אטלנטיס

במקור: Atlantis:
st EmpireסThe L
במאים: גארי ארוסדייל
וקירק וייז

תסריט: טאב מרפי
קולות: מייקל ג'יי פוקס,
ג'יימס גארנר, לאונרד נימוי

אני מאוכזב.

חיכיתי הרבה זמן לסרט הזה, בציפיה דרוכה. אני אוהד אנימציה ודיסני מושבע. בכל הסרטים המצוירים שלהם שיצאו בשנים האחרונות צפיתי באדיקות דתית. עוד יותר מזה אני אוהב את צמד הבמאים, גארי טראוסדייל וקירק ווייז, ואת הסרטים שעשו בעבר ('היפה והחיה' ו'הגיבן מנוטרדאם'). לכן כששמעתי על 'אטלנטיס' הרגשתי כמו ילד קטן, עם המון המון זמן פנוי, בחנות צעצועים שהכל בה בחינם. הציפיות שלי ירדו רק במקצת כשהגיעו הביקורות הפושרות מחו"ל.

'אטלנטיס' הוא לא סרט רע. יש סיכוי טוב שתהנו ממנו. אבל הוא גם לא הסרט שחיכיתי לו, ולא הסרט שיחולל מהפכה במסורת של דיסני. וחבל.

'אטלנטיס' הוא כן סרט בעייתי, מהרבה בחינות. כשיצאתי מאולם הקולנוע לא בדיוק ידעתי מה אני חושב עליו או מרגיש כלפיו. אז ישבתי וניסיתי לברר ממה בדיוק אני מאוכזב, מה יש ומה אין בסרט הזה. והרי התוצאה לפניכם, רשמיו המבולבלים של מכור דיסני (מיל.) שבור.

אז מה בדיוק הבעיות של הסרט הזה?

העלילה.
מה?!
נכון, ברוב הסרטים של דיסני לא הייתי מצפה להרבה בתחום העלילה, אבל זוג הבמאים הזה הוכיח את עצמו בעבר כמי שכן שמים פס. מלבד זאת, כאן מדובר בסרט הרפתקאות מד"בי אמיתי. גיבור הסיפור הוא מיילו (המדובב בקולו של מייקל ג'יי פוקס), בלשן וחוקר שעובד בחדר הדוודים של מוזיאון בוושינגטון, ורוצה למצוא את אטלנטיס, שאותה חיפש סבו החוקר. בידי מיילו נופלת ההזדמנות לעשות זאת, והוא יוצא למסע עם צוות מובחר (הקפטן, סגניתו האמיצה, מומחה לחפירות, מומחה לחומרי נפץ, מכונאית לטינית טינאייג'רית, וקומיק רליף). מובן מאליו שהם מגיעים לאטלנטיס, ואם אתם עדיין לא יודעים מה הם מוצאים שם, לא נגלה לכם.

הבעיה העיקרית של הסרט מהבחינה העלילתית היא שהוא ד-ח-ו-ס. ההרגשה היא שלסרט יש כל-כך הרבה התרחשויות לדחוס בתוך 90 דקות, שלא נשאר לו זמן להתעכב כדי לחוות ממש שום קטע. אין זמן להבין את היאוש של מיילו בתחילת הסרט. אין זמן להתפעל מההזדמנות שנפלה בידיו ומתחילת המסע, אין זמן להתפעל מהאקשן, אין זמן להתפעל מהסכנה.

היעני-טוויסט שבאמצע הסרט צפוי מההתחלה, ולא מתוחכם במיוחד. אולי אם היה קצת יותר אכפת לי מהדמויות זה היה עושה לי משהו. אולי אם הייתי מכיר אותן טוב יותר. אבל לא היה זמן לזה.

הדמויות.
מי?!
גם בנושא הזה, מרוב הסרטים של דיסני ממילא הייתם מצפים לדמויות עם עומק של נעל. אבל מקירק וגארי אני מצפה ליותר.

ב'אטלנטיס' יש אוסף מגוון של דמויות (שחס וחלילה אף קבוצה אתנית לא תוזנח), שאף אחת מהן – פרט אולי לדמות הראשית, מיילו – לא מפותחת מספיק, וברוב המקרים לא נעשה כל ניסיון לפתח אותן. ישנן שתי דמויות נשיות בסרט: הלגה – שנראית, כמו ששמה מרמז, כאילו כרגע יצאה מסרט פורנו, ולא ברור בדיוק מה היא עושה בסרט חוץ מלהיות חתיכה, וקידה – היפהפיה האטלנטית שמטרתה היחידה היא להיות היפהפה האטלנטית ולתת לגיבור במי להתאהב (למרות שלא ברור בדיוק מתי ואיפה הוא מספיק להתאהב בה).
הנבל של הסרט (אם אפשר ממש לקרוא לו "הנבל" כיוון שהוא די עלוב) שטחי כתמיד, אבל גם הוא לא מספק ריגוש רב. וישנה דמות אחת מהצוות שנלווה למסע של מיילו – מולייר משהו, המכונה "Mole" בדרך כלל – שהוא ממש בלתי נסבל, לא מצחיק, וגם לא מתאים לסרט מבחינה סגנונית, בדמות ובסגנון האנימציה. לגמרי לא ברור לי למה הוא נכנס לסרט.

ובכל זאת, הנקודות החיוביות?
יש, בהחלט.

קודם כל, האנימציה מדהימה ביופיה. העיצוב מקסים ומיוחד, בדיוק כפי שקיויתי שיהיה. הפסקול יפה ומשרת את הסרט היטב. ה"משחק" של הדמויות מוצלח, גם אם לא מאד מושך את הצופה לתוך העלילה.

הנקודה החיובית העיקרית בסרט היא דוקא האקשן. קטעי האקשן ב'אטלנטיס' – בעיקר בשתי סצינות מרכזיות – מתוזמנים היטב, הבימוי יעיל, והם פשוט עובדים. בניגוד לסרטי אקשן קייציים אחרים, כמו'המומיה 2', למשל, ב'אטלנטיס' האקשן לא נראה כאילו הוכנס בשרירותיות לתוך העלילה. או, כן, הוא גם נראה הרבה יותר טוב.

לא ברור למי מיועד 'אטלנטיס': הסרט לא מצליח להחליט אם הוא סרט הרפתקאות למבוגרים או לילדים, ולכן נשאר תקוע בין השניים. הוא עלול שלא לעניין את המבוגרים שאינם חובבים סרטי הרפתקאות, ולהפחיד את הילדים הקטנים מדי. אבל אם יש בכם חיבה לאקשן ולסרטים מצויירים אחרים של דיסני, לא הייתי דואג יותר מדי.

דיסני תקועים בפוזה של יצרני בידור לילדים כבר הרבה שנים. בסרט הזה הם ניסו לפרוץ את המסגרת הזאת, ולהגדיר מחדש את קהל היעד שלהם, ולכן הסרט הזה נפל בין הכיסאות, הן מבחינה אומנותית (כן, גם בדיסני יש חיה כזאת) והן בקופות, שם הוא צולל במהירות.

אני עדיין מחכה שיגיע הסרט שישנה את כל זה. אבל עכשיו אני כבר לא אעצור את הנשימה.