יש תופעות חריגות בדו"חקו שהן אולי גדולות, אבל לא מפתיעות. סוף השבוע הראשון של 'ספיידרמן 3' היה ענק, אבל צפוי. 'קלוברפילד' היה חריג – ממתי מוציאים בלוקבאסטרים בינואר? – אבל גם את זה אפשר היה לראות בא חצי שנה מראש. אבל פעם בכמה זמן קורים דברים שמצליחים לתפוס גם את הדו"חקואיסטים הותיקים ביותר לא מוכנים, ומשאירים אותי בלי מילים, אלא רק עם שלוש אותיות ושני סימני פיסוק: WTF?!
'Hannah Montana/Miley Cyrus: Best of Both Worlds Concert Tour' הוא לא רק אחד הדברים בעלי השמות הארוכים ביותר שאי פעם נכחו ברשימת שוברי הקופות, הוא גם אחד הדברים הכי לא שגרתיים שאי פעם שהו ברשימה, שלא להזכיר את המקום הראשון. אני קורא לו "דבר" לא משום שהוא סרט רע במיוחד, אלא משום שהוא לא בדיוק סרט.
כדי להסביר מה זה בדיוק 'האנה מונטנה/שמונה מילים נוספות" צריך ללכת הרבה אחורה. קיימת, מתברר, סדרת טלוויזיה בערוץ דיסני בשם 'האנה מונטנה', שאני אמנם לא הייתי מודע לקיומה עד לפני שבוע, אבל בקרב ילדות בנות עשרה-מינוס בארה"ב היא פופולרית יותר מחמצן. ערוץ דיסני, צריך להזכיר, הוא ערוץ שלא תמצאו אף פעם בראש רשימות הרייטינג, אבל יודע לייצר תופעות ענק כמו 'היי סקול מיוזיקל'. בכל מקרה, השחקנית/זמרת בת ה-15 מיילי סיירוס מגלמת בסדרה את הזמרת הפופולרית האנה מונטנה. כדי לזכות גם בחיים נורמליים של ילדה בגילה, הכוכבת הענקית בלילה מתחפשת במשך היום לתלמידת תיכון מהשורה, וככה חיה חיים כפולים, כמו גיבורת על, רק בלי הקטע של הלוחמה בפשע.
מתוקף היותה זמרת, האנה שהיא גם מיילי שרה שירים בסדרה, ומתוקף היותם דיסני, דיסני סחטו כל אפשרות שיווק שבנמצא, והוציאו דיסקים עם שיריה של האנה, ואחר כך גם הוציאו את האנה/מיילי לסיבוב הופעות, שילדות קטנות ירצחו את הוריהן כדי ללכת אליו. זאת לא לגמרי הגזמה, אגב. בחודש שעבר רשת חנויות ערכה תחרות חיבורים, שהפרס הראשון בה היה כרטיסים להופעה של האנה מונטנה. בפרס הראשון זכתה ילדה בת 6 שכתבה חיבור מרגש על אביה, שנהרג במלחמה בעיראק – מה שלא היה נכון, אבל היה יעיל מאוד בשכנוע שופטים. אבל אני סוטה מהנושא.
כדי לתת צ'אנס גם לילדות שאינן מיליונריות וששני ההורים שלהן בחיים למרבה הצער, ובדרך לעשות עוד בוחטה, דיסני עלו על רעיון מקורי יחסית: ההופעה, שבחציה מיילי מופיעה בתפקיד האנה מונטנה ובחצי השני בתפקיד עצמה, צולמה במצלמות תלת-מימד, והשבוע היא הוקרנה בכ-700 אולמות התלת-מימד (שאינם איימקס) הקיימים בארה"ב. זה לא סרט עלילתי, אלא הופעה מתועדת, והקהל בהקרנות מתבקש להתייחס לכך בהתאם – לעמוד על רגליו, לשיר ולצרוח "מיילי תעשי לי ילד" או מה שזה לא יהיה שילדות צורחות בימינו בהופעות. הרעיון היה להקרין את ההופעה המצולמת הזאת במשך שבוע בלבד, וחשוב לציין גם שהכרטיסים לאירוע הקצרצר (שעה ורבע) הזה היו יקרים יותר מכרטיס קולנוע רגיל.
וזה העניין: הם אזלו, הכרטיסים. פחות או יותר כולם, עד האחרון שבהם, לכל ההצגות בכל ימי סוף השבוע. מ-683 בתי קולנוע, הקונצרט של האנה מונטנה הכניס השבוע 29 מיליון דולר. הממוצע הוא 42 אלף דולר לאולם, וזה, לא פחות ולא יותר, ממוצע ההכנסות הגדול ביותר אי פעם לסרט המוקרן בהפצה רחבה. לאור ההצלחה המופרעת הזאת, בדיסני החליטו (אלא מה) לא להפסיק את ההקרנה אחרי שבוע, אלא להמשיך גם לשבועות הבאים. זה לא הסרט הראשון שמהווה תיעוד מצולם של הופעה, אבל אף סרט כזה עד היום לא התקרב למרחק קילומטרים מסכום כזה במשך כל תקופת הפצתו – שלא לדבר על סופ"ש בודד. עוד במחלקת שיאים שהאנה וכו' שברה בקלילות: הסרט שהגיע למקום הראשון כשהוא מוקרן במספר המועט ביותר של בתי קולנוע, וסופ"ש הסופרבול הגדול ביותר אי פעם.
אה, כן – הסופרבול. הסופ"ש שבו נחגג החג הלאומי האמריקאי הזה בדרך כלל חלש מבחינה דו"חקואית, ולא נהוג להוציא בו סרטים חשובים מדי. זאת בדיוק הסיבה שדיסני בחרו בשבוע הזה כדי להוציא את הדבר עם השם הארוך, שקהל היעד העיקרי שלו הוא גם הקהל היחיד שפוטבול ממש לא מעניין אותו. בשנים האחרונות התפתחה מסורת של שחרור סרטי אימה (גרועים) בסופ"ש הסופרבול. זה לא שחובבי אימה לא רואים פוטבול (מה הם, ילדות קטנות?), אלא שסרטי אימה עושים את רוב הכסף בימי שישי בלילה, ועד יום ראשון – שבו נערך המשחק הגדול – הכנסותיהם ממילא צונחות, כך שהמשחק לא ישנה הרבה.
האחים הבמאים פאנג, הכהנים של הונג-קונג, סוגרים השנה מעגל סופרבולי עצוב. בשנת 2002 הם הוציאו את 'העין', סרט אימה לא רע בכלל. למזלם, או לחוסר מזלם, הסרט שבה את תשומת ליבה של הוליווד, והאחים עברו אמריקניזציה – פעמיים; הם יובאו אישית לארה"ב כדי לביים שם סרט, ובמקביל, זכויות הרימייק של 'העין' נרכשו כדי ליצור לו רימייק אמריקאי. הסרט האמריקאי שהפאנגים ביימו היה 'השליחים' הגרוע, שיצא בארה"ב בסופ"ש הסופרבול של השנה שעברה; הרימייק הגרוע (על פי הביקורות) ל'העין' יצא בסופרבול השנה. עצוב כמה שזה היה צפוי: הרבה במאים "זרים" שמגיעים לארה"ב, בעיקר בתחום האימה, עוברים תהליך כזה. מה שעוד יותר עצוב הוא שהבמאים של הרימייק היו דייויד מורו וקסאווייר פאלוד; מלבד העובדה שהם צרפתים ולא הונג-קונגים, הם בדיוק כמו הפאנגים – זוג במאי אימה ששבו את תשומת לב הוליווד בזכות סרט מוצלח אחד ('Ils'), ולכן הגיעו לארה"ב כדי לביים סרט גרוע, בזמן שהסרט המקורי שלהם זוכה לרימייק אמריקאי, שבוודאי יהיה גרוע גם הוא, וכך תימשך לעד שרשרת ה-Suckage.
אז בקשר לסרט עצמו: ב'The Eye' ג'סיקה אלבה מגלמת עיוורת, שעוברת בהצלחה השתלה של עין. בהדרגה מתברר שהעין החדשה עובדת טוב מדי – היא רואה גם דברים שאנשים רגילים לא רואים, כמו למשל, רוחות מתים. העיוורת לשעבר יוצאת לברר מי היתה האישה לה היתה שייכת העין במקור, ומה הסיפור שלה. זה עבד לא רע פעם אחת, כאמור, אבל הרימייק האמריקאי – המבקרים טוענים – פשוט מיותר. הסרט הכניס 13 מיליון דולר, מה שהיה מביא אותו למקום הראשון אלמלא תופעת מונטנה.
'פגוש את הספרטנים' ו'ג'ון רמבו', ששהו בשני המקומות הראשונים בשבוע שעבר, נמצאים השבוע במקומות החמישי והשישי, אחרי נפילה קשה של מעל 60%. 'קלוברפילד', שהיה במקום הראשון שבוע לפני כן, גם הוא ספג עוד נפילה קשה, וירד למקום התשיעי. ובינתיים, '27 שמלות' הצנוע, ששהה במקום השני מאחורי 'קלוברפילד' בזמנו, ירד לפני שבוע למקום השלישי, והשבוע נשאר שם. בלי הרבה מהומה או הייפ, אבל עם ירידות קטנות יחסית, '27 שמלות' צובר הכנסות נאות: עד עכשיו הוא הכניס 57 מיליון דולר, יותר ממה שהספרטנים או רמבו יעשו אי פעם, ולא מאוד רחוק מהישגיו של 'קלוברפילד'. ואם הזכרנו יציבות ונפילות נמוכות, 'ג'ונו' הותיקה עדיין לא הולכת לשום מקום, וההכנסות שלה הגיעו כבר ל-110 מיליון.
שתי קומדיות: 'על גופתה המתה' (אווה לנגוריה מ'עקרות בית נואשות' מתה ביום חתונתה, וחוזרת מהמתים כרוח כדי לסדר את החיים של בעלה לעתיד-לשעבר) ו'Strange Wilderness' (סטיב זאהן וג'ונה היל מנסים להציל את הרייטינג של תכנית הטבע שלהם באמצעות חיפוש אחרי ביגפוט), יצאו השבוע לקולנועים אבל נעדרים מהרשימה. שניהם לא הצליחו אפילו להיכנס לעשיריה. אנקדוטה סטטיסטית: 'על גופתה המתה' הוקרן בפי שלושה בתי קולנוע מאשר הסרט של האנה מונטנה, אבל הכניס פחות משישית. סתם, שתדעו.
בשבוע הבא ייצאו קומדיית האקשן 'Fool's Gold' עם מתיו מקונוהי וקייט האדסון, הקומדיה 'Welcome Home Roscoe Jenkins' עם מרטין לורנס, ו'Wild West comedy Show', שהוא בכלל סרט תיעודי על מסע הופעות סטנד-אפ של וינס ווהן, לכן עד היום לא הייתי סופר אותו בכלל, אבל לכו תדעו. רגע, זה ב-3D?
הרשימה המלאה: המספרים מייצגים את הכנסותיו של הסרט במהלך שלושת ימי סוף השבוע (שישי-ראשון) בארה"ב, במיליוני דולרים. המספרים בסוגריים מייצגים את הכנסותיו הכוללות של הסרט עד היום, במיליוני דולרים.
הייתי אומרת עצוב
אפילו מאוד עצוב.
הבעיה שקורים כ"כ הרבה דברים מוזרים בזמן האחרון שאני לא יודעת כבר איך להגיב.
ביקור התזמורת
לפי מה שהבנתי מרוטן טומטוס שבוע הבא יוצא ביקור התזמורת באמריקה
אני חושב יש לו סיכוי לא רע להצליח יחסית מכיוון שרובו באנגלית ויש לו יחסית הרבה באז מהפסטיבלים השונים נראה מה יהיה
''פופולרי יותר מחמצן''
פעם ראשונה בחיי שממש הרגשתי צורך להשתמש ב
.
דווקא ראיתי פעם בערוץ ''E'' איזו תוכנית שאמרו בה שהאנה מונטנה הזאת
זאת הסדרה בעלת הרייטינג הגבוה ביותר בארה"ב (אחרי אמריקן איידול).
ממש לא נכון.
חנה לא לבד,
גם U2, האגדה האירית שמייצרת לאחרונה מוזיקה נועזת, חכמה ומרגשת כמעט כמו זו של מונטנה, תיעדה את מסע ההפועות האחרון שלה בדרום אמריקה באמצעות מצלמות סטריאו. עד עכשיו התוצר הוקרן במס' מוגבל של קולנועי IMAX וקיבל ביקורות די משבחות.
טרנד חדש, או שמא מוטציה של מושג ההופעה החיה?
אה, ושכחתי להגיד – דו"חקו נפלא. כ"כ הזוי שזה פשוט עצוב.
מה כל כך עצוב?
כלומר, מה שקרה ל'העין' הוא עצוב. אבל אני מניח שהתייחסת להאנה מונטנה. כאמור, אני אפילו לא שמעתי עליה עד לפני כמה ימים, אז אין לי מושג עד כמה היא, התכנית שלה וההופעה שלה טובות או גרועות. אני מניח שהמוזיקה שלה היא לא פאר היצירה – ועדיין, מה כל כך רע בזה? תרבות הפופ והרייטינג דוחפת לילדות קטנות דברים הרבה יותר גרועים מהופעה של נערת-דיסני (מה שאומר, תכנים פוליטיקלי קורקט וידידותיים לכל המשפחה). אז במקרה הרע, זה הרע במיעוטו.
מה כל כך עצוב?
מחזק.
מה כל כך עצוב?
כ"כ עצוב שילדה בת שש כותבת שאבא שלה מת, פור קרייסט סייק, בשביל לזכות בכרטיס להופעה של האנה ג'ואנה. בכלל, התופעה הזאת של גרופיות בחיתולים ואייקונים מטומטמים שסוחפים את כל המדינה (אהמ, דורה, אהמ) די עושה לי בחילה.
"די, כואב לי באינטלקט".
לא שיש לי סימפטיה כלשהי לניג'סית המטומטמת שנושאת את שמי
אבל יש משהו מגניב בזה שהיא כבשה את העולם בעשור שטוף סקס וקוואי בלי שיש בה שום דבר יפה או חמוד. וכמו שברברה ארנרייך הזכירה (בהקשר של אופנת "הנסיכות" של דיסני), היא פוליטיקלי קורקט במובן הטוב של המונח. האייקונים שמיועדים לגילאים מאוחרים יותר — נניח שש, במקום שלוש — כבר מלמדים את הילדות שיעורים די מפוקפקים במיניות נשית.
(המאמר של ארנרייך, למעוניינים:)http://www.thenation.com/doc/20071224/ehrenreich
חיפשתי קצת ומצאתי קליפ של אחד השירים שלה
האמת, לא רע!
http://www.youtube.com/watch?v=KUuXq9KsYHc
וואו
יש לה ממש תסרוקת אייטיז. זה חזר לאופנה, הדבר הזה?
למרבה הצער
אנשים שלא חוו את אפנת שנות השמונים על בשרם, חושבים שמגניב לעשות לה מחווה (ע"ע טוקיו הוטל). כאילו לא סבלנו מספיק מתסרוקות אפרו ונעלי פלטפורמה לפני עשור, כשהיה אפנתי לעשות מחווה לסבנטיז.
אכן, מסרים חביבים לכל המשפחה. לא נורא, חוץ מזה שהיא רזה להחריד.
היא בת 15
נראית קצת יותר, אבל בכ"ז בת 15, בגיל הזה זה טבעי לחלוטין להיות רזה להחריד, מנסיון.
אני , כך אומרים, רזה יותר, על אף שאני לא אנורקטי.
היא לא נראית לי רזה "להחריד". המשקל הנמוך שלה הרבה פחות חשוב בעיני מהעובדה שיכולת השירה שלה, עד כמה שאפשר להסיק מהקליפ שהקישור מוביל אליו, די בינונית.
מה כל כך עצוב?
לא התייחסתי רק להאנה מונטנה (שאגב, דיברתי עם מישהי שראתה את התוכנית. היא אמרה שזה גרוע. מאוד גרוע).
דיברתי על כל הדברים הנוראים שצוינו בדו"חקו, כולל "העין", וכולל הרשעות של תאגיד דיסני תאב הבצע שמשחית את הילדים שלנו במוצרי פופ חלולים, מה שמזכיר לי גם את הסרט של "בראץ" שיצא בקיץ וגרם לי להתחלחל באותה המידה.
שוב - מה עצוב, ואיפה הרשעות?
קודם כל, 'בראץ' הוא לא סרט של דיסני.
עכשיו, דיסני הם לא צדיקים גדולים ולא משרד החינוך. כמו כל חברה אחרת, הם רוצים להרוויח כסף. במקרה הזה, הם מרוויחים אותו, והרבה ממנו, על ידי הפצה של סדרה וסרט שפונים לילדים. הם לא מנצלים את הילדים האלה מינית. הם לא מנסים לגרום להם לעבוד את השטן או את זינו שליט הגלקסיה. הם אפילו לא דוחפים להם מסרים לא יפים, כי הם דיסני. האנה מונטנה היא מוצר פופ חלול? סביר להניח שכן. אבל מוצרי פופ חלולים הם מה שילדים אוהבים. מעטים מאוד הם האנשים שבגיל 11 קראו את טולסטוי וצפו באינגמר ברגמן. המוצרים של דיסני הם ממוסחרים עד קצה האוזן המצוירת, אין ספק, אבל לפחות אפשר לסמוך עליהם שיהיו לא מזיקים. אז מה כל כך רע בזה? האלטרנטיבות, כמו שכבר אמרתי, הרבה יותר גרועות. את מי היית מעדיף שהבת שלך תעריץ, את האנה מונטנה או את בריטני ספירס?
שוב - מה עצוב, ואיפה הרשעות?
תוכניות לילדים, גם אם הן אינן אלימות אך הן מטומטמות, יכולות לבצע נזק גדול יותר.
לידיעתך, יש גם תכנים לילדים שיכולים להיות הרבה יותר מעשירים מהאנה מונטנה.
הבעיה האמיתית הוא הפיכת חינוך הילדים למשאבת כסף ענקית שבבסיסה הרצון להרוויח.
זה לא חינוך, זה בידור.
ומה בדיוק מונע את הילדים מללכת לספריה, לזפזפ לערוץ דיסקברי או לשחק משחקי חברה?
טוב, קשה לי להגן על תכנית שלא ראיתי.
אבל עד שאני לא אראה, הנוכחות שלה במקום הראשון נראית לי הרבה, הרבה פחות עצובה מזה ש'פגוש את הספרטנים' היה שם בשבוע שעבר.
שגם אותו עוד לא ראית.
אכן.
שגם אותו עוד לא ראית.
האקסיומה הפשוטה של 'אי אפשר לשפוט משהו שלא חווית' עובדת רק עד לרמה מסויימת- רד פיש לא צריך לראות את 'פגוש את הספרטנים' כדי לדעת שהוא גרוע (מנקודת מבטו הסובייקטיבית לחלוטין, כמובן)- מספיק שהוא ראה 2-3 יצירות קודמות של אותו במאי שהוא תיעב כדי להיות בטוח ב-99.9 אחוז שהסרט הזה לא יהיה טוב במיוחד (זה לא אומר כמובן שאם אותו הצוות יבחר בז'אנר אחר לגמרי אפשר יהיה להניח שהוא גם כן מחרבן בלי לראות אותו, אבל כמה סרטים בז'אנר הצר של 'פארודיה על סרטים שיצאו לאחרונה עם מינימום של עלילה מקשרת' צריך לראות לפני שאפשר להעביר שיפוט מראש? לדעתי מספיק אפילו אחד).
כל העסק הזה הוא תגובות לסרטים שלא ראינו.
עוגיות שוקולד לא ראה את האנה מונטנה לפני שהחליט שזה עצוב שהוא הגיע למקום הראשון, ואני לא ראיתי את הספרטנים. כל אחד מאיתנו עשוי לשנות את דעתו אם וכאשר הוא ייראה את הסרט. אני לא באמת יכול לטעון אבסולוטית ש'פגוש את הספרטנים' סרט רע עד שלא ראיתי אותו, אבל מכיוון ש-97% (על פי "עגבניות רקובות") מהמבקרים חושבים ככה – והטריילר היה, לדעתי האישית מאוד, זוועתי – יש סיכוי טוב מאוד שזו תהיה גם דעתי.
כל העסק הזה הוא תגובות לסרטים שלא ראינו.
מכיוון שלא במדע מדוייק עסקינן אלא בביקורות סרטים נשמע סביר, אולם מעניין לדעת האם העסק עובד גם בכיוון ההפוך, כלומר סרטים שמיטב הפרשנים, לשיטתך, גמרו עליהם הלל אכן נוטים שלא לאכזב באותה רמה של סבירות?
הנה כתבה שקראתי לא מזמן ודי קשורה לנושא שאתם מדברים עליו
גם שם מוזכרת "האנה מונטנה" כדוגמה להשחטת הנוער:
http://www.flick.co.il/movies/17.html
שחיטות!
הכתבה הזאת היא שטות. לא חסר על מה להתלונן בקשר לטלויזיה לילדים היום, אבל להשוות כל דבר ל'שאלתיאל קוואק' זו לא הדרך. יש הרבה זבל היום, והיה הרבה זבל פעם. ועדיף שמי שרוצה לתת דוגמה לשפה גבוהה ילמד לכתוב כמה מילים רצופות בשפה כזאת בלי צירופים ביזאריים כמו "היני דווקא כן מצטער".
בעוונותי, על ''האנה מונטנה'' שמעתי בפעם הראשונה פה בדוחק''ו.
ואין לי מושג כמה היא רעה או טובה. מצד שני, האלצהיימר עוד לא כל-כך מתקדם אצלי, ואני זוכר טוב מאוד איזו סדרת טלוויזיה עיצבה את עולמו של דור שלם (מונח מאוד רופף שמתייחס לאנשים בין גילאי 8 לעשרים ומשהו). היא לא היתה אף אחת מהסדרות שמופיעות בכתבה. קראו לה "בברלי הילס 90210". ולמרות שכאמור לא היה לי מושג מה זה "האנה מונטנה" עד לקריאת הדוחק"ו הנוכחי, אני מרשה לעצמי להטיל ספק גדול אם הגברת יכולה להתחרות במנת הפיגור השכלי השבועי שסיפקה הסדרה הנ"ל.
הנה כתבה שקראתי לא מזמן ודי קשורה לנושא שאתם מדברים עליו
וואו, זאת אחת הכתבות הכי מטומטמות שקראתי אי פעם. הכותב פשוט טוען דברים כ"כ לא לוגיים, ובשפה גרועה כ"כ! והוא עוד מתלונן על השחתת הנוער?
זו כתבה?
זה גיבוב מילים עילג ודלוח, מופת לגרפומניה. לא כתוב ב"כתבה" הזו כלום, פשוט כלום. אפשר לתמצת אותה למילים "פעם היה יותר טוב. שאלתי מגניב, סדרות חדשות זה קקי". זה, חברים, הוא כל המאמר. אין טעם להיכנס ללינק אם קראתם את מה שכתבתי.
אני מסכימה, בערך. אבל יש נקודה אחת בה אני חייבת להסכים איתו:
בניגוד לליהוק על פי מראה שפושה בתחום המשחק היום, פעם אכן שחקנים לוהקו לפי איכות משחקם, ושאלתיאל קוואק מדגימה את העניין באופן מופתי: האם מישהו באמת חושב שחפי היה יכול להשיג תפקיד משמעותי בהאנה מונטנה?
הנוער של היום...
לפני עשר שנים בערך דור שלם קבל כנגד התכניות הנוראות שיש לנוער "היום" (פאוור ריינג'רס, למשל) לעומת אלה שהיו פעם (דרדסים). ועשר שנים לפני כן קבל מישהו שמה זה השטויות האלה שמחדירים לילדים (דרדסים) כשפעם היו תכניות בעלות ערך (קישקשתא). ועשר שנים קודם, נשמעה הקובלנה שילדים יושבים ותופים בתכניות טלויזייה מטופשות (קישקשתא) במקום לשחק עם חברים שלהם בשכונה ולהיות אקטיביים.
איך זה שכל כך הרבה אנשים עוד לא הפנימו את העובדה ש"הנוער של היום" תמיד נאמר על ידי אלה שבעבר היו אותו הנוער שזה נאמר עליו?
לא רואה האנה מונטנה, אבל מאוד נהניתי מליזי מגוייר בזמנו, ונראה לי שזה בערך אותו החרא. ובכלל, ילדה שלמרות שהיא כוכבת פופ ענקית מתעקשת ללכת לבית הספר ולחיות כאחד האדם – לא נשמעת לי כמו הדוגמה הכי משחיתה לנוער שיש בנמצא.
ואגב, המון בני עשרים ומשהו מסטוליים הלכו לראות האנה מונטנה, רק בגלל שהשילוב של להיות מסטול ביחד עם משהו ב-3 מימדים, נראה להם מנגניב לאללה.
אבל את חייבת להודות
שהבידור של היום קצת יותר מונע תקשורת חברתית. World of Warcraft ממכר בערך פי 1337 מקישקשתא. ושאני לא אתחיל על כמות הזמן שאח שלי מבלה בצפייה בהישרדות של ערוץ 10.
למה?
ראשית, נדמה לי שיותר ויותר משחקים הופכים להיות משותפים – משחקים בקבוצות. אז כן, זה מול המחשב ולא פנים אל פנים, אבל זה בוודאי לא מונע תקשורת חברתית.
שנית, ילדים עדיין מבלים המון זמן בבית הספר, עם בני גילם.
אפשר גם להתווכח על מידת התוקף האמפירי הפשוט של שני הטיעונים שאתה מעלה כאן – שבידור בימינו ממכר יותר ושבגללו מבלים יותר זמן בצריכת בידור – אבל בשביל זה צריך נתונים, ונדמה לי שלשנינו אין אותם מולנו.
בידור בימינו הוא תוצר *קפיטליסטי*
של *תאגידים* שחלקם *אמריקאיים* ולכן הוא רע.
אמרתי את כל מילות הקוד, אני לא צריך לנמק.
אתה מתבלבל בסוג הביקורת, נדמה לי.
רוב האנשים שאומרים "אוי ויי, הנוער של היום" אינם דווקא חלק מהשמאל הכלכלי-תרבותי ולא מונעים מהביקורת שלו על הקפיטליזם. ההפך, נדמה לי: חלקם הגדול הם דווקא שמרנים.
אולי אני מתבלבל ב*אומרי* הביקורת,
אבל חי זקני הוירטואלי שמספיק פעמים שמעתי ביקורת טלוויזיה ואחרות שהסתכמה ב'זה מוצר אמריקאי שמופק על ידי תאגיד קפיטליסטי ולכן הוא רע'.
זאת פעילות שלא יוצרת קשרים בעולם האמיתי בד''כ.
אבל אפשר להגדיר אותה כפעילות חברתית. התכוונתי ספציפית למשחקים ש"מנסים" להדביק אותך למסך 8 שעות ביום.
חוצמזה שבליזארד (שמבוססת בארה"ב ונרכשה לאחרונה ע"י תאגיד אקטיוויז'ן) הכניסה השנה משהו כמו מיליארד וחצי דולר מהאנשים המסכנים שהם משעבדים.
אני לא מסכנה,
אני shadow priest בדרגה 63.
אם כך,
אני מקווה שתיבת המייל שלך מוכנה למגוון ההצעות שבוודאי תקבלי.
ממש ממש לא מסכימה
דיסני אולי לא דוחפים מסרים אלימים, בוטים או אנטי-משפחתיים, כי הם דיסני. הם כן מקדמים בצורה לא ישירה הרבה מסרים שבעיני הם פסולים, בעיקר מסרים שוביניסטיים. הדמויות הנשיות שלהם כמעט תמיד יפות ופאסיביות וסכריניות (חוץ ממולאן, אולי), ושאיפתן בחיים היא חתונה.
יש גם כמובן את כל עניין התאגיד-מרושע והילדים שעובדים בסדנאות זיעה (ככה אומרים את זה בעברית?), אבל זה כבר חורג מתחום הדיון.
וילדים בני 11 יכולים להנות מתכנים אינטיליגנטיים. אולי לא טולסטוי, אבל ז'ול ורן ומיכאל אנדה הם בהחלט אופציה.
אז בריטני עדיפה?
תעזוב את בריטני בשקט! הוהו!
אולי עוד 11 שנים
כשיהיה עשור למותה (כמה עוד אפשר לנסות בלי להצליח?).
אחרי פרק ב-true hollywood story וסרט טלויזיה בשבת בבוקר. אולי היא תחשב לאייקון.
אז בריטני עדיפה?
לא.
אבל לא טענת כאן כלום.
עם כל הכבוד, רדפיש, בירה נשר?
נניח ש"האנה מונטנה" עדיפה אלפי מונים על בריטני ספירס. איך הדבר מוכיח שהמסרים שהסדרה מעבירה מתאימים לילדים קטנים?
זה לא - ומעולם לא טענתי את זה.
טענתי ההיפך. האנה מונטנה (סביר מאוד להניח) עדיפה על בריטני ספירס מכיוון שהמסרים שלה מתאימים לילדים. ואני מניח שהמסרים שלה מתאימים לילדים כיוון שהיא מוצר של דיסני. מישהי טענה שסרטי דיסני כן מכילים מסרים שהם לדעתה פסולים (למרות שהיא התייחסה בעיקר לסרטים מלפני עשרות שנים, לא לסרטים מהשנים האחרונות), אבל אפילו אם אפשר למצוא כאלה אם מחפשים, כל מה שתמצא בסרט של דיסני יהיה הרבה הרבה פחות גרוע ממסרים בנוסח "תתנהגי כמו זונה וכולם יאהבו אותך" שהם מקבלים מבריטני ודומותיה.
אה, בסדר. אני מצטער, אני לא בפוקוס.
אז אני מבין ש:
א. חתונה זה דבר רע ולא טוב לשאוף אליו (לפחות לא בעיקר)
ב. יש בכלל ילדה/נערה/אשה כלשהיא ביקום שלא חלמה ודמיינה אף פעם את החתונה שלה? (או לפחות את השמלה)
אני חושב שהכוונה היא
שנראה שחלק מהדמויות של דיסני לא שואפות ליותר מחתונה. מצד שני, אני לא משוכנע עד כמה יהנו הילדים מסרט על סינדרלה ותקרת הזכוכית.
אז אני מבינה ש:
א. חתונה זה לא דבר טוב ולא דבר רע לילדות בגיל 6, כי זה מאוד לא רלוונטי להן. מה שרע שמהטרה של הגיבורות הנשיות בסרטי הילדים היא בד"כ למצוא את אבר החלומות, ולעומתם לגברים יש כל מיני מטרות מעניינות אחרות.
ב. ברור שיש. אפילו בין הבנות האלה יש תחומי עניין שונים ולא כולן מתעניינות בחתונות ובילדים. כמו שאמר אריך קסטנר: "יש כאלה שאוהבים נקניק ויש כאלה שאוהבים סבון ירוק".
אבר החלומות? זה פרוידיאני?
להיפך,
ברוב סרטי דיסני הגברים הם רק קישוט, הם בכלל לא חלק מהעניין.
שזה אומר שכל הדמויות שם שטוחות, בלי הבדל מין וגזע.
אז אני מבינה ש:
עוגת גבינה. לא נקניק.
לא, לא, בטוח נקניק
זה המשפט האהוב עליי מילדותי וחוץ מזה, הלכתי עכשיו לבדוק. יכול להיות שיש לך את התרגום החדש.
ואנחנו מדמיינות את שמלות החתונה שלנו
כי אנחנו מתוכנתות לזה גנטית, לדעתך?
הבנת די נכון
א. זה בסדר לשאוף לזוגיות יציבה, בין שאר המטרות בחיים. זה לא בסדר (לדעתי האישית) לשטוף את המוח לאחד המגדרים כך שישאף לחתונה מגיל חמש, כשלא במקרה מדובר באותו המגדר שפעמים רבות נפגע מהחתונה: קודם כל, לפחות ביהדות החתונה איננה שוויונית ומדובר במכירת האישה לגבר. פגשת פעם אישה (יהודיה) שניסתה להשיג גט ברבנות? זה סיוט שלא יתואר. דבר שני, כמה גברים אתה מכיר שהפסיקו לעבוד והקריבו את שאר שאיפותיהם בחיים אחרי שנולדו הילדים?
ב. נעים להכיר. מעולם לא תיכננתי שום דבר שקשור לחתונה שלי, אפילו לפני שהגעתי לגיל שבו הבנתי שאני מתנגדת עקרונית למוסד הזה.
בעצם, יש יוצא מן הכלל אחד – כשהייתי בתיכון, ידיד טוב ואני תיכננו להתחתן סתם בשביל הקטע, כדי שכשכל המוזמנים יגיעו נוכל להכריח אותם לשמוע מטאל כל הערב. זה נחשב?
וזהו, סליחה על האוף-טופיקיות הבולטת.
הבנת די נכון
אני מכיר שתי נשים יהודיות (קרובות מדרגה ראשונה) שניסו להשיג והשיגו גט ברבנות.
לא היה סיפור גדול בכלל ובטח לא סיוט.
אני מאמינה שהיא מתכוונת למקרים,
בהם הבעל לא מוכן לתת גט, ואז מתחיל הסרט.
אני מאמינה שהיא מתכוונת למקרים,
אז או שהיא לא כתבה את מה שהיא התכוונה או שהיא לא התכוונה למה שהיא כתבה.
זה קצת
, אז רק הערה קצרה -
הסרט הוא כמעט בדיוק אותו סרט במקרה שהאישה לא מוכנה לקבל גט. בלי הסכמה של שני הצדדים אין גירושין.
"היתר מאה רבנים", שמאפשר לגבר להתחתן מחדש בלי להתגרש מאשתו, ניתן לעתים נדירות ביותר.
הבנת די נכון
א. אין שום דבר רע בלשטוף את המוח מגיל 5 שחתונה עדיפה יותר מאשר להתייחס לחבר/גוף שלך כמו אל גרב.
ב. לפי היהדות, המשמעות היחידה של "מכירת האשה לגבר" היא שהגבר מחויב (לנצח כמעט) לדאוג לאשה לאוכל+לבוש+בית+תכשיטים+ילדים+הבאת ילדים+מימון השכלה לילדים ועוד כמה דברים ששכחתי. האשה מצדה מחוייבת להיות נחמדה לבעלה. (אגב, בזה הפולנים מקלים, אצלם גם בזה אין צורך).
ג. זה שהרבנים לא עושים מספיק להקל על מסורבות גט- אני מסכים.
אבל שתדעי: יהדות=/=רבנים.
ד. שמת לב שבכוונה או לא, גם את דימיינת את עצמך בחתונה? תאמרי לגבר את המלה "חתונה" 80 פעם, והוא לא יראה מה הקשר שלו לזה.
זאת הברירה? חתונה או גרב?
לפני שאתה מקבל את ההתקפות שמגיעות לך על ההצהרה הזאת, אני מבקש להפסיק את האוף.
אולי הם לא קוראים טולסטוי, אבל הם לפחות רואים האחים כהן.
כן! מקרה שהיה כך היה:
לפני כך וכך שעות קבלתי את ספר המחזור שלי. היו לא מעט סעיפים בינהם "סרט אהוב" (באופן אירוני, לחובב הסרטים הכי גדול בשכבה, AKA אני, אבד סעיף הסרט אהוב). לאחד מהילדים, דווקא לא מהילדים הכי בוגרים בכיתה, ומעט ערס, רשם בסעיף הסרט האהוב את "ארץ קשוחה". כן! ילדים רואים סרטים של האחים כהן! וכאלה טובים! ואוהבים את הסרטים האלה! מיותר לציין שבאותו הרגע רציתי לחבק אותו, כן?
מתוך סקרנות
איזה סרט היה מופיע אצלך?
אותו סרט שהופיע אצלך במקום ה-53 ברשימה.
(אלוהים אדירים, זה כיף להשמע כמו דמות מסרט אימה פסיכולוגי!)
כן, שיקגו. זה מצחיק, כי אז היו יכולים להופיע שלושה סרטים זוכי אוסקר בסעיף הסרט האהוב: החברה הכי טובה שלי בחרה את "שייקספיר מאוהב", הילד ששאני רוצה לחבק אותו בחר את "ארץ קשוחה" ואני הייתי יכול לבחור את "שיקגו". למען האמת, רוב הילדים בחרו סרטים שקיבלו ביקורות טובות כאן.
האמת שהוא ירד למקום 70
דרושים לי כמה חודשי עבודה טובים כדי לעדכן את הרשימה באופן המפורט שהייתי רוצה. עד אז, הנה הרשימה החדשה נטו:
http://my.area.co.il/view.php?siteid=38980&jet=page&menuid=478497
זה גם מעורר אצלי תהיה
כשערכתי את הרשימה המקורית, לפני שש שנים, שמתי לב שאחוז גבוה של הסרטים יצאו משנת 1980 ואילך. כלומר, הסרטים שהכי השפיעו עלי היו כאלה שיצאו פחות או יותר בימי חיי. זה תואם את "תאוריית שלושת העשורים" שלי, לפיה רשימת כל הזמנים של ארגונים גדולים (למשל AFI) תגלה תמיד נטיה לטובת סרטים שיצאו לפני שלושה עשורים. זאת מכיוון שגילם הממוצע של המצביעים הוא 30-60 והם נוטים יותר להצביע לסרטים שיצאו בצעירותם ולא לכאלה שכבר נחשבו לקלאסיקות לפני כן, או שיצאו לאחר שהקולנוע המשיך באבולוציה הטבעית שלו. נכון ש"האזרח קיין" עדיין מקום ראשון, אבל ברשימת 100 שנים 100 סרטים המעודכנת, יש רוב לשנות ה-70, כאשר ברשימה הקודמת, שנות השישים כיכבו.
הגיל שלך, העט המרקד, הוא פחות או יותר חצי מגילי. עד כמה שעוד קשה לי להפנים שיש אנשים שנולדו לאחר רצח רבין ולא לובשים חיתולים, מסקרן אותי באמת איך נראית ההיסטוריה של הקולנוע דרך עיניו של בן 12. חלק גדול מהסרטים שאהבתי כשאני סיימתי יסודי, היו כאלה שראיתי אין ספור פעמים בוידאו (הגוניס, מי הפליל את רוג'ר ראביט, הנסיכה הקסומה). היום, כשיש יותר סרטים זמינים לצפיה ביתית, אין לקלטות הישנות ששוכבות בארון ורואים בשבת בבוקר כשההורים עוד ישנים, את אותה חשיבות.
ביום העצמאות, שודר בגלי צה"ל מצעד השישים של החיילים. זה אומר שאלפי בני 18-21 בחרו את השיר הטוב ביותר בתולדות המדינה. אני לא יודע מה יותר הפתיע אותי, זה ש"הרעות" (אמא שלי הייתה בעדו) היה מספיק מוכר בכדי להגיע למקום הראשון, או זה ש"עניין של זמן" נחשב קלאסיקה. אותו דבר לגבי סרטים. אני רגיל לקבל את "הנסיכה הקסומה" ו"האחים בלוז" כקלאסיקות מודרניות שגדלתי עליהן. מסקרן אותי מה יחשב קלאסיקה בעיני מי שהסרטים האלה כבר מוכרים כקלאסיים מלפני שהחל להתעניין בקולנוע.
חס וחלילה שאני מזלזל,
אבל הרבה אנשים אומרים על סרטים שהם טובים לפי משל 'המלך הוא עירום'. יש ילדים בני 11 ופחות מאוד אינטליגנטים, אבל הרוב לא יבינו סרט של האחים כהן כמו שהאחים כהן רצו.
בכל מקרה, להודעה של רד פיש, אז אתה צודק במאה אחוזים, ואני עוד יותר לא מבין מה השנאה הכל כך גדולה לדיסני. דבר ראשון, דיסני עיצבו הרבה מתפיסת העולם של רובנו, בעזרת סרטים ומרצ'נדייז, והם גם לא עשו זאת בדרך רעה.
מוזר לי ששונאים חברה שבכלליות עושה דבר טוב.
אתם עושים לי שמח.
אני גם לא מבין את השנאה הזו של השנים האחרונות. אז סרטי דיסני הם לא כמו שהיו פעם, אז מה? רוב הסרטים החדשים שלהם הם מצוינים והפחות טובים הם מעטים, איפה ההידרדרות?
אני דווקא מבין את השנאה לדיסני.
היא לא נובעת דווקא מההתדרדרות באיכות הסרטים שלהם (למרות שזה בטח לא עזר), אלא מתפיסת העולם שהם מקדמים – סכרינית, מסחרית להחריד, צינית מאוד.
אישית, טרם גיבשתי את דעתי הברורה (למרות כמה הודעות שפירסמתי כאן בנושא), אבל בגדול, אני יותר נגדם מבעדם.
דווקא חשבתי שאחרי השילוב עם פיקסאר...
דיסני כבר לא הולכים לעשות המשכונים לוידיאו.
שזה בעיקר המקור לתלונות בנוגע למסחריות שלהם, לא?
הם באמת לא
הם הולכים להוציא את סדרת ה"פיות", סדרת סרטי ישר-ל-DVD שעושה רושם ממש רע, אבל עם ההמשכונים המבזים לסרטים קלאסיים הם הפסיקו. לפחות בינתיים.
מצד שני, המיסחור של דיסני רחוק מלהיות מוגבל לסרטי המשך בלבד.
''פיות''? אתה מתכוון ל'טינקרבל'?
אבל… רגע, זה לא היה אמור לצאת בסוף כסרט קולנוע?
לא
לא המקור היחיד.
יש להם סדרות על גבי סדרות של ספרים, חוברות, קלפים, צעצועים, סדרות טלוויזיה ועוד ועוד. הרוב היה – בימי אייזנר הזכורים לרע – ברמות של זבל לא ראוי לצריכה. בימינו, אני קצת פחות מעודכן.
לפחות בניגוד לבראץ ושות'
לא נראה מהקליפים שהגברת מעודדת את עדר מעריצותיה הצעיר להתלבש כמו יצאניות מיניאטוריות.
מה כל כך עצוב?
כן, יש סדרה יותר נוראה, בשם "טרוליות". אני פשוט אניח לשיר הפתיחה לדבר במקומי:
"שימי ליפסטיק,
קחי ת'לפטופ,
הקניון פתוח נון סטופ."
"נעליים, פלאפונים,
זה הזמן לצאת לשופינג."
אני מניח ששיר הפתיחה אומר הרבה יותר מנערת פופ מטקסס.
_________________________________________________________ העט המרקד, עדיין מגן על עמו.
למה עצוב? אני ממש שמח מהתוצאות
(ככה זה כשאתה מעריץ של דיסני)
או, אני מכירה את הסדרה הזאת!
היא משודרת בארץ, נראה לי בניקולדיאון או ערוץ שש או משהו כזה. אפילו ראיתי פרק שלה.
איזה אושר, אני מרגישה כל כך חכמה עכשיו.
גם אני מכיר אותה!
היא משודרת בערוץ הילדים, והיא לפחות טובה משאר הסדרות הקומיות של דיסני ומצחיקה יותר.
זה עושה ממני מדען?
הסופ''ש הכי הזויי
רק באמריקה!!! חחחח אבל דיסני האלה גאוני שיווק ,לגיגי אבראהס יש מה ללמוד עוד,הגב קולברפילד עוד יזכר לדורות ולא בגלל הפתיחה הכי גדולה לינואר,הסרט פשוט התמוטט לחלוטין אחרי סופ"ש אחד.
אני לא אומר שרד זלזל בסדרה...
אבל השתמע מדבריו שאלו אחת מסדרות הזבל שבני גילי אוהבים.
אני לא אומר שזה אנה קראנינה, אבל זה גם לא זבל מעופש. בעקבות היותי ילד (כן, אני קטן בבערך 20-10 שנה מכם. deal with it) צעיר, הספקתי לראות האנה מונטנה כמה פעמים. זו לא פסגת היצירה של דיסני, אבל זה משהו. סיטקום כמו שסיטקום צריך להיות.
למרות שהקונספט של הסרט הוא די גרוע. כמו הסרט המתיימר- להיות איכותי "אחלה, אני פאקינג צלמתי את זה".
הו, אחותי רואה את הדבר הזה.
סדרה חמודה, בסך הכל. לא חכמה מי יודע מה, אבל גם לא מטמטמת. סדרת דיסני כזו.
זה ממש סדרה מוקרת בארה''ב
היא נורה מפורסמת בארה"ב. הסדרה והשחקנית. כל הזמן היו לה פרסומות וגם לדיסק של הסדרה. חוצמזה, אני חושב שהיא גם בין ב-20 קטינים הכי עשירים בארה"ב (ואם לא אז עכשיו בטוח).
שאלה למי ששמע על היי סקול מיוסיקל -
האם זוהי סדרת טלויזיה (+ סדרת המשך) או שזהו סרט טלוויזיה בודד (+ סרט המשך)?
תודה מראש,
ביזמונד השפן
סרט טלויזיה בודד +המשך
ההמשך השני, אגב, ייצא כבר כסרט קולנוע, לקראת סוף השנה.
סרט טלויזיה בודד +המשך
דרך אגב, האבא של האנה מונטנה בסדרה הוא האבא האמיתי שלה והוא זמר קנטרי מוערך ומפורסם בארצות הברית. אני חושב שקוראים לו בילי סיליס או משהו כזה.
היא גם יצאה לסיבוב הופעות בכל רחבי ארצות הברית, ומחירי הכרטיסים היו בשמיים באופן מגוחך, אני מדבר על 2000 דולר לכרטיס.
ולפני שבועיים נער בן 16 שכנראה לא מאוד מחבב אותה
החליט לבצע קמיקזה לתוך קונצרט שלה בלאוזיאנה. לגב' מונטנה שלום.
http://www.cnn.com/2008/US/01/25/flight.incident/
סרט טלויזיה בודד +המשך
מוערך??!!
http://www.youtube.com/watch?v=3EebObs-vC0
מוערך??
סרט טלויזיה בודד +המשך
בילי ריי סירוס?
הוא הכניס את פג וקלי באנדי להריון לא?
אז שניה,
קלוברפילד – הצלחה או לא?
(ואני משום מה מרגיש חובה לציין שהסרט, לדעתי, מדהים).
למש''א
חרא סרט! (נימוק בביקורת)
וכן, הוא הצליח, למעשה הוא כיסה את עלותו כבר בשבוע הראשון שלו.
בהקשר הזה, מעניין מה עלה יותר.
הפקת כל הסרט עם המצלמות הביתיות, או הפקת הטריילרים ופיתוח הבאז.
לא מתפרסמים נתונים על זה,
אבל אני חושב שבמקרה הזה מסע הפרסום של הסרט עלה יותר מהסרט עצמו.
למש''א
זה נכון, אך מצד שני, הסרט גם התרסק בשבועות שלאחר מכן.
בראייה כללית, היוצרים צריכים להיות מרוצים או מאוכזבים?
עדכון: תוצאות האמת
עם פרוש ה-actuals מתברר שהאנה מונטנה לא באמת הכניסה 29 מיליון – היא הכניסה 31 מיליון. הממוצע לאולם היה 45,560 דולר. מדהים.
עדכון: תוצאות האמת
מדהים רק למי שלא מבין את גודל ההיסטריה באמריקה.
האחיות שלי בסטייטס כבר בחצי השני של גיל ההתבגרות (14 ו17) ועדיין רואות את התוכנית.
הן סיפרו לי שלאחר שנגמרו הכרטיסים להופעה המקורית, כל כרטיס נמכר ב 1000$ וכן היה מי שהיה מוכן לשלם את הסכומים האלה- ולא מדובר בכרטיס בק סטייג' או משהו סתם כרטיס רגיל.
יצא לי לראות פרק או שניים ולמעשה זה ממש לא משהו מיוחד סתם תוכנית "חטיבת ביניים" שזה הרי בדיוק כמו תוכניות תיכוניסטים רק עם פחות סקס :P
זה כמו שבזמנינו היה דגראסי והצלצול הגואל סוויט ואלי היי ועוד שטויות
אבל לך תבין טינאייג'רים ממרומי גיל 22 :P
תוכל בבקשה לומר לי איפה אני יכול למצוא ביקורות שלך על הסרטים הבאים:
ענק הברזל
אלאדין (סרט האנימציה האהוב עלי)
בת הים הקטנה
צייד הערפדים D
והסדרות הבאות:
החתולים הסמוראים
המומינים
שאלתיאל קוואק
רובוטריקים
במידה ולא כתבת מעולם ביקורת על אף אחד מהסדרות או הסרטים הללו, אז אולי תוכל לכתוב לי בקצרה ליד כל אחד מהם מה חשבת עליו?
תודה.
אנא כתוב לי למייל, פירוט דעתי האישית על כל הסרטים הנ''ל יהיה
אוף טופיק, קשור לפיקסאר
לפי האתר של פיקסאר, הסרט הקצר האחרון שלהם היה ליפטד. בשנים קודמות, אם זכרוני אינו מטעה אותי, שמענו על הקצר השנתי שלהם בשלב הרבה יותר מוקדם של השנה. האם יתכן ש"וולי" יוקרן ללא קצר לפניו (או עם קצר ישן של פיקסאר, כמו "נמו" שהוקרן עם "ניקנאק")?
אולי מישהו כאן יודע משהו בנושא? תודה, סילבסטרסט אלון.
אין לי מה להגיד, חוץ מזה שאתה צודק
זה באמת לא שגרתי שאנחנו לא שומעים על הסרט הקצר של פיקסאר בשלב הזה של השנה. אני לא יודע אם וול-אי יוקרן עם או בלי סרטון לפניו.
אולי
אולי זה קשור לזה שעכשיו יצא האוסף של פיקסאר בדי וי די. אולי הם יודעים שהרבה זמן לא יהיה להם סרט קצר חדש, אז הם הוציאו את האוסף לפני שהסרטים (בעיקר ליפטד) קצת יאבדו אטרקטיביות.
קיבלתי עכשיו הודעה יחצ"נית עם רשימה של סרטים שייצאו לאקרנים בארץ בשבוע הבא. הרשימה נראית ככה:
• חצויה לשניים
• זה ייגמר בדם
• על גופתה המתה
מפחיד.
ושני הסרטים הנוספים שעולים באותו יום?
סוויני טוד – על רוצח סדרתי.
קונטרול – על סולן ג'וי דיוויז'ן שהתאבד.
אין דרך נעימה יותר להעביר את יום האהבה.
סרט על איאן קורטיס?
בשנתיים האחרונות ראיתי לפחות שלושה סרטים שונים על קורט קוביין, אפילו קומיקס על חייו. עכשיו העבירו את הלפיד לקורטיס? מה כבר יש לספר על החיים שלו? מספיק לראות את 24 Hour Party People כדי לקבל תמונה די ברורה (אגב, סצינת ההתאבדות שלו בסרט הזה הייתה פשוט מצויינת).
אני רק אגיד
ש"קונטרול" סרט מעולה. עשיר ויזאולית ומספר את הסיפור בצורה מעניינת מאוד.
אם כך, הסרט הזה משאיר אותי מאוד מסוקרן.
מצטרף לתהיה
זה לא שאין מה לספר על איאן קרטיס והצילום והמוזיקה בסרט מצוינים, אבל זה ממש לא מספיק בשביל סרט של שעתיים.
באמת יפה. ממש אפשר להרכיב מזה קו ליניארי:
1. קונטרול?
2. סוויני טוד!
3. זה ייגמר בדם-
4. חצויה לשניים,
5. על גופתה המתה.
התכוונת להחליף בין 4-5, אני מאמין.
כן, פאשלה.
למה?
אני חושב שברגע שהיא חצויה לשתים היא כבר לא גופה סטנדרטית
לא כתוב סטנדרטית. כתוב מתה.
אבל היי – אם תחצה אותה לשניים והיא תישאר בחיים, אני מזמינה כרטיס כבר מעכשיו למופע שלך.
אנתרופוצנטרית!
מי אמר שזו גופה של בת אנוש?
יודע מה - מצדי, שתישאר חיה.
זה עדיין לא מחייב את הסדר גופה -> חצייה לשניים.
מה שמעלה במוחי תהיה – יש אפשרות לשלב בדוחק"ו באופן קבוע פסקה שמציינת איזה סרטים יוצאים לאקרנים בארץ בשבוע הקרוב ומה ידוע עליהם?
למה בעין הדג אין לוח הצגות היום
האם הלוח כאן הוא נכון
http://www.seret.co.il/movies/s_theatres.asp?TID=50
סליחה, תקלה.
מיד יהיה.
לא ראיתי את הסרט, וזה ממש גולש לOTיות
אבל אין שומדבר לא מוסרי בזנות, אם מסתכלים על הזנות פרופר, ולא לכל עולם הפשע שבדר"כ מתלווה אליה (וזאת תופעה שקיימת רק בעולם המודרני, וגם זה בעקבות הדמוניזציה של הסקס ע"י הכנסיה, אי שם בימי הביניים. בעבר ההרבה יותר רחוק, זנות היה "מקצוע" לגיטימי, ובדר"כ הזונות והגירסה-הנשית-הקדומה-לסרסור היו נשים בעלות כוח מכובד למדי)
בנוסף, הרבה ממדינות העולם (בעיקר באירופה) פועלות למיסוד הזנות!
לא ראיתי את הסרט, וזה ממש גולש לOTיות
זה לא שהן פועלות למיסוד הזנות עקב חופש העיסוק או משהו – כלומר יתכן שעכשיו זה הגיע לזה, אבל ספק רב אם זו הייתה הסיבה המקורית ליוזמה. אלא הם הגיעו למסקנה שלהעלים התופעה לגמרי לא יעבוד. אז במקום זאת מנסים לשפר – מתן תנאי עבודה, תברואה ומחיה באופן ממוסד. לא כל כך שונה ממיסוד הסמים – מחליטים שמשהו הוא רע (החלטה צודקת או לא אשאיר למי שקורא דברים אלו), מנסים להלחם בו, לא מצליחים, מוותרים על המלחמה ומעמידים פנים שזה תמיד היה יחסית בסדר. מנסים לנכש את העשבים השוטים מסביב למה שעד לא מזמן הוגדר כאתר פסולת גרעינית אבל עכשיו מתברר שזה שמורת טבע ואתר מורשת עולמית של האו"ם.
כמו כן, להגיד "אין שום דבר לא מוסרי בזנות", ואז להוסיף את הסיפא "אם מסתכלים על הזנות פרופר, ולא לכל עולם הפשע…" זה בערך כמו להגיד שישראל היא ארץ עם אקלים אירופאי, אם מסתכלים על שיא החורף פרופר ולא על כל הבצורת שבדר"כ מתלווה אליו.
[הכנס כאן פרט טריוויה רנדומלי בנוגע לזנות]
זה אכן אוף טופיק מוחלט, אז בואו נקטע את הדיון בעודו קטן.
אני כותב עכשיו סיפור שמספר על הסרט הטוב ביותר שנוצר אי פעם. הוא מתחיל בביקורת קולנוע, ואני מקווה שהיא תוכל להיות כשל עין הדג. אני מתכון, כתיבה שנונה, כינוי מפוצץ ו-600 עד 800 מילה.
שיהיה לך לבריאות.
תודה רבה.
מה קורה עם האוסקימורון?
טקס האוסקר כבר קרוב מאוד, איך זה שעוד אין את האוסקימורון המסרותי?
עין הדג טרם חתם על ההסכם
עם ה-AMPTP
דיווחים על ''זה ייגמר בדם''
ההייפ הורג אותי. מי מחברי האתר ראה ורוצה לדווח מהחזית?
הפחתת ציפיות
ראיתי את "זה ייגמר בדם", אהבתי אבל לא יצאתי מגדרי. הוא סרט ארוך מאד, ארוך מדי, לא אחיד. וירטואוזי אך לפעמים מאוהב יותר מדי בוירטואוזיות שלו עצמו.
רבע השעה האחרונה והמהוללת מדגימה לדעתי את הבעייתיות. היא אכן מרשימה, אבל היא נראית כאילו לא עברו את שלב החזרות. כאילו כל מה שצולם, כולל האילתורים של השחקנים, נכנס.
העלת ציפיות
אם זה נראה לך כמו חזרות בסוף, זה רק בגלל שהשחקנים מבצעים את זה בצורה כל כך טבעית שזה נראה מאולתר. התחושה שלי הייתה שכל משפט בדקות האחרונות נאמר כי הוא היה חייב להיאמר.
אני מכבד את התחושה שלך
מה גם, שהיא תואמת את דעת הרוב. אני, מצד שני, נשאר במיעוט עם התחושה שלי. הידוק היה תורם לסצנה ההיא, וגם לזו שקדמה לה.
מה שנראה מוזר בסצנות האלה
הוא שאחרי שעתיים וחצי של קולנוע ראוותני עם צילום מדהים, פתאום הבמאי עובר לסצנות שמבוססות בעיקר על משחק ודיאלוג (וגם על עיצוב אמנותי) סוג של מעבר למסרט אפי לסרט קאמרי -אבל לדעתי זה רק מחזק את התהליך שעוברת הדמות הראשית. מה גם שאחרי הדיאלוג הסרט חוזר מעט לסגנון הקודם.
לא נראה לי
הסרט עושה מעברים מעין אלו לכל אורכו, למשל בסצנה בפאב, או בסצנות עם האורח שצץ משום מקום.
זה רשמי, שביתת התסריטאים הסתיימה!
WGAE ו-WGAW הצביעו היום בעד
ההסכם ובעד סיום השביתה. על פי הערכות, התסריטאים יחזרו לעבודה בשלישי או רביעי.
http://www.deadlinehollywooddaily.com/
צופי ''אבודים'' נושמים לרווחה.
לא, זה לא רשמי והיא לא הסתיימה!
(תגיד, אתה קראת את הטקסט שפרסמת?).
סביר מאוד שהיא באמת עומדת בפני סיום. ההבדל בין "זה רשמי" לבין "סביר מאוד" הוא שאחד הוא רשמי, והשני הוא, איך אומרים, לא.
לא, האמת שלא קראתי...
כל כך התרגשתי ששמעתי ששכחתי לקרוא את הטקסט ופשוט עשית "העתק\הדבק" לכאן כי פחדתי שמישהו יפרסם את זה לפני, זה לא יקרה שוב.
ו… יש כבר חדשות מפסטיבל ברלין? איך 'עץ הלימון' ו'חסר מנוחה' מתקבלים שם?
הוא יוצא בסופ"ש הקרוב, נכון?
כסרט של דרימוורקס\האחים וורנר
צפוי לומר שסוויני טוד יוקרן בגלובוס אבל אני מניח שאפשר יהיה למצוא מקומות בארץ בהם הוא יוקרן ברב-חן.
tפשר לייחס לסרט הזה עוד שיא:
הסרט הראשון שהצריך שתי שורות בדוחק"ו?
היו גם סרטים אחרים
רק שהם הלכו מסביב לתמונה ולא שתי שורות מתחתיה.