קח את זה כמו גבר

מאת
עידן זיירמן
– פורסם ב 14 ביוני 2008Posted in: ביקורות
שם רשמי
קח את זה כמו גבר
שם לועזי
Forgetting Sarah Marshall
בימוי
ניקולס סטולר
תסריט
ג'ייסון סיגל
שחקנים
ג'ייסון סיגל
מילה קוניס
קריסטן בל
ראסל בראנד
לדף הסרט

במקור: Forgetting Sarah Marshall
במאי: ניקולס סטולר
תסריט: ג'ייסון סיגל
שחקנים: ג'ייסון סיגל, קריסטן בל, מילה קוניס, ראסל בראנד

מדורי הרכילות (לא שאני קורא אותם, חלילה) מלאים בסיפורים על אנשים שהתפרסמו, ורגע אחרי כן נטשו את בני זוגם. שרה מרשל (קריסטן בל מ'ורוניקה מארס') ניסתה לשבור את הסטטיסטיקה, אבל במוקדם או במאוחר נאלצה להיכנע לה. בעימות עם החבר העירום והמבוהל שלה פיטר (ג'ייסון סגל, מסדרת הטלוויזיה 'איך פגשתי את אמא'), היא מבהירה לו שהגיע הזמן שכל אחד מהם ילך לדרכו.

הבעיה היא שהדרכים שלהם הולכות בכיוון די דומה. בהמלצתו של אחיו החורג ובניסיון נואש להתגבר על הכאב, נוסע פיטר להתאוורר במלון בהוואי – רק בשביל לפגוש את האקסית הטרייה שלו ביחד עם החבר הטרי-עוד-יותר שלה, אלדוס סנואו. סנואו משורבב השפתיים הוא הסולן המעצבן להחריד (והלא מבריק במיוחד) של להקת רוק מפורסמת. כיוון שמדובר במלון קטנטן, או כיוון שהסטטיסטיקות בקומדיות נוטות להיות מעוותות באופן טבעי, פיטר פוגש את שרה שוב ושוב, מתמזמזת בדרך קבע עם החבר המקועקע והבריטי שלה. כן, הוא גם בריטי. הרוס ושבור, פיטר נזקק נואשות לעזרתו של צוות המלון, בהנהגת רייצ'ל (מילה קוניס, 'מופע שנות השבעים') על מנת לנסות ולרפא את נפשו הפצועה. חוץ מזה, היפחות הבלתי פוסקות שלו כבר עולות לכולם על העצבים.

'קח את זה כמו גבר', כמו הקומדיות הקודמות של יוצריו ('בתול בן ארבעים', 'Knocked Up'), מתהלך על הקו שבין קומדיה רומנטית טיפוסית לקומדיית נעורים עמוסת סקס, אלכוהול ומילים גסות. יש בו המון בדיחות, וגם מצבים נוגעים ללב – ובעיקר אמינים.

יש בסרט בדיחות מכל הסוגים. חלקן גסות ובטעם רע במיוחד – כמו שיעור סקס שמתבצע בעזרת כלי שחמט ענקיים, ואחרות מרומזות יותר – לדוגמה, סצינה שבה אחד מעובדי המלון מביט בערימת טישו על המיטה ומנסה לברר אם מדובר ב"טישו של עצב" או "טישו של שמחה". בדיחות אחרות טריוויאליות יותר, ובהן אנו נחשפים לכשרונו של פיטר בהלחנת פסקולי מתח ("טהההההה!!!") ומנגד – המחזמר שהוא היה רוצה לכתוב.
ההומור הזה עובד די טוב, ובמהלך רוב הסרט מצאתי את עצמי מתפוצץ מצחוק, אבל אולי לא תרגישו בנוח לראות אותו עם כל המשפחה.

אלא מה, הבדיחות האלה מלוות עלילה קצת יותר בוגרת מזו שהייתם מצפים לראות בסרט שכבר בדקות הראשונות שלו מציג עירום חזיתי מלא. לא מדובר בעלילה מפתיעה במיוחד – הסרט עוקב אחרי הרבה מהחוקים השחוקים של הקומדיות הרומנטיות – אבל היא אפקטיבית כשצריך. הסיבה העיקרית לכך היא שהדמויות ב'קח את זה כמו גבר' הרבה יותר מוצלחות ואמינות מאלה של קומדיה רומנטית טיפוסית. זה נכון גם לגבי הדמויות הראשיות, שמתנהגות בצורה מאוד אמינה כזוג שנאלץ בעל כורחו להמשיך להסתובב ביחד אחרי פרידה, וגם כשזה נוגע לדמויות משניות, שמנקדות את שולי הסרט. למשל עובדי המלון השונים, שיש להם תחביבים וחיים אחרי העבודה, או זוג שהגיע לירח הדבש שלו רק כדי לגלות שסקס זה עסק הרבה יותר מסובך ממה שסיפרו לו ("היא מסובכת – כמו צופן דה וינצ'י, רק יותר קשה לפיצוח"). האמינות של הדמויות הובילה לכך שהיה לי קל יותר להתרגש ממה שקורה להן – גם אם זה מאד צפוי.

את האמינות הזאת ניתן לזקוף לזכות השחקנים של הסרט בכלל, וג'ייסון סגל בפרט. סגל, שלא רק מככב בסרט אלא גם כתב אותו, סוחב על הגב שלו את כל הסרט, עם כל התסביכים והצלקות הרגשיות שנותרו לפיטר אחרי הפרידה הקשה. גם שאר השחקנים, מהגדולים והמתוסבכים (קריסטן בל) ועד הקטנים והשטוחים (הבחור הזה שמבזיק לחמש דקות כדי ללמד את פיטר גלישה) עושים עבודה נהדרת. הם הופכים את 'קח את זה כמו גבר' ליותר מסתם קומדיה עם הומור נמוך.

לאלה שלא יצליחו לשבור את מחסום ההומור הנמוך זה לא ישנה. אם אתם נגעלים מבדיחות סקס, על כל גרסה אפשרית שלהן, סביר להניח שהעובדה שמדובר בקומדיה רגישה ובוגרת למדי לא ממש תקלט אצלכם. אבל אם אתם כמוני, סביר להניח שמאוד תיהנו מ'קח את זה כמו גבר'. הוא מצחיק, הוא מכיל דמויות מעניינות, והוא קצת יותר בוגר מקומדיית הנעורים הטיפוסית. למעשה התלונה היחידה שלי לגביו היא שחבל שבסרט שעמוס בבחורות יפהפיות, היחיד שמתפשט עד הסוף הוא ג'ייסון סגל.

תגיות: