הדבר הגדול הבא?

מאת
רז גרינברג
– פורסם ב 28 באוקטובר 2000Posted in: חדשות

חובבי סרטי מדע בדיוני ופנטסיה
רגילים לשמוע חדשות רעות. הם
פחות או יותר חיים יום-יום עם
חדשות כאלה. העובדה שמצלמים,
למשל, את פארק היורה 3. או
העובדה שג'אר-ג'אר בינקס יהיה
בסרט הבא של "מלחמת הכוכבים".
או העובדה שרידלי סקוט מתעקש לנטוש כל סרט מד"ב חדש שהוא נכנס אליו. או העובדה שג'ואל שומכר ועקיבא גולדסמן עדיין בחיים (אם כי שמעתי שלגבי זה, לפחות מנסים לעשות משהו בנושא).

אבל לפני שנתיים בערך, שגרת היום-יום האפורה הזאת התהפכה על פיה. למי שלא זוכר: זו היתה השנה שבה כולם היו בטוחים ש-"מלחמת הכוכבים: אימת הפאנטום" הולך להיות סרט המד"ב הכי גדול של השנה, וחבל על הזמן של מי שינסה להוציא סרט אחר. אבל חודשים ספורים לפני צאת "אימת הפאנטום" למסכים יצא סרט אחר ("מאטריקס", לכל אלה מכם ששהו על פלנטה אחרת) והפך ללהיט ענק, שאמנם לא פגע כהוא זה בהכנסות של "אימת הפאנטום" – אבל הוכיח שאפשר גם אחרת. בשנת 2000 (טוב, חמישה ימים לפני שנת 2000, אבל למה להיות קטנוניים), קפץ משום-מקום עוד סרט-להיט בשם "גאלאקסי קווסט" שהפך ליקיר קהילת חובבי המד"ב ובחלוקת פרסי ה-"הוגו" האחרונים עקף בנונשלנטיות את כל המועמדים האחרים ("מאטריקס" בכלל זה) ולקח פרס על הפרזנטציה הדרמתית הטובה ביותר.

האם הסיפור הזה יחזור על עצמו בשנה הקרובה? לא בטוח – בשנה הקרובה זה יהיה קשה במיוחד. שני תותחים כבדים בתחום המד"ב/פנטסיה יוצאים לאקרנים: "שר הטבעות" של פיטר ג'קסון מצד אחד, ומנגד – "AI" של שפילברג (שהיה אמור להיות מבויים על ידי סטנלי קובריק המנוח). אבל זה לא אומר שאף אחד לא מנסה. הנה רשימה של כמה סרטי מד"ב/פנטסיה בעלי פרופיל תקשורתי נמוך ופוטנציאל להפוך לדבר החם הבא. או שאולי לא. קורה. מאד יתכן, אגב, שחלק מהסרטים האלה יתעכבו בהפקה ולא יצא לאקרנים עד 2002. אבל גזרו ושמרו בכל זאת:

א. Dungeons & Dragons

תאריך יציאה בארה"ב: 8/12/2000

על מה ולמה: לבחור אלמוני לחלוטין בשם קורטני סולומון היה חלום: להפוך את משחק התפקידים האהוב עליו לסרט קולנוע. הוא הסתובב בחברת TSR שמייצרת את המשחק וניסה לשכנע אותם למכור לו את הזכויות. זה לקח לו כמה שנים, אבל בסוף הוא הצליח. הצליח באופן יחסי, כמובן – לקחו לו עוד כמה שנים טובות עד שהוא מצא מישהו שיסכים לממן את הפרוייקט – ואותו מישהו הוא לא אחר מאשר ג'ואל סילבר שהפיק גם את "מאטריקס" (עוד מעט נגיע לקשר בין שני הסרטים). העלילה: קייסרית צעירה בשם סאבינה (ת'ורה בירץ' מ-"אמריקן ביוטי") שמאויימת ע"י מכשף רשע בשם פרופיון (ג'רמי איירונס מ-"מת לחיות 3"), מגייסת לעזרתה חבורת גיבורים שיעזרו לה למצוא חפץ קסום שיכול לשלוט בדרקונים. שימו לב להופעות אורח של ריצ'ארד אוברייאן ("מופע הקולנוע של רוקי") וטום בייקר ("ד"ר Who").

למה זה יכול להיות הדבר הגדול הבא: האם סילבר מנסה לעשות ל-"שר הטבעות" של פיטר ג'קסון עם הסרט הזה את אותו תרגיל שהוא עשה ל-"אימת הפאנטום" של ג'ורג' לוקאס עם "מאטריקס" (כלומר, לקחת סרט עם פרופיל נמוך ובמאי אלמוני, להוציא אותו כמה חודשים לפני סרט מתוקשר יותר באותו ז'אנר ולקצור תשואות)? האמת היא, שהסיפור של סולומון והסיפור של ג'קסון דומים בצורה מחשידה (גם לג'קסון לקח די הרבה זמן עד שהוא הצליח להרים את "שר הטבעות"). חוץ מזה, סולומון מתגלה בראיונות כאדם אינטליגנטי ורציני והצהרת הכוונות שלו (המודל שלו לחיקוי הוא "ספרטקוס" ולא סרטי "קונאן הברברי") בהחלט נותנת סיבה לאופטימיות.

אבל מצד שני: מערכת יחסי הציבור של הסרט הזה רעועה בלשון המעטה, וכבר לא נשאר יותר מדי זמן עד היציאה למסכים. סרטים נפלו על הרבה פחות מזה. וסולומון יכול להתברר כבמאי מחורבן שעושה רושם טוב רק בראיונות. היו דברים מעולם.

ב. Reign of Fire

תאריך יציאה בארה"ב: עדיין אין, הצילומים עוד לא החלו.

על מה ולמה: ומסרט דרקונים אחד, אנחנו עוברים לסרט דרקונים אחר, בעל אופי שונה. בעתיד פוסט-אפוקליפטי, גזע של דרקונים מנסה לשרוף בשיטתיות את כל מה שנשאר מכדור הארץ ויושביו. צוות של כבאים (נשבע לכם שאני לא ממציא את זה) יוצא להילחם בשריפות שהם גורמים. את הסרט יביים רוב באומן, במאי טלוויזיה מוכשר באופן בלתי רגיל ("מסע בין כוכבים: הדור הבא" ו-"תיקים באפילה") שהפך לסחורה חמה אחרי שביים את "תיקים באפילה: הסרט". מאז ניסו לשדך אותו למיליון ואחד סרטים שאף אחד מהם לא יצא לפועל, עד שהוא הגיע לסרט הזה. מאתיו מקונהיי וכריסטיאן בייל ("שאפט") מככבים.

למה זה יכול להיות הדבר הגדול הבא: רוב באומן הוא במאי מרתק, ואם הוא למד מהשגיאות שהוא עשה ב-"תיקים באפילה: הסרט" אז הסרט הזה בהחלט יכול להפוך ללהיט מפתיע.

אבל מצד שני: כבאים נגד דרקונים? נשמע מטומטם בצורה יוצאת דופן. נגמרו להם הרעיונות בהוליווד (כאילו שלא ידענו)? חוץ מזה, הנוכחות של מאתיו מקונהיי בסרט כבר מורידה את הניקוד הפוטנציאלי שלו בכמה אחוזים טובים.

ג. The One

תאריך יציאה בארה"ב: אוגוסט 2001 (משוער).

על מה ולמה: עוד שני פליטים מ-"תיקים באפילה" עושים סרט: ג'יימס וונג וגלן מורגן, שהיוו עד לא מזמן את צוות הכותבים המוכשר ביותר בסדרות מד"ב טלוויזיוניות. חוץ מ-"תיקים" הם גם כתבו והפיקו את "מעבר לחלל", את העונה השניה של "מילניום" וגם כתבו גם פרקים לסדרה בשם The Others (שעוד לא הגיעה לארץ). לאף אחת מהסדרות האלה לא היתה תוחלת חיים ארוכה מדי. חוץ מזה, הם כתבו עוד כמה פיילוטים מקוריים ומפתיעים, שמאף אחד מהם לא יצאה סדרה. אחרי רקורד טלוויזיוני עגום כזה, הם החליטו לעבור לקולנוע וביימו (ג'יימס ביים, גלן הפיק) בשנה האחרונה סרט אימה דל-תקציב בשם Final Destination (שלאחרונה הגיע ל-DVD). הסרט הפך ללהיט (בניגוד לפרוייקטים הטלוויזיוניים שלהם), כך שבעתיד הקרוב הם ימשיכו, כנראה, לעשות סרטים. העלילה של הסרט הנוכחי, שהוא שילוב בין פנטסיה לאימה, עוסקת בשוטר (כוכב סרטי אומנויות הלחימה ג'ט לי) שרודף אחרי פושע, אלא שהפושע הוא בעצם אותו שוטר – או, ליתר דיוק, מקבילו של אותו שוטר ממימד אחר.

למה זה יכול להיות הדבר הגדול הבא: כאמור, מורגן ו-וונג הם כותבים מוכשרים מאד, וכל מי שמתגעגע לימים שבהם "תיקים באפילה" היתה תוכנית טובה (בעיקר בזכותם) ילך לראות את הסרט הזה. וונג גם הוכיח כישרון בימוי לא מבוטל – הן ב-Final Destination והן בפרק "הרהוריו של האיש המעשן" שביים ל-"תיקים באפילה" (ועליו הוא היה מועמד לאמי).

אבל מצד שני: נתחיל מזה שחייבים להחליף מהר את השם של הסרט. חוץ מזה, לסרטו הקרוב של שוורצנגר – "היום השישי" – יש עלילה דומה למדי (שוורצנגר נלחם נגד שיבוט של עצמו), וזה יכול לפגוע בסרט הזה. חוץ מזה – מישהו בכלל יודע מי זה ג'ט לי? גם בקרב חובבי סרטי אומנויות לחימה (ואני ממש לא נמצא בקטגוריה הזאת, אז אני מסתמך פה על עדויות של אחרים) הוא נחשב לג'קי צ'אן לעניים. אבל חוץ מכל הבעיות האלה, באמת שהכל בסדר.

ד. The Gift

תאריך יציאה בארה"ב: 22 בדצמבר 2000 (בהפצה מוגבלת), 19 ינואר 2001 (בהפצה רחבה).

על מה ולמה: עוד סרט על הגבול שבין אימה לפנטסיה. סיפורה של אשה בעלת כוחות על טבעיים שמגיעה לעיירה קטנה כדי לעזור למשטרה לפתור תעלומת רצח – וחושפת, שלא בטובתה, את כל הסודות האפלים של תושבי המקום. אבל הסיפור האמיתי של הסרט הזה הוא הסיפור של הבמאי – סאם ריימי. ריימי, במאי שהסתובב כמעט שני עשורים בשוליים של תעשיית סרטי האימה, עם להיט מזדמן מדי פעם (כמו "Evil Dead" או "Darkman") הפך בחמש השנים האחרונות למפיק טלוויזיה מצליח ("הרקולס" "זינה"), ובדיוק אז ביקשו ממנו לביים את העיבוד הקולנועי ל-"ספיידרמן" שייצא בקיץ הקרוב. לפני שהוא התחיל לעבוד על "ספיידרמן" הוא הספיק לסיים את הצילומים של "The Gift", סרט אימה דל תקציב, מהסוג שהוא נהג לעשות בימי נעוריו הפוחזים. שורה ארוכה של שחקנים ידועים (קייט בלאנשט, קיאנו ריבס, הילארי סוואנק) הסכימו להשתתף בסרט הזה תמורת משכורת שהיא אחד חלקי 20 ממה שהם מקבלים בדרך כלל, וזה מעיד כנראה על המעמד הגבוה שריימי סוף סוף זוכה לו.

למה זה יכול להיות הדבר הגדול הבא: זה יהיה האירוע המעניין של השנה – שני סרטים של אותו במאי, אחד דל-תקציב ובעל פרופיל נמוך, על השני בונים כלהיט ענק בעל תקציב אסטרונומי. אבל אין ספק ש-"The Gift" הוא היותר קרוב ללבו של ריימי מבין השניים ולכן הציפיות ממנו (שלי, לפחות) גבוהות יותר.

אבל מצד שני: לריימי כבמאי יש בכל זאת לא מעט חסרונות, בעיקר המשיכה שלו לתיאטרליות מוגזמת. ב-"ספיידרמן" יש לשער שמישהו ירסן אותו (כי בכל זאת מדובר בהפקה יקרה מאד), ב-The Gift אין שום סיכוי שזה יקרה.

ה. Simone

תאריך יציאה בארה"ב: עדיין אין.

על מה ולמה: הבמאי אנדרו ניקול מזכיר קצת את סם ריימי בתחילת דרכו – עושה סרטים בז'אנר פופולארי (מדע בדיוני) שמתעלמים במופגן מכל הכללים שחלים על הסרטים האחרים בז'נאר הזה. עכשיו כל מה שהוא צריך זה להיט בסדר הגודל של Evil Dead והוא מסודר… בכל אופן, ניקול התגלה ב-1997 עם הסרט "גאטאקה" שהיה סרט המד"ב הטוב ביותר של שנות ה-90. למרבה הצער, הסרט נחשב לכישלון כלכלי. ניקול לא אמר נואש וכתב את התסריט לסרט מד"ב מוצלח אחר – "המופע של טרומן". אחרי זה הוא לקח שנתיים הפסקה, ועכשיו הוא חוזר עם "Simone". הסרט עוסק במפיק הוליוודי (אל פאצ'ינו) ששחקנית כוכבת שהוא טיפח עוזבת אותו. הוא יוצר, ע"י שימוש במחשב, שחקנית וירטואלית שהופכת לכוכבת גדולה בהוליווד, מבלי שאף אחד ידע שהיא אינה אמיתית.

למה זה יכול להיות הדבר הגדול הבא: סרט של אנדרו ניקול לא יכול להיות סרט רע בהגדרה.

אבל מצד שני: צריך להתפלל (וחזק) שאת הסרט הזה יראו יותר אנשים מאלה שראו את "גאטאקה" ושלא יהיה לנו עוד פעם מקרה של "סרט המד"ב הכי טוב של העשור" שאף אחד לא ראה.

ועוד הערת שוליים: התגלית הכי גדולה שיצאה מ-"גאטאקה", להוציא את ניקול עצמו, היא ג'וד לאו, שהופך לאט-לאט לאנתוני הופקינס של סרטי המד"ב. יש לו את כל הנתונים בשביל זה – הוא מוכשר, הוא בריטי, ובכל פעם שמישהו רוצה לעשות סרט מד"ב עם תווית של איכות הוא מלהק אליו את לאו – קודם ניקול עם "גאטאקה" אחר כך דייויד קרוננברג עם "אקזיסטנז" ועכשיו סטיבן ספילברג ב-AI.

ו. Shrek

תאריך יציאה בארה"ב: 18/5/2001

על מה ולמה: אוקיי, אני מודה, את ההערה האחרונה על ג'וד לאו הכנסתי רק כדי שאפשר יהיה לקשר את הסרט "Simone" לסרט הזה. איפה היינו? אה כן, שפילברג. מאז שהוא הקים את חברת ההפקות
Dreamworks, אחת המטרות שהחברה הזאת שמה לעצמה היא הפקת
סרטי אנימציה שיתחרו במונופול הדורסני והמשחית של דיסני בתחום. "Shrek", אפוס האנימציה האחרון שלהם הוא עוד ניסיון בכיוון. הסיפור מבוסס על ספר ילדים של ויליאם סטייג, אודות דרקונים, מכשפות ומפלץ ירוק ומכוער – שהוא גיבור הסרט. מייק מאיירס ידובב את התפקיד הראשי, טד אליוט וטרי רוסיו ("אלאדין") כתבו את התסריט.

למה זה יכול להיות הדבר הגדול הבא: כל סרט אנימציה שיוצא נגד אימפריית הרשע של דיסני ראוי לקבל צ'אנס. חוץ מזה, אפשר לקוות שמדובר בסרט מאולפני "דרימוורקס" המלהיבים שהביאו לנו את "עבודת נמלים"…

אבל מצד שני: …ולא בסרט מאולפני "דרימוורקס" המבאסים שהביאו לנו את "הדרך לאל-דוראדו".

ושוב, יכול להיות שאף אחד מהסרטים האלה לא יהפוך ללהיט המפתיע של השנה, ומה שיהיה פה זו שנה משעממת עם הלהיטים הצפויים. יכול גם להיות שיהיה איזה סרט אחר שלא שמעתי עליו, והוא יקפוץ משום מקום ויזכה בהערכת הציבור. למישהו יש איזשהו רעיון?

תגיות: