הטייס האמריקני סקוט או'גריידי, שעל סיפורו מבוסס בחופשיות הסרט 'מאחורי קווי האויב', תובע את חברת ההפקה: הסרט פוגע בשמו הטוב, ואוון ווילסון, בן-דמותו בסרט, אפילו מקלל. בחיים האמיתיים או'גריידי לא קילל מעולם. |
24.08.2002
|
יומית
הטייס האמריקני סקוט או'גריידי, שעל
סיפורו מבוסס בחופשיות הסרט 'מאחורי
קווי האויב', תובע את חברת ההפקה:
הסרט פוגע בשמו הטוב, ואוון ווילסון,
בן-דמותו בסרט, אפילו מקלל. בחיים
האמיתיים או'גריידי לא קילל מעולם.
הטייס האמריקני סקוט או'גריידי, שעל
סיפורו מבוסס בחופשיות הסרט 'מאחורי
קווי האויב', תובע את חברת ההפקה:
הסרט פוגע בשמו הטוב, ואוון ווילסון,
בן-דמותו בסרט, אפילו מקלל. בחיים
האמיתיים או'גריידי לא קילל מעולם.
אם הבעיה שלו
היא שבסרט הוא מוצג כחמום ראש, בעל פתיל קצר שלא חושב פעמיים, מושך אליו שפיכות דמים בכל הזדמנות שאפשר ומקלל יותר מקליפ ממוצע של אמינם, כדאי שידע שככה כל הסרטים האלה. לגבי הקטע שלא ביקשו את האישור שלו לצלם את הסרט והספיישל בטלוויזיה, זה כבר עניין אחר ואני אשמח אם מישהו/י עם רקע משפטי י/תסביר אם יש לו קייס.
זה שזה ככה
זה לא תירוץ.
ואם הוא לא מקלל בחייו האמיתיים, או עושה זאת שלא תדיר, אני חושב שזו טעות להציג אותו אחרת.
באמת? מעניין כמה אנשים יכולים לתבוע אולפנים גדולים שעשו מהם מקללים אובססיביים (זאת אומרת כל מי שעשו עליו סרט והצאצאים שלהם).
איני משפטן
אבל לדעתי זה תלוי ביכולת ההוכחה.
כי אם מישהו באמת נשמה טהורה, להציג אותו כקללן זו הוצאת דיבה(לדעתי)
ברומא התנהג כרומאי...
האמריקאים בתור כאלה שמתמחים בלסחוט "בוחטות" ע"י תביעות מצוצות מהציפורן (במקרה זה, התסריטאי/מפיק/במאי) היו צריכים לצפות לכזה דבר מאזרח אמריקאי – ועוד פטריוט מצטדק שניפחו לו את האגו ועשו ממנו גיבור סרט – ולכסות את עצמם.
מבחינתי שיצליח לעשות כסף על חשבון כרישי הוליווד וילמד אותם קצת אינסטנט קארמה בסגנון מערבי.
אליה וקוץ בה
יש כאן בעיה. מצד אחד, הבחור טוען שלקחו את הדמות שלו, והציגו אותה באופן שקרי שפוגע בו. מצד שני, אם הדמות על המסך לא דומה לו, אין לו קייס…
הוא יצטרך להוכיח לבית המשפט מעל לכל ספק שהעלילה של הסרט מביאה את הסיפור האישי שלו, וששם הגיבור בסרט שונה רק על מנת שלא לשלם לו תמלוגים על סיפור חייו. השופטים צריכים להשתכנע במידה גבוהה של וודאות שהסיפור בסרט לא רק מבוסס בחופשיות על חייו, אלא בא לתאר את חייו *שלו* באופן ספציפי. ובמקרה כזה, אגב, אני חושב שהקללות זה החלק השולי של הסיפור. ההכנסה שהגיעה לו מעיבוד סיפור חייו לסרט היא קצת יותר מהותית ופחות צדקנית וקנטרנית.
מבחינת האולפן, שמן הסתם יש לו יועץ משפטי ממולח, הסיכויים דיי טובים. הבחור ההוא לא כתב ספר שמתאר את חוויותיו, והוא אינו יכול לטעון לזכויות יוצרים על פיסת מציאות. לא ראיתי את הסרט הנ"ל, אך אם הוא מתהדר בכתובית "מבוסס על סיפור אמיתי", ובכתוביות הסיום שלו ישנה ההצהרה שהדמויות מבוססות על דמויות אמיתיות, האולפן במצב קצת יותר בעייתי, מאחר ויש בכך מעין חצי הודאה באשמה. אך סביר יותר שהניסוח בכתוביות אומר שבעוד שהסרט מבוסס על אירועים אמיתיים, הדמויות בו הן פיקטיביות לחלוטין, ובמקרה כזה הם דיי מוגנים (שוב, אלא אם התובע יוכיח שזו הצהרה שיקרית ושהסיפור דומה באופן מוחלט לסיפורו שלו).
אליה וקוץ בה
מזכיר קצת את סיפורו של Don Barthelomeo, הידוע גם בשם בארט.
זה מקלל זה?
באתר של המטורפים הנוצריים שעושים ביקורות על סרטים ספרו 32 מלות גנאי במהלך סרט הזה אשר נמשך 106 דקות. לא הייתי קורא לזה סרט עם הרבה קללות, בכלל לא.
זה מקלל זה?
מעניין מה הם אמרו על סאותפארק.
זה מקלל זה?
131 שימושים במלה הכי מטונפת מבין כל המלים המטונפות ע"י ילדים (ככה הם הגדירו את זה).
119 שימושים במלה מאוסף המלים בעלות 3 או 4 אותיות ע"י ילדים.
וכו…
מה הוא מתלונן?
שיראה מה קרה למפקד מ"הגשר על נהר הקוואי".
הציגו אותו שמה כחולה כוח, מתעלל בפקודיו ואפילו כמשתף פעולה שהאמת לא הייתה יכולה להיות רחוקה יותר.
למעשה, הבחור אפילו סייע לכמה מפקודיו לברוח וכולם אמרו שהוא דווקא התנהג כמפקד למופת.
עכשיו, הוא היה יכול לתבוע (אפילו הזכירו את שמו המדוייק והכל), אבל הוא מת…ליידו, זה ממש לא נראה משהו. ואני ממש לא מאמין שהוא אף פעם לא קילל.
טוב, אני פותחת היום עינדג,
ומוצאת את היומית הזאת, ומתחתיה את "האיש שתבע את אלוהים" – אתם בוודאי מבינים למה זה שיעשע אותי קשות.