המכשף/ה הרע/ה המפחיד/ה ביותר:
89  |
המלכה, שלגיה ושבעת הגמדים |
| 52 |
המכשפה הרעה מהמערב, הקוסם מארץ עוץ |
| 25 |
ג'רת, לבירינט |
| 26 |
באוומורדה, ווילו והנסיכה |
| 44 |
שרת המכשפות הגדולה, המכשפות |
| 87 |
סארומאן, שר הטבעות |
| 32 |
מלכת המראה, האחים גרים: למבוגרים בלבד |
| 97 |
לורד וולדמורט, הארי פוטר וגביע האש |
| 43 |
ג'אדיס, סיפורי נרניה: האריה, המכשפה וארון הבגדים |
160  |
גרגמל, הדרדסים |
מספר מצביעים: 655
ברור שהמלכה משלגיה!!
היא מפחידה מאודדד…
תספורת מגניבה, כריזמה עוברת מסך, חתול נאמן ומעון מרשים,
לגרגמל היה הכל…
והוא יהודי.
התחלנו
התחלנו
לא, לא, הוא צודק.
גרגמל הוא יהודי מצד האב ופורטוריקני מצד האם.
הכל כתוב בביוגרפיה שלו – "גרגמל – אני שונא ביוגרפיות"
מאת סיר ג'ון רימר.
חפשו באמזון למידע נוסף
התחלנו
הוא באמת יהודי P=
והצבעתי לגרגמל כמובן
ולא נשכח שבניגוד לרוב הדמויות השטחיות בסקר הנוכחי , לגרגמל יש מוטיב עמוק ומסקרן – "הוא שונא דרדסים"
יש, עכשיו אני חולק מוטיב עמוק ומסקרן עם גרגמל.
אבל גרגמל לא מפחיד!
הסקר הוא על המכשפ/ה המפחיד/ה ביותר, לא האהוב/ה ביותר!
בטח שהוא מפחיד
(אם אתה דרדס)
בטח שהוא מפחיד
במקרה כזה, כל תושבי הרשימה מפחידים. ויותר מכולם מפחידים ילדים בעלי נטיות סדיסטיות.
אמת
ולכן מומלץ להשתדל מאד שלא להיות דרדס.
אבל וודי אלן התאהב בה
סארומן
גם לי היתה התלבטות כזו.
אני חושב משכל האפשרויות (לפחות אלו שאני מכיר משלגיה; עוץ; שר"ה; האחים גרים; ה"פ; נהנירה וגרגמל) – יש לסארומן וולדמורט מכנה משותף שמייחד אותם מהשאר.
הם אנושיים – במובן של – אמיתיים. במיוחד וולדמורט של הספר השישי, אבל גם לפני כן. וולדמורט הוא אדם שסבל, שיש לו רגשי נחיתות, וצורך לפצות את עצמו ולזכות בכח ובתהילה ובחיי נצח. ובעבור זאת הוא מוכן לעשות הכל. חוץ מזה שהוא סאדיסט רצחני. ובאופן כללי בן אדם עם אופי מסריח ברמות גבוהות. והבעיקר מבחינתי בכל זה – הוא משכנע. הוא לא סתם רשע שחור (כמו סאורון) שלא ברור בכלל מה הרקע לרשעותו. הוא אנושי מאד. הוולדמורטיות היא משהו נאלח שמשתקף בפנים המכוערות של האנושות. וכשאני חושב על זה – וולדמורט הוא הכי קרוב להיטלר שראיתי בספרות. ואדם כזה עם הכוחות שיש לו – זה הכי מכשף מפחיד.
אז למה סארומן?
אז אם התחרות היתה בספרים בלבד – וולדמורט היה לוקח בקלות.
אבל אני עשיתי בראש שקלול של הסרטים והספרים. ובסרטים וולדמורט לא משהו. הוא ממש לא מצליח להעביר את הרוע שקיים בדמות הספרותית. נראה הלאה.
לעומת סארומן גם הוא אנושי. מאד. ואפילו יותר מצוי מוולדמורט. שכרון הכח. המניפולטיביות. המוכנות לחבור לרשע הטוטלי מתוך מחשבה שהוא יצליח לרמות את השטן בפוקר. ולפחות שהשטן אף לא יבגוד בו (כמו שהוא בגד באחרים). כלומר איזו גאווה שמתלווה לכל הנ"ל. ומה שסגר את התחרות, היתה הסצינה של וורמטונג וסארומן ניגשים למרפסת וסארומן נותן נאום היטלראי לחיילים האורקאיים והמפלצונים שלו.
ברררררר.
ולעומתם כל השאר לא כ"כ מפחידים כי יש הרבה פחות סיכוי לפגוש אותם במהדורת החדשות הקרובה. מקומם שמור בדפי הפנטזיה ובקודים הדיגיטליים של אולפני אנימיציה הדיגיטלית.
וטוב שכך…
גם לי היתה אותה התלבטות
אבל לא הצלחתי לנתק את הדמות של וולדמורט מהספרים, הם חלק ממנו. כשחשבתי מי הכי לא הייתי רוצה להיות לידו- זה היה וולדמורט. הוא יותר לא צפוי, קר רוח, והדגש של הדמות שלו היא על זה שהוא הורג בלי שיזיז לו, והוא גם נהנה להכאיב. הדמות של סארומן מאופיינת בשחיטות, בגידה, שאיפה לכוח וכו'. משום מה זה פחות מפחיד אותי מסאדיזם.
שחיתות.
שחיטות זה דווקא מפחיד. בעיקר צמחונים.
צודקת.
אז את שחיטות תצרפי לוולדמורט, והכל יסתדר!
המכשפה הראשית מ''מכשפות''
מש"א. (למרות שמאוד יתכן שזו פונקציה של באיזה גיל נחשפתי לסרט, מה שיסביר למה הג'וקר בבאטמן הוא עדין אחד הדברים היותר מפחידים שזכורים לי בסרט)
המכשפה הראשית מ''מכשפות''
היי, היא לא מפחידה (לא יותר מבדרך כלל, זו אנג'ליקה יוסטון, ככלות הכל) – היא מדליקה. המכשפה עם הכי הרבה סטייל שאני זוכרת מהילדות. מי שיותר הפחידה אותי בסרט הזה היא דווקא הסבתא – מה הסיפור עם הצמה? כל העולם התעדכן בעשורים שחלפו מאז ילדותה, כולל המכשפות, והיא בשלה…
אנג'ליקה יוסטון גרמה לי לרעוד מתחת לשמיכה בתור ילד.
היא הייתה נוראית. כשהיא מציעה לילד תמים שוקולד? זה הסיוט הכי גדול שלך. זה מה שההורים שלך אמרו לך לעולם לא לעשות.
בהשוואה אליה, כל יתר המכשפים סבלו מתסביך גדולה ורצון לשלוט, לא משהו שבן אדם לא יכול להבין. אבל שרת המכשפות? רוע טהור, רבותי.
המכשפה הראשית מ''מכשפות''
היא ללא ספק הכי מוצלחת מכל הרשימה הזו. מי בכלל הכניס את גרגמל וולדמורט וכל מיני יצורים ממין זכר?! מכשפה היא אישה.
כמובן שהמכשפה הרעה, מפחידה, מדהימה ומצחיקה מכולן היא אורסולה מבת הים הקטנה, אבל מאיזשהי סיבה לא ברורה היא לא ברשימה בכלל
אף אחת/ד מהרשימה לא ממש הפחיד/ה אותי
אבל אורסולה מבת הים הקטנה הטרידה מעט את מנוחתי. היא היתה מרשעת!
היא גם הייתה מדוזה
וטעימה במיוחד על פי עדויות מהעובדים הזרים בתחנה המרכזית.
היא גם הייתה מדוזה
מה פתאום.. היא הייתה קלמארי
אורסולה בהחלט מפחידה
אחת המכשפות (והדמויות) הכי מפחידות שנתקלתי בהן בילדותי. עד היום אני מקבלת רעד קל בכל פעם שאני שומעת את "Poor unfortunate souls"…
בהעדר האופציה, בחרתי במכשפה הרעה מהמערב – עוד מכשפה מפחידה וזכורה לטוב (או שמא לרע?) מסרט נהדר וזכור לטוב שלעולם לא נמאס.
אורסולה בהחלט מפחידה
אין על אורסולה! כשהייתי פצפון כל פעם שהיא היתה מופיעה הייתי רץ מאחורי הספה כדי לא לראות, והקטע הגאוני שהיא מתה באמת אחד החזקים.
בחרתי במכשפה משלגיה, כל הסרט הפחיד אותי, ככה שהמכשפה על פי כמה וכמה.
אורסולה בהחלט מפחידה
ברור שהיא הכי מפחידה! והיא גם מצחיקה ומוצלחת באופן כללי.
שימו לב שזו הדמות היחידה בהיסטוריה של דיסני שנשמעת טוב יותר בדיבוב מאשר במקור: המקור נשמע קצת כמו קוקסינל מזדקן לעומת רחל אטאס המלכה (ז"ל….)
אף אחת/ד מהרשימה לא ממש הפחיד/ה אותי
ומה עם הטרולים ב"טוב בטוב הגמד"?
הנזלת שלהם עדיין פוקדת אותי בביעותי הלילה האפלים.
הם היו מכשפות?
ההחלטה קשה.
הרבה מכשפות משובחות. למה בחרתי בבאומוורדה? קשה לומר. משהו מאוד מאוד הטריד אותי בה. אני חושבת (ספוילר) שהקטע עם החזירים, בעיקר. והבת שלה. בעיקר בגיל שבו ראיתי את הסרט לראשונה, זו היתה סצנה מאוד אפקטיבית.
(אני מאוד אעריך את זה אם כולם יוכלו בבקשה להסתכל לצדדים באופן חשוד ולשרוק נעימה עליזה, שכן אני לא באמת כאן)
אני איתך.
גמני הצבעתי לה, פחות או יותר מאותם סיבות. היא הייתה ממש מטרידה והקטע עם החזירים היה מאוד אפקטיבי.
ואת גם לא באמת כאן מאותן סיבות כמוני, נראה לי.
או שאת מצליחה להסתובב באינטרנט בלי רגשות אשמה ובלי שהמאמרים ינעצו בך מבטים מזרי אימה?…
אה, מאמרים זה עוד כלום...
אתמול רדף אחרי ספר גדול על ניהול השיווק, זה היה ממש מרדף צמוד…
ההחלטה קשה.
טוב, זה הזמן להודות שלמרות שבחרתי בבאומוורדה, אני ממש – אבל ממש – לא זוכרת פרטים בקשר אליה. (חזירים? הבת שלה?) אבל רק הזכרון של הדמות המבחילה והפתטית שלה עושה לי את זה עד היום.
וזה המקום לציין שלא ראיתי את "ווילו.." משהו עמו עשור, למרות שהדויד כבר מוכן וממתין לבתי שתגדל עוד ממש קצת.
הכי מציאותית...
אני חייבת לציין שמלכת המראות מהאחים גרים הפחידה אותי מאוד…
מעין פאם פטאל שאי אפשר להשתלט עליה… אפילו בין אחים היא כמעט הצליחה להפריד וזה מפחיד עד כמה שהדמות שלה מקבילה לנשים מציאותיות, למרות שהיא לא מוצגת ככזו בסרט…
סארומאן? מפחיד?
מה מפחיד בסארומאן? כן, הוא בן זונה לא קטן ועושה הרבה צרות, והוא גם מאוד חזק אבל את זה יש לכל החבר'ה ברשימה. אז למה דווקא הוא?
אני העדפתי את וולדמורט, אולי בגלל שהסצינה שלו עם הארי הייתה אכזרית יותר ונוטפת יותר ריח של "איך לעזאזל הוא ייצא מזה" מאשר הסצינה של ניקוי הרצפה של גאנדלף עם סארומאן, שהייתה די קומית.
באמת, אם כבר שר הטבעות
The Witch king of Angmar הרבה יותר מאיים.
איפה קרואלה דה-וויל?
וגילה אלמגור בשלל תפקידיה?
וגילה אלמגור בשלל תפקידיה?
ורונית אלקבץ?
קרואלה היא לא מכשפה.
היא סתם אכזרית, כפי ששמה מעיד עליה.
המכשפה מפרוייקט המכשפה מבייליר
לוקחת גם את הקול שלי
והסרט הוא מס 1 ברשימה שלי של "סרטים שלא כדאי לראות כשאתה מסטול".
המכשפה מפרוייקט המכשפה מבייליר
ב"מכשפה מבלייר" לא היתה ממש מכשפה, אלא בעיקר תיאורים של ה"מקומיים".
למרות, שאם מישהו זוכר את הסצנה בה הגיבורים של הסרט ריאניינו שני דייגים ליד היער, התיאור של המכשפה שם הוא די מפחיד.
אבל המלכה משלגיה הרבה יותר מפחידה.
כל הבגדים המוזרים, וההתנהגות הקריפית, ברר…
דיסני סאדיסט.
המכשפה מפרוייקט המכשפה מבייליר
אם מישו רוצה, אז
להודעה הקודמת שלי.
ג'אדיס
אני בחרתי בג'אדיס למרות שהיא לא המפחידה או הרעה ביותר:
הספר(האריה….) הוא הרבה יותר אפל וחשוך מהסרט, שבו הכל מושלג ולבן להפליא או אביבי וירוק.
קיימים הרבה מאוד רמזים שמצביעים על פדופיליה כמו עם
המלכה שמפתה את אדמונד בעזרת רחת לוקום(מעדן תורכי)ומרבה לקרוא לו יקירי וגם הפאון עם שלוסי התידדה איתו.
נהניתי מאוד מהאפקטים של הסרט אך לא יכולתי שלא להרגיש מוטרד מסצינות מסויימות.
הסרט אומנם ילדותי במקצת אבל המלכה אפלה במיוחד…
ג'אדיס
לא כל סימני חיבה לילד, אם אמיתיים ואם מזוייפים, הם רמז לפדופיליה.
ג'אדיס
לפעמים טוב שאתה קיים.
כלומר, תמיד טוב שאתה קיים, אני מניח, אבל לפעמים ממש מצוין שאתה קיים.
זאת אחת המחמאות היותר מקוריות שקיבלתי מעודי.
תודה.
ג'אדיס
מה שאני למדתי משהותי הקצרה באתר זה שאסור לכתוב תגובת בזק…
כשראיתי שהועלה סקר חדש לאתר החלטתי לכתוב תגובה.
אני הלכתי אל הסרט אחרי שקראתי את הספר, שזכור לי כאפל מאוד.
אני מניח שהייתי יכול לבחור בדמות אחרת והרמיזה על פדופיליה הייתה סתם הצעה אבל בשבילי ג'אדיס תמיד תיהיה דמות אפלה.
אני מצטער אם פגעתי במישהו בתגובתי הקודמת.
איגוד מכשפות הקרח של נארניה יסגור איתך חשבון...
ג'אדיס - התנהגות של אמא פולניה ממוצעת
באמת.
"אחרי כל מה שעשיתי בשבילך, נתתי לך רחת לוקום…מה כבר ביקשתי?! שתביא את אחיך ואחיותיך אליי? אפילו את זה אתה לא יכול לעשות בשבילי?!"
פולניה גאה.
למדה מאדם.
מתוק הוא הנצחון
ככה, מה?
אני טורחת, מלמדת, מעודדת, מקריבה, ומה אני מקבלת בסוף? פרחים? בונבוניירה? לא…
(אגב, אדם, ראיתי היום באוניברסיטה מישהו שנראה לי די מוכר, ואפילו אמר לי שלום, ולאחר מחשבה מעמיקה הגעתי למסקנה שיכול להיות שזה אתה. ההיה כדבר הזה?)
אז גם זה אשמתי?
לא, אין בעיה, אני רגיל שהכל אשמתי. למה שאת תקחי אחריות על משהו? ה-כ-ל אשמת אדם. את יודעת? יש לי פתרון: הנה, קחי את הסכין הזה ותתקעי לי בלב. לא, לא, אני מתעקש. ב-ל-ב.
(לא רק שזה הייתי אני, זה היה אחד הרגעים המצחיקים ביותר בחיי הוירטואלים, כי אמרתי לך שלום, ואז זאת שלידך ענתה, והסתבר שזאת סטודנטית שלי לשעבר (לא שמתי לב אליה קודם, כי הייתי מופתע לראות אותך))
דייויד בואי
נו,זה דייויד בואי, אי אפשר לא להצביע לדייוד בואי, ומתי כבר יש הזדמנות להצביע בעין הדג לדייויד בואי. אמנם לא מפחיד בהכרח, אבל נו, דייויד בואי.
דייויד בואי
האמת שהמראה של דיוויד בואי בטייץ הפחיד הרבה מאוד ילדים בשנות ה80 , ועל הסיוטים שהוא גרם לי הוא מקבל את הקול שלי .
בדיוק!
חוץ מזה, שיר הוודו מפחיד אותי עד היום. you remind me of the girl…
(ולא במובן "בייב" אלא במובן "תינוק").
וולדמורט של הסרט הרביעי.
אני חושבת שבסרט הרביעי באמת הבנתי והפנמתי את כל הרעיון של וולדמורט. בספרים כל הזמן מדברים על כמה שהוא מפחיד ונורא ואי הוא הולך להרוג את כולנו, אבל זו הייתה הסצנה של אליפות העולם בקווידיץ' שהבהירה לי מי הם אוכלי המוות באמת – לא חבורת שיכורים שמלהטטת אנשים באוויר, אלא חבורת רוצחים קרי דם. וולדמורט היה הרבה יותר אפקטיבי בסרט מאשר בספר, לטעמי, כפי שגם
להארי פוטר וגביע האש מעכשיו והלאה, רבותי!
כפי שגם סצנת מותו של דיגורי הייתה.
ועל כך, וולדמורט זוכה לקול שלי.
באופן מזעזע, ההיא מהאחים גרים
מזעזע כי זה סרט נורא וגם המשחק שלה שם די נורא, אבל יש לה תכונה מצמיתה במיוחד: היא משתלטת על אנשים.
ברררר (לפירוט, ראו דיון על ערפדים ולמה הם מפחידים כל-כך, אם למישהו מתחשק ולמישהו יש כוח למצוא אותו).
באופן מזעזע, ההיא מהאחים גרים
לא נראה לי שרק זה. אולי בעיקר זה זה. אבל היא פשוט הייתה מפחידה. יותר מהשליטה שלה באיש מסוים (רק אחד כל פעם). יותר מפחיד היתה ההשפעה שלה על האנשים בעיירה. נראה לי ששתי הדרכים להפחיד אנשים הכי טוב היא א)לא להראות כלום; וב)להראות להם אנשים שמפחדים מאוד ועושים את זה טוב (כמו ב'מפגשים')
אפשר לדעת למה אורסולה לא בסקר?
ואני אבחר בג'דיס והמכשפה משלגיה.
כי יש מספר מקומות מוגבל והיא לא עברה את אחוז החסימה של העורכים.
אש''כ: אומדון מ''מעוף הדרקונים''
היה מקבל את הקול שלי בלי תחרות. מכיוון שהוא לא כאן ולא ראיתי חצי מהמועמדים, הצבעתי למכשפה הרעה מהמערב. אני לא בטוח אם היא הכי מפחידה, אבל היא ללא ספק נחקקה אצלי בזכרון הרבה יותר טוב מהשאר.
ואללה
לא היה מקבל את הקול שלי, אבל בהחלט מפחיד: את הדרך שבה הוא אומר I (וזו הפעם היחידה ששמעתי מישהו מצליח למשוך את ההברה הזו על פני שלוש שניות) אני זוכר במדויק עד היום.
דווקא יצא לי לשמוע די הרבה אנשים אומרים
"איי, איי, איי."
אש''כ: אומדון מ''מעוף הדרקונים''
באמת? הוא היה יותר מצחיק ממפחיד (זוכר מה הביס אותו בסופו של דבר?)
אש''כ: אומדון מ''מעוף הדרקונים''
אני אתך.
פלשבק!
פתאום נזכרתי בסיוט שהיה לי בגיל 8 בערך, שבו חיכיתי בתור לאן שהוא ופתאום התברר לי שהתור הוא בעצם לאומדון מ"מעוף הדרקונים", שיצא החוצה מהחדר שלו וצרח על הממתינים. זה היה מאוד מפחיד ולא הסכמתי לישון בלי אור במשך יומיים. מוזר מאוד.
אגב, אמאדון כן עלה בתור אופציה לסקר, אבל נפסל מחשש שלא מספיק אנשים יזכרו אותו.
(רק כדי לכסות את עצמי – אין בהודעה זו משום הצהרה כי אפשרויות אחרות שהוזכרו בתגובות, כאן או בסקרים קודמים, ועליהן לא הערנו, נשקלו או לא נשקלו, יישקלו או לא יישקלו בעתיד. או בכלל קיימות בצורה כלשהי, מעבר למציאות הסוליפסיסטית של כל אחד מאיתנו. תודה.)
מאיה בוסקילה ב''ימים של אהבה''?
מאיה בוסקילה ב''ימים של אהבה''?
אתה כל כך צודק
אהבתי
מכל מכשפות סרטי דיסני הכי הפחידה אותי
המכשפה מהיפהפיה הנרדמת. הרבה יותר מהמלכה המגוכחת משלגיה ושבעת הגמדים. חבל מאוד שלא עברה את אחוז החסימה של העורכים!
מכל מכשפות סרטי דיסני הכי הפחידה אותי
מה פתאום!!
המכשפה משלגיה ממש ממש מפחידה!! איך הגעת למגוחכת?! שהיא נהייתה זקנה, לא בקטע שהיא המלכה עדיין…
ואי, דיסני יצר סרטים כאלה מאיימים!! זה אמור להיות לילדים קטנם אבל.. זה ממש מפחיד.. :)
אני מאוד מקווה שבסקר, העורכים התכוונו לסוזן סרנדון
מ-The Grimm Brothers' Snow White שאולי לא יצא לי לראות עדיין מההתחלה ועד הסוף אבל הבנתי שהיא מאוד מפחידה שם.
כי המכשפה משלגיה של דיסני הייתה מגוכחת יותר מאשר מפחידה.
מלפיסנט מהיפהפיה הנרדמת שמה אותה בכיס
בעיקר כשהיא נהיית דרקון
אני איתך.
התפלאתי שהיא לא בסקר. לא היתה מכשפה שיותר פחדתי ממנה בילדותי. תמיד כיביתי את הטלויזיה כשהסרט הגיע לקטע שאורורה עולה במדרגות.
לא כיביתי את הטלוויזיה..
אבל זה באמת אחד הקטעים הכי מאיימים בסרטי ילדים שאני מכיר! כמובן אחרי אמא של במבי שנהרגת, ובמבי לא מוצא אותה. ועוד מעיזים לומר שמלך האריות ומוצאים את נימו הם סרטים מצוירים עם השפעה רעה על נפשם הרכה של הילדים!
אני איתך.
אני גם פחדתי ממנה כשהייתי קטנה, ולא רק זה, עכשיו יש לי שני אחים קטנים, וכל פעם שאני רוצה להפחיד אותם אני מתחילה לשחזר את הקללה של המכשפה מהיפיפייה הנרדמת והם ישר מתחילים לצרוח. זה לא קרה עם אף שכפשה אחרת של דיסני. אם היא היתה- היא היתה זוכה בקול שלי.
(איזה כיף שיש אחים להתעלל בהם..)
מכל מכשפות סרטי דיסני הכי הפחידה אותי
יפה אמרת. אין ספק שהיא המכשפה המוצלחת ביותר של דיסני, ולטעמי טובה יותר מרוב המכשפים בסקר. הגוונים הירוקים עושים לה טוב.
מה עם סברינה המכשפה הצעירה?
אין מפחידה ממנה. במיוחד בסרטים הישנים שמשודרים באמצע הלילה בהולמרק.
בררררר.
אני חושבת שנעשה פה עוול למכשפות דיסני. גם אני הייתי בוחרת באורסולה מבת הים הקטנה. יחסית לכל סרט המתקתק הזה, הרוע שלה נראה אפילו יותר מאיים!
ומה עם סמנתה, שזכתה לרימייק לא מזמן?
סרט כל כך גרוע שזה מפחיד. והיא גם יכולה להשתלט על אנשים: אפילו מייקל קיין ושירלי מקליין נראים שם כשחקנים גרועים.
מעניין.
קצת משונה שמתוך עשרת המועמדים אין אפילו נציג לסרטי האימה. מכשפות לא נחשבות, לפחות לפי הסטיגמה, לדבר מפחיד? האמת היא שאני לא מסוגל לחשוב על סרט אימה ראוי עם מכשפה בתפקיד מפתח, אבל לא הקדשתי לכך תשומת לב עד עכשיו.
הדבר הכי קרוב לניסיון הפחדה בסקר הוא מלכת המראה, אז נתתי לה את קולי.
וג'רת הוא בכלל גובלין.
ג'ארת לא גובלין. הוא מלך הגובלינים, ונראה פחות או יותר אנושי.
חוץ מזה, 1. יש לו כוחות כישוף, ו-2. מכשפ/ה לא צריכ/ה להיות אנושי/ת. להפך – הרבה מהדמויות כאן אינן אנושיות לגמרי, זה חלק מה"מכשפתיות" שלהן.
מה שכן, אני חושב שג'ארת לא מפחיד. הוא די מקסים, ודי קולי, וגם עניין ה"עין-אחת-כחולה-עין-אחת-חומה של דייויד בואי" עובד לטובתו – ליהוק טוב. אבל מפחיד הוא לא.
באמת הפריע לי שהוא היה גבוה באיזה מטר-שבעים מהנתינים שלו.
אבל לא נראה לי סביר שבחור המכונה "מלך הגובלינים" לא יהיה גובלין. כשאומרים לך "מלכת הפיות", אתה מניח אוטומטית שמדובר בפיה ולא בקולף גזר, נכון? אז פשוט פתרתי את סוגית הגובה באקסיומה "דיויד בואי מוזר".
אגב גזעים, מאד הפריע לי בזמנו שהתיחסו למכשפות ב'מכשפות' כאל יצור מיתי שמתחזה לבן אדם. אני רגיל למכשפות שהן בנות אנוש עם כוחות כישוף, לא לזן של מפלצות. אני לא יודע מאיפה צמח המיתוס המקובל בחברה המערבית לגבי מכשפות, וכמה זמן הוא היה קיים לפני שהתחילו לצוד אותן בסיטונות, אבל נראה לי שמאז ומעולם התייחסו אליהן כאל בנות ברית אנושיות של הצד האפל.
למה שמלך הגובלינים לא יהיה אנושי?
כמו שב"הקוסם מארץ עוץ" המכשפות הרעה של המזרח והמערב שולטות על המונצ'קינים והקווידלינגים (?), יצורים אחרים לגמרי.
תחשוב על הגובלינים בתור החיילים והעבדים הנרצעים שלו. למטרות אחרות, כמו בידור וחברה, יש לו תושבים אחרים של הלבירינט, או אנשים שהוא חוטף / מפתה מהעולם שלנו, כמו ג'ניפר קונלי ואחיה התינוק.
לגבי המכשפות, זו היתה אינטרפרטציה משעשעת של רואל דאהל. לי זה לא הפריע, זכותו ליצור גרסה משלו למיתוס המכשפות. ואאל"ט, היה כאן איזה פתיל (בראשות אדם קלין אורון, סוציולוג האתר), שעסק במקור ההיסטורי לצמיחת האמונה במכשפות, מימי הביניים והלאה.
וואלה. הוא מולך על כל היצורים במבוך.
אלא שבמקרה זה התואר שלו, "מלך הגובלינים", מפוקפק לא פחות.
זכותו של דאל לעשות מה שבא לו, אנגליה היא מדינה חופשית. אני פשוט לא אוהב את האינטרפרטציה שלו במיוחד. היא לא חושפת פן או זוית ראיה חדשים בנוגע למכשפות, אלא רק מחזקת כמה מאפיינים ישנים שאני לא ממש אוהב במיתוס. ראיתי את הסרט ממש מזמן, אבל דוגמאות שישר קופצות לי לראש הן:
א. כל המכשפות מכוערות לפי אותם מאפיינים (אף ארוך, יבלות) מעצם היותן מכשפות.
ב. רשע הוא מאפיין גזעי ועובר בתורשה.
או בקיצור: הפרשנות של דאל לגטימית, אבל גרועה.
להיפך.
לפחות בספר, כשהן בתחפושת, חלק גדול מהמכשפות של דאל (אלו שהוא מתאר בפירוט) הן צעירות ומקסימות.
נו, ברור.
המסכה של המכשפות יפה ומקסימה, כמו בני-האדם, אבל מאחוריה הן נראות כמכשפות- מיובלות ומקומטות.
אני לא אטען לגזענות כלפי פלח אוכלוסיה בדיוני. אני פשוט חושב שזה תיאור מיושן, חסר מעוף ולא חכם של מכשפות. זה הכל.
הוא מולך על כל היצורים במבוך.
קראתי את הכותרת ולרגע חשבתי שהכוונה לאדם. אבל אז נזכרתי שדן ברזל הוא המולך
אין ספק: מדובר בסקר החביב עלי בתולדות האתר
בבקשה, תמשיכו.
מיתוס מאוחר יחסית
הטענה הסוציולוגית המקובלת היא שהכנסיה, וספציפית, הדומניקנים (אלו מהאינקוויזיציה, חבר'ה טובים אחד אחד) המציאה אותן בסביבות המאה ה-12, בעיקר בספר שנקרא 'פטיש המכשפות' – פשוט היה משעמם ולא היה את מי לרדוף יותר.
למה, נגמרו להם היהודים?
בדיוק זה העניין: נגמרו להם היהודים (או לפחות המומרים.)
אבל ליתר דיוק, נגמרו להם הקאתרים.
תמיד הנחתי שהאינקוויזיציה הייתה מכוונת נגד המוסלמים בספרד בתחילה
לא
האינקוויזיציה תמיד הייתה מכוונת נגד מינים נוצרים. היא לא רדפה כופרים (יהודים ומוסלמים), אלא נוצרים שסטו מדרך הישר. גם הרדיפות המפורסמות שלה את היהודים היו תמיד של יהודים מומרים (אנוסים אולי, אבל מומרים).
מיתוס מאוחר יחסית
(ע"פ ההרצאה של פרופ' אביעד קליינברג מהשבוע שעבר באוניברסיטת ת"א)
התפיסה של הכנסייה והחברה משתנה באופן רדיקלי במאה ה-15. דווקא במאה ה-12, גישת הכנסייה היתה מאוד רציונליסטית, הדעה המקובלת היא שעינייני כישוף וכיוצא בכך הינם הבלים עממים, ודווקא את המתלוננים על כך יש להעניש. אחת ההוראות לאינקוויזיציה במאה ה-13: להתמקד רק במינות, ולא במיני כשפים ומכשפים. כל זה משתנה במאה ה-15. האליטה מקבלת את הסיפורים העממים, מאמינה בהם, ואף הופכת אותם לעיקר האמונה. במאה זו האינקוויזיצייה מתחילה לפעול במלוא הכוח נגד המכשפות. המכשפות, ולא המכשפים, משום שאם עד המאה ה-15 כישוף נתפס כדבר שעוסקים בו בני שני המינים, לאחריה, כישוף הוא כמעט נחלתן הבילעדית של הנשים. האיום הגדול שהמכשפות נושאות בחובן: פוריות, סירוס ואימפוטנציה – איום על החברה הגברית. המתקפה על הכישוף ונגד המכשפות היא למעשה תוצאה של חרדה גברית.
נ.ב. פטיש המכשפות פורסם בסוף המאה ה-15
בדיוק
למרות שהטיעון שלו טיפה פשטני (לגבי חרדה גברית), הוא דומה מאוד לטיעון של נחמן בן-יהודה במאמר מצוין שפירסם בנושא. אני קצת מותש מכדי לחזור על הסיכום שלו (שפירסמתי כאן באתר פעם), אז אני אשמח ללינקוק ממי שמתחשק לו.
ואכן, פטיש המכשפות פורסם בסוף המאה ה-15, והביא לשיא את האנטי-תיאולוגיה של הכישוף שקידמה הכנסיה (שהתחילה כבר בתחילת המאה ה-14)
זה לא היה מסובך - אפילו אני הצלחתי למצוא
כתבה מספר 2816
למה פשטני?
(לזכותו יצויין שהבאתי כמובן רק חלקיק מההרצאה, בכל זאת אני לא הולכת להעיק על קוראי עין הדג בסיכומי הרצאות שלמות ועל עצמי בהקלדתן…)
בכל אופן, מכיוון שנראה לי שאתה מתמצא בנושא, אשמח לשמוע מדוע אתה חושב שזהו טיעון פשטני.
ואגב, בעיניין פטיש המכשפות, עד כמה שידיעותי הדלות מגיעות, זו יצירה בת זמנה. וכפי שכתבתי קודם, האג'נדה של הכנסיה בנושא, ע"פ קליינברג, התחילה במאה ה-15. אבל אם אתה מסתמך על היסטוריונים אחרים, אשמח לקבל מידע – תמיד טוב לדעת את מכלול הדעות בנושא.
פשטני כי הוא חלקי
ומתעלם מהסברים נוספים. את הטיעון המלא של נחמן בן-יהודה סיכמתי בהודעה שלינק אליה סיפר מרווין (תודה!), ואת המאמר המלא יותר, כולל מקורות, אפשר למצוא כאן:
Ben-Yehuda, N. (1980): "The European witchcraze of the 14-17th centuries A sociologist's perspective". American Journal of Sociology, Vol.86, No. 1, pp. 1-31
(אם את רוצה, תשלחי לי אימייל ואני אשלח לך גרסת PDF)
סליחה שאני לא נכנס ליותר פרטים, אבל אין לי כרגע זמן וגם זה קצת
.
התאפקתי מספיק
אם כבר החלטתם לסיים את הדיון אני רק אומר שאני מכיר תאוריה שלישית לגבי המקור לרדיפת המכשפות ומדוע היא הגיעה לממדים המשמעותיים שלה במאות ה-15-17 (קשור להתפשטות הנצרות באירופה שזורזה על ידי הופעת הפרוטסנטיות). אבל כאמור, זה אוף-טופיק מוחלט.
זה כבר מלוכלך
_התפשטות_ הנצרות באירופה במאות ה-15-17? זה כמו להגיד "התפשטות המים בים". אין לאן להתפשט – הכל נוצרי.
ללועו של הקורבן)?
אבל מה שמלוכלך, כמובן, זה שעכשיו אני סקרן. תוכל לפרט, בקצרה ולפני שהעורכים רוצחים את כולנו (שיטת ההוצאה להורג המועדפת: לדחוף חולצת
נ.ב. – זאת לא בדיוק תיאוריה שלישית, כי בן-יהודה מציין את הסיבה שקליינברג מספק, הוא רק טוען שהיא לא היחידה.
אני אעשה זאת בקצרה
ואת היתר תוכל לקרוא בדברי האי-מייל (אם תבקש).
הטענה (המאוד מבוססת) היא שהנצרות בעצם לא חדרה לכל רחבי אירופה עד לשלבים מאוד מאוחרים של העת החדשה המודרנית. כפרים רבים, במיוחד אלו המרוחקים מהערים הגדולות, שמרו על מרבית האמונות הפגאניות שלהם. אחת הטענות הנפוצות נגד השחיתות הכנסייתית היתה שמשרות במקומות מרוחקים לא היו מאוישות או היו מאוישות באנשים שאינם מתאימים. קוראי התיגר על הנצרות הקתולית הממוסדת (עוד לפני הפרוטסטנטים, אבל במיוחד לאחריהם) דחפו את הכנסיה הקתולית לשורה של רפורמות, אחת מהן היתה הניצור של האזורים הכפריים. יש עדויות להטבלות המוניות שנערכו בכל מיני אזורים הרריים באיטליה, לדוגמה, לכפרים שלמים שבמשך דורות לא ראו כומר.
המכשפות, אם כן, היו בסך הכל נשים מקומיות שסיפקו שרותי דת מסורתיים פגאנים במשך שנים, ופתאום הפכו להיות נרדפות כאשר הגיעה הנצרות.
אני מבקש
אבל בכל זאת הערה קטנה, כי אני לא יכול להתאפק: איש לא מכחיש שהיו מרפאות (ומרפאים) עממיים, שגם עסקו במאגיה. אבל מעטים מאוד טוענים שאותם מרפאים/מרפאות עסקו בכישוף כפי שהכנסיה הציגה אותו (שבת המכשפות וגו').
למה חשוב להיות שכן טוב
זה אמנם נכון שרבות מהמכשפות-לכאורה לא עסקו בכישוף כפי שהכנסייה הגדירה אותו, אבל זה לא הפריע לשכנים הממורמרים, או לפרנסי הקהילה הצדקניים, או סתם לנשים מקורננות לטפול האשמות על אלו שעסקו ב"כישוף". באופן לא מפתיע, רבות מהמכשפות היו נשים שחיו בשולי הקהילה וחסרו קשרי-שארות מגוננים. הן יכלו להיות צעירות שעדיין לא התחתנו ונתפסו כאיום מיני על הרעיות, או נשים מבוגרות מאד, אלמנות בדרך כלל, שהבן, או המחותנת, או השכן החמדן רצו לזכות בחלקת האדמה שלה.
התנהגות סהרורית, אמונות טפלות ודוכן של מרקי לבלב-עטלף ועיני-חמוסים בוודאי תרמו ליצירת דימוי ה"מכשפה", אבל נון-קונפורמיות במסגרת קהילה כפרית קטנה ודחוסה, בימים של בלבול אמונתי גדול, הייתה כנראה גורם חשוב יותר ב*העמדה לדין* של מכשפות, כפי ש"מונטי פייתון" הראו, בכוונה או לא, באופן מדויק.
זה היה יכול להיות נכון
אם הפרופיל שאתה מתאר של הנרדפות היה מדויק. אבל הוא לא – בהמשך רדפו נשים נשואות, צעירות, שחיו בתוך הקהילה וגם כאלו שחיו בערים.
אני עומד מתוקן
מכיוון שהטענה שלי כולה מצוטטת מהזיכרון, ובכל זאת, ציד מכשפות זה *כול-כך* שנה א', אני לא יכול להגן עליה.
אבל, היא נמצאת אצל:
ספר לא רע בכלל, אגב.
אני אשמח מאוד לקבל את המאמר
האי-מייל שלי בכותרת או:
ואגב: חלקיות הטענה של קליינברג היא כנראה באשמתי ובאשמת הניסוח המסורבל שלי. נושא הקורס לא עוסק במכשפות ובדרך הטובה ביותר לצוד ולבשל אותן, אלא בהיסטוריה של היחסים בין גברים ונשים. הוא התייחס לנושא מהפונקציה של נושא הקורס, ובמיוחד לכך שקורבנות ציד המכשפות היו בעיקר נשים והסיבה לכך (נקודה שנראית לי גם מתאימה לדיון הנוכחי, ולכן העלתי אותה). סיבות אחרות לציד המכשפות לא הוזכרו משום שהם לא היו רלוונטיות לנושא.
אבל אצלו זה יותר מורכב
דווקא הקסם שלו הוא חלק ממה שכל כך מפחיד בו. לא להתפתות למכשף מכוער ועקום – זה קל, אבל את מה שהוא מציע לג'ניפר קונלי, ובאריזה כל כך נאה, די קשה לדחות. הוא מכשף מורכב למדי, כי בשלבים מסוימים בסרט אתה לא יכול שלא להיות מוקסם ממנו, וזה בדיוק מה שכל כך מפחיד זו.
בחרתי בו כי א. קרואלה דה-ויל לא בסקר, וב. כי הוא המכשף הכי מעניין ברשימת המכשפים, כזה שהפחד שעורר בי כילדה עדיין לא נעלם לגמרי. או שסתם לא ראיתי את הסרט כבר די הרבה שנים.
היי, איפה יובאבה?
בהעדרה, קולי הולך לבאוומורדה. יש לי סימפטיה לדייויד בואי, אבל בסרט ההוא הוא היה יותר מגניב ממפחיד.
יובאבה?
יובאבה לא מפחידה. להפך, היא סימפטית בצורה בלתי רגילה.
אה, וגרגמל שולת!!1 הרי לכם מכשף שאפשר להזדהות במאה אחוזים עם המניע שלו (אני שונא דרדסים!!!).
מה סימפטית מה?
שהיא התעצבנה על צ'יהירו ואמרה לה לסתום את הפה ואז עפה אליה במהירות וקירבה את הפנים הענקיות שלה לפנים של צ'יהירו היא הייתה ממש מאיימת.
נכון בהמשך הסרט מתגלה שהיא באמת סימפטית אבל הרושם הראשוני? בררר
יש מקרים בהם דיוויד בואי לא מגניב?
'הרעב'.
זולנדר?
רוב שנות השמונים?
כל הזמן?
כפירה! מינות! איפה האינקוויזיציה איפה?
היא תופיע כשלא תצפי לה, כמובן.
אף אחד לא מצפה לאינקוויזיציה.
לפחות לא לספרדית
נכון, מלחיצה נורא!
אבחנה ג'נדרית קצרה
קוסמים הם בדרך כלל טובים; מכשפות הן בדרך כלל רעות. אפשר להבחין בזה גם בסקר (ובאפשרויות האיך-שכחתם-את שהוצעו בתגובות): רוב המכשפים הרעים בתולדות הקולנוע הן מכשפות. ובכל זאת, דווקא המכשפים הגברים תופסים שלושה מבין ארבעת המקומות הראשונים בסקר כרגע. תבינו מזה מה שתבינו.
אז מה, עכשיו זה הזמן הנכון להעיר
שסארומן הוא קוסם?
את האמת אם להיות ממש (אבל ממש) קטנוני
סאורומן הוא לא קוסם ולא מכשף, הוא איסטרי- מיא- עוזר של ולא אבל לא ממש קוסם/ מכשף. גם ד"א לא הוא, גנדאלף רדאגסט, פלנדו או אלטר (וואו אני כ"כ חנון שזה לא יאומן…) אינם מטילים קסמים או לחשים, נכון לסאורומן יש כוח לשלוט באנשים, אבל אפשר לטעון שהוא מאוד כאריזמטי, או לשגנדלף יש יכולת חיזוי, או שהוא פשוט אינטואטיבי, אבל תכונותיהם הראשיות (שלושת האחרים כמעט ולא קיימים…) הן לנווט את בני האדם.
הממ
זה מסביר את הפאסיביות של גאנדלף בשר"ה (כבר דיברנו על זה פעם, ואז הטיעון היה שלגאנדלף יש כוחות, אבל הוא לא אמור להשתמש בהם. הטיעון שלך יותר טוב מזה).
אבל זה מוכיח שג'קסון לא עשה בסדר כשהוא החליט שגנדאלף וסארומן יכו אחד את השני בעזרת מטות קסם. הוא גם לא עשה בסדר כשהוא החליט שסארומן שולט בתיאודן באמצעות כישוף, שבאמצעותו הוא נמצא "בתוכו", מדבר מתוכו וכו'. שני הדברים האלה לא היו בספר.
עוד אבחנה ג'נדרית קצרה
שים לב שמכשפות מאיימות נוטות לגור לבד (או במקרה והן היו נשואות, לחסל את בעליהן), להיות חזקות ועצמאיות, ולהיות מאוד מפחידות באופן כללי ולחסל ילדים באופן ספציפי. ומהו הלקח, ילדים? שנשים עצמאיות שבוחרות שלא לחיות בנישואים סטנדרטים (ובעמדה של כפיפות) הן מאוד, אבל מאוד, מסוכנות.
זה מוטיב שהתחיל עוד במיתוס של לילית, אבל זה די מרתיע לראות כמה הוא נפוץ באגדות ילדים עד היום.
דווקא בזה אין שום דבר ג'נדרי.
גם גרגמל חי לבד (אם לא סופרים את החתול), וגם סארומן. ג'רת מולך על הגובלינים ללא מלכה, וגם לוולדמורט אין בת-זוג. הלקח הוא "אנשים רעים הם בודדים". לאו דווקא נשים.
יש ויש, רק לא בסקר
דיברתי על מוטיב נפוץ בספרות הפופולרית, בעיקר אגדות ילדים. כל הדוגמאות שנתת הן מאוד, מאוד מאוחרות, וגם הרבה פחות מוכרות (לא שהן לא מוכרות, אבל הן מוכרות פחות).
אבל אכן, נראה שבעשורים האחרונים יש שינוי מסוים. ובהקשר זה, אני הייתי הופך את המשפט – המסר הוא שאנשים בודדים הם רעים. מעניין שבסרטי פעולה המסר הוא, לרוב, הפוך לגמרי: הגיבור פועל לבד, בעוד שהרעים פועלים בחבורות (למרות שבראשם עומד מישהו מסוים, אבל קשה להגיד שהוא בודד).
זה לא הכי נכון, לפי מה שאני זוכר.
הרעים הם בדרך כלל בודדים, בודדים בפסגה של איזה ארגון אולי אבל עדיין בודדים.
סרניטי – 11 טובים מול רע-שי אחד עם צבא.
Transporter 2 – טוב+1, רע-שי… אולי +1.
Into the Blue – טובים: 4 (3 אם תרצו), רעים ראשיים: 2.
שר המלחמה – 2 טובים+1(?), 2 רע-שיים בלי קשר אחד בין השני.
…
זה כל מה שעולה לי בראש עכשיו.
טוב(ים) נגד רע(ים)
לא ראיתי אף אחת מהדוגמאות שנתת, אבל יש הבדל עצום בין "בודדים" לבין "בודדים בראש ארגון". שוורצנגר ב'קומנדו', ואן דאם בכל סרט שלו, סטאלון ב'רמבו', איסטווד ב'הארי המלוכלך', כולם נלחמים בעצמם, ולבד, כנגד עשרות מרשעים שרצים אל מול כדורי המקלעים שלהם (טוב, אולי המקרה של איסטווד קצת שונה).
אבל הארת נקודה מעניינת – שסרטי הפעולה שאני חושב עליהם הם משנות השמונים יותר מאשר כיום. היום יש יותר גיוון – גם טוב בודד נגד מליון רשעים ('רידיק', או שני סרטי ג'ייסון בורן, או 'אקוויליבריום') וגם כמה טובים נגד רע אחד (כל סרט עם רוצח סדרתי).
טוב(ים) נגד רע(ים)
כשאתה מדבר על 'לוולדמורט, לגרגמל, לסארומן, לסאורון ולג'רת אין באמת חברים או אישה' אז אין ממש הבדל בין בודדים שמפקדים על צבא לסתם בודדים. בשני המקרים אין לרעים מישהו שהוא באמת חשוב להם כמו שהטובים חשובים אחד לשני.
רע-שי… LOL
בהרבה אגדות ילדים
המכשפות הן אימהות חורגות – דווקא נשואות.
גם הקוסם מארץ עוץ גר לבד
אבל זה בגלל שהוא גר בדירת סטודיו.
דווקא יש משהו מגדרי בכל זה
אם נתייחס לתפקידים הנשיים האחרים בסרטים האלה נראה שבסך הכל, כרוב, לנשים יש תפקיד שולי ופאסיבי יותר מאשר לגברים- והנשים החזקות שנלחמות על שלהן, הן דווקא ה"רעות".
ב"שלגיה" הדמות הנשית הראשית פסיבית באופן מיוחד ומטרתה היחידה בחיים היא לבשל ולנקות ולתת לאחרים להציל אותה, גם ב"שר הטבעות", "הארי פוטר" ו"ווילו והנסיכה" התפקיד הפעיל שייך לזכרים, והנשים, גם אם הן נאבקות, מפנות תמיד את הבמה לגברים למאבק האמיתי.
אפילו ב"דרדסים" הגיבורים האמיתיים הם הזכרים והדמות הנשית היחידה מאופינת בכל הסטיגמיות המגדריות שקיימות בערך- היא מפונקת, גנדרנית ודי פסיבית.
יוצאים מן הכלל הם רק ה"קוסם בארץ עוץ" וה"לבירינט" שבהם הגיבורים הן דווקא נשים (או בעצם ילדות), אבל גם כאן המטרה שלהן היא לא להביס את הקוסם/ מכשפה אלא דווקא מטרות שקשורות לבית, ול"תפקיד הנשי" המקובל- להציל את האח התינוק ולחזור הביתה מארץ זרה.
דווקא יש משהו מגדרי בכל זה
דווקא ב"הקוסם מארץ עוץ" המטרה של דורותי היא בהחלט להרוג את המכשפה הרעה מהמערב. אז נכון שאם הייתה לה בחירה היא הייתה מעדיפה להמנע מזה ופשוט לחזור הביתה, אבל גם פרודו לא כל כך רצה ללכת למורדור ולהתחיל לחפש הרי געש.
היא הרגה את המכשפה רק כי הקוסם אמר לה
היא הלכה אליו כדי שיעזור לה לחזור הביתה והוא אמר לה (ולכל החבורה) שהוא יעזור לה רק אם היא תהרוג את המכשפה הרעה.
היא הרגה את המכשפה רק כי הקוסם אמר לה
נכון. כמו שאמרתי – גם פרודו הלך לזרוק את הטבעת רק כי הקוסם אמר לו.
(כן, אני יודע שזה טיפה יותר מסובך בשר הטבעות ויש מועצה וכו', אבל בשני המקרים אין לדמות ברירה של ממש, וזו רק דוגמה. גם ברוס וויליס במת לחיות 1 לא ממש מת להתחיל לזחול בין זכוכיות).
אממ, פרודו דווקא מתנדב
אממ, פרודו דווקא מתנדב
"כן, אני יודע שזה טיפה יותר מסובך בשר הטבעות ויש מועצה וכו"'
למה תמיד חייבים לנטפק דוגמאות? הן לא מתיימרות להיות אחד לאחד, רק להבהיר את הכוונה הכללית. אם פרודו מפריע לך אפשר להסתפק בברוס.
קיוותי שאף אחד לא ישים לב
כן, האיאוון (או איך שקוראים לה) היא באמת יוצאת דופן וגברת מגניבה אמיתית, אבל היא בכל זאת היוצאת מן הכלל המעידה על הכלל- כמה עוד גיבורות נשים יש בסאגה המתמשכת הזאת? במיוחד מול העובדה שיש בערך מיליון גיבורים גברים שונים בסיפור הזה.
טולקין היה שובניסט ידוע
כאשר אאוון (בערך) יצאה לקרב, היא יצאה למות. היא שנאה את עצמה ולא השתלבה בחיים. המקום היחיד שבו היא מצאה את הנחלה הוא בין זרועותיו המסוקסות של פאראמיר, איפה שאישה טובה אמורה להיות.
טולקין היה שובניסט ידוע
היי, לא בדיוק. כלומר, ברור שהעולם של טולקין לוקה בחסר בכל הקשור למין החלש (המממ…) ולאפיון דמויות בכלל (היי, זו רק דעתי, כמובן), אבל דווקא קראתי ניתוח פסיכולוגי נחמד של כמה מהדמויות משר"ה, ואאוון (?) מוסברת שם בערך כך:
1. היא יצאה לקרב כדי להוכיח את עצמה, לא ממש כדי למות – הרי זו התנהגות אופיינית לגברים בסאגה, האומץ הזה שגובל בחוסר הגיון בסיסי, והיא רוצה לצאת מהמשבצת ה"נשית" שהוקצתה לה.
2. היא לא באמת מתאהבת באראגורן, היא פשוט רואה בו את מה שהיא רוצה להיות, מעין סמל והשראה.
3. פאראמיר – סגירת קצוות מכוערת (בעיניי..) בין שתי דמויות שצריכות לפתוח דף חדש. היא אמורה לעזור לו להחלים נפשית אחרי הסיפור שלו עם האבא המטורף. לדעתי זה יותר שידוך של שני רווקים מבוקשים
עד כאן על אאווין להיום.
יש מישהו ש*לא* שם לב לזה
שנשים באגדות ישנות הן פסיביות, וש"אגדות" חדשות משנות את המסורת הזו מאוד לאט? זה מפתיע (ומסקרן) אותי שעדיין יש צורך לפרט בנושא.
זה נכון אבל לא כל כך חד משמעי
נכון, סינדרלה, שילגייה, היפהפיה הנמה, היפה (של החיה), בת הים הקטנה וכיפה אדומה הן גיבורות קצת פאסיביות.
עם זאת, למרות הכל, הסיפור הוא עליהן ולא על הגברים.
שימו לב שהאגדות הראשונות שעולות לנו לראש, הן אגדות עם גיבורות נשים, ועם "רעות" שהן נשים – המכשפות.
יחסית לכך שאנחנו יודעים שהעולם נשלט בתקופה זו בידי גברים, שלא לומר סיפורי הגבורה וההיסטוריה, אזי הנוכחות הנשית הברורה דווקא באגדות היא דווקא מסקרנת. אפשר לומר גם – מפתיעה לטובה.
לא דיברתי על משמעויות, רק על עובדות.
כן, אבל עכשיו זה פתאום מסקרן
איך בעולם שבו שלטו גברים, נבראו כל כך הרבה אגדות שהגיבורות שלהם הן נשים.
כי באגדות הן לא שוות כלום.
למשל, סיפור שלם אנחנו שומעים על כיפה אדומה. ומה אנחנו מסיקים ממנו? שלמרות כל "הפגנת התושיה" שלה והחשדנות, היא כלומניקית שגבר צריך להציל. כנ"ל סינדרלה, שרק מספרים לנו עליה כמה היתה יפה, עדינה, מקופחת וכו', עד שהנסיך הציל אותה.
אפשר להגיד שזו שיטה קלה כדי לכוון גברים ל"מקומם הטבעי" (הלחימה). הרי נניח שתספרי לילד את מעלליו של גיבור כלשהו, והילד לא מוכיח את עצמו עילוי בתחומי הלחימה והאבירות – זה יפגע במוטיבציה שלו. לעומת זאת, סיפורים על נסיכות שיש להציל לא פוגעים לו באגו ולא יוצרים לו רגשי נחיתות מול ילדים/אבירים אחרים. הם רק מדרבנים את חוש האבירות והצדק שלו ושולחים אותו למשימת הצלה נועזת.
בעצם, גם בתקופת הצלבנים, אם אינני טועה, הרציונל לצאת למלחמה לא היה "בואו תלחמו בלוחמים אגדיים", אלא "הצילו את הדת ואת נפשם של הכופרים המסכנים האלה".
וזה מתעלם לגמרי מהעובדה,
שהגבר המציל בכיפה אדומה הוא תוספת אמריקאית מאוחרת.
אז קח כל אגדה אחרת.
כיפה אדומה באמת שונה מאחרים, כי המסר שלו חינוכי: "ילדים, אל תדברו עם זרים". אבל באופן כללי, אינדי דיברה על כך שהאגדות מציבות את הנשים כביכול בעמדת כח. הטענה שלי היא שזה תלוי בעמדת המתבונן. היא רואה בזה כח, ואדם אחר יכול לפרש את האגדות כסמל לחולשה נשית והאדרת הגבר.
הסבר לא רע
אולי באותה התקופה אי אפשר היה להציג גברים כחלשים בסיפורים, אז כדי לגרום לילדים וילדות קטנים להזדהות עם הדמות דרך צרות שקורות לה, היו חייבים להציג את הדמות כבחורה?
בכל זאת תשומת הלב לנושא הנשים באגדות גורם לי להרגיש שאולי נשים נתפסו כחלשות בתרבויות הללו, אבל הן לא היו נעלמות מוחלטות מן התרבות המרכזית, כפי שהיה אולי אפשר לחשוב.
אי אפשר להעלים חצי מהאוכלוסיה
ברור שהיה מקום לנשים בתרבות המרכזית, אז וגם היום, השאלה היחידה היא איזה מקום. אם, כמו שאמרת, הנשים הן אלה שתמיד חלשות בסיפורים, והגברים הם תמיד החזקים באותם סיפורים ממש, מה קורה עם נשים חזקות וגברים חלשים? מי הם המודלים שלהם?
ואגב, החלוקה המגדרית הזאת היא לא משהו ששייך לעבר, אלא קיים גם היום. לדוגמה: כמה סרטי פעולה יש בכיכובם של גברים וכמה בכיכובם של נשים? (מאות מול קיל ביל אחד)
יש דווקא לא מעט
"המלאכיות של צ'ארלי", "טומב ריידר", "לקחת חיים", "תא קטלני", "העולם שבפנים", "אישה חתול"…
אמ, אולי באמת די עם האפליה המתקנת הזאת? נראה שהיא רק מזיקה למין הנשי (שלא לדבר על הנזק למין האנושי כולו).
יש דווקא לא מעט
העולם שבפנים סרט פעולה?
פספסתי שם משהו?
יש דווקא לא מעט
בטח יצאת החוצה בזמן מרדף המכוניות אחר תקליט הג'אז הנדיר שבתוכו הוחבאה נוסחה לנשק שעלול לחסל את חצי הכדור הצפוני ואת סקרלט ג'והנסן.
התכוונתי כמובן ל"אויב שבפנים".
אל תהיה קטנוני- זה לא טוב לעור הפנים
או במילים אחרות: אני יודעת שיש סרטי פעולה עם גיבורות נשים, אבל עדיין יש הרבה יותר עם גיבורים גברים. ולעומת זאת, יש המון סרטים עם נשים עקרות בית/ מורות/גננות/ אמהות ומעט סרטים עם גברים באותם תפקידים (במיוחד בתפקיד אמהות).
וככה את שוכחת את ''גבר מי שמטפלת''?
היא לא שכחה. זה נכנס תחת ''מעט''.
אל תהיי קטנונית - זה לא טוב לעור הפנים
כלומר אפילו במעט הסרטים האלה,
הגנן/מטפל/הורה הוא למעשה שוטר אמיץ/שייט אמיץ/מרגל אמיץ, או מה שלא יהיה.
רק כדי שזה יהיה ברור
זו הייתה אמורה להיות בדיחה. לא מאד מוצלחת אמנם, אבל להגנתי כך גם הסרט.
תוספת קטנה ללונג ג'ון ונגרו קבלו:
(ששניהם סיפקו הסברים מצוינים): אם לדבר במונחים מרקסיסטים, כדי ליצור תודעה כוזבת אצל הנשלטים, אתה לא יכול לדבר רק על השולטים, אלא חייב לדבר גם על הנשלטים – אבל בצורה כזו שמקומם הנוכחי יראה כנכון, טבעי וצודק.
במלים אחרות, כדי ש-50% מהאוכלוסיה יהנו מעמדות כוח ברורות אל מול 50% הנותרים, הרבה מעל 50% מהאוכלוסיה צריך להאמין שככה זה צריך להיות. ובעוד קצת מלים אחרות, גם הנשים צריכות להאמין שהן שוות פחות.
אני לגמרי מסכימה- וזאת אולי הבעיה הכי גדולה- לשנות את נקודת ההשקפה של הנשים לגבי עצמן.
גם לדעתי
ואגב, יש לא מעט אגדות עם שבהן נשים ממלאות תפקיד אקטיבי בעלילתן, ומעניין גם שאלו שנכנסו לקאנון (שלגייה, סינדרלה, היפיפיה הנרדמת) באמת משמרות יותר מאחרות את הדימויים הנשיים הפסיביים המסורתיים. אולי זה אומר דווקא יותר על התקופה בה האגדות המסוימות האלו ולא אחרות הפכו למובילות ומייצגות?
עדיין
תארו לכם מדינה שנשלטת על ידי לבנים, שבה ברוב האגדות יש גיבורים שחורים. תארו לכם חברה של בעיקר סטרייטים, שבה כמעט כל גיבורי התרבות הם גייז. עכשיו – מדוע שבחברה שבה הגברים הם השליטים, ברוב אגדות הילדים יופיעו גיבורות ראשיות נשים?
זאת, לעומת זרמים אחרים של מיתולוגיה בתקופות אחרות שבהן הייתה הלימה בין השליטה הגברית לכך שבספרות כמעט לא הופיעו נשים. בתנ"ך יש מעט נשים גיבורות (למרותש הדמויות שלהן מעניינות). במיתולוגיה היוונית והרומית הנשים הן מיעוט ובד"כ משמשות ככלים לקידום העלילה. באגדות שאנחנו מדברים עליהם (מקורן בסוף ימי הביניים, נכון?), שהבחורות הן אמנם לא תמיד שיא האקטיביות, אך הסיפור מסופר מנקודת המבט שלהן. לונג הציעה פרשנות מעניינת שזה נועד להחזיר את החלש למקומו, ללמד נשים שהן צריכות להיות פאסיביות. זה נשמע הגיוני. בכל זאת, עצם העובדה שנשים הוזכרו באגדות הללו כדמויות ראשיות אומרת, לדעתי, משהו על כך שהן תפסו מקום יותר ויותר מרכזי בתרבות בתקופה זו לעומת הקודמות לה.
איך החלטת לגבי המיתולוגיה היוונית והרומית?
באפוסים היה רוב ללוחמים, זה נכון, אבל במעשיות? ומה עם האלות? אני מצטערת שאני מנטפקת, אבל שמתי לב שבפתילים על מגדר יש נטיה קודם כל להסיק מסקנות ואח"כ לבחור את העובדות.
וגם, את לא מדברת על תרבות אחת עם כמה תקופות ברצף, אלא על כמה תרבויות שונות.
האמת שאני לא יודעת מספיק
לא על מיתולוגיות ולא על אגדות כדי לנהל כאן איזה ויכוח או ממש לקחת צד בו.
בסה"כ רציתי להגיד שתמיד אומרים שאגדות הן מדכאות כלפי נשים, אך כששמים לב שנשים היו הדמויות הראשיות באגדות, עולה כי היחס כלפי נשים באגדות הוא יותר מורכב מכפי שנראה תחילה. זה היה נראה לי מעניין וחיפשתי הסבר.
לא יודעת מספיק כדי להשליך מזה על התרבויות שבהן נכתבו האגדות הללו.
אבל
למה דווקא אגדות אלו "עולות לנו בראש"? כל האגדות שמנית עובדו לסרטים מצויירים עליהם גדלנו. מה עם עמי ותמי? אצבעוני? ועוד המון אגדות מאותה התקופה בערך, בואריאציה זו או אחרת, שהן פשוט פופולריות פחות בימינו. אמנם הנוכחות הנשית קיימת, אבל לאו דווקא בממדים הרצויים.
דווקא הנזל וגרטל (עמי ותמי) הם דוגמא מצוינת לנוכחות נשית.
גם מכשפה, וגם גיבורה אסרטיבית ש(זהירות,
ים וסנל"לים מטורפים
)בעוד שבחלקו הראשון של הסיפור היא די תלויה באחיה בעל הרעיונות (שנכשלו, אגב, בסופו של דבר), בחלק השני, בהיפוך תפקידים מרשים, היא זו שתופסת יוזמה ומצילה את אחיה חסר הישע מציפורני המכשפה.
נו, מה עוד אפשר לבקש?
כמובן, מי שבאמת רוצה, יכול להלין על המסר המפלה המתבטא בכך שבעוד שהילדה מושלכת לתפקיד משרתת, הילד מרומם לפיטום ולמאכל…
למה להלין? אישית, אני מעדיף להיות חמור ולא תרנגולת.
זה אולי פחות מכובד, אבל הרבה יותר ארוך.
כנראה שאתה לא אחד שבאמת רוצה.
ולא רק
גם בבת הים הקטנה שהוזכרה מקודם, האשה היא בכלל לא פסיבית אלא מאד פעילה ומניעה את העלילה. היא משיגה את מה שהיא רוצה ואפילו מתנגדת לאביה ומפרה את רצונו! היתכן?…
ומה קורה לה בסוף?
דווקא הנזל וגרטל (עמי ותמי) הם דוגמא מצוינת לנוכחות נשית.
אהבתי את המודעות לספוילרים
. אבל זה בכלל סיפור על התבגרות ולא ממש קשור למין הילדים (בעיניי).
זה נכון אבל לא כל כך חד משמעי
אתה טועה לגבי בת הים הקטנה…
זאת הגיבורה הראשונה שמצילה באופן פיזי גבר ממוות. ובכלל בכל הסיפור היא סובלת ברמה סאדיסטית בלי סוף…
אני לא מבין על מה הדיון בכלל, כאילו יש פליאה מסויימת על זה שקיים שוביניזם באגדות ילדים…
המלכה משלגיה
בחרתי במלכה מ"שלגיה". למה? הסיבה שלי היא דווקא יותר אובייקטיבית – אולי בגלל שמדובר בסרט הראשון שראיתי מהרשימה, אבל עם העובדות אי אפשר להתווכח: אמא תמיד מספרת שנורא פחדתי מהמכשפה הזו, כשראיתי את הסרט.
ואם המכשפה ששלחה אותי מבועת לחדר לא הייתה מקבלת את קולי, מי כן?
זה קצת נשמע כאילו אתה קורא לאמא שלך מכשפה
המכשפה הרעה משלגיה!
הכי תככנית, הכי ערמומית, מכוערת ובאופן כללי המרשעת ביותר (היא רוצה לרצוח את הבת שלה, for god's sake!).
ואגב – ג'רד הכי מגניב. מאז שאני ילדה קטנה אני אף פעם לא מצליחה להחליט אם אני לגמרי מאוהבת במכשף הזה או שהוא דוחה אותי. וזאת באמת אחת הדילמות הגדולות בסדרט, לדעתי.
שלגיה היא לא הבת שלה.
היא בת חורגת, בתו של בעלה המת של המלכה.
(ואני חושב שאני שומע לינק ל-Snow, Glass Apples מתקרב).
אני יודעת
היא עדיין נחשבת לבת שלה, שכן היא הדבר הקרוב ביותר שיש לה לבת, והמלכה היא הדבר הקרוב ביותר שיש לשלגיה לאמא.
ואם כבר, אני באמת חייבת לעשות קריאה חוזרת של Snow, glass, apples…
טוב.
יש גבול כמה אפשר להתעלל בי.
http://www.holycow.com/dreaming/stories/snow.html
סדרט זה הסרט פלוס הסדרה שמבוססת עליו?
לא. ''סדרט'' זה רוצח סדרתי בסרטים.
ג'אדיס המצוירת
הצבעתי לג'אדיס, מלכת נארניה, אבל לא זו בגרסה החדשה (בגילום טילדה סווינטון) אלא לזו בגרסה המצויירת מ – 79', או לפחות זו שתרמה לה את קולה (ע"פ ימד"ב זו שחקנית בשם בת' פורטר), אשר שמה את טילדה בכיס הקטן מבחינת המירשעות.
וולדמורט שולתתת!!1
שולת. נקודה,
המכשפה מנרניה
הצבעתי לה בגלל נוסטלגיה וקשר מאוד עמוק וארוך ימים עם סיפורי נרניה
רק כדי להבהיר הצבעתי למכשפה שבספר.
לא בסרט!
חבל, כי הסקר הוא על סרטים.
עדיין, הפרינציפ של העניין
אז בשביל הפרנציפ
אתה נותן את הקול שלך למועמדת שאתה לא מאמין שהיא ראויה לו?
אני לא יודע לגבי ''הרע ביותר''
אבל היה מבעית לראות את דיוויד בואי בתור ג'רת. במיוחד כשהוא שיחק עם התינוק.
דייויד בואי תמיד מפחיד.
אם היו הופכים את זה לסקר על הבנאדם הכי מפחיד- הייתי מצביעה לו (אלא אם כן מייקל ג'קסון גם היה מופיע..)
אבל הדמות שהוא שיחק לא היתה כזאת נוראית לדעתי. אולי בגלל האפקטים הישנים (אני ראיתי את הסרט לא מזמן..)
אם היה סקר האדם הכי מפחיד...
הייתי מצביע לבוג'י.
לא! לא התכוונתי, אני מצטער. תורידי את המסור החשמלי. וגם את החתול. התכוונתי באמת ל… אממ… בון ג'ובי! כן, בון ג'ובי. מפחיד ההוא היה ב-Cry_Wolf ובמיוחד באלי מקביל.
בוג'י הרצוג?!
בוג'י הרצוג?!
ישראל כץ יותר מפחיד
אין ספק שגרגמל המכשף המרושע ינצח
שהרי הוא מרושע מאוד ולא ניתן להתעלות על רשעותו הרשעית מאוד.
אז אני מבין שאתה Running gag?
דווקא עלי זה לאט לאט מתחיל להתחבב.
למשל, הפעם כבר לא הרגשתי צורך עז לנשוך את המסך, וחסכתי לעצמי התחשמלות מיותרת והוצאה ניכרת למדי (כמה עולה מסך מחשב בימינו?).
מי שמצביע - לא משפיע!
חלאס. קלטנו ת'קטע.
וזה מזכיר מזכיר לי- שמו העברי של 'Happy Feet' הוא 'תזיזו ת'רגליים', מה שמסתמן כראשית הווצרותה של תבנית תרגום חדשה וסתומה.
למה? מה הבעיה?
'תזיזו ת'רגליים' זה תרגום נחמד מאוד (אם כי לא משתווה להצעה של לונג ג'ון: 'רגליים קרות').
השם לא מפריע לי כמו ההשלכות שלו.
'תזיזו ת'רגליים' זה לא שם מוצלח במיוחד גם בפני עצמו. אני לא רואה סיבה הגיונית לעוות סתם את השפה העברית כשאפשר לכתוב "תזיזו את הרגליים" או אפילו, חס ושלום, "הזיזו את הרגליים". "ת"' לא מקנה לשם הסרט שום נופך של מגניבות. נהפוך הוא, זה נשמע מיושן ומגוחך.
אבל השם עצמו לא היה מפריע לי אלמלא זיהיתי אותו כנגיף מתפשט במשרדי המפיצים- הסיבה היחידה לתרגום הזה הוא תקדים 'תפוס ת'כריש' שהיה דומה במהותו ומאד מצליח. "תזיזו ת'ישבן תנענעו ת'תחת" הוא רק ההתחלה. בהמשך, יש להניח, יגיעו גם "טרוף ת'כיפה אדומה", "תשחרר ת'דוב", "תציל ת'כפיר", "תצחיק ת'דבורה" ו"סרוק ת'אפלה". וזה יהיה מראה מכוער.
ההשפעה שלי על תוצאות הסקר תהיה הכי רבה
אם אני אצביע כבר לגרגמל שכבר מוביל. לשאר כמעט ואין סיכוי למהפך פתאומי בהצבעות (אלא אם כן אני אבצע זממים ורמאויות במערכת ההצבעות של האתר, אבל ממש אין לי כוח לזה) והסיכוי של האפשרויות הקרובות לגרגמל (סארומן, וולדמורט) לפתע להשיג אותו הוא סטטיסטית שואף לאפס.
אחד ל-500 איש אינו יכול להשפיע על שום דבר. הוא יכול להשמיע את קולו. אבל כשיש 500 קולות ברקע, אף אחד לא ישמע אותו.
אבל אם תצביע לסארומאן או לוולדמורט,
אתה לבדך בעזרת קולך הבודד תכריע מי יגיע למקום השלישי בסקר (נכון לעכשיו).
אבל יש לי רעיון אחר. בוא תצביע למי שאתה בעדו.
מה?!
תאר לך שכל אחד יצביע למי שהוא בעדו. מה אז יהיה?! אנרכיה! פרעות תרפ"ח!
סדר צריך להיות. כל סקר יפורסם מראש עם התוצאות הרצויות והגולשים יתודרכו במייל למי להצביע כמה ימים מראש.
איפה הימים העליזים של הסקרים של עין הדן.
זה אולי יבוא אליך בהפתעה גמורה,
אבל כשעושים סקרים, לרב אחד המועמדים זוכה. זו הסיבה שעושים סקרים, יו נואו, לדעת מה הדעה הרווחת ביותר. לכן, אל לך להיות מופתע גם בשבוע הבא, כשאחת האופציות תזכה להכי הרבה קולות. זה בלתי נמנע, סמוך עליי.
מומלץ לזכור שגם אם תצביע לגרגמל לא תהיה להצבעה הזאת טעם. הוא לא יקבל כסא בממשלה בתור המכשף הרשמי של ישראל, הוא לא יזכה למענק כספי, ואף אחד לא יעבור עותק אחר עותק של 'נרניה' כדי למחוק כל אזכור לג'אדיס. זה סתם סקר. התוצאה שלו לא משפיעה על כלום. אתה מצביע בשביל הכיף. פקטור ההשפעה הוא המצאה פרטית שלך.
בדיוק!
כפי שאמרת, להצבעה הזאת אין טעם.
בהצבעות אינטרנטיות (ובכלל) יש יותר מדי משתנים בלתי תלויים מכדי שיהיה אפשר להגיע לתוצאה שיהיה ניתן להסיק ממנה מסקנה שתהיה ללא ספק וללא עוררין נכונה. למשל, בסיום הסקר הזה, המסקנה "מבין סארומאן, וולדמורט, ג'רת… גרגמל הוא המכשף הרע המפחיד ביותר" תהיה שגויה בעליל. אין לנו מושג אילו משתנים מודעים ולא מודעים לקח בחשבון המצביע.
וחמור מכך, מה יקרה אם סקר לא יצליח להגיע לרוב באף אחד מאפשרויותיו? לא יתקבל על הדעת שיווצר מצב שבו כל אפשרויות הסקר זוכות לכמות שווה של הצבעות. הרי ככה לא השגנו כלום! זה כמו המצב בתחילת הסקר שבו אין אף הצבעה אחת. אם אין רוב, אז אין לנו אפילו את השביב הקלוש הזה של סיכוי של להסיק משהו מעין ההצבעה הזו (כי כל תוספת של קול אחד תשנה במימדים אסטרונומיים מבחינה הסתברותית את תוצאות הסקר).
המטרה בסקרים כאלו היא אחת: להגיע לרוב גדול ככל האפשר באחת מן האפשרויות ומוטב בהרבה רוב מוחלט. אז ורק אז נוכל לממש תכליתו המקורית של הסקר: מסקנה דמוגרפית ברורה לגבי עדיפות בעניין כלשהו (כמו כאן, "המכשף הרע ביותר").
אבל עכשיו אני חוזר למה שאמרתי בתחילת הודעה זו. אין טעם בהצבעות האלו, שכן אף אחד לא מתייחס למסקנות האפשריות העולות מהן. לפיכך, מתקבלת מכך מסקנה אחת ברורה שדיר באלאק אם מישהו יערער עליה:
אין טעם להצביע.
מש"ל.
בדיוק!
נראה לי שלא הבנת מה המטרה של הסקרים (רמז: להיות כיפיים).
לעומת זאת, לכתוב הודעות נורא ארוכות על זה
זה מועיל להפליא.
או! או! מצאתי
מכשפה שהפחידה אותי:
האמא האחרת מקורליין.
ברררררר…
אה רגע… עוד לא ראיתי אותה בסרט.
המכשפה ירוקת הפנים מהקוסם מארץ עוץ
כשהייתי בכיתה א' הקרינו לנו בבית הספר על מסך גדול באולם ההתעמלות את ה"קוסם מארץ עוץ" ושנים רבות אחרי זה היו לי סיוטים מהמכשפה המפחידה הזו, מבלי לזכור איפה בכלל פגשתי אותה.
רק כשראיתי בבחרותי את הסרט בשנית, הבנתי כי גיבורת הסיוטים הליליים שלי אינה פרי דמיוני כי אם דמות מסרט קלאסי.
גם בפעם השניה, אגב, המכשפה הזו גרמה לי לצמרמורות עזות.
ועוד אגב אחד, המכשפה המודרנית של ימינו, גם אם אינה דמות קולנועית, הינה הדמות ההזויה הידועה בשם מרילין מנסון.
איזה מפחיד הוא!
כולם ביחד : אימא-'לה (במבטא מאיה בוסקילאי-עלמה זקי, בבקשה).
המכשפה המצוירת
הסידרה המצוירת מהילדות היתה הרבה יותר טובה מהסרט, והיו בה כמה דמויות מרושעות ממש חזקות: המכשפה, אמא ממבי, מלך הננסים ועוד
עין סלמנדרה וכנפי עטלף
תגידו, איך שכחתם את המכשפה הכי מפחידה שהייתה? את המכשפה ברובין הוד (הגירסה של קוסטנר ולא המצוייר של דיסני
)
היא הייתה באמת גרוטסקית ומלוכלכת כמו שמכשפה צריכה להיות.
אהה, ובשביל הניטפוק, הייתם צריכים לשים את המכשפה של מונטי פייטון והגביע הקדוש בתור הזאב רווח היות וגרגמל הוא בטלוויזיה והסרט עוד לא יצא (למרות שהוא בצילומים)
המכשפה של הגביע הקדוש?
שו הדה?
אני זוכר את טים המכשף שמזהיר אותם מהמפלצת ועושה פיצוצים, אבל אין לי שום זיכרון משום מכשפה.
ברור שיש שם מכשפה, היא הפכה אותי לטריטון!
אני תמיד חשבתי שזה סממית.
אתה מסתובב ומפורר, כאילו כלום, את אבני היסוד של הקיום שלי, אדון פינגווין הנכבד. מה עם איזו אזהרה מראש, או פיצוי שוקולדי נאות?
''השער התשיעי'', מישהו?
זה ספוילר
לאור תוצאות הסקר, אני מניח שחתחתול
היה זוכה, אם הוא היה מופיע כאופציה בסקר החתול המצטיין:
כתבה מספר 1380
כנראה יש דברים שלא עוזבים אותנו אף פעם.