 |
||
| היא קדושה, היא קדושה, היא קדושה. פרנקה פוטנטה ('ראן לולה ראן') תהיה הוד קדושתה, האפיפיורית יוהנה, על פי הספר של דונה וולפולק קרוס. יביים וולקר שלונדורף, שעשה לפני 30 שנה את 'תוף הפח' ומאז די נעלם. |
06.10.2006
|
|
יומית
היא קדושה, היא קדושה, היא קדושה.
פרנקה פוטנטה ('ראן לולה ראן') תהיה הוד קדושתה, האפיפיורית יוהנה, על פי הספר של דונה וולפולק קרוס. יביים וולקר שלונדורף, שעשה לפני 30 שנה את 'תוף הפח' ומאז די נעלם.
היא קדושה, היא קדושה, היא קדושה.פרנקה פוטנטה ('ראן לולה ראן') תהיה הוד קדושתה, האפיפיורית יוהנה, על פי הספר של דונה וולפולק קרוס. יביים וולקר שלונדורף, שעשה לפני 30 שנה את 'תוף הפח' ומאז די נעלם.
פונטציאל טוב
הספר הוא מסוג הספרים שדורש עיבוד קולנועי.
וזה הכניסה הקתולית תגיב בזעם רב רק יוסיף לו.
עוד ספרים, הצעה לדיון
הייתי רוצה לרות ת הסרט : מוסיקת המקרה, נרה לי כבעל פוטנציל קולנועי גדול (על פי ספרו של פול וסטר כמובן)
משהו כזה?
http://www.imdb.com/title/tt0107623/
לא כדאי לך
סרט מאכזב שלא ממצה אפילו חלק מהפוטנציאל של הספר.
שאלות
אין לי הכרות עם הספר, אבל לפי התקציר בלינק זה עושה רושם מעניין מאוד.
עקב כך יש לי שתי שאלות:
1. מעבר לרעיון המרכזי המיוחד, האם (לדעת מי שקרא) הספר מסופר בצורה מעניינת? או שעדיף כבר לחכות לסרט ?
2. ובאיזו שפה יצולם הסרט?
רוב תודג
אז ככה:
הספר מסופר בצורה זורמת ופשוטה, כך שהקריאה היא מעניינת אבל העלילה מעניינת יותר. אין שום דבר יחודי אבסגנון הכתיבה, כפי שכתבתי, בהלחט מזמין עיבוד קולנועי. מה שכן בגלל שהספר מאוד ארוך סביר להניח שחלקים רבים ממנו יורדו בעיבוד לקולנוע וכדי להכיר אותם צריך לקרוא את הספר.
תודה!
אז ככה:
הספר לא משהו אם אתם שואלים אותי.
כל הדמויות ניתנות לחלוקה לשני קטגוריות פחות או יותר – שמרנים (רעים) וחדשנים (טובים),
חוץ מזה סיפור האהבה שמהווה חלק מרכזי בספר הרגיש לי כמו משהו ששייך לז'אנר הרומנים הדביקים וסמי-אירוטים לעקרות בית משועממות,
מה שנראה לי רע במיוחד לאור הפוטנציאלי הפמיניסטי החתרני שהסיפור מחזיק.
(אבל זו רק דעתי)
יש בזה משהו
בכוונה שהדמוית מחולקות לרעים וטובים. בגדול, זה ספר שכתוב כאילו הוא מתאמץ להיות רב מכר ולכן לא להיות מורכב מדי, ככזה הוא טוב. לגבי ההערה על סיפור האהבה אני לא מסכים- יש בו כמה מן הרגעים הטובים של הספר (וגם כמה מן הרגעים היותר חלשים) ואני חושב שסמי אירוטיות זה דבר טוב (להבדיל מפורנוגרפיה)
מוזר, בדיוק שלפתי את הספר מהספריה שלי אתמול P:
תיקון:
קוראים לבמאי פולקר שלונדורף
אני מנסה לשכנע בחורה אחת שסרטי גיבורי-על (כגון ספיידר-מן וכו') הם לא רק לבנים. היא פשוט בדעה משלה שגיבורי על זה לבנים. איך יכול להיות שעדיין הבנות לא התפתחו עם הדעה הזאת?
תעזרו לי לשכנע אותה שהיא טועה.
אני חושש שהיא צודקת
עוד לא שמעתי על גיבור על שחור, שהיה מספיק מפורסם בשביל שיעשו עליו סרט. כולם היו באמת לבנים עד עכשיו.
אני חושש שהיא צודקת
דווקא היה שחור אחד, והיה לו פטיש גדול, וזה היה חרא סרט P:
ולבחור ששאל- קח אותה לספיידרמן. מכל הסופר הירוז, הוא הכי סיסי. הסיסי-נס תקסום לה.
למעשה היה לפחות עוד אחד:
http://www.imdb.com/title/tt0107563/
(לא ראיתי. כלומר, ראיתי בספריית הוידאו לפני איזה מיליון שנה, אבל לא עלה על דעתי אפילו לרגע להוציא אותו משם).
גם ונדטה עשוי להתאים לה
הוא אוהב ללבוש מסכה ולתת נאומים תיאטרליים.. (יש עמוד שטוען שהוא הומו: http://www.moviecitynews.com/voices/2006/060323_gross_vendetta.html – ומצאתי אותו כשחיפשתי בגוגל black superhero)
אני מאוד נהניתי מבלייד, באופן אישי.
אני חושבת שהוא עונה לא רע להגדרה של סופר גיבור, לא?… וערפדים זה רומנטי…
ועכשיו ברצינות
ובקבוצות:
''שהיה מספיק מפורסם בשביל שיעשו עליו סרט''
על סטורם לא עשו סרט וגם לא על פרוזן – הם שניהם דמויות משניות (במיוחד פרוזן, שהוא בכלל החבר של האינקרדיבלס).
את בלייד גם לא הייתי מכניסה לרשימה, כי הוא ערפד, לא גיבור-על.
בלייד הוא מאוד גיבור על
לפחות על-פי סטנדרטים של הוליווד. מקורו הוא בסדרת קומיקס עם ותק רב. הוא שייך לעולם של גיבורי על, או לפחות יצור בעלי כוחות על שמגנים או רוצים להשמיד את העולם על יושביו. אם איירון-מן הוא גיבור על אז על אחת כמה וכמה שבלייד הוא גיבור על.
''שהיה מספיק מפורסם בשביל שיעשו עליו סרט''
סטורם היא לא יותר "משנית" מסייקלופס או אקסבייר. יש לה מספיק מקום וחשיפה בשלושת הסרטים כדי שאפשר יהיה להגדיר אותה כדמות ראשית (בטח שביחס לעשרות הדמויות שמאכלסות את הטרילוגיה).
ובלייד הוא גיבור על- יש לו כוחות על, שם קוד, תחפושת, כלי נשק וסט נבלים.
אבל הסרט לא עליה.
הוא לא מספר את סיפורה הייחודי של סטורם ואיך היא נלחמת ברשע, אלא מדבר על כל האקסמנים שעושים את מה שעושים (וזה נכון במיוחד אם זוכרים שעומדים לעשות ספינ-אופים על כמה מהדמויות ולהקדיש להם סרט משלהם). אם כבר, האליברי כקאטוומן היא גיבורת על שחורה שעשו עליה סרט.
אז זה סרט גזעני?
אבל הסרט לא עליה.
הסרט הוא גם עליה. היא (גיבורה שחורה) מופיעה בו בתפקיד ראשי ונלחמת ברשע.
ובקשר לאישה-חתול… אני מדחיק. באמת מדחיק.
ועכשיו ברצינות
גם spawn היה שחור, לא?
זה עדיין ברצינות או כבר בלי הרצינות?
לא סתם ''שחור''- אקסטרה קריספי
אם אפשר תשובה רצינית...
"בנות" זה קצת יותר מחמישים אחוז מהאוכלוסיה. יש בנות שנהנות מסרטי סופר-גיבורים, יש בנות שלא. יש בנות שלא ינסו אותם אפילו, כי לדעתן זה לבנים. בכל מקום יש אנשים עם ראש יותר ופחות פתוח.
בכל מקרה, תנסה את אקס-מן, עם הנימוקים הבאים:
-יש שם גם סופר-גיבורות.
-יש שם סיפורי אהבה, אכזבה ומתח מיני.
-יש שם בנים חמודים בלבוש צמוד (ויו ג'קמן, אם זכרוני אינו מטעני, גם מסתובב שם בלי חולצה מדי פעם).
-הוא כתוב ומשוחק לא רע בכלל, בעיקר ביחס לז'אנר.
ברצינות -
אם היא באמת "גירלי גירל" כמו שמצטייר מההודעה שלך, הייתי ממליצה לה לראות את 'באטמן מתחיל'. קודם כל, יש בסרט דגש על הפסיכולוגיה (בגרוש) של הדמויות, על ילדותן ועל הרהורי ליבן. דבר שני, העיצוב מדהים. ודבר אחרון (בעיני זה היה חיסרון, אבל היא כאמור גירלי גירל), הדמות הנשית הראשית היא כוכבת דוסון קריק לשעבר וזוגתו של טום קרוז החתיך המאמם!!!1
מה שלא הייתי ממליצה לה לראות על מנת להגביר את חיבתה לסופר גיבורים זה סרטי סופר גיבורות (כגון קאט וומן ואלקטרה), וכל מי שראה אותם יבין למה….
גירלי גירל = פרחה?
חס וחלילה!
אני לא יודעת איך אפשר לתרגם את זה לעברית. הכוונה היא לבחורה שעונה על הסטריאוטיפ של בחורה קיטשית וורדרדה, ושניתן לכנותה גם (באופן מאוד לא פוליטיקלי קורקט) "נקבה".
ורוד = פרחה!
לא לימדו אותך?
לא.
גם עיתונים לקהילה ההומוסקסואלית, ילדות קטנות, בחורות קיטשיות וגיל ריבה יכולים להתקשר לורוד.
מתוקית
אני לא בטוחה.
ידוע לי ש"מתוקית" משמש גם כשם חיבה (אמנם לא בקרב הבחורות שאני מסתובבת איתן….), ו'גירלי גירל' זה רק תיאור, אם כי הוא לא נחשב עלבון.
ויש לא מעט: סופרגירל, אשה-חתול, אלקטרה, החברה הסופר אקסית שלי, ובטוח יש עוד ששכחתי.
במחשבה שניה, אולי עדיף שלא.
ולא ממש הבנתי את המשפט "איך יכול להיות שעדיין הבנות לא התפתחו עם הדעה הזאת?"
''תיכון בהיי''
סרט עם גיבורי על, אבל יותר "סרט תיכון" מסרט גיבורי על. נראה לי מושלם בשבילה.
הפתרון המומלץ הוא משפחת סופר-על: סרט גיבורי על קלאסי שמשלב מספיק הומור כדי לא להרתיע את אלה שלא אוהבים את התחום.
איך בדיוק משתלבת פה המילה 'קלאסי'?
איך בדיוק משתלבת פה המילה 'קלאסי'?
למרות שהוא מתחיל כקומדיה/ פארודיה הסרט הופך במהרה לסיפור סופר-גיבורים קלאסי מהסוג שאפשר למצוא בחוברת רנדומלית של מרבל או DC קומיקס.
למשפחת סופר על
כל המבנה- 4 גיבורים שהם משפחה, נבל שהכיר את הגיבור בעבר וחש שהגיבור עשה לו עוול, חלק מהכוחות, הרובוט הענק הוא העתקה/מחווה לרביעייה הפנטסטית