 |
||
| 'ספיינל טאפ' כל כך התרגשו מבחירתם כלהקה הבידיונית השניה-הכי-טובה אי פעם (וגם מעניין ההתחממות הגלובלית), שהם החליטו להתאחד בפעם ה-26. הבמאי רוב ריינר והצוות המקורי מגישים סרט-איחוד קצר לצפיה אונליין. |
09.05.2007
|
|
יומית
'ספיינל טאפ' כל כך התרגשו מבחירתם כלהקה הבידיונית השניה-הכי-טובה אי פעם (וגם מעניין ההתחממות הגלובלית), שהם החליטו להתאחד בפעם ה-26. הבמאי רוב ריינר והצוות המקורי מגישים סרט-איחוד קצר לצפיה אונליין.
'ספיינל טאפ' כל כך התרגשו מבחירתם כלהקה הבידיונית השניה-הכי-טובה אי פעם (וגם מעניין ההתחממות הגלובלית), שהם החליטו להתאחד בפעם ה-26. הבמאי רוב ריינר והצוות המקורי מגישים סרט-איחוד קצר לצפיה אונליין.
לא ברור לי אם זה מכוון
אבל אחד הדברים ששעשעו אותי בסרט הוא שהוא מוגש בחסות מיקרוסופט, מאוחסן ב-MSN, ומכיל פרודוקט-פלייסמנט בוטה לאיימק.
אני מנחש שזה מכוון
בעיקר כי "ספיינל טאפ" התבסס מאוד על מודעות עצמית וקריצה רבת-משמעות לתעשיות הקולנוע והרוק. הפרודוקט-פלייסמנט כל כך בוטה עד שהוא חייב להיות מודע לעצמו ומכוון.
הבנזוג ואנוכי הושפענו מאוד מהכתוב באתר
–למען האמת זה די מעצבן. אחרי שהוא (הבנזוג) ירד עליי שאני מכורה לאתר, הוא התחיל להיכנס אליו בקביעות ולהרוס לי את המתמשכים—
כגולשים קבועים באתר (לפחות בחודשים האחרונים) קלטנו מהר מאוד את המסר ש"ספיינל טאפ" הוא סרט ששווה לראות אותו, שהוא טוב, מצחיק וכו' וכו'.
אז הלכנו ל"אוזן השלישית" (כי מזמן לא שאלנו סרט על חשבונה של הברווז) ובדקנו אם הסרט קיים. הוא היה שם, אבל מאחר ולא היו לו כתוביות, לא בעברית (כמובן) וגם לא באנגלית (למה?) סירב הבנזוג, היותר מאותגר-אנגלית ממני- לשאול את הסרט.
(בסוף, אגב, שאלנו את נפוליאון דינמייט, להמלצתי. כמובן עקב קריאה עליו באתר. רציתי שהבנזוג יצא ממצב הרוח העגום שהוא היה בו באותו ערב. ואכן צדקתי. הסרט הוציא את הבנזוג ממצב הרוח העגום כי הוא חזר ואמר, במשך השעה וחצי של הסרט "WTF?" "WTF?" )
ואז, לפני כמה ימים, ראינו טלוויזיה אצל הוריו של הבנזוג (אצלנו הטלוויזיה מחוברת רק לדויד, אז כשאנחנו באים אליהם אנחנו בוהים בה שעות כדי להשלים חוסרים). הגיע הרגע שבאמת-כבר-מוגזם-כמה-זמן-אנחנו-שם-ואחרי שתים עשרה בלילה-והם כבר הלכו לישון- אז כמובן שהמשכנו לזפזפ כדי לדחות את הרגע העגום של לחיצה על הOFF.
ואז ראינו שבדיוק מתחיל הסרט "ספיינל טאפ" ושמחנו באמת ובתמים שנזכה לראות את יצירת המופת הזאת שכ"כ רצינו לראות.
והשתעממנו. כאילו, מה הקטע? אוסף אנשים (מוזנחים למראה, או שאלה היו שנות השבעים) שממלמלים אחד לשני אמירות חסרות פשר וגם הופעות באמצע. לא מצחיק. אחרי זמן מה הסרט הצליח לגרום לנו ללחוץ על כפתור ה OFF.
כך עברה לה תהילת עולם.
גם אני זוכר שניסיתי לראות את ספיינל טאפ ונרדמתי אחרי חצי שעה.
למרות שאני לא זוכר את הנסיבות. יכול להיות שהייתי נורא עייף.
מש''א.
אה, ולתאום של ברווז: זה קצת מציק (צריך כל פעם לבדוק איזו התאמה אישית מופעלת, וכו'), אבל נראה לי שהתאמות אישיות נפרדות יפתרו לכם את בעיית המתמשכים.
אני לא יודעת למה
אבל גם בלפטופ שלי (בו אני משתמשת בעיקר בעבודה) וגם בדקסטופ בבית (עליו בעיקר בן הזוג שולט) יש אותה התאמה אישית. ולא עשיתי כלום.
מוזר.
וגם
תודה על התגובה שלך. את התגובות שלך (וגם של חסידה שוטה) אני מאוד נהנית לקרוא, כי:
א. הן בד"כ אינטיליגנטיות ( ומשעשעות)
ב. הן תמיד נחמדות, אפילו אם קיים חוסר הסכמה עקרוני-משמעותי (נניח, אפילו ברמה של מועדון-קרב (!)) בינך לבין זה שהגבת לו (או לה).
זו טעות די בסיסית.
זה לא שההודעות שלי תמיד נחמדות, זה שכמו באבולוציה – רק ההודעות הנחמדות שורדות. המחק אוהב אותי.
מניסיון באתר
כנראה שההודעות הלא נחמדות שלך הן ממש לא נחמדות, כי רק דברים ממש מזעזעים (או תגובות של revi) מצונזרים כאן.
כנראה לא מספיק ניסיון.
נסי לפתח את השיחה הקלה הזו עוד קצת, ותראי כמה שאת טועה.
אתה צודק
ובדיוק הרגע חוויתי את זה.
הגבתי תגובה נעלבת ב"ספיידרמן" ותהיתי כמה זמן יעבור עד שרד פיש ימחק אותה.
התגובה מופיעה, לבנתיים, אבל אני סופרת את הדקות עד ש:
1. יוחלט שלא מותר להיעלב ולכן ההודעה צריכה להימחק
2. יוחלט שמה שכתבתי הוא אוף טופיק ולכן צריך להימחק
(שני הדברים האלה קרו לי, כמובן)
אנחנו מחכים עד שתסתכלי לצד השני.
אני לא אכנס שוב לנושא האוף-טופיקים או לכל נושא אחר שעשוי היה לעלות מההודעה שלך, כי יש לי עוד מספיק עבודה לסיים. אבל ברצינות, מתי אנשים יבינו שאנחנו לא מוחקים תגובות סתם כי בא לנו?
אל תשחקו איתנו בקקי רק כדי לנסות לבדוק איזה ריח יש לזה.
אני משחקת בקקי
עורכי האתר כנראה לא מבינים שכאשר הם מוחקים הודעות אנשים נעלבים.
הסברתם לי כבר (במייל פרטי!!איזה כבוד!!) כיצד ומתי ואיפה לרשום תגובות באתר, ואני מסכימה עם ההגיון שמאחורי מה שכתבתם לי, אבל זה עדיין לא נעים לכתוב משהו שקשור בדוחק לסרט שעליו את מגיבה, ולפחד שזה יימחק כי זה אוף טופיק.
ואת אל תכתבי הודעות מעליבות לאנשים שאת לא מכירה – אלא אם כן את לא חושבת שעניין הקקי היה הגזמה- ושסביר להניח שגם מבוגרים ממך ושיש להם עוד תחומי עניין בחיים חוץ מלשכלל את האתר הזה לשלמות.
עורכי האתר כל הזמן גוערים במגיבים שכותבים באופן לא מנומס, מגולשים שמגזימים (רחמנה לצלן!) במספר הנקודות שהם מקלידים, ועד מגיבים שמעליבים מגיבים אחרים, אבל הכלל הזה כנראה לא ישים עליכם.
מה מעליב בזה שמוחקים לך הודעות?
מזמן הפסקתי לספור את ההודעות שנמחקו לי – רובן פטפטת לילית מיותרת, אבל גם כמה הודעות מושקעות במיוחד, אלא שלא ממש קשורות לקולנוע.
אז מחקו. וימחקו. את לא צריכה לפחד שימחקו לך את ההודעה. במקום זה את צריכה לחשוב האם זה במקום, ואם נראה לך שכן אז להגיב – ולקחת בחשבון שאולי דעת העורכים תהיה שונה. זה הכל. בעיקר כאשר את מודעת לזה שאת מטיילת על גבול ה
, אני לא מבין מה יש פה להיעלב.
אגב, עניין המשחק בצואה הוא – לצערי – ביטוי די מקובל שלא נחשב גס במיוחד.
___________________
יום אחד, יום אחד יהיה פה פורום.
עלית על הבעיה
אין פורום
עלית על הבעיה
אני עליתי עליה מזמן, עורכי האתר לא רוצים שיהיה פורום. אין להם בעייה טכנית לעשות פורום, פשוט אין להם רצון.
אתה טועה
אתה טועה
זה אתם אמרתם.
אני זוכר את זה מצויין, מישהו מההנהלה הגבוהה, אמר שאתם לא רוצים לעשות פורום בגלל סיבה כלשהי שאני לא זוכר.
וככה עלית על זה?
אם אמרנו את זה, זה היה מזמן. בעתיד יהיה פורום לאתר.
וככה עלית על זה?
אה. אני שמח ששיניתם את דעתכם. וזה לא היה כל כך מזמן, פחות משנה, חצי שנה לדעתי. אני אישית שאלתי את עצמי למה אין כאן פורום מהיום שגיליתי את האתר. אתם גם צריכים לשכנע את המהנדס לעשות חיפוש יותר מתקדם, אולי ככה אולי אני אגלה מתי הייתה הפעם הראשונה שראיתי את עין הדג. אני חושב שהגעתי מתי שפירסמתם את כתבת ההבדלים בין הכריסים.
ולנו אין רגשות?
מרבית הגולשים באתר מודעים היטב למה שמקובל ולא מקובל באתר, ובמיוחד לנושא האוף טופיק. ובכל זאת, יש גולשים שפותחים אוף טופיקים בביקורות, ואחר כך מתפלאים שהן נמחקות ונעלבים מזה עמוקות. בעיני זה לא הגיוני.
נורא קל לבוא מבחוץ ולהצביע על נקודות בהן עורכי האתר לא בסדר או להגיד כמה שהטיפול שלנו באירועים גרוע ונוראי במיוחד. קצת יותר קשה לשנות את מצב התודעה הזה ולחשוב שאולי, כמוך, גם לנו יש חיים ותחומי התעניינות, ושאולי בעצם יש מקרים שבהם אנחו מטפלים בנושאים אפילו בנימוסיות יתר (*שיעול*דני*שיעול*). את כל הזמן מעירה לנו על הגערות שלנו, אבל בעצם לא מתנהגת בצורה שונה.
אני לא חושבת שהגלישה באתר צריכה להיות מלווה במלחמות – לא עם מגיבים ולא בין מגיבים לבין עצמם. אבל צריך שניים לטנגו.
את טועה
חלק גדול מההודעות/תגובות שאני כותבת אני מבטלת לאחר חשיבה כי הן
.
יות רק בדו"חקו או ביומיות.
יים בכתבות על סרטים.
י אלא רק ביקורת על הסרט.
אני התייחסתי מאוד ברצינות למייל שכתבתם לי:
1. אני כותבת הודעות
2. אני משתדלת לא לכתוב דברים
3. כשאני נכנסת לכתבה ישנה אני לא כותבת שום דבר
כמו כן אני משתדלת לשמור על כללי הנימוס שהוזכרו אינספור באתר: שימוש מושכל בסימני פיסוק, הודעות שלא מעליבות גולשים אחרים, ואני אפילו טורחת לקרוא את התגובות שלי ולתקן אותן לפני שאני לוחצת "אישור".
את לא יכולה לטעון שאני רק יורדת עליכם אבל לא בוחנת את מעשיי בזכוכית מגדלת.
את כנראה רגילה לתגובות ברוטאליות מאוד באתר זה, אבל אני מצטערת, לא מקובל עליי הביטוי עם הקקי. אם זה נראה לך מקובל להגיב כך למישהו, כנראה שהתגובות המתלהמות וחסרות הנימוס מצד גורמים קיצוניים, שמדי פעם חודרות לאתר זה, התחילו להשפיע עלייך.
—
ואני לא מבינה מה אתם כ"כ נעלבים מזה שאני נעלבת שמוחקים את יצירותיי.
אף אחד לא מחק לך אף הודעה היום,
ומה שאת עושה לאורך כל היום זה מנסה להתגרות בנו כדי לראות, כנראה, מתי נישבר ונתחיל למחוק. כתבת פתילי אוף-טופיק ב'ספיידרמן', הודעה "נעלבת" בגלל שחסידה העזה לא להסכים עם משהו שכתבת, הודעות תוקפניות, האשמת אותנו בהתנשאות, במחיקת יתר, באי-מחיקה, במחיקה שיטתית של כותב מסוים, ועכשיו את פתאום מעלה באוב משהו שכתבנו לך לפני כמה חודשים. בכנות, אין לי מושג מה את רוצה, חוץ מלריב.
כפי שציינתי לפני כן
אתם מתעקשים להעלב
וצדקת כמובן
שכתיבת פתילי אופטופיק בספיידרמן היא פעולה תוקפנית ומרושעת שיכולה רק להעיד על האנוכיות שלי ובעיקר על הרצון שלי לפגוע בכם, עורכים יקרים.
אכן, תפסת אותי.
מה שיפה זה, שכשאני כותבת לכם מסר שמשמעו: "תהיו יותר נחמדים, אתם פוגעים", אתם כותבים מסרים עוד יותר לא סימפטיים.
זה ג'ונגל,זה, האינטרנט הזה.
—
ואם אתה תוהה למה אני מרשה לעצמי להמשיך את הדיון האופטופיקי הזה כאן, זה כי מותר לי, כי זה יומית. כן, אני מסתמכת על מייל שכתבתם לי לפני כמה חודשים (וששמרתי) כי אני מתייחסת אליכם ולאתר שהקמתם בכבוד, ומשתדלת לעמוד בתנאים שהצבתם כדי לא להרוס לכם.
אבל אתה כנראה לא יודע לזהות משת"פ אפילו אם הוא יעמוד על רגל אחת ויצעק "זאב רווח".
ולכן זה נורא לא יפה מצידנו שמחקנו לך הודעות בספיידרמן!
אה, רגע, לא מחקנו.
כשתחליטי מה את רוצה מחיי תודיעי לי.
אתה נשוי
יש כבר אישה אחרת שתגיד לך מה היא רוצה מחייך.
אפילו נשוי פעמיים, כזכור.
לא! לא! תמחקו!
אחרת, מה מרווין יגיד?
לפני כמה זמן הערתי הערת תיקון,
שלא הייתה מאחוריה *שום* כוונה רעה,
ובמקום לטרוח ולהסביר שטעיתי ושדובר בשתי ישויות שונות, את עשית סצנה נעלבת שלמה, והגבת בחריפות מעליבה הרבה יותר מהתגובה הראשונית שלי.
מאז נשמרתי מלהגיב לך, אבל עכשיו נראה שזה אותו דבר: במחילה, הטענות שלך נגד העורכים (שקרוב לודאי שמחקו לי הרבה יותר הודעות ממך, ולפעמים לא הסכמתי איתם) הן עורבא פרח. את עושה לאחרים אותו דבר שאת מתלוננת עליו.
אז כן, את יכולה להיעלב. אבל זה מאוד לא הגון מצידך לדרוש מאחרים קריטריונים ש*את* לא עומדת בהם.
טוב הבנתי
תכתבו ב"אחריות של המערכת", למטה, ליד הקולה על המקלדת, "המערכת לא אחראית על העלבויות של הגולשים" ותגמרו עניין.
נו...
פעם בחודש קופץ מישהו שנתקל במחק פעם אחת יותר מדי ומתחיל להתנצח עם העורכים על זכותו לכתוב ועל המדיניות שלהם. בדרך כלל, אני לא מגיב ומשאיר לעורכים לשבור את הראש בדיונים מעגליים, אבל דווקא ממך ציפיתי ליותר.
אחרי חמש שנים באתר, אני בהחלט לא חושב שהעורכים מוחקים דווקא תגובות של מגיבים מסוימים ומרחמים על אחרים. מה שכן, יש כותבים מסוימים שלא מפנימים הערות וממשיכים לכתוב תגובות שדינן מחיקה. גם לי מחקו די הרבה בהתחלה, אבל הפנמתי ולימדתי את עצמי לכתוב בהתאם לתנאים המקובלים באתר. יש כותבים קבועים (הי, מאץ') שעדיין נוטים בקלות לאופים מחיקים, אבל לא מתלוננים כי ברור להם שהעורכים לא מוחקים בלי הצדקה.
מהתגובות שלך עד היום, עולה רושם של אישה אינטליגנטית שיודעת לקבל דברים בהומור הראוי. מסיבה זו, נורא תמוהה לי הדרך בה "תקפת" את החסידה השוטה בגלל תגובה אחת שלא מצאה חן בעיניך. גם הויכוח עם העורכים לא מתאים לרושם שהשארת קודם לכן.
כולם נעלבים כשמוחקים להם תגובות, בעיקר אם הם בטוחים שהתגובה מספיק קשורה לעניין. מצד שני, יש פה ארבעה עורכים ולכל אחד (ואחת) שיקולי מחיקה, כך שלא תמיד עורך א' צריך להסביר למה עורך ג' מוחק, מעבר לכללים המוסכמים על כולם. זה אתר פרטי וזכותם למחוק אותך בדיוק כמו שזכותך למחוק אותם באתר שלך. תני להם את טיפת הקרדיט שיש להם שיקולים הגיוניים למחיקה.
מעבר לזה, את לא יכולה לבוא בתלונות על התפקוד של האתר ולצפות שהעורכים לא יעלבו. כשאת כותבת בטון מוכיח כמו בתגובה שאני מגיב עליה, את רק מרחיקה את עצמך עוד יותר מהעורכים ומשאר הגולשים כאן. אני לא מדבר בשם אף אחד חוץ ממני, אבל נראה לי שאין לאנשים כח שיוציאו את כל הכביסה המלוכלכת מול הפרצוף שלהם. אם יש לך בעיה עם התשובות של העורכים, בבקשה השאירי את התלונות לאי-מייל.
נ.ב
כן, אני מודע לכך שעצם העובדה שפרסמתי את התגובה הנ"ל, די פוגע בטיעון האחרון שלי.
ואני עדיין לא מבין מה עלבון שייך לכאן.
כשאתה כותב תגובה רצינית וארוכה ובסוף היא נמחקת, או כשאתה מפתח דיון שלם ואחרי שעה כולו שוקע בנשיה, זה בהחלט יכול להיות מתסכל. לפעמים אפילו מאוד מתסכל.
אבל מה לזה ולעלבון? העורכים לא מוחקים כי הם חושבים שאתה טיפש, עילג או לא שפוי. הם מוחקים כי לדעתם זה לא קשור והאתר הזה הוא לא המקום. אם הייתי מסכים איתם, לא הייתי כותב מלכתחילה את התגובה (טוב, לפחות בחלק מהפעמים), אבל העובדה שאני חושב שהתגובה דווקא היתה במקום עדיין לא גורמת לי להיעלב מהמחיקה. מקסימום לפתח תכניות התנקשות.
כל אחד ודרך ההתמודדות שלו
אני ממליץ לך לנסות את שלי פעם.
מי הרביעי? (חוץ מרדפיש, לונג ועכרור)
נמרוד
שהרגע קלטתי שמזמן לא ראיתי אותו כאן, אני חושב.
במילואים.
הנמרוד!
פססט, נמרוד, אתה צריך אייקון. וגם להדגים יד תקיפה יותר במחיקות, כי כנראה לפי זה אנשים זוכרים מי העורכים.
לא ממש.. פשוט בשעתו שלחתי ביקורת לסרט( שלא התקבלה)
ובכל השלבים היו מעורבים רק השלושה האחרים. אולי הוא עוד לא נכנס לתפקיד אז.
אם להציע לנמרוד אייקון
(שכנראה בכלל לא מתאים לו, אבל שוין), זה וריאציה על:
ניים דרופינג!
די, תמשיך.
ואם כבר אני מגיבה בדיון שנראה, משום מה, כאילו אני התחלתי…
כאל משהו נדיר, שאיתנו – כנראה – רק לרגע, ותהני ממנו כל עוד הוא שם, מתוך ידיעה שכנראה שייעלם, ואולי גם תוכלי להעריך אותו יותר מכל הפתילים האלה שנשארים שם וכולם יכולים לקרוא. ככה נולדות בדיחות פנימיות באמת.
נראה לי שקצת פגעתי שלא במתכוון בנקודה רגישה. לא התכוונתי ליצור פתילפלצת בהערה התמימה שלי. אבל תאום, היות ואת אומרת שוב ושוב שאת נהנית כאן באתר, יש לי שתי עצות (או שמא דרכי התמודדות אלטרנטיביות ללקחת דברים קשה) בשבילך:
א. קחי את מחיקת ההודעות בהומור, וזכרי: אם זה יקרה לך מספיק, הפינגווין תמיד שם להזכיר לך את זה וליצור לך מוניטין מעניין.
ב. התייחסי לכל פתיל
אלוהים, כמה שאת חכמה.
אם כבר לקרוא לי אלוהים, אז למה לא להזדהות?
אני אוהבת לזכור אנשים לטובה.
אגב, אם היה לי שקל על כל הודעה מעצבנת,
אוף טופיקית או סתם לא נחמדה שכתבתי פה בתחילת דרכי [אני מקווה שעכשיו זה קצת פחות גרוע] ונמחקה – היו לי הרבה שקלים. זה קורה לכולנו, ובטח שלא צריך להעלב מזה.
למי שייך האתר?
נראה לי שאחת השאלות החשובות שלא עלו כאן בהקשר הזה, היא למי "שייך" האתר. אם להתנסח אחרת, מי צריך לשרת את מי, עורכי עין הדג את ציבור הגולשים, או להיפך. כמובן, השאלה הזאת צריכה להיענות על ידי העורכים, שבסופו של דבר, האתר באמת שייך להם.
האתר הוא יותר ממקום שאפשר לקרוא בו ביקורות קולנוע, הוא הפך לקהילה ולמשפחה גדולה מאד, ברמת קרבה שקשה למצוא כמוה באתרים אחרים ברשת. אם השיטה שלפיה העורכים מתפקדים כ"הורים", שצריכים לפעמים לצעוק על הילדים שלהם שיפסיקו לדבר שטויות, אם השיטה הזאת הצליחה עד היום להחזיק את המשפחה ביחד, אולי כדאי להמשיך בה. מצד שני, אם הגולשים מתמרמרים ומתחילים למרוד, אולי צריך לחשוב על שינוי.
בסופו של דבר, כולנו כאן מאינטרס משותף, האהבה לסרטים והרצון לקשקש עליהם בלי הפסקה.
לא חושבת שזה עניין של שייכות.
האתר לא שייך לעורכים ולא שייך לגולשים, והקשר פה הוא הדדי – העורכים משרתים את הגולשים ע"י הבאת כתבות מעולות [גם בכתיבה וגם בהבטחת האיכות של הכתבות של הגולשים] ובשמירה על האתר, כמו בעדכונים, החדשות וכל הדברים שנוגעים לתפקודו התקין של האתר. הגולשים משרתים את העורכים ע"י הקהילה, ע"י שליחת הביקורות, ההגבה והסגידה הנצחית והאין סופית שלהם לעורכים. אני אישית לא חושבת שיכולה להיות שיטה אחרת פרט לשיטת ההורים, וזה לא חדש שיש גולשים שמתמרדים כנגד השיטה. מה לעשות, השיטה הזו מבטיחה איכות שאין בכל מקום, ואני חושבת שרוב הגולשים ישמח לדבוק בה. יש כאלה שלא מסכימים עם השיטה והם, ובכן, מוזמנים להסתגל או לנשור. ככה זה בכל שיטה, ובעיני זה באמת הרע במיעוטו. אפילו לא הרע, בעצם. מחקו לי פה לא תגובה ולא שתיים, ובעיני זה מקובל ולגיטימי.
לא חושבת שזה עניין של שייכות.
אני חדש פה. ואת ההודעה הראשונה שלי מחקו. היא הייתה אופטופיקית, ואחרי חשיבה ארוכה וניסיון להתגבר על המרד שבי ועל הכעס אני מצליח להבין למה. ומה עזר לי? השרשור הזה פה. ממש הציב לי את הכל בתבנית, כי כגולש חדש אני לא אמור לדעת שיש פה חוקים ושהאתר קיים הרבה שנים ושיש עורכים שמוחקים. אני פשוט לא יודע. וכך כל גולש חדש שנתקל באתר ומוצא את הדיונים מרתקים.
אז מה נשאר? פשוט לתלות תקנון. לינק קטן עם הסברים בכניסה לאתר. דף קטן שאומר את בדיוק מה שאמרתם פה:
1. נא לא לכתוב הודעות שלא קשורות לנושא הכתבה, תודה.
2. נא לשמור על כללי התנהגות, לא להעליב, לא לפגוע, לפסק נכון..
3. ניתן לכתוב הודעות שלא קשורות בעליל בדוחקו (אני עדיין מנסה ללמוד ת'שפה) וביומיות. אבל גם, לא להגזים.
4. אם כן מוחקים לך הודעה, אל תעלב, זה קורה לכולם. קח את זה בקלות.
וזה בדיוק מה שאעשה אם תמחקו את ההודעה הזאת :)
תודה על ההקשבה.
אתה צודק לגמרי שהלינק להסברים על האתר צריך להיות בולט יותר,
ולא מוחבא באותיות קטנטנות בתחתית העמוד, ככה שאי אפשר לראות אותו. מתישהו זה ישתנה.
בכל אופן, בינתיים, הנה ההסבר:
http://www.fisheye.co.il/static/faq-posts.htm#erasure
בתחתית הדף יש לינק לשאלות נפיצות,
שם תמצא את רוב מה שצריך לדעת.
וכן, הלינק הזה צריך להיות בולט יותר. בשאיפה שזה יקרה בעיצוב החדש.
ובאותה הזדמנות, נתקין גם משהו שימנע מהעורכים להגיב סימולטנית!
אחלה.
גם אם הייתי גולש פה שנים לא הייתי מוצא את הכיתוב הקטן הזה שיש למטה :) שיהיה בהצלחה עם העיצוב החדש ותודה שוב על התגובה המהירה.
על השאלה הזאת אפשר להשיב בקלות עם ניסוי קטן-
העורכים יוצאים כולם לחופשה מרוכזת של שבועיים ומשאירים את האתר כולו לחסדיהם של כל המגיבים, ותיקים ומזדמנים כאחת. ואז האתר באמת יהיה שייך כל-כולו לגולשים.
לא צריך לעשות את הניסוי הזה בפועל, אני יכול לדווח על התוצאות מראש: אחרי אותם שבועיים, אוכלוסיית הגולשים באתר תרוץ אל העורכים ותרד על הברכיים, תבכה, תתחנן שהם יחזרו עם המחק.
בעצם לא, זה רק תרחיש אחד. תרחיש שני, סביר לא פחות: אוכלוסיית הגולשים באתר – זאת שמשתדלת לנהל דיונים מעניינים ואינטליגנטיים – פשוט תנטוש אותו ותשאיר אותו בידיה של אוכלוסיית הטרולים המשועממים. נכון, האתר יהיה "שייך" להם באותה מידה שהוא יהיה שייך לטרולים הנ"ל, אבל בניגוד לאותם טרולים, ישנם אנשים שלא מתגאים בשטר-בעלות על מזבלה אינטרנטית. וזה בדיוק מה שהאתר יהפוך להיות ברגע שהוא יהיה "שייך" לכלל אוכלוסיית הגולשים שמגיעה אליו.
צריך, צריך לעשות את הניסוי.
חופשה של שבועיים. המממ…
אני קורא לעורכים למחוק את ההודעה הקודמת שלי
מאחר וברור שהיא מכניסה להם רעיונות מסוכנים לראש.
רז צודק
זה באמת רעיון מצוין. אבל מה אם שבועיים לא יתנו תוצאות חד משמעותיות? לדעתי צריך לקחת שלושה.
רז צודק
אתם באמת רוצים להשתתף בניסוי?! להשתתף בניסוי… להשתתף בניסוי…
האמת,
אני לא כל כך בטוח. נכון שיהיה גם הרבה זבל, אבל אני תמיד בדעה שקהילה מספיק חזקה יכולה להתמודד עם כל דבר, ולא חייבים אפילו לסבול יותר מדי בדרך.
בתור מי שעורך בעצמו אתר אינטרנט אחד בארץ (כולל פורומים וכל זה), לא פעם התחשק לי לעבור על ההודעות אחת אחת ולרסס באוטומט, אבל זה נראה לי מנוגד לכל מה שקהילה אינטרנטית אמורה לייצג.
הגולשים של עין הדג מספיק בוגרים ואינטליגנטים בשביל להתעלם או לנדות בעצמם את מי שמנסה להפריע להם, ואיך שאני רואה את זה, ההתערבות של העורכים צריכה לרדת למינימום.
הרממפ. אל תהיה כל כך בטוח.
לא נעים לי לומר, אבל היו כמה מקרים שתגובות שברור היה שמיועדות למחיקה, בכל זאת הניבו תגובות – וגם לא תגובות ענייניות אלא יותר מסוג "תראו איזה מגניב ומצחיק אני. סטגדיש". אז רוב הזמן אני אמנם מאמינה בקהילה, אבל לא לוקחת שום דבר כמובן מאליו.
זה לא כל כך נורא.
הבעיה היא, לדעתי, שהאתר הוא לא אתר קהילתי. יש בו קהילה, אבל יש בו גם המון גולשים שהם לא חלק מהקהילה הזו. הוא מספק שירות כללי (ביקורות קולנוע, למי שלא עוקב), וכל מיני אנשים מגיעים אליו, הוא לא סגור לאנשים שהוכיחו את עצמם בלבד, או משהו. וטרולים, לא משנה כמה מנדים אותם, ממשיכים להציק. לא, רגע, טרולים – ככל שמנדים אותם יותר מציקים יותר. זה נראה לי יותר מדויק. אני רואה כמה פתרונות אפשריים:
1. ליצור מובלעת סודית באתר שמיקומה יוסגר רק לאנשים שיעברו בחינה מיוחדת (אתה אוהב שחקן מסוים עד מאוד. האם הוא: א – מהמם, ב – מאמם, ג – מאמם!!1, ד – שולת. וכו'), לאגור שם מזון (למחשבה), מים (מינרליים) וטרול ייצוגי (לסנוביות) ומדי פעם להגיח לאתר ה"כללי" כך שאף אחד לא יחשוד.
הממ. היו לי עוד, אבל איבדתי אותם בדרך. אסתפק ב:
2. להשלים עם המצב הקיים ולהודות לאלוהי האתאיזם שלא אני צריכה למחוק את הטרולים (על הודעותיהם החוזרות ונשנות והשאלות הבלתי פוסקות על לאן נעלמו ההודעות הנ"ל משמחקתי אותן). אם להודות על האמת, אני לא באמת מבינה למה שפיותם של העורכים לא תלויה על בלימה. בעצם, רגע.
אז
אם כולם יודעים שיש טרולים ושטרולים ניזונים מתגובות, למה הגרעין הקשה ממשיך להאכיל אותם?
לפעמים הפיתוי פשוט גדול מדי, והאדם חלש מדי.
למיטב ידעתי,
יש לאתר השפעה טובה על טרולים.
אני דווקא הייתי מכנה את הטרולים, את כל אותם מגיבי טוקבקים. כשיוצא בלואקבאסטר פלצני עם סלואו מושן מגניב, הם מחפשים בגוגל את שם (או מספר) הסרט ומגיעים, בין השאר, ל"עין הדג", בו הם רואים כתבה ותגובות אז ישר הם חושבים על הטוקבק המצוי וכותבים תגובה אופיינית. המשתמשים הקבועים באתר רגילים להודעות מנומקות ומנוסחות תחבירית בצורה תקינה ולכן עונים בצורה תוקפנית (וכן.. לפעמים גם קצת מתנשאת) לילד הקטן שנמצא בחופשת הפסח. רוב ה"טרולים" האלה, אם אפשר לקרוא להם ככה, לא נשארים יותר מדי באתר (אחרי הכל כמה כבר מעניין אותם היומית על הליהוק החדש לתסריטאי של "המעיין" או דוח"ק). הם פה רק כדי לסנגר על הסרט החדש והשולתת שהם ראו בחופש. אלה שכן נשארים, כאמור, עולים קצת ברמה והופכים לטרול שאת מתכוונת אליו. זה עושה טוב לשני הצדדים (בעצם חוץ מלצד של "עין הדג").
כשאני אומרת טרול, למה אני מתכוונת?
לא בהכרח לטרולים "קבועים" (אם כי בהחלט גם), אלא גם לטרולים מזדמנים (במיוחד אלה שמפרסמים שוב ושוב את אותה הודעה למרות שהיא נמחקה חמש-שש-שבע פעמים… אבל לא רק). כמו שאמרתי, זה לא אתר קהילתי קטן אלא אתר שמספק שירות ושהרבה אנשים מגיעים אליו. יש לזה יתרונות ויש לזה חסרונות, אבל בסופו של דבר אנחנו כאן, אז אני משערת שרובנו מסכימים שהיתרונות עולים על החסרונות.
ולונג ג'ון: אני יודעת שאני, כשאני מגיבה להודעה טרולית מצויה, עושה את זה משתי סיבות עיקריות – אחת, שהם כבר מגיבים ממילא, גם בלי התגובות שלי, ושתיים, האופטימיסטית שבי שטוענת שאם אני אקבל משהו חיובי (ולו שעשוע חולף) מהחוויה זה לא יעצבן ויאמלל אותי כל כך. חוצמיזה, כפי שאמרו חכמים לפני, קשה להתאפק.
אה, וחוץ מזה...
נניח שכולם יתנהגו יפה ויתאפקו. אז, מנסיוני לפחות, מה שיתקבל הוא מבול הודעות "למה אתם מתעלמים ממני, כולכם סנובים". רק אולי מאוייתות קצת יותר גרוע. אישית, אני בעד שלטון המחיקות – ומוכנה להקריב כמה הודעות מופת שכתבתי, או משהו, על מנת להימנע מדברים כאלה.
אני לא מסכימה.
סטטיסטית: מעטים כותבים את הודעה הודעה שוב ושוב, מעטים נשארים לקרוא אם מישהו בכלל הגיב להם.
טוב, אם את רוצה לערב סטטיסטיקה...
אישית, זה תמיד נראה לי בטעם רע וללא התחשבות באלה מאיתנו שזה פוגע ברגשותיהם ומעורר בהם טראומות רדומות.
אולי המגיבים האלה מעטים יחסית, אבל הם *מרגישים* יותר – כלומר התגובה שהם מעוררים בי יותר חזקה. אולי זה חוסר האמון הכללי שלי במין האנושי (שהוא לא סתם בשביל הכיף אלא מגובה בעדויות – כל מה שצריך זה רפרוף מהיר על מחקרי הפסיכולוגיה החברתית), אבל אני בהחלט מעדיפה לחיות בקהילה תחת פיקוח מאשר באנרכיה. לא ברמת 1984, אמנם, אבל פיקוח ברמה סבירה הוא הכרחי לטעמי, גם בחיים האמיתיים וגם בעין הדג.
4 עורכים?!
מתי זה קרה?
ביום ההולדת ה-6 לאתר
כתבה מספר 3545
ככה אתה מתגייס לצבא,
וכולם שוכחים ממך, אף אחד כבר לא טורח לעדכן אותך יותר בכלום. פספסת יומית או שניים, ואתה אאוט.
כמה עצוב.
ככה אתה מזדקן,
הילדים שגידלת שוכחים ממך, אף אחד לא טורח לבוא בימי הולדת. לא ידעת אותם בדבר אחד או שניים, והם מייד נעלבים.
כמה עצוב
תחליטי.
או ש"רק דברים ממש מזעזעים (או תגובות של revi) מצונזרים כאן", או שאנחנו מוחקים לך כל פעם שאת נעלבת או אוף טופיקית. זה לא כל כך מסתדר ביחד.
למה?.
לא מגיע לי שימחקו לי תגובות? רק ל revi?
זאת אפלייה עקב nickname.
יו, מרווין
השיחה הקלה הזאת מתפתחת וכנראה שבסוף זה מה שיקרה!!
אתה גאון!!
בלי שום קשר לנעשה בספיידרמן,
תודה על המחמאה.
[התגובות שלי נחמדות לרוב פשוט כי הן לא אומרות הרבה, ומסתכמות במש"א חינני שנמתח על פני הרבה יותר מדי שורות].
ועוד דבר.
מטעמים מובנים [הפתיל שלנו הוא די !אןף! בביקורת על ספיידרמן] אני אכתוב את זה כאן – לא הייתה לי שום כוונה להעליב אותך, ואני מצטערת אם זה התחושה שקיבלת מהתגובה שלי. זו לא הייתה הכוונה.
על אף על ההכאות על חטא
אני רואה שפתחתי כאן פתיל ארוך ארוך (פעם ראשונה שלי – ייפ ייפ הוריי!) וכנראה על נושא חשוב.
אני חושבת שהדגשת "כללי הנימוס" באתר תעזור למתחילים כמוני.
אני מתנצלת בפני כל מי שעצבנתי. אני בשלבי התקנת "עילבונאט" שמנמיך היעלבויות אוטומטית עם הכניסה לאתר.
הבנזוג ואנוכי הושפענו מאוד מהכתוב באתר
לראות את ספיינאל טאפ בלי להכיר פולקלור, מוזיקאים אמיתיים, ורוקמנטריים שקדמו לו, זה מתכון בדוק לשיעמום וחוסר הבנה.
מה שמבריק בסרט זה לא רצף בדיחות שנונות א-לה האקדח מת מצחוק, אלא דווקא האיפוק. הסרט הוא פרודיה אמיתית, ראליסטית, וקורעת מצחוק, אבל רק למי שמכיר קצת סיפורים מאחורי הקלעים. למשל, קשה לצחוק על ההתפלספויות של נייג'ל ודייויד בלי לראות רוקומנטרים של פינק פלויד ולד זפלין לפני זה. הקטע של המגברים שמגיעים ל-11 הצחיק אותי עד לכדי כאב בטן.
יש בזה משהו
אתה טוען שלא הבנו את הקטע בסרט כי אנחנו לא מכירים סרטים דוקומנטריים אמיתיים על מוסיקה וכיו"צב.
משחק הקופות
רד פיש, לונג ג'ון, מישהו…?
מה עם איזה יומית בנושא?
לא יודע אם תהיה יומית
(כתבתי הודעה בנושא בדוחקו) אבל מעניין אותי לדעת – כמה אנשים כאן מתכוונים להשתתף השנה?
אני
פעם אחרונה שהיה הייתה הפעם הראשונה שלי, ודיי הלך לי נורא. מה לעשות, אני לא כלכך מבין בעניינים שכאלה. אבל אני מנסה שוב, מה יש להפסיד?
אני
מה יש להפסיד? ת'200 שקל שהמקום הראשון מקבל!
וגם אני משתתף, וכבר הגבתי על זה בדוחקו.
זה לא להפסיד
זה רווח לנצח, אבל לא שום הפסד להפסיד.
זה לא להפסיד
אתה מפסיד 200 שקל שבתיאוריה יכולים להיות שלך.
שוב, לא הפסד
אם היית משלם דמי כניסה, ואז יוצא מהתחרות בידיים ריקות, אז כן, הפסדת. אם אתה לא נותן כלום ולא מקבל דבר בחזרה, איפה ההפסד? לפי אותה חשיבה, כל יום אני מפסיד מאות שקלים שבתאוריה הייתי יכול למצוא ברחוב.
שוב, לא הפסד
אתה צודק לגמרי. כל שבוע שאתה לא משתתף בלוטו, אתה מפסיד מיליארדי שקלים.
משעשע
הייתה לי התלבטות באיזה שפה לכתוב "אני", וצרפתית היתה ראנר-אפ רצינית.
אין לי מושג למה הרגע הודעתי על זה.
כי זה Moi כיף
משעשע
אז המנצחת היא השפה העברית?
אני
אם כי על פי הניסיון, אני לא ממש יעקוב אחרי זה.
אני [עברית שפה קשה קשוחה ואפלה!]
כרגיל, בתור אולפן wow_hasida.
זכור לי שבפעם הקודמת לא הלך כל כך גרוע, אבל הכל החוויר אי אז לעומת ההצלחה של נוי222 [נדמה לי].
אם כבר מדברים על זה
מתי יהיה העידכון הראשון? הבנתי מהחוקים שהיה אמור להיות כבר עידכון, אבל כנראה שלא הבנתי נכון.
אני חושב ששינויי המחירים
מתחילים בראשון הבא.
זה הדבר הכי טוב שריינר עשה בעשור האחרון
אבל זה ממש לא אומר כלום.
רופטוםיק- JOOST
יש שם מלא אנימציות של אארדמן, ואני יודע שזה הקיק של כמה מגולשי האתר, ובדיוק נפתחה ההרשמה לJOOST, אני מציע לכל האארדמנפילים שכאן להירשם.
https://joost.com/presents/gigaom-newteevee/