 |
||
| יש סרט חדש עם ה'תר גראהם וג'וזף פיינס – לא תלכו? בטח שכן, רק לא מהסיבות הנכונות. 'הורג אותי ברכות', מותחן אירוטי, מופץ באירופה ע"י MGM, וכבר נחשב למתחרה רציני ל'הקרב על כדה"צ' בקרב על תואר הסרט הגרוע ביותר. |
23.06.2002
|
|
יומית
יש סרט חדש עם ה'תר גראהם וג'וזף פיינס
– לא תלכו? בטח שכן, רק לא מהסיבות
הנכונות. 'הורג אותי ברכות', מותחן
אירוטי, מופץ באירופה ע"י MGM, וכבר
נחשב למתחרה רציני ל'הקרב על כדה"צ'
בקרב על תואר הסרט הגרוע ביותר.
יש סרט חדש עם ה'תר גראהם וג'וזף פיינס– לא תלכו? בטח שכן, רק לא מהסיבות
הנכונות. 'הורג אותי ברכות', מותחן
אירוטי, מופץ באירופה ע"י MGM, וכבר
נחשב למתחרה רציני ל'הקרב על כדה"צ'
בקרב על תואר הסרט הגרוע ביותר.
מתי הסרט מגיע לארץ, אם בכלל?
נבואותי הכושלות
אני חזיתי ש"מכתב בבקבוק" של קווין קוסטנר יחזיק חזק בעמדת "הסרט הגרוע ביותר מאז הקרב על…", אבל טעיתי. לא רק שטום גרין שדד את טקס הראזי, KILLING ME SOFTLY (אולי "הורג אותי ברכות" בארץ? וברור שהוא יגיע לקולנוע בארץ) כנראה לוקח את התואר בהליכה. אני אישית חושב שמלהולנד דרייב הוא הסרט הגרוע ביותר שראיתי, אבל זה כבר עניין של טעם (עובדה שיש אנשים שאהבו אותו).
אד ווד לנצח!
רק רוצה להבהיר
א. לפני כל התגובות הזועמות: את מלהולנד דרייב אני אישית לא אהבתי, אבל אני לא יכול לדבר בשם אחרים.
ב. כתבתי שברור ש-KMS יגיע לקולנוע בארץ. הכוונה היא שכמו הרבה סרטים שנכשלים באמריקה, סביר מאוד להניח שגם הסרט הזה יגיע לקולנוע בארץ.
KMS לא הופץ בארה''ב.
הוא היה אמור להיות מופ. ישירות לוידיאו. MGM החליטו להפיץ אותו באירופה גם לקולנועים.
אני מוצאת את זה משעשע מעט – בעבר לא האמנתי שאפשר ליהנות מסרט גרוע. אני נוטה לשנות דעה זו, אם כי עדיין אני חושבת שזה בזבוז כסף ללכת לכזה סרט בקולנוע דווקא. לצחוק מפתטיות אפשר גם מול הטלוויזיה.
לא רק
שיש אנשים שאהבו את "מלהולנד דרייב", הם אפילו הצביעו בימד"ב.
עובדה, הסרט נמצא במקום 93 הדי מכובד ברשימת 250 הסרטים הטובים ביותר על פי הימד"ב.
http://us.imdb.com/Title?0166924
גם אני הצבעתי
נתתי לו ציון 1 מתוך 10. עובדה גם שהרבה מבקרים אהבו את הסרט ובמעריב נתנו לו 5 כוכבים. בהארץ הייתה השבוע המלצה על הסרט שכתב יקיר האתר אורי קליין. זה עניין של טעם כי זה כנראה אחד מאותם סרטים שאפשר או להעריץ או לשנוא בצורה מאוד קיצונית.
'מלהולנד דרייב'
זה כאן: כתבה מספר 836
(אני מגיבה דווקא לך ולא לפינגווין קבלפוט, כדי שהוא לא יחשוב שיש לי משהו אישי נגדו. אני מבהירה מראש שגם אין לי שומדבר אישי נגדך).
''הורג אותי ברכות''? השתגעת?
למה, "רכות קטלנית" כבר תפוס?
מה עם ''ברכות לחג''?
רכות גורלית יותר טוב
מלהולנד דרייב
הוא אחד הסרטים המבריקים ביותר שראיתי ובהחלט הטוב ביותר בשנתיים האחרונות!
אני אישית חושב ש"זה הסיפור שלנו" הוא הגרוע ביותר שראיתי. זה וכמובן "הנשים של דר' טי"
לא ראיתי את ''זה הסיפור שלנו''
אבל אני בהחלט מסכים לגבי "הנשים של דר' טי", גם אני שנאתי אותו. מעניין שגם הוא קיבל ביקורות טובות.
לגבי מלהולנד דרייב, זה כבר ויכוח בפני עצמו שעדיף לנהל בכתבה על הסרט.
מישהו ראה את ''קליפורניה''?
בעיניי הסרט הכי מחורבן שראיתי אי פעם.
ואיך זה ש"תוכנית תשע מהחלל החיצון" עוד לא הוזכרה פה?
כן הוזכר
אני כתבתי בתגובה הראשונה שלי ליומית הזו "אד ווד לנצח". התכוונתי שלפני שמתחילים לזרוק פה שמות של כל מיני סרטים גרועים, צריך להקדיש משפט לאמן הסרטים הגרועים. לא נראה לי ממש הוגן לדבר על תוכנית 9 ביחד עם סרטים אחרים, בגלל שהוא נחשב למחזיק הנצחי בתואר.
ראיתי את 'תוכנית 9'
והוא לא הכי גרוע אי פעם. כמו שאמר אחד מהחבורה שאיתה התכנסתי כדי לצפות בסרט – הוא לא מספיק גרוע כדי להיחשב ממש גרוע.
אני מסכימה עם זה – בהחלט נעשו הרבה סרטים אחרים שמרוב שהם גרועים חובה (ואף כיף) לצפות בהם. 'תוכנית 9' הוא סתם גרוע. אולי בגלל שהוא כבר ישן.
אוי! שלי, שלי! אני הייתי קודם!
אוי, טריליאן, אני מצטער
(אלא אם כן אני מתבלבל וחתנך המיועד הוא לא ג'וזף פיינס אלא פיינס אחר).
MGM מפיצים את זה לקולנועים כי כאילו הם עכשיו במצב כלכלי טוב?
(שאלה – האם הפצה לקולנועים עולה לאולפן יותר או פחות מאשר הפצה ישירות לוידאו, בהנחה שהסרט הוא כשלון טוטאלי, כלומר?)
במקרה כזה, הפצה לקולנוע
עשויה לצמצם הפסדים. אבל היא עשויה גם להגדיל אותם. אף אחד לא יילך לראות סרט שהוא לא שמע עליו אף פעם, וכדי לעורר מודעות לסרט צריך פרסום, ובשביל פרסום צריך כסף. הפירסום שהשקיעו בסרט בשלב ההפצה בקולנוע יעזור לו גם כשהוא יגיע לוידאו/דיוידי (בדרך כלל אנשים מעדיפים לקחת סרט שהם שמעו עליו, אפילו אם שמעו עליו דברים גרועים, מאשר סרט שלא שמעו עליו בחיים). כמובן שאין "נקודת גבול" ברורה לשאלה מתי עדיף לאולפן להוציא את הסרט למרות שהם יודעים מראש שהוא יהיה כשלון, ומתי עדיף להתקפל ולספוג את ההפסדים (וגם זה קורה).
מה שכן, MGM כנראה החליטו ללכת עד הסוף עם הקטע הזה של אולפן שמפיץ אך ורק סרטים כושלים. עוד סרט כושל וגרוע הוא הדבר האחרון שהאולפן הזה צריך עכשיו. אין ספק שמישהו שם נפל על השכל.
אולי
מישהו מגבוה, מהנהלת החברה (או מישהו שמאיים עליו) הודיע להם שהם צריכים להפסיד כסף? כן, ממש כמו ב'בלשים בלילה': מדי הייז הגיעה נסערת לסוכנות הבילוש הכושלת במטרה ברורה לסגור אותה, וזכתה רק למבטים נדהמים מצידו של ווטס-היז-ניים וויליס, שלא הבין מה היא רוצה ממנו: "אבל אמרו לנו שאנחנו צריכים להפסיד כסף!".
אבל יש דרכים כל כך נפלאות
להפסיד כסף, אם הם רוצים!
לשלש את התקציב של פיקסאר, כדי שיוכלו להוציא סרט חדש פעם בחצי שנה.
לתת לטרי גיליאם תקציב של 200 מיליון דולר כדי להפיק גירסה מוסרטת של 'תחנת רחוב פרדידו'.
לאגד את כל האנימטורים שפוטרו מדיסני ולעשות סרט מצויר ענק, מסובך וארוך, עם הרבה אלימות וסקס.
לשכור את ג'רי ברוקהיימר לעשות הרבה סרטים ולא לשחרר אותם לאקרנים לעולם.
לשלם לג'ורג' לוקאס כמה שהוא רוצה כדי שיסכים לתת למישהו אחר לביים את פרק 3.
לתת לאחים וושאוסקי כמה כסף שהם רוצים כדי לעשות מה שבא להם.
להחליף חצי מהקולנועים בעולם לאיימקס. להתחיל עם חן מרכז הקונגרסים בחיפה.
אולפן שלא אכפת לו מרווחים, ולהפך, הוא מעוניין להפסיד כסף, יכול לעשות דברים אדירים. לא חבל לבזבז את זה על דרמות מלחמתיות עם ניקולס קייג'?
בעניין ההפצה לקלנוע
בטריילרים של כמה סרטיס, בינהם "לילו וסטיץ"' ראיתי את המשפט "Coming only to theaters"
זה אומר שלא יהיו גרסאות דיוידי ווידאו? ואם כן, אז מה ההגיון בכך?
יהיו, יהיו.
המשמעות היא שבשלב הראשון זה יהיה רק בקולנועים. אח"כ, ירד הסרט מקולנועים, ויופץ לוידיאו, לדויד, ללוויין, לכבלים, לערוץ 2, לערוץ הסרטים, לערוץ 1 (כאשר ההפצה לקאזה היא בכל שלב ביניים).
מילא בטריילרים לסרטים שלא יצאו- אבל השורה הזו מופיעה גם בסרטים שכבר שנים נמצאים בווידיאו.
אני חושב שבשלב הראשון
הם יהיו באינטרנט, אחר כך כבר במקומות אחרים.
נראה לי שהאריה עלה להם לראש
או שהוא פשוט טרף את כולם ורק השרת של קומה 3 נשאר לנהל את העסק.
טוב, אני אנסח את השאלה שלי אחרת
מה שהתכוונתי לשאול הוא, מלבד פרסום ומשלוח הפילם בדואר, האם הפצה לקולנוע עולה לאולפן כסף ? או להיפך – הקולנועים משלמים לאולפן כדי להקרין את הסרט ואחר כך עוד את הרווחים מהכרטיסים (מינוס אחוז מסוים לקולנוע, כמובן)?
איך זה בכלל הולך כל הקטע הזה?
פרה פרה
(אני לא מומחה לנושא. אם מישהו יכול לתקן אותי – שיתקן).
על פי מיטב ידיעתי, פחות או יותר:
פרסום הסרט עולה הרבה (מאוד) כסף. הדפסת עותקי הסרט ושליחתם לקולנועים גם היא עולה כסף (שלא יהיו לך אסוציאציות של קסטות וידאו: סרט קולנוע הוא דבר גדול וכבד מאוד). כל זה באחריות המפיצים.
ההוצאות של בתי הקולנוע הן כמובן תחזוק הקולנוע עצמו (לדאוג שהמקרנות יפעלו, שמערכת הקול תעבוד כמו שצריך לפעמים, לשלם לעובדי ניקיון, קופאיות, אנשים שמוכרים פופקורן, מקרינים אידיוטים שתמיד שמים את המסגרת הלא נכונה וכו'). הם גם אלה שמקבלים את הכסף מקוני הכרטיסים, כמובן. חלק מהכסף הזה מועבר למפיצים. בתי הקולנוע לא משלמים למפיצים על הזכות להקרין שום סרט, אבל החלק של הרווחים שהם שומרים לעצמם עשוי להשתנות וכפוף למשא ומתן עם המפיצים (לדוגמה: המפיץ יודע ש'ספיידרמן' יביא לקולנוע המון קהל, לכן הוא דורש מבעל הקולנוע 70% מהכנסות הסרט בשבועיים הראשונים, במקום 60% כמקובל. אם בעל הקולנוע לא יסכים לתנאי – הוא ייאלץ להקרין את 'באד קומפני' במקום, ואף אחד לא יבוא. לא חבל?).
עכשיו, באמריקה המפיצים הם גם האולפנים, מפיקי הסרט. לפעמים אולפן שמפיק סרט מסוים מתחלק בהפצה עם אולפן אחר, או שאולפן אחד מפיץ אותו בתוך ארה"ב ואחד אחר מפיץ אותו ברחבי העולם. בארץ המפיצים המקומיים קונים את עותקי הסרט מהמפיצים הבינלאומיים, אבל בחלק מהמקרים המפיצים הם גם בעלי בתי הקולנוע, ולפעמים (אסקימו לימון) הם גם המפיקים. או בקיצור: זה מסובך.
ורודות? (הפרות כמובן)
הממ…תודג. זה פחות או יותר מה שתיארתי לעצמי, למעט הפסקה השלישית והמבלבלת.
למה שאולפנים יתחלקו בהפצה (בתוך ארהב או מחוצה לה)?
זה עד כדי כך שווה לאולפן שהפיק את הסרט להתחלק בהפצה (שלפי מה שהבנתי מדבריך הם מתחלקים בהוצאות פרסום והדפסה, אבל גם ברווחים ממכירת כרטיסים בקולנועים)?
אם זה סרט שצפוי להרוויח הרבה (יחסית לעלות הפקתו) – למה שהמפיקים ירצו להתחלק ברווחים? לעומת זאת אם זה סרט כשלון, למה שהאולפן האחר ירצה להוציא כסף על זה (+פרסום שלילי לאולפן)?
ברור שזה תלוי בסרט, במפיצים, לאיפה מפיצים, לכמה זמן מפיצים לפני שמורידים את הסרט וכו'
ואולי מתחלקים בהפצה רק בסרטים בינוניים (כלומר לא שוברי קופות אבל גם לא כשלונות מהדהדים)?
וקושית אחרונה לסיום – הסרט דנן – הוא הופק ע"י מגמ או אולפן אחר?
ועוד כמה שלא קשורות לקודמות – על מה הסרט בכלל? כמה זאתי קיבלה על חשיפת החזה (מתיאור הסרט כמותחן ארוטי אני מניח שלפחות החזה נחשף)? וישבנו של פיינס נחשף (זה בשבילך, טריליאן)?
בקשר לסרט...
לפי התקציר, הוא על מדענית מלונדון, אשר נפרדת מהחבר שלה בגלל שמערכת היחסים בינהם לא מרגשת מספיק או משהו כזה, ויוצרת קשר אובססיבי באופן מסוכן עם מטפס הרים מסתורי שיש לו סודות אפלים.
הסרט הופק על ידי חברת ההפקה "The Montecito Picture Company" ולא על ידי MGM.
לפי הCNDB אכן יש חשיפת חזה של ה'תר גראהם אבל לא אומרים שום דבר על ג'וזף פיינס.
אפשר לחשוב
כבר ראינו את הת'ר גרהם ערומה לגמרי ב"לילות בוגי"…
נסתרות דרכי האולפנים
קטונתי מלהתיימר לדעת מה מדריך אולפן להחליט מתי, איך ועם מי להפיץ סרט. המון שיקולים יכולים לבוא לידי ביטוי כאן. לפחות אחד מהם יכול להיות הסיכון: אם אולפן כלשהו מוכר לאולפן אחר את זכויות ההפצה של סרט, הוא מקבל על כך סכום כסף שסוכם עליו, במיליוני דולרים, בלי חכמות ובלי סיכונים מיותרים. האולפן שמפיץ את הסרט הוא זה שנתון עכשיו לחסדי הקהל ההפכפך – אולי הסרט ירוויח בסופו של דבר הרבה יותר, או הרבה פחות, מהסכום ששולם עליו. אי אפשר להיות בטוחים מראש, אפילו אם היית ממש ממש טוב בבוקס אופיס צ'לנג'.
הסרט הקופתי ביותר
בכל הזמנים (נכון לכתיבת שורות אלו, כמו שאומרים), 'טיטניק' הוא שיתוף פעולה בין שני אולפני מייג'ור.
הוציאו כל כך הרבה כסף על הסרט, ובשלב הזה הם היו בטוחים שיש להם כשלון ביד כלומר מי ירצה בכלל לראות סרט על הטיטניק?, אז הם פנו לאולפנים שונים במטרה שיכנסו בתור שותפים ויביאו כסף. מי שהסכימו בסוף היו 
אבל התנאי שלהם היה שהם מקבלים את הזכויות לסרט בארה"ב ו
תשאר עם הזכויות לשאר העולם. ואה כן, 
לא נותנת סנט אחד יותר מ-65 מיליון דולר. אנשי 
הסכימו בלית ברירה וככה השיגו כסף, גמרו לצלם, הסרט הופץ והרוויח המון וזכה בהמון 
ים וכו'.
יש 300 מיליון מה-600 שהסרט הכניס בארה"ב ול
יש 400 מיליון מהמיליארד נקודה שתיים שהסרט הכניס מחוץ לאמריקה.
אמנם לא בדיוק מטוב לב, פשוט
לפי מה שהבנתי מחצית מסך ההכנסות בארה"ב חוזרות לאולפנים ומחצית נשארת אצל בעלי האולמות (שבארה"ב זה לא אותם אנשים, כמו פה). בחו"ל מדובר על שליש מההכנסות שמגיעות חזרה לאולפנים. כך של
אגב, זה שהאולפן מקבל הרבה כסף לא אומר שהוא הרוויח כי הוא צריך לחלק לאנשים שעשו את הסרט.
טוענים שהם לא הרוויחו בכלל מה-260 מיליון ש"הגרינץ"' הכניס בארה"ב בגלל שג'ים קארי ואולפני אימג'ן של רון האוורד/בריאן גרייזר קיבלו את השכר לפי אחוזים ול
לא נשאר כלום. והנה דוגמה לעוד שיתוף פעולה בין אולפן קטן שמביא סרט לאולפן גדול שמביא עוד קצת כסף ובתמורה מפיץ ומתחלק בהכנסות (אם כי במקרה הזה ל
לא נשאר הרבה מה לחלק)
רק מפיצה (אבל מקבלת אחוזים נאים)
גם לוקאספילם מפיקה את סרטי סטאר וורז ו
תיקון חשוב בעניין אחוזי רווחים
בין אולפנים לבעלי אולמות. נכון לעכשיו, האולפנים מקבלים 100 אחוז מההכנסות בשבועיים הראשונים. רק אחר כך מתחילה החלוקה השוויונית.
זו אני
או שעורכי היומיות נהנים מאוד מתמונות של פני אישה וגבר נאים ביותר מנושקים או מחובקים .
כמה נחמד,עושה ממש חשק…
זאת את?!
ואני חשבתי שזאת הת'ר גרהאם. אתן נורא דומות, אמרו לך את זה פעם?
הת'ר?
אני מזכירה יותר את וינונה מאשר את הת'ר.
ד-א,הצהריים ראיתי את וינונה בסרט מלפני עשור.
למה אני לא נראיתי ככה לפני עשור?
רגע, לא הבנתי
הסיבות הלא נכונות שנלך לראות אותו בגללן היא שהוא סרט כל כך גרוע שאנחנו פשוט חייבים לראות אותו, או כי הוא מותחן אירוטי?
סיבות לצפייה בסרט:
הסיבות הנכונות – כי זה סרט של הת'ר גראהם וג'וזף פיינס.
הסיבות הלא נכונות – כדי לעבור חוויה תרבותית ע"י צפייה בסרט שהוא ממש, אבל ממש גרוע (חוץ ממבקר אחד שהתאכזב – הסרט היה גרוע אבל לא באופן קאלטי כמו שהבטיחו לו. סתם גרוע משעמם כזה).
אם כבר מדברים על סרטים גרועים
אני חושב שזה יהיה לא אחראי מצידי להזהיר מפני 'הפנטזיה של הל'. הסרט יצא עכשיו בוידאו וכל פעם שאני בבלוקבאסטר אני רואה שלקחו את כל העותקים שלו. לכל מי שלא קרא את הביקורת של לונג: זה סרט גרוע! אני לא יכול לחשוב על מספיק סופרלטיבים כדי לתאר כמה הוא גרוע, כמה הוא מחורבן. אני לא אומר את זה כי הבדיחות של גסות מדי, או הסיבות שבגללן לא אוהבים סרטים של האחים פארלי ושל טום גרין: זה פשוט סרט משעמם ועלוב, אפילו בדיחות גועל אין בו. לא לראות!
ועוד על סרטים גרועים:
המגזין 'מקסים' ערך סקר בנושא הסרט הגרוע ביותר אי פעם. 'הקרב על כדור הארץ' הגיע למקום ה-38 בלבד. במקום הראשון, כצפוי, נמצא הסרט שאין להגיד את שמו: http://www.maximonline.com/entertainment/articles/article_4706.html
מרתק.
אם כי אני לא מבין למה ארמגדון היה כל כך גבוה ברשימה. אולי האידיומט שלהם היה מקולקל.
הסכמתי עם רבים ברשימה. אבל...
היו שם כמה סרטים שדווקא אהבתי מאוד. סטייל צלילי המוזיקה, פסיכו, חולית ומולאן רוז. טוב בעצם זאת הרשימה של מה שאהבתי מתוך הרשימה של הסרטים הגרועים, השאר באמת לא היו משהו לדעתי או שפשוט לא ראיתי אותם.
מולאן רוז' הוא בהחלט לא סרט גרוע
להיפך, לדברים כאלה קוראים "חוויה קולנועית".
'מקסים' הוא מגזין לגברים,
איפשהו בין בלייזר לפלייבוי, ורואים את זה. הם סיווגו כל מה שעונה באופן כלשהו על ההגדרה ל'סרט בנות' כסרט גרוע. 'כשהארי פגש את סאלי'?! נו, באמת.
ב'פסיכו' הכוונה היא
לגרסה המחודשת מ98' ולא ליצירת המופת המקורית של היצ'קוק, ועל כן אני מסכימה עם מה שנאמר שם. (רק שדן ברזל לא יקפוץ שוב ויתן לי הרצאה על התרומה של ואן סנט והמסר העמוק שלו)
מה שכתבו על זה באתר שם אפילו די משעשע, חוץ מהקטע על אן הייש כילד בן 10 (חסר-טעם לדעתי).
אגב, גם אני הסכמתי עם רוב הסרטים ברשימה, כולל ארמגדון, אבל לא כולל מולאן רוז' ופאטץ' אדאמס – הנ"ל היה בהחלט לא מצויין, אבל גם די סביר יחסית לזבלונים אחרים של רובין ויליאמס ('what dreams may come'), ולא עד כדי כך נורא בשביל המקום הרביעי.
גם הוק לא היה כזה נורא
לפי מיטב זכרוני, זה אפילו היה סרט די יפה בזמנו… מה הבעיה איתו?
הם לא שכחו משהו?
או שתכנית 9 מהחלל החיצון נחשב לכל כך גרוע שהוא כבר לא נחשב גרוע?
תכנית 9
כבר נמצא במקום כל-כך גבוה לפי המסורת, שאין טעם להזכיר אותו באף רשימה. חוץ מזה, סביר להניח שמי שחושב שהוק ומולאן רוז' גרועים כל-כך לא ראה בכלל את תכנית 9.
באותה הזדמנות, אני מודיע רשמית על צרופו של "מונסטר בול" לרשימת הסרטים הכי גרועים שראיתי.