במקור: The Fast and
usסthe Furi
במאי: רוב כהן
תסריט: גארי סקוט תומפסון,
אריק ברגקוויסט, דיוויד אייר
שחקנים: פול ווקר, וין דיזל,
ג'ורדנה ברוסטר, מישל רודריגז
נהיגה פרועה, מהירויות גבוהות, עשן עולה מגלגלים שחוקים… עד היום אני זוכרת בערגה את ימיי כמתחרה בתחרויות הסקטים השכונתיות. היו אלו תחרויות קשות, מושכות קהל ומאתגרות. במהלך השנים בהן גדלתי, גם ילדי השכונה שלי גדלו והשתכללו – בהתחלה היו אלו הסקייטבורדים, אחר כך הרולר-בליידס, והיום את מקום הגלגיליות שלי תופסים בגאון הקורקינטים המוכספים. מסתבר שלא משנה כמה זיהום זורם בירקון, הקהל רוצה את אותם הדברים (ובצדק).
הקהל רוצה – והקהל מקבל: מייד בהתחלה מתרחש שוד של משאית עמוסת מוצרי חשמל תוך פעלולי נהיגה מגניבים. מיד לאחר מכן אנו מקבלים את בריאן ספילנר (פול ווקר), הבחור החדש בבלוק, שמנסה לחבור אל חבורת נהגי מכוניות מירוץ פוחזת, המונהגת (איזה משחק מילים משעשע!) בידי דומיניק טורטו (וין דיזל, קולו של 'ענק הברזל' בכבודו ובעצמו). בו בזמן מנסה בריאן לפלס את דרכו אל מיה (ג'ורדנה ברוסטר), אחותו היפה של דומיניק, שרוב תפקידה בסרט מתמצה בלזעוק פעם אחר פעם "לא, <הכניסו שם דמות כאן>, לא!". חדי העין והזיכרון יזהו בחבורה גם את מישל רודריגז שעוטה על פניה את אותה הארשת הזועפת (דמוית פיראנה עצבנית) מסרטה 'אגרוף של אישה'. בעוד בריאן טורח ומתוודע לסצינת כנופיות הנהגים המקומית וליריבויות בינהן, מנסה המשטרה להבין מי מבין הכנופיות האפשריות היא חבורת השודדים הנועזים (אלה מסצינת הפתיחה).
למעשה, בכך מסתכמת העלילה.
את רוב רובו של אור הזרקורים תופסות המכוניות עצמן: מכוניות נוצצות, צבועות בצבעים בוהקים, מחוזקות במנועים אולטרה-משוכללים ובעלות התקנים שמביאים את המכונית למהירות וורפ 7 בלחיצת כפתור. כל אלו גרמו לבעלת מכונית מקרטעת שכמותי להזיל שלוליות ריר על המושב. בינם לבין עצמם הנהגים דוברים טכנו-באבל שוטף: מהאזנה לשיחותיהם הבנתי שהצעקה האחרונה היום היא מערכת-גיר-מגה- משופרת-מועשרת-חנקן-עם-מערכת-ברגי-טיטניום-ופרו-מק-3000 שתהפוך כל פורד פיאסטה חבוטה מודל 79' למינימום למבורגיני קבריולה. אני אישית אעניק עץ ריחני לרכב (בניחוח תפוז סיני) למי שיצליח לפענח מה זה פרו-מק 3000. אני גם לא אתפלא אם במציאות המכוניות היו צריכות להתפורר עד דק מכל העומס הבלתי אפשרי עליהן, אבל כל מי שצפה ביותר משלושה סרטי מתח או מחשבים בשנים האחרונות והוא מסספנד ברמה ממוצעת פלוס יצליח לדלג מעל למכשול הזה.
למען ציבור הגברים שאינם חובבי מכוניות, דאגו יוצרי הסרט לשילובן הנדיב של נקבות בסרט. כן, אמרתי "נקבות". לא נערות, לא נשים, לא בחורות, לא עלמות-חן ולא כל כינוי בלתי משפיל אחר. אלו נקבות, והן שם רק כדי להתלהב מהמתחרים החסונים ולהמרח עליהם. קל לי להבין את ההתמרחות הזאת. בבגדים המזעריים שהן לובשות בוודאי קר להן, והן חפצות להתחמם. לגיטימי.
מהר מאוד מצאתי את עצמי נשאבת לאווירת הסרט, מפזמת לי קריאות עידוד בזמן המירוצים ומתענגת על המיית המנועים שמחרישה את הפסקול הרעשני והעדכני. הסרט הזה משחק חזק מאוד על המעטפת המגניבה שלו: מכוניות יפות, בחורות יפות, עלילה שמצטלמת יפה. אני בהחלט יכולה להבין כיצד נהרו אליו המוני נערים ונערות אמריקניים בתקווה שפירורי הקוליות שלו ידבקו גם בהם. אין ספק שהעלילה לוקה בחסר: ההתרחשויות שאמורות ליצור מתח אינן יוצרות אותו והשיאים העלילתיים נראו מנותקים לחלוטין באופן כללי ומטופשים באופן יותר פרטני. ברור לי גם שהעלילה היא רק התירוץ לכל השאר – צילומים מוקפדים, סגנון קצבי ודחוס ומעל לכל – כוריאוגרפיית מכוניות מושקעת, שגרמה לי לחשוב שלהק המכוניות הוא למעשה אסופת רקדניות בבלט המלכותי הבריטי. אנשי הקולנוע יודעים שהנוער של ימינו יודע להבדיל בין סתם בררה לבין סתם בררה עשויה היטב, ומשמח לראות שהצד הטכני לא הוזנח. המשחק עצמו לא מרשים במיוחד ולעיתים הזכיר לי כיצד דקלמתי אני שירי מורשת קרב בטקסי יום הזיכרון בכיתה ג', אבל לא ממש הגעתי כדי לשמוע מונולגים מרטיטים. הגעתי כדי לשמוע טורים גבוהים של מנועים בעלי נפח מרשים, ואת זה שמעתי גם שמעתי.
לנהיגה הפרועה בסרט לא היה לי קשה להתרגל בכלל. מה שבארצות נכר עלול להתפס כנהיגה חסרת-מעצורים ומסוכנת נחשב בארצנו כנהיגה נורמלית לכל דבר ואף רצויה ("הלו, גברת, תזיזי כבר ת'אוטו ש'ך ותעקפי! קו הפרדה רצוף זאת רק המלצה!"). אני אישית הרגשתי בבית לנוכח כל החראקות והדאווינים שנראו על המסך. והסרט הזה הוא בסך הכל דאווין אחד גדול: מופע ראוותני של מכוניות, אקשן ומזמוזים. כשיצאתי מהסרט עם חצי חיוך על הפנים ומבט מתלהב בעיניים, לא יכולתי להתאפק מלהגיע לגרוטאה שלי (מודל 84') ולהסיע אותו הביתה (האוטו שלי הוא זכר). אמנם סיבוב פוזה בשכונה כבר אי אפשר לעשות איתו (זה היה אפשרי לפני 17 שנה), אבל רעש (של מנוע גונח) וצלצולים זה הרבה פעמים רק עניין של השקפה.
*ותודה לקיפוד.
- האתר הרשמי
- פול ווקר – אתר מעריצים
- וין דיזל – אתר מעריצים
- ג'ורדנה ברוסטר – אתר מעריצים
- אגרוף של אישה
- קולות של מכוניות
- שירי האייקו – לאוטו ירוק וגדול
- בנה לעצמך הגה ודוושות
- כיצד לנהוג כמו מטומטם
- ווורום ווורום
נשמע כמו סרט סראונד קלאסי.
אני חוכך בדעתי באם להוציא עליו את מירע כספי בשביל לשמוע את הרמקולים עושים וורום-וורום.
כדאי?
אני מאוד נהנתי.
מאוןד התרשמתי גם מזה שסיפור האהבה לא מוצג כמשהו מושי-מושי אלא מאוד פרקטי. הכל סובב סביב המכוניות. והפעלולים באמת מגניבים. אחרי כל אחד כזה ישר צרחתי "גם אני רוצה! גם אני רוצה!".
כן, בהחלט.
אם סראונד טוב מהווה שיקול מרכזי בתוכניתך השטנית לכבוש את העולם, הסרט הזה בהחלט ראוי.
בנקודה מסויימת אף סובבתי את הראש, כדי לראות מי האידיוט שנכנס לאולם עם אופנוע.
ונשאלת השאלה
בתכל'ס, מה ההבדל בין הסרט הזה ל "עקיצה ב60 שניות" הזוועתי ?
גם שם לא היה כלום חוץ ממכוניות יפות ואנג'לינה ג'ולי. בעקיצה זה יצא גרוע מאוד והסרט גם נכשל בקופות. לעומת זאת עצבני הצליח לא רע בקופות למרות שלא מופיע בו אף שם גדול ומפוצץ.
אז מה יותר טוב ? פחות גרוע ? או מי יותר גרוע ?
וניתנת התשובה:
אין בכלל מה להשוות. נכון שמכוניות מכבבות בשני הסרטים, אבל ב"עקיצה" רצו שתהיה עלילה ופיספסו לגמרי את הקטע – ניסו, למשל, לתת אופי בולט לדמויות, לקשור סיפור אהבה מסקרן, להפיל מורא מן האויב ולהעניק את הריגוש שבגניבת המכוניות ומה יצא? כלום. סרט שנחמד לטחון מולו פופקורן עם החבר'ה כשצריך משהו שירצד מולך.
ב"מהיר" ויתרו מראש על כל הקטע הזה. אם הייתי צריכה לאפיין דמות כלשהי הייתי מאפיינת את כולן אותו הדבר – "נהג". אפילו "נהג מהיר ועצבני". לא איכפת לנו מאיפה הם באו ולאן הם הולכים. בגלל זה גם לא איכפת לנו מי השחקנים – אם לסבתא שלי היו גלגלים, גם היא היתה יכולה לכבב בסרט. הפואנטה היא ברורה וחד משמעית: יש לנו סראונד ואנחנו לא נהסס להשתמש בו.
נהיגה פרועה, מהירות גבוהה
עשן עולה מגלגלים שחוקים… עד היום אני זוכר את הנסיון לנסוע אחרי סרין בדרך לבוחצי.קון
האם זה הסרט שנושאו חביב עליך (נהיגה מהירה) או שמה זה הוותק הנצבר בכתיבת ביקורות, בכל מקרה ביקורת מצויינת (לא שהאחרות היו גרועות, זו פשוט משעשעת במיוחד).
תשמע....תראה.....
אני לא יכולה להכחיש שהנושא אינו קרוב לליבי. מה שכן, אני שוב אנצל את ההזדמנות להתנצל על השיעור במעקב ממונע שהענקתי לך בדרך לקון. האמת היא שבהתחלה מכל הבלאגן באוטו שכחתי שאתה מאחוריי. אחר-כך, כששמתי לב, פשוט נהנתי לראות את הנחישות שלך. כל הכבוד! (ותודה על המחמאה).
תשמעי....תראי.....
שלא תביני אותי לא נכון, לא סבלתי לרגע בזמן המרדף.
And for the record, הנושא קרוב גם לליבי ואני בהחלט מעריך אנשים שמפגינים שליטה ראויה ברכב :)
ווין דיזל?
באמת שם שזועק- "סרט מכוניות".
להפסיק לחשוב
סרט מכוניות אמיתי וטהור
,הסרט הזה הוא בילוי טהור
של בהייה במסך וזה מה שעושה אותו לסרט מכוניות ענק (זה לא ימי הרעם עם טום קרוז)
סרט שדווקא אתה שלומקו צריך להבין את החשיבות שלו,לאחר יום ארוך של לימודים מה יותר טוב מלחזור לחדר(או ללכת לקולנוע) ולשים סרט שדורש ממך לא לחשוב.
ווין דיזל?
אנחנו מצחיקים היום?
לא,
אנחנו מצחיקים לפני שבעה חודשים.
הי, ביקורת טובה!
כמובן שעקב מטענים תרבותיים שונים במקצת, דברים שונים בסרט דיברו אלי, מאשר לסרין היקרה. מה שאומר, שמספר נקודות נותרו בלא התייחסות.
תסלחו לי, אני מקווה, אם אבחר לפתוח כאן דווקא בטענה על תרגום שם הסרט. "The Fast and the Furious", נקרא הסרט בשפת מקור, ולעברית תורגם השם כ-"מהיר ועצבני". ללא כל טיפה של עוקצנות אני אומר שזהו אחד התרגומים הטובים ביותר לעברית שאני זוכר. ג'ו האמריקאי הממוצע, אם ירגיזו אותו על הבוקר, יקח כלי נשק חם ויפרוק את זעמו בסניף הדואר הקרוב. Going Postal, קוראים לזה. ישראלים לא יודעים לזעום. אם קיבלנו רפורט, או שנגמר החלב – מרביתנו לא יירו באף אחד. מקסימום, נסתובב עצבניים כל היום, נצפור לאלה שלפנינו ברמזור, ואולי גם נחצה חיים במעבר חצייה. אנחנו לא זועמים. אנחנו עצבניים.
קיימת בחברה האמריקאית, כך מנסה הסרט להעביר לנו, תת תרבות מסויימת, של חובבי מרוצים. הם טורחים להשקיע כל רגע פנוי מזמנם וכל סנט זעום מכיסם על שיפורים לרכב. לא, לא ג'נטים ממגנזיום. אתם חושבים בקטן. מדובר על מערכות הזרקת חנקן ודומותיהן. אני יכול להבין את הענין. גם אני בעצם, שייך לתת-תרבות מסויימת – אני חנון. כן, ללא כחל וסרק. אז אני מכיר את ההתעניינות הכמעט-אובססיבית בתחומים מסויימים, את המנהגים היחודיים, ואפילו את קיומה של השפה שלהם, המקבילה לטקית של החנונים ("כן, לקחתי את הנייטרו-מודולייטור, ושרשרתי אותו לקוונטום-פולסאר הרוטט, כדי שבסיבובים הגיר האלקטרו-מודולרי שלי לא יאבד אחיזת כביש". אל תנסו להבין). הבדל אחד ניכר, לצערי, יש בין התרבויות.
אבל כמובן שאצלם יש, כמו שסרין כבר אמרה ברהיטות, נקבות. אשרי חולי הקרבורטור ההיפר-קונססטיאלי, כי הם ירשו את הארץ.
לתוך סצינה זאת מגיח בראיין. צעיר בלונדי מלוקק בעל חיבה מורבידית לכריכי טונה תפלים. הוא רוצה להוכיח לעולם את עצמו, את גבריותו, וגם להרוויח קצת כסף בדרך. בימי מיתון, כל דרך להרוויח כסף היא לגיטימית. פרט אולי לנסיון לחבור לכנופייה של שודדי משאיות.
למה לשדוד משאיות? כדי שתהיה הזדמנות להראות עוד כמה פעלולי נהיגה, ומרדפים מרשימים.
מרדפים אלו הם השלד של הסרט. פרט להם, הסרט לא מתיימר ולא מנסה להציע שום דבר נוסף. כן, יש תסריט, שמשום מה חתומים עליו שלושה אנשים, על כבוד, אהבה, ומסירות. תעזבו שטויות. לא בשביל זה תלכו לסרט. ניתן אמנם לומר שמוכרים לנו כאן אשלייה. אין כל כך הרבה מרדפים ומרוצים בסרט. ארבעה-חמישה לכל היותר. אבל פס הקול (הכולל שימוש נאה במכובד ביכולות הסראונד), והעריכה הקצבית גורמים לסרט להראות דחוס בהרבה. "מרתק" היא אולי מילה מוגזמת לסרט כל כך נטול עלילה, אבל אני בהחלט הייתי דבוק למסך, ודומני שכך גם אלו שמסביבי. ניתן אולי להשוות את היצירה לעוגת סופלה. מנופחת, מלאה באוויר, אבל בהחלט טעימה.
אבל לא כנופייה אחת בלבד יש לנו! לפחות שתיים, ועוד מספר חשודים בודדים במעשי השוד המרהיבים. תוסיפו לעיסה גם שוטר אחד סמוי שנשלח ע"י המשטרה וה-FBI (שיתוף פעולה בין הגורמים? נו באמת, ראיתי מספיק סרטים כדי לדעת שזה לא יכול להיות), ואת הגיבור המתאהב באחותו של אחד ממנהיגי הכנופיות (סליחה, צוותים, לא כנופיות) – ותקבלו רקע ללא מעט פעלולים. לא ידוע לי כמה הסרט הזה עלה למפיקיו, אבל סביר להניח שרובו ככולו של הכסף נזרק על מכוניות בעלות בליטות מוזרות, ומכוניות בעלות מיכלי חנקן בתא המטען. כאלו שגם נוטו להתרסק, לעיתים.
לא נראה לי שממון רב הושקע בחזרות רבות של השחקנים. אמרתי "שחקנים"? סליחה, טעות במינוח. יותר מדוייק יהיה לומר "סטטיסטים-בעלי-שורות-דיבור-שקיבלו-תפקיד-ראשי". הם לא באמת שחקנים, אלא אם כן הם משחקים את תפקידן של מכונות הקראת חדשות (ואם כך – הם עושים עבודה מעולה). פרצופים מוכרים לא תמצאו פה, פרט אולי למישל רודריגז, המתאגרפת הצעירה, או לואן דיזל, הזכור בזכות הריגוש שהעניק לנו בגוונים המיוחדים שהעניק בתור רוצח פסיכופאת טוב לב ב-"פיץ' בלאק".
( כתבה מספר 26 – ביקורת גאונית, הסובלת מצרה מוזרה – אומרת בדיוק את מה שאני הייתי אומר אם הייתי כותב את הביקורת, אבל בצורה הרבה יותר רהוטה ומשעשעת…)
השחקן הראשי? בלונדי מלוקק, שראיתם כבר בעבר בתור בלונדי מלוקק, בעיקר ב-"פלזטוייל".
אבל תעזבו אתכם משחקנים. אקשן, מרדפים, vroom, vroooom…!
לא שהסרט נטול ערך מוסף. יצאתי ממנו עם מספר לקחים.
א. "בכביש אל תהיה צודק. תהיה מהיר."
ב. "נהג, אל תחצה חיים."
ג. "תן זכות קדימה למשאיות, אידיוט! הן יותר גדולות ממך!"
אפרופו בלונדי מלוקק...
גבירותיי ורבותיי-אוהבי-הגברים, פול ווקר עלום זה אמנם מלוקק, אבל אישית הייתי מוכנה לתפוס איתו טרמפ אפילו למרכז בקה אל-שרקייה ויש עוד כמה בחורים שלא הייתי מתנגדת להחליף איתם אי אלו הילוכים.
וין דיזל
קודם כל, ביקורת מצויינת. בתור שוביניסט מוצהר לא ציפיתי לרמת הבנה כזאת מ"נקבה" (כלשונך).
דבר שני, לא ראיתי את וין דיזל בסרט הזה, אבל ב"בוילר רום" (חדר דודים?) הוא דווקא היה לא רע בכלל, ובעיתונים הבטיחו שהוא הדבר הבא.
חדר לחץ
(אחלה תרגום).
הי, ביקורת טובה!
הייתי רוצה להגיב על הערה זו. "בלונדי מלוקק" הוא בערך הטיפוס שרוב הבנות, ואני נכללת בזה, היו שמחות לקבל ממנו הסעה… ודבר שני, המשחק מצד פול ווקר וואן דיזל היה מעולה, אבל מה שגורם לך לחשוב שהמשחק היה גרוע הוא התסריט, שגם לא היה בדיוק "גרוע"
הי, ביקורת טובה!
קודם כל לפי דעתי הסרט היה מעולה יותר מהראשון וגם המשחק היה מעולה.
גם לא הייתי מתנגדת לעשות טובה ל"בלונדיני המלוקק"
חן חן, מישהי.
ופתאום אני נזכר שלא ראיתי עדיין את השני. ואני מעז לבוא בטענות שאין מה לראות.
זה יכול להיחשב כספוילר.
המממ....
לא ראיתי את הסרט המדובר, אבל מכל התקצירים והביקורות זה נורא הזכיר לי את סרט הגולשים (במלרע) עם פטריק סוויזי וקיאנו ריבס (ששכחתי את שמו). האם לא מדובר על אותו תסריט עם העתקה לכנופיית מכוניות (שאולי בשנות האלפיים כבר יותר קולי מכנופיית גולשי הגלים של קליפורניה). האם קיבלתי רושם מוטעה? (אגב, די אהבתי את הסרט הנ"ל של קיאנו, שלאנתוני קידיס מה"רד הוט צ'ילי פפרס" יש בו תפקיד אורח קטנטן).
אתה כמובן
מתכוון ל-point break (נקודת פריצה, במפתיע).
אכן סרט חינני שבו ניתן לראות את קיאנו במגוון פוזות רטובות ויבשות.
אם אתה מדבר על
'נקודת פריצה', אז למיטב זכרוני מדובר בסרט לא רע בכלל, עם הרבה יותר עלילה מ'מהיר ועצבני', ואפילו טוויסט בסוף.
אני עייפה
ולכן מודה שלא קראתי את כל התגובות.
לפני שראיתי את הסרט המזעזע הזה תכננתי לעלות לאתר ולכתוב ביקורת ממצה על הסרט,כי חישבתי שאף אחת לא תכתוב ביקורת על סרט כזה
1. התבדתי,בדיעבד.
2. אחרי הסרט ויתרתי על כתיבת ביקורת
3. זה ה-סרט הכי חרא שראיתי בשנה האחרונה
וסימכו עליי,כבר ראיתי כמה חארות השנה
4. ראיתי את הציפורים סופסוף
מי שלא ראתה,לרוץ מייד
ולמה אין יומית על שיר אשיר בגשם?
אוף, סרין, כתבה מעולה!
גרמת לי לחשוב פעמיים אם אני רוצה לראות סרט עליו החלטתי כבר מזמן שאותי – לא יראו שם… לא קורה לי הרבה :)
גם אם אני לא אלך לראות אותו בסוף, נהניתי לאללה מהכתבה!
אני כרגע באתר של ה''וורום וורום''
ואני חייבת לומר שזה ממש משעשע.
מין ספידי גונזלס כזה על סמים, לא שספידי גונזלס לא על סמים בדרך כלל, והוא לא בדיוק עושה קולות של וורום וורום אלא יותר "ברינג דינג דינג די די דינג בים במ במ בם בוום ברריים ב-בום".
נראה עוד כמה זמן אני אחזיק מעמד בלי לסגור את הדף הזה… זה כבר חמש דקות בערך ככה. אני נהנית בנתיים.
אתר שאר האתרים אגב לא בדקתי, זה הכי סיקרן אותי לפי השם שלו ולכן הוא היחיד שבדקתי בנתיים.
על כל מקרה, כתבה מצחיקה כרגיל, סרין.
לדעתי הסרט הזה הוא פשוט חבל על הזמן וגם הבלונד ההוא (לא זוכרת את השם) הוא פשוט חבל על הזמן אז גם אם הסרט הוא לא יפה שווה לראות אותו בגללן .
וגם רציתי לשאול מתי יצא שר הטבעות בארץ ?
כל מה שרצית לדעת על שר הטבעות
ופספסת את ה"מה יהיה":
כתבה מספר 41
(ממש על ההתחלה)
סרטי ההווה, מאובקי האתמול
אין לי ספק "שאתה מהיר.. את עצבנית" יהיה מעולה באולם 1 בגלובוס ת"א. ועוד יותר במערכת הקולנוע הביתיתי, שלי שסובלת כרגע מחסך דיגיטל מ"סטייט פינת מיין"-
עדיין, הבעיה עם סרטים כאלו- שעד כמה שהם מעולים ו"מגניבים" והכל- עוד שבוע יגיעהסיפוק הבא, ויהפוך אותם לעוד משהו שיעלה אבל במדפים הנמוכים בספריות הוידאו.
"המומיה 2" יצא בדויד מאוד מהודר ומושקע. כולם לוקחים אות והיום. אבל עוד כמה זמן? לאף אחד לא יהיה אכפת.
כל דבר שנראה מעולה, ורועש, ומלא במכוניות מתכסחות ומשאיות מתהכפות, יההי סביר עוד שבוע, מפני שיבוא סרט שירים לאוויר גם אוטובוס, גם משאיות, וגם אנג'ילנה ג'ולי אחת- והסרטי םהקודמים יראו משעממים.
ועדיין- הוילווד כל פעם מחדש גורמת לצופים לראות את הסרטים שהיא עושה, למרות שכל אחד לא נבדל מהשני- רק בטיפה יותר רעש, קצת יותר אקשן.
ההבדל ניכר רק במרחק של שנים- "קוד חרב" כנגד "התן"- הינוי המוחלט שח לבין תפיסת האקשן והבימוי בעקבות "מטריקס"-
רק לאורך הנשים רואים הבדל.
אבל עדיין, כולם הולכים לכל מוצר נוצץ , פחות, או יותר.
סרטי ההווה מכניסי הכספים.
אני די בטוחה שיוצרי "מהיר ועצבני" לא השלו עצמם כי הסרט יכנס לפנתיאון הסרטים של המאה. הם כולה רצו לעשות סרט פאן טהור שיתפוס, במקרה הטוב, כמה שבועות ברשימת עשרת הגדולים, ירביץ כמה מיליונים ויאפשר להם להמשיך ולרכוש מוצרי מטבח חשמליים מתוחכמים – עד הסרט הבא. לדעתי, הם הצליחו לא רע.
'רק לאורך הנשים רואים הבדל'?
אני יכול לצטט אותך על זה?
'רק לאורך ה(ש) נשים רואים הבדל'?
שנים.. הבדל.. שגיאות כתיב של אמצע הלילה..
כשכתבתי את זה הייתי מהיר ועצבני.
ואני הייתי בטוחה שזה בכוונה,
זה נשמע מתאים.
אחלה סרט
מתי שראיתי את זה בפרסומת הרגשתי שאני חייב לראות את זה אך מכיוון שאני גר בעיר קטנה אז אין בקניון סרטים טובים אז נסעתי לחבר לראות את הסרט והסרט היה סרט אקשן מדהים לא יעזור לאף אחד זה הסרט הכי יפה שראיתי אפילו שאני לא מחבב סרטים בספות אחרות ואז הסרט הגיע לעירי ואז הלכתי עם חברי לראות את הסרט והוא נרדם והשתעמם אפילו שהוא אוהב את תכום המוטורי ולסיכום לא כל אחד יוהב את זה אפילו עם הוא חובב את תכום המוטוריקה.
קצת אוף טופיק-מירוץ גרוטיאדה
שני סרטוני לוני טונס חדשים שמתקשרים,אפשר לומר, לסרט זה.
חלק 1
http://looneytunes.warnerbros.com/web/all_new_toons/home.jsp?ID=lt_junkyardrun_01
חלק 2
http://looneytunes.warnerbros.com/web/all_new_toons/home.jsp?ID=lt_junkyardrun_02
לצפות ולהנות….
(ולמיטב הבנתי אמורים להיות 21! פרקים, אבל אולי אני טועה. בכל אופן, בטוח שיהיה פרק שלישי שיעלה בימים הקרובים).
חלק ראשון -ענק
במיוחד אהבתי לשחק פונג עם המוח של טאז.
גאוני.
פרק שני
לוני טונס במיטבם.
אוי מיי גוד. ראיתם את החלק ה-3?
http://looneytunes.warnerbros.com/web/all_new_toons/home.jsp?ID=lt_junkyardrun_03
לא משהו מיוחד, למעט הסיום.
כל כך!
אני לא רוצה לספיילר לכם את הסוף, אבל רק אגיד שבפורים הבא אני מתחפש ל…אההה….אחד המנצחים.
ענק!
ולמי שהמחשב שלו מת,
על מה הקטע?
גדול,מדהים.
אתה לא יכול, אני כבר התחפשתי ל… אה, אחד המנצחים.
הסרט מדהים!אהבתי נורא!
וין דיזל משחק במושלמות את התפקיד של דומיניק!!
וין דיזל הוא ה
החדש?
סוף הדרך
זה סרט סוף הדרך!! אחלה של מכוניות ביצועים עולמיים עלילה יפה. זה סרט למי שאוהב מכוניות,למי שלא יכול בלי זה!! לי יש אותו ואני יודעת אותו בע"פ!! סרט שחבל על הזמן!וחוץ מזה רק בשביל השוטר החתיך הייתי רואה את הסרט
מהיר ועצבני
לדעתי זה אחלה סרט, רק שיש
בעיה אחת, שזה מסתובב על אותו ציר.
אני אהיה פשטני וישיר:
ציר?
רוטב סמיך.
שליח-ציבור.
חייבים לעשות פירצה.
ביחד נעשה פרצה
מחר אתם תהיו האיוב הזה!
נו, בטח.
אתה יודע, לא כל כלי הרכב יכולים להיות 4X4
(שלמקו GRAS חושב שהמשפט הזה היה די ברור, אבל ישמח להסביר את עצמו)
פול ווקר!!!
פול ווקר הוא פשוט השחקן הכי חתיך והכי טוב שראיתי בחיים שלי!!!
יש לו את הלוק ואת המוטיבציה ואת כל המאפיינים להיות בסרט הזה!!! הוא עשה את הסרט טוב!!!
אני פשוט חולה על הבנאדם הזה!!!
כמה שתראו את הסרט הזה אף פעם לא ימאס לכם!!!
כמה תגובות:
א) פול ווקר לא יפה. הוא אולי חתיך אבל לפי דעתי יש לו פנים מתלהבות מדי בגלל העיניים הכחולות. ושלא תבינו אותי לא נכון. אמרו לי שאם היה לי שיער בלונדיני ועיניים כחולות הייתי דומה לו.
ב) אני בטוח שלגבי זה שהוא שחקן טוב יהיו פה די הרבה דיעות לצד השני.
ג) עם כל האהבה שלי למכוניות (ויש אהבה) הסרט הזה נמאס עליי עוד מהפעם הראשונה שראיתי אותו.
ובשבילך: !!בא לי לרוץ ערום בשדה חמניות !!בא לי לרוץ ערום בשדה חמניות !!בא לי לרוץ ערום בשדה חמניות !!בא לי לרוץ ערום בשדה חמניות !!!