אתם יודעים, זה נראה כמו קיץ ממש מוצלח.
אחרי הקיץ שעבר, עם כל המשכוני הענק שלו ושיאי הקופה שנשברו על ימין ועל שמאל, היה נדמה שכל דבר שיבוא אחר כך יהיה אכזבה. אבל האמת היא שקיץ 2008 לא אכזב, אלא להיפך. לא רק שמספר חריג של סרטים מוצלחים או מגניבים יצאו, וכמה מהמסקרנים ביותר עדיין לפנינו – גם מבחינה קופתית הוא מציב תחרות לא רעה בכלל. אמנם אף סרט לא פתח עם 150 מיליון דולר, אבל ציוני דרך ממשיכים לקרות. למשל, השבוע, להפתעת כולם, נקבע תקדים: זו הפעם הראשונה Ever שבה שני סרטים שונים פתחו עם יותר מ-50 מיליון דולר בסופ"ש אחד. וזה עוד יותר ראוי לציון בהתחשב בכך שעל פי התגובות אליהם שניהם עשו זאת בזכות ולא בחסד, שאף אחד משניהם אינו המשכון, ושלשניהם יש כותרת בת מילה אחת שמתחילה ב-W.
במקום הראשון השבוע נמצא 'וול-E' של פיקסאר. זה לא מפתיע. השילוב של פיקסאר ודיסני חסר מעצורים: פיקסאר עושים סרטים מעולים, ודיסני משווקים להם את הצורה. כבר נמאס להתפעל בכל פעם מחדש מהעקביות המדהימה שלהם: פיקסאר הם האולפן היחיד בעולם שכל סרט חדש שלהם גורם למבקרים להתעלף ולזרוק חזיות על המסך (פיגורטיבית). ואצל 'וול-E' אפשר לומר שהעסקים כרגיל: עוד סרט שמקבל שבחים אוניברסליים מקיר לקיר, והפעם אולי אפילו עוד יותר מהרגיל. ב"עגבניות רקובות" הציון של הסרט הוא 97%. מגולשי IMDb הוא קיבל ציון ממוצע כל כך אדיר שהוא זינק, תוך שלושה ימים, אל תוך רשימת עשרת הסרטים הטובים של כל הזמנים (אם כי סביר להניח שהוא ירד משם בהמשך). בקיצור – מצטער, פולמן, אבל הזוכה בפרס האוסקר לסרט האנימציה הטוב ביותר של השנה כבר נקבע.
'וול-E' הוא גם בלי ספק הסרט הכי חריג בקיץ הזה, ואולי בכל קיץ. הסרט הכמעט-אילם (המילה הראשונה נאמרת בסרט בסביבות הדקה ה-40, על פי הדיווחים), ולפרקים מאוד קודר (הוא מתרחש בכדור הארץ בעתיד, אחרי שהזיהום הבריח מכאן את האנושות למקומות נקיים יותר), נשמע כמו פרויקט "אמנותי" שבחיים לא היה מביא לקולנוע יותר מחמישה אנשים, וזה אמור להיות סרט לילדים. סרטי פיקסאר תמיד מצליחים בקופות, אבל 'וול-E' הוא כל כך חריג שרבים תמהו אם הפעם הם לא הלכו רחוק מדי, בפרט אחרי ש'רטטוי', הקונבנציונלי הרבה יותר (סרט אנימציה על חיות מדברות? מי היה מאמין), פתח בשנה שעברה עם 48 מיליון דולר בלבד. אבל כאן נכנס הכוח השיווקי של דיסני לתמונה: הם דאגו, בשורה ארוכה-ארוכה של פרסומות מכל הסוגים והמינים שנמשכה לאורך חודשים, שכולם יידעו בדיוק עד כמה חמוד הרובוט וול-E. וזה עבד. הסרט הכניס 63 מיליון דולר; אמנם לא הפתיחה הגדולה ביותר של פיקסאר – 'משפחת סופר-על' ו'מוצאים את נמו' פתחו שניהם עם טיפה מעל 70 מיליון – אבל פתיחה מדהימה עבור סרט כל כך לא שגרתי. מעניין לראות מה יקרה לסרט בשבועות הבאים – האם יתברר שהוא בכל זאת מוזר מדי עבור הקהל הרחב, מה שיביא לירידה מהירה, או שההתלהבות הביקורתית תדביק גם את הציבור והוא ימשיך לנהור גם בהמשך.
במקום השני נמצא 'מבוקש' – וזה לא מפתיע; מה שמפתיע הוא עד כמה קרוב הוא היה לגנוב מפיקסאר את המקום הראשון. אל תוך חייו המשעממים של הפקיד האפור ג'יימס מקאבוי מתפרצת, אקדחים בידה ותשוקה בעיניה, אנג'לינה ג'ולי; בסיועה, ובעזרת מורגן פרימן, הוא מצטרף לאחוות רוצחים שכירים ולומד לעקם את הכדורים שלו. העלילה אמנם לא נשמעת שונה מכל סרט אקשן סטנדרטי, אבל הטריילרים הבהירו שהעלילה אולי סטנדרטית, אבל האקשן לא: טימור בקממבטוב, הבמאי של סרטי 'משמרת לילה' הרוסים, יישם גם כאן את שיטת "אין דבר כזה יותר מדי אפקטים" והכניס בכל שוט תנועת מצלמה בלתי אפשרית, אפקט ויזואלי מופרע או איזו אקרובטיקה מוטורית אקסטרימית. 'מבוקש' הוא ככל הנראה לא סרט חכם או מתוחכם ולא עמד להציב תחרות ל-'וול-E' בתחום הביקורת, אבל במפתיע, האקשן היצירתי שלו גרם לרוב המבקרים להודות שהם נהנו. ובקופות – אין תלונות: 51 מיליון דולר, מעל לכל הציפיות.
כל כך הרבה פעמים קרה שבמאים "חמים" מאירופה או מהמזרח התיכון הגיעו להוליווד, עשו שם סרט כושל אחד וזחלו הביתה (או יותר גרוע, נשארו בהוליווד והמשיכו לביים שם זבל), שממש כיף לראות במאי אחד שלו זה לא קרה. לפני שלושה ימים בקממבטוב היה איזה רוסי אחד; היום הוא במאי אקשן הוליוודי לוהט שהאולפנים בטח יחזרו אחריו כדי שיביים את 'קפטן אמריקה' או את ג'יימס בונד הבא. גם ג'יימס מקאבוי ואנג'לינה ג'ולי, שמעמד כוכבת-העל שלה משום מה לא מיתרגם בדרך כלל להכנסות בקופות, יצאו מהסרט הזה מחוזקים. רק חדשות טובות. 'מבוקש' ו'וול-E' יגיעו אלינו שניהם ב-10 ביולי, כש'וול-E' גם זוכה לכבוד של היותו סרט הפתיחה של פסטיבל ירושלים.
מעבר למקום השני, המצב פחות מזהיר. 'שחק אותה סמארט', המקום הראשון של השבוע שעבר, איבד כמעט 50% וירד למקום השלישי. 'קונג פו פנדה', ששלט בשוק הילדים מספר שבועות, נפגע מ'וול-E' ואיבד 46% – הירידה הגדולה ביותר שלו עד כה. הכנסותיו הכוללות הגיעו בינתיים ל-179 מיליון דולר.
שלושה מסרטי השבועות הקודמים מידרדרים במהירות: 'לאב גורו' הכה כושל, 'ביום שזה יקרה' המתפוגג במהירות, וגם 'הענק הירוק', שגם השבוע מאבד 58% מהכנסותיו, ועדיין לא הצליח להדביק את הקצב של קודמו (המאכזב), 'הענק' של אנג לי.
'אינדיאנה ג'ונס וממלכת גולגולת הבדולח' חצה סוף סוף את קו 300 מיליון הדולר, בקושי: הכנסותיו הכוללות עומדות כרגע על 300,085,447 דולר. זה לקח לו 39 יום להגיע לסכום הזה; 'איירון מן' (שהשבוע עזב את העשיריה) עשה את זה ב-48 יום, וכרגע עומד על 309 מיליון. המירוץ בין שני הענקים על תואר הלהיט של הקיץ עדיין נמשך, והפער מצטמצם.
בשבוע הבא – סוף שבוע ארוך, כשהאמריקאים חוגגים את ה-4 ביולי, הידוע גם כיום הוויל סמית, ולרגל המאורע ייצא הסרט החדש של סמית, 'הנקוק'. מצד אחד, הקונספט של הסרט קצת תמוה, ולא ברור בכלל האם הוא קומדיה או דרמה. מצד שני, זה וויל סמית. מצד אחד, הביקורות עליו בינתיים לא משהו. מצד שני, זה וויל סמית. יש לציין שוויל סמית מתחיל ב-W. זה עשוי להביא לו מזל.
הרשימה המלאה: המספרים מייצגים את הכנסותיו של הסרט במהלך שלושת ימי סוף השבוע (שישי-ראשון) בארה"ב, במיליוני דולרים. המספרים בסוגריים מייצגים את הכנסותיו הכוללות של הסרט עד היום, במיליוני דולרים.
צריך לצין שמדובר
באחד מעשרת סופי השבוע הכי רווחיים EVER.
שאלה – השבוע הבא הוא שבוע בן ארבעה ימים (חמישי-ראשון), או חמישה (חמישי-שני)?
תן לי לשאול אותך משהו, רד.
אתה באמת ובתמים מאמין ש'וול-E' טוב יותר מ'ואלס עם בשיר' של פולמן?
אז כן, ל'וול-E' יש אנימציה מדהימה, הביקורות משבחות אותו מקיר לקיר והוא הצליח בקופות (למרות שאני אישית ציפיתי שהוא יפתח עם יותר מ-100 מיליון דולר, אבל, נו טוב) ולכן הוא בהחלט עושה רושם של זוכה וודאי בקטגורית האנימציה באוסקר.
אבל… האם אתה שוכח ש'תזיזו ת'רגליים' ניצח את 'מכוניות', למרות שהוא הרוויח יותר בקופות, האנימציה שלו טובה יותר (לדעתי, לפחות), והוא קיבל ממוצע גבוה יותר באתר "העגבניות הרקובות"?
כנ"ל על 'המסע המופלא', שלא היה הסרט בעל האנימציה הטובה ביותר, ולא הרוויח הכי הרבה כסף בקופות ולמרות זאת זכה באוסקר.
בקיצור, מה שאני אומר הוא שאולי אלו שבוחרים את המתמודדים ואת הזוכים בקטגורית סרט האנימציה הם לא כאלו שמרניים אחרי הכל? אולי הם באמת ובתמים בוחרים את הסרט שהוא לדעתם הטוב ביותר?
אה, ואגב...
ל'קפטן אמריקה' כבר יש במאי:
ניק קסאבטס (היומן, אלפא דוג).
''מכוניות'' היה סרט רע.
כנראה הכי פחות טוב של "פיקסאר", ו"תזיזו ת'רגליים" עולה עליו בכל אספקט. לדעתי.
בקשר לכל השאר, אני אעביר את השרביט לפינגווין.
אני מבכים ש'תזיזו ת'רגליים' טוב יותר מ'מכונוית',
למרות שלא הייתי קורא ל'מכוניות' סרט רע, אבל, כל אחד ודעתו.
בכל מקרה, זה לא משנה כמה 'מכוניות' טוב יותר או פחות מ'תזיזו ת'רגליים', הציון שלו באתר "העגבניות הרקובות" היה גבוה יותר מזה של 'תזיזו ת'רגליים', הוא הצליח יותתר ממנו בקופות, זכה בכל הפרסים המוקדמים בקטגורית סרט האנימציה הטוב ביותר, והוא סרט כל-אמריקאי.
ובכל זאת, 'תזיזו ת'רגליים' ניצח אותו. אני חושב שזה אומר משהו, לא ככה?
מבכים - מסכים
אה, ואגב…
גם הציון של 'מפלצות בע"מ' ב"עגבניות הרקובות" היה גבוה יותר מזה שך 'שרק'.
אני לא יודע אם 'וול-E' טוב יותר מ'באשיר'
בעיקר מכיוון שעוד לא ראיתי אותו. אני כן יודע שהוא יזכה באוסקר, כי כשסרט מקבל 97 אחוזי עגבניות, מכונה "יצירת מופת" על ידי יותר ממבקר נחשב אחד, *וגם* זוכה להצלחה קופתית גדולה – הוא לא יכול להפסיד.
אני דווקא חושב שיש סיכוי טוב שוולי יותר טוב מ''וואלס''.
כשקראתי את השורה "וולי נכנס לרשימת עשרת הסרטים הטובים ביותר בכל הזמנים", פספסתי את המילה "עשרת" וניחשתי שהוא במקום ה-205 או ה-78. למרות זאת, כשנכנסתי לדף של וולי ראיתי שהוא במקום השישי (!). מכיר את הקלישאה שבה כשמישהו נדהם ממשהו הוא מפיל את מה שהוא מחזיק ביד? אז אני הפלתי את חבילת ניירות הסטיקיז שלי. כאילו, אנשים חשבו שהוא יותר טוב מרשימת שינדלר! יותר טוב מקן הקוקייה או קיל ביל! אתה באמת חושב שהוא לא מתעלה על ואלס עם באשיר? כי אני, לעומת הרבה אנשים, לא חושב שהוא מאסטרפיס. אני חושב שהוא אחד הטובים השנה, זה נכון, אבל ברמת הכוכבים, אני נותן לו 4 כוכבים, לא חמש. בעוד שלוולי יש קונספט יותר נגיש, יותר אוהב-אדם ויותר מגניב (רובוט! מפנה זבל!).
אני דווקא חושב שיש סיכוי טוב שוולי יותר טוב מ''וואלס''.
הסיבה שהסרט במקום השישי היא פשוטה: כמעט כל מי שראה את הסרט פשוט נתן לו את הציון 10. אם אני לא טועה, יש לו את הציון הכי גבוה באתר (אבל לחמשת הסרטים שלפניו יש יותר הצבעות אם הם לפניו, ה TOP250 של IMDB מדורג בצורה מוזרה). אני מניח שעוד כמה שבועות הסרט יירד, לדעתי יגיע לאיזה מקום 30.
כמעט כל סרט "טוב" שפותח בארה"ב מגיע למקום גבוה ב TOP250, אבל לאחר מכן מקומו יורד לאט לאט ולפעמים אף יוצא מהרשימה.
זה נכון, אבל מעטים הגיעו למקום השישי.
בדיוק.
בשנים האחרונות קורה הרבה שסרטים חדשים שנחשבים למצוינים מגיעים בשבוע-שבועיים הראשונים שלהם למקומות גבוהים מאוד ברשימה של ימד"ב, ואחר כך יורדים ומתמקים במקום ריאלי יותר. זה מה שקרה ל'ארץ קשוחה' ו'זה ייגמר בדם', למשל. אבל עדיין לא ראיתי שסרט נכנס אל תוך העשיריה המובילה באופן כזה. אגב, כשכתבתי את הדו"חקו וול-E היה "רק" במקום התשיעי; בינתיים, במקום לרדת, הוא עלה. דבר כזה עדיין לא ראיתי, אבל לעזאזל, איך אפשר לא לפתח ציפיות מוגזמות (ולהתאכזב) בצורה כזאת?
עדכון ימד''בי
כפי שהיה צפוי שיקרה, השהייה של וול-E בעשיריה הראשונה היתה זמנית. אחרי יומיים או שלושה במקום 6 הוא ירד ל-9, אחר כך ל-14, וכרגע הוא מדורג במקום ה-20 ובמגמת ירידה. זה עדיין מצוין, כמובן, אבל לפחות אפשר להירגע ולא ללכת לסרט בציפיה לסרט הכי טוב בהיסטוריה בכל הזמנים אי פעם Ever.
''וול-אי'' נמצא כרגע באותו מקום שבו היה ''המסע המופלא'' בשנת
2002: הסרט שצריך להתאמץ מאוד כדי למצוא מישהו שיגיד עליו דברים רעים. לכל האחרים (לילו וסטיץ', כוכב המטמון, סוס פרא ועידן הקרח) היו ביקורות חיוביות באופן כללי, אבל אף אחד מהם לא דגדג את ההערכה הביקורתית של "המסע המופלא" מלמטה.
"המסע המופלא" הוא גם סרט שנראה טוב יותר מ-"לילו וסטיץ"' (בעיקר בגלל הריסון התקציבי שדיסני נקטו בהפקת הסרט הזה), ולכל הפחות השתווה לאיכות העבודה ב-"כוכב המטמון" ו-"סוס פרא". נכון ש-"עידן הקרח" נעשה באנימציה ממוחשבת שהיתה אז הדבר החם, אבל דווקא העובדה הזאת פעלה לרעתו – הוא הזמין השוואות לא-מחמיאות למה שנעשה בדרימוורקס ופיקסאר.
בקיצור: לא רק כדי לאיים על האוסקר של "וול-אי" אלא בכלל להשתחל לתוך רשימת המועמדים, "ואלס עם באשיר" צריך להתיישב במדד העגבניות איפשהו קרוב לאזור ה-100 אחרי הפצתו בארה"ב, ורצוי שהוא יגרוף גם איזה פרס נחשב או שניים. האופציה האחרונה נשמעת סבירה, לגבי הראשונה נחיה ונראה.
בסדר, אבל...
כמו שכבר הזכרתי קודם, ל'תזיזו ת'רגליים' היתה אנימציה מדהימה, אבל היא לא היתה טובה כמו זו של 'מכוניות'.
גם הציון של 'מכוניות' באתר "עגבניות רקובות" היה גבוה יותר והסרט הצליח יותר בקופות.
ואותו דבר קרה גם עם 'שרק' ו'מפלצות בע"מ'.
בקיצור – אף פעם אי אפשר לדעת.
תקווה זה טוב, אבל גם ריאליסטיות זה לא רע
עם כל הכבוד לבאשיר, ויש הרבה, אין שום מצב ש'וול-E' לא זוכה באוסקר האנימציה השנה.
תקווה זה טוב, אבל גם ריאליסטיות זה לא רע
לדעתי זה יהיה חבל, באשיר בבירור נחות מבחינת היכולות הטכניות של האנימציה, אבל לדעתי מבחינת גבולות הז'אנר והחדשנות שבו אין מקום להשוואה, סרט אנימציה חצי תיעודי על מלחמה וזכרון, קשה י לחשוב על הרבה סרטי אנימציה שבאמת מנסים לגעת במציאות, בלי התייפיפות. (חוץ מכשהרוח נושבת, למרות שהוא לא תיעודי)
לטובתו של באשיר, סטנטון כבר זכה פעם באוסקר.
אז אולי זה יעזור לבאשיר לזכות בפרס.
אבל אולי תפתחו דיון בנושא אחרי צפיה ב"וול-י"?
עם כל זה שזו קלישאה נוראית...
כבוד פשוט להיות מועמד. שפולמן יהיה מועמד לאוסקר, עם ההפסד הצפוי לוולE והכל, ואני בטוחה שלא נשמע תלונות מאף אחד.
אכן
כשישראלי מועמד לפרס בינלאומי כלשהי ולא זוכה, אף אחד לא מתלונן, או טוען למשחק מכור מראש, או לאנטישמיות. במיוחד לא בישראל.
אבל כאשר הישראלי עושה סרט שהכוכבים שלו לא שירתו בצה''ל ואז
מפסיד לסרט שעוסק בשואה, באמת לא תשמע יותר מדי ישראלים שמתלוניים
''שמתלוננים'', כמובן.
ובנימה יותר רצינית: "אנטישמים כולם" והאח המחורבן שלו, "העיקר ההשתתפות" היו במשך שנים תירוצים קבועים בישראל ללוזריות ולחוסר-רצון להתאמץ. כן, ההישג של "בופור" הוא בהחלט מרשים, כמו גם העובדה שהוא נאבק על מקומו עם "ביקור התזמורת" (שככל הנראה גם היה מקבל מועמדות אם לא היה נפסל) – אבל אחרי שהגענו להישג הזה, הגיע הזמן לשאוף גבוה יותר, לפרס עצמו.
העניין הוא בקפיצת המדרגה.
לא צריך לעבור ישר מ"המדינה שעשו בה את האנימציה ההיא עם המאווררים" ל"המדינה שעשו בה את האנימציה זוכת האוסקר". גם מעבר מהמאווררים ל"האנימציה שהיתה מועמדת לאוסקר" הוא מכובד להפליא.
אוקי, אז באשיר לא יזכה באוסקר על האנימציה
אבל הוא עדיין יכול לפחות להתחרות על פרס הסרט הזר (בהנחה והוא יזכה בפרס אופיר וכו' כמובן, ואני בכלל לא בטוח שזה יקרה), וכאן תהיה אולי המשכיות להישג של בופור.
להבנתי (וזה יותר בשביל לפתוח דיון בנושא),
זכייה (או מועמדות) של 'באשיר' ב'סרט הזר' תהיה במובן מסויים טובה יותר ליהודים, בעוד שמעורבות ב'סרט האנימציה' תהיה "משמעותית" יותר לאנימציה (עתיד האנימציה, החשיבות שהמדיום הולך ותופס).
במילים אחרות, כ"סרט ישראלי" (וכנציג הישראלי לאוסקר, במייצג אותנו), המשמעות עבורנו גדולה יותר, ההישג רב,
אבל כ"סרט אנימציה", על כל הייחוד שלו, בו דובר, יאמר משהו אחר וישנה את תפישת האנימציה בהמשך.
וכל זה, כמובן, תוך הכרה בכך שכל דבר יהיה מכובד בהחלט, ומבלי שראיתי, או שמעתי, אף אחד מהסרטים ומבלי שאני יודעת שום דבר על כלום, למען האמת.
סתם, תהייה.
זכייה (או מועמדות) של 'באשיר' ב'סרט הזר' תהיה במובן מסויים טובה
יותר ליהודים'
משפט מקומם…
פראפרזה ל''ביבי טוב ליהודים''...
בדרך כלל, הדבר נכתב בציניות
פארודיה על סיסמת הבחירות של ביבי מ-96' "נתניהו טוב ליהודים". המשפט הזה הפך למטבע לשון דווקא בידי מתנגדיו שרואים בו סיסמה לאומנית ודמגוגית. עם הזמן, "היהודים" בביטוי הפכו שם לציבור כללי בעל מכנה משותף נמוך, לא בהכרח מזוהה פוליטית או עדתית, אליו הקורא/כותב יכול להשתייך.
דוגמאות:
http://www.nrg.co.il/online/5/ART1/747/789.html
http://www.hayadan.org.il/wp/gore-renewed-energy-good-for-israel-2105088/
http://www.beok.co.il/SelectedArticle.aspx?ArticleID=5886
ואפשר גם ברוח הישרדות/ארץ נהדרת
את "זה טוב לי, זה טוב לי"
כן, אני יודע.
ובכל זאת משפט כזה ודומיו פוגעים באנשים שהם לא יהודים. לאו דווקא נפגעתי ממישהו, פשוט בניית המשפט מפריעה לי. כמו שהיו שואלים אותי בצבא אם למדתי בבי"ס דרוזי או ישראלי.
לא מצאתי לכך הוכחות מעל דפי הרשת,
אבל נדמה לי שהביטוי "X טוב ליהודים" מקורו אינו בנתניהו, אלא בשאלה רצינית לגמרי ומקובלת למדי שהיו שואלים עצמם רבנים ושאר שועי הקהילה היהודית בניכר בהתלבטם בין תמיכה בפריץ גוי כזה או אחר. על כל פנים, בעיניו של כותב שורות אלו הדרוזים הם הקרובים ביותר ליהודים בקרב מיעוטי ישראל. אני מכנה אותם בחיבה "יהודים מינוס", אם כי משרד הפנים דחה, מספר פעמים, את הצעתי להפוך כינוי זה לרשמי.
לא יודע לגבי המקור
מה שכן, אני יודע שהביטוי הפך נפוץ יותר, במיוחד במשמעות עוקצנית, אחרי בחירות 96'.
גם השימוש הציני בביטוי קודם, בהרבה, לביבי.
יהודים מינוס?
מינוס הדברים הרעים
למשל הביטוי ''יהודים מינוס''.
רד, להערכתך, מהו הסכום ש'ביקור התזמורת' הרוויח בארה''ב?
כלומר, בשורה התחתונה, הוא הסרט הישראלי המצליח ביותר?
רד, להערכתך, מהו הסכום ש'ביקור התזמורת' הרוויח בארה''ב?
אומנם לא רד, אבל "ביקור התזמורת" הכניס בארה"ב $3,051,388. עובדתית, הוא הסרט הישראלי שהכי הצליח בקופות.
'ראיון לילי'
ראיתי אתמול את הסרט הזה, שביים סטיב בושמי ושמשחקים בו (רק) בושמי עצמו וסיינה מילר.
כיוון שהסרט כבר לא מוצג בקולנוע, ביקורת עליו אין טעם לכתוב – אבל בכל זאת, חשבתי לציין לטובת השוקלים לראות אותו:
אל תטרחו.
מדובר בנסיון של בושמי לעשות דרמה פסיכולוגית של אחד-על-אחת, שמשחקים לילה שלם במשחקי חתול ועכבר. אלא שהדמויות לא מעניינות במיוחד, מה שמוטל בכף המאזניים לא משמעותי עד כדי כך, וכל העסק מתנהל לו יותר מדי בעצלתיים. זה לא מרגש, זה לא מרשים וזה לא ממש מעניין. נכון, בושמי ומילר משחקים לא רע, אבל בסך הכל – סרט פרווה פושר ומיותר.
הסכמה מוחלטת
לפני שנה העפלתי לירושלים לראות אותו בפסטיבל, והאכזבה היתה קשה, בעיקר לאור הביקורות החיוביות הרבות שקראתי עליו לפני כן.
לא יותר מתרגיל שנה א' בתסריטאות, וגם אז לא טוב במיוחד.
וזו הדמנות להמליץ על Oleanna הנהדר של מאמט,
סרט אחד-על-אחת שעובד כל-כך טוב שעד היום אני מפחד לראות אותו שוב.
חבל עליך, בצפייה שניה הוא עוד יותר טוב
אבל לא ישנתי אחר-כך יומיים!
עד היום אני זוכר את תחושת הזעזוע אחרי הצפייה: מחנק פיזי בגרון, תחושת כובד בכתפים, ראש מסוחרר ממחשבות. סרט מבריק לגמרי, אבל לא קל.
איך קוראים לסרט בעברית?
ועוד סרט אחד על אחד(אחלה הגדרה) ממש טוב מהתקופה האחרונה "משחקי בילוש", למרות הביקורות הפושרות, אותי הוא הצליח להחזיק בביצים(נו, בשביל שמישהו יצחק על המטאפורה) לכל אורכו.
'אוליאנה', נדמה לי.
ולי זכור שאהבתי
כן זכור לי שאהבתי את הדמויות, שהיו בעלות בשר מספק בהחלט, וגם אהבתי את העובדה שיש המון טוויסטים ומשחקי הפוך על הפוך.
ואולי גם בגלל שאני בדרך כלל אוהב סרטים מהסוג הזה, למרות שהם בודדים מאד("טייפ" של לינקלייטר, "אמריקן בופאלו" עם דסטין הופמן, דניס פרנץ ושון נלסון).
השאלה היא אחרת
האם בעקבות ההצלחה של בקממבטוב יהיה סרט המשך למשמרת לילה?
בהתחלה דיברו על טרילוגיה ואני מקווה שהסרט השלישי אכן יצולם.
גם אני מחכה
אבל לא ראיתי אף אחד מהסרטים עדיין.
אם עושים שלישי, אני רואה שניים בבית ואז ישר לקולנוע.
כנ"ל לגבי נרניה.
וול אי יוקרן ביס פלנט בחיפה?
וול אי יוקרן ביס פלנט בחיפה?
אם כן, זאת סיבה כפולה להגיע לשם.
רוב הסיכויים שזה יהיה הסרט הראשון שאראה שם, אם לא יהיה מצב בו עדיין יקרינו בו את אינדיאנה ג'ונס שטרם הספיקותי, מה שעשוי להקדים אפילו יותר את הגעתי אליו.
כן
הסרט והקולנוע שייכים לאותו גורם (פורום פילם/תיאטרות ישראל).
ובשבוע הבא...
ווילו הקטנה תגלה עד כמה אבא הוא הכי בעולם, כשהוא ירמוס אותה בדרך לפסגה (http://www.imdb.com/title/tt0846308/) בזמן שאנחנו נגלה (סוף סוף) לאן נעלמה דקוטה פנינג.
תהיה
חשבתי על עניין השוברי קופות והגעתי לשאלה מסקרנת, והיא על סמך מה אנשים מגיעים לקולנוע לסרט בפעם הראשונה, בסוף שבוע הראשון.
מאגר הידע שלהם לגבי הסרט כולל: טריילרים, כרזות, והבזזזזז שיש או שאין סביב העניין. במקרה הטוב יש ביקורות. כלומר מבחינת התוכן הספציפי של הסרט המסויים הזה – בסך הכל אין נסיון בלתי אמצעי של אף אחד.
מה שנשאר זה הבמאי והאולפן שמוציא אותו.
אם מדובר בסרט המשך – אני מבין שבאים בגלל הסרט הראשון. אם מדובר בסרט על פי ספר או על פי קומיקס כנ"ל – יבוא מי שמכיר את הספר/קומיקס ואוהב אותו.
אבל אם מדובר בסרט שאיננו מבוסס על ספר ו/או על קומיקס, ואיננו סרט המשך – אין בעצם ידע מוקדם.
ובעצם מדובר על אינטואיציה של האנשים או בחירה שרירותית.
וכאן השאלה. אם אני צודק, ההגיון מחייב שמבחינה סטטיסטית בערך חצי מהסרטים תהיה נפילה משמעותית מאד כי אנשים התאכזבו, וחצי בערך ימשיכו כרגיל או משהו כזה. כלומר צריך להיות אחוז מאד-מאד משעותי של סרטים שנופלים חזק – האם זה כך?
אבל מה שעוד צריך להיות לדעתי, זה שהגיוני שיהיו די הרבה סרטים שלא הגיעו אליהם הרבה בהתחלה, כי הם לא משכו תשומת לב כנ"ל, אבל הם סרטים טובים. ואז "שמם ילך לפניהם", ותהיה _עליה_ מהשבוע הראשון לשני, ומהשני לשלישי, לפחות בשבועות הראשונים כי אנשים ילכו כי השם של הסרט יבנה אחרי שהוא יוצא לאקרנים.
ובעצם בעיני זו הדרך ההגיונית מלכתחילה שסרט יצליח.
ולא זו בלבד שאינני שומע שזה דבר מקובל, אלאההיפך, אם אינני טועה זו תופעה נדירה מאד אם בכלל היא קיימת. והשאלה היא למה.
מודעות
שים לב שכל שבוע יוצאים לפחות שני סרטים משווקים היטב (בעיקר בקיץ). כמו כן השיווק המוגבר גורם למודעות גבוהה יותר לסרטים, אז יותר אנשים בקהל היעד של הסרט כבר יודעים עליו לפני שהוא יצא ויגיעו בסופ"ש הראשון.
נכון אבל בסרטי אנימציה זה לא אמור להיות שונה?
כלומר, הילד הקטן שואל את ביו מתי הוא פנוי לקחת אותו לקולנוע, וזה לא בהכרח יהיה בשבוע הראשון של הסרט, הרי לא כל הילדים ירוצו לראות סרט מהיום הראשון, להם פחות אכפת מחובבי קולנוע שמחכים לסרט מסוים בקוצר רוח.
זה אכן שונה.
לא יודע אם בגלל הסיבה שהבאת, אבל סרטי אנימציה שמכוונים לילדים אכן נהנים מירידות הדרגתיות יותר בהכנסות.
ואם כבר מדברים על ירידות הדרגתיות
אז "וול-י" הכניס במהלך יום שני סכום מאוד גדול של 9 מיליון דולר, כמובן שזה יום שני הכי גדול של פיקסאר ועם יומיים של חג קרב ובא ובטוח סוף שבוע שני עם ירידה קטנה (מעל 40 מיליון דולר, יש לומר), יש סיכוי בכלל שעד יום ראשון הסרט יגיע להכנסות של 140-160 מיליון דולר, לא? מה שמציב תחרות ל"מוצאים את נימו" ואולי (אמנם מוקדם לחשוב על זה, אבל אולי..) הכנסות כלליות של יותר מ300 מיליון דולר.
(או שאני אופטימי מדי).
מסר לחברי אקדמית האוסקר.
"אנשים, הגיע הזמן לתת לסרט אנימציה מועמדות בקטגורית הסרט הטוב ביותר, באמת, שום דבר רע לא יקרה"
"רטטוי" היה צריך לקבל מועמדות כזו, ועכשיו גם "וול-י" רק שהפעם נראה של"וול-י" מגיע פילו יותר.
ניטפוק – ל"וול-י" יש 96% בעגבניות, לא 97%.
ולפי אילו קריטריונים
אתה חושב שאפשר להשוות בין סרט אנימצייה לכזה שלא?
ולפי אילו קריטריונים
למה שיהיה קשה להשוות? אפשר להתיחס אליו כאל סרט רגיל, מה כל כך מסובך בזה?
כשאתה צופה בסרט אנימציה וסרט שהוא לא באנימציה אתה לא יכול להחליט ממי נהנית יותר? מי מבוים יותר טוב? מי עשוי יותר טוב?
מה הבעיה?
(אני מנחש שהמועמדות ל'סרט האנימציה', 'התסריט' ומשהו שקשור לסאונד (ואפילו יותר מאחד) כבר כמעט מובטחים)
אתה טועה
להנאה ואיכות לא תמיד יש קשר מובהק.
אני בהחלט יכול להנות יותר מסרט אנימציה מאשר סרט נורמטיבי, עם זאת, לא מן ההכרח שהוא יותר טוב, כי הוא עומד בקריטריונים שונים. וזאת עובדה. כשם שסרט דוקומנטרי מקבל מועמדות משלו ולא מתחרה מול סרטים עלילתיים כך גם סרט הנפשה.
הוא צודק.
סרט נמדד, קודם כל, לפי הסיפור שלו והאפקט על הצופים. מדוע סרט אנימציה לא יכול להתחרות מול סרטים רגילים?
או, במילים אחרות,
למה העובדה שמשתמשים במחשב במקום במצלמה צריכה להשפיע על איזשהו פרמטר בבדיקת איכות הסרט, מלבד הפרמטרים הטכניים יותר של צילום, אפקטים ושחקנים?
אתם שואלים שאלה מוזרה
לפי מה ניתן לאמוד סרט אנימציה לסרט רגיל? לפי דרך הצילום השונה? או דרך העריכה השונה? לפי הרציונאל לתסריט? או הצמדת פס הקול לסצנות? לפי המשחק מצד אחד והדיבוב מצד שני? או דרך השימוש באפקטים? לפי דרך ההתבוננות וקהל היעד של הסרטים? או דרך ההתכתבות והעברת המסר באמצעות מוטיבים וסמלים? כל התהליך של יצירת סוגי הסרטים האלו הוא שונה בתכלית ולא עומד על פי אותם קריטריונים של עשייה. לפיכך השאלה שלכם, אדם וגראס, קצת תמוהה.
אנחנו לא מדברים על פרס לבימוי או למשחק, אלא לסרט.
כיצירה כוללת, סרט נמדד בעיקר לפי היכולת שלו לספר סיפור. נכון, אין כאן צילומים, אבל יש עריכה, קצב, בניית דמויות, זוויות, מוטיבים, סמלים, ובעיקר – עלילה. מה, בדיוק, מונע את היכולת להשוות את זה לסרטים אחרים? העובדה שאת ההבעות של הדמויות מציירים אנשים ולא משחקים אנשים? תהליך העשייה השונה אינו רלוונטי במיוחד – את '300' עשו לגמרי אחרת מאת 'ראיון לילי', ועדיין שניהם יכולים להיות מועמדים לפרס הסרט הטוב ביותר.
לי, אישית, נראה שהדמיון רב בהרבה על השוני.
אבל אדם זה לא נכון. *
נו מה אני אגיד לך, כבר אמרתי קודם. שני הז'אנרים נמדדים בקריטריונים שונים לגמרי, ולא חשוב אם רובם טכניים, עדיין הפרספקטיבה משתנה, בפרט שמדובר בהענקת פרס אוסקר לסרט אחד יחיד ומיוחד.
אתה באמת מדמיין את 'רטטוי' מתמודד מול 'ארץ קשוחה' על פרס הסרט הטוב ביותר?
_________________
*'300' לא סרט אנימציה. לפחות לא מובהק.
אבל לא אמרת.
*אילו* קריטריונים שונים לגמרי? *מה* משתנה בפרספקטיבה?
כן, אני בהחלט רואה סרט אנימציה מתחרה מול סרט מצולם על פרס הסרט הטוב ביותר. אני עדיין לא מבין – באמת ובתמים לא מבין – למה מבחינתך זה כל-כך מופרך.
[300 אינו סרט אנימציה, אבל בכל שוט נתון, רוב מה שמופיע על המסך אינו אמיתי, והוא בוודאי לא צולם בצורה סטנדרטית – אתה יודע, תפאורה, צילומי חוץ וכדומה]
ג'ונו הזאת פתחה לי תיבת פנדורה אתכם.
ולנושא, איך אתה תמיד מצליח לגרום לי להסביר את עצמי יותר ממה שאני יכול?
דיברתי על אספקטים של משחק, צילום, דרך בימוי, העברת נרטיב. למעשה, כל דרך העשייה מן הטכניקה לסיפור. הכל משתנה. לא מבין איך אפשר להתווכח על זה.
למשל, נהניתי יותר מ'ארץ קשוחה' מאשר 'רטטוי'. כן. זה לא קרה בגלל שאני מעדיף סרטי מתח על קומדיות. או בגלל החיבה שלי לאחים כהן. זה קרה בגלל שההתייחסות שלי לשני הסרטים הייתה שונה בבסיס חווית הצפייה. ועל כן, אני לא מוצא סיבה להעריך, לדוגמה, במושגים של פרס הסרט הטוב ביותר, כאמור, מי יותר טוב.
אני לא מתווכח על כך שתהליך העשיה אחר,
אני גורס שהמטרה זהה, חלק ניכר מספיק מהטכניקות גם כן (למשל מדובר בסרט, ולא בספר), וגם צורת הצריכה על-ידי קהל היעד.
*אתה* מאמין שסרטים מצוירים שונים קטגורית מסרטים מצולמים – לא פלא ש*אתה* חווית אחרת סרט מצויר וסרט מצולם. אני יכול להגיד לך שאני מעולם לא עשיתי את ההפרדה הזו, ולכן חוויות הצפייה שלי בסרטים מצוירים ומצולמים זהות. הסרט הכי מצמרר שראיתי בחיי היה מצויר; סרט הילדים הטוב ביותר שראיתי היה מצויר; סרט גיבורי העל השני הכי טוב שראיתי היה מצויר. אני לא מבצע את ההבחנה הזו.
אבל, כמובן, החוויות שלך ושלי אינן טיעון ממשי. מה שחשוב הוא שההבדלים לא נראים לי חשובים במיוחד. גם בסרט מצויר הבמאי צריך לבחור זוויות, לקבוע קצב, להחליט על קאטים; התסריטאי צריך להכין גלריה מספקת של דמויות ולפתח אותן בצורה ראויה; המלחין צריך להתאים את המוזיקה למתרחש על המסך. באמת שההבדל היחידי המשמעותי שאני יכול להצביע עליו הוא שלבמאי יש יותר שליטה (אני חושב) בשחקנים – והוא לא נראה לי משמעותי מספיק בשביל לקבוע שמדובר כאן בתפוחים ותפוזים.
אולי. נראה שהחוויות שלי ושלך שונות. לגיטימי לגמרי.
באמת מעניין לדעת מה שאר ה'ציבור' חושב על הסוגייה הזו. סתם כדי לראות איזה סובייקטיב הופך להסכמה יותר כללית.
לדעתי: סרט אנימציה יכול בהחלט להתמודד מול סרטים ''רגילים''
הבעיה העיקרית בכך היא שלרוב האנשים יש תפישה של מצויר=לילדים, לכן יפתיע אותי אם זה יקרה. ואם כן, אז לבאשיר יש סיכוי הרבה יותר טוב לשבור את המחסום הזה מאשר לוולי.
רגע, וסרטי ילדים לא יכולים להתמודד מול סרטים ''רגילים''?
אם הם נטו לילדים אז לא.
יש הרבה סרטים שמתאימים לצופים מגיל 5 עד 120, וכל שכבת גיל תהנה מהם בצורה אחרת. אבל אני מדבר על סרטים שהם מוכוונים לילדים קטנים, ומקסימום זורקים רפרנס פה ושם כדי שההורים לא יסבלו. אז לא, סרטים כאלה לא צריכים לזכות באוסקר על הסרט הכי טוב של השנה. לא משנה כמה טוב הם מילאו את תפקידם ושיעשעו את הילדודס.
אבל כמו שאמרתי, בהחלט לא כל סרט אנימציה הוא כזה.
אולי. נראה שהחוויות שלי ושלך שונות. לגיטימי לגמרי.
על חוויות אישיות קשה להתווכח, אבל על העובדות היבשות אפשר גם אפשר. זו עובדה שיש המון משותף (עם כל השונה) בין ה-Pipeline של הפקת סרט רגיל לבין זה של סרט אנימציה מודרני.
אתה צודק שיש המון שונה בטכניקות בהן משתמשים לעשיית סרט אנימציה לבין סרט מצולם, אבל מצד שני, קשה להתעלם שיש גם המון דומה[1] ולפעמים אפילו זהה לחלוטין. יש מספיק דומה על מנת שסרט אנימציה שחורג מהקונוונציה הרגילה של סרט אנימציה (סרט ילדים עם חיות מדברות שלומדות לקח חשוב על החיים או קריקטורות מקצינות מציאות, סאטירה וגאגים כמו הסימפסונים) יכול, בתאוריה, להתמודד בצדק מול סרטים מצולמים על הסרט העלילתי הטוב ביותר.
יותר מכך: עפ"י המגמה בה הגבול בין מהו סרט מצולם לבין מהו סרט אנימציה הולך ומטשטש עד כדי בלבול טוטאלי (beowulf או 300 הם מצולמים או סרטי אנימציה?) סביר להניח שיותר ויותר סרטי אנימציה (או שמשתמשים בעיקר באנימציה) יחשבו לסרטי מיינסטרים לכל דבר והיותם מונפשים לא יהיה הקריטריון העיקרי על פיו הם ישפטו.
תוך עשור או אולי קצת יותר, עם שכלול הטכנולוגיה, אני בספק אם בכלל תצליח להבדיל בין סרט אנימציה לבין סרט מצולם (אם יוצרי הסרט יהיו מעוניינים בעיצוב חזותי שכזה).
______________
[1] סיפור, שימוש ב-Story Boards על מנת להנדס מראש, לפעמים עד לרמה פרטנית, מה יופיע בכל שוט ושוט, שימוש בכישורי משחק, תזמון בעריכה, בימוי, סאונד. סרט אנימציה, בעיקר באנימציה ממוחשבת תלת מימדית, מצריך הרבה פעמים עירוב של אנשי מקצוע מגוונים, עם התמחויות שונות, שמזכירים מאוד את המקצועות הקיימים בהפקת סרטי קולנוע מצולמים. גם בסרט אנימציה ניתן למצוא בעל מקצוע שאחראי על תאורה ומשחקי אור וצל, בעל מקצוע אחר שאחראי על עיצוב תפאורה, אחר האחראי על עיצוב בדים ותלבושות, מעצבי דמויות, אחראים למילוי התפאורות ב-PROPS ופרטים ועוד ועוד.
אתה יודע,
זה הופך להיות מתיש גם עבורי וגם עבור הגולשים האומללים.
אז אני רק באתי ותכף נעלם. או קי?
תגיד, אתה וגראס שמעתם אותי אומר שלסרטי אנימציה אין בימוי? או עריכה? או כל דבר אחר? מי דיבר על זה בכלל? מה שאמרתי הוא, שדרך העשייה של המרכיבים האלו *שונה בתכלית* בין שתי הסוגות.
אתה יכול להשוות בין דוגמנית לדוגמן ולומר מי יותר יפה? למה לא? הרי לשניהם יש גוף חטוב ולבוש נוצץ. פשוט ההתיחסות אל כל אחד מהם שונה. גם הוא וגם היא יכולים להראות ממש מצוין ועם זאת, לא ניתן לומר מי יותר יפה.
_____________________________
פינת הקו: בלינקוק שלך לא טענתי שהסרט 'ספרות זולה' טוב או משהו, רק המלצתי לך, בתור חובב קולנוע, לראות אותו.
אתה יכול להתייחס לקומדיה ולסרט אימה ולהשוות בינהם?
ומה עם סרט תעודי על המלחמה בעיראק בהשוואה למיוזיקל? סרט אקשן לעומת דרמה משפחתית?
להשוות כל שני סרטים מז'אנרים שונים זה השוואה של תפוחים ותפוזים. ובכל זאת ניתן פרס לפרי, סליחה, הסרט הטוב ביותר. סרטי אנימציה הם סרטים, ולכן גם הם כלולים בתחרות.
זה קצת לא פייר
כי סטית מהדיון לטובת נושא(מעניין לא פחות יש לומר) אחר, שלא כל כך קשור.
מלבד זאת, אתה אומר שסרטי אנימציה כלולים גם בתחרות, והעובדה היא, שהם, על פי הפוזיציה הנוכחית, לא כלולים. ויש לכך סיבה. (כזאת שאני מנסה להבהיר כבר הרבה זמן).
למה עוד לא הזכרתם את זה?
היפה והחיה היה מועמד בתור הסרט הטוב ביותר!
אני רואה שאתה מחבב עובדות.
העובדה היא שסרטי אנימציה כן כלולים. גם מבלי לעיין בכללי מועמדות כלשהם, מספיק סרט אנימציה אחד שזכה למועמדות בשביל להוכיח את זה (כפי שכבר צוין פה, ישנו לפחות אחד כזה – היפה והחיה).
זה שבדרך כלל סרטי אנימציה אינם מועמדים לא אומר שהם לא ברי השתתפות באופן עקרוני, כמו שאף אחד לא יחלוק על זה שסרטי אימה (ויסלחו לי סרטי האנימציה על ההשוואה) נכללים בקטגוריה של "סרט" ולמרות זאת הם ממעטים להופיע במועמדויות לסרט הטוב ביותר. זה נובע לא מכך שהם לא *נכללים* בתחרות אלא מכך שהם *מפסידים* בה, משום שהם נתפסים כאיכותיים פחות – בהקשר של סרטי אנימציה, אני מניח שכילדותיים. ועל כך בדיוק אנשים מתלוננים פה.
באופן מוזר למדי, סרט האימה היחיד שזכה באוסקר (שתיקת הכבשים),
ניצח את סרט האנימציה היחיד שהיה מועמד לאוסקר (היפה והחיה). אני יודע שלא לסרטי האימה נוסח שתיקת הכבשים התכוונת, אבל סתם חשבתי להזכיר את זה.
לא הייתי מגדיר את 'שתיקת' כסרט אימה.
אני רק הערה
רציתי, בפעם הראשונה כמדומני בהיסטוריית עין הדג מאז שאני כאן, כצופה מן הצד, "על הברזלים", לציין שאני ממש נהנית מהדיון שלכם.
כל פעם צד אחר מעלה סוגיות שגורמות לי לחשוב שהנה, זה הצד הצודק, ואז הצד השני בא עם טענות נגד מוצלחות.
מרתק.
ועדיין אין לי מושג מה דעתי, לכאן או לכאן.
אבל בהזדמנות נדירה זו בה אינני חלק מהוויכוח, רציתי לציין שאני חושבת שזה מה שמייחד את עין הדג, למרות הסלידה המובהקת של האתר מדיוני אוף טופיק: אלו הם תתי הדיונים שמתעוררים כאן שהופכים את האתר הזה לשונה, מקורי ומיוחד.
עכשיו, תמשיכו בבקשה.
אני עדיין מתלבטת מה יותר נכון.
אתה משתמש בפליט בלתי קונבנציונאלי
וזאת רק בכדי להפריך את הארגומנטים שלי. נסה להתבונן בתמונה בכללותה.
אני משתדל.
אתה עדיין זוכר מה טענת?
א. שלא ניתן להשוות בין סרטי אנימציה לסרטים מצולמים, המכונים בפיך "רגילים".
ב. שלכן סרטי אנימציה לא כלולים בתחרות על האוסקר לסרט הטוב ביותר.
בתשובה ענו לך:
א. שבאותה מידה לא ניתן להשוות בין קומדיות פרועות, דרמות נוגות, מיוזיקלס, סרטי אימה טראשיים וסרטי אקשן שלושת-רבעי ממוחשבים – שאת כולם אתה אורז בחבילה אחת תחת הכותרת "סרטים רגילים".
ב. שסרטי אנימציה כן כלולים בתחרות – וההוכחה היא שאחד כזה אפילו הגיע לגמר. אולי רק אחד – אז מה? יש ז'אנרים שעונים על ההגדרה שלך לסרט "רגיל" ולא זכו אפילו לאחד כזה.
אתה רוצה להוסיף ולטעון שזה אירוע נדיר, ושבדרך כלל סרטי אנימציה לא מגיעים? על זה אנחנו מסכימים. חלקנו גם חושבים שחבל שכך.
ניתן ועוד איך להשוות בין דוגמן לדוגמנית. הנה:
אסתי גינזבורג יפה יותר ממייקל לואיס, בעוד שהוא יפה יותר מאורית פוקס.
מעל לכל, וול-י (כך אני אקרא לו מעכשיו, זה פשוט קשה לעבור מקאפס לוק למקף ואז לעברית) הוא סרט, ואם הוא סרט טוב כמו שכולם אומרים עליו, יש סיכוי לא קטן, אך גם לא גדול, שהוא יהיה מועמד. רוצה דוגמא?
מייק לי בא לצלם את סרטיו כשיש לו שחקנים, קו עלילה וסיטואציות. במשך כמה שבועות הוא מכין איתם סדנה שבמהלכה הם מעלים רעיונות לעלילה ולדמויות. אז נוצר התסריט, ובזמן הצילומים אסור לחרוג מהתסריט שנוצר קודם לכן. מכן בא שמייק יוצר את סרטו בדרך שונה מהרגיל. הדבר לא מנע ממנו לזכות במועמדות לאוסקר על סודות ושקרים, נכון?
איתי, אני לא מבינה מה המטרה שלך בפתילים כאלה.
אתה מחכה שכולם ישתתקו ויודו שאתה צודק והם טועים? זה לא יקרה.
אני מבינה ש"אתה מופתע שיש בכלל ויכוח על זה", אבל להתחפר בעמדה הזו, שבה אתה כל כך משוכנע שהצדק עמך שאין לך כוח לתת עוד נימוקים, אלא רק לחזור על הנימוק האחד שנראה לך טבעי ומובן מאליו ("אבל ברור ש…!") — זה לחלוטין בזבוז זמן. גם אתה אומר שנמאס לך לחזור על עצמך.
אם היית מנסה לחשוב על הדברים מחדש כדי להסביר את עצמך בצורה משכנעת יותר, גם אז רוב הסיכויים שאנשים לא היו משתכנעים (תכל'ס זה כמעט לא קורה), אבל לפחות היינו נהנים כולנו מכמה מחשבות מעניינות על קולנוע.
לחילופין, אפשר להפסיק את הוויכוח אם אתה רואה שהוא חסר תועלת.
מה..
אני חושב שהבאתי נימוקים לעמדה שלי. לא כולם הסכימו, זה כן.
וגם אני, כמוך, לא אוהב דיוני 'פגע וברח' שבו גוזרים קביעה ומתחמקים בלי הסבר.
אבל.. חכי שנייה.. אם את כבר פה, ספרי לנו גם מה את חושבת.
ובכן, אני חושבת שאין טעם להפריד
בין סרטי אנימציה לסרטים עם הופעות לייב באוסקרים או בכל מקום אחר (האוסקרים לא כל כך משנים לי אישית, אני לא עוקבת אחריהם). סרטים יכולים להיות שונים זה מזה בכל מיני דברים, מאחורי ולפני הקלעים, ואני לא רואה איך ההבדל בין אנימציה לצילום מצדיק קטגוריה נפרדת אם קטגוריה כזו לא ניתנת במקרים אחרים. "המסע המופלא" (מצויר) דומה יותר ל"האריה, המכשפה וארון הבגדים" (מצולם) מאשר ל"סורק אפלה" (מצויר), נניח. ואין בעיה להשוות בין המצויר ללא-מצויר: ב"המסע" יש דמויות יותר עמוקות, יותר אמינות ושיותר קל להזדהות איתן מאשר ב"האריה".
בשביל הסקרנות
מהם שלושת הסרטים שזכו בקטגוריות (שלך)?
בשביל הסקרנות
'כשהרוח נושבת', 'צעצוע של סיפור 2' ו'משפחת סופר על' (שהאמת, עכשיו כשחושבים על זה, הוא דווקא במקום השלישי אחרי אקס-מן הראשון ובאטמן הראשון).
כשהרוח נושבת?
קרירה רה רה..
רק שאני התכוונתי לשאול האם יש סרט אנימציה כזה או שאדם התבלבל.
יש.
סרט מדכא להחריד אודות זוג זקנים והפצצה גרעינית.
http://www.imdb.com/title/tt0090315/
ושאיבד אתמול את תואר סרט האנימציה המדכא של כל הזמנים
לטובת ואלס עם באשיר (אמנם את ואלס ראיתי על מסך גדול בקולנוע ואת רוח לא, וזה משפיע מאוד בעניינים שכאלה, ובכל זאת נראה לי שזה מוצדק).
אתה באמת יכול לדמיין את ג'ונו מתמודד מול ''ארץ קשוחה''?
ואדם לא טען ש-300 הוא סרט אנימציה, אלא שלפי שיטתך הוא יותר ראוי להתמודד מול "ראיון לילי" (לדוגמא) מאשר "רטטוי" (או, נגיד, "חיים בהקיץ") רק כי אתה רואה שחקנים חיים מולך על המסך.
האמת, לא זה מה שרציתי להגיד, אבל זה גם טיעון נחמד.
I stand corrected. שוב.
למען האמת, אני חושב שוולי יהיה מועמד בקטגוריית התסריט המקורי.
אחרי הכל, כבר נתנו לסרטים מצויירים מועמדות בקטגורייה הזו, ונראה שלוולי יש אחלה של תסריט.
כן, שמעתי שהדיאלוגים בו שנונים להפליא.
כן, שמעתי שהדיאלוגים בו שנונים להפליא.
באמת מאוד מסקרן לראות איך ל#$^&# נראה התסריט של הסרט הזה. עמודים על גבי עמודים של "הוראות במה" ללא דיאלוגים או שפשוט אין תסריט והם ישר קפצו ל-Story Boards?
מסקרן, לא?
''היפה והחיה'' היה מועמד
בעקרון, זו לא שאלה של אמצעים טכניים וקהל יעד. כדי להיות מועמד לפרס הסרט הטוב ביותר, סרט צריך שמספיק חברי אקדמיה יחשבו שהוא הטוב ביותר שיצא במהלך השנה. זה לא משנה אם הוא מונפש או לא, כל עוד אחוז מספיק גדול של חברי אקדמיה סימן אותו כאחד מחמשת הטובים של השנה (לרוב, מספיקה רק הבחירה הראשונה בטופס).
את המועמדים לקטגוריית סרט האנימציה בוחרים אנימטורים, כך שאת הסיכוי למועמדות זו לא ניתן לבחון על סמך צוות השחקנים בו. היתרון של "ואלס עם באשיר" הוא שהוא באמת בולט מבחינה חזותית על פני סרטים אחרים שיוצאים השנה. החסרון הוא שסרטים כמו "9" ו"קורליין" (אם יצא השנה) גם מבטיחים סגנון חזותי שונה והאמצעים בהם נעשו עשירים יותר. בנוסף, "וול-E" אכן נראה כמו זוכה ודאי ו"קונג פו פנדה" מפתיע לטובה ומאחורי שניהם עומדים אולפנים מאוד חזקים.
יש סיכוי שמקרה "פרספוליס" יחזור. הסרט יתאים לקטגוריית סרט האנימציה (ואם יהיו השנה 5 מועמדים, אז בכלל הסיכוי של באשיר טוב), אבל לא למצביעי הסרט בשפה זרה. נחיה ונראה, באשיר צריך קודם כל לצלוח את האקדמיה שלנו*.
*"איים אבודים" הוא סרט הרבה יותר אוסקרי, אבל הרבה פחות מוכר בעולם מ"ואלס עם באשיר". בנוסף, כמעט כל הזוכים בפרס אופיר יצאו לקולנוע אחרי סגירת ההצבעה, מה שמציב דווקא את "שבעה" בעמדת יתרון. אני עדיין חושב שבאשיר יקח.
האקדמיה (שלנו, שלנו) תמיד יכולה לעשות מעשה בופור ולזכות סרט אחד
באופיר (ואלס עם באשיר) ולשלוח סרט אחר (אני מהמר שאיים אבודים או שבעה) לאוסקר.
לא, היא לא יכולה (לפי החוקים הקיימים).
במקרה של 'בופור' זו לא ממש נעשה מבחירה, כזכור.
היו על זה כבר כמה דיונים באתר
בשורה התחתונה, אני חושב שצריך להפריד בין פרסי אופיר לבין בחירת הנציג הישראלי לאוסקר. כרגע, יש הרבה אינטרסים זרים שניתן ליחס לבחירה בסרט מסוים ואינם קשורים לערכו האמנותי. אם היו יודעים מראש ש"ביקור התזמורת" יפסל, האם עדיין היה נבחר? סביר להניח שלא, מכיוון שהדבר סתם היה כופה על האקדמיה הישראלית לוח זמנים לחוץ לשליחת נציג חלופי (כפי שאכן קרה).
אני מניח שאם בחירת נציג לאוסקר לא הייתה שיקול, זכיה של "ואלס עם באשיר" הייתה בטוחה יותר. במצב הנוכחי, אני מנחש שאנשי "איים אבודים" ו"שבעה" ירתמו לטובתם את העדרם של סרטי אנימציה מקטגורית הסרט בשפה זרה, לשם שיווק הסרטים שלהם בפרסי אופיר.
לא ראיתי את רוב המתחרים באופיר, אבל אני בהחלט חושב שלולא השם שבאשיר כבר יצר לעצמו, "איים אבודים" היה בחירה סבירה יותר לאוסקר. אני חושב שהוא סרט פחות טוב, אבל באוסקר אוהבים מלודרמות עם ניחוח תקופתי.
הרעיון של ועדה שתקבע איזה סרט יצטרך לקטוף את האיש והמטאטא עלה לא
מעט פעמים, אבל לא נראה לי שהם יממשו את הרעיון של זה בקרוב, אבל אולי יוכלו לעשות איזה רעיון אחר שדומה לוועדה, כי מאוד קשה לי לדמיין את ואלס עם באשיר, על כל מעלותיו, זוכה באוסקר. לא כי הוא רע, אלא כי הוא לא נראה לי סרט שיזכה באוסקר. היי, אולי בפרויקט הבא של פולמן האוסקר יגיע אליו.
ואלס עם באשיר הוא הלהיט השנתי
כנראה שיש לאקדמיה הישראלית את הסיבות שלה לא לשנות את שיטת הבחירה, אבל היא לא חושפת אותן. איך שלא יהיה, נדמה כאילו באשיר לא יזכה באוסקר כי הוא רחוק מדי מטעמם של מצביעי הקטגוריה. עם זאת, הוא עדיין מוכר ומוערך יותר מכל סרט אחר שיתחרה מולו על פרסי אופיר. קטגוריית הסרט בשפה זרה הפכה קשה יותר לחיזוי אחרי שבשנה שעברה התרחשה ככל הנראה בעולם-ביזארו. שינוי קל בשיטת הבחירה השנה, אמור לשפר את סיכוייהם של סרטים בעלי שם בינלאומי (כולל "ואלס עם באשיר") ולהימנע מהשמטות מביכות.
רגע לפני פתיחת ההצבעה לפרסי אופיר, צריך להביא בחשבון מספר שיקולים אפשריים להצבעה.
הסרט עם הבאזז העולמי הכי חזק? (ואלס עם באשיר)
הסרט הפופולארי יותר בהקרנות האקדמיה? (איים אבודים)
הסרט שעוד לא נמאס לשמוע עליו? (שבעה)
אני חושב שבשיטה הנוכחית, היו לאקדמיה כמה פספוסים כשנמנעה מלשלוח סרטים שהצליחו בעולם (הכלה הסורית), או שיש להם סגנון ואווירה לא שגרתיים שמסייעים להם לבלוט ולהישמר בזכרון (למראית עין, ימים קפואים).
לא נראה לי שגם אם ימים קפואים היה מצליח לזכות באוסקר
גם אם הוא היה דובר אנגלית ומופץ באמריקה כשניקול קידמן משחקת את ענת קלואזנר, פשוט כי הוא יותר מדי פילם נוארי-פסיכולוגי-בעיות-זהות-וחיים כדי לזכות באוסקר או להיות מועמד לאיזושהי קטגוריה, מקסימום לקטגוריית הבמאי.
אבא שלי (חבר אקדמיה) גם חושב שצריכה להיות הפרדה.
אבל בגלל שלא נראה שזה הולך לקרות, הוא הולך להצביע ל'איים אבודים' למרות שהוא חושב ש'באשיר' טוב יותר.
והוא לא היחיד, הוא שמע שעוד חברי אקדמיה מודעים לעובדה שאין לסרטי אנימציה סיכוי באוסקר הזר והם מצביעים ל'איים אבודים'.
אז כנראה שזה אומר ש'איים אבודים' יהיה הזוכה באופיר הקרוב.
אז תמסור לאבא שלך שלדעתי הוא טועה.
לא רק מכיוון שהפרס אמור ללכת לסרט הטוב יותר ולא לסרט המתאים יותר לאוסקר – ועצוב ששיקולים כאלה צריכים להיכנס לבחירה בכלל – אלא משום שגם מהבחינה הזאת, הסיכויים של 'באשיר' באוסקר טובים יותר מאלה של 'איים אבודים', מצויר או לא מצויר. 'איים אבודים' הוא כולו נוסטלגיה. תוציא ממנו את הנוסטלגיה, וקיבלת מלודרמה סטנדרטית עם שחקנים לא משהו. ומכיוון שרובם הגדול של המצביעים באקדמיה לא היה בכפר סבא ב-1980, הנוסטלגיה שלו לא תעבוד עליהם. לעומת זאת, על השבחים שלהם זוכה 'באשיר' בעיתונות העולמית אני לא צריך לספר לך, והשינויים בחוקי בחירת הסרטים השנה נועדו במיוחד לסרטים כאלה (זה הרי "חוק פרספוליס", ו'באשיר' מושווה ל'פרספוליס' לעתים קרובות). אחרי שראיתי את שני הסרטים, אני מהמר שאם 'באשיר' יישלח לאוסקר, הוא יקבל מועמדות; 'איים אבודים' – לא.
אני מסכים שיש לו סיכוי לקבל מועמדות,
אבל בקטגורית האנימציה.
אני לא חושב שהחוק החדש בבחירת המועמדים בקטגורית הסרט הזר באמת הולך להשפיע באיזושהי דרך על הדעות הקדומות שיש לחברי האקדמיה האמריקאית על סרטי אנימציה.
הוא לא צריך.
אני לא מדבר כאן על זכיה, אני מדבר על מועמדות. וכאן הוא לא צריך להשפיע על חברי האקדמיה בכללותם, אלא רק על ועדה מצומצמת מאוד שהתפקיד הבלעדי שלה הוא לדאוג שלא יהיו פאדיחות בבחירת המועמדים לפרס הסרט הזר, כלומר, שסרטים "זרים" עטורי פרסים ושבחים, כמו 'ואלס עם באשיר' למשל, לא יישארו בחוץ בטעות.
'איים אבודים' לא הולך לקבל אף פרס בינלאומי ולא מעניין אף מבקר מחוץ לישראל. אנשי הועדות שבוחרות את הסרטים הזרים רואים עשרות כמוהו כל שנה. ה"יתרון" היחיד שלו זה שהוא לא מצויר. זה לא מספיק.
אוקי, שכנעת אותי.
עכשיו אתה רק צריך לשכנע את כל שאר חברי האקדמיה. בהצלחה.
הרשה לי לחזק
הבעיה בשיטת הבחירה הנוכחית, היא שמדובר בהתעלמות מכך שהקולנוע הישראלי מצליח. בשנות התשעים, הסרט שנבחר לייצג את ישראל, באמת היה הסרט הישראלי הטוב של השנה. למעשה, לפעמים הוא היה הסרט הישראלי הטוב היחיד של השנה. היום, סרטים ישראלים מצליחים בארץ ובחו"ל, לא כי מישהו אומר לקהל/מבקרים לאהוב סרט מסוים, אלא כי הסרטים באמת טובים.
ההצלחה של "ואלס עם באשיר" היא חסרת תקדים מבחינתי, בכך שבפורומים זרים באינטרנט התרעמו על כך שיצא מפסטיבל קאן בלי פרסים. עוד לפני שמישהו ראה אותו בהקרנות מסחריות, היו לסרט מספיק אוהדים. זה בא זמן קצר לאחר ש"בופור" היה מועמד לאוסקר (אחרי שהסירו כל פייבוריט אפשרי מדרכו, אבל בכל זאת…) ו"ביקור התזמורת" הפך לסרט הישראלי המצליח בכל הזמנים בקופות באמריקה. עצם העובדה שמדברים על באשיר כמועמד לאוסקר בקטגוריה נוספת, מעיד על התקדמות אדירה של הקולנוע הישראלי.
אם עוד היינו במצב של לפני עשר שנים, הפייבוריט לזכיה באופיר בכלל לא היה יוצא לאקרנים עד ספטמבר (וגם זה כדי לעמוד בתקנון האוסקר) ומשאר המתחרים, לא היינו שומעים עד השנה הבאה.
כשעדיין יוצרים הקבלה בין הסרט הטוב ביותר לסרט בעל הסיכויים הטובים ביותר באוסקר, בעצם מבטלים את ערכו של פרס אופיר. למה לעשות טקס שלם בשביל מה שישיבת ועדה בת שעה יכולה לעשות? האקדמיה שלנו לא מכירה בכך שיש לה אפשרות לבחור ביותר מסרט טוב אחד. המועמדים לאופיר השנה יהיו חמשת הטובים מבין 21 סרטים. זו כבר לא הצבעה לסרטים הפחות גרועים, אלא ליותר טובים.
וואלה? אילו פורומים?
אם אתה אומר את האמת אז הסיכויים של 'באשיר' להיות הסרט הישראלי הקופתי ביותר בכל הזמנים נראים טובים למדי.
בכל מקרה, אני מסכים איתך שפרס אופיר מאבד מערכו בגלל השיקולים הנוספים והלא רצויים.
באמת שחברי האקדמיה צריכים לשנות את השיטה, אבל אני לא מאמין שזה הולך לקרות. עצוב.
היה משהו ב-AwardsDaily
הם אוהבים לערוך שם תחזיות לכל פרס שאי פעם חולק, גם אם עוד לא ידוע אילו סרטים יוצגו בפסטיבל. אני זוכר ש"ואלס עם באשיר" הופיע בתחזיות של הרבה אנשים כזוכה באחד הפרסים החשובים בקאן (במיוחד פרס חבר השופטים). כשהוא לא זכה, התגובות של חלקם היו נפגעות. לצערי, הם מוחקים דיונים ישנים באתר, אז אני לא יכול לקשר.
פינגווין, רד, אלברט, זה היה הדיון הכי טוב שהיה לי כאן בעין הדג.
מבחינתי,
אני מעדיף שיבחרו את באשיר לייצג את ישראל והוא לא יעלה לשלב הבא, מאשר לדעת שבחרו בסרט הפחות טוב כדי למצוא חן בעיני מצביעי האוסקר.
זו בדיוק הסיבה שאני בעד הפרדה. פרסי אופיר צריכים להעניק לסרט הישראלי הטוב של השנה, בלי קשר לאוסקר. את הנציג לאוסקר עדיף שיבחרו על סמך סיכוייו בתחרות, מבלי לערב את תואר הסרט הטוב ביותר בעסק. במצב הנוכחי, זה כמו לשלוח לאולימפיאדה את סגן אלוף הארץ, כי הוא מתראיין יותר טוב מהאלוף במקרה של זכיה. אני מסכים עם רד ש"ואלס עם באשיר" הוא בעל סיכוי טוב יותר לאוסקר, אבל מציין שוב שבלי ההצלחה מפסטיבל קאן, לא בטוח אם היה לו סיכוי.
אני מופתע ש WANTED סרט טוב
יצירותיו הרוסיות של הבמאי ממש תת רמה. כנראה שהבעיה ברוסיה היתה לא הוא אלא התסריטאים\מפיקים . נשאר רק לחכות ולראות האם זו הצלחה חד פעמית, או תחילתה של קריירה.
-האשף הדגול
תת-רמה?
'משמרת לילה' היה סרט מצוין, בכל קנה מידה שאני יכול לחשוב עליו.
אגב 'משמרת לילה',
ראיתי את סרט ההמשך, 'משמרת יום' ופשוט נדהמתי מהאפקטים, אבל מה שהדהים אותי אפילו יותר היה התקציב שבו נעשה הסרט. 4 וחצי מיליון דולר (!!!).
מישהו בבקשה מוכן להסביר לי איך אפשר לעשות בתקציב נמוך כל כך סרט שהאפקטים שלו מצליחים להתעלות על סרטים שעלו הרבה הרבה יותר, כמו, נגיד, 'דום', שעלה 60 מיליון דולר?
הרוסים רגילים לקבל משכורות רעב?
מצחיק. עכשיו ברצינות.
זו הבעיה איתי:
הגעתי למצב שבו אף אחד אינו יכול לדעת לבטח מתי אני רציני ומתי אני צוחק. הפעם הייתי רציני לחלוטין. סביר להניח שהמשכורות בתעשיית הקולנוע הרוסית נמוכות בהרבה מן המשכורות במערב, ובפרט בארה"ב.
ו''משמרת יום'' אפילו יותר טוב.
תת-רמה.
"משמר הלילה" הוא קשקוש?בלבוש. כבר אמרתי זאת, ואומר שוב: זהו סרט שכל כולו שוטים יענו?מגניבים, ועלילתו היא המקבילה הקולנועית לגבינה שווייצרית. זה סרט מצוין מבחינת אפקטים ומבחינת משחק השחקנים, אולי, אבל לא "בכל קנה מידה".
לא צפיתי ב"משמר היום", ואין לי חשק, למען האמת.
אגב, בקממבטוב רוסי כמו שאני מלפפון. נדמה לי שהוא יליד קזחסטן.
על פי ימד''ב הוא באמת יליד מה שהיום הוא קזחסטן
(ומה שאז היה חלק מבריה"מ, כמובן). הוא מוגדר Russian-Kazakh, אבל אולי זאת הגדרה שנובעת מבורות. קשהי לי לדעת. אז לא לקרוא לו רוסי?
שמע, אולי אמו היתה רוסיה, לא יודע.
אבל משמו, משם אביו ומחזותו אני מסיק בביטחון רב למדי שהוא לא בן ללאום הרוסי.
תחליט - תת רמה או רמה מתחת?
כי אתה, כמוני, קצת נסחפת. כן, יש כמה חורים בעלילה של הסרט; לא, הוא לא נשען רק על מגניבות ומשחק טוב: יש לו דמויות טובות, התפתחות עלילתית בסיסית מצוינת, וכמה מעידות באמצע (כל תת-הסיפור עם הספרנית עובד לא משהו).
ומלפפון יקר שלי, אף אחד לא אמר שהוא רוסי – אמרו שיצירותיו רוסיות. ואכן, שני סרטי המשמרות נעשו ברוסיה.
פה כתוב שבקממבטוב רוסי:
כתבה מספר 4524
בפסקה האחרונה.
אני זוכר די מעט מ"משמר הלילה". אני זוכר שלא אהבתי אותו כשצפיתי בו בפעם הראשונה. אני לא זוכר את הדברים הטובים שהזכרת בהודעתך. אני זוכר קשקוש מטושטש ולא מובן.
כדאי שאצפה בסרט שוב.
<כחכוח גרון קולני>
"רק חדשות טובות: זה היה שבוע טוב להיות בו רובוט קטן, או אנג'לינה ג'ולי, או *במאי* רוסי, או משהו שמתחיל ב-W"
מעניין איפה קראתי את זה…
מלפפון II:
במחשבה שניה, נדמה לי שרד אכן כתב שהוא רוסי (אם כי זה לא היה בפתיל הזה), אבל זה לא ממש משנה: הוא רוסי כמו שאתה ישראלי, זאת אומרת, מאוד: הוא אזרח רוסיה וגר בעיקר במוסקבה.
מלפפון II:
אזרח רוסיה? לא שמעתי על זה, אבל אם אכן זה המצב, לא אתווכח. אני מלפפון.
מצד שני, כדאי להזכיר שהוא לא משתייך ל*לאום* הרוסי. לכתוב "הבמאי הרוסי יליד קזחסטן/ממוצא קזחי" (נראה לי, יצא עילג. אני מדבר יותר מדי רוסית בזמן האחרון, כנראה).
למה?
האם בכל פעם שאני מדבר עליך אני צריך לכתוב "האזרח הישראלי ממוצא רוסי"? האם בכל פעם שאני מדבר על אבא שלי אני צריך לכתוב "הישראלי שנולד ברוסיה והתגורר בפולין"?
אני לא אומר שהוא *רק* רוסי – אבל הוא *גם* רוסי, ולכן זה בסדר לזהות אותו ככזה.
עקרונית, אתה צודק.
זה קצת טרחני. אבל אבל משום?מה בתוך תוכי אני מרגיש שמכובד יותר להזכיר את מוצאו של אדם שגר בארץ שאינה מולדתו או שמשתייך למיעוט לאומי במולדתו. זו תחושה שקשה לי למצוא לה צידוק הגיוני. אני צריך לחשוב על זה. אולי אצליח להגות הסבר מאוחר יותר.
לפעמים יותר קל לקצר.
אני, למשל, לא מתחילה להסביר שחצי ממשפחתי הוא מריגה אבל בתקופת ברה"מ אז אין ביניהם לבין השפה או התרבות דבר וחצי דבר. אם השאלה עולה, אז הם רוסים. זה כל כך הרבה יותר פשוט, וזה לא לא-נכון, כי זו המדינה והאווירה שבה אמא שלי התחנכה. אם הבמאי הזה חי ברוסיה ועושה את סרטיו ברוסיה והתרבות שממנה הוא שואב היא רוסית וזה מדבר רוסית וחושב ברוסית וטוען שהוא רוסי, אולי הוא פשוט רוסי?
ברווז רוסי, את מתכוונת.
מה פתאום.
זו נרגילה.
אני לא בטוחה מה בדיוק אתה רומז על אבות אבותי,
אבל יש לי הרגשה שאני לא אוהבת את זה.
אני חושב שהוא התכוון לבמאי.
סתם הקשר שעלה אצלי בגלל משפט הסיום שלך (אם זה מגעגע כמו וגו')
זה צידה ההפוך של השאלה הנצחית
"האם נטלי פורטמן היא ישראלית?".
*זו* השאלה הנצחית?
ואני חשבתי שהפרספקטיבה שלי עקומה…
מאיפה את יודעת שבקממבטוב מגדיר את עצמו ''רוסי''?
את יודעת זאת לבטח? יכול להיות שהוא עדיין מגדיר את עצמו כקזחי. כדי להביע כבוד לאדם כדאי לציין את מוצאו, בדרך כלל. אם הוא אכן, כמו בדוגמתך, מזהה עצמו עם בני העם שבתוכו הוא חי, ולא עם העם שמתוכו בא, בהחלט אין צורך בכך. כל עוד אין זה המצב, או שלא ידוע לבטח שזה המצב, כדאי לכבד אדם ולא לקרוא לו סיני אם הוא נולד וגדל בבודפשט, אפילו הוא גר בביג'ינג כבר עשרים שנה.
אדם, אם אביך כבר לא מזהה את עצמו לא כרוסי ולא כפולני, בהחלט אין צורך להזכיר תמיד שהוא נולד ברוסיה וגר תקופה בפולין. אבל אם הוא מגדיר את עצמו שייך לאחד הלאומים הללו, כדאי. אנשים רבים נפגעים כשנדמה שמשייכים אותם ללאום שהם אינם משתייכים אליו.
ההודעה של מאץ' העלתה לתודעתי ויכוח שאני מנהל לעתים עם אנשים שמתעקשים שאני "אוקראיני". באמת, אני נולדתי באזור דובר הרוסית של אוקראינה, אני לא דובר אוקראינית, ושני הורי משתדלים להתרחק ככל האפשר מהתרבות האוקראינית, במיוחד אבא שלי, שטוען בשצף שאין תרבות אוקראינית ואין שפה אוקראינית, והכול המצאה של לאומנים (הוא אדם טוב, אבל נוטה לשגות באשליות). איך אפשר בכלל להגיד שאני אוקראיני? אז יש לי (היתה. כבר אין) אזרחות אוקראינית, כך שרשמית אני אוקראיני. אז מה? אלה מילים על נייר. אסופת אותיות על פיסת נייר מצהיבה לא יכולה לקבוע איך אגדיר את זהותי.
מי שנפגע אינו בקממבטוב - אלא אתה.
לו דעתו בעניין הייתה ברורה, אני מבטיח לך שרד היה לוקח אותה בחשבון. אלא שכל מה שידוע לנו הוא שמדובר באדם הפועל ברוסיה, רכש את השכלתו הקולנועית ברוסיה, ומוציא סרטים באולפנים רוסיים, בהפקה רוסית ובשפה הרוסית.
בהתחשב בנתונים האלו, הרגישות שלך מוגזמת.
נפגעתי? חלילה.
לא נפגעתי ולא התרגשתי.
בקממבטוב גר בקזחסטן עד גיל תשע?עשרה. מגיל תשע?עשרה ועד סביבות גיל עשרים ושבע, עשרים ושמונה גר באוזבקיסטן, ורק אז עקר למוסקבה. כלומר, הוא הגיע לשם כאדם בוגר ושלם, כנראה בעל זהות מוגדרת.
ולמה הוא גר במוסקבה ויוצר סרטים דווקא ברוסית? אנחש כי הוא נוהג כך מאחר שלסרטים ברוסית שנוצרו ברוסיה יש פוטנציאל גדול הרב יותר להצליח מאשר לסרטים בקזחית או באוזבקית שנוצרו בקזחסטן או באוזבקיסטן, או לסרטים ברוסית שנוצרו בקזחסטן או באוזבקיסטן. למה סבא של סבא רבא שלי, ר' אפרים בולוטינסקי, עליו השלום, טייל כל חייו מפולין לאוקראינה ובחזרה? לא כי היתה לו זיקה כלשהי לפולין, אלא כי באוקראינה היה שוק לאפונים מפולין, ולא לאפונים מאוקראינה. השד יודע למה. כלומר, אדם לא בהכרח בוחר את מקום מושבו ואת עיסוקו כתוצאה מזיקה לתרבות המקום שבו הוא בוחר לשבת. לעתים בחירתו נעשית משיקולים עסקיים גרידא.
טוב, אנחנו עושים שטויות. אני חושב שהדיון הזה נהיה די טיפשי ומבוסס?השערות. נסכים שלא להסכים, או שנמשיך ללבן את הנקודות הלא קיימות שלנו?
אכן נפסיק, רק אנא חלוק עמי את המקור שלך לביוגרפיה של בקממבטוב,
כי ב-IMDB כתוב אחרת. אה, רגע! הוא אכן למד בטשקנט מגיל 19, אבל את אהבתו לקולנוע גילה דווקא במוסקבה, שם שהה מגיל 17 עד גיל 19.
בכל מקרה, אתה, כאמור, צודק – מיצינו.
זה מה שקורה כשישנים רע.
חשבתי שכתבתי שקראתי את הדברים הללו בוויקיפדיה.
זו שאלה טובה.
זה תלוי בכל מיני דברים – למשל, איזו גירסה ראית, את המלאה או את זו שנטבחה בשם קהלים בינלאומיים אלמונים…
אני אישית מאוד אהבתי את משמרת לילה בפעם הראשונה שראיתי אותו, שהיתה בתנאים לא תנאים, בתפקוד מוחי חלקי בלבד, ובגרסתו המלאה, ואהבתי אותו הרבה פחות כשראיתי אותו בתפקוד מלא אך בגרסה חלקית. אז אני למעשה לא בטוחה מה בדיוק אני חושבת עליו… מה שאני כן יודעת זה שמשמרת יום פחות מוצלח.
מש''א.
אני יצאתי באמצע משמרת לילה. כמו שהקומבינטור אמר למטה, סרט יענו מגניב עם עלילה מופרכת (ואוסיף: בלתי ברורה).
Wanted הוא בדיוק, אבל בדיוק, אותו הדבר, רק שב Wanted זה עובד. היענו מגניבות באמת מגניבה. הסרט הזה מכיל כמה מסצינות האקשן הטובות ביותר שראיתי בקולנוע בשנים האחרונות. העלילה מופרכת, אבל לא ברמה שמפריעה ליהנות מהסרט. כלומר, אני בטוח שאפשר להעמיק ולהסביר מדוע מדובר בלא יותר מפנטזיית אלימות אינפנטילית שרוכבת על האנרכיה של פייט קלאב ותחושת ערעור המציאות של מטריקס. לי לא ממש היה איכפת, כי בתור פנטזיית אלימות אינפנטילית הסרט מהנה מאוד.
אני לא זוכר מתי בפעם האחרונה ראיתי סצינות אקשן עשויות כל כך טוב (במיוחד הראשונה). אם אפשר להחשיב את זה כסרט קומיקס – ולא קראתי את הקומיקס, כך שאין לי מושג כמה הסרט נאמן למקור – אז זה כנראה סרט הקומיקס האהוב עליי, מלבד באטמן מתחיל.
זה פשוט....גדול!
(פוסטר גאוני לבאטמן)
http://www.comingsoon.net/news/movienews.php?id=46464
פוסטר מצוין אינדיד.
ואוו, פוסטר מצוין
אני לא יודעת איך אני הולכת להחזיק מעמד יותר משלושה שבועות.
הם חייבים להפסיק להוציא טריילרים חדשים!
לכל אלה שהם חלשים וחסרי יכולת איפוק כמוני בכל מה שקשור לבאטמן –
יש טריילר חמישי (!)
http://www.filmofilia.com/2008/07/01/new-extended-the-dark-knight-trailer-5/
מישהו זוכר בבקשה,
איך קראו לסוס בדיבוב העברי של "צעצוע של סיפור 2"?
עין השור, אם אני לא טועה.
ההתלבטות פה היא בין עין השור לבול פגיעה.
עוד מישהו זוכר בוודאות?
אז אין ספק: עין השור.
בול פגיעה לא נשמע לי מוכר אפילו קצת, וראיתי את הסרט המדובב לפחות 15 פעם.
המון תודה!
אני ראיתי לפחות 150,
והוא צודק זה באמת עין השור
היה פה גם שטפון של אינפורמציה
והיה טוב
וול איי במשחק מכור?!
לפני שעה בערך ראיתי את הסרט משחק מכור ששודר בכבלים יש שם קטע שהאסירים גונבים קלטות וידאו מהסוהרים. ולפני שמשדרים אותם, קרטייקר [נראה לי זה כריס טאקר שמשחק אותו שם]
עומד ומדבר ומאחורה רואים, רובוט ממש העתק של וול אי, אומנם הסרט היה באיכות גרועה זה נראה סרט ישן מאוד, והאנימציה שם הייתה לא משהו. אבל הרובוט היה כל כך דומה לוול איי,וחיטט באשפה אם ראיתי נכון.אם הסרט היה יוצא השנה הייתי אומר במאה אחוזים שזה הוא.מישהו יודע על מה אני מדבר ויכול להביא לזה הסבר?!
ג'וני 5!
מתקלה מופלאה
http://www.imdb.com/title/tt0091949/
הם רואים 'תקלה מופלאה',
סרט מאוד חמוד מ-1986 בכיכובו של ג'וני 5, רובוט שבאמת מזכיר את וול-E (וייתכן מאוד שהעיצוב של וול-E מושפע ממנו).
כמה תמונות של ג'וני 5:
חח תודה רבה. באמת דומה קצת, ומבלבל.
למרות שאני עדיין לא מבין מה ההתלהבות מהסרט. הוא מכוון לקהל יעד של ילדים קטנים יחסית לא?! אבל הוא אילם. ואת כל הילדים לא מעניינת האנימציה המדהימה, או העלילה המבריקה. הם באים להנות, סרט שרובו אילם יכול לספק את הצרכים האלה?!. ומעבר לכך לא הבנתי מה כל כך שונה ומיוחד בוול אי מכל שאר סרטי האנימציה שייצאו עד עכשיו?!.
אני אומנם חדש בעסק הזה, של סרטים ביקורת וכו' [וגם באתר, אתר מעולה דרך אגב, נכנס לפה כל יום ונהנה מאוד לקרוא את הביקורת]
אבל סרט שהציפיות ממנו היו לטחון אתץ כולם לעפר מר ולפתוח עם 100 מיליון, זה שהסרט פתח רק עם 65 מיליון זה לא אכזבה גדולה יחסית לסרט שציפו ממנו לכל כך הרבה?!
ילדים דווקא יכולים להנות מאנימציה טובה.
כשאני הייתי ילד קטן ורך בשנים (שלא ידע מי זה קוונטין טרנטינו) ראיתי את מרי פופינס, ובסצינה שבה הילדים חוזרים, מין אלומת אור צבעונית הייתה לידם, וחשבתי שהיא נורא יפה, ככה שאנימציה טובה בהחלט יכולה להוות חלק גדול מההנאה שלהם מסרט.
אף אחד לא ציפה שהוא יפתח עם 100 מיליון
הציפיות הכי גבוהות היו 70 מיליון והוא הגיע קרוב.
והגדו?לה של פיקסאר זה שהסרטים שלהם הם *גם* לילדים.
הסרטים המצויירים של פעם עשו
עבודה נהדרת, ואם אני לא טועה, הייתה בהם רק מוזיקה. טום וג'רי רובו אילם. אז נכון שפרק הוא לא 40 דקות אבל ילדים רואים שעות על גבי שעות של טום וג'רי.
טיזר ראשון ל'Mutant Chronicles', מה שזה לא יהיה.
למרות שלפי הטיזר, זה נראה כמו שילוב בין 'להציל את טוראי ריאן' ו'קורותיו של רידיק':
http://www.thomasjane.com/mutantChronicles/
לא יודע בקשר לראיין, אבל רידיק - בהחלט
בכל מקרה, בשם כל אלוהי הטריילרים, לא הוציאו את המוזיקה הזאת מחוץ לחוק כבר לפני חמש שנים?!
לא, אלוהי האקורדים הטילו וטו.
זאת לא גניבה בוטה?
כל רגע ציפיתי לשמוע
אסור לקחת לטריילר חדש מנגינה כזו מוכרת.
ומה עם מנגינת הרקוויאם לחלום?
הרבה יותר שכיחה ומאוסה.. מגנינה כל-כך יפה ששחטו בלי רחמים.
זאת לא גניבה בוטה?
כל הזמן בטריילרים יש מוזיקות יפות ואני זוכר שעד לפני שנה כל הזמן חיפשתי אותם בסרט וכל פעם התאכזבתי.
האם יש אתר שאפשר לראות את המוזיקה שיש לכל טריילר?
אני לא יודע אם אפשר לראות שם את המוזיקה,
אבל בלינק הזה רשומות הנעימות שהופיעו בכל הטריילרים בשנים האחרונות:
http://soundtrack.net/trailers/
Batman: Gotham Knight ...
אז ככה:
סיפור 1: סיפור סתמי (שלושה נערים מספרים לחברם על "פגישתם" עם איש העטלף. כל אחד מהם מתאר אותו בצורה שונה), אנימציה לא רעה, עיצוב דמויות מגעיל. האקשן דווקא לא רע.
לסיכום: לא טוב. הסרטון הגרוע ביותר מבין ה-6.
סיפור 2: סיפור סתמי (שני שוטרים מהמחלקה של גורדון נקלעים לקרב יריות בין חברי המאפיה הרוסית. אך ברגע האחרון, באטמן בא לעזור), אנימציה טובה, עיצוב דמויות טוב, והאקשן די בסדר.
לסיכום: נסבל, אבל אפשר לוותר עליו בכיף.
סיפור 3: האנימציה טובה, עיצוב הדמויות טוב, סיפור לא משהו (אפשר לחלק לשני חלקים את הסיפור הזה: בחלק הראשון, ברוס ווין משחק גולף, ובחלק השני, כבאטמן, הוא נלחם בחברי המאפיה הרוסית), אקשן לא משהו, ובכלל, שיעמום טוטאלי.
לסיכום: לא משהו. עדיף לוותר.
סיפור 4: אנימציה טובה, עיצוב הדמויות יכול להיות קצת צורם בעיניים. הסיפור טוב (באטמן מחפש אחר "הדחליל" בביובי גוטהאם), והאקשן לא רע.
לסיכום: די בסדר. אפשר לראות.
סיפור 5: זוועה מבחינה טכנית. עיצוב הרקעים והאנימציה של הדמויות לא מתאימים אחד לשני וזה צורם לכל אורך הסרטון. הסיפור טוב (באטמן הפצוע מחפש יציאה מהביוב בעודו נזכר בימים בהם אומן איך להתגבר על כאבים) וגם האקשן טוב.
לסיכום: נחמד. אפשר לראות.
סיפור 6: האנימציה ועיצוב הדמויות די בסדר. הסיפור טוב (באטמן רודף אחרי מתנקש), האקשן מצוין.
לסיכום: הטוב מבין ה-6. כדאי לראות.
אז בגדול זה רק הולך ומשתפר?
לפחות מסיימים עם טעם טוב.
איך זה למול שני סרטי ה'ישר לדיוידי' האחרים שיצאו, על סופרמן ועל ליגת הצדק? כי לי זה נשמע כמו סתם עוד 6 פרקים של הסדרה המצוירת, אז הציפיות שלי די ברצפה.
ראיתי
סיפור 1 באמת גרוע.
את סיפור 2 אהבתי הרבה יותר ממך. זה אמנם התחיל חלש, אבל היו שם כמה Hero Shots שעשו לי צמרמורות.
סיפור 3 היה לא טוב, בעיקר בגלל גאדג'ט די מופרך – מגן אלקטרו מגנטי שעוצר כדורים? נו באמת.
בסיפור 4 אני באמת לא התחברתי לסגנון האנימציה. ממש הרס לי.
לעומת זאת, אני לא מבין מה הייתה הבעיה שלך עם האנימציה של סיפור 5. מבחינתי זה היה מצוין, ונתן עומק לדמות של ברוס. מקום שני, רק בגלל האיטיות וכי אין ממש עלילה.
ולבסוף, 6 באמת היה הכי טוב. נבל מסוכן ואקשן מצויין. אם היה משלבים בין 5 ו-6 (שבערך התחברו עם האקדחים שהוא מוצא), היו מקבלים מוצר באמת איכותי.
הבעיה בסיפור ה-5 היתה, כמו שכבר כתבתי:
שעיצוב הרקעים והאנימציה של הדמויות לא התאימו אחד לשני וזה צרם לכל אורך הסרטון.
Batman: Gotham Knight ...
בגדול, חיבבתי את רובם ולחובבי בטמן מומלץ בהחלט. התאכזבתי מזה שלא היה שום סרטון עם אנימציה בסגנון ורמה כמו הסרטון הראשון של האנימטריקס.
1 – פואנטה חמודה, אבל די בנאלי.
2 – אווירה קריפית לאללה (בצורה טובה). חוץ מזה, מגוחך לחלוטין ומראה את הדמויות בצורה רדודה ומפגרת (מקווה שלא ככה בסרט). הכי גרוע מבין ה-6.
3 – גאדג'ט מגניב. יותר מדי מתייפיף והחלק של הגולף משעמם.
4 – עלילה מאוד מעניינת בשילוב עם אנימציה טובה. הסרטון שהכי עשה לי חשק לראות את הסרט. באטמן נותן בראש.
5 – רקע קצת מעניין אבל לא יותר מדי. גם האנימציה לא הכי. סרט די סטנדרטי בז'אנר "מערבי לומד תורות מזרחיות אבל בעצם לא מבין כלום".
6 – אקשן אדיר עם דמות מעניינת של נבל (הצלף המכני). נותן די הרבה פרטים על דמויות משניות מהעולם שאולי יהיו גם בסרט (סתם ניחוש). מומלץ מאוד.
לסיכום: סרטונים 4,6 הכי טובים בדיסק, אבל לדעתי אפשר לראות הכל בכיף, כולה שעה וקצת.
טוב אולי תנו לינקוק לסרטונים?
בבקשה:
http://laserclub.co.il/index.php?target=products&product_id=69075
אבל יהיה לך יותר זול להזמין אותו מכאן:
http://www.amazon.com/Batman-Gotham-Knight-Two-Disc-Collectors/dp/B001614E68/ref=wl_itt_dp?ie=UTF8&coliid=I1U5N1744FCSRH&colid=1BM9RL0EHLLX6
האם האביר האפל בדרך לשבור את שיא ההכנסות לסוף השבוע הראשון?
השמועות אומרות שבארה"ב ההזמנות המוקדמות לסרט "באטמן: האביר האפל" גבוהות פי כמה מאלה של "ספיידרמן 3" לפני כשנה.
מה דעתכם? זה אפשרי שסרט המשך כמו "האביר האפל" יעשה בסוף השבוע הראשון שלו בארה"ב את אותו הכסף שהכניס סרטו הקודם בכל משך חייו הקולנועיים? או שזה סתם הזוי?
אם כן, זו תהיה הוכחה שפרסום ויראלי עובד.
ואני דווקא חוזה טרנד של התנקשויות בשחקנים צעירים ומבטיחים
שמגלמים תפקיד משנה חשוב / תפקיד ראשי בסרטי קולנוע גדולים במיוחד. מה שאומר שלשרוד ולהפוך לכוכב קולנוע יתחיל להצדיק – במקצת – את סכומי העתק שאלה מקבלים.
וואו!
With less than three weeks remaining till The Dark Knight opens on July 18, at 12:01 a.m., Fandango, the nations leading moviegoer destination, is finding that dozens of showtimes for the film are already sold out.
פי 8 יותר מ'ספיידרמן 3'? זה מטורף לגמרי.
השאלה שנאלת היא איך זה ייתכן.
צריך להניח שהסרט הולך להיות מוקרן על הרבה יותר מסכים מספיידרמן ושכולם סולד אאוט. בשביל שזה יהיה פי 8 מדובר בהרבה הרבה הרבה יותר מסכים.
זה בכלל הגיוני?
זה בכלל לא הגיוני.
תעשי 8 כפול 150 (הכנסות של ספיידי 3 בסוף השבוע הראשון שלו) ויוצא לך 1200 מיליון דולר בסוף שבוע אחד, סכום שאפילו טיטניק (הסרט הכי רווחי בימינו) לא עשה בכל תקופת הקרנתו בקולנוע. בשביל 1200 מיליון דולר צריך עשרות אלפי בתי קולנוע (המקסימום כיום שיש בארה"ב זה בערך 5,000).
1200 מיליון דולר "האביר האפל" לא יעשה, אבל אולי יצליח לעקוף את ספיידרמן 3 בקצת בהכנסות סוף השבוע הראשון. נגיד 160 מיליון… וזה עדיין מטורף לגמרי.
זה דווקא כן יכול להיות הגיוני
יש הבדל בין מכירת כרטיסים במקום למכירת כרטיסים מוקדמת.
אם נקטין את הסקאלה אפשר להגיד שאת ספיידרמן 3 ראו 100 אנשים בסופ"ש הראשון, מהם 10 הזמינו כרטיסים מראש.
אם ככה, אז את באטמן עדיין יראו 100 אנשים, רק שהפעם 80 מהם הזמינו כרטיסים מראש. לא?
נכון, זה לא אומר בהכרח שסוף שבוע הראשון של באטמן יהיה גדול יותר
מזה של ספיידרמן 3, אבל עדיין למכירות מקודמות יש משמעות כלשהיא – יותר אנשים קונים מוקדם את הכרטיס מראה שיש לסרט התעניינות גבוהה מהרגיל, כלומר לסרט יהיה הכנסות סוף שבוע גדול.
לא סתם לפני שיצא ספיידרמן 3 אמרו שהמכירות המוקדמות גבוהות אפילו יותר מזה של שודדי הקאריביים 2 (שהחזיק באותו הזמן -הקצר- את שיא הכנסות לסוף שבוע ראשון), ובסוף יצא שסוף שבוע הראשון של ספיידי 3 היה גדול אפילו יותר מזה של שודדי 2.
לא ממש
אני מניח שיש עוד אפיקים להזמנת כרטיסים חוץ מהאתר המסוים הזה, מה גם שהנתון מתייחס רק למשבצת הזמן הזו לפני ההפצה, יכול להיות (למשל) שיום לפני שהסרט יצא נתוני שני הסרטים יהיו הרבה יותר קרובים אחד לשני.
לא ממש
בטווח הרחוק (לא סופ"ש פתיחה) Wall-E ירוויח יותר מהאביר (בפער לא זעיר).
מאיפ'תה יודע?
זה קל, תראה איזה פער הוא כבר פתח מולו
ניחוש
מצד שני,
האביר האפל מוקרן באיימקס וספיידרמן לא. כלומר, אחד לאחד, אם האביר האפל ימכור אותה כמות כרטיסים כמו ספיידי, אפילו אם מתעלמים מעליית מחירי הכרטיסים, אז הוא יכניס הרבה יותר.
ספיידרמן 3 הוקרן באיימקס
הרשה לי לתקן:
באביר האפל יש סצינות המיועדות לאיימקס ובספיידרמן האיימקס הוא סתם מסך גדול.
דרך אגב - איך זה עובד בכלל?
איך נראה סרט שמצולם חלקית לאיימקס? סצינת האיימקס תופסת יותר מקום על המסך ואז הסרט חוזר לגודל רגיל?
או שפשוט האיכות של הסרט היא בסדר, ואז מגיעה סצינת האיימקס עם בהירות וחדות יוצאים מן הכלל?
סצינת האיימקס היא בתלת-מימד
ואין הבדל באיכות או בגודל התמונה למיטב הבנתי. אם תראי את הסרט באולם רגיל סצינת האיימקס תיראה כסצינה רגילה.
לא נכון.
סצינות האיימקס של 'האביר האפל' הן לא בתלת-מימד. על השאלה מה בעצם ההבדל בין הסצינות אני לא יודע לענות, אבל אני מקווה לקבל תשובות בשבוע הבא.
הגם אתה, רד?
הקרנה מוקדמת?
לא נכון.
למה אנשים מבלבלים ומתבלבלים כל הזמן בין IMAX לבין תלת מימד? מאיפה הגיע הקישור הזה בין שני הדברים?
IMAX יכול להיות בלי תלת מימד ותלת מימד יכול להיות בלי קשר ל-IMAX, לא?
זה מה שמייחד את הפורמט
ברירת המחדל של סרטים שמיוצרים במיוחד לאיימקס היא תמיד תלת מימד. כשיש בסרט סצינה מיוחדת לאיימקס היא בד"כ בתלת מימד (כמו בהארי פוטר). הדבר היחיד הנוסף שעולה לי לראש שאפשר לנצל באולם איימקס הוא מערכת השמע.
זה מה שמייחד את הפורמט
אני לא בטוח שהטענה שרוב הסרטים המיוצרים במיוחד ל-IMAX הם בתלת מימד.
בכל מקרה (גם אם זה עובדתית נכון), אז זה מסביר מדוע אנשים מתבלבלים, אבל לא מצדיק את הבילבול. צריך להבחין בין הפורמט IMAX (מסכי הקרנה גדולים ופורמט המאפשר הקרנה ברזולוציה גבוהה יותר) לבין מערכות הקרנה סטריאוסקופית שקיימות באולמות IMAX (יש IMAX 3D, למשל), אבל גם באולמות מסוגים אחרים שאינם מיועדים ל-IMAX.
אני פשוט לא מצליח להבין משפטים כמו "באביר האפל יש סצינות המיועדות לאיימקס ובספיידרמן האיימקס הוא סתם מסך גדול". מה זאת אומרת "סתם מסך גדול"? אם זה "סתם מסך גדול" אז זה לא IMAX (כמו בקריון בו החליטו להקרין סרטים רגילים על מסך גדול) ואם זה כן באמת IMAX, אז המסך הגדול זה לא סתם רק בגלל שזה לא בהקרנה סטיריאוסקופית.
בקיצור
זה לא מה שמיחד את הפורמט.
ג'ייק ג'ילנהול מתאמן לקראת הסרט של 'הנסיך הפרסי':
http://persia.moviechronicles.com/2008-07/gyllenhaal-rides-in-preparation-for-role/#respond
וואו! עוד היו לי ספקות אחרי הבחירה בג'ילנהול, אבל, זהו.
התמונה הזאת הורידה לי את כל החשק לראות את הסרט הזה, ומהתגובות שקראתי אני לא היחיד.
נראה שכל המעריצים של המשחק (שהם קהל היעד העיקרי של הסרט) לא מרוצים מהשינויים והבחירות התמוהות, וזה כנראה אומר שהסרט יכשל כישלון חרוץ בקופות.
מה הבעיה עם התמונה הזאת?
בחור על סוס עם חרב, מה כבר נוגד כאן את הדמות שלו במשחקים?
ואתה יכול לפרט איזה שינויים ובחירות תמוהות נעשו בסרט?
מעריצים בד"כ מתלוננים על כל שינוי, לפעמים בצדק, לפעמים לא.
הוא לובש ג'ינס וטי-שירט והוא גנב את השורה של רון!
נו באמת.
מה בדיוק התמונה הזאת מלמדת אותך על הסרט, חוץ מממש כלום?
התמונה הזאת לא מלמדת אותי על טיבו של הסרט,
אבל מה שכן היא לימדה אותי זה שאני לא סובל את ג'ילנהול ואני לא חושב שהוא מתאים לשחק את הנסיך. הוא פשוט חנון מדי.
הוא נראה לי מפותח למדי בתמונה.
נו, ו... זה הופך אותו לפחות חנון?
חוץ מזה שזאת לא הסיבה היחידה.
הוא פשוט מעצבן אותי, לא יודע למה.
אז אל תראה את הסרט . . .
מישהו אמר שאני מתכוון לראות אותו?
לא, אבל אתה מתרגש מדי משחקן שבכלליות הוא טוב.
ג'ייק ג'ילינהול הוא לא שחקן גרוע, והוא לא עשה סרטים מיותרים לגמרי מתחילת הקריירה שלו. אתה מתעצבן על לא כלום. אז מה אם האו לא מתאים להיות הנסיך הפרסי? מקסימום הסרט יהיה גרוע, ואם הוא יהיה טוב תוכל ללכת בכל זאת. אני התעצבנתי כשהרסו לי את רובוטריקים. לא נורא.
אני אומר.
אני מוכן לשים כסף שאתה רץ לראות אותו בקולנוע.
רד,
'ואלס עם באשיר' לא מפוצץ קופות? מה הכוונה ועל סמך מה הבנת זאת? והאם הבנתי נכון ובשורה התחתונה אתה טוען ש'באשיר' נכשל מסחרית? כי אם כן אז אתה לא קורא נכון את המפה.
אני מסתמך בעיקר על הנתונים הלא-רשמיים
שמפורסמים ב'סינמסקופ' על ידי גורמים שונים מעת לעת. ההערכות שם מדברות, בגדול, על משהו בסדר הגודל של 20 אלף כרטיסים שנמכרו לסרט. אז לא, הוא לא נכשל, אבל הוא גם לא מפוצץ קופות – ואף אחד לא ציפה ממנו לעשות את זה. זה סרט תיעודי מונפש וקשה לצפיה שמוקרן ב-7 אולמות בלבד ברחבי הארץ. אף אחד לא ציפה שהוא יתחרה ב'אינדיאנה ג'ונס'.
אה, מה שחשבתי.
רק שבהמשך לדיווח הלא רשמי על אותם כ-20 אלף (פלוס מינוס) כרטיסים מצוין גם שהנתון מתייחס לשני סופי הראשונים של הסרט בקולנוע, שזה נתון יפה מאוד לסרט עם 7-10 עותקים.
לפי ההגיון, בהנחה שהוא יוקרן ברצף עד האופיר ולאחריו (והוא יוקרן ברצף עד…), כפי שצוין גם באותם עמודים, הסרט אמור למכור כ-50 אלף עד האופיר, ואילו הזכייה באופיר היא שתשדרג, באופן משמעותי את נתוניו בקופות (כמו בלא מעט מקרים קודמים), וזו, אגב, עוד סיבה למה לא צריך להפריד בין טקס פרסי אופיר לבחירת הנציג הישראלי למועמדות לאוסקר בקטגוריית הסרט הזר.
גם 50 אלף זה לא ממש פיצוץ קופתי, אתה יודע.
אבל לא הבנתי מה הקשר בין השדרוג הקופתי שנותנת הזכיה באופיר והפרדת בחירת הסרט הטוב ביותר מהנציג לאוסקר.
נכון ש-50 אלף זה לא פיצוץ קופות
אבל אנחנו מדברים על סרט עם הפצה בפרופיל נמוך שבונה על הקרנה ארוכת טווח ואני לא אופתע אם הסרט יגיע גם ל-120 אלף צופים (הרי באזז לא חסר לו), שזה פחות או יותר המקבילה העברית ל-100 מיליון באמריקה.
זה לא סוד שהאפשרות שהסרט שנבחר באופיר יככב באוסקר במסגרת הקטגוריה הדי מעפנה (שנראה כאילו האמריקאים הוסיפו אותה רק כדי שלשאר העולם תהיה סיבה להצטרף למסיבה שלהם) מוסיפה קצת זוהר ועניין לאופיר, במצב של ניתוק בין הדברים אי אפשר לפסול אפשרות של פחיתות בערכו של הטקס (לא שעכשיו הוא שווה הרבה, כן?) בעיני העיתונאים וגופי השידור (שאין שום חוק שמחייב אותם להעביר את הטקס בשידור) דבר שעלול לפגוע בתעשיה המקומית, שחלק נכבד מהכנסות הסרטים מבוסס על הבאזז שיוצר אזכור בהקשר של הטקס.
וגם הסיבות ללמה כן צריך להפריד שהובאו למעלה לא משכנעות, כל הבעיות שנוצרו בזמן האחרון עם שיטת הבחירה הנוכחית נבעו בעיקר בגלל שחברי האקדמיה מתעקשים ללכת עם הראש בקיר ולייחס לאוסקר האמריקאי חשיבות רבה בבחירה שלהם, טקס אופיר צריך להיות אירוע שבו התעשיה המקומית מחלקת שבחים לעצמה בלי שיקולים חיצוניים והקטע עם הסיכוי למועמדות לאוסקר-שמוסקר צריך להיות שולי בעניין ויש להתייחס אליו כצ'ופר בלבד.
בכלל, אני חושב שאתם מעריכים יותר מדי את העניין של ה"סרט הזר" באוסקר, לדעתי זו סתם קטגוריה נוצצת (לאלו הלא אמריקאים) אבל חלולה מבחינת משמעות: אחרי מבט מעמיק בזוכים ובמועמדים בקטגוריה המדוברת ב6-7 השנים האחרונות שמתי לב שחוץ מאלחנדרו גונזלס איניאריטו ואנג לי (שניהם מהאוסקר של 2001) לא שמענו (לפחות אני) על פריצה כלשהיא שהאחרים ברשימה עשו לאמריקה (שזה בעצם חלומם הרטוב של מיטב הקולנוענים הזרים). שניים במאים בעשור זה נתון אפסי לעומת התדירות הרבה שאנחנו שומעים ורואים כניסה של במאי זר לשוק האמריקאי, כך שבעצם אפשר להגיד שפסטיבלי קולנוע ועניינים אחרים פותחים לך דלת רחבה יותר להוליווד מאשר מועמדות לאוסקר בקטגוריית הסרט הזר.
ירית להרבה כיוונים. אחד אחד.
הרגע אמרת שאתה מצפה שבאשיר יגיע ל-50 אלף צופים, פתאום קפצת ל-120 אלף. זה לא נראה לי ריאליסטי, אבל מה זה כבר משנה. שנינו מסכימים שהסרט בהחלט מצליח ביחס לז'אנר שלו, ואני מאחל לו כמה שיותר צופים.
אני לא מסכים שהיוקרה של האופיר תלויה בקשר עם האוסקר האמריקאי. הרי עד השנה שעברה קבלת מועמדות לאוסקר היתה בגדר פנטזיה. זה לא קרה אף פעם ולא היה לזה סיכוי ממשי לקרות, ואני חושב שחלק גדול מהציבור הרחב אפילו לא ידע שקיים הקשר הזה בין האופיר לבין האוסקר. ובכל זאת, הזכיה בפרס נתנה לסרטים דחיפה קופתית משמעותית בארץ.
עכשיו, נגיד שתונהג שיטה שונה, שבה "הנציג לאוסקר" ו"הסרט הטוב ביותר" הם לא בהכרח אותו סרט. למה אתה חושב שזה יפגע בדחיפה הקופתית שנותן הפרס? בדיוק להיפך – במקום לדחוף סרט אחד, עכשיו האופיר ייתן דחיפה לשניים.
גם אני מסכים שהאוסקר לסרט הזר הוא פרס שולי ואיזוטרי שהמשמעות האמיתית שלו היא לא גדולה. ובכל זאת, העובדה היא שרבים מחברי האקדמיה העברית מצביעים לסרט שראוי ביותר מבחינתם להישלח לתחרות הזאת. במקום לפצל את הבחירה לשניים, אתה מציע להתחיל להתעלם לגמרי מקיומו של האוסקר – אבל זה הרי לא יקרה. הדבר הכי דומה ש*יכול* לקרות הוא בדיוק הפיצול שאנחנו מדברים עליו: לפרס "הסרט הטוב ביותר" אנשים יצביעו לסרט שהם חושבים שהוא הטוב ביותר, בלי שיקולים של האם הוא ישראלי מספיק, האם הוא מייצג אותנו מספיק, האם הוא מתאים לטעם האקדמיה האמריקאית או האם יש בו יותר מ-49% אנגלית. לאוסקר הם ישלחו את מי שמתאים לאוסקר.
לא דיברתי על פחיתות ערכו של האופיר בעיני הקהל
אלא על איתונאים וגופי השידור, שיש להם אי אלו אחוזים בעיצוב דעתו של האיש הקטן, אבל זה נכון שרוב הקהל לא יודע לעשות את החיבור בין שני הדברים, ממש כמו שחברי האקדמיה לא יודעים לעשות את ההפרדה בין שני הדברים.
בחירת הנציג הישראלי למועמדות *כחלק מהטקס*, *בנוסף לבחירת הסרט הטוב ביותר*, זה כבר אפשרות חדשה (עד עכשיו דברתם על ועדה מיוחדת שתבחר את הנציג בנפרד מהטקס, ככה לפחות הבנתי) ומגוחכת לא פחות, שתהפוך את הטקס למסורבל לא פחות ממה שהוא, שלא לדבר על ההקבלה לגלובוס עם החלוקה בין הקומי לדרמטי, או עד כמה טרחני זה ייראה אם שנה אחר שנה הנציג למועמדות לאוסקר הזר הוא גם אותו אחד שנבחר לסרט הטוב ביותר, ולמה שלא יקרה תרחיש כזה? הרי אין תמימות דעים בקשר לאיזה סרט הוא יותר אוסקרי ('באשיר'/'איים' במקרה הנ"ל), וחוץ מזה למה ללכת נגד הזרם, השיטה הנוכחית היא לא השיטה הנהוגה במדינות המערב?
(בהנחה שאנחנו מדברים על ועדה מיוחדת בנפרד מהטקס ולא על שני קטגוריות נפרדות כחלק מהטקס) אי אפשר לקבוע בודאות עד כמה העניין אם הסיכוי להשתחל לאוסקר מוסיף לאופיר זוהר, אבל אפשר לנחש שאם לא זה הוא ודאי היה נראה, בעיני התקשורת, כמו הדבר המסורבל לא פחות שיש המכנים אותו "טקס פרסי האקדמיה לטלויזיה" (מישהו יודע על מה אני מדבר? אף אחד? בדיוק, אגב, עד כמה שאני יודע הוא נערך בימים אלה, מוזר). הרי הציבור הישראלי נחשף לטלויזיה פי כמה וכמה משהוא נחשף לקולנוע (והנתון יהיה מדויק גם אם נוריד מהשקלול את כל הסרטים שהוא צורך דרך המסך הקטן), אז למה אין בטקס הזה (טקס פרסי האקדמיה לטלויזיה) שום עניין שהוא בקושי זוכה לאזכורים בתקשורת שלא לדבר על ידיעה למחרת הטקס, בניגוד לאופיר? בדיוק, זה הכל התקשורת אשמה, ובהתאם לזאת אני חושב שנטרול הזוהר מהאופיר (בדמות האפשרות להשתחל לאוסקר) יפחית מערכו של הטקס הן בעיני העיתונאים והן בעיני גופי השידור.
ולגולש (קצת קשה לי להקליד את הכינוי הנבחר, לא יכולת לבחור כינוי יותר ידידותי שלא משתמע לעשרות מובנים?) ששאל אם 'באשיר' יגיע גם לפלאנט חיפה, מה רע בפנורמה (כל עוד אתה מצליח להשיג אותו באולם 1, כמובן)?
*אם תקרא שוב תראה שה-50 אלף מתייחס לנתונים של הסרט עד הטקס אילו ה-120 אלף לאחר האופיר, כך שאין פה שום סתירה או הזנקה מטאורית, תאורטית.
שיטת הוועדה מקובלת ברוב העולם
צרפת אינה נוהגת לשלוח את הזוכה בסזאר וגרמניה אינה בוחרת אוטומטית את הזוכה בלולה. למיטב הבנתי, גם בישראל הייתה נהוגה ועדה שבחרה שישה משבעת המועמדים הישראליים לאוסקר. למעשה, אף זוכה באופיר לא היה מועמד לאוסקר והפרס (אופיר) חולק לראשונה כאשר הקולנוע הישראלי היה בנקודת שפל מסחרית ואמנותית בארץ ובעולם.
אני לא תומך בבחירת הנציג לאוסקר במהלך הטקס, כי אני לא חושב שאותם אנשים צריכים לבחור גם את הסרט הטוב ביותר וגם את זה שהכי קורץ לקהל הוליוודי. זה יוריד מערכם של שאר הפרסים ויכניס הרבה פוליטיקה זרה לטקס שאמור להתבסס על איכות והערכה הדדית נטו.
"אני לא מסכים שהיוקרה של האופיר תלויה בקשר עם האוסקר האמריקאי. הרי עד השנה שעברה קבלת מועמדות לאוסקר היתה בגדר פנטזיה. *זה לא קרה אף פעם* ולא היה לזה סיכוי ממשי לקרות…"
* שנינו יודעים שזה לא נכון, אז למה לעוות את המציאות, למה? ואיך שאני רואה את זה, אין שום הבדל בסיקור התקשורתי של מירוץ הנציג הישראלי למועמדות לאוסקר במהלך השנים, לפחות מאז 'חתונה מאוחרת'.
ובהמשך למה שכתבתי למטה, 'קשת' החליטה לוותר על שידור טקס פרסי האקדמיה לטלויזיה (כמה לא מפתיע), האקדמיה בתגובה החליטה להעביר גם את פרסי הטלויזיה וגם את שידור האופיר לערוץ 10 המאותגר רייטינגית.
http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-3566007,00.html
רגע, מה בדיוק שנינו יודעים שהוא לא נכון?
מאז ייסוד פרס האקדמיה הישראלית לקולנוע ועד היום, הסרט שזכה בפרס אף פעם לא היה מועמד לאוסקר (זאת עובדה), ולדעתי גם לא היה לזה סיכוי ממשי אף פעם (זאת דעתי). איפה עיוות המציאות?
מאז ייסוד הפרס?
אה, זה כבר עניין אחר, רק שבתגובה הקודמת נראה כאילו דברת באופן כללי תוך התעלמות מה-6-7 מועמדויות.
דיברנו על היוקרה של פרס אופיר.
נשמע לי הגיוני שנגביל את עצמנו לתקופה שבה פרס אופיר היה קיים.
ניטפוק:
120,000 צופים בישראל מקבילים למספר צופים שמביא הכנסות של 35 מליון דולר בלבד בארה"ב, לא 100 מליון.
אתה מודע לזה שלא נעשתה הקבלה
בין ה-250 מיליון אזרחים של אמריקה ל-7 מיליון של ישראל, כן? כי התייחסתי לכמות הסרטים היחסית שמגיעה להישג המכובד של 120 אלף צופים ויותר, המקבילה למועדון המאה מיליון האמריקאי, מה גם ששיטת הספירה הנהוגה בארץ (צופים) שונה מאמריקה (מאני-מאני-מאני).
אז איך קבעת ש-120,000 בישראל מקבילים למאה מליון צופים בארה''ב?
אגב, אם אני כבר בשוונג של ניטפוקים, בארה"ב כבר יש 300 מליון אנשים ולא 250 מליון.
פשוט מאוד-יחסות.
בהנחה שהצלחת שיא בארץ נחשבת למשהו בסדר גודל של כ-400 אלף צופים ('רטטוי', 'סוף העולם שמאלה') ו-120 אלף או יותר צופים הוא נתון שרק כעשירית, אם לא פחות, מהסרטים המופצים בארץ מגיעים אליו, אז לא כל כך קשה לעשות הקבלה למועדון המאה מליון דולר הנחשק.
תודה, עכשיו הבנתי.
ואם הופכים את ה-120 אלף צופים לש''ח ואז לדולרים, אז יוצא
ש-120 מליון צופים בישראל שווה להכנסות של כ-50 מיליון דולר בארה"ב
בכלל, כל הקטע הזה של הפרופורציות מטורף לגמרי -
זוכרים את ההצלחה 'הקטנה' עם הסרט הצרפתי ההוא שרדפיש כתב בדו"חקו לפני מספר חודשים (ששבר את כל השיאים ובלה בלה בלה)?
אז הלכתי לבדוק בימד"ב ועשיתי כמה חישובי פרופורציה ויוצא שהסכום שהכניס הסרט ההוא בצרפת שווה ל-900 מיליון דולר בארה"ב בילבד (שליש יותר מטיטניק!!). כלומר, במונחים ישראלים זה יוצא כ-2 מליון כרטיסים, כשהצלחת שיא בישראל נחשבת לקצת פחות מחצי מיליון כרטיסים!
ואם לחבר שני נושאים אקטואליים:
וויל סמית יככב ברימייק האמריקאי לסרט הזה.
אם כבר מדקדקים
120 אלף צופים בישראל שקולים ל-5.1 מליון צופים בארה"ב, ומכיוון שמחיר כרטיס ממוצע בארה"ב הוא (נכון ל-2007) 6.88 דולר, יוצא שזה שווה להכנסות של 35 מליון דולר.
תעשי לפי השיטה שהצעתי ויצא לך 50 מיליון.
החישוב שלך לא מודד את מה שדיברנו עליו.
סליחה, את לא חושבת שעכרור זה שם מוזר בשביל שלולית?
זה נשמע כמו שם של בן, בכלל.
בתגובה המקורית,
דיברת על המצב כיום – אם כיום 'ואלס עם באשיר' מפוצץ קופות או לא, והאם הוא כשלון או לא. התגובה של רד התייחסה לנתונים אלה – למה שכבר קרה. בהמשך הפכת את זה לשאלה היפוטתית: האם הוא ייחשב למפצפץ קופות יחסית למספר האולמות הקטן בהם הוא מוקרן, או בהתחשב ב*סיכוי שלדעתך יש לו*, להגיע ל-50 או 120 אלף צופים. מבחינתי, שאלת ריסוק הקופות נסגרת בנתונים האמפיריים. מה יקרה הלאה או איך זה נחשב יחסית לנתונים הקיימים – אלה שאלות שונות.
מצד שני
אמנם זכיה באופיר היא מקפצה למכירות כרטיסים, אבל כמה מהסרטים הישראלים המצליחים ביותר של השנים האחרונות (הסודות, האושפיזין, ללכת על המים, בופור) לא זכו באופיר. למעשה, "סוף העולם שמאלה", שובר הקופות הישראלי הגדול של לפחות עשרים השנים האחרונות, בכלל לא היה מועמד לפרס הסרט הטוב ביותר.
אין לי ספק ש"ואלס עם באשיר" יוקרן גם אחרי פרסי אופיר ושזכיה תמשוך אליו צופים שנמנעו מהסרט עד כה. מה שאני לא מסכים איתו, זה הרעיון שהאוסקר לא משנה לאף אחד. עבור שחקנים, מפיקים ובמאים ישראלים, עצם העובדה שהסרט שלהם מופיע ברשימת המועמדים, מעלה את המניות שלהם. זכיה באוסקר לא מבטיחה קריירה הוליוודית זוהרת, אבל נראית טוב מאוד ברזומה. בהתחשב בכך שלא חשוב כמה כרטיסים הסרט מוכר, אי אפשר להתעשר מקולנוע בארץ, מועמדות וזכיה אפשרית באוסקר, היא לא דבר שחבר אקדמיה ישראלי יכול להתעלם ממנו.
"ביקור התזמורת" הצליח בארה"ב יותר מבופור והזייפנים ביחד. הוא לא נזקק לפרסי אופיר או למועמדות לאוסקר בשביל זה, אלא פשוט למפיץ חכם וקהל מרוצה. אנחנו מסכימים על כך שהאוסקר לא צריך להוות שיקול בבחירת הזוכה באופיר. אני לא מסכים שמספיק חברי האקדמיה הישראלית מסוגלים להתגבר על הפיתוי האוסקרי בשביל להצביע בצורה "נקיה".
הסרטים שהזכרת רק מחזקים את הנקודה שלי:
אבי נשר, פוקס ואוחובסקי וסידר של בופור, כמו גם רשף לוי הם במאים פופולריים שגם בלי הקישור לאופיר יצליחו למגנט אליהם כמות מאסיבית של צופים בזכות שמם ומערכת משומנת של יחסי ציבור ('הבועה') ואילו האופיר אמור להזניק את מניותיו של הסרט הפחות פופולרי, גם אם לא מדובר על זכייה, ואפשר לראות את זה גם לפי הנתונים של השנים האחרונות כשבזמן שסרט פופולרי זוכה לתהילה גם הסרט הפחות זוהר של אותה שנה מצליח למגנט כמות נכבדה של צופים בחסות האופיר: 'אביבה אהובתי'-'אדמה משוגעת', 'בופור'-'ביקור התזמורת', 'איים אבודים'-'באשיר'.
והשקט היחסי שבו יצא לאחרונה סרטו של הבמאי הישראלי היחיד שזכה באוסקר רק מוסיפה לשוליותה של הקטגוריה.
שוב
הקטגוריה היא שולית לטווח הרחוק, אבל עבור יוצרים ושחקנים ישראלים, עדיין מדובר בהזדמנות לפרוץ בהוליווד. מי שצופה במועמדים לאוסקר הם אנשי תעשייה ומועמדות נראית טוב מאוד על הפוסטר ובקורות החיים. אני לא רואה איך אחוז גדול מחברי האקדמיה הישראלית יכולים לבחור סרט רק כי הוא הכי טוב בעיניהם, מבלי לקחת בחשבון ששולחים גשושית בתקווה למצוא סימני חיים פיננסיים מעבר לים.
למען האמת, בשביל אמריקאים הקטגוריה הזו נכנסת לקטגוריות הטכניות.
כמו מיקס סאונד וסרט תיעודי קצר.
לא בדיוק
המועמדים לסרט בשפה זרה נחשפים בשידור חי, עם תשע קטגוריות נוספות. נהוג שהקטגוריה תוצג בסמוך לסרט האנימציה הטוב ביותר, שאינה קטגוריה "טכנית". לפחות בעיני האקדמיה, יש מספיק עניין בסרט בשפה זרה בשביל להציג דווקא אותה בשידור חי ולא, נגיד, את השיר המקורי הטוב ביותר (קטגוריה שהרבה יותר אמריקאים מכירים את המועמדים בה).
שלא לדבר על כל האנשים שידחיקו את הצפיה בו, ויוכלו לצפות בו מחדש.