מלחמת הכוכבים, פרק 6: שובו של האדי
זוכרים את אדי מרפי? אם יש בין הקוראים אנשים בני פחות משלוש (אי אפשר לדעת. ילדים היום נורא מוכשרים), יש סיכוי שאתם אפילו לא יודעים מי זה. אז רק כדי להזכיר למי שלא ידע או שכח: אדי מרפי הוא אחד הכוכבים הקופתיים בהיסטוריה. סכום ההכנסות של כל הסרטים (הרבים) שהשתתף בהם, בארה"ב בלבד, הוא 3 מיליארד דולר. במשך הרבה שנים הוא היה אחד האנשים הבודדים שעצם אזכור שמו בהקשר של סרט הבטיח לו הכנסות מכובדות מאוד. אבל אף אחד לא יכול להישאר ענק לנצח, וגם אדי גילה בשלב מסוים שהוא כבר לא מצליח כמו פעם. הוא השתתף בסדרה של סרטים לא מצליחים במיוחד, כולל אחד שעליו נטען שהוא הסרט הכושל ביותר אי פעם ('פלוטו נאש'). בתגובה, אדי מרפי נעלם. במשך שלוש השנים האחרונות לא ראיתם אותו בשום מקום, אם כי קולו עדיין נשמע (החמור מ'שרק'). היה אפשר לחשוב שהוא פרש.
ולא כך. אדי מרפי התקמבק השנה בשתי חזיתות: הוא מופיע ב'נערות החלומות', בתפקיד דרמטי(!) שעליו הוא מועמד לאוסקר(!!), ואומרים שהוא אפילו עשוי לזכות בו(!!!). אבל כדי שאף אחד לא יטעה ויחשוב שהמרפי החדש כבר לא מצחיק, יצא גם 'נורביט', הסרט שעלול לעלות למרפי באוסקר. ככה זה, כשמשהו בסיכויים שלך לאוסקר יכול להשתבש, הוא תמיד ישתבש. יש חוק כזה, אתם יודעים.
'נורביט' עוסק באולטרה-חנון תמים וחביב (אדי מרפי), המאורס לאישה שמנה, שתלטנית ומגעילה (אדי מרפי). ויש עוד תפקיד בסרט שאותו משחק אדי מרפי. יאפ, זה אחד מהסרטים האלה שבהם אדי מרפי משחק את רוב התפקידים, וזה גם אחד מהסרטים האלה על קומיקאים גברים שמחופשים לנשים שמנות. בשנה שעברה, אחרי 'ביג מאמא 2' ו'המפגש המשפחתי של מדאה', טענתי שזה עומד להיות טרנד חם. זאת היתה בדיחה אז, אבל עכשיו זה כבר לא. "סרטים עם קומיקאים שחורים מחופשים לנשים שמנות" הוא עכשיו ז'אנר בפני עצמו, ולמרבה הזוועה, ז'אנר מצליח מאוד. 'נורביט' הכניס השבוע 33 מיליון דולר – המקום הראשון של השבוע, בקלות, וגם הפתיחה הגדולה ביותר מתחילת השנה, והפתיחה הטובה ביותר לסרט של אדי מרפי מאז שנת 2000. מתברר שכל מה שהמעריצים היו צריכים זה קצת להתגעגע.
מבקרים לא ממש משתגעים על קומדיות גברים-מחופשים-לשמנות. ו'נורביט', כמו רובם המוחלט של הסרטים שיצאו בחודש וחצי האחרונים, זוכה לבוז גורף מצידם. את תואר הקטילה השנונה של השבוע מקבל סם אדאמס מהלוס אנג'לס טיימס: "מגיע למרפי פרס על הקורבן שלקח על עצמו כשהחליט לבצע בסרט שלושה תפקידים, ובכך חסך משני שחקנים אחרים כתם שחור מכוער ברזומה שלהם".
עוד דבר שמבקרים לא משתגעים עליו הוא המשכים מיותרים, בעיקר לסדרות שכבר מיצו את עצמן. כזה הוא הסרט הנוסף שיצא השבוע: 'Hannibal Rising' (בתרגום לא רשמי: 'עלייתו של חניבעל'). הסרט הזה מצטרף לטרנד אופנתי נוסף – פריקוולים שמספרים על תחילת דרכם של דמויות מוכרות. אז אחרי 'באטמן מתחיל' ו'בונד מתחיל', אנחנו מקבלים עכשיו 'חניבעל מתחיל לאכול לאנשים את הכבד', שמספר על איך הקניבל החביב היה כשהוא היה צעיר. הבעיה העיקרית עם הסרט היא שכשחניבעל היה צעיר הוא לא היה אנתוני הופקינס; בסרט מגלם אותו שחקן צרפתי כמעט אלמוני בשם גספר אוליאל ('שנים של אירוסין'). וחניבעל בלי הופקינס זה ממש לא אותו דבר. בעיה נוספת היא שהסרט הוא – שוב, על פי הסכמה ביקורתית גורפת – גרוע. גם מפיצי הסרט כנראה שמו לב לזה, ולעומת סרטי חניבעל הקודמים, שפורסמו רק קצת פחות מביאת המשיח, 'עלייתו של חניבעל' יצא כמעט בסוד, ועדיין לא בטוח שהוא יגיע לארץ. כתוצאה מכל זה הוא הכניס 13.3 מיליון דולר, סכום עלוב ביותר ביחס ל-58 מיליון שעשה 'חניבעל' בסוף השבוע הראשון שלו, או אפילו ל-36 המיליון של 'דרקון אדום'. הסאגה של חניבעל כנראה מסתיימת כאן.
ביתר הטבלה לא קרה שום דבר מפתיע: 'The Messengers', שזכה מההפקר במקום הראשון בשבוע שעבר, עשה מה שכל סרט אימה עושה, הידרדר ב-50% וירד למקום הרביעי; הקומדיה 'Because I Said So' החזיקה מעמד טוב יותר ונשארה במקום השלישי. 'לילה מוטרף במוזיאון' הבלתי נלאה, עם עוד ירידה זעומה של 10%, חוגג שבוע שמיני בחמישיה המובילה. וסרטי האוסקר, 'המלכה' ו'המבוך של פאן' משיגים ירידות קטנות עוד יותר.
בשבוע הבא אני לא יכול להבטיח סרטים טובים יותר, אבל מה שבטוח זה שיהיה צפוף ומעניין הרבה יותר. ביום רביעי, חג האהבה, יוצאים הקומדיה הרומנטית 'מילים ולחן' והסרט השנתי של טיילר פרי; ביום שישי מצטרפים אליהם ניקולס קייג' בסרט הקומיקס 'Ghost Rider', המותחן הפוליטי 'Breach' והפנטזיה לילדים 'Bridge to Terabithia'.
הרשימה המלאה: המספרים מייצגים את הכנסותיו של הסרט במהלך שלושת ימי סוף השבוע (שישי-ראשון) בארה"ב, במיליוני דולרים. המספרים בסוגריים מייצגים את הכנסותיו הכוללות של הסרט עד היום, במיליוני דולרים.
מאיזה סרט הודי לקוחה התמונה בראש העמוד?
סאב-טקסט:
רציתי לשחק גם את העץ, אבל לא נתנו לי. גזענים.
סאב-טקסט:
אדי מרפי מתכנן ללבוש ורוד באוסקר
''גזענים'' צ''ל ''זה בטח בגלל הגזע''.
סאב-טקסט:
איך אתה יכול להסתכל לעצמך בעיניים?
סאב-טקסט:
"איכס! אני נראה ממש זוועה בתור אישה שמנה!"
סאב-טקסט:
"צ'מע אדי, אני לא רוצ?ה שתפגע לי בסיכויים לאוסקר – אז מצאתי לך עיסוק: תחזיק את זה בינתיים עד שאחזור, טוב מותק?"
מאיזה סרט הודי לקוחה התמונה בראש העמוד?
זה מסאות'פארק, דה =) , אבל לא מהסרט
מאיזה סרט הודי לקוחה התמונה בראש העמוד?
אה אופס, התכוונתי לתמונה שביומית.. =)
טעות שלי.
כמו שטענתי מההתחלה
אין חניבעל בלי הופקינס, והם טיפשים שהם בכלל חשבו לנסות.
ולא, העובדה שזה סרט "פלאשבקים" היא לא תירוץ, כי יכלו לשלב בזה גם קטעים מההווה ולהראות איך העבר מתקשר אליהם. זה גם היה התכנון לסרט של מגנטו באקסמן, ששם כן משכילים להבין שמגנטו בלי איאן מקקלן זה לא אותו דבר.
אפרופו קומיקאים שחורים בתחפושת של אישה שמנה
היום בבוקר, הדלקתי טלויזיה וראיתי שיש ב-HOT Fun את "יומנה של אישה שחורה זועמת". ראיתי בערך חצי שעה לפני שנשברתי. אני לא ממש מבין למה גבר שלבוש כמו זקנה עצבנית שמסיתה לפשע ומאמינה שאפשר לפתור כל בעיה באיום בעזרת אקדח, מצחיק מישהו. אם כבר, זה היה מסמך חברתי מדאיג על התדרדרות אמריקה למצב בו אישה נזרקת מביתה בחוסר כל ואין לה ידידים מלבד סבתה המלאה קלישאות. אם לא הייתי רואה אף קומדית שחורים בחיי, אולי הייתי לפחות מופתע, אבל משפטים כמו "I know Whoop Your Ass", רחוקים מלהיות פסגת המקוריות.
מישהו ראה ויכול להרגיע אותי שבהמשך, הסרט לפחות מתחיל להזכיר קומדיה? שהמעצמה החזקה בעולם אחרי סין וקולומביה, לא באמת מורכבת ברובה מאנשים שנפנוף אקדח בכל הזדמנות נראה להם כמו בדיחה מוצלחת.
החזקת כ-20 דקות יותר ממני
Gee, מעניין מה קורה בסיקוול.
לני
השבוע ראיתי לראשונה בחיי את הסרט "לני" של בוב פוסי על הקומיקאי לני ברוס.
דבר ראשון מדובר בסרט מצויין שמבויים נהדר ולא משעמם בשום שלב (דבר לא קל בביוגרפיה). אבל לא זאת הסיבה שהיה לי חשוב לכתוב עליו.
הסיבה היא המשחק של דאסטין הופמן בסרט. הופמן תמיד היה ידוע כאחד השחקנים הגדולים ובצדק, אבל עדיין הייתי אחוז תדהמה בסוף הסרט. מעולם לא ראיתי תצוגת משחק טובה יותר של שחקן כלשהוא.
אם עד היום חשבתי ששאלות מסוג "מי השחקן הכי טוב" הן כאלו ללא תשובה, הרי שכעת יש לי תשובה ברורה ומוחלטת.
אז למי שלא ראה מומלץ ביותר (אפשר לתפוס אותו מידי פעם בMGM). ואגב הופמן לא זכה על התפקיד באוסקר ונדמה לי שאפילו לא היה מועמד (מה שמחזק את דעתי שהאוסקר הוא לא מדד לכלום).
לני
הסיבה הבסיסית לזה שהוא לא זכה היא שב-1974-5 לני ברוס, התופעה והסרט, עדיין היו שנויים מאוד במחלוקת, בלשון המעטה. עצם זה שלסרט היו 5 מועמדויות, לרבות זו של הופמן, זה הישג נאה. מכיוון שהתחרות באותה שנה היתה מול 'הסנדק 2', 'צ'ינהטאון' ו'השיחה', גם לא היתה בעיה גדולה להסתפק בלהשאיר אותו מועמד בלבד.
ומה יותר אנטיתזה ל'לני' מאשר להעניק את הפרס לשחקן ששמו זרח מפרחוני בסרט כה "אוהב-אדם" ו"מחמם-לב" כמו 'הארי וטונטו'?
!א-ט! יש טריילר ל-Bee Movie
אני בטוח שכשגריג כתב את Peer Gynt הוא לא האמין שהשימוש העיקרי במוזיקה ממנה יהיה לפרסומות של סרטים.
http://movies.yahoo.com/feature/beemovie.html
וגם כמה קליפים חדשים מ-300
http://movies.aol.com/movie/300/23446/trailer
שימו לב שהקליפים מיועדים לצפיה רק לגולשים מארה"ב, ו-aol משתמשים בשיטה מאוד מתוחכמת לבדוק את זה – לפי ה-Time Zone המוגדר במחשב שלכם.
אם רק היתה אפשרות לשנות את ההגדרות האלה בשלושה קליקים, אנשים מכל העולם היו יכולים לצפות בהם.
לעזאזל איתך, AOL. לעזאזל איתך ועם החומות המבוצרות שלך!
אבל אני *לא רוצה* לראות עוד קליפים מ-300
גם ככה הטריילרים של הסרט היו טובים מדי, כך שאת השלישי אני כבר יודע בעל פה. עוד קטעים, וכבר לא יישאר מה לראות בסרט עצמו.
וגם כמה קליפים חדשים מ-300
האה… אז יש יתרון *כלשהו* לזה שאני בקנדה… גם כן נחמה…
ביקורות ראשונות מברלין על 300
http://www.cinematical.com/2007/02/14/berlinale-review-300/
השורה האחרונה מומלצת במיוחד:
חוששני שאדם הקדים אותך.
כתבה מספר 3669
(באמת צריך למצוא איזו דרך להבליט יותר את התגובות החדשות לסקרים ישנים)
אני דורש את 15 השניות שבזבזתי על קריאת ההודעה שלך בחזרה!
נו, מה אתם יודעים, מסתבר שלא רק אני קורא את 'סינמהסקופ'.
את 15 השניות שלך אני מניח שתוכל לקבל מיאיר רווה.
נו, מה אתה יודע: אני מקבל את החדשות שלי מפישאיי, לא סינמסקופ.
(במלים אחרות, רד כבר קישר למשהו אחר שאותו בחור כתב, אני רק קישרתי ללינק שהוא הוסיף אח"כ).
אין לי דרך לצאת מזה טוב, הא?
[הקורא מוזמן להוסיף פה תגובה משעשעת ולחייך לעצמו בסיפוק]
ובינתיים
ביקורת הפוכה לחלוטין:
http://uk.movies.ign.com/articles/763/763580p1.html
הו, תודה לאל.
חבל רק שהוא מתלהב עד כדי כך – נדמה לי שעודף טוסטסטרון פגע ביכולות השיפוט שלו.
("and in so doing he may have sealed his own fate as a possible redeemer of modern moviemaking", נו באמת)
והנה משהו קצת יותר מאוזן:
http://www.hollywoodreporter.com/hr/film/reviews/article_display.jsp?&rid=8813
בגדול: סבבה של סרט, למרות סיפור ודמויות קצת קלושים.
בקיצור
או שיהיה ממש טוב, או שיהיה ממש רע, או שיהיה משהו באמצע. טוב שיש ביקורות בעולם, אחרת לא היינו יודעים למה לצפות.
אתה נשמע כמו מישהו שלא ממש סובל ביקורות קולנוע.
אני מכירה אתר בשביל אנשים כמוך.
ועוד משהו שמבהיר קצת את המצב
http://daily.greencine.com/archives/003267.html#more
ואגב, פוסט אחד אחר כך, גרין-סין מדווח גם על 'בופור':
http://daily.greencine.com/archives/003268.html#more
זה גורם ל-''300'' להשמע כמו סרט שממש מסוכן לצפות בו בקולנוע.
הצופים מתחילים ללכת בו מכות (בהשראת המתרחש על המסך?)
הם גם מתפשטים עד לתחתונים וצועקים ''!Spartans''?
רק אם יושבים באולם פרסים.
ועוד 'הופרדו בלידתם':
והפעם, ולדימיר איליץ' דיקפריו:
http://englishrussia.com/?p=653#more-653
רעיון מצוין לפרויקט הבא של סקורסזה
עוד הוכחה לכך שלנין מעולם לא מת
תמיד ידעתי את זה. עכשיו אני צריך להחליט באיזו דרך יותר טוב לחסל את דיקפריו.
איך אתם חושבים, אדם יכול לחיות בלי שלפוחית שתן?
אני מבקש, הקומיקס השני שקראתי בחיי היה על לנין. קצת כבוד.
טיזר ל''אושן 13'':
http://www.apple.com/trailers/wb/oceans13/teaser/
עד כמה שהרעיון נשמע רע, עכשיו הוא פשוט נהיה יותר גרוע.
זה ממש ישן
כתבה מספר 3653
שיט...
הדגיסטים שוב על המפה.
http://vgames.co.il/smile.vgames.WEB/site/comics.aspx?ComicsID=231
אר
מה הקשר אלינו?
הבנתי
זה הקומיקס הקודם שבו אנחנו מוזכרים:
http://vgames.co.il/smile.vgames.WEB/site/comics.aspx?ComicsID=230
(אגב, יש משמעות נסתרת למונח "כנף סרעפת"?)
תחזור סטריפ אחורה.
(והחבר'ה האלה בכלל לא רעים…)
אני זוכר להם לטובה את זה:
http://vgames.co.il/smile.vgames.WEB/site/comics.aspx?ComicsID=105
זה היה אחלה.
אבל איך נותנים לינק ישירות לעמ' שרוצים?
כמו שניתן להבין, אני לא הצלחתי…
משנים ידנית את המספר בחלון הכתובת.
למה הוא לא משתנה בעצמו כשלוחצים על "הקודם" ו"הבא" – זה כבר מסתורין.
גם אני!
(מלפני שתי שניות בערך… אני אי שם ב-2005, אך מתקדמת בהתמדה לעבר ההווה)
כמובן, קל לקנות אותי בצורה כזו.
נחמד.
יש שם גם התייחסות ל-Guild Wars באיזשהו שלב?
סלבוי ז'יזאק, יקיר האתר, יוצא בהצהרה נועזת:
סדרת הטלוויזיה "24" היא ממשיכת דרכו של הימלר!
לא, בכל הרצינות:
http://www.guardian.co.uk/comment/story/0,3604,1682760,00.html
זה בסדר,
ז'יז'ק הוא ממשיך דרכם של לנין וסטאלין!
http://www.tchelet.org.il/magazine/magazine.asp?id=41
אני קובע פלישה של ג'ק באואר לבית של ז'יז'ק ב-22 ביוני שנה זו.
אני חושש מאוד שאם ברצונך להעליב את האיש, תצטרך לנסות משהו אחר.
את הלינק הוצאתי מבלוג המתהדר בכותרת "Leninology".
(יאמר למען הפרוטוקול כי במאמר של ז'יז'ק דווקא יש כמה נקודות טובות מאוד שאני די מסכים איתן. אבל כולנו יודעים איך צריך להתייחס למי שמגייס את הנאצים לענייניו).
תמיד תהיתי אם למישהו יש תשובה לשאלה הזאת...
אז ככה: היש למישהו שמץ של מושג מדוע אף פעם לא שמו את סרטי ספיידרמן ב-yes?
איך זה יכול להיות שב"הוט" שמו אותו וב"יס" אף פעם לא?
כי ליס אין זכויות על סרטי קולומביה כנראה.
הרבה מאד סרטים של החבר'ה נמצאים מחוץ ליס.
שאלה קטנה ולא מחייבת
ראיתי לאחרונה את זכרון גורלי ובסופו מוזכר השם גארי אולדמן
את מי הוא משחק שם?
אף אחד.
גארי גולדמן (ולא אולדמן) הוא אחד התסריטאים של הסרט. אגב, הוא השתתף גם בכתיבת 'Next', גם הוא סרט מד"ב המבוסס על פיליפ ק. דיק, שאמור לצאת באפריל הקרוב.
תודה רבה
זה חירפן אותי הרבה זמן, כי בדר"כ אני מזהה די טוב שחקנים.
שחקן אחר שניסיתי נואשות לזהות היה דייוי ג'ונס.
עד שגיליתי (מהאתר הזה, כמדומני) את האמת לגביו
וחוץ מזה, איך הסרט?
לא, ברצינות. הוא לגמרי סתמי, בגלל היעדר מימד הריח, או לא?
כי קראתי את הספר ואהבתי אותו, וכששמעתי שיוצא הסרט, חשבתי בערך מה שאמרת כאן. אולי רק יותר בקיצור, משהו כמו: "זה יהיה סרט בעייתי. לסרטים אין ריח".
ואאז"נ, היו בעבר טכנולוגיות פרימיטיביות לפיזור ריחות בקולנוע (גירוד מדבקות או משהו כזה), וגם היום מנסים כל הזמן למצוא דרכים יותר מתוחכמות לעשות את זה – לסנתז ריחות ולשלוט בהם, כך שניתן יהיה לשחרר אותם, בהתאם למהלך הסרט בקולנוע.
אם הטכנולוגיה הזו תבשיל יום אחד, 'הבושם' יהיה מועמד בולט לרימייק, "הפעם כולל ריחות".
עכשיו אני אשוויץ קצת
כששאלתי את טום טיקוור אם הוא היה מעוניין לעשות את הסרט בשיטת סמל-או-ויז'ן, הוא אמר שלגמרי לא. מבחינתו האתגר היה לנסות לגרום לקהל להרגיש את הריחות באמצעים שעומדים לרשותו בלבד. ובזה הוא נכשל, לדעתי, אבל זה כבר עניין אחר.
חטא הגאווה (שלו, לא שלך)
כמו שנמרוד פרט למעלה, בנוגע לריח, סרט זה לא ספר. ואני לא חושב שזה אפשרי, לגרום לקהל להרגיש את הריחות באמצעים ויזואליים וווקאליים. ודאי לא באותה צורה שזה נעשה בספר "הבושם".
וחוץ מזה, איך הסרט?
לא ברור לי איך אפשר לטעון טיעון כזה בלי להעזר בתיאולגיה השלילית ובטראנסובסטאנציאציה. (אם לא זה, אז לפחות לגרור פנימה את הקטגוריות של קאנט, או המונאדולוגיה של לייבניץ).
נו, החיים מלאים תעלומות לא פתורות.
טראנסWTF?
מתחיל להיות מפחיד לקרוא כאן תגובות, בחיי.
פשוט מאוד
לחם הקודש מכיר? יין הקודש מכיר? את טקס אכילת לחם הקודש מכיר?
אז טראנסWTF זה התהליך הנסי בו ברגע נטילת לחם הקודש ויין הקודש במהלך הטקס הם הופכים ממש לגופו ולדמו של ישו.
אוקיי, עכשיו זה ברור
בשביל זה צריך מילים באורך של ביקורת של אורי קליין?
זה המינוח הטכני לעניין
תלונות יש להפנות לכנסיה הקתולית.
מילים ארוכות נורא זו פחות או יותר המקבילה האקדמית למכונית ספורט.
ענייני פיצוי והגודל-כן-קובע שכאלה. מנסיוני, יש שתי דרכים להתמודד:
1. פשוטה ובוגרת; להתעלם.
2. השיטה ע"ש לילי; להמציא להן משמעויות מקוריות ומבדרות יותר.
אם ככה, אז ל''מישהו'' למעלה יש מנוע אחד מיותר בפרארי
אאל"ט, הוא כבר נסחף עם ה"ציה" – צריך להיות אחד ולא שניים.
אגב, אפשר היה גם לוותר על איזו א'. אבל כנראה שככה זה עם מכוניות ספורט – זה לא ייגמר עד שלא תאבזר.
זו הייתה תגובה סארקאאסטית
בגלל זה איני משתמש בהן לעולם -
אין לי רשיון.
הסרט לא רע בכלל.
מבחינה ויזואלית הוא מרהיב – חובבי האמנות הפלסטית ייזהו כמה וכמה שוטים שהם העתקים מדוייקים של תמונות קלאסיות (במאמר מוסגר, אני אגיד שזו אחת הדרכים שבהן ניסה טייקוור ליצור דימויים אסוציאטיביים, אבל הבעיה היא שהאסוציאציה שריח מייצר היא כל-כך ראשונית ובלתי מתווכת שבלתי אפשרי לחקות את התהליך).
בן ווישואו בתפקיד גרנייה משחק נהדר – הוא כמעט לא מדבר, אבל הפנים והעמידה שלו אומרות בערך הכל. דסטין הופמן ואלן ריקמן סתמיים, אבל המספר – אחד, ג'ון הרט – מעולה. בכלל, הייתי רוצה שג'ון הרט ייספר את החיים שלי. אני אפילו מוכן להכניס לתוכם טרולים ואנשי קיפוד. הסרט מתוסרט היטב, למרות ששוב, צריך לזכור שהוא מנסה לתרגם מילים שמנסות לתרגם ריחות, ומדובר במשימה בלתי אפשרית. לצערי, אנחנו לא באמת מבינים את גרנייה, וזו הסיבה ש"הבושם" הוא סרט טוב ולא סרט מעולה. הסרט אמנם לא שופט את גרנייה, אבל גם לא מצליח להעביר לנו את עולם-הנפש שלו – בדיוק כפי שאנחנו לא מבינים איך הוא מריח. על כל פנים, הניסיון עצמו, כמו שאמרתי, מעניין, במיוחד אם אתה פסיכולוג קוגניטיבי או חוקר אמנות.
חוק מרפי לסרטים בהם שחורים מגלמים נשים שמנות
בכל סרט כזה, תהיה לפחות סצנה אחת שכולה על טהרת פלוצים רועמים.*
* הערה: החוק תקף גם לסרטים בהם שחורים מגלמים גברים שמנים.
שני
הבמאי ג'ון ווטרס ("אמא סדרתית", "ספריי לשיער") מוציא אוסף שירי אהבה ביזארי לא פחות מהסרטים שלו:
http://www.haaretz.co.il/hasite/spages/827101.html
דייויד מאמט הוציא ספר על הוליווד:
http://www.haaretz.co.il/hasite/spages/827089.html
ועוד אחד ביזארי יותר:
דייוויד קרוננברג והמלחין האווארד שור הופכים את "הזבוב" לאופרה עם פלסידו דומינגו:
http://www.haaretz.co.il/hasite/spages/827358.html
אגב, אני אוהב את המיקצועיות של הגוף הבלתי נראה הנקרא "שירות הארץ". לציין שהאווארד שור הלחין את "שר הטבעות" הם יודעים. לציין את העובדה הזניחה שהאווארד שור הלחין גם את הפסקול לסרט "הזבוב", ולמעשה כמעט לכל סרטיו של קרוננברג – זה נראה להם לא רלוונטי כל כך.
הם גם לא מי יודע מה עדכניים.
שים לב לתאריך. אתה אפילו הגבת שם.
כתבה מספר 2597
לציין שהאווארד שור הלחין את ''שר הטבעות'' הם יודעים.
לציין את העובדה הזניחה שהאווארד שור הלחין גם את הפסקול לסרט "הזבוב", ולמעשה כמעט לכל סרטיו של קרוננברג – זה נראה להם לא רלוונטי כל כך.
הממ. איך לא ראיתי את התגובה הזאת קודם?
האמת שמאמט, ואני אומר את זה עם כל הזהירות על אחד היוצרים האהובים עלי בכל הזמנים, קצת מותח את החבל מבחינתי. ביצירות הגדולות שלו הוא הצליח תמיד להיות מעודן מאין כמותו, למרות השפה הבוטה, ולהציג מציאות מורכבת שאין בה אמיתות חותכות ובנאליות; מאידך, בשנים האחרונות הוא מפתח לאיטו נטייה לדידקטיות, דוגמטיות ולעתים אף פסיכוזה קלה, שפולשת לאמנות שלו במידה מסוימת אבל באה לידי ביטוי במיוחד בכתיבה התאורטית שלו. "אמת ושקר" על אמנות המשחק גם היה אמנם דוגמטי להחריד, אבל גם מבריק ומולץ בכל פה למי שרוצה להיות שחקן; "הבן הרע" שכתב על יהדות היה מתקפת פנאטיות דתית חולנית למדי; ועכשיו הספר הזה – איך לומר – נו באמת. עוד לא קראתי, ואני נזהר כי מאמרים של הארץ יכולים להטעות, אבל מה אתה כבר יכול לומר שיש לו ערך אמיתי, שלא הוצג בצורה טובה יותר ב"סטייט פינת מיין", שלא מדשדש בבנאלית "הוליווד מבקרת את עצמה" החוזרת על עצמה עוד מימי "שדרות סאנסט"? ומה בדיוק עובר על האיש שכתב את "אוליאנה", "גלנגרי גלן רוס" ו"הומיסייד"?
אגב כך – מישהו ראה את "אדמונד" ויכול לחוות דיעה? ובעצם, מישהו פה חוץ ממני בכלל מתעניין במאמט בימינו?
סוף סוף
סוף סוף טריילר מעניין לסימפסונים, בנסיון השלישי.
http://www.apple.com/trailers/fox/thesimpsonsmovie/trailer3_large.html
אכן