מאז היותו ילד, קארל פרדריקסון רצה להיות הרפתקן. הוא הסתכל בעינים פעורות על הרפתקאותיו של אלילו, חוקר הארצות צ'רלס מונץ, בדרום אמריקה, וחלם להגיע לשם בעצמו. אל החלומות האלה הצטרפה ילדה בשם אלי, וכפי שבדרך כלל קורה בסרטים שמיועדים לכל המשפחה, הדרך משם ועד לרגע שבו היא התחילה לחלוק שם משפחה משותף עם קארל היתה קצרה.
כמה עשרות שנים אחר כך, לאחר שאלי כבר נפטרה, קארל פרדריקסון הוא זקן מתבודד שעדיין מחזיק בכוח בכל מה שמסמל את החיים המשותפים שהיו לו עם אלי: בובת הציפור האדומה הקטנה שלהם, תיבת הדואר שהם צבעו ביחד, והבית שהם קנו ושיפצו בעצמם. כשבסופו של דבר הוא נותר ללא ברירה, והוא נאלץ לעזוב את הבית שלו, הוא מעדיף להרים אותו באוויר בעזרת מאות בלוני הליום, ולעוף איתו לדרום אמריקה.
לרוע המזל, לאזור הבית נקלע בטעות ילד בשם ראסל, הלהוט עד חירפון להדור פני זקן. ראסל לא מעניין את קארל. כל מה שמעניין את קארל זה להגיע לארץ האגדית שבדרום אמריקה ולהנחית שם את הבית שלו. אבל המסע שלו מסתבך כשראסל מתיידד עם ציפור מוזרה (שעונה לשם קווין) וכלב (שעונה, באנגלית רהוטה להפליא, לשם "דאג") ומגלה שהוא וראסל הם לא בני האדם היחידים שמאכלסים את הארץ המוזרה הזו.
הדעה הרווחת לגבי הסרטים של פיקסאר היא שרובם מעולים, אבל לפעמים קצת מתפספס להם והם מוציאים בסך הכל סרט טוב מאוד. דעה רווחת אחרת היא שפיקסאר לא ממש עושים הנחות לקהל הצעיר יותר שבא לראות את הסרט, וחושפים אותו לסרט עם עלילה קצת מורכבת יותר מזו של 'חיות מדברות 15: עושים דאחקות'. 'למעלה', לכאורה, קצת מפסיק את המסורת הזו. שני גיבורים בעל-כורחם שיוצאים להרפתקאות בארץ לא-נודעת (במהלכן הם ילמדו כמה דברים חדשים על עצמם)? כלב מדבר? יצור מוזר שעושה פרצופים וקולות מצחיקים? אלה לא נשמעים כמו נתוני פתיחה מרשימים במיוחד, ואליהם מתווספת העובדה שהתנהגותו של הבית של קארל עשויה לגרום לעוויתות קשות לכל מי שלמד פיזיקה במשך יותר משלוש דקות (או סתם ניסה לגרור דברים כבדים ממקום למקום) בחיים שלו.
אבל הדבר האחרון שאפשר להגיד על 'למעלה' הוא שמדובר בסרט קלישאתי לילדים (טוב, זה לא מדויק. הדבר האחרון שאפשר להגיד על 'למעלה' הוא שלא תרגמו היטב את שם הסרט). כבר בעשר הדקות הראשונות שלו, הסרט עוסק בנושא המוות של אדם קרוב ללא שום ניסיון להסוות או להסתיר אותו. בהמשך, נוגע הסרט בנושאים של שאיפות לא-מוגשמות ובדידות בצורה שחדרה לחלוטין כל שכבת הגנה צינית שסיפחתי לעצמי במהלך חיי. אני לא אמור להגיד את זה, עקב היותי גבר מבוגר וקשוח, וכו', ואם אי פעם ישאלו אותי אני אכחיש את זה מיידית ואטען שזה הכל היה תוספת של העורכים, אבל היו שתי נקודות בסרט הזה שהביאו אותי הכי קרוב לבכי במהלך חיי הבוגרים.
זה לא אומר שמדובר, חלילה, בסרט מדכא. לצידן של הסצינות העצובות הללו נמצאות כמה מהסצינות המצחיקות ביותר שראיתי בקולנוע בשנה האחרונה. חלקן מגיעות בזכות הציפור קווין – יצור ענק, צבעוני ובלתי צפוי, מערכון נונסנס בצורת ציפור. זה לא מפתיע, כי למראית עין התפקיד היחיד של קווין בסיפור הוא להצחיק. בדיחות אחרות מגיעות יותר בהפתעה – כמו האובססיה לסנאים של הכלב המדבר, והבדיחות שזה גורם לו לספר ("סנאי אחד שכח לאגור אגוזים לחורף ומת. זו בדיחה מצחיקה, כי הסנאי מת"). אבל כמו ברוב סרטי פיקסאר, הקרדיט העיקרי מגיע לדמויות.
פיקסאר כבר הצליחו לגרום לי להתאהב, בעבר, בעכברושים וברובוטים לניקוי פסולת. אבל לא ציפיתי שדווקא קארל פרדריקסון (בדיבובו המעולה של אד אסנר) יגנוב את ההצגה בסרט הזה. הוא לא עושה פרצופים, הוא לא מנסה להצחיק – הוא רק מתנהג בצורה יותר אנושית ומפגין טווח רגשות רחב יותר מרוב השחקנים שיצא לי לראות בקולנוע, ומצליח להעביר את כל המטען הרגשי שהדמות שלו נושאת אפילו כשהוא מנסה לטרוק לראסל את הדלת בפרצוף. לא מדובר רק בקארל – זה כנראה הסרט עם הטווח הרגשי הכי רחב שפיקסאר עשו עד היום, ומוכיח עד כמה אולפני אנימציה אחרים נמצאים הרחק מאחור עם סרטי ה"סרט עם חיות מדברות 16: עדיין עושים דאחקות" שלהם.
כמו רוב סרטי האנימציה השנה, 'למעלה' זמין לצפייה גם בתלת-מימד. זה מגניב (כי זה מוסיף עוד מימד!) אבל זו תוספת זניחה כמעט לחלוטין לסרט הזה. האנימציה של פיקסאר מרשימה גם כשרואים אותה בשני מימדים, ואין הרבה חפצים שמתעופפים לעבר הצופה במהלך הסרט. מצד שני, העובדה שהגרסה התלת-מימדית באנגלית של הסרט מוקרנת ללא תרגום מסייעת קצת להפחית את מספר הילדים שזורקים אחד על השני פופקורן במהלך הסרט, וזה תמיד בונוס מוערך.
אני מניח שלא כולם ימצאו את האיזון בין החלקים השונים של הסרט מושלם כמוני. במהלך הצפייה, ישב לידי בן אדם שהסיפור של הסרט היה קצת יותר מדי סוריאליסטי עבורו, ואני מניח שיהיו ילדים שההתחלה של הסרט תשעמם אותם. אבל אני פשוט ישבתי והתמוגגתי במהלך הצפייה, ונדהמתי מהעובדה שפיקסאר, איכשהו, שוב הצליחו להתעלות על עצמם.
לינקים:
מסכים עם כל מילה
ורק רוצה להוסיף, שכרגיל אצל פיקסאר, גם פס הקול היה מעולה, ובעיקר, ברגעים שצריך, השקט של הפסקול היה חזק כמו המוזיקה.
עוד משהו, כדאי לקרוא את מה שכתוב בצדדים של כתוביות הסיום…
מסכים עם כל מילה
לא שמתי לב…הסתכלתי על התמונות…
ואני בידיוק שלחתי לעורכים ביקורת...
טוב נו בפעם הבאה לזכור לשלוח מוקדם יותר..והנה הביקורת שלי עם תוספת קטנה בסוף:
אפשר לא לאהוב את פיקסאר, אבל אי אפשר לא לכבד אותם. בעוד שכל האולפנים האחרים עובדים בשביל הכסף ורואים את הסמל של הדולר בעיניים בפיקסאר עובדים אחרת. הם עובדים קודם כל בשביל היצירה והאיכות ורק אחר כך בשביל הכסף. והדבר הזה ניכר בצורה נהדרת בנועזות שלהם. שימו לב לשלושת הסרטים האחרונים שלהם: ב2007 הם הוציאו את "רטטוי" שגיבורו הראשי היה עכברוש (לא עכבר אלא עכברוש). ב2008 הם הוציאו את וול E שגיבורו הראשי היה רובוט שלא יכול לדבר. והשנה? השנה הם הוציאו את למעלה שבו הגיבור הראשי הוא קרל פרדריקסון בן 78.
הסרט אמנם, דווקא לא מתחיל בחייו של קרל כזקן אלא כצעיר חולמני שמעריץ מגלה ארצות העונה לשם צ`ארלס וחולם ליהיות כמוהו. החלום הזה משותף לו ולאשתו לעתיד אלי. השניים מחליטים לחסוך כסף כדי להגשים את החלום הזה, אבל מציאות לחוד וחלמות לחוד. החיים עוברים ואז בלי להרגיש אלי מתה בלי שהם הצליחו להגשים את החלום. ה20 דקות הראשונות האלו של הסרט הן כל כך מדהימות עד שקשה להסביר עד כמה. אפילו במהלכן בלי להרגיש הרגשתי שטיפה קטנה זולגת לי לאורך הפנים. אותן דקות אלו מסבירות בדיוק את אותה נועזות שדיברתי עליה. לרגע רק לרגע אתה שוכח שאתה בסרט לכל המשפחה ופתאום נדמה לך שאתה בסרט של לארס פון טרייר או פדרו אלמודובר.
המשך הסיפור הוא אמנם קצת יותר בנאלי אך עדיין נהדר. קרל שהפך ליהיות זקן ציני ורגזן מחליט שזהו, הגיע הזמן לצאת להרפתקה הגדולה של חייו. הוא קושר כמה אלפי בלוני הליום לביתו ויוצא אל עבר החלום בדרום אמריקה. אך, אבוי אורך בלתי צפוי מצטרף אליו למסע, שעונה לשם ראסל, ילד שמנמן שחבר בתנועה הצופים ומנסה להשיג את התג האחרון שנשאר לו להשיג: עזרה לזקנים. ראסל נמצא בסיפור בעיקר בשביל האתנחתא הקומית אבל גם כדי להוות ניגוד מוחלט לקרל באישיות ובהתנהגות. בהמשך הסיפו מתנהג כמו כל סיפור מסע קלאסי (רק עם הרבה רגש וצחוקים). שבדרך כמובן יש רשע וגם יצורים מוזרים (כלב מדבר וציפור שמכורה לשוקולד).
למרות שהסרט קרוב לשלמות הוא עדיין לא מושלם. הבעיה הראשית בו היא שהסרט יחסיתקצר מדי. לטעמי האישי היו יכולים להאריך במקצת, במיוחד בנושא של פיתוח הדמויות ויותר חלקים רגשיים. אבל, אני גם מבין למה פיקסאר לא עשו זאת, בכל זאת מדובר בסרט שמכוון לכל המשפחה ויש סיכוי רב שאם הם היו מוסיפים עוד קטעים "מרגשים" הילדים היו יכולים להשתעמם. בעיה קטנה לטעמי נוספת בסרט היא עיניין "הרשע" שלטעמי לא בנוי מספיק עמוק בסרט והבנייה של "לגלות שהדמות הוא אכן רשע" קצת ברורה מדי במהלך הסרט.
למרות הבעיות הקטנות האלו, הסרט הזה הוא הסרט הכי מרגש ומצחיק של פיקסאר. האם הוא גם הכי טוב? לא נראה לי. אבל למרות זאת הוא כנראה הסרט הטוב ביותר שראיתי בקיץ הנוכחי. רוצו!
למה כדאי לראות?: בגלל פיקסאר, בגלל האנימצייה המדהימה, בגלל הרגש, בגלל הצחוק ובגלל שזה סרט כמעט מושלם.
למי כדאי לראות?: לכולם! סרט שירגש ויצחיק מבוגרים וצעירים כאחד.
ציון:חמישה גביעים(מתוך שישה).
וכמובן אשמח לשמוע מה אתם חושבים על הביקורת
וBS הביקורת פשוט נהדרת!
הסרט ''קצר מדי''?!
אני חייבת לציין שאיפשהו באמצע הקצב שלו נעשה איטי מדי לטעמי וגם קצת מרוח, ולפני שהתחיל קצת "האקשן" היו הרבה דקות שלא קרה בהן הרבה ולדעתי אפשר היה לקצץ קצת ולהגביר את הקצב. מצאתי את עצמי משתעממת קלות פה ושם, וזה לא היה נורא, אבל לא אופייני לי בסרטים של פיקסאר.
רק לקראת הסוף בקטעי האקשן.
הכוונה הייתה היא שלא פיתחו מספיק חלק מן הדמויות במיוחד בקטע של הרשע שלטעמי היה מהיר מדי השינוי שלו שבין אחד נחמד לרשע. לי הייתה הרגשה כאילו פיקסאר לא רצו להאריך את זה יותר מאיזו שהיא סיבה שאולי תשעמם את הקטנים..
למה לא זקנים?
לקארל היו המון מאפיינים של איש זקן, והגיל שלו הוא כן פקטור חשוב. איזה פוטנציאל עצום התבזבז כאן?
דווקא חשוב מאוד להראות לילדים מגוון רחב של אנשים. כן, גם לאנשים זקנים יש חלומות ורצונות ומצבי רוח. גם אנשים זקנים יכולים להיות שמחים ועצובים ואמיצים.
זה לא עדיף על עוד copy paste של אדם לבן, צעיר ונאה?
אד אסנר כמעט בן 80, באמת היו צריך לקחת שחקן מבוגר יותר.
ידעתי שככה תענו לי.
לא אכפת בן כמה הוא, אבל הוא לא נשמע זקן מספיק. טוב, לא משנה, זו התלונה הכי קטנה/פעוטה/פצפונת שיש לי. אולי היה עדיף מישהו כל כך קשיש שאפילו מגמגם בדיבורו או משהו, טוב, סתם, לא חשוב.
זקנים מגמגמים על בסיס קבוע? מה זה מבחינתך קול ''זקן''?
לא, לא סתם, זו רק דוגמה שנתתי איך הייתי
רוצה שיהיה גיבור זקן (ואם לא מגמגם, אז לפחות ממש צרוד), זה בכלל לא מה שקארל (או כל זקן אחר) צריך להיות.
LOL
זה בגלל ששלוש הפסקאות הראשונות שכתבתי
היו תלונות על מה *שיש* בסרט, ועליהן הייתי מעדיף שתגיבו, ואת שתי הפסקאות האחרונות סתם הוספתי על איך הייתי רוצה שהגיבור הזקן שלי יהיה, והן לא ממש היו חלק מהדיון ולא ציפיתי שמישהו יגיב בגללן.
לקחתי.
טוב, ענית לי ברצינות ובנחמדות יחסית, אז אני מרגישה מחוייבת לענות לך לעניין, ברצינות הראויה וללא הלעגה כמו שעשיתי בהודעה שעברה.
לשם כך אני מתחילה במעבר על כל תגובותיך עד כה, ע"מ למצוא את הטענות הללו שטענת שהיית רוצה לשנות בסרט. בואו נראה.
לגבי מאנץ – האמת, אני מסכימה איתך. אחד הרשעים הפשוטים, קלישאתיים, ומטופשים ביותר שיצא לי לפגוש. בהחלט לא ברמה של שאר הסרט. אפשר היה כמעט לוותר עליו. אבל ניתן לסלוח לפיקסאר על כך (אגב, ברוב סרטי פיקסאר ניתן למצוא את הדבר ההוא, או מס' הדברים הללו, שהורסים את הרמה של הסרט…).
לגבי קארל –
"ועכשיו אני צריך להבין, למה זקנים? אם כל הדמויות יכלו להיות 20 שנה פחות ולהתנהג בדיוק אותו דבר, אז למה לעשות אותם זקנים ולבזבז פוטנציאל עצום."
תחילת הסרט (כ-30 דקות), לפני שקארל מגיע לארץ חלומותיו, דורשת בדיוק, אבל בדיוק, איש זקן ונרגן. אילו אדם בן 40 או אף 50 היה מרביץ למישהו עם מקל הליכה ופוצע אותו זה היה נראה רע מאוד. כך זה נראה כאילו קארל באמת אינו שפוי לגמרי, ולטעמי זה חלק גדול מהאמיתיות והחביבות שבדמותו. הוא מזכיר לי זקנים נרגנים אחרים שאני מכירה, ואינו עשוי מפלאסטיק.
"פיזית, קארל מתנהג כבן שלושים או מקסימום ארבעים, הרגעים היחידים שבהן הוא באמת מתנהג כמו זקן (מבחינה גופנית, כמובן) היו למניעים קומיים בלבד"
למעשה, נראה לי שכאן אנחנו חלוקים בהבנת הסרט. פיזית, קארל מתנהג כאדם מבוגר מאוד בתחילת הסרט, ולאט לאט המאפיינים – בתחילה הפיזיים: הזחילה ההופכת להליכה, הליכה עם בית על הגב ואז ריצה והשתתפות בקרב, ובהדרגה תואמת גם הנפשיים: בתחילה דיפרסיה של אנשים זקנים שאיבדו את הכל בחיים, כולל העניין עם אישתו שהוא מדמיין שעדיין חיה באיזשהוא מקום, ואז איזשהוא חיבור למשהו חיצוני, ואז לאט לאט המעבר לאדם פעלתני ומלא חיים שיוצא להרפתקאות חדשות… בקיצור, קארל עובר בסרט תהליך נפשי שמתבטא בהתחלה במאפיינים פיזיים, אותם יש לקחת כאלגוריה או כחלום, כמשהו אגדתי. לא כפשוטם.
"ומה המאפיינים הזקניים שיש לו? הוא סתם דמות מעצבנת עם הרבה מצבי רוח, לרגע הוא עצוב, שניה אחר כך הוא עצבני ורגע לאחר מכן הוא הסבא הכי חביב בעולם. " פגשת פעם סבא דיפרסיבי? סבתא עם מחלה נפשית? סתם דוד מעצבן? פגשת פעם אדם? שמת לב איך שהם נוטים להיות שונים מדקה לדקה? מאוד דומה לקארל של הסרט.
"קודם כל, כשעברו עשר הדקות הראשונות באמת שלא הבנתי מה הדבר הזה שאני רואה. זה אמור להיות עצוב? למעשה, בעשר הדקות הראשונות צחקתי וחייכתי יותר מאשר הרגשתי עצוב"
דווקא אני מאוד אהבתי את השילוב של נגיעות ההומור הקלות בסיפור העצוב. זה סרט ילדים, אחרי הכל. לא הפסנתרן או רקוויאם לחלום.
"לא רק שהסרט לא מצחיק, כמעט ואין בו בדיחות, וכשיש הן, או מטומטמות במקרה הרע, או מקסימום מעלות חיוך במקרה הטוב."
טוב, כאן אין מה להתווכח. אם אין לך חוש הומור, זו לא אשמתי. :)
גם המשך דבריך הם עניין של טעם וריח. אני חשבתי שהדמויות, העולם ובכלל היו מעוצבים בטוב טעם ובמחשבה תחילה.
אשר ל-
"ודבר אחרון, למה קוראים לסרט 'למעלה' אם רק שתי סצינות ממנו מתרחשות באוויר?"
הייתי אומרת משהו בסגנון שגם ה"עולם האבוד" היה, בעיקרון, למעלה, ומעבר לזה, יש למילה משמעות סמלית וחלומית שקשורה באופן הדוק לסרט… אבל… אבל… עזוב. אני לא אצליח לשכנע אותך שלא הבנת את הסרט. זו, נדמה לי, אחת הטענות הטיפשיות שרשומות באיזשהוא מקום כאן באתר לגבי אנשים שמנסים לשכנע אנשים אחרים שלא אהבו משהו בצדקתם.
אהה, ביזבזתי הרבה זמן ועכשיו האורחים שלי יגיעו ועוד לא הספקתי להכניס את החצילים לתנור!
יום נעים…
מסכים עם כל מילה!
"למעלה" הוא אחד הסרטים המצוינים של פיקסאר, וכשמדובר באולפן שמוציא סרט מצוין בכל שנה, זה לא מעט. פיקסאר הוא בכלל לא אולפן אנימציה. פיקסאר, וזו הגדולה שלהם, הוא פשוט האולפן הכי מעניין בהוליווד כרגע, אולי אפילו בעולם. כל סרט שלהם מצליח לגעת בטווח רחב של רגשות, אינו עושה הנחות לצופיו, ובכלל מתייחס אליהם (לצופים) כאל אנשים איטיליגנטיים. נדיר מאד בנוף הקולנועי של השנים האחרונות. במקרה הם גם עושים זאת בעזרת אנימציה משובחת.
"למעלה" (ממש כמו "וול E" בשנה שעברה ו"רטטוי" לפניו) הוא אחד הסרטים הטובים ביותר של השנה הזאת. מגיעה לו מועמדות לאוסקר בקטגורית הסרט הטוב ביותר, לא בקטגורית האנימציה.
ואגב, בחלק מבתי הקולנוע (ככל הנראה, רק אלה שמקרינים את הסרט בתלת מימד משום מה) שכחו לצרף את הסרטון הקצר שפיקסאר מפיקה עבור כל אחד מסרטיה הארוכים יותר. אז לטובת מי שלא ראה את הסרט (כמוני, ההקרנה המשובחת בקולנוע "גת" לא כיסתה על העובדה שהסרטון הזה לא הוקרן) הנה הוא בלינק המצורף. השנה חבל במיוחד שהם לא הקרינו את הסרטון בכל בתי הקולנוע שהסרט מוקרן בהם משום שיש קשר תימטי בין הסרטים ושניהם, במובן מסוים, עוסקים ב"למעלה" כלשהו):
http://blogs.orange.co.il/blog/ViewEntry.asp?EntryId=1518780
מסכים עם כל מילה!
>> "פיקסאר הוא בכלל לא אולפן אנימציה."
נחמד שאתה אומר את זה: בDVD של "משפחת סופר-על", כשמאזינים לערוץ-השמע של הערות הבמאים, אחד מהם פוצח בנאום קטן על איך הוא שונא שאנשים אומרים לו, "הו, פיקסאר, אתם עוסקים בז'אנר האנימציה", וממשיך לדבר על איך אנימציה זה לא ז'אנר, אלא טכניקה קולנועית לכל דבר, ובאנימציה אפשר לעשות מערבון, דרמה, קומדיה – כל מה שרוצים ושאפשר לעשות עם שחקנים אמיתיים. יש שם איזה שתי דקות של נאום ממורמר/פסיכוטי/מקסים…
ב-YES PLANET הקרינו את הסרטון המקדים
צפיתי אתמול בחיפה בגרסה התלת ממדית באנגלית ללא תרגום, והוקרן לפניה הסרטון המקדים (זה עם העננים) גם הוא בגרסת תלת ממד. למעשה כל הטריילרים שהיו לפני הסרט היו לסרטים של פיקסאר וכולם הוקרנו בגרסאות תלת ממדיות (זה היה כך גם ב"בולט") וזה ממש נחמד.
אולי בגלל העברית, אולי בגלל הרעש
הייתי בהקרנת בוקר עם בן דוד שלי הקטן ולכן ראיתי את הסרט בדיבוב עברי (תלת מימד) ועם מלא ילדים קטנים שלהם ולהורים שלהם אין בעיה לעשות שיחות נפש בזמן הסרט.
אולי זה מאוד השפיע עלי, אבל בתור מעריץ של פיקסאר הסרט מאוד איכזב אותי. ההתחלה הייתה מאוד יפה, אבל אחר כך הסרט היה סתם חמוד עם כמה ניסיונות להצחיק שלפחות אותי רוב הזמן לא ממש הצחיקו.
הדמות של הילד והזקן היו מאוד מוצלחות לפי דעתי, לעומת זאת הציפור והכלב היו מצחיקות ומעניינות רק בשניות הראשונות להופעתן ואחר כך היו קצת מאוסות.
אני מאוד מאוכזב, אולי זה הסרט, אולי זה אני ואולי זה תנאי הצפיה שלי.
אני אנסה לראות אותו שוב שאני אוכל באנגלית, בשקט, בבית.
אולי זה בגלל הקהל. אולי זה הטעם שלך. מה שכן
זה אולי הזמן לומר שפיקסאר בכלל לא עושים סרטים לילדים. זה שיש בסרטים שלהם גיבורי על, עכברים גנובים ורובוטים מאוהבים עדיין לא הוף את סרטיהם לסרטי ילדים. את הסרטים של פיקסאר צריך לראות בהקרנה שבה רוב הקהל הוא מבוגר או עם ילדים גדולים.
פיקסאר לא עושים סרטים שהם *רק* לילדים,
אבל הסרטים שלהם בהחלט *גם* לילדים – למשל אין בהם אלימות מפורשת או סקס, ובעיקר, ילדים נהנים לראות אותם. זה שהם מצליחים להיות, במקביל, גם סרטים לילדים וגם למבוגרים (וזה בולט במיוחד ב'סופר על' המופתי) – זה הישג עצום, שלא כדאי לבטל אותו.
אני מוכרח לציין
שכשראיתי את משפחת סופר על בקולנוע, והייתי אז די צעיר, לא אהבתי אותו. אני בטוח שהיום הייתי נהנה ממנו יותר.
הילדים שלי אהבו אותו כשהם היו בני שנתיים וחמש.
זה די מרשים.
באיחור- אנקדוטה משעשעת בהקשר הזה
אחותי בת השמונה לומדת במרכז מחוננים של פעם בשבוע. הם עשו שם פרוייקט נחמד של הקרנת סרטים טובים וחשובים, במסגרתו הוקרנה הקלאסיקה "זמנים מודרניים" של צ'פלין (וגם "המספריים של אדוארד המדהים" ואי. טי. שפספסתי). נורא נורא נהניתי מהשילוב ההרמוני המושלם בין ביקורת חברתית לסלפסטיק. במפתיע אחותי אמנם פספסה את ההיבט הסאטירי אבל נהניתה עד לב השמיים מהסלפסטיק. כששאלתי אותה מה הסרט האהוב עליה, היא ענתה ש"זמנים מודרניים" במקום השני. הוא היחיד שכמעט מגיע לרמה של "מועדון ווינקס: סוד הממלכה האבודה."
והקטע העצוב הוא שאני אפילו לא יכול לחלוק עליה. מה לעשות, לא ראיתי את הסרט.
ילד שלא אוהב גיבורי על?
הכל בסדר אצלך?
הילדים שלי מאד אוהבים אותו. הגדול (8) יותר, הקטן (4) פחות.
הסרטים של פיקסאר אולי גם לילדים
אבל אם מביאים ילדים בני שלוש לסרט שנמצאים בו קטעי אקשן קולניים מעט, והם מתחילים לפחוד פחד מוות, ו"אימא, אימא!", יש גבול. וגם עם המורכבות של הסרט, אני בספק אם מישהו מהילדים הבין משהו, בהנחה שההורים לא עשו להם תרגום סימולטני במהלך הסרט.
על מה בדיוק אתה מבסס את המסקנה הזו?
יש לי שני ילדים שנהנו מסרטים של פיקסר בגיל 3.
על כך אין ויכוח. הסרטים של פיקסר מיועדים גם לילדים, אבל
עד כמה שיהנו ספק בליבי אם הם יבינו את כל הרבדים השזורים בסרטים של פיקסר. בעוד שבסרטי אנימציה של אולפנים אחרים (והכוונה בעיקר לדרימוורקס) יש הרבה פחות רבדים (למרות שיש, יותר או פחות בסרטים שונים) הרי שבפיקסר כמעט תמיד (למעט אולי "מכוניות") קיימים הרבה מאד רבדים שרק מבוגרים יכולים לקלוט אותם ולהנות מהם.
"וולא אי" הוא דוגמה מצוינת לסרט מסוג זה, וכך גם "רטטוי", "משפחת סופר על" וכמובן: "למעלה".
עם זה אין לי ויכוח.
היופי בפיקסר הוא שהם מצליחים לגרום לשני הרבדים לספר את אותו הסיפור, במקום להחזיק שני רבדים מקבילים שלא ממש נפגשים.
מסכים עם כל מילה.
הדעה שלי הפוכה
אמנם לגבי האפיל של סרטי פיקסאר לילדים אין לי דעה (נראה לי שהם די מבסוטים), אבל הצד הבוגר והמורכב לכאורה שלהם לדעתי כמעט תמיד פגום. הסרטים שלהם אסתטיים מאוד וחביבים, אבל רצופי בעיות. השבחים והתארים שפיקסאר זוכים להם הם לטעמי מוגזמים מאוד.
אני אשמח לשמוע נימוקים - אם אפשר, בביקורות הרלוונטיות
בעיקר כי אני עצמי עסוק בהערכה מחדש של הדעה שלי לגבי פיקסאר בשנתיים האחרונות.
אני עוד עלול לעשות את זה
אבל גם הייתי שמח לאיזה סקר בנושא פיקסאר, בשביל לדבר על הסרטים שלהם כמכלול.
אני לא מאמין שפיקסאר עשו לי את זה!
אחרי ציפיות שחוררו את השמיים, קיבלתי את מנת האכזבה הכי קשה אי פעם, לא רק שמדובר באכזבה, זה פשוט סרט ילדים סטנדרטי ודי בינוני, מכל בחינה אפשרית.
קודם כל, כשעברו עשר הדקות הראשונות באמת שלא הבנתי מה הדבר הזה שאני רואה. זה אמור להיות עצוב? למעשה, בעשר הדקות הראשונות צחקתי וחייכתי יותר מאשר הרגשתי עצוב, פיט דוקטור מספר את סיפורו של קארל בצורה הכי לא מעניינת ולא נוגעת ללב שאפשר, אם כבר לראות סרט על זקן המתגעגע לצעירותיו, תראו את הסרט הקצר הצרפתי הזה שהיה מועמד לאוסקר לא מזמן, הוא הרבה יותר טוב.
אבל אחרי שנגמרו הדקות הראשונות, לא התיאשתי, ואמרתי לעצמי שלפחות, גם אם זה לא יהיה הסרט סוחט הדמעות שציפיתי לו, הוא יהיה מצחיק, ותנו לי רגע לגחך, לא רק שהסרט לא מצחיק, כמעט ואין בו בדיחות, וכשיש הן, או מטומטמות במקרה הרע, או מקסימום מעלות חיוך במקרה הטוב.
פיקסאר אף פעם לא הצחיקו אותי, ו"למעלה" לא משנה דבר.
אבל שוב, פיקסאר ממש מאכזבים הפעם מכל הבחינות, העלילה הדי מטומטמת לא מועברת או מוסברת כמו שצריך, עם כמה חורי עלילה דביליים, התנהגותן של הדמויות היא מהלא אמינות ביותר שראיתי אי פעם, ובכלל, הילד הצעיר ראסל והציפר הזו שלו, נרשמות כעת אצלי ברשימת חמשת הדמויות הגרועות ביותר אי פעם, לצד שרה קונור מ"שליחות קטלנית 2". גם תשומת הלב לפרטים הקטנים שהייתה לפיקסאר בסרטים הקודמים נעלמה בסרט הזה, וסצינה ובה כיסא אמור להחליק מתחתית ספינה מעופפת לאוויר נראה ממש רע. והאנימציה? איכסה! העיצוב של קארל גרוע יותר מכל מה שהיה ל"מרד החיות" להציע, רק תסתכלו על האוזן המקווקוות שלו. ודבר אחרון, למה קוראים לסרט 'למעלה' אם רק שתי סצינות ממנו מתרחשות באוויר?
הסרטון הקצר, "מעונן חלקית" שהוקרן לפני הסרט היה מקסים, אבל גם הוא, לא מגיע לרמה של אף אחד מסרט פיקסאר, ביחוד עם הסוף המשעמם שלו.
נהניתי, כן, חייכתי כמה פעמים, המנגינה הראשית של הסרט, שהיא הדבר הטוב היחיד שהיה לפסקול המאכזב להציע, נתקעה לי בראש, והכלב דוג הוא חיית המחמד הכי חביבה מאז הג'וק של וול-E. רק חבל שהסרט היה, במפתיע, הרבה הרבה הרבה הרבה פחות טוב מ"עידן הקרח 3".
וואו! בטוח שנכנסת לאולם הנכון?
כי אני די בטוח שלא ראינו את אותו הסרט.
וואו! בטוח שנכנסת לאולם הנכון?
אגב אני ראיתי אותו פעמיים פעם אחת בארצות הברית ופעם אחת עכשיו. הפעם אהבתי יותר. מציע לך אדון האופל לנסות שוב.
דווקא ב''טיטאניק'' לא הרגשתי שום דבר כלפי הדמויות
והדבר היחיד שחשבתי עליו היה שהלוואי שהם היו נופלים כבר למים מוקדם יותר והסרט לא היה נמשך כל כך הרבה זמן. עשר הדקות הראשונות של "למעלה" ריגשו אותי הרבה מאשר כל שלוש וחצי השעות של "טיטאניק" – אחד הסרטים הכי מטומטמים שראיתי אי פעם.
כנראה שיש לנו טעמים הפוכים.
במילים אחרות, מפריע לך שפרד הוא דמות עגולה
שיש לה מצבי רוח, התנהגויות שונות וגם הרבה מרמור על העולם.
אני, לעומת זאת, מצאתי את הדמות הזו אמינה ומקסימה בדיוק מהסיבות האלה.
איבדת אותי בשרה קונור
טרם צפיתי ב UP, אבל לאור כמה מהדברים הלא הגיוניים בעליל שכתבת אני נאלץ להתייחס לביקורת שלך כמשהו שנכתב בפרץ של אי שפיות זמנית,
או לחילופין, תחת איומי אקדח של אולפנים מתחרים כגון דרימוורקס, מה שאילץ אותך לפזר רמזים בטקסט המעידים על מצוקתך, כך שכל אדם בעל הבנה בסיסית בתחום הקולנוע יסיק שזו ביקורת מזוייפת, ואולי מי מהם יבא לעזרתך.
תהיה חזק!
שרה קונור דווקא כן התנהגה בטמטום מוחלט בתחילת 'שליחות 2', הולכת ומספרת לכל אחד על מה שקרה לה בציפיה שיאמינו לה, הא! משוגעת!
יתכן שגם התאכזבתי מהסרט עקב ציפיות גבוהות, כאמור, לא היו לי ציפיות כל כך גבוהות מאז…טוב, מעולם.
אני שונא דרימוורקס!
טוב, אני משאיר ציפיות ברמה סבירה
אבל אראה בקרוב את הסרט, ואני מאוד מקווה שאמשיך לחשוב שהביקורת שלך מפוברקת גם לאחר מכן.
קראתי את מה שכתבת
ובאמצע הקריאה חשבתי לעצמי שלפי מה שאתה כותב אתה בטח מישהו שיהנה מעידן הקרח 3 ואז קראתי את הפסקה האחרנה…
בעוד שבסרטים מצוירים כמו עידן הקרח ומדגסקר 2 שראיתי לאחרונה הרגשתי שמזלזלים בי ושהסרטים נעשו רק כדי להרוויח ממני כמה שיותר כסף, הרי שלמעלה היה שונה
הסרט מרגש וחכם, כזה שמתיחס לצופה בכבוד ומספק חוויה אמתית שאתה לא מצפה לקבל מסרט אנימציה.
נכון שהסרט לא "קורע מצחוק" אבל זה לא מה שהוא מתכוון לעשות.
אין לי שום כוונה לפגוע ואולי זה קשור לגיל (אני לא יודע בן כמה אתה), אבל לפי הטענות שלך כלפי סרטי פיקסאר (ושרה קונור.. אבל זה לא קשור), כנראה שאתה נהנה מסרטים פחות "מורכבים" וזה בסדר גמור אבל שווה לתת לסרט הזה עוד הזדמנות (אולי עוד כמה שנים).
רק דבר אחרון… לטעון כנגד חורי עליליה בסרט הזה ואז להלל את עידן הקרח… באמת?
למעשה, אחד מחורי העלילה הגדולים ביותר ב''עידן הקרח 3''
מצוי כבר בכותרת שלו: "עלייתם של הדינוזאורים". כאילו, מה? היו 35 מיליון ומשהו שנים בין סיום עידן הקרח לתחילת עידן הדינוזאורים.
מוזר, לא זכור לי שום סרט אנימציה על זקן פדופיל
שהיה מועמד לאוסקר לאחרונה. סרט צרפתי דווקא היה, רק שהוא עסק בתמנונים, לא בזקנים.
היה סרט שעסק בזקן, שהיה מועמד לאוסקר (וגם זכה, אגב), רק שהוא היה יפני, לא צרפתי. אבל גם שם הזקן לא היה פדופיל.
אבל מה שנכון נכון, ב-"למעלה" אין שום זקן "המתגעגע לצעירותיו". מי שמחפש דברים כאלה באמת הגיע לסרט הלא-נכון.
אה, כן. הוא היה יפני, לא צרפתי. טעות שלי.
ואי אפשר לומר שקארל לא מתגעג לימיו עם אשתו. גם אם לא ממש לגילו הצעיר. וגם בסרט בקצר הצרפתי הוא לא בדיוק מתגעגע לצעירותיו אלה יותר לאשתו המנוחה, מה שכמובן הזכיר לי את "למעלה", וזה שבשניהם הגיבור הוא זקן עם כושר טוב משלי כמובן.
הסרט הקצר, אגב, גם אם מפוספס, חמוד מאוד. La Maison en petits cubes שמו.
הוא לא צריך להתגעגע לצעירותו
לפי החלק המרכזי בסרט, על אף שמדובר בפנסיונר שיושב רוב הזמן בבית (וגם כשעבד זה היה במכירת בלונים, כן?) מדובר באדם בעל כושר גופני מרשים למדי. אני יודעת שזה סרט מצויר פנטסטי למדי שלא ממש נאמן לחוקי הפיזיקה (בלשון עדינה), אבל אני חייבת לציין שהיו לא מעט שלבים שתהיתי עד כמה הם מתכוונים למתוח את זה בלי לאבד את שארית האמינות שעוד נותרה לדמות. בפעם האחרונה שנתקלתי בטיול בפנסיונר בכושר מרשים התברר לי בדיעבד שהוא מדריך בחדר כושר…
אתה לא רציני!
הרבה פחות טוב מעידן הקרח 3?
הסרט שנוצר עם העלילה המטומטמת ביותר שראיתי בזמן האחרון. הסרט שכל מטרתו זה להוציא מההורים כסף?
קשה להבין..
ועוד יותר קשה לי להבין איך אפשר לא להתרגש מה5 דקות שאני מכנה "איך החיים עוברים". ה5 דקות האלו הן יצירה קולנועית גאונית. לטעמי, ללא ספק ה5 דקות הכי טובות של פיקסאר. איך אפשר לא להתרגש בסצינה בבית חולים? ובעיניין של שבירת הכסף ושהחלומות לא מתגשמים?
בלי להעליב(ואני מתכוון באמת בלי) אבל כנראה שיש כאן כאלה בלי אינטליגנציה רגשית ברמה הבוגרת כי אחרת קשה לי להסביר אחרת…
לא נעלבתי...
אבל הלוואי ויכולתי לענות על שאלותיך…
סבבה.
אתה יודע איך אומרים אם כולנו היינו נהנים מאותו הדבר אז היה רק סוג אחד של סרטים / רשת מסעדות אחת/להקה אחת וכו'
וזה דווקא טוב שלא כולם נהנו זה אומר שהשנה תיהיה שנה מאוד מעניינת בבחירת סרט השנה (האמת קשה לי לחשוב אפילו על סרט אחד שהרוב אהבו אותו
)
לא בא לי עוד מקרה האביר האפל…
תקרא לי ''חסרת אינטיליגנציה רגשית''
אבל אני, לדוגמה, נהנתי מקונג פו פנדה הרבה יותר משנהנתי מוול-אי, סרט האנימציה ה'עמוק יותר' שיצא באותה התקופה לקולנוע. כמובן שבוול אי יש יותר "רבדים" ו"מסרים", אבל קונג פו פנדה הוא פשוט יותר כיפי. ראיתי אותו יותר משלוש פעמים ונהנתי כל פעם מחדש, בעוד ששהמחשבה לראות את וול-אי שוב מעלה בי חוסר נוחות.
אין להשליך את דברי על ההשוואה בין "עידן הקרח 3" לבין "למעלה". לא צפיתי באילו מאלה. אני מנסה להבאיר שלמרות שסרטים יכולים להיות עמוקים ומלאי מסר יותר מאחרים, זה לא עושה אותם סרטים יותר מהנים.
תקרא לי ''חסרת אינטיליגנציה רגשית''
אני מציעה לך לראות את עידן הקרח 3 ולהגיב שוב. אין דמיון ברמתו לרמת קונג פו פנדה. עידן3 הוא בעצמו מרצ'נדייז, כמו כל מרצ'נדייז אחר של עידן הקרח, בלי תוכן.
אני מציעה לך לקרוא את התגובה שלי שוב.
בפסקה השנייה רשום בבירור שאין להסיק מדברי שאני משווה בין "קונג פו פנדה" ל"עידן הקרח 3".
או ש...
הוא לא אהב את הסרט. זכותו.
סוף סוף
וכמובן, אני מזכיר שוב, מהסרט נהניתי, עוד לא הגיע הסרט שהצטערתי שראיתי.
אני הצטערתי שאתמול ישבתי וראיתי
בפעם הראשונה את חלף עם הרוח. כמעט ארבע שעות של סרט בינוני ביותר.
אתה לא רציני! [כה''ב]
גם אני לא התרגשתי מהסצינות האלה (ואני מאלה שכן בוכים בסרטים). אולי כיוון שזה תחילת הסרט ומראים לנו רק נקודות קצרות ולא מעבירים אותנו דרך סיפור מלא, לא יודעת. אבל זה שהחיים מלאי אכזבות ושלא כל החלומות מתגשמים, זו עובדה שכל אדם בוגר לומד אותה בשלב כזה או אחר, אז לראות אותה בסרט של פקסאר, עם כל הכבוד, לא, זה לא מרגש אותי במיוחד, בפרט לא באופן המרופרף שבו זה נעשה כאן.
כל אדם בוגר כן. כל ילד לא, וזה היופי ב''למעלה''.
א. רוב המגיבים כאן הם בוגרים
ואותם אנשים שכתבו כאן שהתרגשו מהסרט עד דמעות, אינם ילדים, למיטב ידיעתי.
ב. לא שאני יודעת אם זה מייצג או לא, אבל דווקא הילד (שאני מעריכה את גילו בין 8 ל-10) שאמו ישבה לידי והוא לא הפסיק לשאול אותה שאלות בקול רם במיוחד, לא התרגש מהסצינות האלה בכלל כי הוא פשוט לא הבין אותן. זה היה מתוחכם מדי בשבילו ורחוק מהחיים שהוא מכיר, זה פשוט עבר מעליו. אני מניחה שלו היית שואל אותו בסוף הסרט, הוא היה אומר שהוא נהנה מהאקשן, מהציפור, מהכלבים אלה דברים שהוא ודאי הבין ונהנה מהם. אבל קשיים בין בני זוג? אכזבות של איש זקן? מה לו ולזה? הוא לא הבין את המסרים האלה מהסרט.
כמו שאמרת, זה לא מייצג.
יש לך סקר מייצג?
אני באמת שואלת. כלומר, מי שצפה בסרט עם ילדים (ילדים ממש, לא מתבגרים) האם הם התרגשו ממנו עד דמעות? האם שאלתם אותם מה הם הבינו מהסרט? מה הם חשבו על הסרט? מה הרשים אותם במיוחד? אם הם חשבו שהסרט טוב, מה הפך אותו מבחינתם לכזה?
מאחר שהנקודה הזו עלתה, מסקרן אותי לשמוע תשובות בנושא.
אחותי הקטנה (9) אהבה אותו,
אבל לא הוצאתי ממנה תשובה מעבר ל'הילד חמוד', או, לכל היותר, 'הילד ממש חמוד!'. גם אח של חבר שלי (8) נהנה, ואני לא בטוח מה היו נימוקיו, אולי אשאל אותו.
דעתי, בכל אופן: זה סרט טוב מאוד, ובהחלט שמחתי שהלכתי אליו, אבל זו גם לא יצירת מופת בסטנדרטים של סרטי מבוגרים. כלומר, הנושאים בוגרים ויוצאים דופן עבור סרט ילדים, אבל כשאני שופט אותו כסרט, בלי הנחות, הוא טוב אך לא מושלם.
אני לא מאמין שפיקסאר עשו לי את זה!
סוף סוף מישהו שחושב כמוני!!!
אחרי וול אי יכול להיות שבאתי עם ציפיות גבוהות מדי, אבל הסרט הוא אכזבה גדולה.
דמויות גרועות, עלילה לא מעניינת, לא מצחיק, לא עצוב, לא מרגש, לא שום כלום.
חבל שהלכתי לסרט, ממליץ לכל מי שלא הלך לראות אותו רק ב-DVD…
מעניין אם אפשר להאשים את 'וול-E' בעצם העובדה
שהוא היה כ"כ טוב לעומת 'למעלה'… כנראה שלא.
כמוני כמוך, כמוני כמוך…
*בוהה ברצפה בתוגה*
לפחות הסרט הקצר היה מצוין. לולא הוא הייתי מרגיש סתם באסה כללית. אני חושב שהחבר שלי יצא מאוכזב אף יותר ממני (ובמיוחד הוא אוהב סרטי אנימציה "מצחיקים").
לי היה רק דבר אחד להגיד על קטע הפתיחה
זה מדהים אותי כל פעם מחדש איך פיקסאר מסוגלים להעביר כל כך הרבה סיפור בלי להגיד כמעט כלום.
קארל פרדריקסון הוא הדמות הטובה ביותר של פיקסאר.
וזה בא מבן אדם שלפני עשר דקות ראה את wall-e: הוא אנושי והוא מצחיק ומעורר תחושות שחשבתי שלא קיימות אצלי. כבר אמרתי את זה בדוחק"ו (העבירו את ההודעה שלי משם לפה? לא בדקתי, מצטער), אבל עשר הדקות הראשונות של הסרט היו כל כך עצובות, שאני מתפלא איך לא בכיתי.
_________
למה בכלל קוראים לפיקסאר "פיקסאר"? מה פשר השם הזה? משהו בלטינית? הלחמה של המשפט pick star?
מה זה פיקסאר?
עד לרגע זה הייתי בטוח שפיקסאר נקראים על שם מושג באסטרונומיה, סוג של עצם שמיימי עם קרינה רבת עוצמה, בדומה לקוואזר. התכוונתי ללנקק לערך בויקיפדיה על פיקסאר, אבל התברר שאין דבר כזה. וגם גיגול של המושג מעלה רק חומרים על איזה אולפן אנימציה. אז שתי אפשרויות – או שטעיתי באיות וכן יש מושג אסטרונומי בשם "פיקסאר" או משהו בדומה לזה, או שבאמת אין לי מושג.
אני חושב שאתה מתכוון לפולסאר.
ואין לי מושג מה המקור של "פיקסאר". אולי משהו עם פיקסלים ואמנות?
אה. כן. הייתי בטוח שגם פיקסאר הוא סוג של.. כזה.
לאתר הזה יש הסבר אחר :
http://www.pixarplanet.com/forums/viewtopic.php?t=4986
זה גם מה שוויקי-תשובות מספר
http://wiki.answers.com/Q/What_is_the_meaning_of_the_word_pixar
אולי המילה פיקצ'ר בשפה כלשהי?
בלי להעליב.
זאת כנראה התגובה הכי קטנונית שקראתי כאן. משתווה רק לאחת שפעם כתבה פה שהשוט האחרון במועדון קרב הרס לה את הסרט ושחוץ ממנו היא אהבה נורא את הסרט.
ויש שם גם כלב מדבר!
בושה. חשבתי שהסרט מבוסס על סיפור אמיתי.
למרות של ראיתי את הסרט
הסבר אפשרי לבעיית ניפוח הבלונים:
אם שומרים את הבלונים המנופחים בלחץ (לדוגמא, דחיסתם לעליית הגג), ניתן להגיע למצב שכולם מנופחים אבל כח העילוי שלהם לא מספיק להרים את הבית. ברגע שמשחררים אותם החוצה, הלחץ סביבם יורד, הנפח שלהם גדל ועימו יכולת הרמת הבתים.
כמובן, יש להקפיד שהבלונים הדחוסים לא יתפוצצו (דברים חדים בעליית הגג, הפרשי לחצים הנוצרים במהלך הדחיסה וכד').
הסבר יפה
אבל לא רלוונטי לסרט. זה מגוחך לחפש הגיון בסרט הזה. "למעלה" הוא סרט פנטזיה, גם אם זה נראה כאילו הוא מתקיים בעולם האמיתי.
ועוד ניטפוק בלונים
הלחץ הפנימי בהם (כדי שיהיו מנופחים כראוי ויצליחו להרים משהו) גבוה למדי, וברגע שעולים מעל גובה מסוים (מעל העננים אני די משוכנעת שזה נכון) הם יתפוצצו, בגלל הפרש לחצים (הלחץ האטמוספרי מחוץ לבלון נמוך מדי). אבל כאמור, אין טעם לנטפק את עניין הבלונים שברור שאינו ריאלי משום בחינה שהיא (פרט לסוג הבלונים שעדיין מטריד אותי, פשוט כי אלה לא בלוני הליום, וממוכר של בלוני הליום אני מצפה ליותר…).
אני ואפ אז. מזדהה למדי.
אם כי די בתחילת הסרט היה ברור לי שמדובר בפנטזיה אז לא ניסיתי לנטפק, אבל גם אני מצאתי את עצמי חושבת במהלך הסרט על אותן נקודות שציינת. למעשה הדבר שהטריד אותי הכי הרבה היו הבלונים עצמם: בלוני הליום קלאסיים הם לרוב מאלומיניום(?) או איזשהו חומר מתכתי אחר, כי רק בהם ההליום מצליח להחזיק מעמד זמן סביר. כמו כן הם לא קשורים בקשר של בלוני גומי, יש להם בקצה חור שמאפשר לחבר אותם לבלון ההליום וכך מוכרי הבלונים ממלאים אותם בכל פעם (את אלה שהם לא מכרו, כמובן) ושומרים על הלחץ.
כל מי שניפח אי פעם בהליום בלון גומי רגיל (כמו אלה שרואים בסרט) יודע שההליום מחזיק בו מעמד יום אחד מקסימום, ולרוב כבר בערב או לכל היותר למחרת בבוקר הבלון כבר מתגלגל על הרצפה, חצי ריק. אז לא רק שהראו שקארל, כמוכר בלונים, מוכר רק בלוני גומי ממולאים בהליום (לא ראיתי את זה קורה במציאות; בלוני גומי ממלאים לבקשה מיוחדת רק בחנויות; מוכרים ניידים מסתובבים עם בלונים מתכתיים, מכל הסיבות שציינתי); קארל, בתור מי שאמור להכיר את הבלונים, בוחר לחבר את ביתו דווקא לבלוני גומי שמחזיקים כמה זמן שלפיקסאר מתאים בעלילה. פרט לכך, כל מי שניסה לקשור משהו (כבד יותר מפתקית נייר) לבלון גומי סטנדרטי מלא בהליום, יודע שהבלון לא יתרומם, ברוב המקרים. כמעט כל מה שקושרים אליו יהיה כבד לו מדי (אבל גם זה לא ממש הפריע לפיקסאר בסרט הזה).
אני יודעת שזה סרט פנטזיה, אבל איכשהו הבחירה בסוג הבלונים הלא נכון הטרידה אותי הרבה יותר משרציתי. לו היו בוחרים בבלוני מתכתיים שבאמת מתאימים להליום, זה היה משפר במקצת את האמינות של הסרט עבורי.
אם שרדת את רטטוי...
אז הסיספונד של up צריך להיות קטן עליך.
אני מודה שגם לי זה הפריע. אחד – חוקי הפיזיקה של הבלונים והבית שלא מסתדרים בשום אופן, והשני זה החיוניות והעזוז שנופלים פתאום על קארל, שלפני דקה היה זקן שבקושי יכול לזוז.
אבל תוך כדי שאני צופה, אמרתי לעצמי שבהינתן שזה סרט אנימציה, אז איך שהוא נבלע את זה. אם שרדנו את משיכות השיער של קטטוי, נשרוד גם את זה.
אבל עכשיו שאני חושבת על זה שוב – אני תוהה מדוע מאנשים שעושים אנימציה עדינה ומדוייקת ומשקיעים כל כך הרבה בכל פרט, אי אפשר לצפות לעשות גם עלילה שתפורה כמו שצריך? זה לא עולה יותר כסף…
חזרתי עכשיו מהסרט המדובב, היה די מדהים.
באמת עשו עבודת דיבוב ממש ממש טובה, בלי יוצאים מהכלל כמעט (הקול של הכלב המנהיג היה גרוע ואף אחד לא צחק ממנו).
נראה שהסרט מאוד מושפע ממיאזאקי- האובססיה לתעופה והצבעוניות שקצת מזכירה את נאוסיקה ואת חזיר באוויר.
דרך אגב, מוזר שהסרט כל כך כהה מאחורי משקפי התלת, אם אני צריך לבחור בין צבעים חיים לבין אפקט תלת מימדי אני לוקח את צבעים חיים בכל יום!.
איפה ראית אותו?
אני עדיין מנסה להחליט אם תלת-מימד זה כדאי ואם כן, איפה ובאיזו טכנולוגיה. ב'גת' הסרט היה גם תלת-מימד וגם בהיר ועם צבעים בוהקים כמו שצריך. מצד שני, לא היה 'מעונן חלקית'. בע.
האמת היא שב''גת'' הסרט היה כהה יותר
מאחורי המשקפיים. כשמדי פעם הורדתי אותן התמונה התבהרה רבות. כאמור, זה לא הפריע לי, אבל הטכנולוגיה של "גת" היא אותה אחת של "לב" ושל הפלאנטים ושל הרב-חנים.
בלתי נמנע
שהסרט יהיה כהה יותר מאחורי המשקפיים מאשר לפניהם. המשקפיים יכולים רק לסנן אור, לא להוסיף. השאלה היא אם הוא בהיר מספיק גם מאחוריהם.
איפה ראית אותו?
rאיתי אותו בסינמה סיטי, גם אחרי שניקיתי את עדשות המשקפיים שהיו מלוכלכות בטרוף (כמה עשרות אצבעות קטנות ודביקות עברו עליהן). הצבעים היו עדיין מאוד מאוד עכורים.
האם היית ממליץ על ''גת'' לצפייה בתלת-מימד?
או שעדיף להגיע ליס פלאנט בשביל זה?
כן, ''גת'' היה סבבה.
לא שמתי לב להבדל ברמת ההקרנה מיס פלאנט.
תודה
אני ממש לא מתלהב מהתלת מימד הזה
אמנם ראיתי בתלת רק את הסרט הזה, שכפי שכבר נאמר אין בו הרבה חפצים שנזרקים על הקהל, אבל אני חייב לומר שזה היה לא מלהיב ואפילו מעצבן. מילא זה שזה כהה יותר- זה מפריד את הדמויות מהרקע בצורה שבמקום לגרום לסרט להרגיש מציאותי יותר, הוא מרגיש מלאכותי יותר. זה לא מרגיש כאילו הם "ממש כאן באולם", אבל זה גם לא מרגיש כאילו הם ממש שם בדרום אמריקה.
שלא לדבר על המחיר המעצבן. נאלצתי להסתפק בפופקורן קטן.
אני גם לא התלהבתי מהתלת-מימד בסרט הזה
אני לא חושב שהוא מפריע, אבל הוא גם לא עזר בהרבה, ולא בטוח שהוא שווה את המחיר.
מצטרפת לחוסר ההתלהבות
לי זה הרגיש יותר כמו 2.5 מימדים.
רוב הזמן זה פשוט קטעים של "הנה הציפור, והיא באמת עומדת *מאחורי* העץ, והוא ממש *מקדימה*"
(:
מה שכן, אם אוואטר יוקרן בארץ בתלת-מימד, אין לי ספק שאני אלך להקרנה הזאת.
תלת מימד בקולנועים כמו רב חן בקניון הגדול פ"ת למשל ובין היס פלאנט?
שם אלטרנטיבי
אני, כמובן, לא מתלונן על תרגום שם הסרט, אבל אשתי הציעה שם חלופי: "עף".
שם אלטרנטיבי
אבל לא ראית את הסרט, לא?
סרט מעולה.
שמתי לב שבכל שלושת הסרטים האחרונים שלהם, פיקסאר תוקפים את הגישה הכלכלית הליברלית בארה"ב, אם לקרוא לילד בשמו – קפיטליזם. הפעם אנשי העסקים מאתר הבנייה עוצבו בצורה מאוד מעניינת, אין להם אפשרות להביע רגש. זה הזכיר לי קצת את רקוויאם לחלום.
עוד דבר מעניין, הוא הנושאים שהסרט עסק בהם. ממש לא אופייני לסרט ילדים לעסוק בבעיות פוריות, מוות, זקנה, חוסר הגשמה עצמית, בעיות במשפחה. במיוחד סרט שרק בפוסטר שלו מופיעים מספר אדיר של צבעים ושלל גוונים. זה מוביל למסקנה אחת, פיקסאר הפסיקו באמצע הדרך ליצור סרטים שמיועדים לגיל הרך. ואני אומר זאת בביטחון מלא.
אמנם אולם 7 ברב-חן קצת פגע לי בחווית הצפייה, ובכל זאת זה לא הסרט הכי טוב של פיקסאר, אבל בהחלט סרט מקסים שראוי להיות מועמד לסרט ה-טוב ביותר ואף לזכות במקרה כזה או אחר.
זו הפעם הראשונה נראה לי שטריילר של פיקסאר הרס חצי מהבדיחות בסרט. מישהו שם לזה?
אה, נכון, הזכרת לי לראות את הטריילר.
חיכיתי יותר מדי זמן לראות אותו ועכשיו הוא פתאום לא מעניין אותי.
סרט מעולה.
אגב, זה גם פעם ראשונה שיש דם בסרט ילדים, לא?
וגם אם לא פעם ראשונה, זה עדיין היה מאוד מוזר וסימן ברור שהסרט לא יהיה רק סלפסטיק טיפשי.
ידעתי ששכחתי לדבר על משהו...
הסצינה הזו של איבוד שליטה, מעין ורטיגו, והדם הניתז יוצרים את אחת הסצינות המטרידות בסרט, כאמור סרט ילדים. מעבר לזה סצינה מעולה שהיא תוצאה של בימוי חכם מאוד.
תודה שהזכרת לי..
איפה דם?
אם אני זוכר נכון, זריקת האבן
מי זה וולטר?
וכן, אתה צודק, זכרתי לא נכון.
וולטר = קארל
אני והזיכרון שלי…
טוב לדעת
כשראיתי עם חבר שלי את וול-אי, הפריעה לו מאוד הגישה האנטי קפיטליסטית (ואפילו מרקסיסטית) שהוצגה לדעתו בסרט.
אם UP משדר מסר דומה, אולי זה לא סרט בשבילו.
איפה ראית מסרים מרקסיסטים בוול E?
לא ראיתי שוב את וול E מאז יצא, אך מהמעט שזכור לי "המסרים" שהועברו היו אנטי-קפיטליסטים ואנטי-מרקסיסטים בה בעת (המיכון יביא לאפוקליפסה, יאדה יאדה יאדה). יותר מכל זה מזכיר את צ'רלי צ'פלין.
?
כן, הייתה גם קצת ביקורת על תרבות הצריכה האמריקאית, שאולי מאפיינת פלגים נרחבים בשמאל הרדיקלי של היום, אבל לא קשורה למרקסיזם במישרין.
''וול אי'' היה מקרסיסטי???
ראיתי את הסרט כבר כמה וכמה פעמים ועד לרגע זה לא הייתי מודע למסרים כאלה.
אני דווקא חושב שיש בו מסרים מרקסיסטים,
אבל לא עדיף לקיים את הדיון הזה בביקורת הרלוונטית?
הקטע עם הג'י פי אס
בהחלט מבוצע טוב מאוד, בייחוד מזווית הצילום שלו. רק שחוץ מחיוך הוא לא הוציא ממני, כנראה שזה בעיקר בגלל שחבר שלי סיפר לי על הבדיחה הזו לפני שראיתי את הסרט ):
אצלי זה יותר גרוע:
אני בד"כ לא רואה טריילרים והשתדלתי לא לשמוע על הסרט כלום מאף אחד. הבעיה מבחינתי היתה שהרבה בדיחות בסרט הזה היו די צפויות. זו היתה אחת מהן…
פרד?
התכוונת לקארל :)
כן, הוא.
שם המשפחה שלו הוא פרדריקסון, אז התבלבלתי.
הסרט מצויין!וגם הביקורת.
הסרט בעיניי מושלם,ואם לא מושלם הדבר הכי קרוב למושלם.
פיקסאר מתעלים על עצמם מסרט לסרט.
אחרי מכוניות החלש[בעיניי] פיקסאר מדהימים אותי כל פעם מחדש וגם במאי הסרט הוא סוג של גאון,הוא ביים את הסרט האהוב עליי של פיקסאר "מפלצות בע"מ"[שלמרבה הצער הוא בין הפחות הפחות מוערכים של פיקסאר] ועכשיו הוא ביים את אחד הסטים המדהימים ביותר בתולדות פיקסאר.אך אני חייב להודות שאני חושש,פיקסאר הם פס ייצור של להיטים איכותיים,
עם כמעט מאה אחוזי הצלחה.מסרט לסרט הסרטים שלהם נהיים פחות ופחות מסחריים,מה שהתחיל בסרט על צעצועים, עכשיו הפך לסרט שגיבורו הוא בן 78,חוסר המיסחריות זה מה שמייחד את פיקסאר,אך הצצה בפרוייקטים העתידיים של פיקסאר מצליח להפחיד קצת.האם המשבר הכלכלי והלחץ שנובע ממנו יהפכו את פיקסאר לחברה מסחרית, בשלוש שנים הבאות פיקסאר הולכת להוציא תחת שרביט הקסם שלה שלושה סיקוולים,בשנה הבאה צעצוע של סיפור 3,למרות שיש לי הרגשה טובה על הסרט הזה אחרי הכל על בתסריט עבדו 9 שנים,שנה לאחר מכן ייצא "מכוניות 2" החלטה תמוהה למדי לאור העובדה שמדובר בסרט החלש ביותר של פיקסאר,אך מצד שני הסרט בעל ההצלחה המסחרית הגדולה ביותר,אולי לא בקופות אך במוצרים הנלווים לסרט[צעצועים וכו'],ושנה לאחר מכן יצא הסרט "מפלצות בע"מ 2" לפחות זה התכנון,והבמאי המקורי עוד לא חתם לביים אותו.
מה שאומר שלמעלה היא היצירה המקורית האחרונה שנראה מפיקסאר עד 2013
לפחות בתחום האנימציה ב-2012 תוציא פיקסאר שתי סרטים מצולמים,שנעשו על ידי במאי סרטי פיקסאר[אנדרו סטאנסון[וול אי],ובראד בירד[משפחת סופר על,רטטולי]
לא לגמרי נכון.
פיקסאר מוציאים את 'צעצוע של סיפור' בשנה הבאה ואת 'מכוניות 2' ב-2011; עוד ב-2011 ייצא סרט אנימציה מקורי חדש שלהם בשם 'הדב והקשת', וב-2012, סרט בשם 'Newt'. שני הסרטים הם סרטי אנימציה ואף אחד מהם לא מבוים ע"י אנדרו סטנטון או בראד בירד. המשך ל'מפלצות בע"מ', אם באמת יהיה כזה (כרגע זו שמועה) יגיע רק אחר כך.
לא לגמרי נכון.
לפיקסאר יוצאים שתי סרטים מצולמים[לא אנימציה] ב-2012 בביומם של סטאנסון ובירד.
אני לא חושב שהסרטים האלה ייחשבו לסרטים של פיקסאר.
פיקסאר הם אולפן אנימציה, ולדעתי לא מתכוונים לשנות את הזהות שלהם. אבל אולי אני טועה.
האולפנים ירצו לקדם את הסרט
אני מניח שמדובר על נסיכת המאדים – זה סרט מבמאי שהוא לא שם מוכר בציבור הרחב, ומבוסס על חומר שגם הוא לא ממש מוכר לקהל הרחב, חוץ אולי מהשם "אדגר רייס בורואוז", שגם הוא לא ממש פרופרטי חם בימינו. לדעתי אין מצב שפיקסאר לא ישימו את השם שלהם בענק על כל פוסטר אם הם יכולים.
לא לגמרי נכון.
סרטו הבא של בירד אכן יוצא ב2012, והוא אכן סרט מצולם, אך אין לו קשר לפיקסאר. הסרט יעסוק ברעידות האדמה הקטסטרופליות שפקדו את סן פרנסיסקו ב1906 ועל כן הוא נקרא על שם שנה זו.
מכוניות 2
אני דווקא חושב שזה סוג של תיקון שפיקסאר מנסים לעשות. אני חושב שגם הם יודעים שהתוצאה הסופית של הסרט הייתה פחות מוצלחת מכרגיל, ואולי הם מנסים לעשות את זה עוד פעם בצורה יותר נכונה.
ואולי הם פשוט רוצים לעשות כסף.
אם להוסיף לדברי השבח שכבר נכתבו: הסרט מעולה ופיקסאר, שלא במפתיע, שוב התעלו על עצמם לטובה. באתי עם ציפיות אדירות והן התממשו ובגדול.
חוץ מזה שהסרט מרגש (יש לי הרגשה שיצליח לגעת גם באדם הציני והקשוח ביותר), הבדיחות מצחיקות ברמה היסטרית – התגלגלתי ביחד עם כל האולם מצחוק יותר פעמים מכפי שיכלתי לספור. סלאפסטיק בטעם טוב, זקן נרגן זה תמיד טוב ואפילו הומור כלבים יש כאן. זה סרט שפונה למבוגרים ולילדים כאחד ופוגע בול בשתי הקטגוריות.
נכון, הוא לא הגיוני בשיט, אבל פאק איט – לנטפק סרט כזה זו שיא הקטנוניות. מי שמפריע לו חוסר ההגיון הפיזיקלי – Grow a suspension of belief. זה לא אד הומינם, זה שאני באמת לא מקנא במי שלא יכול לתת לדמיון להתפרע ולהיכנס לשעה וחצי לראש של יוצרי סרט שיש בו כל כך הרבה יותר מבית מעופף ע"י בלונים.
כבר באמצע הסרט הרגשתי שבא לי לראות אותו שוב (וקרוב לודאי שאראה – הפעם ב3D). פשוט כיף של סרט, נכנס בקלות לרשימת הסרטים הטובים ביותר בכל הזמנים שלי.
זה לא רק אנימציה, זה ''סרט מצויר''
היו הרבה תלונות על הפיזיקה ה…אקסצנטרית משהו של הסרט. והבית והבלונים אכן לא מתנהגים בצורה שקשורה קשר כלשהו לחוקים המוכרים. מה זה אומר? זה אומר שפיקסאר חוזרים למקורות האנימציה. עד עכשיו פיקסאר כמעט תמיד ניסו לחקות סרטי פילם בלוק ובעלילה שלהם. הפעם הם זנחו את העולם האמיתי לטובת עולם הסרטים המצוירים, בו שולט הגיון לוני טונז: אחרי הכל, קווין היא כמעט "רוד ראנר".
סרט מדהים
הבדיחות היו מצחיקות, הדרמה הייתה עצובה וכל זה השתלב בצורה מעולה לתוך סרט אחד ומהנה!
מתלבט גם
תלת ממדי (כהה?) באנגלית ללא כתוביות או תמונה בהירה יותר בדו מימד?
מה עדיף?
ואל תשכח שבדו-מימד יש גם את הסרטון הקצר שלפני.
אני בהתלבטות זהה, אם כי כרגע הדעה שלי נוטה לדו-מימד המסורתי לאור כל היתרונות (תמונה בהירה וצבעים חיים יותר, כתוביות והסרטון הקצר).
גם בתלת מימד יש את
הסרטון שלפני, לפחות בסינמה סיטי.
וביס פלאנט
תלת מימד בעברית או באנגלית?
גם וגם.
ואם בבלונים עסקינאן
מתחייב להביא את דברי חחכמנו פו הדוב:
"אין איש שלא ירגיש בשמים אם יש לו בלון. מנופח כמובן".
רוצה לראות, אבל דואג
אני באמת רוצה לראות את הסרט, כי אחרי שראיתי את וול-אי התאהבתי בפיקסאר. אבל אני לא יודע שום דבר על העלילה. אז, בלי ספויילרים בבקשה, מישהו יכול להבטיח לי שהסרט מכיל יותר מרק קטעי דאחקות בכיכוב הציפור והכלב המדבר, וששתי החיות לא משתלטות על העלילה?
קראת את הביקורת?
קראת את הביקורת?
בהחלט. ביקורת טובה והיא שינתה את דעתי מ"זה נראה ילדותי מדי, למה לראות את זה" ל"בואו ניתן צ'אנס. בכל זאת, פיקסאר". אבל עדיין אין שם מידע על חלקן של החיות המדברות לעומת עלילה רצינית. אני רק שואל אם החיות נשארות בתחום דמויות המשנה ומשאירות את הנעת העלילה לקארל ולילד.
קראת את הביקורת?
קארל והילד הם אלה שמניעים את העלילה. חוץ מזה, אני כבר מזמן לא ילד ומאוד ניהנתי מהציפור והכלב – הרבה מהבדיחות בהשתתפותם דווקא עברו מעל ראשם של הילדים באולם (ובמיוחד מה שהכלב אומר).
לפחות בחלק מההקרנות, אין סרט קצר לפני ''למעלה''.
הסרט "מעונן חלקית", הקצר השנתי של פיקסאר, אמור להיות מוקרן לפני "למעלה". אולם בהקרנת טרום בכורה בקולנוע גת (מוצ"ש 18.7) ובהקרנה לפני יומיים (שישי 24.6) ב"יס פלאנט" איילון, שתיהן הקרנות תלת-אנגלית-לא מתורגם, לא הוקרן הסרט הקצר. בהקרנות מסוג/ים אחר/ים מוקרן, לפחות בחלק מהן, "מעונן חלקית" לפני הסרט. לא בסדר.
כדאי לבדוק את הדברים לפני שניגשים לסרט. אולי יש אופציה לוותר על תלת-מימד ולהרוויח סרט קצר, שאמור להיות מעולה.
האם ''למעלה'' עשוי בפריים סינמסקופי, כמו סרטי פיקסאר קודמים?
לא, התמונה היא בפורמט 1:1.85.
סתם מתוך סקרנות: למה זה משנה לך?
אני עוסק בתחום.
אז מה?
זה לא פרמטר שתוכל לשנות. אני יכול לומר שזה קצת איכזב אותי, מכיוון שזה אומר שכשאראה אותו מחר, התמונה לא תכסה את כל המסך הענק באולם של יס-פלאנט.
אין לי כאן משהו לשנות.
גודל הפרייים חשוב לי, אבל שתי האופציות (סינמסקופ או לא) טובות באותה מידה מבחינתי (במידה וכל העותקים הקיימים הם באותו פריים), וסתם רציתי לברר את הנושא.
שלא ישתמע מתגובתי שלדעתי העניין לא לגיטימי, חלילה,
פשוט מתשובתך לא הבנתי באמת למה זה משנה לך. מקובל לחלוטין.
מה הבעיה עם תרגום שם הסרט?
אממפ
האמת שלא רציתי לקרוא את הביקורת מרוב שקראתי על הסרט, אבל היא בהחלט האירה לי כמה דברים שלא ידעתי (והם לא ספוילרים).
חבל רק שבית הקולנוע באור עקיבא החליט לא להקרין השנה גרסה אנגלית של הסרטים של פיקסר :-(.
בכנות, אני לא זוכר שאי פעם צחקתי ככה בכל ביקוריי בקולנוע.
זה היה סרט פשוט מושלם מבחינת קצב. בדיחה פה, מראה עצוב שם, עוד בדיחה מאוד מאוד מצחיקה, עוד בדיחה, עוד משהו נורא עצוב.
2 סגנונות שמדלגים זה מעל זה בקלות מעוררת קינאה. סרט קומי בצורה *לא בריאה* לריאות, ומצד שני סרט די עצוב (וגם מלחיץ ואפל מדי לילדים קטנים) במקומות מסוימים שמעלה שאלות נוגעות ללב על החיים. התאהבתי בסרט הזה, למרות כל הניפטוקים שאפשר למצוא בקלות בסרט הזה.
הדמויות גונבות אחת מהשנייה את ההצגה. אחת טובה יותר מהשנייה, פשוט לראות ולא להאמין (ולצחוק בקול רם). אם הייתי בכיר באקדמיה, הייתי נותן מספר מועמדויות למשחק של הדמויות. המשחק פה אשכרה טוב יותר מאנשים חיים. לדוגמה, מעולם לא ניתקלתי בילד שחקן עם חוש הומור כ"כ מוצלח כמו לדמות של ראסל השמנמן והחמוד.
"למעלה" הוא סרט מבחינתי שמתאים יותר למבוגרים מאשר לילדים. קשה לי להאמין ילדים מתחת לגיל 8-6 מבינים ומזדהים עם כל הבעיות שעוברות לזקן. הרבה מהבדיחות יעברו מעל הראש של הילדים, יש מעט מאוד בדיחות "שרק"יות. מבוגרים יעריכו את הסרט הרבה יותר, במיוחד אלה שיש להם עדיין לב צעיר ואוהב.
סרט מחמם לבבות ושופך מצחוק. בשורה אחת עם יצירות מופת כמו "הטירה הנעה".
אז איך יודעים אם יש סרט קצר לפני או שלא?
ב"יס פלאנט", לפני הגרסה התלת-מימדית האנגלית, לא הוקרן הסרט הקצר, לפחות לא כשהייתי שם.
יש איזושהי חוקיות, שקשורה לגרסאות?
זה בסדר, הודעת הניטפוק הראשית כבר התייחסה לנושא
ניטפוק שאני מתפלא שעוד לא מצא את מקומו
גם פה, יודע לתאר את הדברים בצורה מצוינת וקצרה – זו גם התרשמותי המדויקת מהסרט.
(אני מתביישת לומר שהתרשמתי יותר מ"מעונן חלקית") :)
נאלץ להסכים לגבי הפסקה השנייה
אני לא מאמין שהתאכזבתי ככה. אולי זה נבע מחוסר האווירה והעובדה שלא הרגשתי בתוך עולם הסרט ובתוך עולמם של הדמויות, תמיד הרגשתי שזה סרט.
מאכזב
לדעתי, זה הסרט הכי פחות מוצלח של פיקסאר עד היום. הסרט כולו מרגיש כמו אחד הסרטים הקצרים שלהם, שנופח לאורך מלא. מלבד קארל, הדמויות חד מימדיות ולא מעניינות בעליל. אני לא מגזים כשאומר שכמעט נרדמתי במהלך חלקו השני של הסרט (קצת אחרי הפגישה עם הכלבים).
התסריט גם עמוס מדי בקיטש וקלישאות, דבר שאולי צפוי מסרט ילדים רגיל, אבל מפיקסאר ציפיתי ליותר…
זה אותו הסרט?
זה התקציר מאתר Seret של סרט הנקרא "למעלה" ומציג עכשיו באולמות בארץ.
"למעלה: גיבור על בן שבעים ומשהו, יחד עם עוזרו הנאמן – שומר היערות הנאיבי – נלחם ברשע בכל רחבי תבל ועדיין מספיק להגיע הביתה לארוחת הערב ב-15:30 אחה"צ".
האם זה אותו הסרט שעליו הביקורת שלמעלה?
אתר seret הוא האתר הכי גרוע בעולם, מסתבר.
זה אותו הסרט?
משום מה באתר סרט יש להם כמה תקצירים לup (שדרך אגב הוא סרט מעולה וגם הסרטון הקצר שלפניו מדהים). כל התקצרים האחרים של הסרט הם כמו התקציר שכתבת חוץ משנים : התקציר של הגירסה התלת מימדית בעברית/ובאנגלית.
אלה התקצרים הנכונים, ולא אין לי מושג למה יש כמה תקצירים
מי יודע, אולי זה אותו אדם שהיה אחראי לזה:
כתבה מספר 4795
שאלת תם
אני מצטערת על השאלה הממש תמוהה אבל…פיקסאר זה מה שהיה פעם חברת בת של דיסני או המתחרים?
אני תמיד מתבלבלת…
פיקסאר היא שותפה של דיסני, כן
במשך הרבה זמן היא היתה חברה נפרדת אבל עבדה בשיתוף פעולה איתה. היום היא אכן חברת בת של דיסני, אם כי יש הטוענים שבעצם יותר נכון לומר שדיסני הפכה לחברת בת של פיקסאר.
אותי הסרט איכזב
הסרט הזה איכזב אותי, ואל תבינו אותי לא נכון! אפילו לא היו לי צפיות בשמים מהסרט הזה!
למען האמת, שום דבר בסרט הזה לא מרגיש לי מיוחד, כשיאצתי מאולם הקולנוע שכחתי בן רגע את מה שראיתי על המסך מבלי לחשוב עליו אפילו מעט.
הדמויות היו סטנדרטיות למדי, וצפויות עד מאוד.
אני חושבת שאם רצו להפוך את הסרט למיוחד ושונה משאר סרטי האנימציה, היו צריכים ללכת עד הסוף, ואולי לתת לדמויות להיות קצת יותר ריאליות. הדמות של ראסל הפריעה לי בעין במהלך הסרט, הוא היה מעצבן וזהו, אין בו שום דבר אחר. וגם של קארל לא היה מי יודע מה, הדמות המרירה והמרובעת לצד הדמות הססגונית (אהממ שרק וחמור, אההממ מנפרד הממותה וסיד העצלן)זה נמאס לי, רציתי לראות משהו יחודי. יופי, שתי דמויות ראשיות שלא ממש אכפת לי מהן, מה עכשיו?
אם לא קיבלתי עומק מהדמויות לפחות רציתי לקבל הומור, אבל זה אפילו לא קרה. לא צחקתי אפילו פעם אחת ולא חייכתי למראה שום דבר (ותאמינו לי שאני מסוג האנשים שמגדירים אותם ככאלה שצוחקים מכל דבר).
בקיצור, לא נהניתי.
בשלוש מילים: סרט טוב, וזהו.
אני לא ממש יודע איך להתייחס לפיקסאר. הם ללא ספק חברת האנימציה האמריקאית הטובה ביותר כיום, אבל זה עדיין נראה כאילו היא חברה חדשה שעדיין לא מצאה את הכיוון שלה. אם יש סרט של פיקסאר שלאחריו מתבקשת ההשוואה בין מיאזאקי לפיקסאר, זה הסרט הזה, והשוואה עושה רק עוול לפיקסאר. אם ניקח את 'המסע המופלא' שגרם לי להיות מלא הערכה ליכולות הדמיון והעיצוב של מיאזאקי, פה קיבלתי את אותן דמיות עגולות של פיקסאר, כאילו לא עבר יותר מעשור מאז 'צעצוע של סיפור'. זה שאנימציה של בני אדם היא לא הצד החזק שלהם, מילא. אבל גם הכלבים וגם קווין היו די סטנדרטים. דווקא הנופים, והחפצים הדוממים היו מעולים אבל הם היו מעטים ושוליים מדי.
אני חושב שלמרות שהסיפור מקורי ולא רע בכלל, הוא רחוק מלהיות מבריק.
לזכותו יאמר שהוא הצליח ממש להצחיק אותי ברגעים מסויימים, אבל הם היו ספורים.
אני לא יכול להגיד שהסרט לא מרגש, כי הוא כן.
מצד שני, הוא כן מנסה 'לסחוט דמעות' במובן מסוים. חלקים מסויימים בסרט, בשילוב פסקול מתאים ושאר תחבולות נוסח הולמרק מנסים לגרום לצופה להרגיש משהו בכח, מה שדי עיצבן אותי.
השיווק של הסרט גם לא ברור. לפי הטריילר זה סרט ילדים (גם זה שהוא מדובב לעברית די רומז על כך), מצד שני שמעתי על הרבה הורים שמאוד התחרטו על זה שלקחו את הילדים לשם.
הסרט גם צפוי מאוד, מההתחלה עד הסוף.
היה אתמול ביס סרט על הקמתה של פיקסאר, ואחד הדברים הבולטים שהראו שם הוא שבעקבות התפתחויות טכנולוגיות, פתאום הם יכלו לעשות דברים באנימציה שלא נעשו מעולם, והדבר היחיד שנשאר להם לעשות הוא לחשוב איך להשתמש בכל הטכנולוגיה הזאת.
הסרט הזה ממחיש את אותה בעיה שמתוארת בסרט התעודה, והיא להשתמש בכלים ובטכנולוגיה שקיימת אצלם ואשכרה ליישם אותה בצורה טובה לפי חוקי המדיום הקולנועי.
אני שוב אדגיש שלדעתי זה סרט טוב, אבל אין בו שום דבר מיוחד או משהו שנטבע וישאר לי בזכרון עוד כמה ימים.
ההתחלה על הסרטים הטובים מול המעולים היתה נכונה, רק ההמשך פחות
אני מצאתי את למעלה מאוד קלישאתי וחלש (יחסית לפיקסאר). איפשהו למטה ליד מכוניות. סרט טוב, אבל לא גאוני כמו משפחת סופר-על או רטטויי או וולי.
היו בסרט כמה חלקים מצויינים, במיוחד בהתחלה, אבל רובו היה דיי בנאלי, ומאוד צפויי.
-האשף הדגול
סרט נהדר וכו וכו
אבל גם מלא בקריצות לתרבות שלנו. באמת מלא. ברבדים נמוכים יותר כמו הכלבים משחקים פוקר, וברבדים גבוהים יותר כמו קריצות לקוסם מארץ עוץ ולג'יימס והאפרסק הענק.
סרט נהדר וכו וכו
לשלב רפרנסים זה קל, החוכמה היא לדעת ליצור יצירה מקורית ומעניינת בזכות עצמה.
ונראה שהם די נדחפו לשם, בשונה מסרטי פיקסאר אחרים. תמיד טענתי שכשאני מבחין ברפרנסים בולטים שלא מתאימים זוהי קריצה למבקרים כדי שיחשיבו את הסרט לעמוק יותר.
אין מה לעשות זה הסרט המצויר הטוב ביותר מאז שהתחילו לעשות סרטים רק באנימציה ממוחשבת.
אני ואחותי (מעריצי דיסני גדולים) דיברנו לא מזמן על זה שלא עושים יותר סרטי אנימציה כמו פעם כנראה שאנשים (ויוצרי הסרטים)
חושבים שאם הסרט לא מלא בבדיחות אז הוא לא שווה כלום.
לדוגמא:
בסידרת סרטי שרק (אולי הראשון פחות) הכל זה רק בדיחות בקושי בלי עלילה או מתח או דרמה.
ופעם היו סרטים עמו מלך האריות שהחלק הקומי היחידי שם היה טימון ופומבה וחוץ מהם הכל היה מלא בעלילה טובה,מתח,דרמה ואקשן.
אחרי שראיתי את UP היתמלתי תקווה ששוב יעשו סרטים שיש בהם גם צחוקים ולא סרטים שיש בהם גם עלילה.
UP היה מצחיק, מרגש ואפילו האקשן בסוף (קרב בין שני זקנים זה גאוני) היה טוב יחסית לסרט מצויר.
אז מי שאיתי שיצעק "קדימה!" ונצעד כולנו ביחד להוליווד עם לפידים בוערים בידנו ושיר בליבנו (היפה והחיה) ונבקש מהם שיעשו סרטים כמו פעם!!
איפה היית עד עכשיו,
*בכל עשרת* הסרטים שפיקסאר הוציאו?
עוד משהו ששמתי לב אליו,
דיסני יודעים איך ליצור נבלים בלתי נשכחים, פיקסאר לא.
מישהו בכלל זוכר שם של אחד הנבלים מסרטי פיקסאר?
סיד? זורג? סינדרום? הופר? אנטון איגו?
אנטון איגו הוא לא הנבל של הסרט.
גם נכון.
טוב, אתה זוכר.
הרבה אחרים לעומת זאת, לא ממש.
הנבלים של דיסני מפחידים יותר וזכירים יותר.
סליחה, בעצם, אני מעדיף לחדד את זה:
לכל הנבלים מהסרטים של פיקסאר (או לפחות אלו שהיו עד עכשיו בסרטים שלהם) לא היה משהו שממש ייחד אותם, ב"צעצוע של סיפור" הנבל היה ילד עם גשר בשיניים, וכך גם ב"מוצאים את נמו", לא משהו יחודי. הנבל ב"באג'ס לייף" הוא חגב, זה של "וול-E" הוא גלגל רובוטי של חללית, וזה של "רטטוי" הוא סתם טבח צרפתי נמוך ומעצבן. בסרטים של דיסני הנבלים תמיד נעשים בקפידה ותמיד יש בהם משהו שמייחד אותם. אפילו ב"לפגוש את הרובינסונים" היה נבל זכיר וגם ב"בולט", סרט בלי נבל (ולא, הסוכן לא נחשב כנבל) היה את הנבל מתוכנית הטלוויזיה של בולט, האיש בעל העין הירוקה (ד"ר קליקו) שהיה יותר זכיר ובולט מכל הנבלים מהסרטים של פיקסאר. מה שמעניין הוא שהדבר הכי קרוב לנבל בלתי נשכח מסרט כלשהו של פיקסאר הוא זורק (לפחות בעיני).
ועוד משהו...
גם לנבלים מהסרטים של מיאזאקי אין לרוב משהו שמייחד אותם, חיצונית. מה שהופך אותם לזכירים (יחסית) הוא העומק שלהם, אבל הבעיה היא שגם את זה לנבלים של פיקסאר אין, למעשה, יש להם אפילו פחות עומק מלנבלים שיש בדר"כ בסרטים של דיסני.
זה (עוד) יתרון שיש לפיקסאר על דיסני
הם לא מאכילים בכפית את הקטע של "הוא גיבור אז הוא יפה, הוא נבל אז הוא מכוער", ובדר"כ אין להם נבלים חד משמעיים (ברוס, הגלגל וזורק הם דוגמאות בולטות. גם ברטטוי אין באמת נבל).
הא?
גסטון הוא לא מכוער. גם לא המכשפות הרעות מ"שלגיה" ו"היפהפייה הנרדמת" (מלפיסנט).
מי זה ברוס? ב"רטטוי" ועוד איך יש נבל, ובמקרה של הגלגל.. גם לדיסני יש נבלים שהם לא חד משמעיים (גסטון? פרולו? סילבר?).
ולהגיד שפיקסאר עולים על דיסני יהיה נכון להיום, אבל כשמסתכלים אחורנית התמונה נראית שונה.
ב"וול-E" ו"למעלה" תחילת הסרט היא כמעט חסרת כל דיאלוגים? ב"פנטזיה" (ו"פנטזיה 2000") אין דיאלוגים בכלל.
הדמות הראשית ב"וו-E" לא אומרת כמעט אף מילה שהיא לא השם שלה לאורך כל הסרט? דמבו מ"דמבו" לא מדבר בכלל. פיקסאר מתחילים לעשות בסרטים שלהם דברים מעט בוגרים ואפלים יותר? דיסני עשו את זה עוד קודם והלכו עוד יותר רחוק ב"בית הים הקטנה", "הגיבן מנוטרדם", "הקדרה השחורה" ועוד רבים. פיקסאר הציגו דמות נשית חזקה בסרט שלהם (איב)? דיסני עשו את זה עוד קודם (מולאן)..
דיסני כבר התנסו במה שאתה תיארת עם הנבלים אבל הם גם עשו נבלים שהם גם עמוקים וגם זכירים (סילבר ופרולו).
פיקסאר עשו יצירות מופת כמו "וול-E", "משפחת סופר-על" ו"צעצוע של סיפור 2"? לדיסני יש את "פנטזיה", סרט האנימציה הגדול של כל הזמנים, או שמה את "שלגיה", סרט האנימציה הגדול של כל הזמנים, או שמה את "פינוקיו", סרט האנימציה הגדול של כל הזמנים (לפי הרבה מבקרים) או את "דמבו", סרט האנימציה האהוב על ג'ון לסיטר מנכ"ל פיקסאר.
בקיצור: הבנת את הנקודה, לא?
אני לא חושב שמישהו מפקפק
באיכות, החשיבות וההשפעה של סרטי דיסני המוקדמים. בלעדיהם לא היתה אנימציה כמו שאנחנו מכירים אותה, חד וחלק. ההשוואה בין פיקסאר של היום לדיסני של אז היא חסרת משמעות. זה כמו להתווכח על מי יותר שווה, עמוס עוז או שייקספיר.
צודק, הויכוח בכלל היה על הנבלים של פיקסאר
וכמה שאין בהם שום ייחודיות.
אז בוא נחזור לזה, שאל ווי?
פיקסאר הוקמו ב1979?
דיסני עשו את זה כבר ב1923!
הא? (כה''ב)
גסטון לא עושה דברים רעים לשם הרוע (בניגוד לנבלים אחרים) אלא – בסופו של דבר – כי הוא מאמין שכך הוא ישיג את בל.
ופרולו גם לא עושה דברים לשם הרוע אלא הוא פועל לפי אמונתו.
ובקשר לפיסקה השניה.
מה שהתכוונתי להגיד הוא…
שכששואלים מישהו מהו לדעתו סרט האנימציה הגדול של כל הזמנים או מהו סרט האנימציה האהוב עליו ביותר, לרוב התשובה תהיה סרט של דיסני (למשל: ככשאלו את השאלה הזו חלק ממבקרי הקולנוע הבכירים בישראל, כולם ציינו סרט של דיסני [מלבד שניצר, שטען שאין לו סרט אנימציה אהוב כי הוא לא סובל אנימציה..] וכששאלו את אותה שאלה מבקרים נבחרים מארה"ב גם הם נתנו שמות של סרטי דיסני, וכשיש סקרים לסרט האנימציה הגדול של כל הזמנים שלגיה הוא זה שלרוב זוכה).
זה מה שהוא אמר?
אני פשוט לא מבין אנשים שפוסלים ז'אנר שלם, במיוחד לגבי אנימציה. אני חוזר ואומר שאנימציה זה לא ז'אנר: זו דרך ליצור סרט. כשאתה אומר שאתה שונא אנימציה אתה אומר שאתה שונא חלק בלתי נפרד מהקולנוע.
זה מה שהוא אמר?
כמו שאמרת, אנימציה היא לא ז'אנר.
זכותו לא לאהוב טכניקה מסוימת לעשייה קולנועית, אם כי זו באמת פסילה גורפת וכנראה לא מוצדקת.
האם יש לך קישור
למקום שבו שאלו את מבקרי הקולנוע מהו סרט האנימצייה האהוב עליהם?
אהה ולרוב שזה מדובר בסרט האנימצייה המבקרים בוחרים את מה שאהבו בילדות, עוד 20 שנה תראה הרבה יותר בחירות של פיקסאר.
וכדי שמאיר שניצר יפרוש באמת הגיע הזמן.
אני בספק.
זה לא רק עניין של נוסטלגיה.
ראיתי את "פנטזיה" שוב לא מזמן ולטעמי הוא באמת סרט האנימציה הגדול של כל הזמנים.
הא?
קודפ כל, ברוס זה הכריש ב"נמו", שהוא בכלל לא נבל. בכלל, אין נבל בנמו. ב"רטטוי", ה"נבל" הוא שמני לחלוטין, וכמו שנאמר, גסטון ופרולו הם בהחלט נבלים חד משמעיים.
עכשיו, אני לא מבין מה אתה אומר.
אני לא משווה בין פיקסאר לדיסני, לא הבנתי למה אתה מרגיש צורך לעשות כן. ברור שדיסני עשו את הכל קודם, מהסביה הפשוטה שהם היו שם קודם, "סימפסונס די איט!" זה לא טיעון, השאלה הכי חשבוה היום זה לא "מה להגיד" אלא "איך להגיד" ופה אנחנו מגיעים היתרון המשמעותי של פיקסאר על דיסני הוא שפיקסאר לא זונחים כל מה שיכול להיות חדשני ומקורי בשביל קיטש ודחיפת מסרים בכוח, שלא לדבר על ניסיון לספר סיפור מקורי, אלא משלבים את הכל ויוצרים יצירות מלאות רבדים, שאותי הרבה יותר מספקות מכל מה שיש לדיסני להציע (שזה בעיקר קיטש ואובר-מתקתקות), והדבר הכי טוב שהם היו קשורים בו ב50 שנה האחרונות זה משחקי "קינגדום הארטס" (קצת הגזמה, אבל ניחא).
ברוס הוא בכלל לא הנבל ב''נמו''.
הנבלים ב"נמו" אלו בני האדם, והם כן מוצגים בסרט בצורה שלילית (מאוד. בעיקר הילדה עם הגשר, שמוצגת כפסיכוטית).
אני לא יודע למה אתה קורא לבעל המסעדה הנמוך "נבל" במרחאות, הוא בהחלט "נבל" בכל מובן אפשרי, והוא רע באופן חד משמעי. והעובדה שהוא דמות משנית (לטענתך, לדעתי לא) בכלל לא אומרת שהוא לא נבל. נבל גם יכול להופיע אך ורק בסוף הסרט כשלפני כן רק שומעים עליו והוא עדיין יהיה ה-נבל.
לא זכור לי קטע ב"מולאן" או ב"הגיבן מנוטרדם" שניסו לרגש בכוח. ואלו כמובן רק שתי דוגמאות, יש עוד. אני גם חושב שב"לפגוש את הרובינסונים" ו"בולט" (שני סרטי האנימציה האחרונים מבית דיסני) – למרות שבהחלט היה בהם קיטש – נעשה שימוש נכון בו והוא לא הרגיש מעיק מדי. בעצם, גם בסרטים של פיקסאר יש קיטש, וגם אצלהם יש פעמים שהוא עובר את הגבול.
אה, ו...
זורג לא שימש כנבל (או כמשהו שקרוב לזה בכלל) באף אחד מסרטי "צעצוע של סיפור". בסרט הראשון הנבל היה הילד עם הגשר ובשני (מעכשיו
ים ל"צעצוע של סיפור 2) הבובה של הכורה ההוא, ושניהם היו נבלים במלוא מובן המילה. רשעים טהורים.
זורג היה בסך הכל עוד מחסום של החבורה בדרך להציל את וודי, אבל הוא באמת הדבר-הכי-קרוב-לנבל בלתי נשכח שפיקסאר יצרה.
בולט היה סרט בינוני ביותר
וכל הצדדים בו היו לא מפותחים, כולל הקיטש.
לא ראיתי את "לפגוש את הרובינסונים".
בעל המסעדה הוא משני כי עיקר הסרט לא עוסק במאבק או בהבדלים בינו לבין לינגוויני, ואחרי חצי סרט הדמות שלו נהפכת לזניחה. הוא אכן חד משמעי, לא אמרתי שלא.
והילדה מופיעה לסצינה וחצי, וגם היא לא יותר ממכשול בדרך של נמו והאבא, שכן אין לה אופי, מניע או מטרה, היא פשוט מופיעה שם, לא מבין איך זה שונה מ, נגיד, המדוזות.
אני מסכים שיש יוצא דופן אצל דיסני (ומולאן והגיבן מנוטרדאם הם אכן ברמה אחרת לגמרי משאר הקיטשפסט של דיסני), וברוב המקרים, כשאין קיטש, אין גם שומדבר אחר (כוכב המטמון [רעיון מעולה שהתפספס לחלוטין], אטלנטיס [מקבל אצלי נקודות על עיצוב סטימפאנקי, אבל זהו], בולט).
אצל פיקסאר הרגשתי בעודף קיטש דיסני-י רק במקרה אחד, משפחת סופר על, מה שמונע ממני להבין על מה כל המהומה, בכל שאר המקרים הקיטש נשאר במינון המתאים, בניגוד לדיסני.
אתה בדעת מיעוט בעניין הזה, אתה יודע..
כנ"ל.
משני או לא, הוא נבל. גם ב"מולאן" הנבל הוא משני ועיקר הסיפור הוא לא הקרב בינו לבין מולאן, וזה לא הופך אותו לפחות נבל.
(
ים ל"מוצאים את נמו") שוב, זה שנבל מופיע לשניה וחצי לא הופך אותו לפחות נבל כל עוד פמפמו ודיברו עליו הרבה לפני זה עד לשואו-דאון המכריע שבו הוא מופיע (וכן, דיברו על הילדה לפני הסצינה שבה היא מופיעה וגם היתה תמונה שלה שהדגים הביעו פחד כלפיה דרכה).
זה שונה כי על המדוזות לא דיברו לפני הסצינה שבה הן הופיעו והמטרה שלהן בעלילה היא לא חשובה כמו זו של הילדה. עם הילדה היא המכשול האחרון בין נימו ואביו.
זה (עוד) יתרון שיש לפיקסאר על דיסני
בחייך אוטו הוא רובוט עם עין אחת וקול מונוטוני קריפי. מה עוד אתה צריך ?
ברוס הוא כריש.זהו.
זורק הוא לא הנבל של הסרט (אלא אם אתה מתכוון לסרט של הסדרה של באז. כמה פיקסאר היתה מעורבת בזה באמת?) אבל הוא רובוט.שוב עם קול מונוטוני עיניים אדומות הבעה קבועה וגלימה ערפדית. אין הרבה דרכים יותר מפורשות להודיע לצופים "אני רע".
שלא לדבר על בעלי הבעה נכלולית ו/או זועפת כמו הופר ורנדל.
אבל כן כנראה שפיקסר לא יכולים לעשות נבל זכיר וחלק מזה זה בגלל שהנבלים שלהם מנומקים (באמת*).
*"הטובים לא כיבדו אותי כראוי וזה לא פיר שהוא המלך ואני לא" זה לא נימוק אמיתי.
זה (עוד) יתרון שיש לפיקסאר על דיסני
אה קראתי עוד כמה תגובות ולא ראיתי את נמו יותר מדי פעמים ו/או לאחרונה. ברוס באמת ממש לא נבל ולא צריך להיטפל אליו בגלל שהוא כריש. תורידו את זה מהספירה.
את הילדה אני לא זוכר. אבל גשר בשיניים יכול להיות מאיים למדי אם משתמשים בו נכון.
מי? מי? מי? מי? אותו אני מכיר, אבל קשה לי להגדיר אותו בתור ''נבל''
אני לא זוכר את השם שלו (ומוזר שכך)
אבל הנבל ממפלצות בע"מ הוא הנבל הכי אהוב עליי, כולל כל הסרטים של דיסני.
לא נכון.
יש שלושה סרטים של פיקסר שהנבלים שבהם מתים. ניסיתי לכתוב כאן את שמותיהם בלי ספוילרים, אבל זה לא ממש אפשרי.
גם סקאר.
סקאר לא נופל אל מותו, הצבועים הורגים אותו.
אוי, נו
הרי רואים את הבוס של הבניה (או הבוס של מה שהוא לא יהיה) ומבינים שהוא ועורכי הדין שלו עשו מזה סיפור רק כדי לקחת את חלקת האדמה שלו.
וקארל רק רוצה להיות לבד ולהוריד את ראסל בבטחה כדי להמשיך במסע לבד, אני לא חושב שהוא עיצבן אותו עדיין מספיק כדי שהוא ירצה שהוא ימות.
וזה באמת הגיוני שהם יאלצו אותו להתפנות מביתו בגלל זה?
אתה אמרת בעצמך שהם עשו מזה סיפור, לי זה לא נראה הגיוני שהסיפור הזה יצליח להעיף אותו מהבית שלו.
מאוד הגיוני, לצערי.
חברה גדולה עם סוללת עורכי דין יקרים יכולה לעשות כמעט מה שהיא רוצה לאיש בודד נטול אמצעים, ואם האיש הזה הוא זקן שנצפה בציבור כשהוא מתנהג באופן לא רציונלי וגרם למישהו לדמם – אז קלי קלות. הדבר היחיד הלא-ריאליסטי בהקשר הזה הוא שהתהליך המשפטי עדיין היה לוקח הרבה זמן.
אפילו איש זקן ונטול אמצעים זכאי לייצוג משפטי על ידי עורך דין
ואם אין באפשרותו לשכור אחד, ימונה לו סנגור ציבורי. שוב, אני לא אומר שזה לא אפשרי שיעיפו בן אדם מביתו בגלל זה (תרתי משמע), רק שזה קלוש מבחינה הגיונית. בכל זאת זה מתרחש בארצות הברית, לא במדינת עולם שלישי.
וברור לי שזה סרט מצויר ושזה משרת את התקדמות העלילה. מה שמפריע לי הוא אותו הדבר שמפריע למתלונני הפיזיקה – אם כבר החלטתם להתייחס לנושא ברצינות, תתייחסו אליו ככה לגמרי.
סנגור ציבורי זה במקרה של תביעה פלילית, לא אזרחית. נדמה לי.
(אבל לא ראיתי את הסרט, אז אני לא יודע מי תובע את מי)
יש פה סמליות
פסק הדין הוא הטריגר של קארל לצאת למסע. הרעיון הוא להראות עד כמה אין לו מקום בעולם שבו חברות ענק, שיכולות להרשות לעצמן עורכי דין שיביאו אפילו לסילוק הנשיא מהבית הלבן, דוחקות הצידה את הדורות הקודמים. קארל יוצא להגשים חלום, אחרי שזה הדבר האחרון שנותר לו מהחיים שיצר עם אלי.
מי אמר שלא היה לו עו''ד?
אבל זה הגיוני מאוד שעבור אדם מבוגר בגילו שחי לבד בלי אפוטרופוס, מספיקה פעם אחת של איבוד עשתונות כדי שבימ"ש יפסוק שהוא לא יכול להמשיך לחיות לבד וזקוק לאיזשהו פיקוח הדוק יותר. מאחר שאין לו משפחה או מכרים שיעשו זאת, מדובר באיזשהו סוג של מעון לקשישים.
כל ההליך המשפטי לא מופיע בסרט
ולכן אי-אפשר לדעת כמה זמן עבר (מה שהופך את הטענה של "במציאות זה היה לוקח יותר זמן" לחסרת בסיס).
לכן גם אי-אפשר לדעת אם היה או מונה סנגור, ואם בכלל היה הליך פלילי (שמצריך סנגור – וגם זה לא בכל עבירה) או רק הליך אזרחי.
בקשר לדוגמה הראשונה,
אם היינו מתייחסים לכל אחד שמרים חפץ ומביא אותו בראש של מישהו כסכנה לציבור, אולי היה טיפל'ה יותר בטוח פה….
אבל זה בעולם האמיתי, לא בסרט.
סוף סוף ראיתי
סרט מקסים, כזה שתופס בבטן כבר מהדקות הראשונות. יש בעלילה לא מעט חורים, אבל ברגע שמקבלים את קיומו של בית מעופף, הם הופכים שוליים. כפי שציינו, גם אותי הפתיע לראות לראשונה דם בסרט של פיקסאר, אפילו שלא מדובר בפציעה חמורה. זה אחד הדברים שגרמו לי להבין שלא מדובר בסרט הפונה לילדים, אלא בסרט שגם ילדים מסוימים יכולים לאהוב. פיקסאר מתבגרים מסרט לסרט ו"למעלה" הוא כנראה הסרט הכי מיועד למבוגרים שיצרו. למרות שהוא מאוד מצחיק, מינון הבדיחות לא גבוה במיוחד וההכרה בקיומו של מוות כבר משלב מוקדם בעלילה, משחרר אותם ממחויבות למסר פשטני ופתרונות קסם.
ב''מוצאים את נמו'' היה דם.
פיקסאר מתבגרים מסרט לסרט
זו אמירה שגם אני חשבתי עליה בזמן הצפייה בסרט.
מחוץ לסרטים שלהם, פיקסאר כבר מאוד מאוד מבוגרים.
http://io9.com/5324303/pixar-artists-illustrate-the-outer-limits-of-sexuality
(יש למטה קישורים לתמונות לא בטוחות)
בשימוש בסמל ''פיי'' מעולם לא היה כל כך מתבקש
סרט טוב, לא טוב מאוד ובטח שלא מצוין
אם אני משווה אותו לסרט הקודם של פיקסאר שבו צפיתי (גם בתלת ממד ובאותו קולנוע) הרי שמ"בולט" נהניתי הרבה יותר. אולי כיוון שהוא היה יומרני פחות, מצחיק הרבה יותר, קצב מהיר יותר אבל בעיקר – עלילה מהודקת יותר. "למעלה" נופל, לדעתי, ברמת העלילה. היא פשוט לא טובה מספיק, והדמויות לבדן לא מספיקות, וגם לא הבדיחות (דווקא לא היו כ"כ הרבה מוצלחות, יחסית לסרטי פיקסאר קודמים). אפילו מבחינה רגשית, מ"בולט" התרגשתי קצת יותר, וגם מ"וול E" וגם מ"משפחת סופר על". כל הנ"ל סרטים טובים בהרבה, לדעתי, מ"מלמעלה" (ב"רטטוי" עוד לא צפיתי, מחדל, אני יודעת).
ב"למעלה" יש שתי דמויות מצוינות: ראסל (כ"כ אהבתי את העובדה שהוא ילד שמנמן, ושהוא נראה ממוצא אסיאתי כלשהו) וקארל, שהוא אכן דמות אמינה של זקן נרגן (באופי. מבחינה פיזית הוא מגלה חוסר עקביות מטריד ובלתי נטפיק). הרעיון לחבר את הילד ההרפתקן והקצת פחדן עם הזקן שכבר אין לו מה להפסיד והדבר האחרון שהוא מנסה לעשות זה להתחבר לילד ההרפתקן שהוא היה ולרדוף אחרי חלום ילדותו נשמע טוב על הנייר. הבעיה היא שבאמצע העלילה מתחילה להתבחבש, להימתח, ודווקא כשיש יותר אקשן היא איבדה אותי סופית.
הדמות של הנבל לא מוצלחת מספיק, והמניעים שלה תמוהים משהו; אולי היא שם כדי לספק עוד התפכחות מהחלום, או לספק איזשהו ניגוד לקארל, אבל זה פשוט לא זה. גם הדמויות של הכלבים היו סתם מעצבנות, לא מצחיקות במיוחד ודי תלושות (והניסיון לספק כביכול אמינות לדמויות שבמהותן הן בעלות היגיון מונפש בלבד, הוא פשוט מיותר לחלוטין).
כמו כן, למי שתהה האם הסרט מתאים לילדים או לא – קיוויתי שהצפייה בגרסה התלת ממדית באנגלית ללא תרגום תרחיק אותם מהאולם, אבל יש גם ילדים דוברי אנגלית… אחד מהם ישב לידי (ליתר דיוק, אמו ישבה לידי, הוא ישב בצדה השני) ולא הפסיק לשאול בקול רם ?What Happened כל כמה דקות. זה קרה בעיקר בקטעים שבהם לא הראו משהו במפורש אלא סמכו על הצופים שידעו להשלים לבד מה קרה (למשל ברצף החיים של קארל ואלי בתחילת הסרט) אבל גם בהמשך הסרט הוא התקשה לא פעם להבין לבד את העלילה. לא ראיתי אותו בחושך, אבל לפי הקול הוא נשמע בגיל בי"ס יסודי (בין 6 ל-10, אני מעריכה). הורים יקרים: בפעם הבאה נא להקרין לילד סרטים ב-DVD או ללמד אותו ללחוש.
ומכאן ואילך – ספוילרים:
למשל כשראו את אלי בוכה במרפאה (כי הם לא הצליחו להביא ילדים לעולם) הוא שאל מה קרה;
כשהראו את קארל יושב בודד לאחר הלוויתה, הוא שאל מה קרה;
אבל הכי הצחיק אותי – כשקארל העצבני מציע לראסל לשחק ב"משחק השקט" ("בוא נראה מי יכול לשתוק הכי הרבה זמן") ראסל מציין ש"זה גם המשחק האהוב ביותר על אמא שלי!" והילד מיד שואל "למה זה המשחק האהוב על אמא שלו?"…
(התאפקתי מלומר לו "ילד יקר, זה ודאי גם המשחק האהוב על אמא שלך! אולי תסתום?!").
ואם אני כבר בספוילרים, אז הסצינה הדגולה ביותר בסרט הייתה לדעתי ה"קרב" בין שני קשישים… קצרה מדי ולא ממצה את הפוטנציאל, אבל עדיין, הומור ויזואלי מזוקק ומשובח.
אבל היו פחות מדי רגעים דגולים בסרט הזה, וכל סיפור העלילה עם הציפור היה פשוט "לא זה". המסרים מהסרט ברורים, אבל לא חדשניים או מקוריים במיוחד, וכשהם נשענים על עלילה דלה מדי, זה לא מספיק. חבל, כי היה כאן פוטנציאל להרבה יותר.
'בולט' הוא לא של פיקסאר.
ואללה? אז הוא רק של דיסני?
לא הרגשתי בהבדל. נו, אז מסתבר שהם אפילו לא צריכים את פיקסאר כדי להוציא תחת ידם סרט אנימציה תלת ממדית שלא נופל במאום מפיקסאר אורגינל.
הלכתי ל"למעלה" עם החבר, שאינו חובב פיקסאר נלהב, וזה הצריך שכנוע מסוים, כי הוא טען שהוא שמע ביקורות לא מלהיבות וחבריו שצפו בסרט טענו שהוא לא מי יודע מה; בסוף הסרט הוא אכן טען שהביקורות היו מוצדקות, ולצערי לא יכולתי לסתור אותו. כל מה שאמרתי לו היה רק "אוף, חבל שלא באת איתנו ל"בולט", כי ממנו היית נהנה הרבה יותר".
אני מאוד משתדל לא ללכת לסרטים עם אנשים שצריך לשכנע לבוא -
כי אז כל הסרט אני רק דואג שהם לא יהנו ויאשימו אותי, ולכן גם רואה את הסרט בעיניים הרבה יותר ביקורתיות.
מוכר...
אבל כשמדובר בבן זוג זה בכל זאת קצת שונה, כי לרוב יוצא שצופים בסרטים יחד ולא פעם קורה שכל אחד מעדיף סרט אחר ומתפשרים. בכל מקרה לא ניסיתי לשכנע אותו בכוח, ברגע שהוא אמר שהוא לא רוצה ניסינו לבחור סרט אחר, ואחרי כמה דקות הוא אמר ביוזמתו שנלך ל"למעלה" (אני חושבת שהוא נתקל בכמה ביקורות חיוביות ברשת, אולי אפילו פה). אני אישית התאכזבתי קצת גם כיוון שקראתי רק את הביקורות הראשונות בעמוד שהיו חיוביות מאוד, וגם כיוון שמפיקסאר אני מצפה ליותר, אבל בעיקר מאחר שהסרט פשוט לא היה עד כדי כך מוצלח, לצערי. לא מתחרטת שהלכתי, אבל קצת מתבאסת מהפוטנציאל המבוזבז.
לא יודע למה
אך אני מוצא את עצמי מסכים עם כמעט כל מה שאומרים אלה שהתאכזבו מהסרט.
יערה, אני מסכים עם כל מילה, באמת. במיוחד לגבי קווין.
סרט מצוין!
אחד הטובים של פיקסאר, טוב יותר מעיני מ-וול-E בתור סרט שלם (אם כי החצי הראשון והאילם של וול-E מתעלה עליו…).
קודם כל הסרטון – פשוט מקסים ומתוק,רעיון יצירתי (למרות שהיה לי פלאשבק קל להתחלה של 'דמבו' לפני שראיתי שלעננים יש פרצופים), אנימציה ממש יפהפיה…פחות אהבתי שהעיצובים של העננים היו די זהים, היה נחמד אם לכל אחד היה יותר אופי משלו. גם הענן הראשי לא היה מאוד שונה מהם, הוא נראה פשוט כמו גרסא מוקטנת ואפורה של העננים האחרים.
אבל בסך הכל היה באמת מקסים.
והסרט עצמו…הפתיחה הייתה הורסת מצחוק ובו זמנית גם אחד הדברים העצובים שראיתי בקולנוע בזמן האחרון…באמת היו לי דמעות בעיניים. אבל הסרט רק הלך והשתפר – הדמויות של ראסל וקארל היו פשוט מצוינות ועגולות, והכלב והציפור היו נהדרים – הכלב באופי הכל כך כלבי-מטופש שלו והציפור בעיצוב המתוק שלה והקולות ההיסטריים שהיא השמיע (נראה לי שהתגובה שלה כשקארל אמר לה להסתלק הייתה הרגע האהוב עלי בסרט).
הנקודה החלשה של הסרט היא באמת דמות הנבל – הוא אומנם מצליח להפחיד, אבל הדמות שלו שטחית, המניעים שלו לא לגמרי ברורים והמקום שהוא תופס בעלילה הוא כמעט משני – הוא מופיע בשלב מאוחר יחסית, והייתה הרגשה שהוא לא לגמרי מחובר לסיפור של הסרט. אני מסכימה עם הטענה שעלתה כאן ממקודם שדמות הנבל היא נקודה חלשה בסרטים של פיקסאר. הרשעים שלהם פשוט לא מעניינים. סינדרום, רנדל, מאנץ' – כולם שטחיים ולא מעניינים, לא מספיק מפחידים אבל גם לא מעוררים חיבה, כמו שלדעתי נבל אמיתי צריך. בקיצור, הם לא מגיעים לקרסוליים של סקאר, ג'פאר או אורסולה.
אבל בסך הכל, סרט מקסים, מרגש ומצחיק עד דמעות, וכנראה הסרט שראיתי בקולנוע שהכי נהניתי בו בשנה האחרונה.
סרט פשוט נהדר ומקסים
תופס את המקום השני אצלי בסרטי פיקסאר כשהאהוב עלי ביותר הוא מפלצות בע"מ ולכן גם לא התפלאתי לגלות שאותו במאי ותסריטאי אחראי לשניהם. (פיט דוקטר שכתב גם את וול אי וצעצוע של סיפור שהם הבאים אצלי בתור. רטטוי ומשפחת סופר שניהם של בראד בירד הם מאד אוברייטד לטעמי).
דרך אגב, סתם אנקדוטה נחמדה, בוב פיטרסון (שהיה שותף לבימוי ולתסריט) מדבב גם את "דוג" וגם את "אלפא". במפלצות בע"מ הוא דיבב את רוז הזכורה לטוב… די מדהים.
לגבי הסרט עצמו, אין לי הרבה להוסיף על מה שכבר נאמר חוץ מזה שלא הפריעה לי חוסר האמינות הפיזיקלית כי לא ציפיתי לקבל אותה מלכתחילה בסרט שהוא על הרפתקאה של זקן לארץ פרועה בבית שעף ע"י בלונים.
ולכל מי שהזכיר את חוסר העיקביות לכאורה ביכולות הפיזיות של קארל- אני הסתכלתי על זה בפן יותר פסיכולוגי.
לא סתם אומרים שיכולת הגוף תלויה בנפש (אם לתת דוגמא; לאנשים מאושרים יהיה יותר סיכוי להתגבר על מחלה).
כשאדם מאבד את אישתו, שוקע בבדידותו ולא מוצא לו שום מטרה לחיים, גם המגבלות הפיזיות משפיעות ומורגשות יותר.
לעומת זאת כשאתה חדור מוטיבציה להשלים משימה שחשובה לך קיבלת על עצמך, אתה פתאום מגלה שבעצם אולי לא היית כל כך מוגבל.
סרט מקסים!
הייתי עם חיוך רוב הסרט, וצחקתי בקול רם כמה וכמה פעמיים.
והייתי בשקט מוחלט ברגעים ה"קשים".
הסרט הזה היה שילוב נהדר של כל מיני נושאים, מה שגרם לי לחשוב, שהסרט הזה הוא הכי לא לילדים מהסרטים של פיקסאר, הייתי אומרת שהורים לילדים קטנים (עד גיל 8-10) צריכים לשקול אם ללכת עם הילדים לסרט..
ואני חייבת לציין לטובה את הסרטון הקצר שהיה לפני הסרט.
פשוט נהנתי מכל רגע. היינו 3 חברים, והתפקענו בכ"כ הרבה רגעים בסרט הקצר הזה. פשוט גדול, כמעט ועוקף את "אל הציפורים" כסרטון הקצר האוהב עלי של פיקסאר.
''זה מצחיק, כי הסנאי מת''.
היום צפיתי בסרט, סוף כל סוף. בתלת מימד, ולצערי עם דיבוב. בכל זאת היה סרט מתוק.
1. הדמות של קארל מאד מצאה חן בעיניי למרות שלקתה בחוסר-עקביות קל. הוא היה מאד אמין בתור זקן עצבני, וגם אם לפעמים הוא הפגין כושר גופני מעל למצופה, זה לא הפריע לי כ"כ [ראו סעיף 5]. שאר הדמויות היו נחמדות ברמה זו או אחרת. רק הציפור לא כ"כ תפסה אותי. אולי בגלל שהיא עשתה קולות של טווס.
2. מאד אהבתי את ההתחלה, 'חייו של קארל פרדריקסן ב-60 שניות, או קצת יותר'. הדמות של אלי הצליחה להיתפס כמו שצריך, למרות זמן המסך המועט שלה.
3. הסיפור היה מקסים ומלא הפתעות. לא השתעממתי כמעט לרגע. מינון הבדיחות היה נמוך משציפיתי וההומור לא היה הצד הבולט בסרט, ובכל זאת יצאתי ממנו עם חיוך. משום מה חשבתי שיהיו קצת יותר בדיחות סנאים…
4. לסרט היו הרבה רבדים שונים והם פעלו כמעט ללא רבב. היה אקשן משובח ונקי, היה מתח, היה הומור – גם אם לא הרבה, הייתה דרמה והיו גם לא מעט פניות לקהל המבוגר. הסרט החזיק את כולם כמו שצריך- והכלבים שמשחקים פוקר היו אחד הרגעים המצויינים שלו.
5. הצלחתי להפעיל בסרט הזה יכולות סיספונד שלא ידעתי שיש לי. פשוט נהניתי.
6. התלת מימד היה חביב מאד. אמנם היו רגעים שהוא לא היה מורגש בכלל- חוץ מהמשקפיים המעצבנות, שבכלל לא מסתדרות טוב עם משקפי ראייה. היו רגעים שבהם זה הוסיף לסצינות הרבה חן ובהחלט היטיב עם הויזואליות המרשימה ממילא של הסרט.
7. הדיבוב היה קצת מעצבן, ונדמה לי שהוא הרג כמה רגעים מאד יפים, כמו הלילה של קארל וראסל מסביב למדורה. פספוס קל. אני חושבת שהייתי מעדיפה לוותר על התלת-מימד לטובת שפת המקור.
האם אלו אתם או אני?
שימו לב: תגובה זו מלאה בנגטיביות.
אני חוזר עכשיו מהקרנת דו-מימד באנגלית של "למעלה" וכואב לי בלב. מה קרה לפיקסאר שאהבתי, שיצרו סרטים נהדרים כמו "משפחת סופר-על" ו"וול-אי"? בקיצור, הסרט איכזב אותי מאוד. קצת יותר בפירוט, נדמה לי שאחוז ה"הברקות" בסרטים של פיקסאר הולך ומתקצר. "וול-אי" החזיק חצי סרט מופתי ואז הדרדר. "למעלה" מחזיק בקושי עשר דקות. כמו שכבר ציינו, הפתיחה של הסרט נהדרת ומכילה כמה רגעים שחבטו בי כמו אגרוף לבטן. אבל מהרגע שהבית של קארל מתחיל להמריא, הסרט מתחיל לצנוח, ואיתו יכולת הסיספונד שלי. אז במה להתחיל? הילד הקטן חמוד לגילו ומדובב היטב. אבל כמו שחששתי – החיות הקומיות פגעו בסרט. הציפור (רק לי היא מזכירה צ'וקובו?) היא לא "מערכון נונסנס" אלא מבצעת דברים בלתי אפשריים בעליל – כבר עדיף לצפות ברוד ראנר משגע את הקויוט הערמומי. הכלב המדבר שבר אותי סופית – אני לא מצליח לקחת ברצינות סרט שבו מופיע דבר כזה. וכמו שכבר נכתב – כאשר הסיספונד נשבר, אי אפשר לתקן אותו. כל סצינה שבה הופיע הכלב נפגעה לדעתי, והיו הרבה יותר מדי כאלו לעומת סצנות של קארל לבדו, או עם הילד. הנסיונות של הסרט להצחיק לא טובים יותר מאלו של "שרק 3", והוספת כמה בדיחות "למבוגרים" לא מצילה את המימד הקומי של הסרט. בנוסף, בהרבה מקרים גם הנבל וגם הדמויות פועלים בחוסר הגיון.
לגבי הסיספונד, אין לי שום בעיה לסספנד בית שמעופף באוויר. מה שקורה לו אחר-כך מפריע לי.
דברים שכן אהבתי:
הפתיחה – עשויה היטב, ומעבירה טון שונה משאר הסרט.
המוזיקה – פיזמתי את הנעימה כל הדרך מהקולנוע עד הבית.
המנגינה מדגישה באופן מושלם את הסצינות הנוגות יותר בסרט ומספקת בת-לוויה מושלמת לקארל.
קארל – דמות ראשית מיוחדת ושונה. בחירה אמיצה מצד פיקסאר. מעוצב ומונפש היטב, לפחות בתחילת הסרט. בהמשך הוא עושה דברים שמקשים להתייחס אליו כבן אדם, אבל כאשר הוא יושב בבית או מדבר, הוא אמין ביותר.
לסיכום: נראה שהסרט סובל מ"אפקט שרק" – הרעיון מוצלח והדמות הראשית מפתיעה. לו רק היו מוותרים על החיות המדברות ומשפרים את הסוף, הסרט היה מוצלח הרבה יותר.
לא זה ''אפקט שרק''
ולפי התגובות בסקר על פיקסאר, נראה לי ש"למעלה" ממש לא סובל מהתסמונת.
האם אלו אתם או אני?
צודק, כלב מדבר בסרט שהוא פנטזיה זה פשוט לא אפשרי.
אח איפה הימים הישנים של פיקסאר שהיו מלאים בהיגיון צרוף ובהם יכלנו לראות עכברוש מבשל, אנשים עם כוחות על ורובוטים עם רגשות…
פנטזיה
איכשהו יש הבדל בסוג הפנטזיה בין "בית מעופף" לבין "חיות מדברות". אבל מה שמעצבן במיוחד הוא לא שיש חיות מדברות, כי זה דווקא לא חדש; אבל הן מדברות בעולם של בני אדם, עם בני אדם, ובמין תואנה טכנולוגית מופרכת במיוחד, כאילו אומרים "אנחנו שוברים כאן את חוקי המציאות, אבל לא עד הסוף – זה לא שהם מדברים באמת, זו פשוט המצאה נורא נורא מתוחכמת". זה היה מאוד לא אלגנטי, פתרון גס ו"קל מדי" קצת "דאוס אקס מכינה" באופיו. אבל למה להתלונן על הפתרון כשלמעשה כל קיומן של דמויות הכלבים תלוש, לא הגיוני ומיותר, וזה לא ששאר מאפייני ההתנהגות שלהן הגיוניים הרבה יותר. מפיקסאר אני מצפה להרבה יותר. זה נראה כאילו למישהו נגמרה היצירתיות באמצע אז הוא זרק מכל הבא ליד רק כדי לסתום חורים ולשזור עוד כמה בדיחות.
אבל במה זה שונה מסרטים אחרים?
רטטוי הרי עסק באופן מובהק בעולם בני האדם ושם אומנם העכברוש לא דיבר אבל הוא כן יצר קשר, בישל ושלט בבן אדם באמצעות השיער- אז זה שבלמעלה נתנו הסבר טכני לעניין זה מה שמפריע?
וול-אי התרחש בעולם בני האדם גם הוא והיה רצוף "פתרונות גסים" כפי שאת מתארת, האם העובדה שהוא מתרחש בעתיד פותרת את כל הבעיות?
בקשר למאפיני ההתנהגות של הכלבים נצטרך להסכים שלא להסכים, אבל גם במוצאים את נמו (שגם הוא התרחש בעולם בני האדם אגב) האיפיונים היו רחוקים מלהיות מדויקים (צב סטלן וכו'), למה שם זה לא מפריע?
זה לא שיש לי בעיה עם מי שלא אהב את הסרט, הוא בהחלט לא מושלם ויש בו בעיות לא מעטות, אבל טענות הסיספונד ששבות ועולות נראות לי תמוהות ונובעות לדעתי מהחלפה של סיבה ותוצאה
אנחנו מנסים לבסס תיאוריה על תחושות
תחושות לא תמיד באות ממקום מנומק. הן קיימות. מה שאנחנו יכולים לעשות זה, לכל היותר, לעשות להן רציונליזציה בפוסט-מורטם.
בסרט הזה היו רק שני דברים שלא הייתי מסוגל לסספנד. האחד הוא התנהגות הכלבים המדברים והשני הוא היכולת הגופנית שקרל הפגין אחרי שבתחילת הסרט הוא נדרש לצעוד לאט עם מקל.
אם אנסה להבין מה היה במקרים האלה שפגע לי בהשעיית חוסר האמונה (סיספונד), נראה לי שהסיבה היא שאלו היו המקרים שבהם נוצר ניגוד לכללי המציאות הפנימיים שהסרט יצר, ולו באופן מרומז.
כשאתה מראה שקרל מתקשה ללכת, נוצרת סתירה כשהוא פתאום עושה זאת יותר בקלות.
הסרט מתיימר להתרחש בעולם ה"רגיל". הוא יוצא מנקודת ההנחה שכלבים אינם יכולים לדבר, ונדרש מכשיר מיוחד כדי לתרגם את המחשבות שלהם. בפעם הראשונה שאנחנו מתוודעים לקסם הזה, מדובר במחשבות והתבטאויות שהגיוני לייחס לכלב רגיל. לכן נוצרת סתירה מאוחר יותר, כשהכלבים מתחילים לדבר ולחשוב באופן "אנושי" יותר, ולהתנהג באופן אנושי. למשל – לבשל.
חשבתי שהסברתי את עצמי
רטטוי – לא ראיתי, לא יכולה להתייחס.
סרטים כמו "מוצאים את נמו" הם מלכתחילה סרטים בעולם החיות ולא בעולם בני האדם – בני האדם הם רקע בלבד, ומדובר בסרט אנימציה "קלאסי" באופיו, שבו מנפישים את החיות ונותנים להן אופי (כולל לתת עפעפיים לדג, למשל). ראינו כאלה של דיסני, של פיקסאר, זה לא חדש, זה חלק מהמסגרת של הסרט, שהחיות מדברות בינן לבין עצמן. חיות מדברות עם בני אדם ראינו רק ב*אגדות* ("בת הים הקטנה" למשל, וגם אז החיות דיברו רק איתה, כי היא עצמה יצור פנטסטי שייך לאותה ממלכה; בני האדם לא יכלו להבין אותן).
אבל "למעלה" הוא סרט שהדמויות הראשיות בו הן בני אדם, הוא אמנם פנטסטי באופיו אבל יוצא מהעולם העכשווי והריאליסטי ובהגדרתו הוא לא סרט "חיות מדברות". כאן גם לכאורה לא ניסו לגרום להן לדבר, זו מין המצאה טכנולוגית מונפצת (וזה לא סרט מד"ב עתידני/טכנולוגי, זה סרט פנטזיה) שהוכנסה לסרט בלי שום היגיון, סתם כדי להפוך אותו ליותר "מגניב" או מצחיק לכאורה, וזה פשוט בלתי סספינד מבחינתי גם בעולם של הסרט. אפשר להמציא תירוצים, אבל זה מה שהם יהיו – תירוצים. זה פתרון צורם, לא משתלב, תפור בתפר גס.
''פתרון צורם''?
לא יודע למה זה כל כך מפריע, ייתכנות המצאה כזו במציאות שלנו בלתי אפשרית, אבל זה לא אומר שאי אפשר להכניס אותו לסרט בעל אופי פנטסטי. זה בסה"כ אלמנט די קליל של מדע בדיוני שהוכנס לעולם סמי-ראליסטי. חוץ מזה, כפי שכבר נאמר, הבית המעופף באמצעות בלונים לא הגיוני, וכמוהו ציפור ענקית שמחקה בני אדם. אם מחפשים בסרט את הדברים חסרי ההגיון בעולמנו בזכוכית אפשר למצוא ה-מ-ו-ן כאלה, אבל למה לעשות את זה?
לפי דעתי, גם אם לכלבים לא היה תפקיד ממש מהותי בסרט, הם (ובעיקר דוג) תפקדו כקומיק רליף מצוין. בדיחות כמו הכלב שמגיש את האומצה לקרל ואז מתחיל ללקק אותה, או בדיחת הסנאים הלא מצחיקה לבני אדם של דוג היו דברים שאם לא היו בסרט היה ממש חבל.
זה לא הסרט הראשון, באנימציה או לא באנימציה, שיש בו דמויות שתכליתן בעיקר להצחיק (ולפעמים קצת לקדם את העלילה).
אני לא כ"כ רגיל להיות במחנה שמגן על סרטים בחירוף נפש, אבל כאן פשוט מעצבנים אותי הניטפוקים החוזרים והנשנים ש"הורסים את הסרט". כיביתם שלא בצדק את יכולת הסיספונד ואתם עושים פה עוול לאחד הסרטים המצחיקים והמרגשים של פיקסאר ובכלל.
בעיניי יש הבדל
קיבלתי את הפנטזיות של קארל (שהוא יכול להטיס את ביתו על בלונים; שהוא יגיע לארץ חלומותיו; אפילו שוכנעתי שיש היגיון מסוים בכך שכשהוא מרגיש טוב יותר עם עצמו הוא פתאום גם מסוגל לעשות פיזית מה שאדם בגילו ובמצבו הבריאותי לא מסוגל) אבל פתאום מין המצאה טכנולוגית מד"בניקית (שנשמעת מופרכת אפילו ביחס לעולם כמו "סטאר טרק", עם המתרגם האוטומטי והכול) פשוט נראית לי מודבקת, פתרון מבחוץ; מה שצורם יותר הוא בדיוק מה שאמרת – שהוא מונחת שם כדי לספק בדיחות. אני לא מרגישה שהוא שייך לעולם של הסרט, שהוא משתלב בטבעיות בעלילה באופן אינטגרלי, שהוא נובע מהסיפור או נחוץ לו. זה נראה לי מאולץ, מה לעשות, וזה לא ברמת ה"חובה לנטפק" אלא באמת ברמת העלילה.
ומכאן –
למעשה אני חושבת שהסרט התחיל לאבד אותי ברגע שנכנסה העלילה של הציפור. הייתי מעדיפה שהם יגיעו לארץ לא נודעת וקארל יתמודד עם ההבדל בין החלום לבין המציאות בדרכים קצת יותר ריאליסטיות, והפנטזיות ישארו קשורות אליו. אבל פתאום מתחילה מין עלילה לא קשורה עם מאבק למען ציפור מוזרה, ואז צצה דמות נבל מרושלת ולא ממש ברורה, וכלבים מדברים ובדיחות שכל מטרתן להיות בדיחה ותו לא, בלי קשר לעלילה הראשית, ונהיה שם בלגן שלם, והסרט שהיכרנו בחצי הראשון די מתמסמס שם לקשקוש אחד גדול ומבליח רק בין לבין.
מי שאומר ''כיביתם את יכולת הסספונד שלא בצדק''
פשוט לא מבין איך סספונד עובד, או אולי אפילו מה זה "סספונד".
בהגדרה, אתה לא בוחר מה לסספנד ומה לא. השעיית חוסר האמונה עובדת באוטומט, וכך גם הפגיעה בה. לצדק אין שום קשר לכך.
אוקיי.
יכולת הניטפוק שלי לקחה את הרגליים ונסה מן האולם בצרחות מקפיאות דם איפשהו באיזור הכלבים-האינטליגנטים-מידי-המדברים-בעזרת-מכשיר-הזוי ולא ראיתי אותה מאז…*
הנקודה היא שהלוואי שיכולת הססיפונד שלי הייתה מחזיקה מעמד! אני רוצה להנות מסרטים, לא לנטפק בכוונה ולסבול מסרט פור קרייניג אאוט לאוד.
————————–
*כל המוצא הישר, אשמח לקבל אותה עד לעונת סרטי הקיץ הבאה.
פה תורי לתת לך מש''א.
גם יכולת הניטפוק שלי הסתתרה בפחד בשלב כלשהו במהלך הסרט, ואני אחד עם יכולת ניטפוק גבוה (כלום, למשל, לא הפריע לי בהיגיון של "מסע אל בטן האדמה"), אבל ב"למעלה" באיזשהו שלב, התחילו ממש להגזים, והניטפוקון שלי קרס תחת העומס. דווקא מפיקסאר?
מאד מסכימה עם הביקורת
הסרט מרגש, האנימציה מדהימה(בייחוד קארל וטווח ההבעות הכלכך רחב שלו) ואמנם זהלא *ה*סרט של של פיקסאר, אבל הוא עדיין מעולה.
לעומת זאת, הדיבוב לעברית הפריע לי.
אומנם שנים כבר לא ראיתי סרט מדובב והפעם זה לא היה מאד זוועתי, אבל היו קטעים שלמים שלא הבנתי מה נאמר, והדיבוב של הכלב המדבר הידידותי(דוג?שמעתי נכון?למה לא פשוט אמרו כלב?) הייתה ממש נוראה.
מבחינת הסרט הנאה גדול, מבחינת הדיבוב אכזבה מרה.
השם של הכלב הוא ''דאג'' ולא ''דוג''
נכון...
אבל כמו שרד פיש אמר, זה היה ממש מוזר אם היו משתמשים בשם הזה בסרט דובר עברית, ואז כל הילדים היו לא מבינים למה קוראים לכלב "דג".
טוב, אבל...
תמיד יש את הקונפליקט של סינכרוניזציית השפתיים לקול: שנייה אחרי שקארל יסיים להגיד "דוג" הילדים עדיין ישמעו "לב". זה לא תואם.
צודק
שמתי לב שבשנים האחרונות המאמץ העיקרי של מפיקי הדיבוב לעברית הוא לא, חס וחלילה, למצוא מדובבים טובים או מתאמים לתפקיד, אלא בעיקר ליצור התאמה מושלמת בין השפתיים לקול.
זה לעתים קרובות גם בא על חשבון בדיחה או מילים מסוימות שנדחפות למשפט במקומות מוזרים רק בשביל להתאים לשפתיים של הדמות.
אני לא מסכים
הדיבוב בשנים האחרונות, באופן כללי ועם כמה יוצאים מהכלל, הוא מצוין. זאת עבודה מאוד קשה – לשמור על סינכרוניזציה עם השפתיים, לשמור על התוכן, לשמור על ההומור, לדאוג לאיכות המשחק של המדבבים – וניכר שמנסים לעשות אותה ברמה הגבוהה ביותר.
את Up עדיין לא ראיתי, ובכלל אני מחבב את הדיבובים של פיקסאר קצת פחות מאחרים (יש להם נטייה לשים שחקן בינוני בתפקיד הראשי), אבל ההכללה נראית לי לא מדויקת.
המדובבים המתרגמים צריכים לקלוע למטרה,
בעוד שהמדובבים המקוריים זורקים חץ על קיר חלק ואת המטרה מציירים סביבו.
שחקני הבית משחקים טוב יותר כי לשחקני החוץ קשור בית לגב.
האמת המחרידה על קרל מנץ.
כדאי לקרוא או שהניטפוקיאדה תהרוס לנו את הסרט?
על הסצינה הזו בדיוק דיברתי.
בתור תלושה מכל היגיון.
עכשיו זה הוכח רשמית, אין לך לב.
בזהירות עם הספוילרים.
אופס, סליחה.
אלה בטח הצאצאים של הכלבים שבאו איתו אז
לא ממש הראו שהיו נקבות שם. ולמה שהוא בכלל ייקח איתו את כל הכלבים האלה לשם? אני מניח שהוא עוד לא המציא אז את הטכנולוגיה שבעזרתה הם יכולים לדבר ובכך לשרת אותו.
אולי הם היו מאומנים, אולי הוא סתם חובב כלבים
ואולי הוא לכד אותם שם, אבל מה שחשוב הוא שמדובר בחור העלילתי הכי קטן שאפשר למצוא בסרט.
חור קטן - לא, רק עוד אחד מיני רבים.
הוכחה שבית יכול לעוף!
http://twitpic.com/bpjea
(נלקח בלי בושה מהבלוג של רווה)
מה יש לכם להגיד עכשיו, ניטפיקרים?!
שרוה זה עם ו' אחת?
הו! <קופץ במקום ומוחא כפיים>
גרררררר
יש בזה משהו
גם אותי זה קצת הפתיע שכל חיוו קארל ואשתו רצו להגיע לערמה של סלעים. דווקא למטה, מתחת לצוקים, היה משהו שנראה הרבה יותר דומה לג'ונגל ולמקום עם הרבה יותר "הרפתקאות". למה לכוון לצוקים המשעממים כשמתחת לאף יש ג'ונגלים,(כנראה) חיות בר ומים?
יש בזה משהו
זה לא מספיק לי. למה זה היה החלום שלה?
מה זאת אומרת למה?
זה היה החלום שלה.נקודה.
לי יש חלום להגיע לניו זילנד ולאמא שלי לאנטרטיקה. למה? ככה.
כי זאת *ארץ לא נודעת*.
הרעיון בארץ לא נודעת הוא שלא יודעים מה יש בה. בסופו של דבר, אם וכאשר אתה מגיע לשם, אתה יכול למצוא עולם מופלא וקסום, ואולי ערמת סלעים וציפור מצחיקה. לחלום להגיע לשם אין קשר למה שנמצא שם באמת.
כי זאת *ארץ לא נודעת*.
אבל לא על זה הסרט.
הוא לא על החלום ושברו, כמה מסרים אתה רוצה להכניס בסרט אחד?
לגבי זה היה החלום שלה כי זה החלום שלה? ככה לא תופס בתסריטאות
שאלה
הגידו הגידו, "לפגוש את הרובינסונים" היה של פיקסאר? כי… אני לא ממש זוכר. בכל אופן, אחד מסרטי האנימציה האהובים עלי (בעיקר בגלל העיצוב שלו).
לא, הוא היה של דיסני, בהשפעת פיקסאר
זה היה סרט האנימציה הראשון של דיסני שהושלם אחרי האיחוד עם פיקסאר, ולכן על חלק מתהליך העבודה עליו פיקחו ג'ון לאסיטר ושותפיו.
מעניין - יכול להיות.
אולי אם הייתי מרגיש את זה מהסרט בצורה חזקה יותר הייתי ממש נהנה.
ומה עם האובססיה של קווין לשוקולד ושל דוג לאדונים? או ככה לפחות נדמה לי.
דאג לא יותר אובססיבי לאדונים מאשר כלב אחר בעולם
כתבת יפה.
יפה, אהבתי.
לצערי חבל ששני החלומות הראשונים עשויים יפה, ואילו שני האחרים שציינת מוקצנים, מטופשים ועשויים רע. אפשר היה לדעתי לעדן את העלילה ולהעביר את אותם רעיונות באופן אינטליגנטי ובוגר יותר ולא משהו שנראה כמו "יא ציפור!" או "היי, כלבים מדברים!". יש חוסר אחידות מצער בסרט, כאילו החצי הראשון הוא עבור המבוגרים והחצי השני עבור ילדים, וזה פשוט צורם לי.
תודה רבה!
גם בעיני הלק של הכלבים היה החלש ביותר ונראה כלקוח מסרט אחר לגמרי.
קארל, אתה מתכוון.
בהקשר של צופים,
Wilderness הוא יותר "טבע פראי" מאשר "ארצות פרא", להבנתי.
אחד החביבים עלי (טוב, נו, קטע בשביל שאני עוד רוצה ללכת):
http://en.wikipedia.org/wiki/100-Mile_Wilderness
סרט מצוין
הנאה צרופה.
סרט אדיר בכל קנה מידה מיקרוסקופי!
משהו על התלת מימד
הסרט הזה הוא חלוץ בשיטת תלת מימד חדישה שדווקא לא מתיימרת להלהיב את הצופה בכל מיני אובייקטים שעפים קדימה לעבר הפנים שלו, אלא הרעיון הוא שכל הסרט פשוט מוגש במימד נוסף ומהפנט כמוהו טרם נראה בקולנוע. השיטה הזאת בקרוב מאד תתפוס את מקומה בהמון סרטים שעומדים להגיע למסך הגדול…
אוקיי, הייתה לי הארה עכשיו.
מה שכולנו ראינו זה טריילר. זה מציג בקצרה את הדמויות, זורק כמה מילים על העלילה בלי להיכנס לפרטים, ומשאיר הרבה מידע חסר שהסרט השלם ימלא. זה פשוט טריילר ארוך ומושקע. עם טריילר כזה, תחשבו כמה טוב הסרט יהיה.
…נכון?
מי ייתן ואתה צודק...
הו, מקנא אני בתמימותך הנפלאה.
אם רק היו נותנים לי מכונת זמן הייתי…
סופסוף זכיתי לראות את הסרט.
פשוט נפלא, במיוחד הפתיחה. והתמונות באלבום בכתוביות הסיום גם הן היו נחמדות.
סרט טוב,אבל לא נפלא כמו שעושים ממנו
אנימציה מדהימה,רגעים מאוד מצחיקים שמשתלבים טוב בסרט שאינו קומדיה ("סנאי!") אבל לא כל כך מרגש ונהדר כמו שרוב האנשים חושבים,לא הבנתי מה מוצאים בו.