שון קטן
Posted in: חדשות
– פורסם ב 11 בדצמבר 2002הסרט הבא של שון וויליאם סקוט, שבו הוא יתכווץ לגובה כמה אינצ'ים, נשמע דומה מאוד ל'סיפורו של המאהב המתכווץ', הסרט הקצר מתוך 'דבר אליה'. אבל מה זה משנה - אף אחד ממילא לא רואה סרטים בספרדית. |
11.12.2002
|
כבר הרבה זמן רציתי לשאול-
אינצ'ים- כמה סנטימטרים זה?
1 אינץ = 2.54 ס''מ
(בערך)
''סיפורו של המאהב המתכווץ''?
אז ככה קוראים ל"מותק, הילדים התכווצו" בימינו?
''סיפורו של המאהב המתכווץ''?
אז ככה קוראים ל"האיש הקטן" של אריך קסטנר בימינו?
יומית אלטרנטיבית
מצד אחד, רק לפני יומיים הייתה יומית פוליטית משהו. מצד שני, פוליטי או לא, הידיעה הבאה היא לדעתי אחד הדברים החשובים ביותר שקרו בנוגע לקולנוע (או תרבות באופן כללי) בארץ ישראל בשנה האחרונה, ולהתעלם ממנה רק כי אנו מנסים לטאטא פוליטיקה מתחת לשטיח בעין הדג זה לדעתי מוטעה.
אז להלן לינק לעיונכם, לכתבה שכותרתה "הצנזורה פסלה את הסרט 'ג'נין, ג'נין"':
http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-2306753,00.html
תמצות העניין: בפעם הראשונה מזה 15 שנה הצנזורה הישראלית החליטה לפסול לחלוטין סרט מהקרנה מסחרית. הסרט "ג'נין, ג'נין" של מוחמד בכרי (בדרך כלל שחקן נפלא) מתאר את ג'נין של אחרי מבצע "חומת מגן" מנקודת המבט הפלסטינית, וכולל בתוכו האשמות חמורות על פשעי מלחמה שבוצעו לכאורה ע"י צה"ל. הסרט נפסל בנימוק שמדובר "בסרט שמציג אירועים מסולפים כאמת, בסרט תעמולה שמייצג דיעה משוחדת של קבוצה שמדינת ישראל מוצאת עצמה במלחמה עימה".
את הפוליטיקה הישראלית-פלשתינית אני אנסה להשאיר בצד לרגע (אם כי קשה להפריד), ועל כן אתעלם ממשפט מקומם כמו "קבוצה שמדינת ישראל *מוצאת עצמה* במלחמה עימה". את הסרט לא ראיתי, בכל מקרה, אז נשאיר את תוכנו בצד לרגע.
אך הפוליטיקה של התרבות כאן היא חמורה ומסוכנת, והיא רלוונטית לחלוטין לדיוני קולנוע.
דוברת הצנזורה מסרה כי הסרט נפסל בין השאר מחשש ש"הציבור הישראלי ימצא את הסרט פוגעני במיוחד, ויהיה עלול לחשוב שחיילים ישראליים מבצעים פשעי מלחמה באופן סיסטמטי, בכוונה תחילה".
לפי הסדר:
• "הציבור הישראלי ימצא את הסרט פוגעני במיוחד" – אם הוא ימצא אותו פוגעני, הוא ימליץ לחבריו שלא ללכת לסרט. ככה זה עובד בשוק חופשי במדינה דמוקרטית. מצביעים ברגליים. אין שום סיבה שוועדה שממונה ע"י הממשלה תחליט מה פוגעני לציבור וממה הציבור עלול להדיר רגליו בכל מקרה, ועל כן מוטב לחסוך ממנו את הדיון הציבורי בנושא.
• "ויהיה עלול לחשוב שחיילים ישראליים מבצעים פשעי מלחמה" וגו' – מדהים בעיני שבישראל 2002 אפשר לצנזר סרט מחשש שהציבור יחשוב בגללו על משהו. ראשית, סרט אחד שמייצג דיעה כל כך קיצונית ורחוקה מהקונצנזוס לא יגרום לתושבי ישראל להצביע ביילין מחר. שיתנו לנו קצת קרדיט. שנית, על בסיס הטענה הזו יש לפסול את כל כלי התקשורת בארץ על דיווח מוטה וכוזב, שיוצר תמונה מעוותת של המציאות. זה טיבה של תקשורת, אפשר מקסימום לעדן את האפקט הזה, אך לא להימנע ממנו לחלוטין. לכל דבר יש קונטקסט, וסרטו של בכרי בא בקונטקסט של סרט של במאי ערבי ישראלי היוצא במוצהר לתקוף את ישראל. ככזה, הוא לא יכול להשחית את הנפש הרכה של תושבי המדינה. ושלישית וחשוב מכל, אם הסרט שקרי ומסולף, ואנחנו כל כך בטוחים בצדקתנו – איזו סיבה יש לנו לגלות כל כך הרבה חשש שמא הוא יחשף לעיני הציבור? אם הוא שקרי, יערך דיון ציבורי, והציבור הרחב יוכל לבחור מבין העדויות של הצדדים השונים במה הוא בוחר להאמין. למשל, המאמר המפורט בלינק הבא, שנקרא "שבעה שקרים על ג'נין", מתאר בפירוט רב ובאופן דיי משכנע נקודות שעוותו בסרט עד לכדי שקר גס:
http://www.freeman.org/m_online/dec02/sangan.htm
ההחלטה הזו מדאיגה ומפחידה אותי עד מאוד. ולא בגלל שאני חושב שיש בסרט אמת גדולה שהממסד מנסה להשתיק – ממש לא, ואפילו להפך. אבל אני רוצה להיות זה שיוכל לבחור האם הוא רוצה לראות את הסרט או לא, והאם הוא בוחר להאמין למה שמתואר בו או לא.
אגב 1: אני לא רואה שום אפשרות שההחלטה הזו תעמוד בבג"ץ, מאחר והיא פוליטית לחלוטין.
אגב 2: בימים אלו נדונה הצעה של שר התרבות לשעבר מתן וילנאי לפרק את ועדת הצנזורה. עם קצת מזל, האירוע המביש הזה יהיה המסמר האחרון בארון שלהם.
בלי קשר לתוכן התגובה שלך
רק רציתי לציין שיש גם גירסא עברית למאמר של צנגן:
http://images.maariv.co.il/cache/cachearchive/08112002/ART376777.html
לדעתי, פשוט לא
נותנים לנו את הקרדיט שנבין את הסרט ולא נאמין לדעות שהוא מאשש. גם אני לא חושבת שזאת מזימה מורכבת להסתיר פעולה לא נכונה של הממשל מעין הציבור הישראלי, אבל פעולה כזאת גורמת לכל אדם רגיל לחשוב 'למה?' וכמו שזה נראה מנסים לגרום לנו לחשוב שכל מה שאומרים בסרט לא נכון, אבל להראות את הסרט הם לא רוצים. לדעתי, זאת פשוט אידיוטיות מצד וועדת הצנזורה לחשוב שמבקר (מהמילה ביקור, לא ביקורת) הקולנוע הממוצע יושפע כל כך מהסרט ויחליט להצתרף למרץ, או משהו.
וגם פה-
http://www.haayal.co.il/story_1271
באורח עקום משהו,
אני דווקא מרוצה מההחלטה. משמעותה של ההחלטה מבחינתי היא שאותם אנשים שכבר עשרות שנים מקבלים משכורת מכיס הציבור, אכן טורחים מדי פעם להפעיל שיקול דעת, גם אם פגום לחלוטין.
והרי לא משנה אם הסרט נכון, או לא. אם הוא מיועד לפגוע בישראל, או לא. אם אכן הוא סרט תעמולה כנגד ישראל, הרי לא ישראל היא הזירה בה הוא אמור להציג, אלא בניכר, בקרב שונאינו ימ"ש. ואז, לא רק שלא הועלנו בפסילת הסרט, אלא עשינו לו יחסי ציבור. הגדלנו את המעגל של אנשים שיראו אותו. חכם. חכם מאוד.
קנוניה שמאלנית!
קיפוד, עלית על זה! כל העניין של הצנזורה הוא לא יותר מקנוניה שמאלנית שמטרתה ליצור לסרט יחסי ציבור ולהכפיש את ישראל.
אגב, הסרט דווקא הוקרן פעמיים בסינמטק, ונראה לי שאם זה היה תלוי בהם הם היו ממשיכים בהקרנות, כדי לעורר דיון.
פעם ראשונה מזה 15 שנה?
דצמבר 2002 פחות 15 שנה = דצמבר 1987. מי יודע מה קרה באותו חודש?
אבל בלי קשר, החלטה דבילית לחלוטין לדעתי. כמו שציינת, לא רק שלא מאפשרים לציבור לשפוט בעצמו אם הסרט טוב ליהודים או לא (ובכלל אם הוא אמין), אלא גם יוצרים את הרושם שיש מה להסתיר, משהו שלא גילו לנו.
זה מזכיר לי את מה שיהונתן גפן כתב בטור השבועי שלו לפני שבוע. הוא כתב כמה התאכזב שאוניברסיטה גדולה בארה"ב (אולי הארוואד, אבל אני לא בטוח) ביטלה הרצאה של סופר/משורר מאוד מאוד פרו-פלסטיני מחשש להערות אנטישמיות. גפן התאכזב כי לא ניתנה לו הזדמנות להתקיל את המרצה בשאלות שסותרות את טענותיו נגד מדינת ישראל (והכוונה היא לא רק נגד מדיניות ישראל, אלא מדינת ישראל כמדינה). מאותה סיבה, פסילת הקרנת "ג'נין ג'נין" (ששמו נשמע באופן מוזר כמו השיר של בלונדי דניס דניס) היא טעות לדעתי כי לא ניתנת לצופה הזדמנות לשפוט אותו בעצמו. טוב, הלכה עוד דמוקרטיה.
הכוונה היתה
לפסילה הזמנית של "הפיתוי האחרון של ישו" ב-1988 או 1989. אם יכולים לעשות את זה לסקורסזה, למה לא לבכרי.
הנה השאלה בוטה מ-ynet:
סרט מעורר מחלוקת נוסף שנפסל היה "הפיתוי האחרון של ישו", של מרטין סקורסזה, שבמועצה חששו כי הקרנתו עלולה לפגוע בציבור הנוצרי. ישראל והודו היו המדינות היחידות בעולם בהן נאסרה הקרנת הסרט, ובעקבות פנייה לבג"ץ בעניין אושרה לבסוף הקרנתו.
התכוונתי לאינתיפאדה הראשונה
לא שזה קשור, פשוט שיחקתי לי עם חישובים. לגבי הפיתוי האחרון של ישו, לא ראיתי את הסרט, אבל זה מצחיק אותי (במובן הפסימי של המילה) שדווקא בארץ התכוונו לפסול אותו ובארה"ב או מדינות לטיניות שונות לא.
בעניין דומה, אני לא בטוח לגבי זה, אבל נדמה לי שגם את קראש כמעט פסלו בארץ, אבל מסיבות מוסריות.
קראש על ישו
את "קראש" לא התכוונו לפסול. מה שכן קרה זה שהאגודה לזהירות בדרכים (או איך שקוראים לאלה שאחראים לפרסומות ה"חובה לחגור גם מאחור") עתרה לבג"ץ עם יציאת הסרט בבקשה לאסור אותו להקרנה, מחשש שהוא ישכנע את הצופים לנסות בעצמם את הסטייה המינית המתוארת בסרט – גירוי מיני כתוצאה מנהיגה פרועה. בג"ץ שיחרר את העתירה במהירות רבה ובהערות סרקסטיות, למיטב זכרוני.
לגבי ישו, מעניין לציין גם שלפני כמה שנים (5 שנים בערך, נדמה לי), כשהסרט היה אמור להיות מוקרן בכבלים, בפעם הראשונה בטלוויזיה הישראלית, נוצר לחץ ציבורי מצד המגזר הנוצרי בארץ (לא זכור לי אם זה הגיע לערכאות משפטיות), וההקרנה בוטלה. נדמה לי שהוא לא שובץ להקרנה מאז, אך אולי אני טועה.
אם אני זוכר נכון
גם שר התחבורה מאז היה בעד פסילת הסרט, או משהו.
וגם, לפינגווין, בארה"ב היה רעש עוד יותר גדול ממה שהיה בארץ מהציבור הנוצרי הפונדמנטליסטי. הסרט הוקרן במעט מאוד בתי קולנוע והיה וכמעט ולא הרוויח כסף, למרות השם של סקורסזה. שים לב שחוץ מהדיווידי של קריטריון, אין את הסרט למכירה בווידאו (נכון לגבי ארה"ב, לא אנגליה).
האמת, עם כור הדתות שיש לנו פה
פלא שבכלל יש סרטים שעוברים את הצנזורה.
אנחנו אמנם בורחים מפוליטיקה כמו מאש,
אבל הסיבה שהיומית הזאת לא עלתה אתמול היתה בגלל חוסר-החיבור שלנו לאינטרנט בימים האחרונים. (עכשיו זה כבר בסדר)(כמעט). אנחנו מבטיחים לנסות להחזיר את האתר לפעילות תקינה במהירות האפשרית. ובתלונות, כמובן, יש לפנות לבזק.
רק לטובתו של סטיפלר,
אני מקווה שבסרט אמריקאי תהיה פרוסטטיקה טובה יותר.
כמה פעמים הוא יכול לחזור מפרישה?
http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-2312113,00.html
כמה פעמים הוא יכול לחזור מפרישה?
בערך כמו צחי נוי.
רשימת סרטי האנימציה המועמדים לאוסקר
http://movies.israel.net/forum/viewtopic.php?topic=527&forum=5&0
מה קשור סטיוארט ליטל לאנימציה?
זה כמו להגיד ששר"ה זה סרט אנימציה, כי הגולום עשוי באנימציית מחשב.
אם באופטופיקים עסקינן
בעצם אולי בכל זאת סרטים משפיעים על שפיות הצופה (יהיו שיגידו שזה מתאים לגרמנים, לא אני בכ"א): http://news.walla.co.il/ts.cgi?tsscript=item&path=&id=321104
לא יפה הופקינס (חניבעל)! מה תאמר להגנתך כשתפגוש את ג'ו בלאק ?
אגב, הקטע עם אבר המין מזכיר לי את הסרט "אני הטבח והמאהבת" (או משהו כזה אאז"נ).
אני רעב, יש מתנדבים?
"חלק מהחתיכות הוקפאו על ידי החשוד, את יתרת הגופה הוא קבר" טוב, לפחות הוא לא זורק אוכל.
ענין של אחוזים.
וחלקים ניכרים משר הטבעות – לא רק גולום – הם אכן אנימציה.
התנאים למועמדות בקטגוריה:
כתבה מספר 435
עושה הרושם ששרה אכן יכול היה להיות מועמד, כמו גם המשובטים ופוטר (מה? דובי לא דמות משמעותית?). למזלנו, נראה שלחבר השופטים בכל זאת יש קצת שכל בראש.
מסתבר שיש עוד שחושבים כך
http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-2322474,00.html
מסתבר שיש עוד שחושבים כך
בעכבר העיר האחרון הופיעה מיני-כתבה (מסגרת אפורה על רבע עמוד) שדנה באותו נושא בדיוק.
ב'סטיוארט ליטל'
רוב הדמויות הראשיות עשויות באנימציה, וסביר להניח שהן מופיעות על המסך במשך משהו כמו 99% מזמן הסרט. לכן כן, זה סרט אנימציה, וטוב שהאקדמיה הכירה בכך.
יש לי רק דבר אחד לומר על זה
אם לילו וסטיץ' לא מועמד בשלוש קטגוריות נוספות לפחות, אני מתחיל לשרוף צמיגים.
תתחיל לשרוף כבר עכשיו.
על מה הוא יכול להיות מועמד? משחק? (לא רע) תסריט? (לא משהו) סאונד? (למה לא)
תכננתי על הפרסים הטכניים
כל מה שקשור לסאונד מן הסתם, אולי גם פסקול באופן כללי וכמובן, הסרט הטוב ביותר. טוב זה רק אני.
באמת רק אתה.
סרט מזויע.
טוב, אולי לא מזוויע, אבל סתם גרוע.
צר לי...
בקטגוריות הסאונד, אין לו שום סיכוי מול סרטים כמו 'מתקפת המשובטים' או 'שני הצריחים'. בקטגורית הפסקול (המוזיקלי) הוא לא יכול להיות מועמד כי הפסקול שלו מורכב בעיקר משירים של אלויס, ותקנון האוסקר קובע שהפסקול חייב להיות מקורי (וכך נגרם עוול היסטורי כש'מולן רוז" לא זכה, או היה מועמד בכלל). ול'הסרט הטוב ביותר' – הוא פשוט לא מספיק טוב (ואני דווקא חיבבתי אותו).
בקטגורית 'סרט האנימציה הטוב ביותר' יש לו סיכוי מצוין, אבל אני בכל זאת אעודד את 'Spirited Away' בקפיצות ופונפונים.
לא תכננתי על זכיות
אבל אם מפלצות בע"מ הצליח לצבור 4 מועמדויות, יש מה לקוות. חוץ משיר הנושא, קטגוריה שבה דיסני דווקא חזקים, אבל בשביל זה צריך שיר מקורי. בפסקול, התכוונתי יותר לכל מה שיש חוץ משירים של אלביס (בעיקר המנגינה ההוואית בכתוביות הפתיחה).
את מולין רוז' דווקא אהבתי מסיבות שנוגדות את חוסר החיבה הרגיל שלי למחזות זמר לא מצויירים. האמת היא שכל העיבודים השונים שעשו לשירים שם, יצרו פסקול מקורי יחסית.
את Spirited Away לא ראיתי, אבל מצפייה בטריילר, אני מתחיל להבין על מה ההתלהבות.
לא תכננתי על זכיות
לדעתי עידן הקרח יזכה במשהו,JONHA גם כן (אנימציה מעולה) וסיפור חמוד ומקורי.
ת'אמת?
את יונה לא ראיתי, אז אין לי ממש מושג איך הוא. מהטריילר הוא נראה נחמד, אבל לא מהפכני.
לגבי עידן הקרח, למרות שהאנימציה המרשימה בו (וגם איזה משהו עם הסאונד) בהחלט יכולה לספק לו מועמדות, בגדול הסרט קלישאתי להחריד וממצה את עצמו כבר בחצי הראשון (לדעתי! לדעתי!). בהתחשב בכך, הוא זוכה כמעט ודאי ומועמד רציני ל על הסרט הטוב ביותר.
הפסקול של מולין היה מקורי?
לא ראיתי אבל הצלחתי להבין שהוא היה סתם קולאז' של שירי שנות ה- 70 וה- 80.
ובקשר ל- Spirited Away, היום אני מתעתד לצפות בסרט. האם המועמדות הזאת מגדילה את הסבירות להקרנה בארץ במידה כזו שמוטב לי לחכות?
מקוריות היא לא בהכרח
מילים חדשות, או מנגינה חדשה.
העיבודים במולין רוז' היו מקוריים למדי, ויותר מזה, ההקשרים העלילתיים בהם השירים הופיעו.
נ.ב.
אם בא לך להסתכן בכך שספיריטד יציג רק בעברית, אתה מוזמן לחכות.
מצד שני, אני לא אמנע מללכת לראות את הסרט בקולנוע, ולו בכדי לעשות את המינימום לשכנוע המפיצים, חרף אבידותו של הקרב מראש, שיש שוק לאנימציה לא דיסנאית.
רשימת סרטי האנימציה המועמדים לאוסקר
מישהו יודע איפה אפשר למצוא את הטריילר של "עאלי באבא". זה אחד הסיפורים האהובים עלי בילדותי והנוסטלגיה דורשת שאצפה לפחות בטריילר. אני ממש מתוסכל אחרי שעה של חיפוש ברשת ואכיר תודה מעומק לבי הדואב למי שיושיעני ממצוקתי.
בעחס.
אני יודע איפה אפשר להשיג אותו, תאורטית – באתר הרשמי שלו. אני לא הצלחתי להוריד אותו, ובכלל האתר והסרט עושים רושם רע באופן יוצא דופן (ואני מתכוון ממש ממש גרוע, עלוב, פתטי, פסול למאכל אדם, הייתי מתבייש להראות סרט כזה גם למשפחה).
http://www.alibabathemovie.com/
בעחס או לא בעחס, הטריילר לא עובד.
הוא אשר אמרתי.
ובכל מקרה התמונות באתר הוציאו לי את כל החשק לראות אותו.
מזכיר מאוד את Prince of Persia 2
בקיצור, הישג אנימציה מצויין עבור סרט שיצא בשנת 1988.
רגע, עכשיו 2002? למה לא אמרו לי?!