דו"ח קופות שבורות – 24.4.2005

המהפכה התחילה בראיון פשוט. אשטון קוצ'ר, כוכב הקומדיה הרומנטית 'הכי דומה לאהבה', הופיע בראיון כלשהו לקראת יציאת הסרט, וסיפר על איזו התערבות שהוא עשה עם אחד המפיקים, או משהו: אם 'הכי דומה לאהבה' יגיע בסוף השבוע למקום הראשון, הוא – אשטון – יופיע בקמפיין של קלווין קליין, כשלגופו בוקסרז בלבד!

יכול להיות שההתערבות הזאת היא באמת רק התערבות, והיא עלתה לדיון בראיון באופן ספונטני. מצד שני, יכול להיות שלא. העובדה שההצהרה הזאת של אשטון יוחצ"נה היטב ואף הופיעה בעמוד הראשי של האתר הרשמי של הסרט גורמת לחשד קל שמא זה לא היה ספונטני כמו שזה נשמע. גם העובדה שאשטון נקב בשם החברה (מישהו שאל את קלווין קליין בכלל אם הוא מעוניין?) נשמעת טיפה חשודה, ומבססת את התיאוריה שכל העניין היה בעצם חלק מתוכנן מראש ממסע הפרסום של הסרט, בבחינת ניסיון שכנוע של הקהל בשיטת המקל והגזר.

התגובה לנאומו של אשטון לא אחרה לבוא: ברגע ששמעו על ההבטחה, המוני בית אמריקה קמו על רגליהם, וכאיש אחד צעדו לקולנוע כדי לראות את 'מזימות זרות', הסרט החדש עם ניקול קידמן. קידמן, בתגובה, מסרה שהיא שמחה על הבחירה, אבל טענה שהבטחותיו של היריב אינן מחייבות אותה, ולכן סירבה להצטלם לבושה בבוקסרז בלבד, למרבה הבאסה.

זה שהמזימה השיווקית האידיוטית של מר שנות השבעים לא עבדה, זה לא מה שחשוב. מה שחשוב כאן זה הקונספט. מעכשיו ואילך, אנשים לא ילכו לקולנוע רק בגלל שהם חושבים שהסרט הוא טוב, או משהו כזה: אתם תלכו לסרטים כדי לקבל את הפרס שבסוף. מהיום, לפני כל סוף שבוע יופיעו כוכבי כל אחד מהסרטים המתחרים בעימות טלוויזיוני, ינאמו נאומי בחירות ויבטיחו הבטחות. סקרלט ג'והנסן: "אם תבחרו בי, אני מבטיחה ללכת במשך שנה לשיעורי דיקציה". סנדרה בולוק: "אם אני אהיה מקום ראשון, אני רוצה להביא שלום לעולם". וין דיזל: "אם לא תלכו לראות את הסרט שלי אני אביא לכם מכות". ג'ואל שומאכר: "אם הסרט הנוכחי שלי יגיע למקום הראשון אני מבטיח לא לעשות יותר סרטים אף פעם". הפוטנציאל הוא אינסופי.

משום מה – וזה לא שאני מתלונן – שני הסרטים החדשים יצאו במקביל גם בארץ, למרות שאף אחד מהם לא נראה כמו מרסק-קופות ודאי. 'מזימות זרות' (או, כשמו במקור, 'המתורגמנית') הוא מותחן שמתרחש בבניין האו"ם ובסביבתו (וגם צולם שם): ניקול קידמן היא מתורגמנית ששומעת במקרה קטע שיחה שנשמע כמו מזימה להתנקשות בחיי ראש המדינה האפריקאית שבה גדלה. היא כמובן מספרת על כך מיד לרשויות (המיוצגות כאן על ידי שון פן, שמבקש מראש להבהיר ששום קמפיין לקלווין קליין לא בא בחשבון), אבל הרשויות לא ממהרות להאמין לה, ומעדיפות לבדוק גם את האפשרות שמא היא בעצמה חלק ממזימת ההתנקשות. את הסרט ביים סידני פולאק, דינוזאור שמביים סרטים מאז שנות השישים, והיה אחראי על כמה כמעט-קלאסיקות וסרטים עטורי אוסקר ('שלושת ימי הקונדור', 'טוטסי', 'זכרונות מאפריקה' ו'הפירמה'). 'מזימות זרות' הוא הסרט הראשון שלו מזה שש שנים. היה שווה את ההמתנה? תלוי את מי שואלים. התגובות לסרט מגוונות מאוד ונעות בין התלהבות לפיהוקים, וכאמור, הוא מוצג כבר בבית הקולנוע הקרוב למקום מגוריכם, אז אתם יכולים ללכת לברר לבד. הסרט הכניס את מה שהפך לסכום הסטנדרטי עבור המקום הראשון בשבועות האחרונים – עשרים וקצת מיליון.

'הכי דומה לאהבה' (‘A Lot Like Love') גם הוא קיבל תגובות מעורבות, אבל הפעם נוטות יותר לכוון השלילי. אשטון קוצ'ר ואמנדה פיט – זאת עם הפה הגדול מ'ללכת על הכל' – מנסים לעשות גירסה מודרנית ל'כשהארי פגש את סאלי': הם נפגשים במקרה, ואחרי סטוץ קצר מגיעים למסקנה שהוא לא בשבילה ולהיפך. במהלך השנים שלאחר מכן הם ממשיכים להיתקל זה בזו שוב ושוב ולפתח את ידידותם, או חברותם, או התאהבותם, עד שהם יבינו סוף סוף מה זה. הסרט אפילו לא התקרב להפשיט את אשטון: הוא השיג במהלך סוף השבוע 7.5 מיליון דולר – בערך שליש ממה ש'מזימות זרות' עשה באותו זמן.

בין שני המתמודדים בקרב על התחתונים נתקעו 'האימה מעמיתיויל' ו'סהרה', שניהם עם ירידות איטיות להפתיע. הכנסותיו של 'עמיתיויל', שהיה במקום הראשון בשבוע שעבר, ירדו השבוע ב-40%. עבור סרט אימה בכלל, ובהשוואה לירידות של סרטי האימה הקודמים שפגשנו השנה בפרט, זו ירידה איטית באופן יוצא מן הכלל. 'סהרה' יורד עוד יותר לאט, וכבר הגיע למרחק נגיעה מה-50 מיליון. לא רע, אבל במקרה שלו זה גם לא טוב במיוחד: עם התקציב שבוזבז עליו, שום ירידה איטית לא תציל את הסרט הזה מהפסדים כספיים גדולים.

אחרי שבועיים של הקרנה בבתי קולנוע בודדים, שבהם נחל הצלחה עצומה, הופץ השבוע 'Kung Fu Hustle' ההונג-קונגי ברחבי ארה"ב בהפצה רחבה. באופן צפוי משהו, ההתלהבות של המוני העם מקומדית הקונג-פו היתה רחוקה מלהיות גדולה כמו זו של הגיקים שגדשו את האולמות בהקרנות המוגבלות, ועדיין, כל סרט לא-אמריקאי שנכנס אל העשיריה ראוי לציון. הסרט הכניס 6.7 מיליון דולר, והגיע למקום החמישי. עוד לפני שהגיע לארה"ב הסרט כבר הכניס 66 מיליון דולר בהקרנות ברחבי העולם, ואפשר רק לקוות שהוא יגיע אלינו ‏יום אחד. נסכים להתפשר אפילו על שם עברי אידיוטי.

בזמן האחרון ראינו בדו"חקו כמה הצלחות מפתיעות (ואולי לא כל כך מפתיעות) של "קומדיות שחורים", והיה אפשר לקבל את הרושם שהסרטים האלה מצליחים כל הזמן ובלי יוצא מן הכלל: ברגע שיש בסרט קומיקאי שחור, 20 מיליון דולר כבר בבנק. ולא כך הוא. כדי להדגים עד כמה לא כך הוא, יצא 'King's Ransom', קומדיה בכיכובו של אנתוני אנדרסון ('בשם החוק'), וכשלון טוטאלי לפי הספר: הסרט לא הוקרן למבקרים, המעטים שבכל זאת ביקרו אותו שחטו אותו בלי יוצא מהכלל, והוא הצליח רק בקושי להידחק אל המקום העשירי, עם 2.3 מיליון דולר.

ובנימה אופטימית זו, אני שמח לבשר על סיומה של עונת החורף ההוליוודית הפושרת. בשבוע הבא הקיץ (ההוליוודי, לפחות) נפתח, עם אחד הסרטים בעלי הציפיות הגבוהות ביותר השנה, ולצידו אחד הסרטים הגרועים של השנה: 'xXx2' ו'מדריך הטרמפיסט לגלקסיה'. אם הצלחתם לנחש מי מהם הוא מי, אשטון קוצ'ר בדרך אליכם למופע חשפנות.


הרשימה המלאה: המספרים מייצגים את הכנסותיו של הסרט במהלך שלושת ימי סוף השבוע (שישי-ראשון) בארה"ב, במיליוני דולרים. המספרים בסוגריים מייצגים את הכנסותיו הכוללות של הסרט עד כה.

1. The Interpreter – 22.8 (22.8)
2. The Amityville Horror – 13.7 (43.3)
3. Sahara – 9.0 (48.9)
4. A Lot Like Love – 7.6 (7.6)
5. Kung Fu Hustle – 6.7 (7.5)
6. Fever Pitch – 5.5 (31.5)
7. Sin City – 3.7 (67.3)
8. Guess Who – 3.5 (62.4)
9. Robots – 3.4 (120.3)
10. King's Ransom – 2.1 (2.1)