במקור: The Chronicles of Narnia: Prince Caspian
במאי: אנדרו אדמסון
על פי הספר מאת ק. ס. לואיס
שחקנים: בן בארנס, ג'ורג'י הנלי, אנה פופלוול, סקנדר קיינס, וויליאם מוזלי, סרג'יו קסטליטו
ב'האריה, המכשפה וארון הבגדים' נכנסו שני האחים ושתי האחיות לבית פבנסי לארון מכושף, שבצידו השני ארץ קסומה – נרניה – שם הם חיו באושר ועושר כמלכים נבונים ובעלי השפעה. אלא שהאחים והאחיות חזרו בסופו של דבר ללונדון המשמימה, ונאלצו להתרגל שוב לחיים כילדים קטנים שאף אחד לא שם עליהם. בתחילת 'סיפורי נרניה: הנסיך כספיאן', אקספוזיציה בת שתי דקות בדיוק מלמדת אותנו כי כיום, האח הגדול פיטר – המלך הרם לשעבר – אינו מסוגל להתמודד עם ירידתו אל העם. הוא מבלה את ימיו בקטטות בהן הוא מתנפל על כל מי שמכנה אותו "ילד"; סוזאן, אחותו השקולה, מביטה בו בעיניה החודרות ומנידה בראשה בצדקנות; אדמונד ככל הנראה פיתח לעצמו סוג של אופי ואימץ מראה ביטלסי משהו, ורק לוסי הקטנה נשארה אותה ילדה מתוקה עד להקיא.
בתום שתי הדקות הייצוגיות בלונדון נקראים הארבעה לשוב לנרניה ולעזור לתושבי הארץ. מי שהזעיק אותם אל הדגל הוא הנסיך כספיאן העשירי, שנאלץ לברוח מדודו חד הזקן הזומם להדיח אותו מכס המלוכה. עם הגיעם, הם מגלים שבלונדון אמנם עברה שנה אחת – אך בנרניה עברו אלף שנים, במהלכן נהרות חצבו דרכם בהרים, רוב החיות שכחו איך לדבר ואסלן – האריה שהיה להם כדוד אהוב – התחפף מהשטח. מורה הדרך שלהם, כשאדמונד לא מנסה לשחק בתפקיד הזה, הוא גמד רטנוני בשם גימלי טראמפקין (גמדון הבית פיטר דינקלג'). תוך כדי מסע ניווטים, לוסי, שתמיד חייבת למשוך את תשומת הלב לעצמה, מתעקשת שהיא ראתה את אסלן מעבר לנהר ושהם חייבים, פשוט חייבים, להגיע אליו. הייתם מצפים שהאחים שלה, שרצו לחזור לנרניה רק כדי לפגוש את דוד אסלן ולהתגלגל איתו על הדשא בקיבוץ, ישמחו. אבל לא, הם מציקים לה בשאלות שב"כ: "איך זה שרק את ראית אותו? איפה בדיוק עמדת כשראית אותו? למה הוא נגלה דווקא אלייך ולא אלינו?".
כספיאן עצמו (בן בארנס, שהופיע לכמה דקות בפתיחת 'אבק כוכבים') זכה בפי כל לכינוי "הנסיך הפרסי". לבחור יש מבטא שנשמע כמו שילוב של מזרח-תיכוני עם מזרח-אירופאי, והוא לא מהסס להשתמש בו. מצד שני, המבטא והמראה שלו הם מה שנערות לונדוניות פותות כסוזאן מגדירות כ"אקזוטי".
האמת חייבת להיאמר, 'הנסיך כספיאן' הוא סרט מהנה למדי. יוצרי הסרט החליטו לא להצמד מדי לסיפור המקורי ובחרו במקום זאת לתת לקהל את מה שהוא רוצה לקבל, לפחות על פי הבנתם. ובואו נקרא לילד בשמו: לדבר הזה שהקהל רוצה קוראים 'שר הטבעות'. 'הנסיך כספיאן' עוסק בשיבת המלך (או הנסיך, במקרה זה) לכס המלוכה, ועיקר הסרט מוקדש לקרבות בין צבא העם לצבא השלטון, קרבות שייראו מוכרים מאוד לצופי 'שר הטבעות'. לוקיישנים, בעלי חיים, בעלי ברית (ולא רק הגמד, הקשתית והערס), מהלכים וסצינות קרב שלמות של 'שר הטבעות' משוחזרים כאן. קנטאורים, גריפונים, סאטירים וגמדים משתתפים במהומה, כשפה 'הנסיך כספיאן' זוכה ביתרון, עם משהו שאין בארץ התיכונה: עכברים ששים אלי חרב. הא! זה כבר יראה לטולקינאים האלה מה זה.
זה אולי לא מקורי, אבל זה עובד והסרט מעניין יותר מקודמו. ארבעת הילדים למדו לשחק, או שאולי הבמאי למד להתמודד איתם. סוזאן, לדוגמה, לא מדברת הרבה אבל כל שתיקה שלה שווה זהב, וריפצ'יפ, מנהיג העכברים הממורמר לנוכח חוסר המקוריות של בני האדם (קולו של אדי איזארד), דווקא חמוד. אמנם כשהילדים רק מגיעים לנרניה הם מסתובבים כה וכה, מפטפטים הרבה יותר מדי ומעלים זכרונות מימיהם היפים, אבל מהרגע שבו הם פוגשים את כספיאן הדיבורים נזנחים לטובת סצינות עשירות במעשים. נדמה כאילו הקצב מהיר יותר – להראות קצת מפה וקצת משם, והלאה, לסצינה הבאה. גם האפקטים השתפרו וחלק מחיות האדם נראות אמיתיות מספיק ובעלות תנועה אמינה מספיק כדי שאפשר יהיה להשתכנע ש-1. הן קיימות; 2. הן מקיימות אינטראקציה אחת עם השניה ועם הילדים שגם הם, לשם שינוי, נראים אמינים מספיק כדי שאפשר יהיה להשתכנע שהם קיימים ושיש ביניהם אינטראקציה.
כלומר, עד שמגיעים ללוסי. אין מה לעשות, הילדה מאוהבת באסלן ושרה לו שירי הלל בכל רגע פנוי. ויש לה הרבה זמן פנוי, כי היא ילדה קטנה ואף אחד לא רוצה אותה איתו בקרב. יחסית לשאר חיות היער, אסלן מאכזב – במשך רוב הסרט הוא נראה, איך לומר… מאובן משהו. ותאמינו לי, קשה לשרוד את הלוסי הזו כשהיא מפטפטת על אביה הרוחני למול תבליט אבן דרמטי של האריה, כשברקע מתנגנת מוזיקה כבדה כי בכל זאת, מדברים על אסלן, תנו כבוד.
הבעיה שלי עם הסרט נוגעת לאסלן, ולסופו של הסרט. מלחמה בסרטים יכולה להיות חוויה מהנה ואסתטית, וזו של 'נרניה' אכן כזו, אלא שבין השורות עולים מסרים בעייתיים שהופכים את המלחמה כולה למשחק האגו הילדותי של אסלן. זה לא צריך להפריע לכם לראות את 'סיפורי נרניה: הנסיך כספיאן', אבל כדאי מאד שלא תקחו את הסרט – או את הרעיונות שהוא דוגל בהם – ברצינות.
התגובה שלי:
(הודעה זו נכתבה ביום חמישי ולכן ייתכן שלא תעמוד במבחן הזמן.)
חשבתי שאת הסרט אני אוהב אבל במידה, הוא יהיה סרט טוב אך עדיין מאכזב, ידעתי אילו דברים יציקו לי בסרט, אבל איו כמה שהופתעתי, חשבתי שיהיו דיאלוגים גרועים, משחק זוועתי, יותר מדי אקשן ומעט קסם, אבל טעיתי, שום דבר מזה לא היה, להפך.
הסרט כבר נפתח בסצינה מדהימה, ואז הוא ממשיך עם עוד כמה כאלו (בריחתו של כספיאן, המתקפה בלילה, הדו קרב, המכשפה הלבנה, מיראז במיטה כל אלה הן סצינות שחשבתי שיהיו מטופשות אך הן גנבנה את ההצגה), הבימוי מצוין, לאנדרו היו לא מעט החלטות מצוינות, הנופים מדהימים והצלם בטח ידע את זה ולא הסתפק במעט אך גם לא הגזים, הקרבות מצוינים (שוב הדו קרב, חשבתי שיהיה סתמי, היה מצוין), המשחק של כולם טוב והילדים בכלל לא מעצבנים כמו בראשון, למעשה גם אילו היינו מחליפים אותם במבוגרים לא הייתי חש בהבדל, והבדיחות מצוינות, שליש שעה באמצע הסרט הדמויות ירו כבדיחה אחת לדקה וקלעו בול, וזה לא בא על חשבון העלילה, בסרט הזה צחקתי יותר ממה שצחקתי בכל הקומדיות שראיתי בשנה שעברה (ועוד אלה שהיו מקדימה לא הפסיקו לצחוק בקול רם לכל משפט שנון), ריפצ'יפ, אוי כמה שהוא הפתיע, הוא היה מצוין (אני חייב להגיד את המשפט – i'm a mouse), האפקטים מצוינים כל אחת מהחיות נראת אמיתית לחלוטין במיוחד המה שמו (באדג'ר), אסלן גם עבר שינוי גדול, נראה כאילו בהפקה קראו את הביקורת של עכרור ועשו את השינויים, הוא גדול יותר (כי הוא התבגר), והשאגה שלאו יכולה להרעיד דברים (כמו מים), הפסקול גם כן מדהים, אומנם יותר מדי בולט אבל עכשיו אני מעריך אותו הרבה יותר.
לצערי, אין משהו בעולם שהוא מושלם, "הנסיך כספיאן" היה הכי קרוב לזה, את מגרעותיו אני יכול לספור על כף יד אחת, כמו למשל שהאקשן לא היה כזה גדול, היה אקשן, מצוין אפילו, אבל נראה שהטריילר גרם לי לחשוב שזה יהיה אפי בצורה בךתי רגילה, לא ממש אהבתי שהסירו את המשפט "זה בגלל העלבון של הבוקר", ולמה בסרט לא הופיע המשפט "הרגת את אבי תתכונן למות"? בראיונות אמרו שהוא כן יהיה שם, גם לא ממש אהבתי את…נו..אוף, אני לא מוצא, אבל באמת שהייתי רוצה למצוא, יש כמה דברים קטנים אחרים אבל הם ממש קטנים.
אני מופתע ממה שאני עצמי אומר, מהסרט לא היו לי ציפיות, אבל נהניתי ממנו יותר ממה שנהניתי ב"תיבה של איש מת" ולכן אפשר באופן רשמי להכריז שהוא הסרט הכי אהוב על אי פעם (מה שמוציא את "אראגון" מהחמישיה, אבל עכשיו כשגליתם ש"אראגון" הוא אחד מסרטיי האהובים ביותר, אתם יודעים שאי אפשר לסמוך עלי)
נהנתי.
מצד אחד – האפקטים השתפרו, המשחק גם כן, האווירה אפלה יותר, המוזיקה השתפרה ואפילו בדיחות מוצלחות נותנות הופעת אורח.
מצד שני – המסרים בעייתים ורדודים, התסריט קצת בנאלי, הקרבות גרמו לי לצעוק לידיד שישב לידי "מי אמר 'שר הטבעות' ולא קיבל?!" ובנוסף חסרה דמות נבל חזקה כמו המכשפה הלבנה (ולכן שמחתי כש..).
אבל בשורה התחתונה – נהנתי. היתרונות עולים על החסרונות וביחס לסרטי הקיץ 2007 "הנסיך כספיאן" עולה על רובם (ספיידרמן 3, הרובוטריקים ואפילו הארי פוטר 5).
וריפצ'יפ שולת!1 סתם שתדעו.
מה שאמרת, מינוס ה''נהנתי''...
בדיוק כמו קודמו, גם 'הנסיך כספיאן' הוא סרט "קסום ונפלא", מלא בקרבות מלאי אדרנלין ועוצרי נשימה, שבהחלט לא ראינו בשום מקום אחר לפני כן (*שיעול*שר הטבעות!!!*שיעול*). והפעם, כצפוי מסרט המשך לבלוקבאסטר, הכל גדול יותר, אפל יותר, ומצחיק הרבה יותר! למעשה, הבדיחות הפעם הן שנונות מהן כמותן. עם פנינים כמו "אבל… אתה עכבר!". וואו, השנינות!
הפסקול צורם אפילו יותר ממה שהוא היה בסרט הקודם, יש המון בירבורים, ולוסי מתחילה באיזשהו שלב לעלות על העצבים.
היא יורה בהם רק מכיוון שהם ניסו לירות בה
אחד מהם הרים חץ בידו והיא ירתה בו.
עוד חוסר היגיון בסיסי
דבר ראשון אני אישית לא זוכר שהוא ניסה להרים חץ אבל גם אם כן,למה לעזעזל הוא רצה לירות בהם?הרי הם אנשויים כמוהם והייתי מצפה שקודם ישאל אותם משהו לפני שירה בהם.
ובכלל יש בעיה רבה עם הסרטים עם הקטע של בנח האדם שאני יפרסם יותר מאוחר
קודם כל, אני מסכימה איתך שיש פה חורים
שכנעת אותי בהרבה דברים אבל זה עדיין לא מנע ממני לחושב שזה סרט גרוע(לא שניסת)
אם זה סרט גרוע או לא אני לא יודעת
כי עוד לא ראיתי אותו, אבל על הספר אני כן ממליצה.
בת לילית?
היו כאלו אצל לואיס?
אני לא יודעת על בנות הלילית של טולקין
אבל אני מניחה שהכוונה אצל לואיס ללילית המקורית שהייתה לפי האגדה אישתו הראשונה של אדם הראשון כי הילדים למשל נקראים בני אדם ובנות חווה.
לילית היא הניגוד של חווה, בעוד שחווה היא האישה הציתנית והבייתית, לילית היא אישה עצמאית וייצרית. לאחר שנפרדה מאדם חברה לשטן וילדה לו ילדי שדים.
לא הבנתי.
לואיס כתב שהיא בת לילית? ואם כן, מה זה במקור האנגלי? elf?
הציטוט הרלוונטי מהמקור האנגלי
מר בונה מסביר לילדים על מוצאה של המכשפה הלבנה:
תודה.
זה אומר שהיא לא מהelves של טולקין אלא מבנות לילית של הקבלה היהודית.
לילית מוקדמת בהרבה לקבלה,
והאמת, היא אפילו לא יהודית במקור. אבל אפילו במקורות יהודיים היא מופיעה כמה וכמה מאות שנים לפני הופעת הקבלה.
בקשר לגמדים,
לפחות בספר, עד כמה שזכור לי יש בדיוק גמד אחד שניצב לצד המכשפה הלבנה. לעומת זאת ישנם כמה פסלי גמדים בחצרה של המכשפה.
ל'האריה, המכשפה..')ילדי פיבנסי המשיכו לשלוט בנרניה במשך לא מעט שנים, במהלכן בוודאי הכירו גמדים חיוביים רבים (כפי שמוכח מן הספר 'הסוס ונערו').
ובנוסף, צריך לזכור ש(
בסדר אבל עדיין יש לי כמה שאלות
אין אנשים בנרניה, אבל יש אנשים בטלמר ובקלורמן ובארץ המלאכים ובאיים. החורף היה בנרניה בלבד, וכל היצורים בה לא הם לא אנושיים ולכן הם נורא הופתעו לראת את הילדים. מחוץ לנרניה לא היה חורף, וקלורמן לפחות [אני לא יודעת בקשר לטלמר] התפתחה הרבה לפני שהפיוונסים הגיעו וניצחו את המלכה הלבנה. אני חושבת שבהתחלה הנרניינים [איך שלא כותבים את זה] היו כל כך עסוקים בחורף ובלפחד מהמלכה שהם פשוט לא יצאו לטיולים מחוץ לגבולות הממלכה שלהם ולא פגשו בני אדם.
קצת מגזימים !ספויילר!
ללונג – אם נכנסים לסיפור – לוסי ראתה את אסלן רומז לה לבוא ולא האמינו לה, וזה דז'ה-וו למה שקרה בפעם הקודמת עם הארון. וזה ממש מרגיז, ובגלל זה הם הפסידו זמן. וגם אסלן מצפה ממנה ללכת נגד כולם, כשהם – למשל סוזן – אומרת לה כל הזמן עושים מה שהיא רוצה ואם אני איילל גם אני "אכריח" את כולם?! זו התנשאות כלפי הילדה הקטנה וזכותה להתלונן למי שאמפטי כלפיה (אסלן).
ולרידס – אני מניח שזה בהומור – אבל בכ"ז אני רוצה להעיר שלומר למישהי את יכולה להיות "לביאה" זה יכולה להיות פשוט מחמאה שהיא מאד אמיצה כמו אריה. והעובדה שהוא עצמו אריה זה ציון לזה שהוא "מלך" ו"אמיץ". אפשר למוצא רמזים מיניים אם מאד מתאמצים אבל זהלא אומר שזה נכון.
מזכיר לי
את הפירוש המיני בשרה"ט, מאורת שילוב.
(בתוך הכתבה יש תירגום של הפירוש)
http://www.numenore.com/articles/?p=200
ואחרי שקראתי את הביקורת.
אני נורא שמח שהיא חיובית, כשהבחנתי שלונג כותבת חשבתי שהיא תהיה שלילית (הרי שנאת את הראשון), הביקורת, בכל אופן, מצוינת. בקשר לאסלן, הוא אכן די עצבן אבל המסרים לא הפריעו לי.
ליתר ביטחון.
אסמן
כשהילדים נכנסו לנרניה הסצינה היתה מהירה מדי, הם לא מראים שום סימן הפתעה וישר רצים לשחק, אהבתי שהארי (המלחין) השתמש באותה סצינה בשיר הקטן שהופיע בתחילת הסרט הראשון, הסרט גם מראה דברים שאלה קראו את הספר ישימו לב אליהן כמו עץ התפוחים, או הדוב שמוצץ את ידו, הסרט גם כלל סצינות שממש אהבתי, למשל סוף סצינת המתקפה הלילית היתה נורא עצובה ועשויה בצורה נפלאה, הסצנה שבה כספיאן רוצה לנקום את מו אביו ומעיר את דודו מהמיטה, היא העבירה בי צמרמורת (דבר שרק מעט סרטים יכולים לעשות והם בדרך כלל סרטי אוסקר), הדו קרב היה מדהים, באמת, נורא הופתעתי, וסצינת הפתיחה (בריחתו של הנסיך) היתה מדהימה, בעיקר בגלל המוזיקה, אהבתי את הסוף, לא יודע למה עצבן כמה, ואל המים דווקא די אכזב, כלומר, וא היה עשוי מצוין אבל כשהגיע לגשר אמרתי 'תחבוט בו, תראה קצת אקשן, לא, אל תרים אותו, תחבוט בו'.
סוף
אני לא מבין את ההשוואה הזו עם שר"ה, זה נורא מרגיז, ועוד לעשות לזה יותר משורה וחצי בביקורת זה באמת לא הוגן, האווירה של שני הסרטים שונה, הקרבות נורא שונים (אין בשר"ה עצים נלחמים, אין אדמה נבלעת, אין דו קרב, אין את המכונות הללו שזורקות כדורים וזה בעצם כל מה שהיה בסרט), בעיקר באווירה, וכי כל עוד האווירה שונה, אז אין קשר בין השניים.
''אין עצים נלחמים''?!?!
כניראה שלא ראית את שני הצריחים. והיו גם מכונות דומות שזרקו דברים כבדים.
העצים היו אבל לא במלחמה הגדולה
רק במלחמה הקטנה ההיא ליד הצריח, והעצים בשני הסרטים מאוד שונים, המכונות האלה הופיעו בשר"ה רק לכמה שניות נרה לי כדי לפוצץ גדר, אבל בנרניה היה להם חלק חשוב, חוץ מזה האווירה היתה מאוד שונה בעיקר בגלל שאחד מהם אפל כזה, בלילה עם יצורים מפחידים, ואילו השני באור היום, חיות נחמדות ובני אדם (שזה מגניב.) ואפקטים מצוינים.
נו, לא משנה, למעשה, עד עכשיו לא גליתי במה דומה "אראגון" לשר"ה.
אני מבין.
אבל את טוענת שהרעיונות דומים, אבל עדין לפי דעתי הביצוע מאוד שונה, וזה מספיק, למעשה אני יכול להגיד שב"אלכסנדר" גנבו מ"ממלכת גן עדן" כי בשניהם יש צבאות שרצים אחד לשני.
בקשר לגריפונים, המעופפים האלה, איך הם נלקחו משר"ה, אני לא זוכר משהו דומה להם בסרטים?
שכחת את הנשרים בשר''ה?
אבל הם לא נלחמו
זה שבשר"ה היו נשרים אומר שאסור לאף אחד להציג חיות גדולות מעופפות?
אבל הם לא נלחמו
לא. יש המון דרכים להציג ויזואלית גריפונים.
קיים דמיון באספקטים הויזואלים בין שני הסרטים שמספר אנשים שמים אליו לב ואחרים לא. הדמיון לא נובע מכך שבשני הסרטים יש יצורים מעופפים, צילומים מניו-זילנד ודמות בנהר השותפת את האויב אלא בניואנסים ויזואליים שיש בסצינות הנ"ל שיותר ממזכירות את שר"ה. הסרט נראה כאילו צוות מנהלים צעק שוב ושוב על צוות ה-CGI "אני רוצה את זה ככה, נו, כמו בשר הטבעות".
אני לא בטוחה
אתמול במקרה ראינו את שיבת המלך – הגירסה המורחבת. יופי של סרט.
ראיתי אותו כמובן בקולנוע בזמנו בגירסה הרגילה, ואתמול שוב.
אבל לא, לא היו לי פלאשבקים לנרניה, שעדיין טרי לי בזיכרון. זה באמת לא עד כדי כך דומה.
מבחינת הנוף – יש את התחושה של ניו זילנד גם שם, אבל באמת לא הרבה יותר מזה. לפחות לטעמי.
זה שזה חיקוי לא אומר שזה לא יכול להיות מוצלח גם כן.
הכל תלוי בביצוע וברמת האפקטים, הם זה נעשה טוב אז למי אכפת שזה חיקוי?
יש מיליוני חיקויים למיליוני סרטים בסרטים אחרים, ויש כאלה שמעתיקים בלי בושה, אחד לאחד, מסרט אחר. אבל זה לא הופך אותם לפחות ראויים.
אגב, אני עדיין חושב ש'נרניה 2' היה חרא סרט, אבל במקרה הזה, לדעתי, זה נעשה בצורה מצוינת.
מילא זה,
הקטע שלוסי בורחת על הסוס ובצדדים אפשר לראות את הרעים על הסוסים שלהם הוא לחלוטין ארוון נמלטת עם פרודו לריוונדל.
ובכל זאת, הסרט מקסים לגמרי.
אפרופו אל הים - הוא היה בספר?
כן
כן
אני היחידי שהוא דומה לישו?
זו נרניה,
ה-כ-ל קשור לישו.
לא, יש גם את ג'קו אייזנברג
|קרש|
גם אני נאלצת להסכים.
העצים שבנסיך כספיאן היו מגניים לאין שיעור מהאנטים, כנראה בגלל שלא היו להם פנים, והשורשים שלהם ארוכים ומועילים יותר.
תגובה ארוכה ומנומקת אחר כך, כרגע רק שתי הערות:
1. על אף הדימיון המובהק לשר הטבעות, פרט בקטע עם העצים, לא שמתי לב לזה בכלל בסרט.
2. גם פיטר וגם הכספיון הזה או איך שלא קוראים לו לא מגיעים לקרסוליים של המגניבות של אדמונד, האח השווה באמת.
זהו, אחרי שהוצאתי את זה מהמערכת…
זה ללא ספק סרט הרבה יותר מוצלח מהראשון (הדי משעמם בסופו של דבר) וסרט הרבה הרבה יותר אלים. באמת, כמות הגופות בסרט הזה לא פחותה משל סרטי קרבות אפיים אחרים, ובסך הכל, המיתוג של זה כסרט ילדים נורא מטעה – זה לא סתם שיורים באנשים חצים. עורפים לאנשים את הראש.
ויכול להיות שתקבל אותו.
'המסע בדורך השחר' הוא הכי ויזואלי מכל ספרי 'נרניה' והוא גם אפל יותר משני הספרים הראשונים.
וגם העובדה שמייקל אפטד, שעשה עבודה מצוינת ב'ג'יימס בונד: העולם אינו מספיק', מביים את הסרט ולא הבמאי המעצבן הזה שביים גם את 'שרק', בהחלט גורמים לי להיות אופטמי לגבי הסרט הבא בסדרה.
דרך אגב, מייקל אפטד הוא לא במקרה גם ראש איגוד הבמאים של הוליווד?
'המסע בדורך השחר'? אפל?
רק אם קוראים אותו בלילה.
יש לו *פוטנציאל* להיות אפל יותר
*משני הסרטים הקודמים*.
לזה התכוונתי, פשוט לא ניסחתי את זה נכון.
פוטנציאל? אולי
אבל אין שום סיבה לעשות אותו אפל.
לא יודע מה איתך, אבל לי נמאס לגמרי מהקלישאה של ההמשך האפל-יותר-בוגר-יותר. "אפל" הוא לא בהכרח "טוב", ו'המסע בדורך השחר' (הספר שאני הכי אוהב בסדרה) הוא בסדר גמור כפי שהוא, לא צריך לכפות עליו אפלה (מלבד בסצינה מסוימת ונהדרת אחת, שנמשכת בספר משהו כמו שלושה עמודים) כדי להתחנף לאיזה קהל דמיוני.
אני מסכים, זה כבר התחיל להיות שחוק.
אבל זה הטרנד היום, ופשוט ציינתי שגם ל'המסע בדורך השחר' פוטנציאל להיות כזה, למרות שזה באמת לא יהיה נחוץ.
אגב, 'המסע בדורך השחר' הוא גם הספר שאני הכי אהוב בסדרה, ולדעתי יש לו את הפוטנציאל הגדול ביותר להיות סרט טוב, אני רק מקווה שלא ינסו להפוך גם אותו לחיקוי של 'שר הטבעות' וידחפו שם קרבות שלא היו בספר שלו לצורך. הכי טוב יהיה לשמור עליו כמו שהוא אם הויזואליה המדהימה שלו.
שלו לצורך - שלא לצורך
מב זה איב''י
אפל יותר בוגר יותר?
בעיני הוא הספר הכי פחות אפלולי מכולם
אני רק מקווה שלא יפשלו בליהוק יוסטס.
אני לא מבין בשביל מה אנשים זקוקים לדם.
קודם כל, דם זה מגעיל, ואני מתקשה להבין איך דם יכול לשנות את חווית הצפיה של האדם, ואיפה בדיוק צריך להיות הדם? על החרבות עצמן? כשראיתי את שר"ה לא ממש הבחנתי בהרבה דם בסצינות הקרב למען האמת ב"שני הצריחים" נדמה לי שלא היה דם בכלל (את "שיבת המלך" אני לא כל-כך זוכר אבל נדמה לי שגם בו אין ממש הרבה דם).
דם זה אומנם מגעיל, אבל זה גם חלק בלתי נפרד מכל מה שהוא חי.
אתה יודע את זה, אני יודע את זה, כולם יודעים את זה. ולכן לא להראות דם כשצריך להיות דם, כמו באיזושהי סצינה אלימה שבה מישהו עורף למישהו אחר את הראש (נגיד), זה לא אמין.
ולעיתים זה יכול גם לעצבן.
בקשר לסצינת עריפת הראש
נדמה לי שקראתי אפשהו שהיא היתה הרבה יותר אלימה אבל דיסני שהחתחמו את אנדרו על חוזה שבו הוא עושה סרט PG-13 ביקשו ממנו לשנות אותה, כך שתהיה הרבה פחות אלימה, כך שקשה להאשים את הבמאי וקל להבין את דיסני (אולי הם רוצים שהסדרה תגיע מתישהו ל-PG-13 אבל בסרט השני זה נורא מוקדם).
תיקון טעות
הם החתימו אותו על חוזה שמכריח אותו לעשות סט המדורג PG בלבד.
מה זה ''הרבה פחות אלימה''?
יוצא לו זרנוק סוכריות M&M מהצוואר שמתפזר לכל צווחות גיל של הסובבים? והראש הכרות פוצח בשירת "Bright Side of Life"?
ריאליזם.
ד"א גם בסרטי שר הטבעות היה מחסור די גדול בדם שהרס כמה קטעים.
זה נכון,
וזאת אשמת הדירוג של הסרט, PG-13.
אבל אני לא מאשים אותם, אחרי הכל, הרבה פחות אנשים היו רואים את הסרט אם הוא היה מדורג R.
עוד לא ראיתי את הסרט.
ואני מתלבטת למדי. חזרתי עכשיו על הראשון, לריענון הזיכרון, והוא חמוד, אבל שני דברים בו הם טובים באמת: המכשפה הלבנה ומר טומנוס. היות ואלף-שנה-אחרי שניהם מתים, אני לא בטוחה עד כמה יקסום לי ההמשך.
אז מה בעצם יש לי להגיד? אה, כן: חד זקן? חד זקן?! ברור שהמבקרת לא מבינה באופנת עילית. דו-זקניים, זה מה שהולך היום.
במקום מר.טמנוס יש את ריפצ'יף.
ובמקום את המכשפה יש את המכשפה, אומנם היא מפציחה לסצינה אחת, אבל בסצינה הזו היא מגניבה פי מאה ממה שהיה בסרט הראשון (למרות שאני בכלל מעדיף את מיראז).
דרך אגב, אומרים שבסוף הסרט טילדה משתתפת בתור קנטאור, מישהו הבחין בזה?
מה זה ''ערות לונדוניות פותות''?
פשוטות? או שיש לשזה משמעות אחרת?
-האשף הדגול
המשמעות היא ''פתיות'', אם אני לא טועה.
אגב, כשקראתי את הביקורת חשבתי שכתוב "נערות לונדוניות פתוחות".
אוי ואבוי.
אצלי היה גרוע יותר
הקלקתי על זה עם בבילון והוא זיהה את זה כרבים של פות (אבר מין נשי). לשניה תהיתי אם זה לא ביטויי סופר מתוחכם ל"כוסיות" (מצטער אם זה גס מדי למישהו)
-האשף הדגול
במקרה הזה אמליץ על ''מורפיקס''.
הוא דווקא תרגם נכון:
http://milon.morfix.co.il/
פותות = רבים של ''פותה''
פותה = תמימה, נאיבית.
פותות = רבים של ''פותה''
תודה! ממש מוזר, אין את זה בבילון
-האשף הדגול
הדיבוב לעברית ממש גרוע
נעלצתי לראות את זה בעברית משום שאחד מאחייני עדנו בגיל הדיבוב. בדרך כלל אני סובל הרבה פחות מהדיבוב לעברית. היו אף סרטים שבהם זה כמעט בלתי מורגש, אבל הפעם היו שם את כל הרעות החולות של דיבובים. החל מדיבורים לא מתועמי שפתיים באופן קיצוני, וכלה בקולות לא ממוקמים היטב בפסקול ולא מתאימים. היה ממש קשה לעתים להבין מי מדבר.
לפי התגובות החיוביות נראה שאני חייב לעצמי לראות את זה גם באנגלית. כעט נותר רק להחליט האם זה שווה הליכה נוספת לקולנוע.
-האשף הדגול
לדעתי זה בכלל לא בשביל ילדים
זאת אומרת, לא לילדים שלא יודעים לקרוא כתוביות.
מפתיע לטובה.
שיפור מפתיע לטובה לעומת הסרט הקודם שהיה דל בהפקה ובעלילה, טוב בהרבה מאינדיאנה ג'ונס החדש הגרוע ביותר.
עצם העובדה שנלקחו אלמנטים משר הטבעות אינה צריכה להפריע כי התוצאה הסופית טובה בהרבה מהעיבוד החופשי והמיותר של פיטר ג'קסון ליצירת המופת של המאה הקודמת.
את ספרי הסידרה קראתי בדיוק לפני שנות דור (כ25 שנה) ואני לא ממש זוכר את העלילות. האם המכשפה הלבנה הופיעה שוב גם בספר?
לא היא לא.
בספר תיכננו להחזיר אתה אך לא עשו כלום.
תודה.
אחינו של הקוסם הוא פריקוול אבל אם אני זוכר נכון היא הופיעה גם בספר שעלילתו מאוחרת יותר.
בכס הכסף יש מכשפה
אבל איני זוכר אם זו אותה האחת.
-האשף הדגול
יש מכשפה
והיא מאותו גזע, אך היא לא אותה אחת.
מה יש לכולם נגד לוסי?
אני ממש אהבתי אותה, היא הייתה בדיוק מה שלוסי פבנסי צריכה להיות. מתוקה, מלאת אמונה, מין ילדה קסומה כזו שיכולה באמת לפתוח ארון בגדים ולהגיע לנרניה.
זה רק אני?
או שזה מסר ממש מטופש?
לפי איך שאני מבין את זה, אסלן משול לה' בכבודו ובעצמו?
זה רק אני?
למעשה, אסלן משול לישו. ובכל מקרה זה לא נראה לי כמו מסר טפשי אם מקבלים אם קיומו של האל (בלי שום קשר למיתולוגיה הנוצרית). המסר הוא שצריך להאמין בקיומו ובאהבתו של האל גם כאשר אי אפשר לחוש בקרבתו, וזה דבר שקשה מאוד לעשות – הוא למעשה בסיס האמונה.
יכול להיות שלספר יש איזשהו מסר..
ממה שאני הבנתי, מהסרט, הם חוזרים כי הם למדו משהו חדש, לא ברור מה הם למדו אבל זה משהו מוסרי לחיים.
יכול להיות שלספר יש איזשהו מסר..
בספר, דרך אגב, פיטר וסוזן לא חוזרים יותר כי הם מבוגרים מדי.
כנראה לואיס חשב שלאחר ההתבגרות הילדים מאבדים את התמימות ולכן לא ראויים לחזור לנרניה. בגלל זה רק ילדים מגיעים לנרניה. ואם כבר מישהו מבוגר מגיע לנרניה, הוא נשאר שם (פרנק והלן). אבל מבוגרים אצלו לא עושים את המסע הלוך וחזור.
כל מילה בסלע
בשיא הרצינות.
ביקורת מעולה. פשוט מעולה.
סיכמת בצורה מאוד יפה את כל מה שאני חשבתי על הסרט.
על הטוב והרע. (האמת שאין שם יותר מדי מכוערים).
קבלי ח"ח על הביקורת!
סרט חסר דמיון
סרט
הסרט הזה הוא פשוט מדבר קולנועי. שממה של דמיון. פיהוק קסום. חוסר תנועה שמביישת את המושג kinesis במילה cinema. העיר האנגלית Dover, ביום גשום במיוחד, תוססת ודינאמית יותר (ואפורה פחות) ממנו.
שום דמיון לא הושקע בו (לקיחת סצינות CGI משר"ה ולא במובן הסיגנוני בלבד – אבל בצורה קטנה יותר, משעממת יותר וחסרת מעוף), הקיטש המוזיקלי הורס משחק שיכול היה להגיע לרמה בינונית עד סבירה, מצולם בצורה קטסטרופלית עם פאלט צבעים חד-גוני (הניסיון העלוב למימוש האווירה היענו אפלה בנרניה הוא: נצלם סצינות שלמות בחושך!) ומספק לצופה מלחמה צעצוע עם קרבות סטריליים שיגרמו אפילו לילדים לפהק בשעמום. בחרו שני לוקיישנים וחצי (טירה, שדה פתוח ויער) והציגו לנו בהילוך איטי של שעתיים פלוס, סצינות שכבר ראינו הרבה לפני שהסרט התחיל.
אין ספק שזה בשום אופן לא סרט פנטזיה לצופים מבוגרים, אבל אפילו (או אולי בעיקר) הילד שבי לא נהנה מהסרט הזה. סרטי ילדים וספרות ילדים אמורים להעשיר את דמיונו של הילד, להצחיקו, לשמחו, להבהילו, לרגשו ולא לכבות אותו או לנתב אותו אל נוסחאות דלוחות.
עצוב, לדעתי, מה שעושים לז'אנר הפנטזיה בקולנוע. עצוב, לדעתי, שאנשים מבוגרים משלמים כסף על סרטים כאלה ויוצאים מסופקים. ז'אנר שאמור להיות חגיגה של דמיון, של מיתולוגיה, של עלילה, של קסם ופליאה, הפך להיות מישמש הארי פוטרי בו מספיק לצלם באופן נוסחתי כמה שדות ירוקים, ילדים, עצים, חרבות, חיות קסומות וקיטש, על מנת להצדיק קיומו של סרט. לא צריך סיפור, רעיונות מעניינים, התפתחות דמויות או תחושה של מסע. מה פתאום? זה הרי בסך הכל פנטזיה.
*זה* לא קולנוע. גם לא כסרט ילדים וגם לא כסרט קיץ. אם זה היה סרט טלויזיה, הייתי אומר מילא. אפילו ב-Hallmark היו מספר הפקות מוצלחות יותר.
מה בכלל היה התקציב של הדרעק הזה?
ולפי המוג'ו התקציב של הדרעק הזה הוא 200 מיליון דולר.
!
אכן
לא הכל אבוד, ה'מסע בדורך השחר' יהיה טוב, 'המסע בדורך השחר' יהיה טוב, 'המסע בדורך השחר יהיה טוב'.
פעם שלישית גלידה?
אחרי 2 סרטים מחורבנים אנחנו עומדים לקבל אחד שאשכרה שווה צפיה?
אני בספק.
זה הארי פוטר all over again
2 סרטים מחורבנים, סרט שלישי החלפת במאי וקבלת סרט פאקינג מדהים
המסע בדורך השחר יהיה בעייתי בתור סרט לדעתי, כי הוא מורכב מכמה סיפורים קטנים (שרובם נפתרים בזה שאסלן מגיע ומסדר את העניינים) ואין לו ממש עלילה ראשית.
אתה מתכוון כמו שקרה בכל ה(2)סרטים עד עכשיו?
ממ...לא מסכימה
בסרט הראשון יש עלילה כללית: יש שלטון של המלכה הלבנה, ומסע כדי להציל את נרניה מידי השלטון שלה, הילדים חייבים להגיע לקיר פראבל, היא מנסה להרוג אותם וכו'. זה הכל סיפור אחד.
בנסיך כספיאן צריך (שוב) להציל את נרניה, הפעם מידי הטלמרינים, ולעזור לכספיאן לתפוס את השלטון. ולא ראיתי את הסרט, אבל בספר זה בהחלט סיפור אחד.
בדורך השחר יש איזשהו סיפור כללי – החיפוש אחרי הידידים של אבא של כספיאן – אבל זה מאוד מאוד כללי והספר בנוי מכל מיני סיפורים קטנים: אוי, מכרו אותם לעבדים, אוי, הם מותקפים ע"י אנשים בלתי נראים, אוי, יוסטוס הופך לדרקון. חלק מהסיפורים האלו בכלל לא קשורים לקו העלילה המרכזי, וגם אלו שכן – הם סיפורים נפרדים זה מזה.
200 פריקינג מיליון? על מה ולמה?
עזוב לרגע את מה שאני חושב על איכותו של הסרט. על מה הצליחו להוציא שם סכום כזה? ה-CGI שם מאוד מצומצם וגם כשיש הוא לא מרשים מן הבחינה הטכנולוגית (ואומנותית גם יחד). קטעים רבים שנהוג לערוך בסרטים כאלה ב-POST PRODUCTION עם תוספות ממוחשבות, הוצגו כפי שהם (למשל, התחפושות המגוחכות והאיפור של ה-Minotaurs שנראים פשוט כמו אנשים עם פוחלץ חסר הבעה על הראש) מה שנותן הרגשה של הצגת בית ספר יותר מאשר סרט עתיר תקציב, איפור ותלבושות באיכות בינונית וחוסר בסימנים של השקעה וירידה עד לפרטים הקטנים, מיעוט בלוקיישונים (איזה בזבוז של אפשרויות צילום במקום המקסים שהוא ניו-זילנד), צילומים מעטים שעולים מעל גובה הקרקע (אין כמעט שוטים שדורשים הרמת מסוקים לאוויר כמו שיש בשר"ה), מלחמות בקנה מידה מאוד מצומצם (מה שמפשט את הניהול הלוגיסטי של הסטטיסטים וזמן הצילום), מתיחת החומר המצולם באמצעות ההה מממ וווו ןןןן ה י ל ו כ י ם ם א י ט י י ם, אין שחקנים שהם כוכבים ממש גדולים בהוליווד ועוד ועוד.
יחסית לתוצאה (אפילו אם הסרט היה טוב, בסופו של דבר) הסכום הזה נראה לי ממש לא בפרופורציה למה שרואים על המסך, אפילו ברמה הטכנית.
<רגע של קונספירציה פרנואידית>
יכול להיות שאולפנים מנפחים, בפרסומים לקהל הרחב, את הסכומים שהם מוציאים על סרט, על מנת ליצר HYPE כך שאנשים יגיעו לבית הקולנוע משום שמדובר בסרט יענו עתיר תקציב?
</רגע של קונספירציה פרנואידית>
כן, טוב
אני בהחלט מסכים איתך.
אין לי שמץ לאן כל זה נשטף.
הסרט אכן נראה כמו הפקת הולמרק. אולי הכל הלך על הקייטרינג, בטח אסלן הזה חתיכת אכלן.
אולי הם זרקו את כל הכסף לאסלן.
אבל מה הבעיה בהארי פוטר?
"הפך לסרט הארי פוטרי?"
מבחינת הסרט, הארי פוטר ממש לא ברמה של נרניה.
אבל מה הבעיה בהארי פוטר?
בדיוק באותה רמה או לא, סרטי נרניה הם באותו ז'אנר כמו סרטי הארי פוטר. בספר שלי הארי פוטר מיצג תופעה. תופעה מהסוג השלילי. תופעה שלילית של התעללות פופוליסטית בז'אנר ספרותי (וגם קולנועי, למרות ההצע המאוד מצומצם, יחסית) שאני מאוד אוהב.
סרטי הארי פוטר (בחלקם) הם לפחות סרטי ילדים לא רעים (אבל גם לא ממש טובים, לדעתי). עם כל הקסם, אני לא מוצא בהם שום "קסם". הם שייכים לז'אנר הפנטזיה כמו שמק דונאלדס זה מסעדת בשר.
משהו לא מסתדר לי בראש
הטלמרנים הם שודדי ים ממש קדמונים שבאו מעולמנו לא? אבל הם הרי צריכים להגיע לנרניה איפשהו לפני מאות שנים לפי עולמנו, זה אומר שהם נכנסו לעולם של נרניה מאות אלפי שנים לפני שהילדים הגיעו אליה. למרות שלפי הסרט משתמע שהם פלשו לנרניה רק אחרי שהילדים נעלמו.
איך זה?
הזמן נזיל בנרניה
מראים לך סרט של שעה ורבע ב-Slow Mo במשך שעתיים פלוס וזה מרגיש כמו לפחות ארבע שעות. הזמן באמת נזיל בנרניה.
אני תמיד הבנתי שזו אופציה ב'
סוף סוף עכרור מגיב
חששתי שלא תעשה זאת לעולם.
בזמן הצפיה בסרט, רק סטיה אחת מהספר הפריעה לי, כשהם עוברים לנרניה אחת הבנות אומרת "זה סוג של קסם החזיקו ידיים", ואילו אדמונד אומר "אני לא אחזיק בידיכם" עמדתי להגיד WT…? בספר אדמונד *הוא* זה שאומר שזה קסם שהוא מכיר ומציע להחזיק ידיים.
אבל זה סתם דבר קטן שהציק לי.
סוף סוף עכרור מגיב
הם נתנו את השורה של אדמונד לסוזן!?
כן, כן בדיוק!
אני מיד הולך להפגין עקב המעשה הנורא הזה וההתעללות בנפשו של הספר.
(אם כי נדמה לי שזו בעצם לוסי שגנבה את המשפט)
אוי ואבוי, רק לא זה!
לתת את השורה של אדמונד לסוזן! מה הם חשבו לעצמם?
לוסי
מצד שני, היא ממילא [הכנס קללות וגידופים רבים כאן], אז לא צריך לתלות אותה (רק) על זה.
אוי ואבוי, רק לא זה!
ובעניין זה, למה לא להכניס את "הם נתנו את השורה של רון להרמיוני" למילון?
ביקורת חביבה
הולך בול עכשיו לראות את הסרט 3:
נקווה שבהחלט יהיה יותר טוב מהראשון (אף על פי שגם ממנו די נהנתי), מעריץ את הספרים עוד מימי ילדות אני ^_^
מה שכן שמתי לב שיש הרבה השוואות בין נרניה לכתבי טולקין, אך לא הזכירו (מהריפרוף המהיר שעשיתי בין התגובות בכל מקרה :פ), שטולקין ולואיס היו חברים קרובים שהעבירו רשמים בינם לבין עצמם על יצירותיו של כל אחד מהם, על כן ניתן לראות מגעים של טולקין בכתביו של לואיס ולהפך.
אז אם תשאלו אותי מין הראוי אם כך שנראה אספקטים דומים גם בסרטים המבוססים על הספרים של שני הסופרים הנ"ל..
בכל מקרה אני זז עכשיו לראות את הסרט, מלא תקווה מחודשת ותחושת נוסטלגיה ילדותית שכזו בגרוני <:
סעיף 2
ככה גם בספר.
אתה מתכוון
ככה גם ב*סרט*, לא?
עוד לא ראיתי את הסרט אבל לפי הספר
לא ממש נבואה, אבל אני חושב שזה היה ב"אחיינו של הקוסם" שאסלן הצהיר שבגלל שבני אדם הביאו את המכשפה לנרניה ואיתה רועה וידה ידה ידה, יהיו אלו רק בני אדם שעול הקרב נגד כוחות רשע אלו יהיה על גבם( על כן אני חושב שלא מן הנמנע שלפחות חלק מתושבי נרניה ידעו זאת, בייחוד אחרי מה שקרה עם המכשפה הלבנה).
זהו לפחות בקווים כלליים בכל מקרה, לא קראתי את הספרים כבר שנים ארוכות…
אחלה של סרט אגב, בול חזרתי מההקרנה…אפילו החבורת צוציקלח שישבו מאחורי בלי שום ידע על עצם קיומם של הספרים של לואיס ועם יצר דיבר….נרחב… לא הצליחו להרוס את החוויה.
זה עדיין לא הBBC, אבל דמאיט זה מתחיל להתקרב <:
אויש, לא שמתי לב
הייתי בטוחה שקראתי לך "אלמנת הקברן".
לא ניהנתי
בשנה האחרונה אני במרתון סרטי קולנוע… אז תוכלו לראות אותי (ילדה אלקטרונית) מגיבה להרבה סרטים שראיתי.
למען האמת, הנסיך כספיאן (הסרט, כאילו)לא היה יפה בכלל!
כאילו, התוכן סבבה!
אבל איך שהם עשו את הסרט עמו שיואו- כאילו- זה היה נורא ואיום!
אבל בכל זאת, למי שלא קרא את הספר ויש לו ביקורות חריפות כמו שלי, שיצפה בסרט…
סרט יפה, אחרי הכל, אבל לא מדליק, מושלם ומצוין.
בכלל לא !!
אי אפשר להגיד על סרט שהוא
"לא יפה בכלל" ובאותו הזמן, כמה שורות למטה, להגיד שהוא "סרט יפה".
נכון אבל זה יותר אמין
ממה שעשו ב"קללת הפנינה השחורה".
מראים שהוא פתח את פיו ותקף את פניה
אם לא אכל אז נשך, בכל מקרה המראה שלה לא יהיה מלבב.
מצאתי דם!
וחוץ מזה, מדי פעם מישהו שם מדמם מהשפה או מהמצח, אבל ממש בקטנה.
כמו שכתבתי בתגובות לביקורת על הסרט הראשון
אם זה עבד בשביל סטיבן סיגל במצור ימי…
סרט מדהים!
לא ממש אהבתי את הראשון אבל על השני אני ממליץ
תגידו,
אם לא ראיתי את הראשון אפשר להבין\להנות מזה?
או שלרוץ להשיג ת'ראשון?
כמו שלואיס אמר
(לא ממש ציטוט) את ספרי נרניה אפשר להתחיל לקרוא מכל ספר שרוצים.
ת'אמת שהתכוונתי לסרט
אבל זה בטח אותו עיקרון, לא?
לא, לא חושב
מהספרים לא ממש נהניתי, הם היו משעממים ולא כל כך טובים, אבל את הסרטים אני אוהב מאוד, ובכלל הסרט השני שונה מאוד מהספר גם באווירה, את הספרים אני מוכן להקריא לאחותי בת ה-6, ואילו את בסרטים היא לא תצפה.
אופס התבלבלתי
בכלל מה שכתבתי בהודעה הזו לא היה מכוון אליך. בכלל כשאמרתי לך שאת מה שלואיס אמר התכוונתי לספרים וגם לסרטים שיש להם את אותו עיקרון. כך שאת כספיאן אפשר להבין בלי הראשון, למרות שגם את הראשון כדאי לך לראות.
לדעתי כדאי לראות קודם את הראשון
יש אלמנטים בסרט השני שמקורם בסרט הראשון. זה לא יפריע לך להנות, אבל תבין מעט יותר.
ריפיצ'יפ
הוא נראה כמו חולדה, והיה יחסית מעצבן. הם פישלו איתו.
תביאו לי את ראשם!
יש לי תאוריה!
אני מבינה שאני בדעת מיעוט כי כמעט נרדמתי בסרט, ולולא הוזמנתי אליו בחינם הייתי עוזבת עוד לפני ההפסקה. אבל יש לי תאוריה!
אני חושבת (ולא יכולתי להחליף דיעות עם מי שאיתו ראיתי את הסרט, כי הוא חשב שאני מטורפת כשסיפרתי לו שאסלן הוא ישו, ולא בא לי להתווכח על סרט כל כך משעמם) שהטלמרינים והנרניאים הם למעשה אלגוריה על כיבוש אמריקה על ידי הקונטיסטדורים.
והנה –
1. מה שמו המלך נראה כמו חצי מהספרדים שכבשו את עמי אמריקה.
2. גם השם שלו דומה.
3. כל הטלמרינים מתלבשים, מתנהגים, נקראים ומדברים במבטא ספרדי. המבטא הלא מזוהה של כספיאן גם הוא מבטא ספרדי מובהק (דבילי, אבל מובהק).
3. הם פיראטים.
4. הם הגיעו לממלכה דמוית גן עדן שתושביה התמימים והקסומים מחוברים לטבע והשמידו, רצחו והכניעו אותה. הניצולילם היחידים מוגבלים ליערות בהם הם מסתתרים על גבול המיתוס.
אפשר להמשיך ככה עוד ועוד.
קונטסטידורים, אל תגידו לא ידעתי!
יש לי תאוריה!
לא נראה לי שזה מוכיח שום דבר. אני מניח שאפשר למצוא בכל סרט נימוקים ואלגוריות שכאלו, ואולי גם פרטים בסרט הזה שיסתרו את התיאוריה שלך. אבל מכיון שאמרת שזה סרט משעמם ולא שווה דיון, אז עדיף לא להתחיל לדבר על זה יותר מדי.
קראתי את הספר,
השוואה נחמדה.
רותו לראות - ביקורת מלאה וגדושה (הקדמה)
יש עוד עשרים דקות עד לשבת, אז לא נראה לי שאספיק לכתוב משהו רציני, אבל אני מאד מאד התלהבתי מהסרט. ואני ממליץ עליו בחום.
יש הבדלים עצומים בין הסרט לספר, ממש לא רק "השורה של רון להרמיוני", אלא שינויים מהותיים, וגם כמובן שינויים בעלילה וגם ב"שורות"; בהתחלה, ברגעים הראשונים של הסרט התחלתי להתרגז מזה… אבל מהר מאד עברתי פאזה, וממש נהניתי, ואני מוכרח לומר שזה סרט הרבה יותר מוצלח מהראשון – שהיה נאמן לספר טכנית – וגם לפי דעתי מעביר את רוח הספר באופן אמיתי, ולהעמיק למקומות שאליהם הספר לא הגיע. מצד שני אני בכ"ז לא בטוח שלא אבד משהו בדרך. ואני גם לא בטוח מה לואיס היה אומר על הסרט, כי מבחינות מסוימות הוא החריב לו את הסיפור (אבל כאמור לדעתי זה בסופו של דבר לטובה). לא את כל השינויים אהבתי אבל בסך הכל אני מוריד את הכובע בפני הבמאי (ותיכף שם בחזרה…:-).
מה שיש לי לומר זה הרבה ובכמה מישורים, ונראה לי שאני אפרק את זה לכמה תגובות.
לפני ההמשך אני חושב שחשוב לציין מאיזו נקודה ראיתי את הסרט, כי אני חושב שזה בהחלט חלק מהסיבה שהתלהבתי.
(א) מאד אהבתי את הספרים כשהייתי ילד, וקיבלתי מהם ממש המון. (ב) את הרקע הנוצרי הכרתי בגיל יחסית מאוחר, ובמשך השנים השגתי ספר של לואיס מעין מבוא לנצרות "משיחיות כפשוטה" "mere christianity" בהוצאת דולפין – הוצאת ספרים נוצרית (מסיונרית). (ג) את הרקע הפילוסופי הכרתי בשנים האחרונות דרך הספר "ביטול האדם" בהוצאת שלם. (ד) לאחרונה נתתי הרצאה על נרניה ואני מתעתד לתת עוד אחת בקרוב, ולשם כך קראתי את כל הספרים שוב (בשימת לב). (ה) אני יהודי דתי ואף על פי כן הנוצריות שבספר לא מפריעה לי כ"כ, גם כי זה מעניין אותי (כפי שהתבטא אדם באיזה מקום), ואני לומד מזה "עליהם", אבל גם כי זה הוסיף לי כאדם ואפילו לקשר שלי עם אלוהים.
אני ממליץ לראות את הספר ובמקביל (לפני או אחרי) לקרוא את הספר. מה שאכתוב להלן יהיה הרבה על סמך ההשוואה בין הספר לסרט, ולשאר המקורות שלואיס עצמו כתב.
בכל אופן אמשיך כשאוכל… בינתיים אני אישית כאמור ממליץ למי שלא ראה ללכת מהר לראות כשזה עדיין בקולנוע.
!ספויילר! הבדלים בין הסרט לספר !ספויילר!
ההבדל הראשון המהותי – ואולי המהותי ביותר – בין הספר לסרט, הוא העומק הפסיכולוגי (היחסי) של הסרט לעומת הספר. זה מתחיל מרקע ממשיך בעלילה ומסתיים בסיום…
העדר הרקע הפסיכולוגי, במדה שאינו קיים בספרים, לחלוטין איננו מקרי. הספרים הם שילוב של סיפור פשוט ברמת העלילה, ובעומק הרגשי ומורכבות הדמויות, קצת כמו סיפור אגדה, ועומק פילוסופי ותיאולוגי גדול. עד כדי כך שמבחינות מסויימות מערכת הסיפורים כולה היא בעצם אלגוריה פילוסופית-דתית. עד כאן לא חידשתי הרבה – ועוד אידרש לכך בהמשך.
אבל עדיין הוספת רקע פסיכולוגי אינה סותרת. אבל ללא כל ספק קיים מתח, גם במהות היצירה, וגם בתוכן. הדוגמה הבולטת ביותר היא המיניות. כל הסדרה כולה נמצאת מבחינת יחס למיניות בגיל המנטלי של בית ספר יסודי (של פעם…). כלומר מיניות איננה קיימת למעשה. כל הסיפור של הילדים שיכולים להגיע לנרניה רק עד גיל מסויים, קשור לכאורה לתקופה בה מתעוררת המיניות.
פיליפ אולמן עשה מזה מטעמים ולפי דעתי טעה והפריז במה שיחס ללואיס (ועל כך כאמור בהמשך), אבל אי אפשר להכחיש שלואיס העדיר את הנושא מספריו, ובכוונה. והסרט הכניס את זה לתמונה, בצורה עדינה יש לומר, ושלדעתי מעבה את העלילה ומוסיפה הגיון פנימי והסבר משמעותי לכמה מהאירועים. אבל עדיין חשוב לציין שמדובר בשוני מהותי.
לפני שאכנס לפרטים – היחס שלי להבדל הזה מורכב מאד. קודם כל, זה התחיל כבר סרט ה"אריה המכשפה וארון הבגדים", אבל שם זה היה עדין מאד וב"נסיך כספיאן" זה ממש שינוי קיצוני מאד. וכבר שם התלבטתי. באריה והמכשפה ניתן הסבר מסויים להתנהגות של אדמונד; ככל הנראה הוא היה הכי קשור לאביו והיה הכי בלחץ מהמלחמה. אני חושב שזה קצת מקביל לתוספת של הרקע הפסיכולוגי ב"צרלי בממלכת השוקולד", ואפילו ביתר הגיון וטעם. גם באריה והמכשפה זה קצת פוגע בספר, מבחינה זו שהבגידה של אדמונד בספר היא חסרת טעם ותוצאה של פיתוי נטו, ומדות מגונות. אמנם הוא לא ממש בוגד, ואינו מודע לחלוטין למעשיו, והוא ילד, אבל עם כל זאת מבחינת האלגוריה זה מבטא בגידה ועל כן נצרך הקורבן הגדול של אסלן על המשמעות הדתית שלו.
אבל כאשר אנו מבינים (בסרט) שאדמונד מחפש תשומת לב הורית שחסרה לו, הנהיה אחרי המכשפה יותר מובנית והיחס למעשה כ"בגידה" שמצריכה את אסלן להקריב את עצמו מעלה תהיות (במקרה הטוב).
בכל אופן בגדול הסרט הקודם היה נאמן לטקסט בתשעים וחמש אחוז. ואילו בהקשר של הנסיך כספיאן מדובר בהבדלים גדולים יותר המצריכים כמה דיונים נפרדים. בסופו של דבר תשאל השאלה – מה עדיף, נאמנות לטקסט או יד חופשית. המסקנה האישית שלי, שהטיפול שנעשה לנסיך כספיאן הוא טוב בסופו של עניין, והלואי וסרטי הארי פוטר (למשל) היו, ויהיו, זוכים לטיפול דומה.
בכל אופן אתייחס לארבעה נושאים:
פיטר והנסיך כספיאן, סוזן, ההשוואה לשר הטבעות, וכמה מלים הכרחיות על לואיס.
קודם כל בהתחלה ממש – המכות שפיטר הולך עם תלמיד ברכבת התחתית, בגלל שהוא דחף אותו ועוד דרש ממנו שיבקש ממנו סליחה – זה רעיון נפלא שמתחבר לעוד כמה דברים.
פתאום התעוררה אצלי תמיהה שחשבתי עליה אבל שכחתי ממנה.
מה מרגישים ילדים שגדלו והיו למבוגרים – ועוד מלכים ומלכות, שהינהיגו מדינה, מלחמות, יחסים דיפלומטיים (שלא לדבר על משפחה זוגיות ומיניות שנשים בצד), בארץ קסומה ומוזרה, ופתאום חזרו להיות ילדיםבבית ספר יסודי באנגליה. אם הולכים על ריאליות – מדובר כאן בטראח רציני. הייתי אומר – אבי אבות הטראחים. ובספרים הכי רחוק שלואיס הולך זה "זכרונות" וגעגועים. ואולי קצת באסה. ברור לי שצריך להיות כאן התמודדות לא פשוטה.
הסרט קצת מנסה לענות על זה. פיטר הולך מכות כי הוא בעצם היה מלך, ורגיל שיתייחסו אליו בכבוד, פלוס זה שהוא חי בחברה שב הפגיעה בכבוד הזולת מאפשרת אם לא מחייבת דו-קרב. והנה הוא ילד קטן שצריך לעבור בשתיקה על התגרויות. ההגיון הפנימי כאן לטובת הסרט. והייתי ממש מרוצה מזה…
כשהם באים לנרניה, ויש מפגש בין כספיאן לפיטר: בספר המפגש הוא בתוך תל-אסלן, כשהגמד השחור מנסה לשכנע את כספיאן ללכת על האופציה של המכשפה + אדם זאב וכישוף שחור, וכספיאן מיד מתנגד ופיטר ואחיו מגיעים לגמור עם הנ"ל. למחרת יש הזמנה לדו-קרב בין פיטר למלך מירז, ואחריו קרב ונצחון, בעזרת אסלן, העצים, ופיטר ואדמונד. עד אז הסיפורים מתנהלים במקביל. הדאגות של פיטר והחברה הם להגיע למערכה, והם מתעכבים בגלל קטנות האמונה באסלן ובחוש האמוני של לוסי, וכספיאן מנסה לארגן את צבאו, ונלחם בראש הצבא בעצמו – ומפסיד פעם אחר פעם. אגב, זו הסיבה שחשבתי תמיד שזהו הספר הדל מהסדרה. הילדים מגיעים – הולכים הולכים הולכים, כספיאן סיפור רקע, לא מצליח, מגיעים הילדים עוזרים לא עם אסלן מנצחים והולכים הביתה.
הסרט נתן לסיפור עיבוי ועומק משמעותיים, בעלי הגיון פנימי רציני ביותר. מבחינת הטבע האנושי – אם הם היו נפגשים בהתחלת המערכה הצבאית, הגיוני שפיטר ישתלט על העניינים. הוא הרי היה מלך במשך לא מעט שנים, ועבר מערכות צבאיות ארבות. יש לו גם נסיון בהנהגה מדינית, ואמנם עברה שנת ילדות מאז, ובכ"ז אין ספק שיש לו יותר ידע ונסיון מלכספיאן. הוא גם היה "המלך הרם", ולכן הוא רגיל להיות הבוס אפילו בין מלכים, ולסיום הוא מודע לכך שהוא המלך המיתולוגי מהעבר, וכספיאן בחור חדש בשכונה. ואילו מצד שני הגיוני שכספיאן ירגיש שתכלס הוא מלך, שהוא אמר לנקום את נקמת אביו, שהרי באמת הוא המלך המיועד. גם – הוא קרא לפיטר והמלכים הקדמונים והם אמורים לשרת אותו ולא הוא אותם. והוא גם ציפה לאנשים מבוגרים והנה מגיעים ילדים בגילו (במקרה הטוב אם לא קטנים ממנו). ולסיום – בסופו של דבר הוא זה שישאר עם העסק בסוף ויצטרך להתמודד עם מה שהם יעשו ביחד, ופיטר יחזור למקום שממנו בא (אם כי לא ברור עד כמה פיטר וכספיאן מודעים לכך).
ואם שמים שני נערים בגיל העשרה פחות או יותר, שלכל אחד מהם יש את התיק שלו, במצב כזה שהם אמורים להנהיג ביחד מערכה צבאית בוגרת, מאד מתבקש אם לא הכרחי לגמרי שיהיה ביניהם מתח. (בלי שום קשר להומו אירוטיות אגב, שממש לא שייכת כאן). וגם הגיוני שמי שבסופו של דבר יוביל זה פיטר מהסיבות דלעיל.
אבל, הפגיעה בסיפור היא בכך שדמותו של פיטר צמחה על חשבון כספיאן שהפך להיות בעיני די דמות משנית. למרות שהסרט על שמו. הוא די בצד, מתוסכל. וגם הכרעות שנעשו על ידו נלקחו ממנו. למשל הקריאה למלכי הקדם נעשתה, בספר, מתוך הכרעה רציונלית של כספיאן כשמצב הצבאי הגיע לשיא משברו. לעומת זאת בסרט הוא משתמש בקרן בלי להבין עד הסוף מה משמעותה פשוט בגלל לחץ ברגע הראשון שהוא בסכנה כלשהי – כשרודפים אחריו אנשי מירז.
סיכום: נזק מסויים לכספיאן רווח גדול לפיטר ועוד יותר לסרט.
שכחתי…
התוספת של פעולת הגרילה בארמון של מירז, היא גם תוספת מבריקה. וגם עוד סימן לשינוי מהותי. בספר היוזמה האנושית די מוגבלת, וחסרת הצלחה. כאמור כספיאן פשוט נלחם ומפסיד – בשדה הקרב הרגיל. מי שמנצח זה היערות ואסלן. מבחינת השורה התחתונה זה ככה גם בסרט, אבל התוספת של הפריצה לארמון היא משמעותית, שוב, מבחינת העיבוי של הריאליזם, וחיזוק הערך של היוזזמה האנושית (קצת בניגוד עדין לרוח שלדעתי יש בספר).
מה יעשה גנרל עם יחס כוחות גרוע שתקוע במבצר אחד שלא ממש קשה להטיל עליו מצור, ומולו עומד מלך מיומן יותר, אכזרי ועקשן?
הרעיון של פעולת קומנדו, היא רעיון אבל מבריק. לנסות להכות בעורף האוייב, ולגמור עם הסיפור באיבו. בתנ"ך יש את אהוד בן גרא שחיסל את עגלון מלך מואב, למשל (עם החרב בבטן ע"ש).
ואגב, בהשוואה לשר הטבעות יש כאן שינוי אדיר. לא מדובר בפעולת לחימה מכורח המציאות של הגנה על מקום נצור (כמו בשני הצריחים) ולא בצבא מול צבא (בכל הקרבות האחרים). אלא בפעולה של כח קטן שמנסה לחסל את עוצמתו של היריב בביתו בעזרת יתרון של טכנולוגיה (הגריפונים, הפנס – מבריק!), ההפתעה, ואומץ. וגם המתח בין פיטר לכספיאן בהקשר זה הגיוני ומתאים ומעצים את הסיפור. הגיוני שפיטר ירצה לנהל את ההצגה, והגיוני שכספיאן יסטה מהתכנית כפי שקרה.
בכל אופן הפגיעה של כל זה בסיפור, היא שאסלן הולך קצת הצידה והופך להיות קצת משני. אמנם הוא בא בסוף, והסיום "שלו", אבל…
אגב, מבחינה זו לואיס היה מרוצה כי זה לא פוגע במסר המהותי שלו – הוא מסכים ותומך ביוזמה אנושית בסך הכל.
סיכום: פגיעה קטנה באסלן תוספת מקסימה ומעולה לסיפור.
כאמור לואיס לא הכניס מיניות. נושא נוסף שבמשך הסדרה נבנה מעמד שלילי של סוזן, כמי שבסופו של דבר שוכחת מנרניה, ואינה זוכה להגיע אליה באחרית הימים בשל כך. בסיפור הזה – על פי הספר – סוזן היא בעיקר האופוזיציה הגדולה ללוסי. לוסי רואה את אסלן ראשונה (כי הילדה הקטנה, מלאת אמונה וחמודה), אדמונד מאמין לה כי הוא כבר היה בסרט הזה (המכשפה האריה וכו'…:-). פיטר לא רואה ולא מכריע לטובתה, וסוזן אומרת שמספיק כבר עם הנודניקית הצעירה שרואה דברים.
חוץ מזה אין לה כמעט "שורות" (חוץ מתחרות קליעה עם הגמד בהתחלה).
הדבר אגב, מתאים לכך שלפי תפיסתו של לואיס נשים לא אמורות להיות במלחמה ובטח לא בנות (להבדיל מבנים שהם מלכים פוטנציאליים…). ולכן לסוזן יש קשת – אם כבר היא נלחמת זה מרחוק.
ועוד לענייננו – המסע להצלת כספיאן אמור להיות מלכתחילה המסע האחרון שלה ושל פיטר כי הם כבר גדולים מדי, ואמורים להכנס לחיים (באופן חיובי).
הסרט עושה כאן שינוי דרמטי ומעניק לה מקום מרכזי מאד, בשני מישורים. היא לוחמת שוות ערך לבנים, גם בקשת וגם בסכין מטווח קצר. היא יוזמת ומנהיגה. והיא על סף המיניות.
זה מתחיל בבחור שמתחיל איתה בתחנת הרכבת והיא מתחמקת ממנו. היא אומרת לפיטר או לאדמונד – שמספיק לחלום על נרניה, ועד שהיא כבר התרגלה לחיים מחדש כילדה באנגליה. ובסרט יש כמה הערות של ה שמעידות על מודעות לכך שהם יחזרו לאנגליה, ושהיא לא תצטער על סיום הפרק הזה בחייה.
והקטע השני הוא כמובן הרומנטי – הקשר הלא ממש מרומז עם כספיאן, שנבנה לאורך כל הסרט, מהרגע שהם נפגשים ועד הסיום. ובעיני זה ממש לא קיטש תקוע אלא שדרוג הסרט ודיאלוג משמעותי עם הספר (ואגב, מי שלא קרא את הספר ולא מכיר את לואיס באמת חווה חויה אחרת בלי שיפוט פשוט עובדה). באיזה קטע רואים אותה שוכבת על הדשא ליד לוסי, ונרמז בעדינות שהיא כבר מפותחת מבחינה פיזית (וד"ל).
לאורך כל הסרט, יש חילופי מבטים, ומשפטים מרומזים. למשל – כשהיא הולכת עם לוסי והיא משאירה לו את הקרן – אם הוא ירצה "לקרוא לה" עוד פעם, ולוסי גוערת בה על כך. וכספיאן שמרגיש די מיותר כשפיטר מנהל את העסק כנראה דוהר אחריה להוציא אותה מהצרות שאכן באות.
בעיני זה עו עיבוי ריאליסטי לסרט. שמתייחס לתהיה לגבי הסיפור הראשון. באופן ריאלי מתבקש היה שבתקופת מלכותם הארוכה והמאושרת הם יתחתנו ויהיו להם ילדים. ואז נשאלת השאלה מה קורה עם כל המשפחה הזאת כשהם חוזרים לילדותם בנרניה. שאלה מרתקת שאפשר ללכת איתה להרבה מאד כיוונים, בכל מקרה מדובר לדעתי שמשהו טרגי. אבל בספר הראשון אין לזה על מה להבנות בכלל. וכאן הסרט התייחס לזה.
ברור שכספיאן מצפה שהיא תשאר והוא יתחתן איתה, ושגם היא מעוניינת בו. והפרידה הזו, מתוך ידיעה שהם לא יתראו יותר לעולם, כי הם לא חלק מאותו יקום, זה באמת מאד עצוב, ותורם ריאליסטיות לסיפור (שנעדרה ממנו קודם לכן במדה קיצונית).
קודם כל ראוי להבהיר את היחס בין לואיס לטולקין. כפי שנאמר כאן הם היו חברים, והיה ביניהם קשר סביב הנושא הספרותי. אבל יש נקודה שקראתי עליה ולא הוזכרה כאן.
לואיס מאד אהב את ההוביט ואת שר הטבעות, אבל טולקין מאד לא אהב את נרניה. בעיני זה קצת עצוב… וזה כנראה קצת הפריד ביניהם אם כי הם נשארו ידידים טובים עד הסוף.
בכל אופן מבחינת הסיפור – כעיני כל ההערות הביקורתיות על הנסיון לבנות – באופן מלאכותי – תואם שר הטבעות, הוא לא לעניין.
קודם כל רמיזות קולנועיות הם לגיטימיות עד כמה שאני יודע, ולעתים אף סיבה לגאווה… ואני אכן מזה כמה רמיזות כאלה, אבל לרוב זה עם טוויסט ואפילו הומור. למשל, באריה והמכשפה, הם בורחים מהמכשפה, מתחבאים בצד הדרך ושומעים רחרוח… דומה לשר"ה בשלב של בריחת פרודו וחביריו מרפאי הטבעת. אבל כאן כשהם יצאו החוצה זה היה סנטה קלאוס. כך שאם כבר זה משתמש ברמז הקולנועי להיפוך. מתוחכם יעני…
אבל בעיקר – מדובר בפרטים מהספר, שמה לעשות טיפה דומים. המרדף אחרי כספיאן – היה בספר. אמנם עיבו אותו – אבל אין לזה קשר מיוחד לשר"ה.
העצים ההולכים שרודפים אחרי הצבא הטלמריני ומנצחים את המערכה – מוזכרים בספר בדיוק באופן זה.
אגב, הערה שיש לי נגד הסרט, זה הדריאדות – רוחות העצים – המעצבנות. בספר מדובר באנשים ונשים מוחשיים, שאף יכולים יחסי אישות וזוגיות עם אדם ולהוליד צאצאים משותפים. הם נראים מאד דומים לבני אדם מצד אחד ומאד דומים לעצים מצד שני. ובסרט זה מן רוח רפאים עלעלית כזאת. טפו… זה ממש עלוב מאד לענ"ד. אבל מצד שני יתכן שזה עדיף על החרבת הדמיון שלי על איך שהדריאדות "באמת" נראו…
הלאה, גם שר הנהר קיים גם בספר. רק שכאן באמת הורידו דמות וחבל – את בכחוס, שבספר הוא זה שהורס את הגשר. והוא דמות ממש חמודה, אבל איך שזה נעשה בסרט לא פחות שווה. ובשר"ה אלו היו דמויות של פרשים אגב, וכאן של אל הנהר – שהוא דמות מיטולוגית מקובלת.
לסיכום לעניות דעתי אין קשר בין הסרטים אלא רמיזות קלות בלבד שחלק מהם הכרחי בגלל הסיפור כמות שהוא ובכל מקרה זו לא העתקה אלא העשרה(די מתונה יחסית).
מה שכן, הם הפכו את הקרב ליותר רחב בהיקפו, כמו בסרט הראשון, וזה נראה לי לא בגלל שר"ה בלבד, אלא בכלל מתוך הנחה שהנוער והמבוגרים שהולכים לסרט אוהבים קרבות אפיים ואקשן. מה שיכול להיות נכון, אבל אני מקווה שזה לא עד כדי כך. בכל אופן בסרט הבא שבעזרת השם היה יהיה הם בבעיה, כי אין שם ולו קרב אחד. ולכן הם יאלצו לנסות לעשות סרט פנטזיה טוב – בלי קרב אפי.
שירי הסוף בפסקול
שאלה ראשונה – מישהו יודע מה הם השירים בזמן שיש כתוביות? יש שיר אחד שמאד מצא חן בעיני, וקלטתי משהו על חורפים ואביבים.
שאלה שניה – מה ההגיון בכלל לשים שיר חדש בסוף הסרט – בזמן הכתוביות – כשכולם אמורים כבר לצאת החוצה? אני מבין את ההגיון לשים חלקים של המנגינות שהיו בסרט עצמו שוב, כדי להנעים למי שרוצה שיסתכל על השמות,או סתם בתור בונוס, אבל להמציא עוד שיר שלם זה נראה לי מוגזם.
ראיתי עכשיו זאתורה, (אגב היתה כאן ביקורת עליו?), וגם יש שיר בכתוביות שלא היה בסרט וזה הזכיר לי את השאלה והשיר מהנסיך.
אגב, זה קצת מביך שלוש הודעות פתיחיות שלי ללא תגובה. האם יש כאן מישהו חוץ מאיתנו הרובוטים החושבים המסכנים?…
(או משהו כזה)
שירי הסוף בפסקול
איזה הוא השיר עם עונות השנה?
והאם גם בעיניך הוא מצא חן במיוחד?
איזה הוא השיר עם עונות השנה?
סביר להניח שזה dance round the memory tre של אורן לבי (הישראלי!!), אבל כולם מצוינים.
http://youtube.com/watch?v=G1jGFbgzKHk
מדהים מדהים מדהים.
תודה. מצאתי קישור יותר מוצלח לדעתי… עם המלים של השיר. מדהים. שווה את ליבי… השורה של החורפים באים והולכים היא זו שתפסה אותי.
http://www.youtube.com/watch?v=qM2s_gdbiuw
האם לדעתכם כל הפס-קול שווה קניה? מישהו דיבר על זה כאן איפשהו וקשה לי למצוא. ובאמת היא שלמרות שניסיתי בסרט לשים לב למוזיקה היא היתה טפלה מבחינתי לסרט ולא ממש שמתי לב. אני חושב שנהניתי אבל לא יודע אם מספיק כדי לקנות, הגם שהשיר הזה נוטה להיות שווה את הקניה.
מדהים מדהים מדהים.
הפסקול באמת טוב, אם אתה אוהב דברים כאלה. [הורדתי אותו, אני לא מהקונים].
הפסקול יוצא מן הכלל, לדעתי.
בעיקר באזור השירים, הפסקול השתפר בצורה מדהימה. בפסקול "האריה, המכשפה וארון הבגדים" השירים היו מעפנים לגמרי, חסרי ייחוד ומשעממים. רק החלק של המלחין הארי גרגסון וויליאמס היה שווה איכשהו את הכסף.
לעומת זאת, בפסקול של "הנסיך כספיאן" כל השירים (אחד-אחד) הם מעולים, עצובים (החלטה אמיצה מצד דיסני!), מלנכוליים ומדביקים בצורה חיובית. גם החלק של המלחין גרגסון וויליאמס (3/4 מהפסקול) לדעתי השתפר מאוד ומשתמש במגוון רחב יותר של כלי נגינה שיהפנטו את מי שמבין ומעריך פסקולים. השיפור באזור מנגינות האקשן הוא פשוט בלתי ייאמן.
בקיצור, שווה את הקנייה לדעתי. יכול להיות שבהתחלה לא כך-כך תצליחו להתחבר לפסקול, אך שמיעות חוזרות (ומשחקי "זהה מאיזה חלק בסרט המנגינה") יעזרו מאוד מאוד לשפר את החוויה המוזיקלית המומלצת הזאת.
אגב, שודדי הקריביים
אתה מסכים שהפסקול שווה קניה, ומה היחס בין שלושת הפסקולים?
אם אפשר להתערב
אישית אני חושבת שהפסקול הראשון הוא הטוב מבין השלושה, והוא בהחלט שווה קניה.
אחריו בדירוג מגיע השלישי ואז השני.
אם הם שווים קניה? אני כבר לא ממש יכולה לענות, רק להגיד שאני הייתי קונה בלי למצמץ.
למי שלא מתמצא בפסקולים,
אני ממליץ לו לקנות את הפסקול של שודדי 1.. אני בעיקר מצאתי אותו קצת רועש מדי, עם קטעי אקשן חביבים אך שטחיים וכמובן עם הצגה ראשונה למנגינת "He's a pirate" המפורסמת. בכל מקרה, אני לא כ"כ התלהבתי מהפסקול הזה והוא די חסר עומק לדעתי.
הפסקול של שודדי 2 ("תיבה של איש מת") הוא מין הכנה לפסקול של שודדי 3 ("סוף העולם"). הוא לא מפותח מדי, הוא קצר מדי ועם מנגינת רמיקס לא קשורה וטיפשית בסוף הדיסק.. בכל מקרה, הוא מציג את המנגינות החדשות והמגניבות של דייבי ג'ונס וקפטן ג'ק ספרו. אז זה בסה"כ פסקול חביב שמשתווה ברמתו לפסקול של שודדי 1.
אבל אז מגיע הפסקול של שודדי 3. והוא בליגה אחרת לגמרי, ידידיי. פסקול מגניב, מפותח, עם מינון נכון של מנגינות אקשן לצד מנגינות עצובות. והוא גם מכיל את השיר המגניב מתחילת הסרט השלישי ובסופו של הדיסק יש את הצגת מנגינת He's a pirate בשיא עוצמתה. יופי של פסקול, למי שמעריך פסקולים. לדעתי היחיד מבין הפסקולים של שודדי הקריביים ששווה כל אגורה. אין מה לעשות, כשהאנס זימר מתאמץ, אנחנו מרוויחים..
''בסופו של הדיסק יש את הצגת מנגינת He's a pirate בשיא עוצמתה''
אפשר לדעת לאיזה טרק בדיוק התכוונת?..
האחרון ביותר, זה מנגינת he's a pirate
עם שילוב של הרבה מנגינות אחרות משודדי הקריביים.
אם התכוונת לdance round the memory tree
אז כן. שלושה רבעים זה פשוט כל כך סקסי.
כפי שאני רואה את זה, הם שמים את השירים
לא רק בשביל הסרט, אלא גם כדי להגדיל את מכירות דיסק הפסקול עצמו, בנוסף של"הנסיך כספיאן" יש שיר מאוד טוב בשם 'לוסי' שבכלל לא מופיע בסרט, אלא רק בפסקול, מה שמסביר שהשירים הם כדי לעזור למכירת יותר עותקים של הפסקול מאשר כדי שיהיו בסוף הסרט.
אה, ובנוסף כדי לתת למלחין סיכוי זכיה באוסקר.