או שהם ישווקו ישר לוידאו (??? נסחפתי קצת)
דווקא לא קשור
על פי מחקר מעמיק בנבכי עין הדג הגעתי למסקנה שלא איך שהכתבה נכתבה וגם לא על איזה סרט מדובר הם הגורמים הראשיים לדיונים מעמיקים. התגובות הראשונות, הן אלו שגוררות את דיוני עין הדג למחוזות רחוקים שבמקרים רבים לא קרובים כל כך לנושא הכתבה, הסרט או סרטים בכלל.
אין קשר
מספר התגובות שלו זוכה ביקורת מסוימת הוא לא פקטור בשיקולים האם לקבל ביקורות נוספות של אותו כותב, נקודה.
בניגוד לתשלום שאותו כותב דורש, ל
ראשית, אין קשר בין איכות הכתבה למספר התגובות. התגובות נובעות (במקרה הרצוי) ממה שיש לאנשים לומר על הסרט. יש סרטים (ומשום מה תמיד יוצא שאני כותב עליהם. לא שאני רומז משהו לגבי איכות כתיבתי), שאף אחד לא רואה, ולפיכך גם לאף אחד אין מה להגיד (נו, בתיאוריה. לאנשים תמיד יש מה לומר). דוגמה טובה היא רז גרינברג, הכותב לרוב על אנימה, שמעטים כאן רואים (והרשו לי לנצל את ההזדמנות להודות לו – קואובוי ביבופ בשחקים!).
דוגמה חריגה לנושא היא הכתבה על 'רקוויאם לחלום', שדווקא היא (אני מאמין, זה לא מבוסס) גרמה לאנשים לרוץ לראות את הסרט, והביאה מבול של תגובות רלבנטיות.
אה, ונשמעו שמועות על אנשים שהכתבות שלהם התקבלו רק כי הם שטפו את הכלים בבית הדג, או סידרו לו את החיבור לאינטרטנט. אחד מהשניים, אני כבר לא זוכר.
זה נכון.
הסיבה היחידה שאני מפרסם את הביקורות שלי, היא שאני שוטף לי את הכלים בבית. שחיתות.
שלא להזכיר שמועות מרושעות
על איזה כותב ששלח את הביקורת שלו נעולה תחת סיסמה, הופיע בבית הדג, והסכים לפתוח את הנעילה רק אחרי שהוא שוחד בלזניה.
מה הסיפור של הלזניה?
זו לא פעם ראשונה שאני רואה את במילה הזו (בהודעה של לונג ג'ון וגם בכלל). מי כאן מבשל לזניות? והוא (או היא) עושה משלוחים?
אני, בעיקר.
אני חובבת לזניות ידועה, ומפעם לפעם, כשנחה עלי הרוח, אני גם מכינה לזניה עסיסית ומלאה בכל טוב (כלומר, כל טוב לאלה שיכולים להעריך לזניה צמחונית).
לזניה צמחונית?
גרפילד בוודאי מתהפך בקברו…
גארפילד שולת!!!11
האם מצאנו את מה שיחליף את הפיצות
בבוחצלגיחצן הבא?
נוסטלגיה לא שלי, אבל..
אני תוהה כמה עוד אנשים יתחילו לקרוא/להגיב על כתבות ממש ישנות בעקבות ההערה הזאת…
ועוד הערה -
'אינסטינקט' היא ביקורת שנכתבה במקור עבור אתר אחר ('ריתמו' ז"ל), לפני ש'עין הדג' היה קיים, והיתה בין הביקורות הישנות שסופחו לאתר החדש בראשית ימיו על מנת לתת לו קצת נפח. אבל דוקא בביקורת הזאת אני לא רואה שינוי גדול בין סגנון הכתיבה שלי אז לזה של היום.
אוי, נו באמת...
בכתבה על 'אינסטינקט' התגובה היא לא שלי, אלא של עין-חדה.
אנחנו לא מפרסמים כתבות לפי כמות התגובות שהן יביאו, אלא לפי האיכות.
למרות זאת (ואני קצת סוטה מהנושא), ברור שסרט שהוא מבוקש יותר, יקבל עדיפות גבוהה יותר לפרסום מאשר סרט קטן שכמעט אף אחד לא ראה (אבל זה לא השיקול יחיד).
בכל אופן, אם היינו רוצים הרבה הרבה תגובות לכל כתבה, היינו מבקשים מהכותבים לעשות אותן פרובוקטיביות בכוונה. למשל: 'שרק' סרט זוועה, 'נערות שעשועים' פסגת היצירה ובעל אמירה חברתית נוקבת, וכן הלאה. אבל זו לא המטרה.
המטרה היא להביא את דעתנו הצנועה על סרטים. מי שירצה – יגיב. מי שלא ירצה – לא יגיב. אנחנו לא עורכים תחרויות למי יש הכי הרבה תגובות. דו"ח מודמים שבורים הוא יוזמה פרטית שמביאה נתונים סטטיסטיים פיקנטיים, וככה צריך להתייחס אליו.
שניה. פיספסתי משהו.
אני יודעת שאתם עובדים המון על כל כתבה, רואים תוצאות (בעיות עיכול של צפרדע… מי עוד משקיע בנו ככה?), ולכן לוקח לכתבות הרבה זמן לעלות (לפעמים). אבל אם יש ביקורת על סרט קטן ולא מוכר מספיק אתם:
א. תוותרו עליה
ב. תדחקו אותה לצד כשיהיה לכם יותר זמן פנוי
או: ג. תדחקו אותה לצד ואז תוותרו עליה?
האתר הרי גדל במהירות עצומה בקשר לתגובות, אבל הכתבות לא זזות כ-ל כ-ך מהר.
(ואלו חלילה וחס לא טענות!)
לא נוותר ולא נדחוק.
כשיוצאים סרטים חדשים לשוק, דחוף לנו יותר להעלות ביקורת לסרטים הגדולים – אלה שברור שכולם ידברו עליהם. כך שאם ביום מסוים הבחירה שלי תהיה בין להעלות את 'כוכב הקופים' או את 'שיקוי לילה' – אני אעלה את 'כוכב'. אבל זה לא אומר שלא נעלה בכלל את הסרט הקטן יותר.
מצד שני, סרטים עכשווים מקבלים עדיפות על פני "מה היה", כך שאם ניקח שוב את 'שיקוי לילה' הקטן, והפעם הבחירה שלי תהיה בינו לבין 'מטריקס' או 'גלדיאטור', אנחנו נעלה את 'שיקוי לילה'.
בכל מקרה, זה לא השיקול היחיד. למשל, כותב שמזמן לא כתב ביקורת, יקבל עדיפות על פני מישהו שכבר נמצא בעמוד הראשי.
ולפעמים העלאת הכתבה היא סתם פונקציה של כמה זמן לוקח לערוך אותה (כאשר כתבות שכמעט ולא צריך לערוך, מקבלות עדיפות על פני כאלה שיש בהן הרבה עבודה. במיוחד אם אנחנו מתפנים לעריכה בשעות הלילה).
אני חושבת שמעיון באתר – אפילו בעמוד הראשי – אפשר לראות שאנחנו מעלים המון ביקורות לסרטים קטנים.
קורה שהביקורת מחכה אצלנו המון זמן (כמו 'The Cell', או 'אל תשטו באהבה' שקיבלנו הרבה לפני שידענו שהוא ייצא בארץ), אבל בסופו של דבר הן עולות.
תודה לך יקירתי על התשובה המפורטת
מאחר שהתחלתי את הפתיל הזה
אני מוצא את עצמי חייב לחזק את דבריה של לונג ג'ון. הדו"ח אינו יוזמה רשמית של האתר אלא פרטית וסטטיסטית בלבד שלי ולש אפסאלון, במטרה לעקוב אחרי התנועה בדג. פרסמתי אחד אחרי שכולם שאלו שאלות חוזרות ונשנות בנושא, ובשל תגובות חיוביות החלטתי להפוך את העניין למנהג של פעם בחודש.
ושוב – אין שום התבססות על הנתונים שמתפרסמים כאן בכל החלטה של הדג וצוותו. אין שום מטרה להטעות או להלעיג או בכלל.
ולוהג ג'ון – כשם שסרטים כל הזמן שוברים שיאים רק בגלל שמחיר כרטיסי הקולנוע בארה"ב מאמיר, כך כתבות בדג ממשיכות לשבור שיאים באופן כזה. כמובן שאין הדבר בא להטיל דופי בסרטי העבר, אבל זה כיף, אז למה לא?
תומכי המהפכה מצביעים בריפרש!