יכול להיות שכל הפאניקה בענייני
המשבר בעסקי הקולנוע היתה
מיותרת. בעצם, יכול להיות שלא
היה שום משבר. עם כל הדחיות
והביטולים של סרטי אקשן,
והמחיקות של בנייני התאומים מכמעט כל סרט שהעז להראות אותם לרגע או שניים, הקהל, בעצם, לא הראה שום סימן שהוא מושפע במשהו מהטרגדיה, לפחות לא בענייני בחירת סרטים. אז נכון שהשבוע שעבר היה חלש ומבאס ביותר, אבל התקופה הזאת בשנה היא תמיד חלשה ומבאסת, אז מה חדש? אבל מצד שני, אולי הטענות הדמגוגיות של לונג ג'ון (שנורא רעבה ומחכה לפיצה שלה, ומתעקשת לדחוף הערות לא רלוונטיות לכל דו"חקו) כן תקפות, וכן היה משבר-זוטא כי ביטלו כמה סרטי אקשן ודחו אחרים. בכל מקרה, חזרנו לשיגרה, וזה טוב. שיגרה זה בריא.
שלושה סרטים חדשים יצאו השבוע בארה"ב: 1 קומדיה, 1 דרמה נוסטלגית, 1 סרט מתח. שלושתם נכנסו, שלא במפתיע, לשלושת המקומות הראשונים, כיוון שתחרות גדולה לא היתה להם: כל הסרטים האחרים ברשימה מזדקנים (בני שבועיים לפחות) וגם בצעירותם לא היו משהו מי יודע מה.
"סרט מתח עם מייקל דגלאס" הוא מושג שהפך לכמעט ז'אנר בפני עצמו, כמו "קומדיה רומנטית עם ג'וליה רוברטס" או "דרמה נוקבת עם זאב רווח". מאז 'חיזור גורלי' דגלאס שיחק את האיש ההגיוני והשפוי במותחנים רבים יותר ממה שבריא בשבילו. 'Don't Say a Word' (תרגום מתבקש: 'אף מילה') הוא עוד אחד מאלה: דגלאס הוא פסיכיאטר שבתו נחטפת, ובתמורה לשחרורה, החוטפים דורשים מספר בן שש ספרות שידוע לאחת הפציינטיות שלו, צעירה קטטונית שלא משתפת פעולה (בריטני מרפי). הטריילר עושה רושם טוב, הביקורות קוראות לסרט יעיל אבל סטנדרטי מאוד, אבל זה בסדר, כי אנחנו בעד סטנדרטיות, סטנדרטי זה טוב, והסרט השיג סכום מכובד לעונה של 18 מיליון דולר בסוף השבוע הראשון שלו. הסרט אפילו מעז להראות את בנייני התאומים עומדים על תילם (ברקע, בלי שום קשר לעלילה) למשך חמש שניות תמימות, בניגוד לטרנד הנוכחי למחוק אותם מכל סרט שבו הם מופיעים.
במקום השני נמצא 'Zoolander' ('זולנדר' – אצלנו, אם הכל יהיה בסדר, ב-15 בנובמבר), קומדיה ובה בן סטילר משחק דוגמן-צמרת (כבר מצחיק) שהוא גם סוכן חשאי (עוד יותר מצחיק) שנשלח להתנקש, משום מה, בראש ממשלת מלזיה. עקב כך, מאוד לא סביר שהסרט יוקרן אי פעם במלזיה, הקרבה מסחרית עצומה מצד יוצריו. הסרט נראה דומה ברוחו (וקצת גם בתלבושות) ל'אוסטין פאוורס', והוא מקבל ביקורות לא רעות, הישג לא פשוט בכלל בשביל קומדיה טפשית-במתכוון כמו זאת. זאת הפעם הראשונה שבה בן סטילר סוחב סרט שלם לבד – עד עכשיו הוא תמיד נשא בנטל עם עוד כוכב או שניים, כמו קמרון דיאז או רוברט דה נירו – והוא עומד בזה בכבוד: פתיחה של כמעט 16 מיליון.
אל המקום השלישי הגיע, עם סכום צנוע יותר של 9.5 מיליון, 'Hearts in Atlantis' לפי ספרו של סטפן קינג. למרות שאין כמעט ספר של קינג שלא עובד לסרט (ב-IMDb רשומים 64 סרטים שנעשו על פי כתביו), אלה דוקא הספרים ה"קונבנציונליים" שלו, ולא ספרי האימה, שבדרך כלל הופכים לסרטים מוצלחים ומצליחים יותר: 'אני והחבר'ה', 'חומות של תקווה' ו'גרין מייל'. אין מה להגיד – קונבנציונלי זה טוב. 'לבבות באטלנטיס' הוא ספר קונבנציונלי כזה: סיפור על ידידות בין ילד וזר מסתורי (אנתוני הופקינס, חניבעל בשבילכם) באמריקה של שנות השישים, כאשר בשום נקודה בסיפור לא מגיח רוע חסר-שם וחסר גבולות מתוך אדמת מיין השלווה כדי לעטוף את כל תושבי העיירה התמימה באימה שכמוה עוד לא…. נו, זהו, שזה לא קורה. סטנדרטי. למרות השמות המכובדים המעורבים בסרט (את התסריט כתב וויליאם גולדמן, וברקורד של הבמאי, סקוט היקס, נמצא בין השאר סרט האוסקרים 'ניצוצות'), הביקורות היו פושרות.
השלישיה החדשה דחקה את שני המובילים מהשבוע שעבר למקומות הרביעי והחמישי. ל'Hardball' זאת הפעם הראשונה שהוא נפרד מהמקום הראשון; עבור 'האחרים' זאת חזרה לטריטוריה ישנה ומוכרת. למרות הירידה במיקומו בטבלה, 'האחרים' הוותיק והיציב יותר מגורדי שחקים מסוימים הכניס השבוע, למעשה, סכום זהה לזה של השבוע שעבר, למרות שהוקרן השבוע בפחות בתי קולנוע. קוראי דו"חקו ותיקים (אם יש כאלה) אולי זוכרים שהסרט היחיד בשנה האחרונה שהפגין התנהגות דומה היה 'נמר, דרקון'.
סרטים גדולים באמת לא יגיעו גם בשבוע הבא, אבל שטפון של סרטים "קטנים" חדשים ישמור לפחות על עניין מסויים בטבלה – שלא להזכיר את זה שה-Box Office Challange נכנס לפעילות, מה שגורם לעניין גם בסרטים הקטנים, לפחות בקרב צוות מומחים מצומצם מבין גולשי האתר. שינויי המחירים הראשונים יקרו מחר (יום שלישי) בעשר בבוקר – בהצלחה לסוחרים, And may the best Fish win.
הרשימה המלאה: הסכומים מייצגים הערכה על הכנסת הסרט בסוף השבוע האחרון בארה"ב, במיליוני דולרים; הסכומים בסוגריים מייצגים את הכנסתו הכוללת של הסרט עד היום.
הפיצה הגיעה
אני כבר לא רעבה.
אני פשוט קונה קפואות
ומכין לי כל פעם שאני רעב.
אבל יש להן טעם של נעל
והן לא משביעות. לא כמו פיצה משפחתית שלמה (כמעט שלמה. רד הפקיע לעצמו שתי חתיכות). ועכשיו גם יש לי גבעה עגולה קטנה בבטן.
אבל זה מה שטוב בהם
פיצה בטעם של נעל זה בדיוק הדבר שכיף לאכול כשאתה גולש באינטרנט.
וחוץ מזה תמיד אהבתי את צ'פלין.
נתת לו להפקיע שתי חתיכות?
לי זה לא היה קורה.
סתם הצעה
עקב ריבוי הההערות וההארות באתר זה בנושאים קולינרים, מה דעתכם לפתוח אתר-בן (SPIN OFF) בנושא אוכל?
בטן הדג -"ביקורות אוכל לאנשים שלא סובלים ביקורות אוכל"
אני מוכן להקריב מעצמי ולתת ביקורת ראשונה על STARBUCK'S
(במילה אחת – איכס)
סתם הצעה
עם לדג יהיה אתר בן, אז זה כבר יהיה נכד. מכיוון שאף אישה לא נכנסה למשפחה שלנו בינתיים, אני חושש שאנשים יתחילו לחשוד.
חוץ מזה, באייל הקורא יש מדור לביקורת מסעדות ואוכל, ונשמח לביקורת (קרי: איכסה) על סטארבקס.
יופי, יופי.
כשאתה רוצה שאנשים יערקו אליך, אתה כן מוסיף את האימייל שלך להודעה. אני באמת מתפלאת שלא חתמת ב-Viva la Resistance!.
בדיוק,
תיזהר, או שנשלח אליך את הגרסא *המורחבת* של ברכת השנה טובה שלנו…
מוהאהאהא וכו'.
יופי, יופי.
עד היום פשוט לא הייתה לי סיבה. חוץ מזה, מה זאת אומרת יערקו? זה נשאר במשפחה! שלא לדבר על זה שאנחנו היינו קודם, ואתם המהפכנים. אנחנו, מקסימום, הרויאליסטים.
שכחת להזכיר
אתם אולי הייתם שם קודם, אבל *אנחנו* האתר הגדול יותר.
שכחת להזכיר
לא נכון, אנחנו באותו הגודל. וגם זה רק בגלל שאתם פונים למכנה המשותף הנמוך ביותר ונוהגים באופן פופוליסטי וחסר כל אחריות עיתונאית (לדוגמא, נתתם לנונו לכתוב ביקורת רעה על מולין רוג').
(דובי קננגיסר, קרב מאסף. 2001)
אהה!
אבל האתר שלכם מדבר על נושאים יותר מגוונים משלנו ולכן סביר שיותר אנשים ימצאו בו עניין!
נכון, אנחנו באותו גודל.
אבל לנו יש יותר היטים.
אתה איכס!
סטארבוקס זה טעים, וזה נמצא בכול בלטה וחצי בארה"ב (יש גם בארץ???), טוב בקשר לקפה אני לא זוכר, אבל השוקו טעים! וגם העוגיות! קצת יבשות, נו מילא…
אהרו''כ
נקווה שהמצב ישתפר אחרי שהמצב יירגע.
אני חושבת שאני
אוהבת סרטים של בן סטילר. בעצם אני לא בטוחה. בעצם אני חושבת שסרטים של בן סטילר הם לא תמיד טובים, אבל בן סטילר עצמו משובח.
בכל מקרה התיאור של הסרט שלו נשמע לי נחמד מאוד, כמובן בהתחשב בעובדה שאני מתעלמת לחלוטין מאיזכורו של אוסטין .פ. בהקשר הזה.
אני מקווה שההודעה מובנת, אני בעצמי לא כל כך מבינה אותה.
________________________________________
ההודעה הזאת מוקדשת למרק שאכלתי בצהרים.
נכון שתוך חודשיים
מכניסים את היורו למחזור, אבל יהיה אפשר להמיר מרקים ודרכמות וליש"טים ליורו. אפילו עוד יהיה אפשר לקנות בהם. לא צריך לאכול אותם.
ליש''טים?
הם אבל לא הופכים ליורו. לגבי הדרכמות אני גם לא בטוח…
ליש''טים לא. דרכמות כן.
באמת טפשי.
גם זולנדר נשמע טפשי.
תורידי את הטריילר
(של 'זולנדר'), צפי בו בעיון, ואז תחליטי אם את עדיין רוצה לראות את הסרט. לגמרי לא נראה כמו משהו שהייתי ממליץ עליו לאנשים שלא נהנו מ'אוסטין פאוורס'.
תורידי את הטריילר
כמובן שאני לא הוריד את הטריילר, כי המחשב הפרימיטיבי שלי יתפוצץ. סתם, אל תדאג הוא לא יתפוצץ (..למקרה שדאגת..) , אבל אני כן, כי זה יקח כמה שעות טובות. אנחנו מורידים רק טריילרים של שר"ה.
בכל מקרה עד שהוא יגיע לארץ יהיו מלא פרסומים אליו שכבר יגלו לי את הכל ויוציאו לי את החשק.
בנוסף, רציתי לציין שזה ממש מרגש: גם הלונג וגם הפיש ענו שניהם להודעה שלי!
פעם דן ברזל ענה לי להודעה.
וגם ספל-חמאה. ועוד הרבה אנשים ענו לי להודעות. לפעמים אפילו כמה להודעה אחת.
וגם התפוצץ לי פעם המסך של המחשב.
וגם קִצו אותי 'תושים.
(ותיכף ימחקו לי הודעה. מה יהיה?)
הכל בסדר?
תגידי, מה בדיוק עובר עליך?
זה בגלל המקלדת אצל ההורים שלך?
על מה אתה מדבר?
ראיתי אותו בקולנוע וממש נהניתי (את אוסטין פאוארס לא ממש אהבתי).
הוא נראה כמו פארודיה מצויינת על עולם האופנה, תופעת הדוגמגישים ובכלל נראה כאילו הוא ממשיך את mystery men הזכור לטוב מאוד.
לא ממש הבנתי את הבדיחה הזאת. איך בולימיה קשורה לקריאת מחשבות?
לא שראיתי את הסרט, אבל זה נשמע מצחיק כי מי שענה לא הבין את משמעות המילה בולימי וחשב שהכוונה היא לpsychic..
כאילו, duh
כן, את זה הבנתי. השאלה היא איך הוא יכל להתבלבל – האם יש מילה דומה באנגלית שמשמעותה היא "קורא מחשבות"?
אז כנראה שלא, וכנראה שלא הייתי צריכה לצפות לבדיחות יותר מתוחכמות מסרט שרד הגדיר אותו כתואם אוסטין פאוורס.
שיוו,כאילו, duh
טוב, אני לא יודעת. כמו שאמרתי לא ראיתי את הסרט המדובר, וסליחה אם נוצר הרושם של פקפוק באינטיליגנציה שלך…
בכל מקרה זאת ההודעה האחרונה בינתיים כי יש עלי לחץ לפנות את המחשב לטובת צללים אפורים יותר ממני.
____________________________________
ההודעה הזאת מוקדשת לעצמי
שיוו,כאילו, duh
גם אני לא ראיתי את הסרט, הבדיחה הזאת מופיעה בטריילר. תגידי לצל האפור שיוריד אותו בזמן שהוא מחובר ויקרא לך לבוא לראות (בשביל מה יש אחים אם לא כדי לטרטר אותם?).
וההתנצלות מתקבלת.
היי, אל תעזרי לה
היא כבר מספיק טובה בלטרטר את אחיה הגדול…
בכל מקרה, Mystery Men הוא הסרט בו למדתי לאהוב את בן סטילר, והוא אחד הסרטים הדפוקים הכי נחמדים שאני מכיר, כך שכנראה לסרט הזה יש פוטנציאל.
רד יש לך מושג אם הסכומים
שהשיגו הסרטים השבוע, זה פחות או יותר הסכום הממוצע שהם מרוויחים בזמן זה של השנה?
או שמה זה מעל הממוצע?
(וכל זה נשאל בהקשר ישיר לבוקסאופיס צ'אלנג')
דרך אגב,באותו הקשר, יש איזה שהם סרטים (שיוצאים השבוע), שמומלץ לקנות במשחק?
(כי לצערי אני לא אהיה בבית מיום רביעי עד שבת כך שאני לא אוכל לקנות סרטים, אלא מחר -שלישי.
ועדיין אין לי מושג לגבי הסרטים והצפי שלהם.
נורמלי.
כלומר, כן, הסכומים שהושגו השבוע הם בסביבות הממוצע של השנים האחרונות לתקופה הזו בשנה.
בקשר לסרטים שיוצאים בשבוע הבא – אין לי מושג. אף אחד מהם לא נראה מאוד מבטיח, אבל גם המחירים שלהם לא בשמים. בכל מקרה, בשלב זה של המשחק לא עדיף לאגור קצת כסף לקראת שוברי הקופות של אחר כך? אם לא תקנה שום סרט שיוצא השבוע, אני לא חושב שתפספס שום מציאה גדולה (אבל מה אני כבר מבין בזה).
יותר סרטים, פחות צופים
השאלה אם בעבר (לפני שני עשורים, בערך) גם היה הצע כה גדול של סרטים, כל שבוע?
הרי בהנחה שלא, אז כל סרט דאז, זכה ליותר צופים (יחסית למספרים ב70') וליותר הכרה-
אם לא, ונניח שכן היו גם אז הצע של כל דבר על צלוליט- מה קרה לכולם? האם כל הזבל של ערוץ 4 בצהריים אכן היה בקולנוע- מחשבה מעוררת בחילה-
אז האם נגזר על כל "סתם סרט עם כוכב X" להיות סרט צהריים מטופש?
למה להוציא סתם כסף?
צלוליט???!!!
יש לי פלאשבק של ריאן סטיילס...
אז תחזיר לו.
הוא בכלל יודע שלקחת?
עוף.
1. עזבו אותכם מסוכה. נורא כיף לראות סרטי קולנוע באולם ריק למדי (A.I)
2. נמאס מפיצה! היא משתלטת על העולם (השתלטה אם לדייק). ומאוד קשה ליפול על פיצה טעימה באמת. על ערך תזונתי עוד לא דיברנו. אוכל סיני שולת.
3. יום כיפור המניאק הזה. בגללו ההזמנה הזוגית שלי ל"מייד איו איזראל" הגיעה לביתי יומיים אחרי ההקרנה.
אם כבר סיני
אז תאילנדי, איזה שוס זה מרק חתול וירקות.
פיצה טעימה באמת
יש ב"איל פיצאיולו" ברח' בן יהודה (ליד הגלידריה המצויינת שלהם). באולם ריק כמעט לגמרי (פרט לשתי גברות זקנות) ראיתי את "אספלט צהוב", שלמרות שהוא סרט ישראלי (רקע צהוב ומשה איבגי), הוא נעים לצפיה ומעורר מחשבה בשעות שאחר כך.
דיון ארוך (מאוד!) ואוף-טופיק (מאוד!) על פיצות כבר נערך ב'המומיה 2'. כן, אני יודע שלונג ג'ון התחילה, ועל כך היא ננזפה חמורות.
כתבה מספר 372
אתה סתם מאשים
א. את הדיון ב'המומיה' לא אני התחלתי.
ב. גם את הפתיל הזה לא אני התחלתי.
ג. אני רק הוספתי הערה לדו"חקו ועוד תגובה אחת כדי להרגיע את אלה שחששו שמא נשארתי רעבה, וזה בכלל היה למעלה. ואני אזרוק עליך חתול כי אתה קקי.
(וכמו שאני מכירה אותך גם אם מישהו כבר יטרח לקרוא את הדיון על הפיצה ב'המומיה' וינסה להוסיף תובה משלו – אתה תמחק אותה. דגים, נו…).
אז את מאשימה אותי?
אני רק פורקת את הזעם שלי על הפיצה. לא התכוונתי לפתוח פתיל.
ודווקא את ההודעה שלי אתה מוחק?
לא יפה.
באמת שלא.
דג, אני מאוכזבת.
דגים, אני אומר לכם
נותנים לינקים לדיונים ישנים ובטוחים שכך הם יעצרו את הדיון החדש.
רגע, או שזה היה מוחקים..?
לא קשור לאוכל ולא לאהרו''כ
ברוכים הבאים, חנונית חזרה מבריטניה.
אני רוצה להעלות שתי נקודות קטנות ואני מקווה שעד שאסיים אותן, יגמרו לרדת כל 48 הדוא"לים שלי, ובא לציון גואל.
נקודה מספר אחת: זה לא סטפן קינג אלא סטיבן. נכון, כותבים סטפן. עד כאן אבשלום קור.
נקודה מספר שתים: הורדת הבניינים זצ"ל מסרטים חדשים שיוצאים היא עוד הוכחה לאינפנטיליותם חסרת הפשרות של האמריקאקים – העוצמה הרגשית שהיה הקהל מביע מצפייה בהם, היתה גורמת לזה שמהות הסרט מאבדת מחשיבותו- וכל הסרטים היו מקבלים איזה "משמעות קוסמית". ההפסד כולו שלנו. אני מתגעגעת נואשות לאיזה משמעות קוסמית בחיי.
נקודה אחרונה ומיותרת – מסוכן, מסוכן לאנגלופיל מתחיל להיות שבוע בטיול אינטנסיבי באנגליה. הייתי קרובה למנת יתר..
שלכם, חנונית
חומות של תקווה ואני והחבר'ה
היו בכלל סיפורים קצרים (או נובלות) בספר שנקרא "ארבע עונות". הספר אגב דיי עתיק ויצא ב-1983.
יצא בתרגום מחודש ומשובח
הספר הוצא בשנת 2000 במהדורה עברית, קריאה מאוד, מעולה ממש, וכל הסיפורים ממולצים ביותר- למי שלא יודע (??), 3 מהם עובדו כבר לסרטים, ואני די בטוח שהרביעי בדרך-
"חומות של תקווה"- הטוב מכולם, מורגן פרימן וטים רובינס בתקופתו הטובה.
"הגופה"- או "אני והחבר'ה" – רוב ריינר והברנש מ"אמריקאן גאי", יחד עם הברנש החביב שמת.
אין כמו עלוקות!!!1
"תלמיד מצטיין מדי"- בראין סינגר בסרטו עשה עבודה מעולה, ויחד עם דיוויד שווימר, הסרט לא רע בכלל, אם כי לא מוכר.
והסיפור האחרון… שיצא הסרט, תדעו. :)
ואם כבר מדברים על
פיצות… אני יודע שזה קצת (המממ….אולי בעצם הרבה) אוף-טופיק אבל, מישהו קרא את הגיליון מכתבים של "העיר" עם הקטע על איך לשגע שליחי פיצה? נפלא…
לינק!
לינק!
בעיה קטנה- ל"העיר" אין שום אתר באינטרנט, ולא להתבלבל עם "עכבר העיר" שלזה יש אתר… מכיוון שאני מחשיב את עצמי איש טוב (חלקית כמובן), קיבצתי כאן מבחר:
1.בקשו מהעובד לשים הפעם את הבצק מלמעלה.
2.השיבו לשאלותיו בשאלות.
3.אל תגידו את התוספות שאתתם רוצים- אייתו אותן.
4.אמרו לו שאתם בדיכאון, והתקשרתם כדי שיעודדו אתכם קצת.
5.בקשו לשכור פיצה.
6.בקשו ממנו לבדוק שהפיצה אכן מתה.
7.הזמינו שתי תוספות שונות, ואז בטלו כי "הן עלולות לריב ביניהן".
8.כשהעובד חוזר על ההזמנה, בקשו ממנו לחזור שוב, הפעם יותר ברגש.
9.סיימו כל הזמנה במשפט- זכור, שיחה זאת מעולם לא התקיימה.
זה ממשיך עוד הרבה… אבל מכיוון שבטח יימחקו לי את ההודעה, אני מפסיק פה.
אבל זה לקוח מאיפהשהו...
אני בטוחה… איזה אתר עם כבשים…
אה, הנה זה:
http://www.flyingsheep.com/joke/joke.asp?joke_id=38
ולמי שאהב, מומלץ לקרוא את שאר ה"רשימות":
http://www.flyingsheep.com/joke/
ואחת אונטופיק -
איך לשרוד בתור דמות בסרט אימה.
http://www.flyingsheep.com/joke/joke.asp?joke_id=62
און טופיק!!!
מעניין מאוד הקטע הזה של בריטני מרפי עם לשחק פסיכיות. קודפ זאתי מ'נערה בהפרעה', עכשיו פציינטית קטטונית, ובעתיד – נערה פויקלותרמית. מה יש לה? היא בולימית? היא קוראת מחשבות? היא אכלה ללונג ג'ון את הפיצה?
:)
ואני בתמימותי הרבה חשבתי שאם אני לא אגיד על כך כלום – אף אחד אחר גם לא…
______________________________________
הודעה זאת מוקדשת לבריטני מרפי, מקור השראתי
המשפחה הפויקלותרמית
הייתי חושף את האמת על התפקיד של בריטני מרפי אבל החוזה שלי אוסר עלי להתראיין או למסור פרטים על הסרט כרגע. תאלצו להשאר במתח עד צאת הסרט לאקרנים.
______________________
הודעה זאת מוקדשת לצל-אפור, מקור השראתי.