המומיה 2

מאת
איתי שלמקוביץ
– פורסם ב 19 במאי 2001Posted in: ביקורות

במקור: The Mummy Returns
במאי: סטיבן סומרס
תסריט: סטיבן סומרס
שחקנים: ברנדן פרייזר, רייצ'ל
וויס, עודד פהר, גו'ן האנה,
אדוול אקינוי אגבאג',
המחשב של האנימציות

'המומיה 2' עוד לא התחיל, וכבר מוכרים לנו את השלישי. 'המומיה 2' מתחיל בפרומו לסרט השלישי בסדרה – 'מלך העקרבים' – שיהווה בכלל פריקוול לכל העסק: מלך העקרבים היה פעם לוחם גדול. הוא הובס, ומכר את נשמתו לאל אנוביס, תמורת ניצחון על אויביו. המתרגם דווקא בחר לקרוא לו "המלך סקורפיו", בתוספת הערת סוגריים שמדובר בעקרב. כאילו שלא ראינו.

הרעים מוציאים את מומייתו של אימחוטפ מהיכן שהשאירו אותו בסוף הסרט הראשון, ואימחוטפ ששב לחיים, צריך להרוג את מלך העקרבים ולהשתלט על צבאו, במטרה לכבוש את העולם (נו, מה). הטובים מנסים לתפוס אותו, למנוע ממלך העקרבים להשתלט על העולם, ולהישאר האחרונים שעומדים על הרגליים.

הטובים, במקרה זה, הם ברנדון פרייזר, אשתו והבן. עשר שנים לאחר הסרט הקודם (מוזר. לי הם נראו מבוגרים רק בשנתיים), המשפחה מחפשת איזה חפץ מצרי. מה שמוביל אותנו לבעיה העיקרית של מותחנים מסוגו של 'המומיה': למה? בפעם הראשונה עוד אפשר להבין. אבל הם הרי כבר כמעט הרסו את העולם בסרט הראשון. לו אני הייתי במקומם, הייתי מבין את הרמז, ולא מתקרב אפילו למרחק ראייה מכל דבר מקולל. במיוחד כזה שכתוב עליו "נא לא לגעת, מקולל". זה לא סתם אמונה טפלה, זו מציאות! את אינדיאנה ג'ונס עוד אפשר להבין. הוא מוצא בכל סרט משהו אחר, ממיתולוגיה שונה, שיהרוס את כל האנשים שבקרדיטים. בראש של אינדי, מן הסתם, מתחולל הדו-שיח הבא:
אינדי א': "למה לי להתעסק עם זה? כתוב שזה מקולל!"
אינדי ב': "אז כתוב! בכל מקום כבר מצאנו דברים מקוללים. משהו הרי אמור להיות נורמלי".

אצל משפחת או'קונל, החפצים המקוללים מתרכזים ברדיוס יריקה זה מזה. היית יכול לצפות שאם חפץ א' כמעט הרג אותם, אזי גם חפץ ב', שהקללות עליו הן באותה שפה, ינסה לבצע משהו דומה. שלא לדבר על הרעים. באופן שיטתי, כל רע שמתעסק עם דברים כאלה מוצא את עצמו מת בסופו של דבר. לרעים בסרטי אקשן יש אחוזי תמותה קרובים מאוד לאחוזים של קטש מהקו. אז למה להתחיל עם זה? נכון שאם הם היו מצליחים, הם היו משתלטים על העולם. אבל מתי בפעם האחרונה הצליח מישהו להשתלט על העולם?

אז יש את הילד – ילד שרואה אנשים מתים (לא הילד. היילי-ג'ואל תפוס חזק אצל ספילברג). אבל איזה ברירה יש לו? – ההורים שלו הם ארכיאולוגים. כל אותם אנשים מתים (בקצרה: הרעים) נחלקים לשתי קבוצות: אנשים מתים (קרי, התעוררו לתחייה בתחילת הסרט וסתם מסתובבים בין הרגליים), ואנשים מתים (קרי, משמשים חומת מגן לרעים הראשיים בעת התקפת אנימציה ממוחשבת).
הילד הזה משגע – יותר חכם מאימא שלו, יותר קשוח מאבא שלו, ויותר אמיץ מהדוד שלו (לא שזה דבר קשה במיוחד). וכמובן, כדרכם של ילדים, גם מה שהוא הורס, הוא הורס בסטייל.

אם הסרט הראשון עוד היה מסוג "הטובים נלחמים במומיה", הרי שב'המומיה 2' הסיפור הוא "הטובים נלחמים במומיה, וכולם נלחמים במחשב של האולפן שהשתגע". בסרט הזה יש את הכמות הגדולה ביותר של יצורים ממוחשבים לסרט (עד שיצא 'פיינל פנטסי' הבא עלינו לטובה), וחלק מהם אפילו שייכים לטובים.

וכך, גדוש באירועים, הסרט נע לו מיצור ממוחשב אחד לשני; ממרדף בחוצות לונדון למרדף בג'ונגל טרופי (פארק היורה 3?) שהופיע יש מאין בחולות מצרים; מטעינה של רובה לטעינה של אקדח. אקשן. יעיל. מהיר. יפה. ומומיות מרקדות. אה… רגע… תמחקו את המשפט האחרון. אין בסרט מומיות מרקדות. יש, לעומת זאת, מומיות הרסניות, קטלניות, וכאלו שהופיעו בסצינה אחת בתוך המוזיאון הבריטי ויותר לא שמעו מהם. הסרט גם משופע בקטעי פלאשבק (שתפקידם העיקרי הוא להראות את הבחורות בלבוש מינימלי). והרבה, הרבה, הרבה קורי עכביש מלאכותיים. אכן, סרט קיץ טיפוסי. מהסוג שמכניס 70 מליון דולר בסוף שבוע ראשון. גם אם חצי מהדמויות בו מדברות במבטא אנגלי, חצי במצרית עתיקה, ואחד במבטא ישראלי קטלני.

מה שמוביל אותנו לדיון על תפקידו של הישראלי בקולנוע.
עודד פהר הישראלי, כיאה לנציג מעצמת היי-טק, מפקד על הצבא הגדול ביותר של אנימציה ממוחשבת שאי פעם היה לטובים בסרט כלשהו. לא שזה עוזר, כי המחשב אוטומטית נותן לצד השני צבא גדול פי אלף.

בהתחלה, אתה חושב – וואו! יש לנו נציג ישראלי בהוליווד! אחר כך, המציאות מתחילה לחלחל – זהו? יש לנו ישראלי בהוליווד, והתפקיד שהוא מקבל זה של מצרי? אבל יש גם יתרונות לעבר צבאי (בקרייה): לו נתנו את כל הרובים שעושים טרררררררררררם, בעוד לשאר השחקנים נתנו סתם רובים שעושים בום. גם התפקיד שלו גדל משמעותית מהסרט הראשון.

מבולבלים? לא מבינים איך לכל הרוחות ילד שרואה אנשים מתים מתחבר לפארק היורה, במה שונה רובה שעושה טררררררם מרובה שעושה בום, ואיפה נכנס אדביזי בכל הסיפור? התחושה משותפת. הסיפור אולי נדוש, אבל עמוס עד כדי כך שהמוח לא מספיק להתפנות כדי להבין את זה.

אם לסכם את הסרט בנשיפת אוויר אחת, הרי שקיבלנו טריילר למומיה 3, אקשן היסטרי והיסטורי, טריילר לפארק היורה 3, ורק היום ועד גמר המלאי – גם סט קעקועים לכל כרטיס. בימים החמים שעוד יבואו, כניסה לקולנוע, למזגן, למשך 130 דקות שעוברות בקלילות לצלילי דולבי, היא תמורה לא רעה להשקעה צנועה של 30 ש"ח. כמובן, רק עד שלמסכים יגיע 'פיינל פנטסי'.

תגיות: