במקור: The Art of War
במאי: כריסטיאן דוגואי
תסריט: וויין ביץ'
שחקנים: ווסלי סנייפס,
אן ארצ'ר, מארי מטיקו
סאן טסו אומר: בקרב, עדיף לתת לאויב שלך עם נבוט על הראש, מאשר לקוות שיחליק על קליפת בננה.
מי שמסתובב בימים אלו ליד הגבול עם לבנון, עלול למצוא את עצמו מול חילי או"ם שחורי עור ממוצא ניגרי. הם נראים זחוחי דעת מעט ומשום מה הם מחייכים כל הזמן, כאילו הם לא מבינים מה בדיוק הם עושים כאן ליד הבריכה בקיבוץ. הם פה כדי לשמור על השלום העולמי, שלא יברח לשום מקום. והם הרי בכלל הצטרפו לאו"ם כדי להיות ווסלי סנייפס.
כן, כן. ווסלי סנייפס. מי שלפני כמה שנים היה שחקן אופי רציני, ואפילו שיחק אצל ספייק לי איזה פעם או יותר, אבל משום מה החליט לאחרונה להפוך לסטיבן סיגל השחור. ועכשיו הוא משחק סוכן סמוי של האו"ם, מין סוכן חרש – חצי ג'יימס בונד, חצי ברוס לי. והוא נלחם על מנת לתת לעולם עתיד טוב יותר, בדיוק כמו חברינו הניגרים, רק שאותם שלחו לקיבוץ במקום לניו יורק, שבה מזג האויר יותר טוב, וגם אם אין שם מתנדבות משבדיה, עדיין מצב המזון משובח יותר מאשר בחדר האוכל. נשבע לכם שווסלי סנייפס לא צריך לאכול קוטג'.
סאן טסו אומר: אחרי שאתה כורת את הראש, כדאי שתבעט בגופה, רק כדאי לוודא באופן סופי.
עכשיו חברים, אני לא רוצה להיות הרע שבחבורה, זה שתמיד מביא את הבשורות הרעות. אבל סוכן חשאי של האו"ם? לא מצאתם משהו קצת פחות תלוש? מה דעתכם על סוכנת חשאית של חברה להשכרת רכב? או שליח סמוי של מק'דונלדס? לא יותר מוצלח? כלומר תגידו לי, מישהו מהתסריטאים ראה פעם חייל או"ם? איכשהו, זה פשוט לא מתחבר לי עם הניגרים החביבים והשיכורים מהקיבוץ.
ואם זה לא מספיק, אז סנייפס מצליח לעשות את הסוכן החשאי הכי לא חשאי שראיתי אי פעם, וזה כולל את הגרנדוזיות של ג'יימס בונד עצמו. הוא אפילו הולך מכות עם מישהו כשהוא לובש מצלמה ומשדר את הקרב על מסך ענק. הו, כן רבותיי, כך האו"ם עושה עבודה חשאית. אחר כך הוא צונח מבניין על דרקון מנופח, ובורח מהמשטרה ומהסינים תוך שהוא הורס שלל מכוניות, פרצופים, דיינר אחד ואת בניין האומות המאוחדות. אבל חשאי, בטח חשאי. פועל יוצא מהעובדה שהוא אף פעם לא מדבר, שיוואו איזה שאקל.
סאן טסו אומר: תגידו, מתי כבר יוצא בלייד שתיים?
'אמנות המלחמה' הוא סרט אקשן חביב, שאין שום סיבה בעולם לא לחכות ולראות אותו בוידיאו. סיפור בנאלי, הרבה אקשן, הרבה מכות, והרבה סינים, שהם, אגב, אותם שחקנים סינים שמופיעים בכל הסרטים האמריקאים. מישהו שם פעם לב לעובדה הזאת? אחר כך מתפלאים למה כולם חושבים שהסינים נראים כולם אותו דבר.
הבעיה הגדולה של הסרט נעוצה בעובדה שהבמאי רוצה נורא להיות ג'ון וו. זה מתחיל בעובדה שהסרט עוסק בסינים לאורך כל הדרך. הבמאי גונב מג'ון וו את סגנון השחקנית הראשית, כלומר סינית יפה שלא יודעת לשחק, וגונב גם את טכניקת הפלאשבק של וו (למי שלא מכיר, זה הולך ככה: ווסלי רואה חורים בקיר. טראח, פלאשבק, דופקים למישהי את הראש בקיר. וחוזר חלילה). אחר כך יש דו קרב אקדחים במסדרון צפוף (האמת, הקטע הכי טוב בסרט), כששני אנשים יורים אחד בשני תוך כדי ריצה לקראת התנגשות ביניהם, וכמובן, אף כדור לא פוגע.
דוגואי, הבמאי, הוא לא מה שהייתי קורא במאי איכות, אז לא פלא שהוא גונב סגנון ממישהו אחר. אבל לג'ון וו אנחנו מוכנים לוותר על בימוי שחקנים בגלל שהוא יודע לביים אקשן יותר טוב מכולם, ובגלל שהוא בטח לא מבין בכל מקרה מה השחקנים שלו אומרים, כי הוא סיני. אבל לדוגואי אנחנו לא עושים את אותם הנחות, אז כדאי שהוא יכריח את השחקנים שלו לשחק ולא רק להקריא מהדף. ואם הוא לא מצליח, אני מכיר כמה חילי או"ם ניגריים שישמחו לבוא לעזור.
סאן טסו אומר: מי שרוצה להיות ג'ון וו, כדאי שילמד קודם סינית.
בתסריט הזה יש הפתעות כל כך צפויות, שממש חיכיתי להם בשעמום. ("ועכשיו הוא יגלה שא' הוא בכלל ב' ושג' מעולם לא היה קיים.. אחת… שתיים… הופה. הוא גילה. וואו"). אני לא רוצה לקלקל לכם את הסרט, אבל בואו נגיד רק שמישהו מת בהתחלה, ולא רואים אף פעם את הגופה שלו. מספיק לכם?
ארה"ב נמצאת במצב מדיני מתוח עם סין. מישהו יורה לשגריר הסיני כדור בול בין העיניים, ואז הוא יורה עוד כדור ושורט את הכתף של האדם שיושב ליד השגריר, ככה שהוא בטח אדם תמים וחף מפשע, מה? לא ככה? סנייפס מואשם ברצח השגריר, הוא בורח, ומוצא את העדה היחידה לרצח, שגם אותה מנסים לחסל, אבל הוא צריך אותה רק כדי שתתרגם לו איזה שיחה בסינית שנערכה בין השגריר לבחור ההוא שישב לידו. הגיוני, לא? אם אחרי היו רודפים המשטרה וקבוצה גדולה של סינים כועסים, אז גם אני הייתי פונה לצורך עבודות תרגום דווקא לעדה הראשית, ולא, נגיד אולי, לאיזה מלצר במסעדה סינית קטנה ושקטה. 'חשאי' כבר אמרתי? אני רק מוודא.
מבחינת עלילה הסרט באמת עלוב. אין בו שום דבר שלא ראיתי כבר כמה פעמים בסרטים אחרים, אבל האקשן טוב, ואם זה מה שאתם מחפשים, אז סבבה.
סאן טסו אומר: הילד בספסל האחורי, או שאתה סותם ת'פה, או שאני חותך את חלקיך האינטימיים, וזורק אותם למכונה של הפופקורן.
- האתר הרשמי
- ווסלי סנייפס – אתר מעריצים
- בלייד 2
- אמנות המלחמה של סאן-טסו
- ועכשיו באנגלית
מדברים על סוכנים עלובים-
מישהו ראה את הסרט בהולמרק עם הסוכנים החשאיים של רשות הדואר האמריקאית?
הולמארק זה ליגה עליונה של עליבות
הרבה יותר מכל דבר אחר שראיתי אי פעם.
כמובן.
סוכן חשאי של האו"ם?!?!?!?
מה זה אמור להביע?
מה הלאה? הוא ירגל בשביל קנדה?
דווקא זה נשמע נחמד, מרגל קנדי.
בן אדם ידידותי, נחמד, חייכני והכי חשוב ג'ון וו לא יביים את הסרט הזה.
כי, אם האקשן או לא, ג'ון הוא חרא של במאי.
ואיזה מין שם סיני זה ג'ון?
ומה עם ביבי נתניהו?
יש מנהג כזה אצל הונג-קונגים וטיוואנים, לאמץ להם שם פרטי אנגלו-סקסי. אחד שפגשתי פעם הציג עצמו כמייקל, והסיבה היחידה היתה שבגיל 13 או משהו הוא חיבב את מייקל ג'קסון. כלומר, זה נקבע ע"י המלוכסן באופן שרירותי, שלא לומר אידיוטי, וזה לא מפריע לו לשאת את השם בגאון כל חייו כאשר הוא צריך להציג עצמו למערביים.
אקשן גרוע
גם האקשן לא משהו ודי משעמם
כתבה משעשעת בהחלט, מצחיקה לא פחות מהקריירה המידרדרת של סנייפס, אבל אני חייב הערה קטנה-
לא ראיתי את הסרט, אבל אני משער שהוא היה חייב לפנות לעדה הראשית ולא לאיזה סיני תמים ברחוב, שכן היא הייתה באירוע עצמו והוא אינו זוכר כל היגוי סיני שנאמר בשיחה כך שיוכל לאמור את הדברים באופן בו נאמרו. או בכלל.
כך שלפחות כאן זה נראה הגיוני.
ביקורת אחלה!
ביקורת מגניבה ולעניין!
ובי עולים הרהורים פילוסופיים האם יש קשר בין ווסלי לבין הגששים מגבעת חלפון שגם הם התחפשו לסוכנים חשאיים של האו"ם …
* ולגבי הולמרק:
חשבתי שרק אני סובל מסיוטים בעקבות סרטי הולמרק על הדוורים/סוכנים החשאיים של הדואר … מאז אני מפחד להכניס ידיים לתיבת הדואר שלא יקפוצו עלי איזה כמה דוורים חשאיים.
– לדעתי ניומן (של סיינפלד) הוא הדוור האידיאלי.
* ולסיום:
הבמאי בטח הביא את זה בהפוכה, זה שאף אחד לא מאמין שננס שחור בגובה 1.62 הוא סוכן חשאי של האו"ם – דווקא זה הופך אותו לסוכן חשאי המושלם!
וציטוט מ''זהו-זה''
-מה אתה עושה כאן?
-אני שוטר סמוי.
-אז למה המדים?
-זה- כדי שלא ידעו שאני סמוי.
אחלה כתבה!
קילרוי, כתבה פיצוץ! אבל רק כמה פרטים שלא עדיין ברורים לי לגמרי, נגד מי ווסלי סנייפס?
ואגב, מה אורך ה"תענוג" (הסרט)?
נו טוב.
קצת קשה לענות בלי ספוילרים.
בו רק נגיד שהוא די נגד כולם.
וזה כולל את הסינים, הבוסים שלו, המשטרה, והפדרלים.
וגם חוסר רחמים מופגן כנגד מכוניות וחלונות.
אגב דג ערך את הביקורת להפליא.
משום מה יש לי את התחושה המוזרה שלא אני כתבתי אותה אפילו.
מוזר.
נשמע מוכר?
אני היחיד פה שעלה על הדמיון המוזר משהו ל"הנמלט 2"? בו וסלי סנייפס הוא, אה, כן, סוכן חשאי של משרד החוץ האמריקאי, הנרדף על ידי הסינים, מעבידיו ומי לא?
למעשה,
אני דווקא מעדיפה את הפארודיה שהוציאו על הסרט הנ"ל…
יום לא-הולדת שמח,
גל
לא קשור לכלום (אבל בכל זאת כדי
להציץ, בכתובת הבאה:http://www.rottentomatoes.com/features/rtawards/
בה נמצא סיכום השנה החולפת על פי אחד האתרים הטובים כיום לדעתי בעניין סרטים (אחרי עין הדג! אחרי עין הדג!), ובו תוכלו למצוא דברים מאוד מעניינים כמו למשל: הסרטים הטובים ביותר לפי המצביעים באתר, כמו גם הסרטים הגרועים ביותר, הז'אנרים הטובים לשנה שעל הכל אחד הציון הממוצע, (שווה גם בתם להסתכל ולראות לאיזה ז'אנר הכניסו סרטים מסוימים), תוכלו לדעת גם מה חברת ההפקות המצליחה של השנה, וגם כמה סרטים שוחררו בארצות הברית עם הסימן-מעל גיל 17!!
אז לאחר ששיווקתי כול כך טוב את הסיכום ואת האתר, אין מן הנמנע שתציצו ותבדקו:
האם התלהבותי מהסיכום מופרזת?
כן/לא, למה?
האם אתר טוב (בכלליות)?
כן/לא, למה?
והאם אני כותב על דברים שלא מעניין אף אחד וסתם תופס מקום באתר?
כן/לא, למה?
דחילתק, זה ביקורת זה?
זה הכל באמת טוב ויפה, אבל לרדת על רדידות העלילה ואנמיית השחקנים של סרטי פעולה אמריקאיים זה כבר אפילו לא בנאלי.
גם המטריקס למיטב זכרוני לא היה הדרמה המרגשת ביותר אי פעם וכך גם לא משימה ב"א 2. אך למרות Pseudo-מגרעה צפויה-כמעה זו אחד היה מהנה ביותר ואף הצדיק ללכת לראות שלוש פעמים בקולנוע והשני משעמם טיכו.
אז הסרט הזה הוא לא וירטואוז קולנועי כמו החשוד המידי אלא סרט פעולה תואם-ג'ון-ןן.DOH. את זה הבנתי מהטריילר.(הבעיה עם טריילרים זה חוסר הנאמנות שלהם בלשקף את גודל החיוך שאיתו אני אצא מהסרט. עיין משימה ב"א 2). זו גם לא מסעדה סינית. מישהו רוצה אולי לכתוב ביקורת מסעדות עליו?
על הסקלה ואמות המדידה שעליה(ם) מדרגים את הסוג הזה של סרטים הביקורת הזאת לא ממש טרחה למקם אותו. בכלל.
שתי הערות
1. ג'ון וו לא סיני. הונג-קונגי, אני חושב, או אולי טיוואני. הסינים עושים סרטי איכות (בחורות רצות שעות על המסך וכאלו).
2. אם אתה חושב שמזג האוויר בניו-יורק יותר טוב מאשר בארץ, מעולם לא היית בניו-יורק. חוץ מאשר, אולי, אטלנטיס, זאת העיר עם מזג האוויר הגרוע בעולם: בקיץ יותר לח וחם מתל-אביב, בחורף אסקימואים נמצאים קפואים ברחובות. איכס.
ושאלה:
3. מה, בלייד זה סרט טוב? לא ראיתי.
שתי הערות
סרט קומיקס מגניב בצורה ראויה לציון, שמצליח בדרך פלא גם לא להיות פתטי מדי ( אלא רק קצת), וגם איכשהו בתוך הטכנוממבל שלו מופיעים להם ניצנים של ראיה די מעניינת על שילוב בין קסם ומדע.
שתי הערות
בז'אנר של "סרטי-אקשן-מהנים-אך-דביליים-עם-פעלולים-מגניבים" הוא נחשב לסרט די מוצלח ומהנה.
סיני זה הונג קונגי
הונג קונגים הם סינים. שנשלטו על ידי הבריטים תקופה ארוכה. אבל מכל הבחינות הם עדיין סינים. בשפה, בתרבות, בכתב, ובדת.
סיני זה הונג קונגי?!
חוצפן. עוד מעט תגיד לי שהסקוטים הם אנגלים.
סקוטים?
כמובן שהסקוטים לא אנגלים. אני דיברתי על שפה משותפת.
והרי אף אחד, גם לא הסקוטים עצמם יכולים להבין מה הם אומרים.
(נסו פעם לדבר אנגלית בפה מלא ג'ולות, זה בערך נשמע ככה).
כבר ירד מהמסכים? פששש...
זה היה מהיר.
ולפינת התהייה:
אז מה ירד יותר מהר?
"אמנות המלחמה" או "מייבי בייבי"?
היורדים
נדמה לי ש'מייבי בייבי' ירד מהמסכים תוך שבועיים, ול'אמנות המלחמה' זה לקח חודש. אבל אל תתפוס אותי במילה.
סביר להניח שלפחות אחת מהסיבות שהוא נעלם כל כך מהר היא שקהל סרטי האקשן חסרי המוח רגיל כבר ללכת ל'רב חן' ו'גלובוס'. 'אמנות המלחמה' הוקרן בעיקר ב'לב', שאמורה להיות הרשת האיכותית והסנובית יותר. שידוך גרוע, זאת כל הבעיה.
''מייבי בייבי''?
''מייבי בייבי'
כתבה מספר 33
אה, ''מייבי בייבי'...
תודה!
(^:
יום לא-הולדת שמח,
גל