במקור: Big Trouble in Little
במאי: ג'ון קרפנטר
תסריט: גארי גולדמן ודייויד
ז. ווינסטיין
שחקנים: קורט ראסל, קים קטרל,
דניס דאן, ג'יימס הונג
אה, נוסטלגיה. אחד הקשיים הרציניים ביותר בצפייה בסרט אותו ראית לאחרונה לפני שנים רבות הוא הפער בין הסרט כפי שאתה זוכר אותו לבין הסרט כפי שהוא באמת. הדבר בולט במיוחד בסרטים ישנים אשר יוצאים סוף כל סוף בדויד, או אז ניתן לראות את גדולתם או את מיושבנותם בתמונה חדה וברורה ובצליל היקפי. לכן בכל פעם שאני אוחז בעטיפת סרט כזה, לפני שאני פותח אותו ומכניסו למכשיר, אני שואל את עצמי האם באמת אני רוצה לראות את הסרט, או שעדיף להסתפק בזיכרון הצפייה בו בלבד. למרבה שמחתי, במקרה של 'צרות גדולות בצ'יינטאון', ההחלטה לראותו מחדש היתה ההחלטה הנכונה.
הסרט נעשה על ידי ג'ון קרפנטר, כמעט סמאח בזמנו, אשר מוכר בעיקר לחובבי סרטי מד"ב ואימה תודות לסרטים כמו 'ליל המסכות', 'הבריחה מניו-יורק' (גם הוא, כמו 'צרות', בכיכובו של קורט ראסל), 'הדבר' (רימייק לסרט אימה-מד"ב קלאסי מוצלח, שוב בכיכובו של קורט ראסל) ו'איש הכוכבים'. בעת האחרונה לא הצליח קרפנטר לחזור לגדולתו ('כפר הארורים' היה מאכזב ביותר, ו'ערפדים' לא היה יותר מסתם משעשע) ועתה כולם מחכים לסרטו החדש 'רוחות הרפאים של מאדים'.
'צרות גדולות', שנעשה ב- 1986 הקדים את זמנו והיה אחד מהסרטים ההוליוודיים הראשונים שאימצו את סגנון ה-Hong Kong Action Theater (אקשן הונג-קונגי): בתקופה בה התשובה לשאלה "?What is the Matrix" היתה "מונח מתחום המתמטיקה", כאשר נמרים ודרקונים הופיעו בעיקר במשחקי תפקידים, ויונים עפו בהילוך איטי באוויר רק במופעי קסמים ששודרו בטלוויזיה, קרפנטר בחר לעשות סרט עם קרבות קונג פו רבי משתתפים, ועם אנשים שריחפו באוויר תוך כדי צחצוח חרבות נמרץ. הקהל הרחב בארה"ב לא כל כך עיכל את הסגנון הזה כשהסרט עלה לאקרנים לראשונה, ולכן 'צרות גדולות' לא הצליח בקופות. רק עם הגעתו לוידאו זכה הסרט לעדנה מחודשת ולמעמד של סרט קאלט.
העלילה של הסרט היא פשטנית למדי בבסיסה: החבר'ה הטובים נגד הנבל הרשע. קורט ראסל הוא ג'ק ברטון, נהג משאית משלומפר ודוחה, אשר נחלץ לעזרתו של ידיד סיני החייב לו כסף, לאחר שארוסתו ירוקת-העיניים של הידיד נחטפת.
הרקע להתרחשות הוא רובע צ'יינטאון, ונסיונותיו של לו-פאן, מכשף סיני בן 2,000 שנה, להשתלט על העולם. הבעיה של אותו מכשף – כמו שכל מי שניסה להשתלט על העולם יודע – היא שתמיד יש מישהו גבוה יותר בשרשרת המזון. במקרה של לו-פאן מדובר בקיסר של סין, שקילל אותו וגזר עליו להתקיים כרוח רפאים. על מנת שיוכל להשתלט על העולם, לו-פאן צריך ראשית להפוך חזרה לבשר ודם, ולשם כך עליו לפייס את אל המזרח ואת הקיסר, באמצעות קורבן בצורת אישה ירוקת עיניים. מה אפשר להגיד, החיים היו הרבה יותר קלים ופחות מעניינים אם הם רק היו מסתפקים בעדשות מגע צבעוניות.
כך מצטרפות לסרט שתי נשים בעלות עיניים ירוקות, שדים ורוחות רפאים ממינים שונים, ומספר לא קטן של קרבות מגע.
ראסל מפגין את קסמו בתפקיד האנטי-גיבור, זה שנקלע לזמן ולמקום הלא מתאימים ובכל זאת מצליח להציל את היום, יותר במזל מאשר בכוונה. הסרט מתובל בהומור רב ובקטעי פעולה שלא היו מביישים שום סרט פעולה עתיר תקציב. קטעי הקונג-פו אמנם לא מגיעים לרמתם של סרטים כמו 'מטריקס' ו'נמר, דרקון', אבל יש לזכור ש'צרות גדולות' הקדים אותם ב13- שנה, ועל מה שחסר במשך הריחוף מפצה הסרט במרץ ובאנרגיה. לעומת האריכות הדברנית של 'נמר, דרקון' והטכנובאבל של 'מטריקס', 'צרות גדולות' הוא רכבת שדים שאינה עוצרת לרגע.
'צרות גדולות' מכיל גם מספר לא מועט של דמויות משנה מופלאות: גרייסי לאו, מושא האהבה-קינטור של ראסל, אותה משחקת קים קטרל (המפגינה את העצמאיות, הציניות והסקס-אפיל שהפכו ברבות הימים לסימני ההיכר של סאם ג'ונס, דמותה ב'בסקס והעיר'); אג-שן, המכשף הטוב העוזר לגיבורים, ומסביר לצופים מעט על מיתולוגיה סינית; ולו-פאן, הממלא בהצלחה את תפקיד הרשע הקלאסי, וככל רשע אחר יש לו מגוון עוזרים, החל בשלוש ה"סערות" (אשר אחד מהם גרם לי, לראשונה לאחר דארת' ויידר, לשאוף ולנשוף באופן שהדאיג את הסביבה הקרובה), עובר בחיית המחמד השעירה שלו, וכלה ביצור מרחף שכולו עיניים.
'צרות גדולות' עומד יפה מאוד במבחן הזמן, בעיקר בצפייה בגרסת הדויד, המציגה את הסרט בפורמט מסך רחב. האפקטים, כולל הצ'יזיים שבהם, נראים טוב למרות גילם, העלילה והדמויות מבדרות ביותר, ואין בסרט רגע אחד משעמם. למשך כשעה וארבעים הרגשתי שוב כמו שהרגשתי כשראיתי את הסרט לראשונה לפני למעלה מעשר שנים.
עכשיו נשאר לי רק לקנא במי שיראה את הסרט באמת בפעם הראשונה.
- אתר מעריצים מקיף של הסרט
- ג'ון קרפנטר – אתר מעריצים
- קורט ראסל – השיר
- סאם ג'ונס – אתר מעריצים
- צ'יינטאון אונליין
- סין הקטנה – הסרט המצויר
- אקשן הונג קונגי
- Beholder
ברכות על ההביקורת המעניינת
למי שייך השיר המשעשע שבלינק?
מזל טוב על הביקורת,
whoever you are ותודה על הביקורת הטובה
על הסרט.
צרות גדולות זה סרט ממש כיפי.
מי שלא ראה תקשיבו לרותם ותשכרו אותו בוידאו/דויד
בהקדם.
שווה ביותר.
מה זאת אומרת ''whoever you are''?
למה, כשנונו כתב פה בפעם הראשונה (בלי שהוא הגיב לפני זה) שאלתם מי זה?
קרפנטר הוא שנוי במחלוקת
יש לו סרטים מעולים שגורמים לך לחשוב ויש לו סרטים גרועים. דיי משונה שיש במאי שיכול להוציא יצירות מופת ובאותו זמן גם שטויות.
אבל עדיין, מומלצים מאוד "ליל המסכות" (רק הראשון!!!) והסרט שלפי דעתי הכי טוב שלו, לא ממש מפורסם בארץ, אבל קוראים לו They Live. בעברית אני חושב שקראו לו "מחיר החיים". אחרי שתראו את הסרט הזה, תחפשו קונספירציות בכל מקום…:)
ומהעם H20, זה לא השם הטכני למים?
ג'ון הנגר (קרפנטר) היה שותף גם ל"הלואין 7: 20 שנה אחרי" (או בשם הקוד המשעשע : H20)
סרט קצר מאוד (שעה ועשרים) אבל משופע בכל כוכבי "דוסון" למינהם. כמו כן הטראשיות שלו די הצחיקה אותי, במיוחד מסרט שהופק ע"י קווין "צעקה" ווילאמסון.
ובנוגע לג'ון עצמו- הוא מסוג "הבמאי שרוהצ לעשות הכל"- הוא עורך, מלחין, כותב ומפיק את כל סרטיו- השג מרשים, שלעיתים בא על האיכות (לעיתים.. קרובות).
לרוב במאים טובים עושים גם שטויות- יש לזה סיבות שונות- שנות השמונים והשפעתם המזיקה, מחסור בתסריט רציני, ושטויות אחרות.
מזל טוב על הביקורת, רותם
ביקורת ענינית ומצויינת על אחד הסרטים שגדלתי עליהם. למי שפיספס, מדובר בסרט קאלט מהליגה הראשונה, מהסוג שגם בצפיה העשרים מחזיק אותך (אוקי, אותי, לפני עשר שנים) עד הסוף. מומלץ בחום (ואכן, ממש חם עכשיו אז בלי שום תירוצים).
לגבי התת-סמאח קרפנטר – ראיתי לא מזמן את "ערפדים" שלו (סרט חדש יחסית מ-98) רק בגלל שהשם שלו הופיע על העטיפה (חשבתי בטעות שהוא ביים את ליל החיים-מתים). זה סרט הערפדים הכי דפוק, משעמם ומתסכל שנוצר אי פעם. שומר נפשו ירחק.
אבל אין לי מה להתלונן, לי יש את "צרות גדולות" בווידאו (נה-נה!). משום מה יש לי חשק עז לראות אותו מחר…
באמת??
אני דוקא חשבתי שערפדים זה סרט נחמד- לא גאוני או משהו אבל בהחלט מעביר זמן טוב.
באמת.
"ערפדים" הוא סרט משעמם וגרוע. ה"גיבור" כל כך קשוח שהערפדים לא מסכנים אותו במהלך הסרט בשום צורה (חוץ מסצינת הסיום המשמימה). כתוצאה מכך, אין שום מתח בסרט (ביחוד שלא אכפת לאף צופה מהגיבור). בכלל, הסרט בנוי בצורה כל כך סטריאוטיפית ועלובה שעדיף לצפות בכמעט כל סרט אקראי ב-AXN על הקשקוש הזה. פשוט נפילה ענקית.
מרבית הסרט נאבקתי בדחף עז לשרוף את הקלטת ולעבור לצפות במשהו איכותי יותר – נגיד יצפאן או הופעה חיה של אלי לוזון בקרית-אליהו. הסיבה היחידה שהמשכתי לצפות עד הסוף זה הסיכוי הקלוש שהערפדים ינצחו ויענו את הגיבור למוות בדרכם לשליטה עולמית.
בקיצור, לא סתם סרט רע. סרט רע ומרגיז.
בתור אחת שהיא חובבת ערפדים.
מישהו יכול למצוא את האדיבות להגיד לי בכלל על מה הסרט. תמצות קצר של העלילה (עם או בלי ספויילרים לי זה לא משנה) יתקבל בברכה
אני כבר לא כל כך זוכר
בכל מקרה, יש שם צייד ערפדים יהיר ומאוד "קשוח", וקבוצת ערפדים טיפשה ואימפוטנטית. כל הסרט מורכב מסצינות אווירה מייגעות. סה"כ זה סרט שקשה להחזיק בו את העינים פתוחות, ולא מפחד. טוב, מישהו בטח זוכר יותר טוב ממני את העלילה (אם היתה אחת)
צל-אפור, חובב ערפדים בגריל.
ועל זה יש לי רק לשיר...
(זה לא רק פסקול לפרסומת שמנסה לחקות את המאטריקס!)
סהדי במרומים
שמדובר בסרט ממש שווה צפיה.
בושה, חרפה וכלימה.
מהר לרוץ ולראות. סרט חובה, משעשע וכיפי להפליא!
הסרט כבר שודר בטלויזיה
(כבלים או ערוץ 2, שכחתי). נדמה לי שאפילו יותר מפעם אחת.
משהו כמו פעם בחודשיים בערוץ 4
בכבלים, בד"כ משובץ במסגרת הצהריים של שבת/שישי הכל כך נחשקת…
לפחות עד כמה ששמתי לב, ועכשיו מעצבן אותי שכבר כמה פעמים ראיתי סרט העונה לתיאור (אני פשוט יודע שזה הוא) והפסקתי כי הוא נראה לי כאילו הוא סתם עוד סרט (אל תסתכלו עלי ככה, דקה מאמצע של מועדון קרב, ממנטו, 12 קופים או כל סרט טוב (ברמה זו או אחרת) אחר הייתה עלולה גם היא לגרום לאותן תוצאות – למרות שבמקרה שלהם זו הייתה צריכה להיות דקה מאוד מיוחדת…)
קרפנטר אכן היה סמאח בעברו
אבל כל הסרטים שהוא ביים מאז זה שנכתבה עליו הביקורת הנוכחית היו על-הפאנים, וכך הוא איבד, לדעתי, את סמאחיותו.
בכל אופן, הסרט הכי טוב שלו (בסך הכל השני שהוא ביים) היה דווקא סרט מחוץ לז'אנר המד"ב/פנטסיה/אימה אלא סרט משטרה – "הפשיטה על רובע 13". לטעמי, סרט המשטרה הכי טוב של כל הזמנים (ביחד עם "הארי המזוהם"). אני מחכה שיוציאו אותו על DVD ואני אוכל להפסיק לצפות בעותק שהקלטתי מערוץ הסרטים עם הסאונד הדפוק.
ומז"ט על הביקורת הראשונה, כן ירבו וכו'.
מצטרף לברכות.
אני עדיין מחשיב את "צרות גדולות" בתור אחד הסרטים הכי טובים שיצאו אי פעם. זה סרט שמבחינתי עומד שם עם הנסיכה הקסומה מהבחינה שאפשר לראות אותו עוד פעם ועוד פעם, יום אחרי יום ועדיין לא להשתעמם. זה סרט שאחרי שנגמר מרתון הסרטים וכולם הלכו הביתה, תקעתי אותו בוידאו ונשארתי עם עוד שני חברים בשלוש בלילה כדי לראות אותו עוד פעם.
אני גם ממליץ לכל מי שיש לו את הסרט להוציא אותו מחר ולראות אותו עוד פעם. אותי זה אף פעם לא שיעמם.
כפר הארורים
מי שרוצה לראות את הסמאח קרפנטר בשפל המדרגה יוכל לראות את כפר הארורים ביום שישי הבא בערוץ 1.
כפר הארורים?
האם מישהו מוכן לספר לי על מה הסרט?
כי אם זה הסרט שאני חושבת שהוא, זה סרט נדר, אפל וכייפי, שחברה שלי הכריחה אותי לבוא אליה בשביל לראות אותו.
כפר הארורים
זה הסרט עם הילדים המוזרים עם השיער הלבן. נזכרת?
כפר הארורים
:)
תמיד זכרתי, רק לא ידעתי אם מדברים על אותו אחד.
אני אהבתי את הסרט מאוד, מאוד.
אבל כל שאר העולם שנא, למרות שנהרגים שם ילדים על ימין ועל שמאל.
הסוף לדעתי היה צריך להיות שונה, למרות שאני בדרך כלל פריקית של הפי-אנד, ודווקא חברה שלי שסוף מרושע מעולם לא הפריע לה (נו, מלאך המוות, היא רגילה לסופים רעים), העדיפה את הסוף שהיה.
כפר הארורים
עלית על נקודה חשובה. כל סרט הוליוודי שבו הורגים ילדים על ימין ועל שמאל לא יכול להיות ממש דפוק.
למרות זאת, הסרט לא נחרט בזכרוני כסרט אימה איכותי במיוחד. מה לעשות.
דרך אגב, לכל הקטנונים בכנופית "משעמם לנו אז נרד על Xמנית לעתיד" – נראה שגם אחרי 16 שעות רצופות של קריאה באתר (טוב, אולי קצת הגזמתי) ה-Xמנית עדיין מסוגלת לנסח תגובות כמו שצריך. Xמנית שולתת!!1 (ברוך שובך, טוב שלא החלפת ניק)
וואיהי.
אני אוספת לעצמי מעריצים באתר. :)
ואל תחשבו שזה כל כך מדהים שאני ערה, וערנית, עד עכשיו, התעוררתי בשתיים.
ועם כל מה שאני משלימה, אני לא אתפלא אם אני פה כבר 16 שעות…
סוף גרוע?
אז תני לחברה שלך לראות את Failsafe.
פשוט סרט מצויין וגם דיי חדש למרות שהוא נראה ישן בגלל הצילום בשחור לבן. כן, כל הסרט בשחור לבן.
זה מספר על ריצ'ארד דרייפוס הנשיא שנאלץ להסתבך עם מפציץ שמוטס על ידי ג'ורג' קלוני שעבר את נקודת ה-Failsafe בטעות בדרכו להפיל פצצה גרעינית על מוסקבה. וכל הסרט הם מנסים לשכנע את הטייסים לחזור אבל הטייסים משוכנעים שהמיכשור שלהם הוא שתקין ושכל החברה ב-NORAD הם תחבולה רוסית.
http://us.imdb.com/Title?0235376
פשוט סרט מצויין.
סוף גרוע?
האם יש כאן הומאז' לד"ר סטריינג'לאב ו/או ל- Crimson Tide?
מה?
מצטערת, כנראה יש לי קליטה איטית באופן מדהים, אבל גם בפעם החמישית שקראתי לא הבנתי, על מה הסרט, או את הסוף.
ניטפיקינג עצבני
למיטב זכרוני, כיוון שהסרט נעשה בשנות השישים, המפציצים שם הם לא B2 אלא דווקא B58 (מפציץ על קולי, ארבע מנועי, ולא מוצלח במיוחד). ואיך שהוא, העותק שלי נגמר בדיוק בתחילת הכתוביות.
אבל לעניין ישראל, יש להזכיר שאדם רגיל אינו זוכה לתעודת שפיות רשמית. "ערפול", ככה אומרים.
מה???
מה לתעודת שפיות, בני אדם רגילים, והכוח הגרעיני של ישראל?
מי זה ישראל הזה ולמה הוא מפצח גרעינים מתחת לחלון שלי?
ובקיצור, טווידלדי – אתה מצטרף למועמדי המוישה ל'הודעה הכי תמוהה של השנה'.
אבל המצב פה יותר גרוע מבמוישה:
הוא מחזיק ב12 מתוך 13 מועמדויות…
כפר הארורים:
ליתר דיוק, שפל השפלות המושפלת של המדרגה. סרט אדיוטי ומעיק. ראיתי אותו בקולנוע (קולנוע "עצמון" החיפאי- פיסת נוסטלגיה) ואני לא זוכרת ממנו הרבה, חוץ מטעם רע שהוא הותיר.
אכן,
ארור היום שבו ראית אותו!
(בדיחות מטופשות של אנשים עייפים. סליחה מראש)
בכ לזאת, אני מניח שאת מתכוונת למחודש- בעוד המקורי שמר על "איכות" מסויית (או אולי היא נוספה רק מפני שעכשיו הוא מעין "קלאסי")
אבל עדיין, לראות את כריסטופר ריב נכה, ועוד לא כ"סופרמן"- לא נראה לי.
אכן, אכן....
כוונתי לחידוש של קרפנטר משנת 1995.
סרט חביב ,אבל בקשר לדויד..
מזל טוב על הביקורת הראשונה שלך!
בכל אופן, אני תוהה- האם הסרט יאצ באזור 1 או 2 מתורגם או לא? כמו כן, האם יש אפשרויות נוספות שיאפשרו לי להעביר עוד שעתיים לארח הסרט (ראה קריינות במאי, או בכלל כל העומס שיש בדויד של "היום השלישי")
כמו כן, הרי הסרט משנות השמונים המופלאות, שבהן דולבי דיגיטל לא היה קיים (דולבי סטריאו שלט בכל סרט אז)- האם עשו לסרט טובה, וערכו מחדש את הסאונד, כך שיתאים למערכת מכובדת (המרה כזאת עשו, למשל ל"אחרון המוהיקנים")
לא שהשאלות שלי קשורות לסרט עצו, או לביקורת, אבל עדיין הייתי רוצה לדעת..
סרט חביב ,אבל בקשר לדויד..
הסרט יצא באיזור 1, בגירסה מיוחדת של שני דיסקים. יש קומנטרי של קרפנטר וראסל ועוד כל מני תוספות:
http://www.amazon.com/exec/obidos/ASIN/B00005A3KU/qid=998059502/sr=1-1/ref=sc_d_1/002-8477060-1562442
ולמי שרוצה את הטריילר
יש טריילר חדש ברשת (ז"א, חדש ברשת, לא חדש לחלוטין):
http://www.movie-list.net/classics/big-trouble-in-little-china.mov
איפה משיגים
חיפשתי את הסרט בבלוק באסטר ואין אותו, איפה אפשר להשיג את הסרט ב DVD לצפייה?
ובכן, הנה סרט שבניגוד למה שנאמר בביקורת* לא באמת עומד טוב במבחן הזמן
אני לעיתים קרובות נותן את שוברי הקופות מהאייטיז בתור דוגמה לאיך פעם ידעו לכתוב תסריטים לשוברי קופות והיום לא כל-כך. במובן הזה, "צרות גדולות" הוא הפוגה מבורכת: הוא שיעור מצוין מאותו עשור לגבי איך *לא* לכתוב תסריט לשובר קופות או לכל סרט שהוא, לצורך העניין.
עם מה נתחיל? עם הגיבור. התסריט לסרט הזה לא מצליח להתאפס בשום מקום על למה הגיבור שלו נמצא שם. הוא רוצה את הכסף שלו. לא, רגע, הוא רוצה את המשאית שלו. לא, רגע, הוא רוצה את הבחורה, לא רגע הוא… בעצם, משלב די מוקדם, הוא מוותר על הכסף, והמשאית, והבחורה, ואין לו שום סיבה בעולם לא להגיד "כוס אמק", ללכת הביתה ופשוט לתבוע את החבר שלו על הכסף שהוא חייב לו ואת הביטוח על המשאית. ועוד לפני השלב הזה, הסרט נכשל טוטאלית בלתת למה שקורה בו תחושה של היגיון פנימי (ועל קצב סביר אין מה לדבר בכלל). הגיבור נע בסהרוריות מוחלטת מסצנת מכות אחת לאחרת, שברובן הוא מפסיד כבר בהתחלה והחברים שלו צריכים להשלים את העבודה בשבילו (לא ממציא את זה) כשבין הסצנות האלה אין שום קשר נראה לעין, ולגיבור אין מושג לאן הוא צריך ללכת. אבל זה בסדר, כי הסרט זורק פנימה בלי סוף דמויות שתפקידן מתמצה בלמשוך את הגיבור באף לסצנה המיותרת הבאה, ומהרגע שתפקידן מסתיים הן פשוט… נמצאות שם בלי לעשות כלום.
ואז, כשמגיעים לסוף הסרט, פתאום אחת הדמויות שולפת איזה הוקוס-פוקוס מהשרוול, שלא שמענו עליו קודם, ופותרת את כל הבעיות בטייס-אוטומטי. אוי. לכל הבעיות האחרות בסרט אפשר היה לסלוח איכשהו אם לא היו בוחרים לסיים אותו ככה, ולגלות לנו שהסרט הזה היה בדיחה אחת ארוכה על אמריקאי, ישראלי ופולני (ורוסי, וגרוזיני, ופרסי, ועוד כמה לאומים בהתחשב בכמות הדמויות הדו-ספרתית שממלאת את הסרט הזה ללא צורך כלשהו) רק כדי לומר לנו בסוף "רגע, שכחנו, היה שם גם כורדי".
והפעלולים הם… בסדר, נגיד. להתיישנות בתחום הזה אפשר לסלוח יותר, אני מניח, אם כי בתחום הפעלולים הלא-פיזיים, הוא באמת מציג לנו אפקטים מכוערים בצורה לא-רגילה.
איכשהו, אני זוכר את "הבריחה מניו-יורק" של אותו במאי בתור סרט הרבה יותר מגניב, אבל אחרי החוויה שהיתה לי עם "צרות גדולות" אני קצת מפחד לחזור אליו.
* כן, הביקורת היא מלפני 18 שנה, אני יודע, דברים משתנים.
אני דווקא (בצפייה לפני.. 5-6 שנים?) אהבתי יותר את "צרות" מ"הבריחה"
ועכשיו אני חושש על שניהם.