רבותי, הסופרבול מת.
האירוע היחיד בשנה שמקבל יותר רייטינג מ"אמריקן איידול" היה תמיד חסר כל עניין לגבי, כמו לגבי רוב תושבי הארץ שממש לא מתעניינים בסוגי ספורט שבהם הכדור לא עגול. אבל בדרך כלל לפחות היו בסופרבול פרסומות שיהוו מוקד עניין לחובבי קולנוע. בכל שנה, כמה מהסרטים הגדולים של הקיץ נחשפו לראשונה בפרסומות ששודרו במהלך משחק הגמר (שעלות השידור שלהן לבדה שקולה להכנסות הכוללות של הרבה סרטים עצמאיים). לפני שנתיים עוד חזינו לראשונה במהלך הסופרבול בכבישים נתלשים ומעופפים על טום קרוז, בפרסומת הראשונה שכללה תמונות מתוך 'מלחמת העולמות'; בשנה שעברה היצע הפרסומות בסופרבול הידלדל באופן משמעותי, והשנה? כלום. אבל באמת כלום. לא 'שרק', לא 'ספיידרמן', לא 'שודדי', לא 'פוטר'. היתה איזו פרסומת ל'פגוש את הרובינסונים' שלא חידשה כלום, ועוד משהו לאיזו קומדיה. רמת עניין: אפסית. לפי המגמה הזאת, המסורת של הצצת-הסופרבול על סרטים חשובים אבדה ואינה עוד.
וזה חבל, כי הפרסומות האלה היוו תמיד את מוקד העניין היחיד בסוף השבוע של הסופרבול. סרטים חדשים ומעניינים אף פעם לא יצאו בסוף השבוע הזה – מה, האולפנים פראיירים, שיוציאו לאקרנים סרטים בזמן שכולם בבית רואים פוטבול? שני סוגים של סרטים בכל זאת מושלכים לאקרנים בסוף השבוע הזה – סרטי אימה (שממילא עושים את רוב הכסף ביום שישי), וקומדיות רומנטיות (לפי התיאוריה שאומרת שנשים לא אוהבות פוטבול, אבל אוהבות רומנטיקה). כמובן, אפילו בז'אנרים האלה, לא ייצא שום דבר טוב.
וזה בדיוק מה שקרה השבוע: 1 סרט אימה, 1 קומדיית נשים, שניהם עם ביקורות נוראיות, שניהם במקומות הראשונים – אבל רק משום שלא היה מי שיתחרה בהם (כי עם כל הכבוד, 'אוכלים סרטים' זו לא תחרות). במקום הראשון, עם 14.5 מיליון דולר תמימים, נמצא 'The Messengers', סרט אימה שעשו האחים ההונג-קונגיים פאנג – אתם אולי מכירים אותם מסרט האימה המוצלח 'העין'. כמו כל יוצרי אימה מצליחים שאינם אמריקאיים, הפאנגים (הייתי רוצה לספר ששמותיהם הפרטיים הם בום וטראח, אבל לצערי זה לא מדויק) נחטפו לאמריקה כדי לביים סרט, כשבינתיים, רימייק אמריקאי לסרטם 'העין' מבוים על ידי זוג במאים שיובאו מהצד האחר של הגלובוס – חאבייר פאלו ודייויד מורנו, יוצרי הסרט הצרפתי 'הם' (Ils). אכן כפר גלובלי. רק מה, בדיוק כמו הידאו נקטה (במאי 'הצלצול' היפני המקורי, שביים את 'הצלצול 2' האמריקאי) וטקשי שימיזו ('הטינה'), גם האחים פאנג 1 ופאנג 2 לא הצליחו לשחזר את ההצלחה המזרח-רחוקה שלהם באמריקה. 'The Messengers', אומרים המבקרים פה אחד, מצולם יפה ויש בו הרבה אווירה, אבל הוא אחד מאותם סרטי אימה שמורכבים כולם מסצינות שבהן רוחות רפאים מגיחות מכל מיני מקומות ומנסות להבהיל. זה לא מפחיד, אלא משעמם. יש לציין שהבית-המבודד-רדוף-הרוחות שבמרכז הסרט (כאילו, ברור שיהיה בית מבודד רדוף רוחות, זה מובן מאליו) שוכן בלב שדה חמניות.
ביקורות גרועות עוד יותר מקבל 'Because I Said So', קומדיית יחסי אמא ובת: האמא השתלטנית שמנסה למצוא לבתה את הגבר האידיאלי היא דיאן קיטון, הבת היא מנדי מור. ומילא מנדי מור, ממנה לא מצפים להרבה, אבל רבים מהמבקרים מבטאים אכזבה אישית מדיאן קיטון. ממנה הם ציפו ליותר. הסרט הכניס 13 מיליון דולר השבוע ובשבוע הבא אף אחד לא יזכור שהוא קיים.
'לילה במוזיאון' ממשיך לרדת לאט ולהצליח הרבה מעבר לכל פרופורציה הגיונית: אחרי שבעה שבועות בחמישייה המובילה והכנסות כוללות של 225 מיליון דולר, הוא עקף את 'צופן דה וינצ'י' והגיע למקום הרביעי ברשימת הסרטים המצליחים ביותר של 2006. וההשלכות של ההצלחה הזאת כבר מורגשות: שון לוי, במאי הסרט (סרטיו הקודמים: '12 במחיר 1', 'הפנתר הוורוד') קיבל את כסא הבמאי בסרט על גיבור-העל 'הברק', אחרי שדייויד גוייר נבעט ממנו. לכל גיבור קומיקס יש עדת מעריצים משלו, כך שהידיעה על כך בטח גרמה לקבוצה כלשהי של מעריצים לשקול חרקירי.
חוץ מ'לילה במוזיאון' העקשן, החצי העליון של הטבלה מלא, בעצם, בסרטים כושלים עד בינוניים. בין השאר, 'Epic Movie' ('אוכלים סרטים') ו'Smokin' Aces' ('לחסל את האס') מהשבוע שעבר נפלו חזק, למרבה חוסר ההפתעה. דווקא למטה, איפה שנמצאים סרטי האוסקר, יש כמה הצלחות שקטות. 'נערות החלומות' מעולם לא הגיע גבוה יותר מהמקום השלישי, ובכל זאת הוא אגר עד כה 93 מיליון דולר, ועד האוסקר בטח יספיק להגיע בקלות ל-100. 'המלכה' מדגים למה קמפיין חזק (ויקר) לאוסקר עשוי להיות משתלם לפעמים: במצב אחר הסרט הזה בטח היה מוגדר כסרט לעכברי סינמטקים בלבד, אבל כרגע, עם המועמדויות והזכיות שמסביב, הוא הגיע ל-45 מיליון דולר. ו'המבוך של פאן', עם הירידה הקטנה ביותר השבוע, הגיע להכנסות כוללות של כ-22 מיליון דולר – וגם אם ההגדרה "שובר קופות" לא ממש מתאימה פה, צריך לזכור שלמרות שהקהל האמריקאי מגלה בשנים האחרונות פתיחות גדולה יותר מבעבר, עדיין לא צריך יותר משתי ידיים כדי לספור את הסרטים שאינם דוברים אנגלית שהגיעו בארה"ב להכנסות של יותר מ-20 מיליון דולר. לכל הפחות, הסרט יכול להתגאות בהיותו הסרט דובר הספרדית המצליח ביותר אי פעם באמריקה.
תשמעו, הייתי שמח לספר שבשבוע הבא ייגמר הצום וסוף סוף ייצא משהו מעניין, אבל מה לעשות, התקופה הקשה עוד רחוקה מלהסתיים. מה שכן, בשבוע הבא יוצאים הסרט על עלילות חניבעל הקניבל בצעירותו, ו'נורביט', קומדיה של אדי מרפי. אז אולי לפחות המספרים יהיו קצת יותר מעניינים.
הרשימה המלאה: המספרים מייצגים את הכנסותיו של הסרט במהלך שלושת ימי סוף השבוע (שישי-ראשון) בארה"ב, במיליוני דולרים. המספרים בסוגריים מייצגים את הכנסותיו הכוללות של הסרט עד היום, במיליוני דולרים.
אהרו''כ סאבטקסט
"טיפ: איפה שאת מסתכלת? אז משמה לא תבוא הרוח רפאים"
אימה!!!
לא!
אני אלרגית לפרחים…
(סאבטקסט כמובן).
אימה!!!
אני בעד הסאבטקסט הקיים.
אימה!!!
"זאב רווח רץ ערום בשדה חמניות"
אז כנראה ששבוע הבא נגלה אם הקאמבק של אדי מרפי
הוא רק חלק מהייפ האוסקר, או שיש לו ביסוס קופתי. הניחוש שלי- הייפ אוסקר בלבד.
הסרט של שבוע הבא לא אומר כלום,
בהתחשב בעובדה שהוא שייך לז'אנר סרטי ה"אדי מרפי מתחפש לכמה דמויות, כל אחת יותר מוגזמת מהשנייה".
אבל הוא כן מתחפש לכמה דמויות בסרט החדש
http://imdb.com/title/tt0477051/
תסביר לי בבקשה איך נכנס ה''אבל'' למשפט הזה?
הכל מתחיל בסיפור שכולל מחסור בשינה
יחד עם האנג-אובר, ועבודה ארוכה מדי על המחשב. כל אלו הובילו לכך שחשבתי שבתגובה של שלמקו השתרבבה המילה "לא". טעות, טועים, טעיתי. עכשיו, לכבוד מי לרשום את הצ'ק על הקנס?
לכבוד אדי מרפי, אדי מרפי ואדי מרפי.
למוטב בלבד.
בשיא הרצינות,
הטריילר של נורביט מצחיק.
בשיא הרצינות,
ממש לא.
רואים, גולשי עין הדג? מרשים איך שדבר זה או אחר יכול לעורר לפחות שתי תגובות שונות.
במאי חדש ל'פלאש'? אוי לא.
אני אשקול להשאיל מידיד שלי את הקאטאנה שלו.
יש לי הרגשה שאני מרים להנחתה,
ולמרות זאת – הסרט על חניבעל הצעיר לא נקרא "Hannibal Rising"?
הוא בהחלט כן.
תבלבלתי עם שם קודם שלו.
מיס סאנשיין: הקאמבק
לכל האנשים שהתלוננו על כך שלא הספיקו לראות את 'מיס סאנשיין הקטנה', מכיוון שהוא מוקרן רק במגדלי האופרה: בעקבות המועמדויות לאוסקר והבאז המחודש סביבו, הפצת הסרט מתרחבת, ומיום חמישי הקרוב הוא יוקרן בקצת יותר "רחבי הארץ" – סביר להניח שגם באיזה מקום קרוב אליכם. בעיקר בתי קולנוע של גלובוס, משום מה.
http://www.fisheye.co.il/chronica/movie.php3?movie=1104&city=&area=&date=08%2F02%2F2007
מילא שורטבאס,
אבל גם בשביל הסרט *הזה* ירושלים קדושה מדי?
אל תבקשו ממני לינק לאתר שמאשר את הידיעה הזאת, אבל דיברתי עם ידידים שלי וכולם שמעו כניראה שהבית קולנוע היחיד שנשאר באשדוד, העיר החמישית בגודלה בישראל, ייסגר גם כן (כמו הבית קולנוע השני שלו שנסגר לפני כחודש).
אני בעצבים שחבל על הזמן. איזה עולם אכזר!
תיקון טעות.
ראשית, באשדוד יש שני בתי קולנוע. ואכן, אחד מהם נסגר לפני שבוע-שבוע וחצי בגלל שאנשים פשוט לא באו.
ושוב, אני מאשים את המבצע המטומטם של סלקום שגרם לאלפי קמצנים לנהור לבתי הקולנוע של גלובס (שבזמנו הציגו סרטים פחות טובים מברב חן) והותיר את אולמות רב-חן ריקים מאדם.
(בתור אזרח אשדוד, לפחות יש לי תירוץ עכשיו לפנות לפיראטיות)
תיקון טעות (בערך כה''ב)
לא מחליטים לסגור בית קולנוע בגלל חודש-חודשיים של עסקים על הפנים. גם לא חצי שנה. ובטח לא כשיודעים שיש מבצע מתחרה בסביבה, ושאחריו יש סיכוי שהצופים יחזרו.
אם בית הקולנוע נסגר, סביר שהוא היה בצרות בשנה-שנתיים האחרונות. אולי אפילו יותר.
תיקון טעות (בערך כה''ב)
הם באמת היו במצב קשה עוד קודם לכן. הנהירה של הצופים לגלובס היה הקש ששבר את גב הגמל הגוסס גם ככה.
אשדוד הוקמה על ידי פיראטים
פעם עוד קראו לה ניו-טורטוגה.
צב חדש?
אני לא מבינה שני דברים:
למה המבצע של סלקום מטומטם, ולמה אלה שניצלו אותו קמצנים.
מש''א
אם כבר המבצע הזה מוכיח (ביחד עם המבצע של בלוקבאסטר, והסקרים פה באתר) שאנשים באמת אוהבים ללכת לקולנוע ונמנעים בגלל המחיר.
אני לא חושב, לא בדיוק.
מה שהמבצע הזה מוכיח זה שאנשים אוהבים לקבל דברים בחינם. זה לא מפתיע. בקשר למחירי הכרטיסים – אנשים תמיד יתלוננו שהכל יקר מדי, לא משנה כמה זה יעלה.
אבל זה לא כאילו שנושא מחירי הכרטיסים
לא עולה שוב ושוב. נכון שאנשים אוהבים דברים בחינם, אבל ספציפית, לגבי כרטיסי קולנוע תמיד היה קונצנזוס שהמחיר גבוה, ולקבל כרטיס בחצי מחיר (כי הרי זו המשמעות של המבצע הזה) היא תמריץ לא רע בכלל ללכת לראות סרט.
גם זה וגם זה.
גם 1: כל דבר שיהיה בחצי מחיר ייקנה בכמות הרבה יותר גדולה מהרגיל, אפילו אם מדובר במקלוני אזניים חשמליים או בטלפון עם גלגלים.
גם 2: ועדיין, אנשים אוהבים קולנוע יותר מאשר הרבה דברים אחרים, כאשר המחיר הגבוה הוא אחד השיקולים לוותר על ההנאה שבהליכה לקולנוע. אם, למשל, היה מבצע של כרטיס שני חינם לאופרה, מחירות הכרטיסים היו עולות, אבל עדיין היו נמכרים פחות כרטיסים מאשר במבצע דומה שקשור לקולנוע.
אני בכלל לא בטוח שמבצע 1+1 חינם היה מביא יותר צופים לאופרה.
כמו שאחת הטעויות השיווקיות האיומות ביותר שסוכנות BMW בארץ יכולה לעשות היא להוזיל את מחיר המכונית.
איזה קטע,
אני בדיוק קוראת מחקר שנטען בו כי הנחה על מוצרים שנתפסים כאיכותיים-אך-יקרים מועילה רק בטווח הקצר, כאשר לאחר סיום תקופת ההנחה נגרם נזק למכירות, בעוד שלהנחה על מוצרים זולים-אך-פחות-נחשבים יש אפקט לטווח הרחוק.
בשוק הטלוויזיה הרב-ערוצית
אני נוכח לגלות שהמחקר הזה צודק באופן מדויק. וזה חבל.
אני חייב לזכור להשתמש בכוחות הטלפתיה שלי יותר במשורה.
מעניין.
ואיך עדיף לתת הנחות למוצרים כאלה? (הניחוש שלי – הנחה קבוע לקהילות מסוימות, נניח סטודנטים).
לא יודעת.
מטיבם של מחקרים שהם בודקים משהו מאוד מאוד נקודתי. בטח יש על זה מחקרים נוספים, אלא שספק אם אני אגיע אליהם, מכיון שהם לא נחוצים לי לעבודת סוף קורס.
עם זאת, הניחוש שלך* נראה לי מאוד הגיוני, וזה גם הניחוש שלי.
*אוף טופיק בוטה – כנראה שגם לאגד הניחוש שלך נראה מאוד הגיוני, אחרת לא ברור איך לחרדים יש קווי אוטובוס משלהם שנסיעה בהם עולה חצי מנסיעה בקו רגיל של אגד.
הגיוני.
באיזה קו זה?.
לא ירושלים-בני ברק. מה שבטוח.
חוץ מזה ברוב הערים החרדיות כבר מזמן החליפו את אגד.
באיזה קו זה?.
בני ברק – רכסים (998)
ירושלים – רכסים – קרית אתא (999)
ירושלים – צפת (לא יודעת את מספר הקו)
ירושלים – חיפה (כנ"ל)
מה גם, שכמו שמראה המבצע של אורנג'
אנשים מנצלים את ההטבה הזו ואת זמן האוויר החינם (או מוזל) יותר מאשר את ההטבות האחרות.
אני לא חושב, לא בדיוק.
קודם כל, מי לא אוהב לקבל דברים בחינם?
ודבר שני, בחודש ומשהו של המבצע, הלכתי כמעט כל שבוע לסרט, בשני בתי קולנוע של גלובוס. אחד בקריון בקרית ביאליק והשני בחיפה.
לדעתי, המבצע של סלקום הוריד את חויית הצפייה בקולנוע, שגם ככה הייתה מפוקפקת, לשפל חדש.
אנשים נהרו לבתי הקולנוע, חיכו לסרטים גרועים בתורים ארוכים כאילו היו "שודדי הקאריבים", וברגע שנגמרו הכרטיסים לסרט שהם רצו ללכת (נגיד "ד'זה וו") הם התפשרו על סרט דומה שהיו בו מקומות או מקומות יותר טובים (נגיד "חיים בזרם"). אנשים נכנסו באמצע הסרט, דיברו באמצע הסרט, שכחו לכבות את הפלאפון, דיברו בפלאפון באמצע הסרט, התיישבו במקומות שלא שלהם, עברו באמצע הסרט לסרט אחר תוך כדי שהאישה אומרת לגבר שזה לא הסרט שהם קנו כרטיס אליו (לקח להם איזה רבע שעה להבין שהשתולים "זה לא קומדיה"). מה שמוכיח שאנשים לא באמת באו לראות סרט אלא באו לראות סרט בחינם.
קיצור, מי שבאמת רצה לצפות בתנאים טובים בסרט (ואני מניח שיש כאלה לפי רמת הביקורת לסאונד ולאיכות הצפייה באולמות הקולנוע), היה עדיף אם היה נמנע מללכת לסרטים בגלובוס במהלך המבצע.
אני ממש לא אומר את זה בצורה מתנשאת כי אני בן אדם תרבותי יותר מאחרים. כמעט כל התופעות שהזכרתי קרו בכל סרט שהייתי בו. זה לא הפריע לי לנצל את המבצע כי גם אני אוהב לקבל דברים בחינם אבל הצפייה בסרטים האלה הייתה פשוט מגעילה. וזה בצורה עדינה.
למה המבצע מטומטם?
כי הוא לא נתמך טכנית. כי באות משפחות שלמוות עם סלקומים, וצריך לבדוק להם את המכשירים אחד-אחד וזה לוקח זמן, מה גם שכשקונים כרטיסים באופן נורמלי, אפשר לקנות כמה בבת אחת.
עכשיו, מה שקורה הוא שגם אם מגיעים זמן משמעותי לפני הסרט, יש כזה תור שמאחרים – אפילו עם 20 – 30 דקות פרסומות! (לפחות כך היה במודיעין בקיץ). לא קמנו והלכנו רק כי בייביסיטר זה לא דבר שרואים כל יום…
אני לא חושב שהמבצע ''מטומטם'' או שהאנשים ''קמצנים''',
אבל אין שום סיבה שבעולם להודות על המבצע הזה לחברות הסלולריות או לבתי הקולנוע. מדובר בקרטלים שמנצלים את היעדר התחרות והאכיפה כדי לגרום לנו לשלם יותר – והיכולת שלהם לקבוע מחירים גבוהים, מכניסה להם הרבה יותר כסף מכל מה שהם מוציאים על "המבצעים" האלה.
בין ''להודות'' לבין לכנות את המבצע והאנשים בשמות יש המון דברים.
אני מסכימה עם כל מה שאמרת על הקרטל והמחירים והכול, אבל לי, האזרחית הפשוטה שרואה בערך חמישה סרטים בשנה (מכל מיני סיבות, לאו דווקא המחיר) נחמד שפתאום יש את האופציה לראות סרט במחיר מוזל. את בעיית המחירים בקופות ובמזנונים צריך לתקוף בלי קשר.
אני חושב שהמחיר הוא לא באמת מוזל,
אבל הויכוח הזה כבר נוהל כאן בפירוט מעורר חלחלה:
כתבה מספר 2548
ואני לא אתחיל אותו שוב.
רק רציתי להעיר שאפשר להתנגד למבצע הזה, בלי לחשוב שאנשים שמשתתפים בו הם קמצנים או משהו.
אם אני יכולה רגע להתערב...
אני לא חושבת שמהבצע היה מטומטם (בטח לא מבחינת גלובוס גרופ או סלקום) אבל מנקודת המבט של מישהי שנתנה שירות ללקוחות סלקום באותה תקופה אני יכולה להגיד לפחות שהאנשים אכן יצאו מכל פרופורציה… יצא לי כמה פעמים במהלך התקופה לחטוף צעקות רצח מלקוחות או מיילים נואשים של "הההצילללו!!!1" שבפנים כתוב "טעיתי בשעה של הסרט, מה עושים?"
אז אין ספק שיותר ממה שאנשים אוהבים ללכת לראות סרטים בקולנוע הם אוהבים (ועומדים על זכותם זו בתוקף רב) לקבל דברים בחינם – כי ככה הם "דופקים את המערכת" – וכל המרבה הרי זה משובח.
כשאת ה"חינם" הזה הם משלמים בחשבון הטלפון החודשי שלהם, במקום בקופה.
למה, העלו את התעריפים בתקופת המבצע?
לא, וזה הקטע: לא צריך להעלות תעריפים, הם גבוהים כל הזמן.
המבצע הוא מבצע זמני, וההוצאות של החברות הסלולריות עליו זניחות. לעומת זאת החברות הסלולריות עושות באופן קבוע ומתמשך רווחים גדולים, באמצעות מניעת תחרות אמיתית בענף, שיווק מניפולטיבי שמיועד להטעות את הצרכנים, והעיקר, שמירה על מחירים גבוהים (בהעדר תחרות, זה אפשרי).
לא, וזה הקטע: לא צריך להעלות תעריפים, הם גבוהים כל הזמן.
אז בכאן ועכשיו, כל עוד המחירים הם כאלה, לא ברור לי למה מתלוננים על זה שכבר מקבלים כל מני הטבות כמו כרטיסי קולנוע בחינם. אם הם לא מנסים למשוך צרכנים דרך מחירים נמוכים, למה זה לא בסדר שעושים את זה דרך מתן הנחות שוות למנויים?
בסדר, אז אפשר להתלונן על המחירים, אבל למה להתלונן גם על ההטבות?
לא היית מעדיפה
שבמקום לתת הטבות מהסוג הזה (שלא רלוונטיות לכולם, גורמות לצפיפות באולמות ומציגות את החברה הסלולרית כנותנת מתנות כשהיא לא) יורידו לך מחשבון הטלפון את הכסף שמושקע בהטבה, בפרסום שלה וביחסי ציבור שמבוססים עליה? בכסף הזה היית יכולה לבחור אם ללכת לקולנוע, או לתיאטרון, או לאכול גלידה, או לשלם חשבון חשמל.
ההטבות האלה תורמות בבירור לחברות היוזמות אותן יותר מאשר לך כצרכנית, אחרת לא היית מקבלת אותן.
אוקיי, דוגמה. נגיד שבעל המכולת ליד הבית שלך
היה מנצל את זה שאין שום מכולות אחרות בסביבה, ובמשך שנים היה מוכר לך מוצר נפוץ (נגיד בקבוק מים מינרליים) במחיר גבוה ב-30% אחוזים מהמחיר בשוק תחרותי.
ואז למשך חודש הוא היה עושה מבצע, "קנו שלושה בקבוקי מים מינרליים, וקבלו במבה קטנה".
עדיין היית חושבת שזה מבצע טוב, ולא היה ברור לך למה לשכנים שלך יש תלונות על בעל המכולת?
אוקיי, דוגמה. נגיד שבעל המכולת ליד הבית שלך
כן, עדיין הייתי חושבת שזה מבצע טוב למרות שבעל המכולת גנב. בדיוק כמו בסלקום, הייתי יוצאת נגד המחירים שבעל המכולת גובה כל ימות השנה, ולא נגד המבצע שבאופן יחסי משפר את מצבי הגרוע מלכתחילה.
אבל המבצע והמחירים הם חלקים של אותו שלם,
את לא יכולה לטעון שהמבצע טוב אבל המחירים גבוהים מדי, אם מראש מה שאיפשר את קיום המבצע הוא המחירים הגבוהים, ואם מטרת המבצע היא לגרום לך להפנות פחות תשומת לב למחירים הנ"ל.
אבל המבצע והמחירים הם חלקים של אותו שלם,
אני לא בטוחה שמטרת המבצע היתה להפנות את תשומת לבנו מהמחירים ולא משהו פשוט יותר כמו יחסי ציבור ומשיכת צרכנים למותג הסלולרי המסויים.
בכל אופן, חילוקי הדעות בינינו לא עובדתיים אלא כאלה של השקפת עולם. נראה לי יותר הגיוני לתקוף את סלקום כל ימות השנה על המחירים מאשר להתמקד דווקא בדבר אחד שהיא כן עושה לרווחתי. הם יכלו באותה מידה לא לתת מבצעים כאלה ועדיין לגבות את אותם מחירים.
חשיפה: כך פועל המודל העסקי של מבצע סקלום
מעשה שהיה כך היה:
יום בהיר אחד, קבעתי עם זוג חברים ללכת ל"happy feet" בגלובוס מלחה. שמחים וטובי לבב, הזמנו כרטיסים מראש במבצע של סלקום, וכססנו ציפורניים בציפיה לשעת ההקרנה היעודה. הם הגיעו משהו כמו 45 דקות לפני הזמן, וכשאני ניסיתי להצטרף אליהם, בערך חצי שעה אחר כך, חשכו עיניי.
הזיכרון שלי כבר לא מה שהיה, אבל איפה שזכרתי בבירור שעמדו פעם קופות הקולנוע, השתרך מה שבסיטואציות אחרות אולי הייתי קורא לו "תור אימתני" או משהו כזה, אבל אני חושב שאם אני אקרא לו ככה הוא ייעלב ויחזור לרדוף אותי בחלומות. "תור" הוא מין קו שבנוי מאנשים הממתינים כדי לקבל שירות כלשהו. מה שהיה שם לא התפרש רק לכיוון אחד במרחב, אלא לפחות לשלושה. זה היה מין תור תלת-מימדי, שלא היה ברור איפה הוא מתחיל ולאן הוא חותר להגיע, וכלל אלפי אנשים שטיפסו אחד על השני, לא ברור למה. הרי לא יכול להיות שהם באו לסרט – אי אפשר לראות סרט אם נכנסים אליו שעה אחרי שהוא מתחיל.
עמדתי שם, מול המון האדם המתנחשל מולי, ועשיתי את הדבר היחיד שהחברה ציידה אותי בכלים המתאימים לעשות במצבים כאלה. התקשרתי לחברים שלי, שלא נראו מבעד למפלצת הצרכנית האלף-ראשית. האם תוכלו, ילדים יקרים, לנחש מכשיר של איזו חברה סלולרית היה לי? ולהם?
אפילוג
בסוף הצלחתי להגיע אליהם. 40 דקות אחרי תחילת הסרט ו-4 מטרים מהקופות, החלטנו לוותר.
לכל מי שבאמת אוהב קולנוע:
אם רצונכם להינות מהסרט – אף פעם אל תלכו לשום קולנוע של גלובוס גרופ. (וזה שבקניון מלחה הוא מהגרועים שבהם.)
ביס פלנט יש את כל הסרטים גם שלהם וגם של רב חן. (אבל לא את של לב. מישהו יודע למה?)
מה שלא מפתיע,
בהתחשב בעובדה שכך היה בדיוק גם בפעם הקודמת שסלקום נתנו כרטיסים בחינם.
לילה במוזיאון - מתי בארץ?
יש למישהו מושג למה היציאה של הסרט בארץ נדחתה מהשבוע לתחילת מרץ?
עד שיש סרט שמצליח ואמור להיות לא מאוד רע, גם איתו מייבשים אותנו?
בסוף עוד יחליטו להפוך אותו לסרט קיץ פה וזהו.
לילה במוזיאון - מתי בארץ?
מילה אחת: פורים.
טוקבקיסטים זה מצחיק:
http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-3360828,00.html
עקרונית נכון, אבל יש לך אולי משהו יותר ספציפי?
הבה נתפלל כולנו שג'ואל שומאכר לא יקבל את מבוקשו הפעם:
http://www.chud.com/index.php?type=news&id=8767
כפי שנאמר במקורות:
"לאאאאא!"
לרגע עוררת בי היסטריה קלה, אבל הסבירות ש*מישהו* יתקרב בכלל לעשיית הסרט הזה היא אפסית למדי.
הייתי שוכר את הגורמים המתאימים, אלא שניסחו את זה היטב:
And also remember that while Warner Bros seems to be making decisions like a drunken sailor confronted by a line of cheap Thai ladyboys, even they cant be loaded enough to pick the one in the corner with the syphilis.
סתם כדי להבהיר,
המבצע של סלקום לא הקנה כרטיס בחצי מחיר, אלא כרטיס בחינם אין-כסף.
ל-''300'' יש ציון 9.9 בימד''ב בנתיים...
אומנם 45 מצביעים אבל עדיין זה נתון מדהים.
http://us.imdb.com/title/tt0416449/
ציונים של סרטים בימדב לפני שהם יוצאים
לא אומרים כלום.
א. למה שאנשים ידרגו סרט שהם עוד לא ראו?
ב. למה שימד"ב יאפשר לאנשים לדרג סרט שלא יצא עדיין?
ג. למה אנשים לא לומדים מנסיון העבר (עיר החטאים) וממשיכים לתת לטריילר ליצור אצלם ציפיות לא ריאליות מהסרט עצמו?
זה שהסרט עוד לא יצא להפצה מסחרית,
לא אומר שאנשים לא ראו אותו.
כל זה לא בא לסתור את זה שיש אנשים שמדרגים סרטים על סמך הציפיות שלהם ממנו או על סמך מה שהם שמעו. למשל, כמה מבין אלה שדירגו את 'מאנוס' בימד"ב באמת ראו אותו? כמה מהם דירגו אותו כי הם שמעו שהוא הכי גרוע?
כדי לשלח את ציפיותיהם על פני המים
בתקווה שהן יתפתחו לצונאמי וילחיצו קצת את יוצרי הסרט.
או סתם כי הם התלהבו מהטריילר.
בכל אופן, תמיד בריא לשמור על אופטימיות.
מה לעשות, זה הסרט היחיד שבאמת מלהיב אותי השנה.
מה יש חוץ ממנו? ערמה של סרטי המשך שוברי קופות, ופרק ארוך במיוחד של הסימפסונים.
אבל אני בהחלט מסכים שכל עניין דירוג הסרטים לפי כמה שהיית רוצה שהם יהיו טובים, הוא מטופש למדי.
אולי יש אתרים קצת יותר רציניים לדירוג סרטים ו IMDB מודעים לזה, למרות שעל פניו האתר כן נראה שהוא מנוהל ע"י אנשים שמכבדים ואוהבים סרטים, ושאמור לעלות בדעתם לחסום דירוג סרטים לפני יציאתם.
ערב עם ''נערה במים''...
כן, נו, זה לא קשור לכלום, אבל אני וחברתי היקרה והפויקלותרמית התיישבנו לצפות ב"נערה במים". כן, אני לא נהניתי (בלשון המעטה) מ"הכפר", אבל היא אוהבת את שאמאלאן. אז שאני אגיד לא?
והאמת, הופתעתי לטובה. 24% במדד העגבניות ו- 6.1 בימד"ב מוציאים שם די רע לסרט. אבל הסרט היה, בסך הכל… מוצלח. לא יצירת מופת, אבל מוצלח.
הבעיה של "נערה במים", לדעתי, היא שהוא מנסה להיות סיפור אגדה ("מאוד פשטני", אומרת פויקלו), אבל יותר מדי איטי ועם יותר מדי דמויות (שלא לדבר על יותר מדי מפחיד) בשביל באמת ליפול בנישה של "סרטי אגדות לילדים", או משהו בסגנון. זה קצת מסביר לי למה כל כך מעט אנשים אהבו את הסרט, אבל זה לא באמת מונע ממנו להיות טוב במה שהוא עושה. לפרקים, הוא ממש מותח (או שזה רק הבעיות שלי עם סצנות שבהן יש סכנת טביעה?). לפרקים, הוא מסקרן ומפתיע. ולפעמים – הוא מותח את מיתרי הרגש בעזרת המינון הנכון של קיטש. כן, זו לא יצירת מופת (והסטודנטית הקוריאנית מעצבנת פחד, לדעתי), אבל אני לא יכול שלא לחשוד שקבלת הפנים השלילית בצורה-היסטרית שהסרט קיבל נובעת בעיקר מהרצון לצעוק "המלך הוא עירום" לכיוונו של שאמאלאן, ופחות בגלל האיכות של הסרט. אבל נו, ככה זה בחיים.
חוצמזה, פול ג'יאמטי, שמשחק את הדמות הראשית, מצליח לשחק בהצלחה דמות שלא מעצבנת למרות הגמגום שלה לאורך כל הסרט (ואף נעשית חיננית יותר). מזכיר לי למה מדובר בשחקן כל כך מוצלח (והייתי צריך את זה, אחרי ההופעה המשעממת-פחד שלו ב"אמן האשליות").
רק אל תגיד לי שנהנית מתצוגת המשחק של שאמאלן עצמו...
הוא לא עשה עלי רושם לאף כיוון...
מה שכן, אני מבין איך הזחיחות שלו היתה עלולה להפריע למבקרי קולנוע מסוימים.
טוב, לי לפחות הוא ממש הביא את הסעיף.
והוא אחת הסיבות לזה שלא אהבתי את הסרט.
למה לעזאזל הוא נתן לעצמו את אחד התפקידים הראשיים?
כי הוא יכול.
סתם אוף-טופיק
מערכון של SNL – איך יראה טוק-שואו בהנחיית דאקוטה פאנינג?
http://www.youtube.com/watch?v=AcNDzrfU0Ss
ענק!
גם כשדקוטה פאנינג ניסתה להחזיר את כבודה על האוסקר שאין לה היה מצויין.
לא מצחיק, אבל הליהוק של ברימור גאוני.
YES or NO? עזרה בבחירת סרט...
טוב, אז ככה – כידוע, מי שנמצא בyes כל פעם בשנה נותנים לו סרט מתנה לבחור. אז אני כרגע מתלבט ואני חושש שאם מישהו לא יעזור לי אני עלול לפספס את ה'רכבת'…
"גבעות הפחד" (The Hills have eyes) או "המסור 2" (ראיתי את הראשון, ולדעתי הוא לא היה משהו) – זוהי השאלה!
בימד"ב לראשון ("גבעות…") יש ציון 6.4 בעוד שלשני ("המסור 2") יש 7.0, אז פניתי לעזרה לטומטוז וזה רק עשה לי כאב ראש גדול יותר כי באתר הזה לגבעות הפחד יש 48% עגבניות טריות ולהמסור יש 34%.
אם כן, אז מה לבחור?
גבעות הפחד. ללא ספק.
סרט אימה אווירתי ומבוים היטב. והוא גם מותח ומחליא בצורה הטובה.
המסור 2 נחמד אבל לא יותר מזה. והוא פחות טוב מהראשון.
אמנם לא ראיתי את המסור 2,
אבל גבעות הפחד היה בעיקר מטומטם, אלא אם אתה מעריץ גדול של אמילי דה ראבין.
לא בגללה ראיתי את הסרט.
למרות שהיא היתה ממש טובה שם.
בניגוד לאבודים, שם לא כל כך אהבתי את הדמות שלה.