מה המצב אחים שלי, הכל טוב?
אם שמתם לב, בשבועות
משעממים-טבלתית, אני נוטה
לכתוב הקדמות ארוכות יותר.
מה שיפה בכל העסק, זה שהוא
עובד גם לכיוון ההפוך: איזה
חוש-דוחק"ו נסתר גורם
לאמריקאים לשבועות משעממים בדיוק בפעמים בהן יש לי הרבה מה לכתוב על כל דבר שהוא לא עשרת הסרטים בטבלה.
ומכיוון שצריך להתחיל מאיפושהו, נתחיל מהקון הקרב ובא: שם כבר יש, מקום יש, יאטה – יש, קונספט – בטח ובטח שיש. סרט ראשון אמנם עדיין חסר, אבל לא נורא, נתגבר.
מה עוד? אוכל. אמנם לא הדבר הכי חשוב, אבל גם לא נושא שאפשר להתעלם ממנו. ובכן, גם רעיון לאוכל חם ומשביע יש לי, אלא שהביצוע בעייתי. ופה נצטרך שתעזרו לנו קצת: אם למישהו מכם יש פלטה חשמלית (כזו שאפשר להעמיד עליה כלי אוכל כדי שיתחממו, או סתם כדי שישמרו על החום), והוא, או היא, מוכנים להשאיל אותה למשך ערב הקון – אשמח אם תיצרו קשר (רצוי במייל).
להזכירכם, חוץ מקון, גם האוסקרים קרבים ובאים. היום סגרנו סופית את נושא הפרסים, ואמנם אני לא אגלה לכם מהם ואפילו לא ארמוז (אחרי הכל, הפסקה הזו היא סתם טיזינג כדי למרוח קצת מילים) – אבל אני רוצה רק לציין שהשנה הפרסים שווים במיוחד (לדעתי, כמובן). וחוצמזה, בשבוע הבא ממילא תתפרסם כתבת קדם-אוסקרים ותפזר את הערפל.
טוב, אין ברירה. עוברים לדו"ח הקופות השבורות עצמו. במקום הראשון השבוע, 'Cradle 2 the Grave', סרט שממשיך את קו הטאג-ליינים המינימליסטיים, ומתמצת את העלילה כולה לארבע מילים: Leader. Thief. Warrior. Father. כשחושבים על זה, זה סתם בזבוז. היו יכולים לתמצת מצוין את העלילה גם בשתי מילים – ג'ט לי, או אפילו במילה אחת: בהה.
בכל אופן, כיוון שדו"ח קופות שבורות אינו פוסטר המוגבל במקום, אני מרשה לעצמי להרחיב על העלילה: ג'ט לי הוא סוכן טיוואני היוצא בעקבות יהלומים שחורים שגנב מנהיג כנופיה (DMX, שהוא כנראה כושי. או כחול כהה. לא ברור. יש לי קצת בעיות עם הצבעים במסך. העניין הוא שבפוסטר ג'ט לי נראה יותר כהה ממנו, אז לכו תדעו). מסתבר שבאגף הסוכנים המיוחדים הטיוואניים יש מצוקת כוח אדם קלה, כיוון שג'ט לי יוצא גם בעקבות לינג (מארק דאקאסקוס, אמן קארטה וקונג פו איטלקי). לינג, שחושק ביהלומים, חוטף את בתו היקרה של DMX, שמסר את היהלומים עוד לפני כן, כדי לאפשר הכנסתם של עוד שתי דמויות משנה, ולתרום את חלקו הצנוע כנגד האבטלה הגואה במשק.
ולמה טרחתי כל כך להרחיב על העלילה? כי 'Cradle' הוא רימייק לסרט משנת 31' של פריץ לאנג בשם 'M', שעוסק במרדף אחרי רוצח-ילדים סדרתי. לא הדמיון המפליא למקור הוא זה שמטריד את המבקרים האנינים – רובם טוענים שהסרט זבלי, חלקם מרחיקים עד כדי קביעה כי השחקנים המציאו את העלילה תוך כדי צילומים. כך או כך, אני בבעיה: מצד אחד, סביר שאותם מבקרים לא שופטים את הסרט בהשוואה לז'אנר שלו – סרט מכות (והמעטים בהם שכן ביקרו את הסרט מנקודת המבט הזו הסתפקו ב"אה, בסדר כזה"). מצד שני – בפעם האחרונה שצפיתי בסרט אקשן/מכות שהמבקרים קטלו בכל פה, התברר כי אמנם היתה סיבה לקטילה ההיא.
במקומות השני והשלישי בטבלה – כוכבת עולה. אלן פומפאו, שבארץ ניתן לראות אותה ב'מייל לאור הירח' וקצת ב'תפוס אותי אם תוכל', כובשת את צמרת דו"ח הקופות. אז נכון, לא היא הסיבה שאנשים הולכים לראות את 'Old School' או את 'דרדוויל' (מקום שני ושלישי השבוע בטבלה בארה"ב, אתם עוד עוקבים?), אבל מה יש – אסור לפרגן? תיכף גם יגידו שיש לנו אינטרס לפרסם רק ביקורות שליליות.
בהעדר אתגר או תחרות, שאר הטבלה נשארה כמעט ללא שינוי, והירידות בהכנסות במשך הסופ"ש היו מזעריות בלבד – בייחוד אלו של 'שיקגו', שירד באחוזון כמעט בלתי מורגש ועקב כך דילג מעל משוכת ה-100 מיליון.
אי שם בתחתית, חבר ותיק: במקום ה-39 (ירידה של 10 שלבים לעומת השבוע שעבר), נמצא 'החתונה היוונית', עם 131,000 דולר, והכנסות כוללות של למעלה מ-240 מיליון דולר. העולם עוצר את נשימתו: האם, למרות ההכנסות הנמוכות, ישרוד 'החתונה' חודש וחצי נוספים בטבלה, ויסגור שנה תמימה על המסכים?
בשבוע הבא שמחה וצהלה: סרט חדש של ברוס וויליס! ב'דמעות השמש' ברוס חוזר לעשות את מה שהמעריצים שלו הכי אוהבים – מרטיב בנחישות את הגופיה שלו בזיעה פוטוגנית, וכל זאת כדי להציל את מוניקה בלוצ'י, שנמצאת במעבה הג'ונגל. מולו ינסו סטיב מרטין וקווין לטיפה למשוך קהל בקומדיה 'Bringing Down the House'. למה שאנשים ילכו לראות את הסרט שלהם? כי הוא עדכני ומוזכרת בו המילה "אינטרנט".
הרשימה המלאה: המספרים מייצגים את הכנסות הסרט בסוף השבוע האחרון בארה"ב, במיליוני דולרים. המספרים בסוגריים מייצגים את הכנסותיו הכוללות של הסרט עד כה.
אה-הה-רו''כ (פיהוק גדול).
הפוסטר של Tears of the sun, אגב, מזכיר באופן חשוד את ההצגה המועלה בבית-הספר בסופו של Rushmore ("המירוץ לצמרת של מקס פישר).
וזה, אגב, לא ספוילר.
אמרתי שאני עייף, נכון?
מועלית, לא מועלה.
מועילה
דווקא לא.
אין קשר לתועלת.
תגידו, יש סיכוי שהמספרים ב( ) יתחפשו למשהו יצירתי יותר בפורים?
קון קון קון
מתי יהיו פרטים על הקון?
ואני מניח שהוא יהיה בפורים, נכון?
כפי שפורסם לפני כן,
התאריך הוא יום אחרי חופשת פורים, ביום חמישי, ה-20 למרץ.
כשיהיו קצת יותר פרטים – תתפרסם יומית רלוונטית.
כפי שפורסם לפני כן,
אבל מה עם אלו שלומדים/עובדים ביום שישי?
תכינו תירוץ טוב
אפשר לעזוב יותר מוקדם, אפשר להמשיך ישר מהקון לבי"ס/עבודה (אם זה לא רחוק מדי), אפשר להבריז (לא מומלץ אם כבר עשיתם את זה לפחות שלוש פעמים השנה).
זבשל''נו.
ומה עם אלה שאמורים ללדת באותו יום?
לכל הקונים לא הצלחתי להגיע, ולא נראה לי שאשבור את המסורת דווקא הפעם.
אבל נשים אף פעם לא יולדות
בתאריך שחוזים להן. לא?
רק 6% יולדות בתאריך הצפוי.
השאר הן או לפני (בתקווה שגם אני) או אחרי (לא מוכנה לשקול את האפשרות).
את יודעת כבר מה הולך לצאת לך? בן, בת או אחר?
בן.
אחר? זה מהסקר?
התכוונתי לZאב Rווח
ומה עם אלה שאמורים ללדת באותו יום?
את כמובן יכולה לבוא לקון. היה ותלדי בזמן הקון תקבלי כניסה חינם לכל החיים וגם תוכלי לקרוא לילד קון (אם יש רון ושון אז מה רע בקון?).
נכון!
היו אמנם כאלה שהביאו תינוקות לקון, אבל לידה בזמן הקון תאפשר לך לשבור את שיא התינוק הכי צעיר שנכח בקון אי פעם. וזה לא שיא שניתן לזלזל בו.
זה גם לא כל כך שיא שאפשר לשבור...
תודה, תודה על כל ההצעות,
אבל כל אחת יותר מזעזעת מהשניה (אותי לפחות). תהנו לכם, ואל תקרינו את "תראו מי שמדבר" (מאוס כמעט כמו השאלה – עוד לא ילדת?).
סליחה אם גרמתי לזעזוע מיותר
אני מאחל לך לידה קלה ומהירה.
אה כן, שיהיה גם אח"כ קל :)
טוב נו אם אתם ממש מתעקשים אז DMX הוא זמר ראפ יותר שחור מהלילה (מה באמת? לא ידענו מיזה) אשר כנראה בהשפעת קוביית קרח החליט לעבור מניו יורק להוליווד, הרבה ילדים אר"הבים מאוד אוהבים אותו (כי הוא קשוח כזה וגם יש לו קול בס מחוספס שגורם לו להיות ממש קווול) ולכן הוא משובץ מסרטים ללא עלילה כדי שאולי הוא ימשוך קהל.
ולנימה יותר שמחה, בשעה טובה ומוצלחת חזרתי לארץ המובטחת, כך שלא תצטרכו לקרוא עוד את ההודעות שלי באנגלית (וזה גם לצערכם כי מעכשיו יקח לכם עוד כמה שניות לזהות שזה אני ולדלג על ההודעה..)
יש איזשהו זמר ראפ,
חוץ מאמינם, שהתאור הזה לא מתאים לו?
מה שהפתיע אותי ב-DMX, לפי 'בשם החוק', הוא שהוא בעצם בחור די קטן. לפי תדמית הראפר הקשוח והמורבידי ועטיפות התקליטים, היית חושב שמדובר בענק.
יש איזשהו זמר ראפ,? כן
כמעט כל הראפיסטים, מ B.I.G ז"ל ג'יי Z, נלי, נס ורב האחים. לרובם יש קול יחסית ערב ומעבר לתדמית הקולית הם עדיין מידי פעם שרים שירים "שקטים" ושירי "אהבה" בעיקר בהשוואה לDMX שבעיקר נובח
אתה לא, יש לו באמת ביצוע לשיר הזה (לא הופיע בשום אלבום שלו אלא רק באוסף או פסקול של סרט) ויש לו אפילו COVER ל AIR OF THE NIGHT של פיל קולינס באלבום הראשון שלו (תשעים ומשהו) אבל אם יצא לך לשמוע את 3 האלבומים האחרונים שלו אז חוץ מהשיר האחרון בכל אלבום שמוקדש לאלוהים, הוא נובח מקלל וכו, אבל בעיקר כל הקטע שלו זה הקול העצבני שמפחיד ילדים קטנים.
מי יודע
אולי בלילה לבד הוא קורא שייקספיר
PARTY UP השיר הכי טוב שלו לדעתי, בגלל השיר הזה למדתי לשמוע אותו ועכשיו יש לי את כל האלבומים שלו.
אלה זמרים אלה?
מה עם דרה וסנופ? ובעזרת הנשים חבורת ה"ניגריות עם קול צווחני"?
[ גם הדג נחש (קרובים רחוקים של דג אדום?) אימצו "ניגרית" צווחנית (שירי) באלבום האחרון שלהם. ]
אלה זמרים אלה?
גם להם אין את "אכויות" הקול של DMX אפשר לציין רק שהקול של ja-rul מאוד דומה ולדרה וסנופ אין קול כזה חוצמ זה שהללו לא הוציאו אלבום בשנתיים האחרונות וחוץ מזה הם כבר ברמת העל שזה אומר לפחות 3 רמות מעל השוורצים שאני ציינתי (ושלא תבין לא נכון האחרון של jay Z מכר בארה"ב בכמויות הסטריות אבל זה עדיין לא מציב אותו ברמת ההפקה וההמולה שמלווה כל דיסק של סנופ ודרה)
(ולמה אני כל כך מגן על X אני לא יודע)
בקשר לדג נחש, אני רק עכשיו חזרתי אז אני לא מעודכן לגבי הדיסק החדש שלהם, ולגבי שירי,אם זאת מי שאני חושב שזאת אז אמנם חיקוי לניגרית אבל אני מכיר דברים ישנים שלה שלא תשמע בגל"גלץ וזה דווקא נחמד מאוד (מזכירה בסיגנון שלה את EVE)
ביסטי בויז?
הוא לא מת?
ירו בו לא?
לא... זה ג'אם מאסטר ג'יי
מ-Run DMC.
לא, ממש לא
לא מזמן נרצח ג'ם מאסטר ג'יי מ-Run DMC, כנראה שהתבלבלת ביניהם.
טגידו
לא מספיק שאני צריך לתכנן נסיעות לגבעתיים כדי לראות את האוסקר כי אין לי לווין, אתם גם צריכים לנפנף לי את זה מול העיניים?
מה גבעתיים? מי אמר פה גבעתיים?
ואם כבר הזכרת לי את האוסקר – גם אני מאותגרת לווינית. אשמח לקבל הזמנות מפתות לליל האוסקר…
אותו כנ''ל.
מה קרה לבאנרים?
???
זה תיקן את עצמו. פתאום יצא לי באנר פלאש של יס.
מזל טוב, עורכים!
הסכם שלום חדש עם איימדיה?
הסכם חד פעמי, לקמפיין זה בלבד.
ירצו עוד – יפנו שוב. כל מקרה יישקל לגופו.
אוף טופיק טוטלי
טוב, כנראה שמר אדון לא יעשה זאת, אז אני אחליפו. נורא ואיום, נורא ואיום. בעיה לשונית שעלתה בראשי גרמה לתחקור של המורה שלי ללשון, דבר שהביא לתוצאה הרת האסון הבאה: אומרים כִכֵּב ולא כִכֵב עם כ' רפה. פשוט נוראי. אני לא יכול לדמיין את עצמי מקבל אוסקר על סרט שבו כִכַּבתי. נורא.
נו, בוודאי.
כיכב זה פיעל, בפיעל יש דגש בילט-אין באות השורש השנייה. לא שתשמע אף אחד אומר את הזוועה הזו.
נו, בוודאי.
צודק. וזאת בדיוק הבעיה. אף אחד לא אומר דבר שכזה. וכל אחד ואחד מאיתנו טועה לשונית. עברית דוחה שפה.
מה שמוביל באורח בלתי נמנע
למצב שבו לאף אחד מאיתנו לא אכפת אם הוא טועה.
(אתה בטוח בזה? כלומר, עד כמה אמינה המורה שלך? זה באמת נשמע נורא, ובאמת אני לא זוכר ששמעתי אי פעם מישהו משתמש בצורה ה"נכונה").
זה נכון, כבר נתקלתי בתיקון הנ''ל
ושלמקו נתן הסבר מנומק.
יש עוד
יתר על כן ובנוסף לכך יש לאמר גם ריכל (רכילות, ריכלנו וכו') באות דגושה. פשוט מחריד.
אני חושד שיש
איזשהו תיקון של האקדמיה בנושא. זה טעות ספציפית שחוזרת על עצמה יותר מדי פעמים ביותר מדי שורשים, ומכיוון שהיא תמיד בכ' אמצעית של שורש יכוליות שהאקדמיה שינתה אתזה לטובת נוחות. קרה יותר מפעם אחת. להגיד את המילים האלה נכון שובר את הרצף של הדיבור ועלול לסבך את הלשון. כבר קרו דבריםפ מעולם כשהאקדמיה יצרה יוצאי דופן מסויימים (ואל תבקשו ממני דוגמאות).
שני מילונים אומרים דווקא שלא.
רב-מילים, למשל, כותב שהצורה הדקדוקית 'כִּכֶּב' אינה בשימוש, ודווקא כן אומרים רִכֶל – הכ' רפה בניגוד לדקדוק התקני.
גם ספיר שולל מכל וכל את האפשרויות שהכ"ף דגושה.
נכון שעברית שפה נהדרת?
תודה לך!
הצורה המשונה והמעוותת הזו כמעט גרמה לי לחשוב שוב אם עברית זו באמת שפה כ"כ נפלאה כמו שאני תמיד הראשונה לומר.
ולנסיה, אבירת השפה העברית על דעת עצמה.
שני מילונים אומרים דווקא שלא.
המורה ללשון שלי יותר חכמה, ולאבא שלך יש אקנה.
אני לא אקנה ממך שום דבר.
וחוץ מזה,
מה דעתך על שני מילונים ויישות וירטואלית אחת?
http://forums.nana.co.il/showmsg.asp?id=2115329
שיטוט קצר באזור הפסים של ימד''ב גילה את הפרטים המעניינים הבאים:
– אגודת מבקרי הקולנוע בטלוויזיה האמריקנית מעניקה פרס לשחקן הדיגיטלי הטוב של השנה. הזוכה השנה היה גולום.
– אגודת מבקרי הקולנוע בטורונטו נתנה פרס מיוחד 'לסרט הטוב ביותר שלא זכה להפצה קולנועית בקנדה'. הזוכה? 'דוני דרקו'. אנחנו לא היחידים שהפסידו…
– רוב אגודות המבקרים, למרות שלא היו עליהם מגבלות אוסקר, העניקו את פרס הסרט הזר הטוב ביותר ל'ואת אמא שלך גם' ולא ל'דבר אליה'.
כל זה, ודו''חמו אין?
(לא שקרה משהו מעניין החודש. אבל בכל זאת).
דו''חמו בשבת.
לא מצאתי את היומית על הסרט (אם הייתה), ולא ראיתי הודעה אחרת בעניין (מתנצלת אם קיימת אחת כזאת), אבל רק רציתי לציין שלפחות בטריילרים שמו של הסרט בעברית הוא, תחזיקו חזק –
שעת האפס.
הליבה (כלה''לב)
היומית נמצאת כאן:
כתבה מספר 1070
________________________________________________________
…ושיהיה בהצלחה עם הטלויזיה הלילה.
יופי.
הרצתי חיפוש לThe Core, כשזה לא עבד ניסיתי לחפש את "שעת האפס", ובסוף מתברר שזה בכלל "הליבה". =/
כל כך המזל שלי.
אה, ותודה שהזכרת לי את הטלוויזיה.
(כולם הלכו לישון ורק אני ערה. לבד. בבית. אבל יש הרבה אור, ויותר מדי ספרי מתמטיקה מכדי לפחד מקלטות שרוטות).
מעניין שבסוף לא קראו לסרט
"הליבה-בה (ו-40 המדענים)" או כל אחד מהשמות האחרים שהועלו פה באתר.
בעע, אני מפחד ללכת לישון
(כן, גמני ראיתי את "הצלצול" היום), אז אני רואה פרקים של סימפסונס על המחשב. מקווה שיספיקו לי פרקים כדי להעביר את הזמן עד הזריחה
נו טוף
מה רע? כל עוד זה לא קטלני או מת מצחוק, זה בסדר. אמנם הוא לא קשור לשם המקורי של הסרט, אבל הוא קשור לסרט עצמו, ו'שעת האפס' הוא שם סביר לגמרי בעיני.
ראיתי אתמול מודעות פרסומת
לסרט החדש אדפטיישן, שכמובן זכה לתרגום היצירתי 'אדפטיישן'.
זהו, רק חשבתי שזה יעניין אתכם..
פוסטמודרניזם של נמנום אחר הצהריים
ובחלומי, הייתי דמות בסרט, ועבדתי כאיש בטחון של חנות גדולה. לא משהו שנשמע כמו מוקד משיכה לגנבים – זאת היתה, אם זכון לי נכון, חנות ממתקים. אבל ברגע שהלקוחות הסתלקו, היתה איזו אישה אחת שהתעקשה שאני אתן לה להכנס. לא הסכמתי, כמובן; ההוראות שקיבלתי היו מפורשות – אסור לי לתת לאף אחד, משום סיבה, להכנס לחנות. אחרי שהראשונה הלכה, הגיעו עוד שתי נערות, ואחריהן שני בנים, וכולם התעקשו להכנס לחנות בתירוצים (משכנעים למדי) שונים ומשונים – היה להם אישור מהמנהל, הם ייכנסו רק לרגע, דברים כאלה. אבל לאף אחד מהם לא נתתי להכנס (או יותר נכון, להשאר בפנים. היה קשה לשמור את כולם בחוץ). בסופו של דבר, אחד מהם גילה לי שמדובר בעצם במבחן שבודק את מידת כושר העמידה שלי בלחץ פסיכולוגי. שאלתי אותו – אז כמה קיבלתי בסופו של דבר? הוא עמד לומר, אבל אז בדיוק נשמעו צרחות; רצתי לבדוק מה קרה, וגיליתי שכמה מהפורצים (שעבדו כולם ביחד, כולל ה"בוחן") הצליחו להכנס כשדעתי היתה מוסחת, לקחת משהו ולברוח. עמידה בלחץ פסיכולוגי my ass!
רדפתי אחריהם החוצה. לא הצלחתי לתפוס אותם, אבל אחד מהם הפיל משהו במהלך המרדף: אקדח. זה מאוד הדאיג אותי, מכיוון שזה היה האקדח הראשון שראיתי בסרט הזה, ולא קסם לי הרעיון שאני נמצא בסרט עם אקדחים, שכן הם נוטים לירות במערכה השלישית. ניסיתי לא לשים לב לאקדח, או להחביא אותו במקום כלשהו לפני שמישהו ישים לב ששמתי לב אליו, אבל כל פעם מישהו הבחין בי. נאלצתי לקחת את האקדח איתי.
כשחזרתי לחנות היו שם כבר הרבה אנשים, כולל חבר טוב שלי, שליהג בלי הפסקה והשמיע כמה תאוריות לא מחמיאות בקשר אלי, ואיך זה שעזבתי את החנות ללא השגחה, וגם חזר כל הזמן על כך ש"יש לו חור (בלוח הזמנים) עד ארבע". תפסתי אותו לשיחה בארבע עיניים. "אתה נכנס באופן ברור מדי לקטגורית החבר-הכי-טוב שבוגד בגיבור" אמרתי לו, "אתה לא רוצה לעשות את זה. הדמויות האלה אף פעם לא גומרות את הסרט טוב". הוא הביע זלזול. "תשמע" ניסיתי להרביץ בו בינה, "יש לי אקדח! לרעים יש אקדח! ולך יש משפט חוזר על זה ש'יש לך חור'! איך אתה חושב שתגמור את הסרט הזה, הא?!"
לא הצלחתי לשכנע אותו, מכיוון שבדיוק קראו בשמי בכריזה לבוא למשרד ההנהלה (שם בלי ספק יאשימו אותי בבגידה, בחשד שאני הייתי חלק מחבורת השודדים, ואני אבלה את שאר הסרט בניסיון לטהר את שמי ). הקריאה בקריזה היתה הפעם הראשונה שבה שמעתי את שמי בסרט הזה: מונסטר בלאק. ובליבי כבר התחלתי לנסח את הביקורת הצינית לסרט: "מונסטר בלאק, בחור פשוט בעל שם תמים ולא מעורר חשד…".
ואז התעוררתי.
אני חלמתי על מירי בוהדנה
איך ידעת שזה אתה?
מניח רעפים של שנת לילה מאוחרת.
המתרגמים הדבילים של החלומות שלי בחרו לקרוא ל-Mr. Scene מר סצינהסצינה. באמת.
פוסט מודמיזם שבורים
יום שבת, 1/3/03. נונין מתעורר במיטתו ומגלה שדג ענק עומד מולו ומורה לו לצאת החוצה. הוא עוקב אחר הדג בקנאות, ומתעורר בעין החורש. כשהוא חוזר הביתה הוא מגלה שאמינם התרסק בתוך חדר השינה שלו, והוא עצמו ניצל ממות אכזרי אך ורק בגללל שעקב אחר הדג המסתורי. הדג מודיע לנונין שנותרו עוד 9 ימים לסוף העולם, ולא שוכח לציין שיש עוד 20 יום עד הקון. נונין לא כל-כך מבין איך זה מסתדר.
יום שני, 3/3/03. הדג הגדול חוזר ומפריע לנונין, הפעם במהלך דיון ארוך עם ravy על 'העולם שבפנים'. הדג מוסר לנונין קלטת, ומזכיר לו שנותר עוד שבוע לסוף העולם. נונין שולח את הקלטת בדואר נע לפראג.
יום שבת, 8/3/03. במהלך אירוע משפחתי מופיע הדג הגדול, מעניק לנונין אקדח, ומציע לו עבודה בשירות ה- CIA. נונין מנסה לזהות אם הדג נראה כמו ג'ורג' קלוני או כמו אל פצ'ינו, כדי לזהות באיזה סרט הוא נמצא. הדג נראה כמו בקלה.
יום ראשון, 9/3/03. נונין מתעורר בבוקר כשזיעה קרה ממלאת את נחיריו. "אלוהים," הוא אומר לעצמו, "אני לא מאמין. שכחתי את דוח מודמים שבורים!" הוא קם מהמיטה, עולה לבמה ומתחיל את הנאמבר שלו, "שיר ההתנצלויות הקבוע". הדג הגדול מופיע וטופח על ראשו.
יום שבת, 1/3/03. שלום חברים! חודש פברואר הסתיים ושוב הגיע הזמן לדו"ח מודמים שבורים. לצערנו, פברואר היה משמים במיוחד מהבחינה הזו, ולכן אתחיל בלדווח על כך שיש לי כאב ראש עמום בצד ימין, ושאוסף קוביות הקרח שלי נעלם מהמקרר. ובכתבות אין הרבה חדש, מה תגידו על חודש שבו יש בעשירייה הראשונה רק שני סרטים, במקומות השמיני והעשירי, ואחד מהם הוא המוביל של החודש שעבר, '8 מייל' שמרוב חוסר התנגדות ביטל (מלשון באטל) את דרכו לראש המצעד פעם שניה ברציפות. אחריו לפי הסדר שפילברג, סמית, ריקוד, ציור,
ג'ילנהאל, רוקוול, דבר אחד ושני מרגלים. מסיים את העשירייה הסרט על אירועי ה- 11 בספטמבר, 'שרה ושני המגדלים' שהצליח בחודש זה להתבסס בחגיגיות בראש טבלת התגובות של כל הזמנים, עם 600 עגול. מי מוכן להמר מה יהיה הסרט הראשון שיגיע ל- 666?
העשירייה הלא-סרטית נראית קצת כמו סרטו הידוע של מייק לי, 'שודות וסקרים'. 4 סקרים, מתוכם שלושה ברביעייה הראשונה, ובראש כמובן ה . כמה מפתיע. אגב, טריסטאן מודיע כי הוא מאוכזב מכך שלא נבחר להשתתף בסקר. אחרי הכל, מ- 8000 התמונות שבהן כבר צילמנו אותו, אפשר לעשות לפחות סרט אחד. לגבי השודות (צורת ריבוי מיוחדת של המילה 'שוד') הרי שיש לנו את השוד שביצע לוקאס בנכסי-צאן-הדן-ברזל של מעריציו, דהיינו בטרילוגיית 'מלחמת הכוכבים' המקורית, ואת שוד האוסקרים הגדול מ- Minority report, שהמועמדות היחידה שלו הייתה באותה קטגוריה כמו המועמדות היחידה של Fight Club.
תוסיפו שני דוח"קואים (שאחד מהם זכה למקומו רק בגלל אותו קרב מתמשך על העולם שבפנים) ומה קיבלתם? נכון, כלום. חודש עייף ועצוב שאפשר היה למחוק אותו בקלות אילו היה לנו מוחק-זמן מספיק מתוחכם (שלמקו, באמת, כמה זמן אני כבר מנדנד לך שתשיג לנו את הדגם החדש?)
אבל אל תדאגו, אחים שלי. מרץ מצלצל טוב, והעתיד נשמע בלונדיני, קצת כמו שערו של הראפר המעצבן המתרסק ברגע זה דרך תקרת חדר השינה שלי… הו… הצילו!!
לינקים פרום דה גרייב:
סרטים – חודש פברואר:
http://fisheye.alon.wox.org/ie/cgi-bin/stats.pl?month=20030301&ref=20030201&top=10&cat=1+2+3
כללי – חודש פברואר:
http://fisheye.alon.wox.org/ie/cgi-bin/stats.pl?month=200303&ref=200302
פוסטמודרניזם:
כתבה מספר 982
דג גדול:
http://www.scottsseafood.net/
כתבה מספר 925
[לדן ברזל: אני מקווה מאוד שלא צפית בקלטת]
נפלא.
תזכור: זה אולי נראה כמו הרבה זמן,
אבל בסוף לא תשים לב שהוא עבר.
אה, וLOL היסטרי כבר אמרתי?
נא לא למחוק את פברואר.
מבחינת תגובות פברואר אולי היה חלש, אבל מבחינת מספר המבקרים באתר, זה היה החודש הטוב ביותר שהיה לנו אי פעם – והכל, כמובן, בזכות צמדי הכפילים ששוטטו ברחבי האינטרנט והגיעו עד לקיציס. בעקיפין, זה גרם לשבירת שיא נוסף – סקר הנעימות הפך לסקר עם הכי הרבה מצביעים.
בסדר, לא אמחק.
אבל השאלה היא האם מתוך הגל הזה של מבקרים היו כמה שנשארו והפכו לקוראים קבועים או אפילו למגיבים? אתם יודעים מה, בואו נהפוך את זה לאתגר: אם את/ה הגעת לאתר בעקבות עניין הכפילים וכעת גולש בו (יחסית) בקביעות, אנא הגב/הגיבי להודעה זו (אפשר גם באופן אנונימי).
הסטטיסטיקות אומרות שיש כאלה.
תהיה קטנה עד בינונית
למה זה בעצם חשוב שיהיו יותר גולשים באתר? ככל הידוע לי האתר לא מתפרנס מפרסומות (האתר מתפרנס בכלל? ואם כן – האם זה קשור לעסקאות מפוקפקות בדרום אפריקה?). האם גלישה מוגברת של אנשים לא יוצרת עומס מיותר והמעצבן של תגובות סמני קריאה והצהרות בומבסטיות (שלא לומר – לגולאס לא הומו!!)?
תשובה קטנה עד בינונית
נניח שיש לך אתר משלך. אתר שאת משקיעה בו זמן, מאמצים, ואפילו כסף. לשם הדיון, אתר ללא כוונת רווח.
האם זה לא יהיה האינטרס שלך שכמה שיותר אנשים יצפו בו? זה לא יגרום לך סיפוק לדעת שיש יותר קוראים?
כן
http://corky.net/~dorimani
יש עוד הוברט הוברט! מגניב!
מה??? מעריצים?
רק כמה רבבות.
יי!
בהנחה שזה לא היה בציניות, עשית לי את היום.
אין לי מושג מי זה הוברט...
(והאמת זה גם לא ממש משנה) אבל אם אתה שותף להקמתו ותחזוקו של האתר, אני חייב להביע חיזוק חיובי! :)
אומנם בינתיים רק בדקתי את האתר המשני (של האסטמה) אבל אם מרבית האתר דומה אך במעט, עלו והצליחו! (לא בציניות)
ומשהו קטן בקשר, מאיפה התמונות לסיפורי האסטמה?
הוברט!!!
פרי כפיי הוברט מופיע באתר הראשי
http://corky.net/~dorimani
תחת קטגוריית קומיקס.
את התמונות לסיפורי האסטמה סיפר לי אמיר שהוא לוקח מכל מיני טיפשות מחו"ל שהוא מדבר איתן במירק ושולחות לו תמונות, למרות שנמצאה לא מזמן הוכחה שלפחות את אחת התמונות הוא לקח מאיזה אתר הכרויות סטייל קופידון.
תודה!
עכשיו אני יכול לישון בשקט…
אה, זה פשוט.
אנחנו שואפים להשתלט על העולם.
לא, באמת.
המטרה שלנו (שלי, לפחות) היא לא רק להוות אלטרנטיבה לביקורות הרגילות, אלא גם להפוך למותג מוכר (זה לא נשמע טוב כשאני מנסחת את זה ככה), עד שאם אנשים יגידו "ביקורות קולנוע", המקום הראשון שהם יחפשו אותן יהיה 'עין הדג'. בשביל זה האתר צריך להתנהל בצורה מקצועית ככל האפשר. למשל, אם פעם מפיצי הסרטים לא שמו עלינו, כיום הם שולחים לנו קומוניקטים באופן קבוע, ומדי פעם זורקים לנו עצם בדמות איזו הקרנת עיתונאים.
בין השאר, זו היתה הסיבה שהכנסנו את לוח בתי הקולנוע. הסטטיסטיקות הנוכחיות אומרות שהגולשים לא עושים בו שימוש מאסיבי במיוחד – בטח לא שימוש שמצדיק את ההשקעה שלנו בו. mind you, שלושה ימי הקלדת זמני סרטים (לא רצוף. נטו זה מסתכם "רק" בחצי יום עבודה לחוץ שלי ושל רד) זה משהו שהייתי יכולה להסתדר בלעדיו. אבל מה, אתר ללא לוח בתי קולנוע הוא לא מספיק רציני, הוא לא משהו שנחשב בליגה של הגדולים.
עכשיו, אם תסתכלי למעלה, יש שם באנרים של "יס". לא שמנו אותם שם מתוך טוב לב (בטח שלא בתדירות הזו). אז אמנם אנחנו לא מקבלים עליהם הרבה, בטח שלא את המחיר שהם שווים, אבל זו התחלה, שתאפשר לנו לבוא למפרסמים ולהגיד להם שהנה, "יס" פרסמו אצלנו, אז למה לא הם. ואז, לא רק שנוכל סופסוף לכסות באופן שוטף את מחיר הסרבר ואת ההוצאות השוטפות, נוכל גם לשלם לכותבים (בהתחלה לא הרבה, אבל בהמשך – מי יודע?).
ועוד משהו:
בתחרות האוסקרים של השנה שעברה קיבלו הגולשים דוידים מתנת 'לייזר קלאב'. השנה 'ענק הוידאו' תרמו מנויים לסרטים. אם הם לא היו סבורים שגולשים אצלנו מספיק אנשים כדי לכסות את ההשקעה שלהם (דהיינו: מספיק אנשים שיקראו שהפרסים ניתנו על ידם, או במילים אחרות – פרסום) – הם היו עונים לטלפון שלנו ב"כן, כן, למה מי אתם?". אבל עובדה שכשפנינו אליהם, התברר שהם שמעו כבר את השם שלנו. וזה אומר משהו. משהו טוב, אפילו.
פיש איי אימפריה!!!
לשלם לכותבים? גוועלד!
טגידו, אתם אפילו לא טיפונת פוחדים מהסתאבות? כלומר, באמת יופי לכוון שאיפות גבוה, אבל יש יותר מחשש סביר שברגע שתתחילו לשלם לאנשים על ביקורות תצמיחו פה דור חדש של שניצקליינים. אנשים שילכו לסרטים רק כי הם יודעים שישלמו להם אחר כך ולכן מוותרים מראש על ניסיון להנות. אנשים שינסו, אפילו באופן תת מודע, "להתנקם" בסרט שהם לא אהבו על ידי כתיבת ביקורת קוטלת לדג או שיחליטו (בהעדר מילה טובה יותר) להתפלצן ולמלא את הביקורת באינספור מילים גבוהות, רק על מנת להרגיש שהם הרוויחו את כספם ביושר. שלא לדבר על אלו שימרחו ביקורות על כמה שיותר מילים כדי להרוויח יותר (זאת כמובן בהנחה שיוחל נוהג של תשלום פר מילה).
עין הדג לא הוקם מראש על מנת להוות אלטרנטיבה לכל התופעה הזו?
אני יודע שאני בונה כאן מגדלים באוויר, ושגם אם הרעיון יתממש ביום מן הימים התשלום יהיה יותר עניין של עידוד כותבים מאשר פרנסה, אבל פשוט מציק לי לראות את עין הדג מאבד ככה מיחודו. יא! אני באמת נוסטלגיקן בלתי נלאה!
מילה בסלע.
הוא אכן שפן סלע.
לשלם לכותבים? גוועלד! (כה''ב)
לא רק זה, כבר לא תהיה התגוננות מתאימה נגד מגיבים חד-פעמיים שיכתבו "משלמים לכם כדי שתכתבו על סרטים…"
אל תהיה כזה פסימי.
אם בכלל נגיע למצב כזה (של אפשרות לתגמל כותבים), התשלום ייעשה רק על הביקורות שיתפרסמו ולא על כל אחת שנשלחה. כמו כן, מריחת מילים לא תעזור, כי ממילא אנחנו חותכים לפעמים קטעים ועורכים את הביקורת, כך שאם לספור לפי מילים – אז רק לפי הגרסה הסופית שבאתר ואני לא בטוחה שצריך לפי מילים ולא לפי מספר הביקורות של הכותב. אבל עוד חזון למועד.
תראה, בכל זאת, אנשים הולכים לסרטים מרצונם, משלמים על זה הרבה כסף, אז ברור שלא נוכל להחזיר להם את מחיר הכרטיס (לפחות לא בהתחלה. כדי להגיע לזה מבחינה כספית נצטרך למכור את כל שטח הפרסום שלנו בכל שבוע, ובמחיר מלא, וגם זה מתבסס לא על חישוב ההיטים הנוכחי אלא על היטים עתידיים), אבל כדאי לשאוף לזה.
אין גבול לפסימיות
אני כן חושב שהשפן צודק, למרות שאני אשמח מאוד לשמוע שהאתר מתחזק את עצמו, ברגע שהכותבים יתוגמלו מעבר לפרסום שמם (או הנצחתם על דפי הHTML), אני חושב שהאתר יתמלא באנשים שישמעו על האתר במובן של "מקבלים שם כסף על לכתוב ביקורות קולנוע" ואל לנו לשכוח שהאתר הזה הוא בעצם לאנשים שלא סובלים ביקורות קולנוע
ושוב, מילה בסלע.
מסחור יסלק את ההתלהבות.
תיגמול יכול להיעשות גם בלי מסחור.
הייתי רוצה להאמין
אבל ההסטוריה מדברת נגדכם. במוקדם או במאוחר התשלום יפסיק להיות צ'ופר ויהפוך להיות האנטרקציה של האתר (אפשר לכתוב על זה חמשיר).
עד כמה שהייתי שמח לראות את עין הדג ממציאים שיטה לעקוף את המכשול הזה, אני באמת חושב שאתם צריכם לשקול שוב אם *באמת* מפריע לכם לשמור את הכסף לעצמכם. מקסימום, תמיד אפשר לתרום אותו לאיזו קרן למען אתרי קולנוע אנטי ממסדיים.
הדיון הזה משעשע אותי
בהיותו דיון/ויכוח רציני מאוד (וחשוב) על משהו תיאורטי כרגע, שיהיה רלוונטי אולי אי שם בעתיד.
בכל מקרה, כן, הייתי שמחה מאוד אם האתר יהפוך בשלב כלשהו למקצוע שלי, ויהיה אפשר להשתכר ממנו. אבל גם עוד הרבה אנשים אחרים משקיעים בו ממרצם, ויש דבר כזה שנקרא "הגינות".
להשתכר מהאתר?
יש קבוצות תמיכה לעין-דגהוליסטים?
אם לא, צריך שתהיה.
לא, אבל יש להם אתר תמיכה.
וגם אתר מעריצים.
וגם יד.
טוב, זה בטח ברור, אבל..
אם זה מעודד, לפחות אצלנו אתם מהווים מותג. מצד שני, בהתחשב בזה שרוב חברי מנסים להתרחק ממותגים, אני לא בטוחה שמה שאמרתי הוא מחמאה. המלצה חמה כדי להשאר בצד הבטוח – אל תעסיקו ילדים במזרח הרחוק.
מצד שני – ילדים במזרח הרחוק יעלו הרבה פחות כסף בתור מבקרי סרטים, אז אולי..
מצד שלישי אפשר להעסיק אותם בתור מתרגמים
שעועית שם, עשינו את זה.
בסדר, לא נמחוק את פברואר.
אבל את אוגוסט, מותר למחוק? ולהחליף אותו במשהו, נגיד, יותר מעניין ופחות חם?
בהחלט מותר.
זאת אומרת, אם אתה רוצה שאני אתחיל לשיר לך מתחת לחלון על כך שפתאום אין לי יומולדת.
נו, בשביל זה יש מאי ב'.