תקציר ארועי החורף: במשך יותר מחודשיים שלטה בטבלה חבורה קטנה של סרטים עצלנים שלא הסכימו לזוז מהמקום. בסופו של דבר 'פול בלארט', 'חטופה', 'קורליין', 'הוא פשוט לא בקטע שלך' ו'נער החידות ממומביי' הסכימו לפנות קצת מקום בטבלה (לא שכולם נעלמו, הם רק ירדו לחלק התחתון שלה), ונראה שחזרנו לנוהל הרגיל והמוכר יותר: סרטים עם אורך חיים קצר, שנכנסים לטבלה לרגע, תופסים את המקומות הראשונים למשך שבוע בודד ואז נופלים, נעלמים ומפנים מקום לסרט הבא בתור. שלושה סרטים חדשים יצאו השבוע, שלושתם התמקמו בשלושת המקומות הראשונים בטבלה, על אף שהמספרים של שלושתם סבירים בלבד.
במקום הראשון, 'Knowing' ('ידיעה' או 'לדעת'; עדיין אין תרגום עברי רשמי) בבימויו של אלכס פרויאס ('עיר אפלה', 'אני רובוט'). התסריט החליף הרבה ידיים, ובנקודה מסוימת היה אמור לביים אותו ריצ'רד 'דוני דארקו' קלי. זה סרט כזה שמצד אחד, כמעט כל דיון בעלילה שלו הוא ספוילר – ומצד שני, בלי להסגיר חלק מהעלילה אין על מה לדבר, והרבה מהספוילרים הוסגרו כבר בטריילרים. אם אתם לא רוצים לדעת עליו שום דבר, דלגו לפסקה הבאה: בתוך קפסולת זמן של ציורי ילדים, שנקברה לפני חמישים שנה, ניקולס קייג' מוצא "ציור" שמורכב מסדרה של מספרים. המספרים האלה, הוא מגלה, מציינים את הזמן והמקום של רבים מהאסונות הגדולים שהתרחשו בחמישים השנים האחרונות, וגם בשנים הקרובות. כך קייג' האומלל (כרגיל) יכול לחזות מראש את התרחשותם של אסונות פוטוגניים, אבל האם הוא יכול גם למנוע אותם? ועוד שאלה חשובה – מה יקרה כשהמספרים ייגמרו? שאלות מסקרנות מספיק כדי לגרום למספיק אנשים ללכת לקולנוע, למרות ניקולס קייג' ולמרות הביקורות שהתלוננו על עלילה דבילית ורצינות יתר.
'ידיעה' הכניס 24.8 מיליון דולר, סכום סביר וחביב. עכשיו, הנה החלק המוזר של העניין: לפני שנתיים יצא לאקרנים הסרט 'נקסט', שעל פניו, נשמע כמעט זהה ל'ידיעה'. בשניהם מככב ניקולס קייג', בשניהם הוא מגלם אדם שיודע את העתיד בדרך כלשהי, בשניהם הוא חוזה אסונות. שניהם זכו לתגובות דומות (ולא אוהדות) מהביקורות. שניהם יצאו לאקרנים בתקופת הטרום-קיץ (מרץ-אפריל). אלא ש'נקסט' פתח עם 7 מיליון דולר, ובסך הכל הכניס בבתי הקולנוע בארה"ב 18 מיליון דולר. 'ידיעה' הכניס בתוך שלושה ימים יותר מש'נקסט' הכניס לכל אורך תקופת הקרנתו. מה קרה? אפשר להאשים שוב את הבאמפ, אבל אפילו עם התירוץ הקבוע הזה קשה להצדיק הבדל כל כך גדול בין הביצועים הקופתיים של סרטים כל כך דומים.
במקום השני נמצא 'I Love You, Man', שהפך בארץ ל'אני אוהב אותך, אחי' כי המפיצים בארץ ממש אוהבים את המילה הזאת. הסרט מתואר כ-Bromantic Comedy, כלומר קומדיה רומנטית שמחליפה את הרומנטיקה בידידות בין גברים. כשגבר שעומד להתחתן מגלה שאין לו אף חבר טוב ממין זכר כדי שיהיה ה-Best Man שלו, הוא יוצא למשימה למצוא לעצמו חבר, במובן הכי גברי, הטרוסקסואלי, לא מיני ולא קריפי של המילה. לפי הביקורות, זה הסרט הטוב ביותר שיצא השבוע. בנקודה הזאת בדרך כלל הייתי מזכיר בהקשר כלשהו את ג'אד אפטאו, אבל אני לא אעשה את זה (אוי. לעזאזל).
במקרה הזה, הקהל דווקא מראה עקביות: באפריל של השנה שעברה יצא 'קח את זה כמו גבר', הקומדיה הרומנטית הידידותית לגברים עם ג'ייסון סיגל ופול ראד (שעד אותו זמן היו שניהם אלמונים כמעט לחלוטין), ופתח עם 17.7 מיליון דולר. 'אני אוהב אותך, אחי', קומדיה דומה עם ביקורות דומות, תאריך הפצה דומה ואותם שחקנים, השיגה פתיחה מאוד דומה – 18 מיליון דולר. מתברר שיש שיטה והגיון בתבל, מלבד במקרים בהם מעורב ניקולס קייג'.
אל המקום השלישי הטיפה מאכזב, עם 14 וחצי מיליון דולר, נכנס 'משחק כפול' (Duplicity'), עם קלייב אוון וג'וליה רוברטס, שכבר מוקרן גם אצלנו. זה מותחן ריגול (משובח, אם יורשה לי) עם כל מה שצריך – סוכנים סמויים, בגידות והרבה שנינות – אבל במקום ה-CIA וארגוני הטרור הבינלאומי המשעמם הוא עוסק בתחום החם באמת של ריגול תעשייתי בין תאגידי ענק מסחריים. מה שלא מפריע לו להיות אחלה סרט, לדעתי, אבל לא כל המבקרים האמריקאיים מסכימים איתי: למרות תגובות חיוביות באופן כללי, חלקם מתלוננים שהוא מסובך מדי, ובכלל, 'מייקל קלייטון', הסרט הקודם (והראשון) של הבמאי טוני גילרוי, היה טוב יותר.
הסרט הזה מעלה את השאלה האם בכלל נשאר מישהו שאוהב את ג'וליה רוברטס. היא אמורה להיות אחת הכוכבות הגדולות ביותר והיקרות ביותר בעולם, אבל בעצם שום סרט בכיכובה הבלעדי לא ממש הגיע להצלחה מסחרית שמצדיקה את המעמד הזה מאז 'ארין ברוקוביץ" לפני תשע שנים (מלבד סרטי 'אושן' – אבל בהם היא היתה רק אחת מתוך שורה ארוכה מאוד של כוכבים גדולים).
מה שאיפשר לשלושת הסרטים האלה להגיע למקומות הראשונים הוא צניחה מהירה של הצמרת מהשבוע הקודם: 'המרוץ להר המכשפות', המקום הראשון של השבוע שעבר, צנח לרביעי עם 13 מיליון דולר (ירידה של כמעט 50%), ו'השומרים' ממשיך ליפול במהירות, עם עוד ירידה של 62%, למקום החמישי. 'השומרים' הגיע כבר ל-98 מיליון דולר בהכנסות כוללות, כך שלפחות אין סכנה שהוא לא יעבור את ה-100, אבל עדיין זו קצת פאדיחה שהוא לא יצליח לעקוף בהכנסותיו את 'פול בלארט, שוטר הקניון'.
השבוע הבא צפוי להיות גדול: 'מפלצות נגד חייזרים', סרט האנימציה הגדול הראשון של השנה, נוחת בהרבה קולנועים, עם מסע פרסום רחב והפצת תלת-מימד גדולה, ומבטיח פתיחה גדולה מאוד. לידו ייצאו גם סרט האימה 'The Haunting in Connecticut' והאקשנון '12 Rounds' עם המתאבק ג'ון סינה.
הרשימה המלאה: המספרים מייצגים את הכנסותיו של הסרט במהלך שלושת ימי סוף השבוע (שישי-ראשון) בארה"ב, במיליוני דולרים. המספרים בסוגריים מייצגים את הכנסותיו הכוללות של הסרט עד היום, במיליוני דולרים.
מילא ג'ייסון סיגל, אבל פול ראד ממש לא היה אלמוני עד
"קח את זה כמו גבר". ובטח שהיה פרצוף מוכר עם שלל הופעות קבועות בסרטי חבורת ג'אד אפטאו ועוד לפני כן חבורת וויל פארל. וגם כמה סרטים בכיכובו שלו. את סיגל הרוב מכירים מהטלוויזיה.
פול ראד ממש לא היה אלמוני, ולא כמעט אלמוני.
לרב האמריקאים הוא בעיקר ידוע בתור "החבר השביעי" מהסדרה חברים בעונותיה המאוחרות, וגם – כמובן – מתפקידו הבלתי נשכח ב"קלולס".
יש לאתר הזה קטע עם פול ראד, שלא הצלחתי להבין אם זה סוג של running gag או סתם נקודה עיוורת. זה הקפיץ אותי עוד בביקורת על "קח את זה כמו גבר", שם הוא כונה "הבחור הזה שמבזיק לחמש שניות", וחוזר על עצמו פחות או יותר בכל פעם שמתייחסים אליו.
אגב, הלינק ל"קח את זה כמו גבר" שבור.
אל תשכחי את תפקידו האלמותי כקירבי פילבי בסדרת המופת "אחיות"
יש הסבר הגיוני ופשוט לבעיית ניקולס קייג'
לפני כ-50 שנה הגיע לידי צופי הקולנוע האמריקאי פלייר מיסתורי שמתאר את סרטי העתיד ומאפשר אף לצפות בהם (במחירים מותאמים אינפלציונית!) – אך עד מהרה התברר שהפלייר מקולל ומציג רק סרטים של ניקולס קייג'. לכן כשהגיע "נקסט" כל צופי העתיד אמרו "שוב ניקולס קייג' רואה את העתיד? ראינו את זה כבר ב"ידיעה"! – והסרט כשל.
לא יכול להיות, לדוגמא, שנקסט פשוט היה סרט פחות טוב לעומת ידיעה?
לדעת מי?
ב"עגבניות רקובות" שניהם קיבלו ציונים דומים (ונמוכים). בימד"ב יש ל'ידיעה' כרגע 7.2 ול'נקסט' 6.2, אבל ציונים של סרטים נוטים להיות בשיא ברגע שהם יוצאים, ומשם לרדת באיטיות עם הזמן. ובכל מקרה, בדרך כלל לאיכות הסרט (כלומר, עד כמה הוא נתפס כטוב בעיני הקהל) כמעט שאין השפעה על ההכנסות שלו בסוף השבוע הראשון, אלא רק בשבועות שלאחר מכן.
זה בטח בגלל התזמון.
למרות שאפריל ומרץ קרובים הם מאוד שונים, ומרץ ללא ספק רווחי יותר. חוץ מזה, "נקסט" הגיע שבוע אחד לפני "ספיידר-מן 3" ששבר את שיאי ההכנסות בשבוע ראשון בעוד "לדעת" מגיע שבוע לפני שום דבר (טוב, שבוע לפני "מפלצות נגד חייזרים" אבל זה בעיקר מכוון לילדים).
ואולי גם ל"לדעת" יש טריילר ומסע פרסום טוב יותר? או שמרץ היא עונה הרבה יותר נוחה לסטודנטים מאשר אפריל?
עוד אפשרות
מלבד האופציה של "השנה הסרט של קייג' לא יוצא שבוע לפני באטמן" שכבר הזכירו פה, אולי יש פה עוד משהו:
יכול להיות שהקהל ששמע להמלצות המבקרים בשנה שעברה ופשוט חיכה לוידאומט – ואז גילה שלמרות כל הקלישאות והחורים בעלילה הוא עדיין אוהב את הסרט, חושב שבייל אפילו משחקת בסדר (בניגוד למור), שמינון הפרצופים המיוסרים של קייג' לא עולה על הנורמה, ושהסוף שלו הוא לא עד עדי כך מעצבן כמו שעשו ממנו – ובעקבות כל זה הפעם הקהל החליט כבר להמר על הקולנוע.
ונחמד לראות שפתאום בעקבות הסרט החדש, יש אינפלציה בחשיפה לסרט הקודם: גם בIMDB רואים עלייה בפופולאריות, וגם כאן בעין הדג רואים פתאום תגובות חדשות.
נקסט פשוט הקדים את זמנו
מייקל קלייטון היה טוב?
בוא נקרא לזה קביעה מפוקפקת משהו…
טוב,הוא היה נורא.
''מייקל קלייטון'' אכן היה טוב
קביעה לא מפוקפקת כלל.
"מייקל קלייטון" הוא בידור טוב ויעיל לפחות כמו סרטם האחרון של האחים כהן.
קביעה מפוקפקת זה לא
גם אני חושב שהסרט לא כזה מיוחד, או מרתק, כפי שעשו ממנו, אבל נדמה שאני בעמדת מיעוט. בכל זאת, הסרט היה מועמד לאוסקר ועומד על 90% טריות במדד העגבניות. לטעון שזו קביעה מפוקפקת שהסרט נחשב טוב, זו קביעה מפוקפקת בהרבה.
אל תביא את האוסקר כדוגמא למדד לאיכות.
להזכיר לך ש'ההצגה הגדולה בתבל', 'גלדיאטור' ו'נפלאות התבונה' זכו כל אחד בפרס הסרט הטוב ביותר? וכולם סרטים בינוניים מינוס.
בינוניים מינוס?
לדעת מי?
הרבה מאוד אנשים.
דווקא לא.
גלדיאוטר:
http://www.imdb.com/title/tt0172495/
נפלאות התבונה:
http://www.imdb.com/title/tt0268978/
את הסרט השלישי אני לא מכיר. בכל מקרה, לפי הדוגמאות שהבאת, האקדמיה היא דווקא מדד מצויין לאיכות.
למה ללכת רחוק?
בשביל להדגים שמועמדות או זכייה באוסקר שווה לפעמים גם פחות מקליפת השום, מספיק להזכיר את האוסקר האחרון (והטרי) של 'נער החידות ממומביי' חסר המעוף על חשבונם של 'חלון פנורמי', 'המתאבק' (ועוד ועוד) שאפילו לא היו מועמדים אבל היו ראויים לזה *הרבה* יותר מהעלם ההודי.
חוץ מזה, להגיד שהאוסקר הוא לאו דווקא מדד לאיכות זה די אנדרסטייטמנט. למעשה, אם תגיד (או תשרבט) את המשפט הזה שוב, נגיד באזור נובמבר, אתה עשוי למצוא את עצמך מועמד על זה באוסקר בקטגוריית תסריט מעובד. ותאמין לי שאתה לא רוצה בזה.
שני דברים:
רוזריו דוסון נשמע כמו שם של שחקן. סתם שתדע.
= ♥. העתק הדבק.
קודם כל, אני רוצה לצטט לך את ההגדרה של הערך ''רוזריו דוסון''
כפי שהוא מנוסח במילון האתר:
"(נ') שחקנית קולנוע, אייקון תרבות, תמצית הקוליות, כליל השלמות, השחקנית היחידה בעולם שגם אם תיטול חלק בכמות לא קטנה של פשעים נגד האנושות (מישהו אמר 'קילשוט'? 'אלכסנדר'?) התדמית שלה תיוותר צחה משלג".
עם או בלי קשר לג'אנקי הברזילאי, אני די בטוח שכל מי שגולש באתר קולנוע יודע במי מדובר, ואם לא כך הוא המצב, אין טיימינג מושלם יותר בשביל להחזיר את הכסא החשמלי לחוק על מנת להפעילו כנגד אנשים כאלו.
ותודה על האמוטיקון.
רוזריו נשמע שם של גבר.
איי אם ג'אסט סייאינג..
רק אם אתה איטלקי
אני מכירה את השם כנשי בלבד, אבל בדקתי ב"Behind the names" וכתוב שם שבאיטלקית זה שם של גבר ובספרדית – של אישה.
http://www.behindthename.com/name/rosario
קצת שמחה לאיד עוד לא הרגה אף אחד
אאוץ', 'השומרים' חטף נפילה כואבת משציפיתי… טוב, הפסקתי.
קורליין אמור להגיע לארץ?
כי לא ראיתי על זה מידע בשומקום.
באמצע מאי
אבל פוסטרים לגרסה העברית מסתובבים בקולנועי גלובוס כבר מסוף ינואר או משהו כזה. סתם כדי לבאס.
מה עושה ''אני, רובוט'' בקישורים לדוחק''ו? פספסתי משהו?
ואם נתעלם מזה, אני עצוב. ההפצה הרחבה של מפלצות נגד חיזרים תסתום את הגולל על המסע המופלא של קורליין בטבלה.
אלכס פרויס
נכון
אבל She had a good run. ובשלב הזה היא כבר כמעט הגיעה לסוף הדרך ממילא.
סאבטקסט:
"אולי לא חזיתי את ההצלחה של 'Knowing', אבל אני כן רואה באופק מספר סאבטקסטים צפויים ושחוקים שהולכים להסתלבט על הפרצוף האומלל שלי. אז מה אתם על זה שאני אחסוך לכם הודעה צפויה ולא מצחיקה, ואתם, אתם תוותרו השבוע על כל הקטע הזה של "כיתוב מתחת לתמונה"?"
זה מדהים!
הצלחת לחזות את ההודעה שלך!
סאבטקסט:
דווקא בתמונה הזו אין לו פרצוף אומלל. זה יותר מבט שאומר "סורו מדרכי, אנשים קטנים ומטונפים. אתם לא יודעים מי אני? אני הוא אוסקר קייג', זוכה הניקולס!".
טם טם טם טטם דוחקו ישראלי
לא היתה לול הרבה תחרות, אז בארץ 'משחק כפול' נמצא במקום הראשון* עם 119 אלף דולר שהם כ-15 אלף צופים.
'מלחמת האופל: עלייתם של אנשי הזאב', לעומת זאת, הביא לקולנוע פחות מעשירית מזה, ולא נמצא אפילו בעשיריה הראשונה*, וזה לא ממש מפתיע בהתחשב בעובדה שזה סרט שלישי בסדרה שהסרט השני בה לא הוקרן בארץ. מה שמפתיע זה שבכלל טרחו לייבא את הסרט הזה.
בשבוע הבא 'מפלצות נגד חייזרים' ייצא בארץ במקביל ליציאה בארה"ב, וסוף סוף תהיה לנו הזדמנות לראות בזמן אמיתי איך נראית פתיחה גדולה בדו"חקו הישראלי. כנראה.
* לא כולל סרטים של "לב", סרטים ישראליים, סרטים זרים ועוד סרטים שלא כלולים מסיבה זו או אחרת.
מפלצות נגד חייזרים
בסוף מסתבר שהסרט כן מוקרן בארץ בתלת-מימד גם בשפה האנגלית (משום מה, מישהו כאן אמר שהסרט יוקרן בגרסתו התלת-מימדית רק בעברית).
החסרון היחיד הוא שזה ללא תרגום לחלוטין – אבל יש שיגידו שזהו בעצם יתרון :-)
על פי הפרסומים באתר טיקטנט
גרסת התלת מימד האנגלית דווקא כן מלווה בכתוביות בעברית.
מה שמוזר הוא שהגרסה הזו מוקרנת רק בשני הפלאנטים, ובאף קולנוע של גלובוס. רק לטובה, אני מניח.
לא הייתי סומך על טיקטנט בנושא הזה.
מחירים מופרזים!
מסתבר שהחליטו פתאום לייקר את מחירי סרטי התלת-מימד ל-45 במקום ה-40 שקלים שהיה עד כה.
כתוצאה מכך יס פלאנט החליטו שאי אפשר להשתמש במנוי ה-movie-card שלהם עבור סרטי תלת-מימד.
לדעתי חוצפה, בעיקר בהתחשב שהם שינו on-the-fly את התקנון שלהם בשביל שזה יתאים לנוהלים החדשים.
אבל מה לעשות…
למה מה קרה, אחי?
לי בכלל לא מפריעה המילה "אחי" בשם הסרט. הפעם זה לא נראה כמו קפריזה מטומטמת של המתרגמים נוסח "יום אהבה מסוכן", אלא פשוט התאמה לישראל. נכון, "אני אוהב אותך, בנאדם" היה תרגום יותר נכון, אבל כשאני ניגש לחבר שלי אני אומר לו "מה נשמע, אחי", לא "מה נשמע, בנאדם".
או אפשר היה לתרגם במדויק:
"אני אוהב אותך, גבר" אבל אז נראה לי שאף גבר בישראל היה הולך לראות את זה.
אני חושב ש:
אני אוהב אותך, גבר
הוא יותר טבעי ויותר מדויק
ומה רע ב'אני אוהב אותך, גבר'?
תרגום מדויק לחלוטין, מילה במילה, ששומר על כל המשמעויות של המקור. לא היתה סיבה לתרגם בשום דרך אחרת – אם כי 'אני אוהב אותך, אחי' הוא לא שם נורא.
ומה רע ב'אני אוהב אותך, גבר'? רק האורך של ההברות
באנגלית זה יוצא 4 הברות בסה"כ, ואילו בעברית – אין מה לעשות – ספרתי 7 .
אבל אם תקצר מעט ותבחר "איש" במקום "גבר" – תגיע ל 5 הברות, ואז כמעט שמרת על המיקצב של השם במקור בנוסף לדיוק מילולי : "או-הב או-תך, איש"
למה שיהיה אכפת לי ממספר ההברות?
בגלל הארכנות של העברית לעומת האנגלית
תרגום של ספרות יפה למשל, נבחן גם באיכותו לשמור על המקצב הקיים בשפת המקור.
זה בודאי מופרז לבקש שזה יהיה כך גם בתרגום שמות של סרטים, בפרט שהשיקולים הם לרוב מסחריים גרידא.
צריך לשמור על מקצב בתרגום,
כשלמקצב יש חשיבות. כאן אין לזה שום משמעות.
דווקא העברית הרבה יותר מתומצתת
הגם שמכילה יותר הברות.
יש דברים שנדרש משפט שלם כדי להגיד אותם באנגלית, שבעברית אפשר במילה אחת. במיוחד כאלה שכוללים פעלים בגוף ראשון.
למשל "התהפכתי", יהיה אחלה תרגום ל"I turned" מה גם שהאחרון עוד חסר את הכיוון על מנת להיות קביל.
אני אוהב אותך גבר נשמע גיי.
באמת. גם גבר זה לא המקביל העבי לBRO. אחי זה המקביל לBRO.
אני אוהב אותך גבר נשמע גיי.
לא נראה לי שלאנשים שנותנים את הכותרת "חרמן על הזמן" אכפת מה נשמע גיי.
אז חבל שלסרט לא קוראים 'I Love You Bro'.
''אני אוהב אותך, בן-אדם''
התרגום האידאלי
''אני אוהב אותך, בן-אדם''
מי מכנה את בן שיחו "בנאדם" בארץ? זה נשמע לי הזוי.
''אני אוהב אותך, איש''
ובאופן כללי, אני נהנית מהפיכת "איש" למטבע לשון מקובלת יותר ויותר ובעד לעודד את התופעה – זה נפלא לאנשים כמוני, עם בעיות זיכרון חמורות: "שלום איש!" זה פתאום לא מעליב, זה חמוד. ימות המשיח.
אני מציע שננקוט את הגישה של חבריי ליסודי,
ונקרא לסרט "כושלאמא שך, יא בן זונה".
עם חברים כאלה...
השלם את המשפט כראות עיניך.
''אני אוהב אותך, איש'' - מוצלח, אהבתי
וופס. אני אוהב אותך בנאדם.
מה קרה לפרויאס?
איפה יוצר הסרטים האפלים והעמוקים שהביא את "העורב" (סרט הקומיקס הכי טוב בכל הזמנים למעט "האביר האפל") ו"עיר אפלה" (שהוא סרט… ובכן, אפל אבל גם מורכב, אינטליגנטי ומרגש)?
למה הוא ביים בכלל את "אני, רובוט" כמו שהוא בחר לביים אותו? ולחשוב שבהתחלה נגנבתי מזה שפרויאס הולך לעשות את הסרט.
כבר מהטריילר של "הידיעה" ראיתי את זה: שוב פרויאס מתעסק בקקי.
ואני שואל, עד מתי?
ואיך זה, בעצם, שמבמאי בעל חזון מדהים וכישרון ליצור סחיטת רגשות והזדהות כזאת עם הדמויות, פרויאס הפך לבמאי שכולו בינוניות וחוסר השראה?
לא מזמן היו שמועות על כך שהוא הולך לעשות סרט שיספר לנו את המקור של דרקולה, אני חושב שזה הולך להיות פרויקט שיחזיר את פרויאס לעשתונותיו, במידה והסרט אכן יצא לדרך.
וואלה? סרט ה''קומיקס'' הטוב ביותר?
מה עם "היסטוריה של אלימות"? "שבעה צעדים"? "אמריקן ספלנדור"?
אממ,
"היסטוריה של אלימות" פחות טוב מהעורב לדעתי (אבל באמת סרט מעולה).
"שבעה צעדים" הוא סרט שאני ממש לא אהבתי.
ואת "אמריקן ספלנדור" לא ראיתי.
זה היה רק קצה המזלג.
והמטרה היתה אחת: אתה לא צריך לצאת בהצהרות נמהרות שכאלה. לא נראה לי שיש הרבה ספק בזה ש"האביר האפל" הוא סרט "גיבורי העל" הטוב ביותר בכל הזמנים. אבל יש כל כך הרבה סרטי קומיקס מסוגים שונים ומשונים, ולא מעט מהם הם סרטים שאתה מכיר ולמרות זאת אתה לא היית מודע לכך שהם מבוססים על קומיקס, שאי אפשר באמת להחליט במקרה הזה מיהו סרט הקומיקס הגדול מכולם.
בסדר, מצטער.
אני אתנסח מחדש?
מכל הסרטים מבוססי הקומיקס שאני צפיתי בהם, "האביר האפל" מגיע למקום הראשון ואילו "העורב" למקום השני, בסולם האיכות הפרטי של ביטלג'וס.
מקווה שאזכה לאישורך.
סליחה אם הייתי קשה מדי
יש לי נטיות לעשות דברים כאלה.
מה קרה לפרויאס?
אני דווקא ממש אהבתי את "אני רובוט".
אותו הדבר כאן.
אולי זה סתם כי אני ממש אוהב סרטי אקשן עתידניים ובדיוניים. אבל לא רק.
אני מניח שכזבלון קייצי
עתיר אפקטים ואקשן, "אני, רובוט" עלול להתברר כסרט יעיל.
אני כחובב של פרויאס ואסימוב חשתי תסכול עמוק מקטעים מסוימים בסרט (אבל כן אהבתי את האקשן והאפקטים).
גילוי נאות:
לא קראתי את הספר ולא נחשפתי לעבודתו של פרואס לפני כן, לכן באתי כדף חלק.
ואם לא הבהרתי מספיק, זה בטופ 20 שלי.
(אני חייב לציין שזה ממש נוח שיש רשימה מסודרת של הסרטים המועדפים שלי בפייסבוק. הרשימה שלי מכילה 71 סרטים)
אשמח לדעת למה הבאמפ
הוא לא סיבה מספיק טובה להצלחה הגדולה של "Knowing" לעומת "נקסט"?
הרי הסיבה לבאמפ היא השפל הכלכלי- לאנשים אין כסף ולכן במקום לצאת לשאוף בידור ותרבות במקומות יקרים כמו התיאטרון או מסעדות, הם בוחרים ללכת למקום שבו את הבידור הם יקבלו מקסימום ב-8 דולר ואת האוכל בערך ב-2.
לפני שנתיים כש"נקסט" יצא, אנשים שרצו בידור עשו את זה בצורה יקרה. עכשיו אי אפשר, אז הרבה יותר אנשים הולכים לצפות בסרטים. ולכן הרבה יותר אנשים הלכו לצפות ב"knowing" שנשמע, על פניו, סרט אקשן לא רע בכלל ואסקפיזם מעולה [סרטי אקשן, מסיבה כלשהי שלא ברורה לי, הם כנראה האסקפיזם האולטימטיבי. כמה זמן Taken היה בטבלה? שנה בערך…?]
הרגע סיימתי לצפות בזה ואני חושב שזה היה טוב יותר מאשר המקור בקומיקס (וגם גרם לאי נוחות רבה יותר). עוד מישהו שצפה ורוצה לחלוק את התרשמותו?
פחות או יותר מש''א.
מצטערת על השאלה העצלנית,
אבל עם כל המקס, תלת מימד ובתי קולנוע גרועים קצת איבדתי – יס פלנט, מפלצות נגד חייזרים, זה תלת מימד, סתם תלת מימד בלי מסך ענק, באיכות נורמלית?
מצטערת על השאלה העצלנית,
זה תלת-מימד על מסך שגדול יותר ממסך ממוצע אך תתייחסי אליו כרגיל – הוא לא גדול בצורה מיוחדת.
האיכות מצוינת.
והאפשרויות הן תלת-מימד בדיבוב לעברית ותלת-מימד באנגלית בלי תרגום.
ראיתי את הסרט היום והיה ממש… נחמד.
או, תודה על התגובה הממצה לחלוטין.
אבל האמת שכבר הספקתי לראות את הסרט.
התלת מימד חביב, אבל ממש ממש לא סיפור. זה מאוד כמו דו מימד, כשרק מדי פעם מפציע משהו מגניב. מה שכן, המשקפיים באות בone size והן היו ממש גדולות עליי והרסו לי את האוזן.
האיכות של יס פלנט באמת הייתה סבבה, לא שיש לי מה להשוות, אבל בטוח לא היו שום תקלות או משהו בסגנון גלובוס.
הסרט עצמו פרווה לחלוטין.
תקלות בסגנון גלובוס
כמו סרט מתוח שלא רואים בו את התרגום ובאמצע הסרט קפיצה לטריילר של אפ?
[כן כן, חמישי שעבר גלובוס הזהב)
סורי שאני לא יכולה לעזור,
ראיתי את הסרט הזה פעם וזה משגע אותי כבר שנים.
מישהו יודע איך קוראים לו?
האריסון ברג'רסון,
http://www.imdb.com/find?s=tt&q=harrison+bergerson&x=0&y=0
האריסון ברג'רסון, שאגב, מבוסס באופן חופשי באוד על סיפור קצר מאת קורט וונגוט, מתוך הספר "ברוכים הבאים לבית הקוף". מומלץ ביותר.
עזרה בזיהוי סרט
הריסון ברג'רון עפ"י סיפור קצר של קורט וונגוט
וואו, איזה תיקו
http://www.finallyequal.com/
הרימייק של הסרט נמצא בהפקה. הרבה יותר דומה לסיפור המקורי (ובמקרה זה – זה דווקא חסרון לדעתי. למרות ההפקה הזולה של הסרט המקורי – הוא פחות מוקצן ויותר נגיש מהסיפור הקצר)
מסכים איתך.
שאר העיבודים הקולנועים לוונגוט איכזבו אותי, בגלל שלמעט האריסון ברג'רון, בכולם עשו את הטעות הקלאסית של לנסות לעקוב אחרים הספר מילה במילה.
בית מטבחיים חמש?!?!
ארוחת בוקר של אלופים?!?!?
דוקא "אמא לילה" היה נחמד..
לא ראיתי את הסרט או קראתי את הסיפור,
אז יותר לי להגיד שזה נשמע ממש, אבל ממש דבילי?
דיסטופיות טוטאליות בנוסח "אקוויליבריום" הן נחמדות לסיפורים סאטיריים קצרים, אבל לנסות לעשות מזה עולם אמין ואמיתי – זה לא נשמע כאילו זה יילך.
לא ראיתי את הסרט או קראתי את הסיפור,
את הסרט המקורי אפשר למצוא במלואו בגוגל וידאו (לאנשים שמוכנים לראות סרטים באינטרנט).
זו לא יצירת מופת אבל למיטב זכרוני יש בו כמה רגעים מרגשים (ראיתי אותו לפני הרבה שנים, כשאנשים היו רגילים להפקות זולות שכאלה, כמו "העמדה" של סטיבן קינג).
לא ראיתי את הסרט או קראתי את הסיפור(כה''ב)
אז יכול להיות שאני טועה, אבל מהיכרותי עם וונגוט סביר שלא מדובר בעולם "אמין ואמיתי", במובן של ריאליסטי, כי אם פנטסטי וכן, סאטירי.
בדיוק
זה נשמע בדיוק כמו סיפור קצר של וונגוט, אבל בתור סרט ארוך זה נשמע טפשי.
לא ראיתי את הסרט או קראתי את הסיפור,
הסיפור המקורי הוא קצר, סאטירי ומוקצן מאוד (כדרכו של וונגוט).