 |
||
| יש משמעות לשקופית "הותר להקרנה בתחומי מדינת ישראל". מסתבר שעדיין יכול לקרות שסרט לא יותר. לראשונה מזה 15 שנה, נפסל סרט להצגה בארץ: 'ג'נין ג'נין' של מוחמד בכרי, בטענה שמדובר למעשה בתעמולה אנטי-ישראלית. |
12.12.2002
|
|
יומית
יש משמעות לשקופית "הותר להקרנה
בתחומי מדינת ישראל". מסתבר שעדיין
יכול לקרות שסרט לא יותר. לראשונה
מזה 15 שנה, נפסל סרט להצגה בארץ:
'ג'נין ג'נין' של מוחמד בכרי, בטענה
שמדובר למעשה בתעמולה אנטי-ישראלית.
יש משמעות לשקופית "הותר להקרנהבתחומי מדינת ישראל". מסתבר שעדיין
יכול לקרות שסרט לא יותר. לראשונה
מזה 15 שנה, נפסל סרט להצגה בארץ:
'ג'נין ג'נין' של מוחמד בכרי, בטענה
שמדובר למעשה בתעמולה אנטי-ישראלית.
ככה? מעתיקים יומיות מדן ברזל?
בימים האחרונים היינו מנותקים מהאינטרנט
ולכן היומיות לא עלו בזמן והיו לוקות בחסר. היומית הזאת היתה עולה אתמול, אם לא בזק והשטויות שלהם.
קבלו את התנצלותי על קוטן האמונה
במקום לפסול, היה עדיף
לשדר את הסרט באיזו שעה נידחת באמצע הלילה (נגיד 2:00), במסגרת רצועת השידור היוקרתית "(הרבה) אחרי חצות" או משהו כזה, באיזה ערוץ נידח (הייתי אומרת ערוץ 10, אבל מאז משחקי מכבי ת"א וסיינפלד, הוא כבר לא כל כך נידח בביתנו).
ככה לא היו מתעסקים בנושא הזה של צנזורה בישראל של שנות האלפיים או ווטאבר. בקיצור, מוציאים את העוקץ מכל העניין.
באמת נראה פתרון טוב
כי אז מטבע הדברים רוב האנשים לא היו טורחים לראות את זה (ערוץ נידח, שעה נידחת) ואלו שכן היה חשוב להם, היו יכולים להקליט את הסרט ולראות אותו בנחת בלי הרגשת הפגיעה בזכותהציבורלדעת שלהם. (ואם המושג הזה לא קשור תסלחו לי, אני את הבגרות שלי באזרחות כבר עשיתי. בקושי.)
אם מדברים על צנזורה, מישהו ראה את הכתבה היום בגיא פינס על הסרט הדוקומנטרי
'סווינגרס'? אני כבר רגילה שבג.פ. מראים קטעים לא לילדים, וזה לא בהכרח דבר רע, אלא שההקדמה לכתבה היום היתה מגוכחת: "הכתבה הבאה לא מומלצת לילדים. ילדים לכו."
מה שהיה הכי מגוחך לדעתי
היה שאחרי זה המשיכו עם התחרות של נטליה אוריירו שקהל היעד העיקרי שלה בדיוק נקרא ללכת.
מה שממש מגוחך,
זה שאנשים ממש רואים את התכנית הזאת.
מה מגוחך בזה?
הסיבה היחידה שאני לא צופה בתוכנית הזאת, שממחזרת בגאווה מידע מעין הדג, הוא שבמהלך השבוע אין לי כבלים.
אני דווקא מצדד בצנזורה הזאת
נכון שזאת מדינה דמוקרטית, אבל גם לחופש הדיבור יש גבולות.
אנחנו עכשיו בתקופת מלחמה, בערך, ויש המון בלבול בקרב העם (אני מרגיש מתנשא שאני אומר 'בקרב העם', אבל אתם בטח מבינים למה כוונתי), ולהקרין פה סרט שכזה יכול רק לבלבל עוד יותר. מה גם, שלפי מה שאני זוכר הסרט הזה זכה בכמה וכמה פרסים, לא? מה שאולי ייצור עוד יותר אהדה לסרט הזה, וזאת אומרת שגם למה שהוא מייצג, מה שמשרת את האינטרסים של האויבים שלנו.
בכל מקרה, אני לא בטוח שאני ממש מבין על מה אני מדבר, כמו תמיד, ובטח גם המצאתי חלק מהפרטים פה, אז תרגישו חופשי לצלוב אותי ולהעמיד אותי על טעותי.
נו, אם אתה מבקש כל כך יפה
העם אכן מבולבל. המצב מבלבל. החיים מבלבלים. זה מה יש.
השאלה היא אם תפקיד השלטון להקל על הבלבול בעם על ידי צמצום מאגר המידע העומד לרשות הציבור. האם הצנזור הראשי הוא מעין אב גדול (או אולי אח גדול?) שמטרתו לסנן את המידע שמגיע אל האזרח הקטן וחסר-הישע, ולחשוף אותו רק לעמדות שמקובלות על השלטון?
לא. לא במדינה דמוקרטית. מתוקף הגדרתה.
(כן, גם אני שמעתי שדמוקרטיה חייבת להגן על עצמה, וגם שמעתי על תקדים הרב כהנא. אם הסרט של בכרי כולל קריאה להשמדת היהודים או לטרנספר שלהם, אולי אני אפילו אתמוך בפסילתו. אבל אלה לא הנימוקים של הוועדה המכובדת).
ומי שמתעקש להתייחס לציבור כאל מטומטם, מקבל ציבור מטומטם. (משפט נפלא שקראתי היום בפורום שלי: "אתם תצביעו רק ליכוד כי אתם אוהבים להיות עניים").
ועוד לא דיברתי על יחסי הציבור הנפלאים שהסרט קיבל בזכות הפסילה, ועל המסמר הנוסף בארון הדימוי ה"נאור" של ישראל.
במקום להתייחס לציבור כאל ילד קשה תפיסה, המערכת הבטחונית היתה צריכה להפיק סרט תשובה, שיסתור את הטענות של בכרי. או פשוט לשחרר שוב למסכים את "אחד משלנו". הרי לא היה טבח בג'נין – "רק" 52 הרוגים (בחברון, לעומת זאת, היה טבח מזוויע שבמהלכו נהרגו 12 אנשי כוחות הביטחון בעת מילוי תפקידם).
ואם כבר הפוליטיקה הגיעה אפילו לעין-הדג, אתם מוזמנים להמשיך, להרחיב ולפתח את הדיון בפורום "רייב נגד הכיבוש" בהנהלתי:
http://forums.nana.co.il/forum.asp?id=2153
הנחה בכניסה לחברי מועדון הלקוחות של עין הדג (עם תעודת חבר בלבד! בצירוף שתי תעודות מזהות ותעודת יושר מהמשטרה).
אני לא מתכוון להכנס לפוליטיקה,
ואני הולך להלך על חבל דק מאוד.
קודם כל, עוד לא גיבשתי דעה לגבי ההקרנה של הסרט, אבל אני רוצה להעלות נקודה שלא מצאתי בתגובות בYNET וגם פה, באתר קולנוע.
אני מייחס חשיבות רבה לכח של התקשורת לסוגיה. אני חושב שבאיזשהו מקום עמוק בתודעה של הרבה מאוד אנשים, קשה שלא לקבל את מה שהם רואים בעיניהם ממש. כשסרט תיעודי מוצג בקולנוע, כנראה יותר קל לקבל אותו כאמת מאשר חייל מילואים, שנכח שם שעולה אח"כ לבמה ונותן את האמת שלו. זה כנראה מסביר את תגובות הקהל, התומך אגב בזכויות האזרח, בזכות הציבור לדעת, ובזכותו של כל אחד להביע את דעתו. אותו חייל (רופא דרך אגב) גורש מהבמה בקריאות "רוצח", ו"כמה פלסטינאים רצחת היום?".
שוב, באמת בלי פוליטיקה, אני רק מנסה להגיד שלסרט הזה יש כנראה כח גדול, והוא מצטייר כאמת, ואמירות כמו "ישפוט כל אחד את הסרט, ויחליט מהי עמדתו", הן תמימות במקרה הטוב, וציניות ומרושעות במקרה הרע.
מכיוון שידוע, ע"פ דו"ח האו"ם, כי הסרט מלא בשקרים, זה הופך לבעייתי עוד יותר.
סליחה?
אז עכשיו נצנזר יצירות אמנות לפי ה"כוח" שיש להן?
אם המדינה רוצה להילחם במסרים של הסרט, שתיצור סרט יותר אפקטיבי שמסביר את עמדת המדינה (חלקים נרחבים מאמצעי התקשורת הישראליים עושים את זה בכל מקרה).
בדמוקרטיה לא פוסלים סרט רק כי מפחדים מהיכולת שלו לשכנע אנשים בעמדות הנוגדות את האידיאולוגיה השלטת. זה נראה לי א'-ב' של ממשל תקין, ואני מתפלא שאני צריך בכלל לציין את זה. זאת אמירה ש"שברו את הכלים ולא משחקים" יותר בדמוקרטיה, ומבחינה הסברתית זה גול עצמי אידיוטי.
ואמירות כמו "יראה כל אחד את הסרט וישפוט לפי עמדתו" הן לא תמימות או ציניות, אלא נשמת אפו של חופש-הביטוי. ככה בדיוק עשיתי כשלקחו אותי בבית-ספר לראות את "אחד משלנו" ואת "שואה". אני מזועזע עמוקות מההסכמה שבה אנשים כאן מקבלים את ההתערבות הבוטה בזכותם החופשית למידע. מה אתם, ילדים בחסות המדינה? היום זה "ג'נין ג'נין", מחר זה עלול להיות סרט תעודי על מורים שמרביצים לתלמידים בבית-הספר הקרוב למקום מגוריכם.
אין בכל האמור לעיל משום תמיכה בסרט (שאותו לא ראיתי, מן הסתם), או הסכמה עם תכניו. אני גם לא תומך בסתימת הפיות של אותו ד"ר צנגן על ידי הקהל בסינמטק. רוב הקהל שבא לבכורה של סרט כזה, בדרך הטבע, הוא בעל דעה פוליטית מוגדרת שתומכת בסרט. הנה גילוי מרעיש – גם ב"שמאל" יש אנשים בעלי מחשבה מכנית וכוחנית. בכל אופן, תגובה ציונית הולמת יכולה להיות הקרנת הסרט בדאבל-פיצ'ר עם סרט הסברה ישראלי, מלווה בדיון פתוח בהשתתפות פאנל פוליטי והקהל. ישראל חושבת שהיא נהגה נכון בג'נין? שתשכנע אותי, אבל שלא תחנוק את הדיון על ידי סתימת פיות. זה אותו הלך-רוח שבסופו מתלוננים על פורום רייב נגד הכיבוש שעוסקים בו ב"שטיפת ראש בנושאים הגובלים בבגידה" (כך במקור! תראו בעצמכם את הלך הרוח הדמוקרטי במלוא יפעתו)
http://forums.nana.co.il/showmsg.asp?id=1781951
אולי צריך גם לסגור את הפורום שלי. אולי צריך לשלול את תעודת העיתונאי של גדעון לוי (שקרים! הכל שקרים!!!), לאסור על מר"צ להתמודד בבחירות (בוגדים! סכין בגב האומה!) ובכלל, לאסוף את כל אוהבי-הערבים ולשלוח אותם למחנות חינוך-מחדש בנגב (וגם את ההומואים, באותה הזדמנות, ואת הקומוניסטים, ואת היהודים… אה, סליחה, התבלבלתי קצת).
אני מקווה שהצלחתי להבהיר עד כמה אני מזועזע. ואין לזה שום קשר ל"פוליטיקה" במובן בעד-נגד הכיבוש. מדובר בזכויות אזרח בסיסיות בחברה שמתיימרת להיות דמוקרטית. היום זה מוחמד בכרי, מחר זה אתה ואני.
היום זה מוחמד בכרי, מחר זה מוחמד אחר
אין לי שום ויכוח איתך בנושא הפסילה הזאת, אני מסכים שהיא מיותרת, מזיקה, נוגדת את חופש הדיבור ובאופן כללי לא בסדר. רק מה – גם פיגועים, סגר והרוגים משני הצדדים זה לא בסדר, ובאופן כללי מלחמה זה חרא של דבר. לא ציפיתי ממדינת ישראל, או מכל מדינה אחרת שנמצאת במצב מלחמה, להתיר הקרנת סרטי תעמולה של הצד הנגדי. אני מסכים שזה לא נכון, אבל אני לא מופתע ולא מזועזע.
אני כנראה לא מספיק ברור
אתה לא צריך ללמד אותי על דמוקרטיה. להזכירך, כתבתי שאין לי דעה מגובשת בקשר להקרנת הסרט, רציתי רק להאיר נקודה נוספת בויכוח.
אני שוב חוזר: הסרט מלא שקרים. שקרים שפוגעים בנו תעמולתית ונתפסים כאמת. אין לי בעיה עם הצגת דעה – תהיה מנוגדת לדעתי ככל שתהיה, אבל שקרים תעמולתיים זה משהו אחר, וזה לא קשור לזכות דיבור (ובוודאי לא לזכות הציבור לדעת. האם זכות הציבור לדעת שהיה טבח בג'נין? לא היה וזו עובדה).
בדיוק.
רגע. פספסתי משהו.
איך -אתה- יודע שהוא מלא שקרים?
ואורי קליין מבקש לתקן
לא "הדימוי הנאור של ישראל", אלא "צביון חופשי ונאור", כמובן.
כדאי מאוד לקרוא, בלי קשר לדעה פוליטית ולהסתייגויות מהאיש ומסגנון הכתיבה שלו:
http://www.haaretz.co.il/hasite/pages/ShArtPE.jhtml?itemNo=240582&contrassID=2
אורי קליין לראשות הממשלה!
(ברצינות! שתי ציפורים במכה אחת!)
אורי קליין עשה מעשה אמיץ. סחתיין עליו. חבל שהכתבה הזו שלו תתקיים בואקום.
בכל אופן, אני מצטרף למרמיט – עם כל הבעיות של קליין כמבקר קולנוע וככותב, טיפש הוא לא, וכשהוא רוצה הוא יכול אפילו לכתוב לעניין, בחדות וברהיטות.
רק הסתייגות אחת לי מדבריו: הוא מסיים את כתבתו בטענה שהבעייה האמיתית של "ג'נין, ג'נין" היא שמבחינה קולנועית הוא לא מגובש וסטודנטיאלי. עם כל השאיפה שלי לאובייקטיביות אידאולוגית בגישה לאומנות, אני חושב שפה זה לא לעניין. אם סרט דוקומנטרי מביא שקרים מוחלטים כאמת, זה יותר בעייתי מהמבנה שלו וטעויות העריכה שיש בו. השאלה היא האם אפשר להסכים במאת האחוזים כי מדובר בשקרים, ובדיוק בשביל זה צריך היה לעמת את בכרי עם הטענות שמנגד.
הטענה של קליין, לפיה מה שהכי בעייתי בסרט נוגע לאסתטיקה של הקולנוע, ולא לתוכן, מציירת את השמאל בדיוק באופן בו אני שונא שמציירים אותו: מנותק, מתנשא, דקדנטי.
בכל מקרה, מעשה חשוב. אני אודה למי שיוכל לעדכן כאן בנוגע לתגובות של מבקרים אחרים, או אנשי תרבות ופוליטיקאים (כן, בטח) באופן כללי.
ואגב, למען קוראי היומית הזו בעתיד, הדיון בנושא התחיל יום קודם:
כתבה מספר 1284
דעה נוספת -
צבי בראל מ"הארץ", שאאל"ט הוא כתב צבאי שם או משהו כזה, תרם היום לדיון הער:
http://www.haaretz.co.il/hasite/pages/ShArtPE.jhtml?itemNo=241101&contrassID=2&subContrassID=3&sbSubContrassID=0
וגם ליאיר רוה יש מה להגיד
באיחור-מה מצאתי ביקורת של יאיר רוה ("העיר", 19.12.02) על הסרט "ג'נין, יומן מילואים", של הבמאי גיל מזומן, בהפקת טלעד. משפט מפתח:
"כשם שבכרי מתעלם מקיומו של צד ישראלי לסיפור, כך מזומן מתעלם מקיומו של צד פלסטיני (אך ראו זה פלא: סרטו של מזומן הוקרן כבר ב"טלעד", ואיש לא האשים אותו בחד צדדיות)."
רוה מציע, למען האיזון הקדוש, להקרין את שני הסרטים זה לצד זה. ההצעה שלו נכונה ללא ספק לטלוויזיה שרואה עצמה ככלי תקשורת מאוזן, אך לא לשופרות השלטון (השם יוני בן-מנחם מצלצל איזשהו פעמון?).
ולהערתו הנכונה של רד פיש לגבי הסיכויים להקרנת סרט התומך בבן-לאדן בידידתנו הגדולה ממערב: את דעתי על "מולדת האמיצים" מכיר כל מי שקרא את הסיפור שלי ב"אספמיה" (ואתם לא צריכים לספר לי שבמדינות אחרות, כמו מדינות-ערב, זה יותר גרוע. כישראלי, תחום הפעילות הטבעי שלי הוא החברה הישראלית. אחר כך ניקח את מנהטן, ברלין וביירות, בסדר הזה.)
והערה אחרונה – כמו שאנחנו רואים בימים אלה ממש, במקום שבו פוסלים סרטים יפסלו גם אנשים.
שנה טובה, שנת מסכי-ענק !בלון! , או משהו. ואני אפילו את שר הטבעות טרם הספיקותי /-:
צר לי, אבל יאיר רווה הפעם מקשקש.
הפסילה לא הייתה רק בגלל חד-צדדיות, היא הייתה בעיקר בגלל, לדברי הצנזורה, שקרים.
מזומן עשה סרט על הפלוגה שלו.
בכרי לא "עשה סרט על כמה תושבים בג'נין", אלא עשה סרט עם האשמות מסויימות כלפי ישראל.
על ההאשמות הסרט נפסל, אם הבנתי נכון את הראיונות, בטענה שמדובר בסרט שקרי למהדרין.
לא על הזוית החד-צדדית. ההשוואה לא במקום.
(נ.ב. אני דווקא רציתי לראות את ג'נין, ג'נין).
נ.ב.ב. כבר מזמן פסלו אנשים אצלנו. אם פסילה עקרונית פסולה, לכהנא היו כמה מנדטים.
בעיה קשה יש לי עם אותם 'שקרים'.
מדובר בסרט חצי-תיעודי, שהוא דווקא כן 'על כמה תושבים בג'נין'. ייתכן שחלק מהתושבים לא מדייקים, וייתכן שחלק מהם גם משקר במודע, אבל לא מדובר בכתבת חדשות ובכרי *לא אמור היה* לבדוק כל משפט שאומר מרואיין בסרט. בכרי עצמו טוען כי הוא כן הוריד חלק מהמשפטים שאמרו המרואיינים בסרט מכיוון שבדיקה שלו הראתה שאינם נכונים. עובדות אחרות היה קשה לו לבדוק.
על מה מתבססת הטענה 'הסרט מלא שקרים'? על אחד צנגן, רופא ששירת בג'נין, שפרסם מאמר עם כמה הערות לגבי דברים שלדעתו הם שקרים בסרט. בכרי הגיב לטענות צנגן בצורה מסודרת, הפריך חלק מהן והותיר כמה מעורפלות יותר. אבל, וזה האבל הגדול, בין רשימת הפרטים שנתן צנגן שבהם אין אמת בסרט, לבין לומר שהסרט 'מלא שקרים', יש הבדל מהותי.
יותר מכך: האם התחלנו לצנזר סרטים בגלל שיש בהם שקרים? הרי כל סרט שקיים בערך מלא בשקרים גסים בהרבה מאלו של הסרט של בכרי. בכרי מצהיר כי הסרט *אינו* תיעודי אלא רגשי, ומנסה למפות את כאבם של תושבי ג'נין. אז גם אם חלק מדברי המרואיינים אינם אמיתיים, זו ודאינ אינה סיבה לפסול את הסרט.
בכרי אמר הרבה דברים
בכל ראיון על הסרט, הוא אמר משהו אחר. אני שמעתי אותו שהוא מאמין שהיה טבח בג'נין. לפי מיטב הבנתי, הסרט שלא ראיתי, מייצג את הדעה הזאת. וזו העובדה העיקרית: לא היה טבח בג'נין. היו פשעי מלחמה אולי, אבל טבח לא היה.
ושוב, עניין של הגדרות.
כש- 12 חיילים נהרגו במהלך לחימה בחברון, כלי התקשרות בישראל קראו לזה 'טבח בחברון'. רק כשהנפגעים הם פלסטינים המילה חוזרת פתאום למשמעות המקורית שלה.
נו, באמת
א. התקשורת קוראת לכל דבר טבח.
ב. במקרה שציינת, התקשורת חזרה בה.
לא מדובר על התקשורת. מדובר על האשמה מאוד חמורה כלפי הצבא והמדינה, והיא שיקרית.
נו, באמת
1. בכרי אמר שהוא 'מאמין ש'. זו לא ממש האשמה.
2. למיטב הבנתי, טענה זו *לא מופיעה בסרט.
כפי שנאמר
הצנזורה גרמה במקרה זה הרבה יותר נזק מתועלת, כי הרע קהל היעד העיקרי של התמונה החד צדדית המוצגת בו הם לא ישראלים. הצנזורה רק גרמה לו להיות פופולארי יותר בחו"ל ("מעניין מה יש בו שהישראלים לא רוצים לראות" בטח שואלים את עצמם כל מיני שונאי ישראל בצרפתית בתור להקרנת הסרט)
אם היה ביכולתנו באמת לצנזר את השקרים האלה, אז מה טוב, אך איננו יכולים אלא לאזור לפרסומם, אז אדיף שנמצה דרך יעילה יותר להביא את דעתנו עליהם.
-האשף הדגול
ועוד קצת רעש על הסרט:
צה"ל מנחית מכה ראשונה: "מי שהפיק את 'ג'נין ג'נין' היה מחבל בפתח".
הפרקליט של מוחמד בכרי: "זה לא רלוונטי לשאלת צנזור הסרט".
http://e.walla.co.il/ts.cgi?tsscript=category&path=200&id=404548&news=1
מדינת ישראל מוסיפה: "בכרי ניסה להגיש לנו סרט מצונזר ומקוצר כדי שנאשר אותו להקרנה".
בכרי: "לא נכון".
http://e.walla.co.il/ts.cgi?tsscript=category&path=200&id=405284&news=1
בית המשפט מאגף משמאל: "בכרי הפר הסכם ולא שילם 17,000 דולר לחברה שהשתתפה בהפקת סרטו".
בכרי: "נכון, אבל אני לא מיליונר והסרט לא נמכר".
http://e.walla.co.il/ts.cgi?tsscript=category&path=200&id=405468&news=1
הותר להקרנה
http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-2815880,00.html
ואני, אישית,
חושב שחבל.
הגיון מוזר?
בכתבה מצוטט ד"ר דוד צנגן, רופא חטיבתי ששירת את הצד הישראלי לא רק בלוחמה בג'נין, אלא גם ב"לוחמה" ההסברתית נגד "ג'נין ג'נין".
(למשל במאמר המרתק הבא, שכדאי לקרוא יחד עם הצפיה בסרטו של בכרי ב-8 לדצמבר בסינמטק ת"א:
http://images.maariv.co.il/cache/cachearchive/08112002/ART376777.html
)
ד"ר צנגן מכנה את החלטת בג"ץ "עיוות היסטורי", וכנימוק מביא את הטענה ש"אין חופש לגרום למתאבדים נוספים להתאבד עלינו". אבל רגע, איך בדיוק פסילה של הסרט ב*ישראל* תמנע ממחבלים פוטנציאליים לצפות בו בשטחי *הרשות הפלסטינית*?
או שאולי ד"ר צנגן חושב שהסרט כל כך משכנע עד שהוא יגרום לישראלים להצטרף לשורות החמאס?
בלי פוליטיקה. תודה.
ביטול הצנזורה?
שתי הצעות חוק שונות לביטול המועצה לביקורת סרטים ומחזות, בעקבות פרשת "ג'נין ג'נין":
http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-2815964,00.html
ולו רק בשביל זה אני מברך על סרטו של בכרי, שקרי ומסולף או לא (עותק ששותפתי קיבלה מבכרי שוכב אצלה על המדף. מישהו יכול להשאיל לי וידאו? וטלוויזיה?).
לא יהיה מאושר ממני אם ניסים אבולוף, יו"ר מועצת הצנזורה, ימצא את עצמו יושב בבית (מה לעשות, אני לא סולח בקלות לאנשי צנזורה שאמרו פעם שהומוסקסואליות היא לדעתם בגדר סטייה שבני נוער לא צריכים להיחשף אליה בהקשר חיובי).
תגיד לי, הכסדום היינו? לעמורה נדמינו?
לחשוף את הנוער להומוסקסואליות בהקשר חיובי? מה עוד? עוד מעט תגיד לי שאתה גם רוצה לחנך אותם ליחס שוויוני בין גברים ונשים, לסובלנות כלפי השונה מהם ונגד גזענות!
טפו! בגלל אנשים כמוך העולם נראה כמו שהוא נראה! איפה הימים שלאנשים היו ערכים טובים ובריאים, כשהיינו מעלים אנשים כמוך על המוקד?
עדיין לא מאוחר מדי להעלות אותו על המוקד.
וואלה צודקת.
תזכירו לי, מתי ל"ג בעומר? מה דעתכם על קון "על האש" קטן?
הלו, הלו, להרגיע
עוד מעט תרצו שבני זוג יתנשקו מתחת לחופה.
ובנושא הדיון: זה רק אני, או שעוד מישהו לא ידע שמועצת הצנזורה עוד קיימת עד שהתחיל הסיפור עם ג'נין ג'נין? "פקודת סרטי ראינוע משנת 1927", איך דבר כזה עוד קיים?
לא למדת אזרחות?
חצי מחוקי מדינת ישראל הם שאריות מהמנדט הבריטי.
האמת, הייתי בטוח שפרקו אותה
אי שם בתחילת שנות התשעים.
אז מאיפה מגיעים
האינסרטים שרואים בתחילת (חלק) מהסרטים ובהם כתוב שהסרט עבר את הצנזורה?
אז מאיפה מגיעים
מה שיותר מעניין זה למה הם תמיד מצולמים בשחור-לבן עם שריטות ולמה התמונה תמיד קופצת כשמראים אותם. המסקנה ההגיונית היחידה היא שב-1927 ישבו נציגי המנדט וצילמו תעודות עם כל שמות הסרטים האפשריים שיצאו אי פעם (כולל 2 מהיר, 2 עצבני, 1/2 חבילת חמאה). המאגר העצום של הצילומים נשמר בסוד בכור בדימונה* ובכל פעם שמגיע לארץ סרט חדש, מוציאים את קטע הארכיון המתאים לו ומצרפים.
*מה חשבתם שיש שם, פצצות?
או לחילופין,
המצלמה שבה מצלמים את האינסרטים נשארה מ1927.
את מדינת ישראל?
ביטול הצנזורה?
אתה באמת חושב שצנזורה זה דבר מיותר במדינה דמוקרטית?
בלי קשר לאיכות הנוכחית שלה, בהתייחס למה שהיא אמורה לעשות במצב אידיאלי.
מה זה בעצם משנה,
כשלצנזורה אין שום כוח מעשי?
'ג'נין ג'נין' היה הסרט הראשון ב-15 השנים האחרונות שנאסר להקרנה. ביתר המקרים הצנזורה הטילה לכל היותר הגבלות גיל על סרטים, וההגבלות האלה כמעט שאינן נאכפות. אם היו מבטלים היום את מוסד הצנזורה על סרטים בארץ, ספק אם מישהו היה שם לב.
מה זה בעצם משנה,
אולי כי עד עכשיו לא היה צורך באיסור כזה (אני לא יודע אם היה צורך במקרה הנוכחי). בקשר להגבלת גיל זה נכון, אבל איסור הקרנה של סרט מסוים צריכה להיות, במקרים של סרטי הסתה וכו'.
כמה סרטי הסטה מוקרנים בקולנוע
בשנה ממוצעת? כמה מוקרנים במדינות בהן אין צנזורה?
אבל, אם הבנתי נכון,
הפסיקה של בית המשפט העליון קובעת למעשה שהצנזורה לא יכולה לאסור על "סרטי הסתה" כיוון שאין לה את הכלים לקבוע מהי הסתה ומה לא.
בדיוק.
יש חוק במדינה, והחוק קובע שאם אתה רוצה לתבוע מישהו על הסתה או דיבה, ראשית דברי ההסתה או הדיבה צריכים להתפרסם ברבים. כלומר, פסילת הסרט מנעה באופן אירוני מנפגעים פוטנציאלים (הורים שכולים של חיילים שלחמו בג'נין) לנמק את תביעתם נגד מוחמד בכרי.
עכשיו כשהסרט מותר להפצה, מי שרוצה מוזמן להגיש תלונה ולקחת את בכרי לבית משפט, המקום הנכון לברר סוגיות של הסתה ודיבה, להבדיל מועדה של עורכי דין ומורות שעברו את גיל הפנסיה.
בוא נפריד בין שני דברים
הצנזורה – גוף שאחראי על חסיון מידע במדינת ישראל. אנו שומעים עליו בעיקר בהקשר של נושאים ביטחוניים, כשהוא מתכתש עם כלי התקשורת שרוצים לפרסם מידע חסוי (ולפעמים אף מפרים צו איסור פירסום ורצים עם הסיפור, כמו בפרשת קו 300).
http://halemo.net/info/kav300/index.html
ולעומת זאת: הועדה לביקורת סרטים ומחזות, הידועה גם בשם הלא רשמי "הצנזורה", אחראית על דירוג ואישור סרטים ומחזות (באחרון הם לא נוגעים למיטב ידיעתי). אין להם שום מנדט לעשות דבר מעבר לכך, ושאלת נחיצותם מוטלת בספק כבד מאוד.
פעולות נבחרות שלהם מהשנים האחרונות:
פין כרות בפיו 
.
פסילת "ג'נין ג'נין"
התרת "אימפריית החושים" לאחר שנים של איסור.
חיתוך שתי שניות מהסרט הנוראי "דור מזוין", בהן נראה אדם עם
הגבלת סרט ההתבגרות ההומוסקסואלי "כמעט 17" לגיל 18 ומעלה, כמה אירוני.
פין כרות בפה זה לא בסדר, פין כרות ביד זה בסדר. טוב שיש סטנדרטים.
אחד בפה אחד ביד?
ועוד אחד לשנה הבאה?
השוט לא קוצץ לחלוטין מהסרט. היה הבזק של כמה פריימים שלו בין שני שוטים של מסך שחור. אלמלא סיפור הצנזורה, אני לא מאמין שהייתי זוכר את הסרט הזה.