בסרטים 'זרים', אני מעדיף:
84  |
צרפתיים |
| 57 |
ספרדיים |
| 61 |
ארופאיים אחרים |
| 55 |
יפניים |
| 8 |
אסיאתיים |
| 7 |
הודיים |
| 10 |
דרום אמריקאיים |
| 17 |
איראניים |
| 18 |
אחר |
89  |
אני לא נוגע בסרטים זרים אפילו עם מקל |
מספר מצביעים: 406
בסרטים 'זרים', אני מעדיף
– פורסם ב 24 בינואר 2003Posted in: סקרים
האהרו''כ השני שלי בסקר
ברצף!
הסרט הזר היחיד שיצא לי לראות שאני זוכר היה 'אדיוט מושלם', סרט צרפתי מושלם באדיוטיות שלו, דווקא די מצחיק בטמטום שלו..
האהרו''כ השני שלך בסקר
תראה את "הדירה", "אמלי" ו"לצאת מהארון".
האהרו''כ השני שלך בסקר
וגם את "אלכסנדר העייף".
לא ''המאושר''?
לא, זה גילמור
לא ''המאושר''?
יכול להיות. יכול מאוד להיות.
האמת, ממש לא אכפת לי
אם הסרט טוב, לא אכפת לי אם הוא גרמני (המטבח של מרתה), אסייתי (סבתא ורוחות הרפאים שלה), איטלקי (החיים יפים), צרפתי (אמלי) או אחר. לא אכפת גם אם הוא איראני, למרות שהסרט האיראני היחיד שראיתי הוא באראן ולא ממש התלהבתי ממנו.
האמת, ממש לא אכפת לי
אני התלבטתי בין צרפתיים, איטלקים(בעיקר בזכות בניני) לבריטים(כולל אירלנד). הצבעתי לאירופאים אחרים, בהנחה שהם כוללים את בריטניה. אבל פתאום נזכרתי שהכוונה בסרט זר היא סרט שאינו דובר אנגלית. אם אפשר תשנו לי לצרפתיים. ד"א בסרטים עם מבטא אירי אני לא מבין מילה.
הצבעתי ל- ''לא נוגע בזאב רווח אפילו עם מקל'',
כי לא זכרתי סרט זר שממש אהבתי. אבל עכשיו נזכרתי שפעם ראיתי סרט איטלקי על זמר אופרה, שסורס בילדותו כדי שהקול שלו לא ישתנה כשיגדל. מאוד אהבתי את הסרט, במיוחד את קטעי האופרה. בחיי!
ואיטלקית הרבה יותר מגניבה מצרפתית.
אז אני אשמח אם תשנו את בחירתי ל"אירופאיים אחרים". תודה.
ואכן, סרטים איריים שולתים!!!1, אבל לא נחשבים לסרט זר. Bloody Hell!
פארינלי
והקול המופלא של הדמות הוא למעשה מיקס בין סופרן נשי לטנור גברי. סרט שחובה לראות (לשמוע) במערכת סאונד טובה.
לא זכרתי את שם הסרט, תודה
אז ''לא נוגע עם מקל'' היה טיפה מוגזם,
אבל בכל זאת בחרתי בו. למה? כי אחרי הכל, אני לא נוהג לראות סרטים "זרים" (תמחקו את המרכאות. אם לא כוללים סרטי בורקס, אני בקושי רואה סרטים שאינם באנגלית, נקודה). מצד שני, אם אני כבר רואה סרט זר, לא ממש משנה לי באיזו שפה הוא או מאיזו ארץ.
צודק
היתה חסרה לי האופציה של "לא משנה לי מאיפה הסרט". אז לא הצבעתי.
וואלה! ראיתי גם את סבתא
ורוחות הרפאים שלה, סרט חביב מאוד. האם גם כל סרטי האנימה נחשבים לסרטים זרים?
''סבתא ורוחות הרפאים'' הוא לא סרט אנימציה יפאנית
הוא מטאיוואן.
מסכים. איפה הייתה האפשרות של
'לא משנה לי, כל עוד זה טוב'?
כנ''ל
גם לגבי הדוגמאות של הסרטים. סרט טוב הוא סרט טוב (הוא סרט טוב), לא משנה איפה עשו אותו.
אגב, סרטים ישראלים נחשבים סרט זר? ואם לא, האם סרטים אמריקאים כן?
תנו לי לחשוב...
נראה לי שהממוצע שלי הוא שני סרטים לכל ארץ זרה: ראיתי שני סרטים שוודים, שני סרטים גרמנים, בערך שלושה צרפתיים (במסגרת הגל החדש הצרפתי, בשיעורי קולנוע), שלושה איטלקיים (ניאוריאליזם, גם בשיעורי קולנוע), אחד ספרדי ("ילדים של אף אחד"), אחד איראני ("ליקוי חמה בקנדהאר"), ואף לא סרט יפני/הודי/אסייתי שזכור לי. גם ברשימה הנ"ל יכול להיות שחסרים כמה סרטים בספירה, או שחסרה ארץ שאני לא זוכרת.
אז מה הכי אהבתי? באופן מפתיע דווקא את הסרטים הישנים שלמדנו עליהם בשיעור קולנוע ממש אהבתי: "מצחצחי הנעליים" (איטלקי), "הבוז" (צרפתי) וכו'. גם את שני הסרטים השוודיים שיצא לי לראות בפסטיבל ירושלים ("כולם ביחד" ו"אחי הערפד") מאוד אהבתי, כך שמה שהחלטתי לבחור בסופו של דבר זה •ארופאיים אחרים•.
ושכחתם את הזאב-רווח 'ישראליים'.
תנו לי לחשוב...
לא ראית "נמר דרקון"??
נמר דרקון?
סרט אמריקאי דובר מנדרינית? למה שלא תכלול גם את "לחישות מלחמה"?
סליחה על התגובה הצפויה,
אבל מה בדיוק אמריקאי ב'נמר, דרקון'?
מה אמריקאי ב-Il Postino?
יעני "הדוור", ולא זה של קווין קוסטנר. או, שאלה יותר רלוונטית, מה איטלקי בו?
באמת, מה?
ומה בדיוק קוריאני ב"חתונה מאוחרת"?
ומבלי לראות את 'הדדור', אני יכול לנחש מה איטלקי בו –
השחקנים, הדמויות, העלילה, השפה. בשבילי זה מספיק.
באמת, מה?
שאלת הרחבה.
נניח יש להקה ישראלית. חבר'ה דוברי עברית, כולם. חלקם שירת בגולני, אולי, חלק אחר שירתו בקריה. אולי. אולי מישהו השתחרר על קב"ן. ישראלים אסליים, כולם.
האם זה אומר שאם הם ינגנו מוזיקה אירית, המוזיקה שלהם לא תהיה אירית?
האם זה בגלל מיקום ההופעה? או אולי בגלל מקום לידתם של הנגנים?
או אולי מה שחשוב הוא החומר שאותו הם מנגנים?
סאבלימינאל,
יש להם שירים שכולם באנגלית ועדיין קוראים לשירים שלהם ראפ ישראלי.
עאלק, כולה 4 מילים בשיר בעברית, השאר זה באנגלית, צרפתית, ערבית וקצת רוסית.
וואלה?
כי כשאני קראתי את החוברת מילים בדיסק הכל היה בעברית עם קצת מילים בראפרית אנגלית.
אבל אם יהודי אמריקאי
היה כותב ומביים את "חתונה מאוחרת" אחרי שגר בארץ בדיוק את התקופה הנדרשת כדי לצלם את הסרט, גם זה היה מספיק לך? זה לא עניין של ניטפוק, זאת סתם אבחנה. חוץ מזה, בדיוק לאנשים שזה מספיק להם יש סרטים כמו "שוקולד", סרט צרפתי למהדרין. אפילו עם כמה שחקנים צרפתיים.
רשימת מלאי של "הדוור":
שני שחקנים איטלקים
שחקן צרפתי שמשחק סופר צ'ילאני באיטלקית מדובבת, ומקבל את הבילינג היותר גבוה
במאי בריטי יליד הודו, שגם השתתף בכתיבת התסריט
מימון צרפתי
הפצה של דיסני
ועדיין לא הבנתי
מה הקשר ל'נמר, דרקון'.
אבל אם יהודי אמריקאי
אם הסרט היה יוצא אותו סרט?
בהחלט.
ראה על מה חתונה מאוחרת, רשמית לפחות – קשיי הקליטה של קבוצת מהגרים בחברה הישראלית. הסרט דובר עברית. ברובו. השחקנים ישראליים. כולם (אני מניח).
אז הסרט הוא ישראלי, גם אם הבמאי לא.
אבל נשאל אותך שאלה קשה יותר. את 'אבאלון', ראית?
זה סרט פולני, או סרט יפני?
ומה בדיוק הסיכויים
שהסרט יצא אותו סרט? לא היו מספיק סרטים סוג ז' בשנות ה80 שצולמו בארץ, הם נראו לך כמו מציאות ישראלית טיפוסית?
ומה בדיוק הסיכויים?
כשמדברים על מטפיסיקה ("מה אם?"), מה משנים הסיכויים?
אם ההבדל היחיד היה הלאום היחיד שאליו משתייך הבמאי – כן, זה עדיין היה סרט ישראלי.
אבל החלוקה באמת מופרכת. המציאות לא ניתנת לקטלוג קל כל כך.
אם מחר יעלו בתאטרון גשר את "המלך ליר", זאת תהיה הצגה ישראלית? בריטית? או אולי רוסית?
ואם ימקמו את העלילה מחדש, כאשר ליר הוא הרמטכ"ל המזדקן של צבא ישראל, האם זה יהפוך את המחזה לישראלי בהכרח? למרות זהותו של כותב התסריט?
המקום היחיד בו יש לחלוקות משמעות, או כאשר יש קונצנזוס מובן מאילו. ומה לעשות שהקונצנזוס לא רואה את נמר-דרקון כסרט אמריקאי?
סרט משעמם.
התבלבלתי
אז חתונה מאוחרת זה לא סרט גרוזיני?
אז מה שאתה שואל זה
מה סיני ב'נמר, דרקון' חוץ מהבמאי, השחקנים, הצלם, הלוקיישן, השפה, המפיקים, המוזיקה, חומר המקור והשקפת העולם?
האוכל שהגישו על הסט
אבל אני לא סגור על זה.
הפונט של הלוגו של קוקה-קולה ששתו שם?
אז מה שאתה שואל זה
במאי טאיוואני שלמד קולנוע ועשה את רוב הסרטים שלו בארה"ב, ושסרטים ה"טאיוואניים" שלו היו בהפקה אמריקאית. האפוס ההיסטורי הקודם והיחיד שלו היה עיבוד לג'יין אוסטין, מספר הסרטים ההיסטוריים הסיניים שלו ו/או מספר סרטי המכות שלו הוא אפס.
אחד מהתסריטאים אמריקאי (טוב, ניטפוק), שהוא גם אחד מהמפיקים, שותפו הקבוע להפקה ולכתיבה של אנג לי.
שחקנים הונג קונגיים, סיניים, טאיווניים.
רוב אנשי ההפקה הם, מה שנקרא, מערביים. אבל לא ספרתי, יכול להיות שזה פחות מחצי.
מימון אמריקאי.
מעניין שתציין שהצלם הונג קונגי. נכון מאוד, אבל העורך אמריקאי.
ולא הבנתי את החלק של השקפת העולם. מאיפה הקרצת את זה? כמה סרטים מזרחיים אחרים ראית שנראים ונשמעים כמו "נמר דרקון"? מכות, מכות, אנשים מרחפים, שעות של אקספוזיציה משעממת, פלאשבק כאורך הגלות, עוד קצת מכות. בשביל זה מביאים במאי מוערך מאמריקה?
בעצם היה לאנג לי
עוד אפוס היסטורי בין לבין. "לרכב עם השטן". מערבון.
וכל זה הופך אותו ל - לטענתך -
סרט אמריקאי?
סרט שמופיעים בו שחקנים טאיוואנים, סינים והונג קונגים, הוא בהגדרה סרט אמריקאי? אגב, הונג קונג היא בימינו חלק מסין. לא הייתי מנטפק, אבל אתה התחלת.
אולי המימון קובע? לפי מה החלטת שהמימון של הסרט הוא אמריקאי? אין לי נתונים על תיקצוב הסרט, אבל 'סוני', אם כבר מנטפקים, היא בכלל חברה יפנית.
בתחום מספר אנשי ההפקה – לאמריקאים אין קואליציה. ומה לעזאזל קשור לכאן הניסיון של הבמאי בסרטים היסטוריים או סרטי מכות?
וזה שבמזרח הרחוק מופקים הרבה מאוד סרטים שמכילים בעיקר מכות (ובמקרים רבים, אנשים מרחפים) – זה חדש לך? כן, הסרט נראה ונשמע סיני. בסרטים אמריקאיים לא רודפים אחרי מסרק כל כך הרבה זמן.
וכל זה הופך אותו ל - לטענתך -
אז כנראה שמה שאני מנסה להגיד הוא שהסרט בעצם סיני לגמרי. והסיבה שהוא היה להצלחה מסחרית ענקית בכל העולם (ולא יצא ישר לווידאו, כמו שרוב הסרטים האלה יוצאים), היא בגלל שהוא הרבה יותר טוב ממאות סרטי המכות הסיניים האחרים. לא בגלל שיש לו במאי פרקטיקלי-אמריקאי, או בגלל שיש מאחוריו כסף של תאגיד בינלאומי (הנה, לא אמרתי אמריקאי *או* יפני).
אז עכשיו
הטיעון שלך הוא שרק סרטים אמריקאיים הם מצליחים, לכן אם הסרט הצליח בכל העולם, מכאן נובע שהוא אמריקאי.
תשמע, לא אהבת את הסרט, יש לך ביקורת עליו – בבקשה, תפדל, תרבח ותסעד, בשביל זה אנחנו פה (למרות שהסקר הזה הוא לא בדיוק המקום). אם אתה טוען שהסרט ממוסחר ומחושב, יש לך קייס לא רע. אבל תרד מהטענה כאילו הוא סרט אמריקאי, זה סתם טפשי.
טוב טוב
אבל רק אם אתה תרד מהרעיון שאפשר לחלק אפילו חלק משמעותי מהסרטים "הזרים" שיוצאים בימינו למדינות שונות, שהיא בעצם ההנחה הבסיסית של הסקר הזה. כמו שניתן לראות מ"לונה פאפא", שאותו אפילו לא אני הזכרתי, רוב הזמן זה לא תופס.
וד"א, חברת ההפקה של סרטיו הטאיוואניים של אנג לי הפיקה, בין השאר, את "דבר אליה", "אושר", "אדפטיישן" ו"בחדר המיטות".
שאלה לי אליך: ג'ורג' לוקאס הפיק ומימן את ''קאגמושה''
של אקירה קורוסוואה. האם זה הופך את הסרט הנ"ל לסרט אמריקאי? הרי יותר אמריקאי מלוקאס אי אפשר להיות, במיוחד בכל הנוגע לצבע של הדולרים.
מעניין שהזכרת את קורוסאוה
או איך שכותבים את השם שלו בעברית. אני אישית לא רציתי להזכיר אותו כי זה היה מסבך את העניינים עוד יותר, אבל אולי זה לא רעיון רע.
קורוסאווה במשך רוב הקריירה שלו היה מאוד פופולרי במערב אבל בכלל לא היה פופולרי ביפן. לא אצל המבקרים ולא אצל הקהל. למה? כי היפנים חשבו שהם "מערביים" מדי. אז במשך עשרות שנים הוא עשה סרטים ביפן עבור קהל מערבי, לפעמים, כמו שאתה אמרת בעצמך, גם במימון מערבי. אז בוא נראה, סרטים שנעשים במדינה א' ספציפית עבור קהל שנמצא במדינה ב', שייכים לאיזה מדינה?
קורוסוואה אכן לא היה פופולארי ביפאן
בדיוק מהסיבה *ההפוכה* לזו שציינת. הסרטים של קורוסוואה שאבו המון השראה וסגנון מהתיאטרון היפאני המסורתי (ישבתי באיזה קורס שהוקדש כולו לנושא) ומדובר בסגנון שפשוט לא דיבר אל רוב צופי הקולנוע של יפאן. הם העדיפו דווקא קולנוע מערבי (לא בשונה ממרבית הצופים מחוץ לארה"ב, אגב). הסרטים של קורוסוואה לא נכשלו ביפאן בגלל שהם לא היו יפאניים – אלא בגלל שהם היו *יותר מדי* יפאניים.
ולפני שתזכיר לי את "מלחמת הכוכבים", "שבעת המופלאים" ו-"בעבור חופן דולרים": נכון, אבל לא רלבנטי. המון במאים מערביים הושפעו ממרכיבים סגנוניים שונים בסרטים של קורוסוואה, אבל זה לא אומר שהאיש עשה סרטים מערביים (או עבור הקהל המערבי).
אוקיי
אין לי מושג מי העביר את הקורס הזה, אבל זה לא בדיוק עובדה איזוטרית שאתה יכול להגיד שהיא לא נכונה. תעשה חיפוש בגוגל על "kurosawa too western" ותראה כמה תשובות (רלוונטיות) אתה מקבל. שים לב במיוחד לאתר הזה:
http://www.rice.edu/projects/reno/rn/19990114/films.html
הבמאים היפניים ה"מאוד יפניים" הם ממש לא קורוסאווה אלא יותר לכיוון של אוזו ומיזוגוצ'י, בגלל זה גם שומעים עליהם פחות.
טענה (ולא ''עובדה'') פופולארית, אינה בהכרח נכונה
כל התוצאות הרלבנטיות מהחיפוש אותו הצעת מדברים על היחס אותו קיבל קורוסוואה מממסד הביקורת ("השניצקליינים" בלשון עין הדג). אני דיברתי על הכישלון שלו בקרב הקהל שנחשב באמת – קהל הצופים. בנוגע לבמאים ה-"מאוד יפאניים", נזדמן לי במהלך אותו קורס גם לערוך השוואה בין קורוסוואה ומיזוגוצ'י (שהוא, אגב, שם לא-פחות ידוע מאשר קורוסוואה), והפלא ופלא – סרטיהם אינם שונים בהרבה זה מזה, בפירוש לא בטכניקה הסיפורית (הם שאבו את ההשראה מאותן מקורות היסטוריים ותיאטרליים).
אגב, אחת הטענות שחזרה על עצמה בלינקים המדוברים היא שההאשמות בדבר ה-"מערביות" של קורוסוואה נבעו מהעובדה שהוא צילם עיבודים לשייקספיר. זו אחת הטענות הכי אוויליות ששמעתי בכל ימי חיי. לפי ההגיון הזה, "גלאדיטור" הוא סרט איטלקי.
רק השניצקליינים?
מאיפה אתה מקבל את המידע שלך בקשר למה הקהל היפאני אהב לפני 40 שנה? עד כמה שאני יודע, מה שיפאנים ראו היו סרטי אולפני ניקאטסו, שאם היית רואה את Tokyo Drifter ו-Branded to Kill, היית מיד מגלה שהם לא דומים לא לקולנוע המערבי ולא לקורוסאווה ומיזוגוצ'י.
ומה הקשר שמצאת בין קורוסאווה למיזוגוצ'י מלכתחילה? אחד במאי אקשן, השני במאי של תמונות סטטיות.
בכל מקרה, נראה לי שהמסקנה שהגענו אליה היא שהמבקרים לא אהבו אותו, הקהל היפאני לא אהב אותו, האולפנים המקומיים לא רצו לממן את הסרטים שלו, והבמאים הצעירים לא רצו להתמחות אצלו. איך זה שונה ממה שאמרתי בהתחלה?
לא ''רק'' השניצקליינים
גם הקהל עצמו, כפי שאמרתי במפורש (וגם אתה, אם שמתי לב נכון). אנחנו לא מתווכחים על זה שסרטיו של קורוסוואה נכשלו אצל הקהל, נכון?
יופי.
אני מודה, הסרטים שאותם ציינת לא מוכרים לי, ולכן לא אכנס לויכוח אודותיהם, אבל כן – הקולנוע האמריקאי בהחלט זכה להצלחה ביפאן בשנים שלאחר המלחמה, ובמשך תקופה מסוימת, צמחה שם תעשייה של סרטים זולים שנעשו בהשראה מערבית מובהקת – "גודזילה" ודומיהם (למרות שגם מהם לא נעדרו אי-אילו מרכיבי תרבות יפאניים) ואני מניח שהם זכו להצלחה מסחרית לא-מעטה, כי בשביל האומנות בטוח לא עשו אותם.
ונעבור להכללה הגסה והמכוערת שעשית כאשר קראת לקורוסוואה "במאי אקשן". למזלו הרע של האיש, סרטיו סיפקו השראה לכמה סרטי אקשן ידועים, אבל זה לא אומר שזו היתה כל הווייתו. נתחיל מהדוגמא הכי ידועה – "ראשומון" אינו סרט אקשן, למרות שהוא עוסק ברצח. "מדאדאיו" (סרט אודות פרופסור שנהפך לסופר) אינו סרט אקשן. מ-"חלומות" ראיתי רק שתי אפיזודות, אך אני מבטיח לך ששום במאי אקשן לא היה מכניס סצינות כאלה לסרטיו. ובאותה מידה – מיזוגוצ'י אינו במאי של "תמונות סטטיות". Ugetsu Monogatari ("סיפורים לאור ירח", בשמו העברי), למשל, הוא אמנם סרט איטי מעט, אבל הוא סרט עלילתי מובהק.
ומה משותף לשני הבמאים? שניהם שואבים השראה מהמקורות ההיסטוריים ועוד יותר מזה – התיאטרליים של מולדתם. אני לא יורד כאן לדוגמאות ספציפיות, כי אני חושש שזה לא יעניין את באי האתר.
ואגב, הציטוט שהבאת מוכיח רק כי קורוסוואה הואשם ב-"מערביות" בשל העובדה שהיו לו מעריצים רבים במערב. זו לא הוכחה שהוא אכן היה "מערבי" – זו הוכחה לצרות אופקים אצל אלה שטפלו עליו את ההאשמה הזו.
אוקיי, הוא לא רק במאי אקשן
אבל רוב המורשת שלו מסתכמת באיך להציג אנשים מכסחים אחד את השני. ראיתי את "רשומון" ואת "חלומות" (שניהם בקולנוע!) והם חרא של סרטים, גם בקונספט וגם בביצוע. תסלח לי, אבל לפעמים סמאחיות לא מספיקה, ואלה שתיים מהדוגמאות הכי טובות לכך. את "מדאדאיו" לא ראיתי, אולי הוא החוליה החסרה.
הגזמת
תקצר היריעה מלתת לך תשובה מפורטת, אבל רק כדי שזה לא ישאר כאן ככה בלי מענה: "חלומות" של קוראסאווה זה סרט מ-ד-ה-י-ם. מסוג הסרטים שיצאתי מהם ממש נפעם. הסרט דיבר אלי, ריגש אותי, ציטטתי ממנו הרבה מאוד, והוא עוסק בדברים שקשורים ומשפיעים על כולנו.
אני ממש לא מבין איך אתה יכול להגיד שזה חרא של סרט, ככה כלאחר יד. עם כל הכבוד, זאת הגזמה פראית. גם אם לא אהבת את הסרט, לא קשה לראות שהושקע בו המון.
ואגב – למישהו יש מושג אם קוראסאווה סיפר על כך שהוא הושפע מהרמן הסה? כי הרבה קטעים בסרט הזה מאוד הזכירו לי קטעים מספרים של הסה.
חלומות
הוא סרט פשטני, רדוד, סנטימנטלי ומתבכיין. קהל היעד שלו הוא ילדים בבי"ס יסודי. אם אתה מתעקש להתלהב מכל תמונה יפה שמראים לך, עדיף לך כבר לראות את סרטו של ווינסנט וורד "לחלום אותך", עם רובין וויליאמס. גם נראה יותר טוב וגם לא מנסה ללמד את הצופה יותר מדי לקחים לעוסים על "דברים שמשפיעים על כולנו".
אתה מודע לזה שאפילו בין מעריציו של קורוסאווה זה לא נחשב ליותר מסרט בינוני-מינוס?
הנה ציטוט קולע מהוושינגטון פוסט:
יש דבר אחד שאני מבין מכל הדיאולגים האלה:
אתה משו-משו בגוגל.
זה לא גוגל, זה ימד''ב
אתה יודע, לרוב הסרטים שיצאו לפני אמצע שנות ה90 יש מקסימום 10-15 ביקורות בימד"ב, לעומת עשרות או מאות לסרטים חדשים. כשזה סרט לא בדיוק פופולרי (לפחות אצל המבקרים) כמו "חלומות", זה לא בדיוק קשה למצוא ציטוט שלילי עליו.
שכחת את מילת הקסם: ''לדעתי''
בבקשה אל תתחיל עם טיעונים בסגנון "הם חשבו ככה ולכן עובדה שהסרט רע". עובדה שיש מי שאהב את הסרט. אני לא ראיתי אותו ולכן לא יכול לשפוט או ליטול צד, אבל קצת מעצבנות אותי הכרזות כוללניות שמשקפות את טעמך האישי. לא אהבת את הסרט? רוב מי שכתב עליו לא אהב אותו? זכותם של אחרים לחשוב שהוא טוב.
וואלה, ידעתי ששכחתי משהו
"לדעתי" רטרואקטיבי על כל מה שאמרתי.
גם הסוף של "מיינוריפורט" גרוע רק לדעתי, אני בטוח שאפשר לראות אותו כעמוק, חכם ומרגש. ואותו דבר לגבי הסוף של "AI".
אזי, עם כל הכבוד,
לדעתי הטעם שלך נע בין פלצני להחריד לבין פשוט רע. לדעתי. בלי להעליב. סולח לי?
מה בדיוק ניסית להגיד בזה?
אפשר להגיד על טעמו של כל אדם בעולם שהוא פלצני או סתם רע.
הקוסם אוהב את קורוסאווה – פלצני.
דן ברזל אוהב את קובריק – פלצני.
טווידלדי אוהב את סקורסזה – פלצני.
האחים כהן – פלצני.
פול תומס אנדרסון – פלצני.
ווס אנדרסון – פלצני.
גם אבא שלי פלצני לפעמים
במיוחד אחרי שהוא אוכל שעועית. או אגסים. או במילים אחרות: הדיון קצת מידרדר לשום מקום…
אוקיי
לשמחתי אנחנו לא ועדת הסרטים הזרים של האוסקר, ולהגדיר לאיזו מדינה בדיוק "שייך" כל סרט זו לא בעיה שלנו. ועדיין קיימים סרטים יפנים, סינים, צרפתים וספרדים, גם אם הזהות הלאומית של אף אחד מהם היא לא מוחלטת.
חוץ מזה, מסרק אולי לא, אבל מה עם... טבעת?
בוא נראה.
במאי/תסריטאים/חלק מהשחקנים/צוות ההפקה/ארץ שבה צילמו היא ניו זילנד ו/או אוסטרליה.
השקפת העולם וחלק מהשחקנים בריטיים.
רק שלושה-ארבעה שחקנים אמריקאיים.
מה עושה את הסרט לאמריקאי והאם הוא בכלל כזה?
היה לנו פעם דיון בנושא
ביומית הזאת:
כתבה מספר 985
התשובה היא כמובן: תלוי את מי שואלים.
ואם כבר התחלנו
אז הנה קצת פירוט על התסריט:
http://slate.msn.com/?id=94756
או בעברית, האמריקאי ג'יימס שיימוס כתב את התסריט, שכר סיני כדי שיתרגם אותו למנדרינית, ואחר כך שיכתב את התסריט של הסיני כדי לתת לו "מבנה יותר מערבי".
לא, לא ראיתי את ''נמר, דרקון''.
מה עם הודים?
חשבתי שחתונת מונסון היה פלוס מינוס פופולרי
חבל שאין את האופציה:
ישראלים.
הצבעתי לספרדית, לא בגלל איכות הסרטים אלא בגלל שהשפה נשמעת הכי טוב בעיניי)
אם נתעלם מההצבעה השגויה שלי, יפאניים.
בעיקר אנימה, בשבילי. ופה ושם גם דברים אחרים. Battle royale, למשל.
מקום שני זה הסרטים בספרדית. אני לא ממש מבדיל בין אלו מדרום אמריקה, והאוריגינליים, מספרד. לרוב אני לא טורח לבדוק את ארץ המוצא של הסרט לפני הצפייה.
אין לי מושג מה לבחור...
הקולנועים במדינה קצת מקפחים את אוהבי הקולנוע הזר (למעט מה שדובר אינגליש) לכן עד היום ראיתי מספר די מצומצם של סרטים מכל מדינה ברשימה (קרוב לוודאי שפחות מחמש מכל מדינה). אני מניח שבמדינות האלו יוצאים כמה עשרות אם לא מאות סרטים בשנה, ובגלל זה קצת קשה לדעת על סמך שלושה סרטים לאיזה מדינה יש קולנוע טוב יותר. אגב, מה ההגדרה של זר? כל מה שלא מארה"ב או אנגליה?
''זר'' (במרכאות, כמובן)
הוא כל מה שלא מדבר אנגלית – ובמקרה שלנו, גם עברית.
''זר'' (במרכאות, כמובן)
אז "16 מתוק" הוא סרט זר. הם מדברים אנגלית, טכנית, אבל לא הייתי מסתדר ללא התרגום.
(סרט מצויין, אגב).
ראיתי את ''מורברן קאלר'' בפסטיבל הבריטי
כולו באנגלית במבטא סקוטי כבד, בלי כתוביות. יש קטע שבו שני ספרדים מתחילים עם שתי הבחורות הסקוטיות, והם שואלים אותן אם הן מדברות אנגלית. האנשים שישבו מאחורינו אמרו פה אחד "לא".
אופציית
יידיש כמובן
לא יודע, אני לא מחבב סרטים בהם אני צריך להסתמך על התרגום…
לא שאני לא רואה אותם מפעם לפעם. מבין הסרטים לא דוברי האנגלית, אני חושב שאני אלך על צרפתים.
בסקר, בגלל שאני אישית רואה גם סרטים בריטיים כ"זרים", הצבעתי לאחר.
ארופאיים אחרים
אני לא כל כך אוהבת סרטים זרים, אולי בגלל שאני לא כל כך אוהבת כתוביות, אבל ניחא.
רוב הסרטים שראיתי הם צרפתיים או איטלקיים, ורובם היה בסדר, אבל הסרט הזר שאני הכי אוהבת הוא 'לונה פאפא' ואין לי שום מושג לאיזו מדינה הוא "שייך". השפה היא רוסית, אבל המיקום הוא אוזבקיסטן או מקום נידח אחר אז אני משערת שאירופאיים היא ההגדרה הטובה ביותר.
שמת לב מי משחק את האח המפגר ב''לונה פאפא''?
זה ששיחק בRun לולה Run
לא?
רק מוכיח, עד כמה הקאסט מגוון. לאומנית.
הסרט הוא הפקה משותפת של:
גרמניה, יפן, טאג'יקיסטן, אוזבקיסטן, אוסטריה, שוויץ, צרפת ורוסיה.
לא, זה אומר
שגם זה סרט אמריקאי.
(מה, לא?)
לא, זה אומר
ברור.
טאג'יקיסטן.
וגם אני מאוד אוהב אותו. ע"ע:
כתבה מספר 293
אגב, סרטים רוסיים, לאיזה קטגוריה נכנסים?
הצבעתי ל"אחר" מכיוון שרוב הסרטים הרוסיים האהובים עלי נעשו בברה"מ, אשר היתה בחלקה אירופה ובחלקה אסיה.
צדקתי בהצבעתי?
איזה סרטים רוסיים טובים יש?
(שאלה רצינית).
יש הרבה(תשובה רצינית)
יש המון סרטים רוסיים מעולים. דרמות, קומדיות, מה לא. הבעיה היא שהסרטים האלו הופצו כמעט ורק בברית המועצות. מסך הברזל, אתה יודע.
עכשיו כבר אפשר לקנות הרבה מהסרטים היותר ידועים באמאזון, עם כתוביות באנגלית. (להמלצות אפשר לפנות ל
) אולי אפילו יש כמה מהם באוזן השלישית, אני אבדוק.
אתה יכול לתת כאן כמה דוגמאות
לסרטים מהשנים האחרונות?
הסרט הרוסי היחיד שאני זוכר שהוצג בארץ לאחרונה הוא 'טייקון' וגם הוא נעלם מהאופק כמעט מיד.
הממממ
האמת היא שאני ממש לא מעודכן בסרטים חדשים, פשוט אין לי איפה לראות אותם.
"הספר מסיביר" גם הוצג בארץ במשך כמה שבועות, אבל זה לא סרט עליו הייתי ממליץ. סתם הפקה היסטורית גרנדיאוזית, נרדמתי באמצע.
"רעלים, או היסטוריה עולמית של מרעילים" הוצג במהלך פסטיבל הסרטים בחיפה, אבל לא ראיתי אותו.
זה כל מה שהוצג בארץ בשנים האחרונות, נראה לי.
''רעלים...''
זה סרט טוב, קצת מבולגן אבל כל עוד הצופה לא ממש דפוק לא כל כך קשה לעקוב.
"סולאריס" טוב, אבל ישן. "12 הכיסאות" גם טוב, וגם הוא ישן.
כן, והרשימה יכולה להמשך ולהמשך
אני בכוונה לא ציינתי סרטים ישנים, בגלל שזאת לא היתה השאלה של רד.
ואם כבר, אז אני ממליץ בחום על כל הסרטים של מרק זכרוב.
http://www.imdb.com/Name?Zakharov,%20Mark
את רוב הסרטים ברשימה
הזאת לא ראיתי, אבל קראתי את התסריטים של כמה מהם ואת ההערות של התסריטאי. הרעיונות נורא נחמדים ואני משערת שהסרטים גם. "הבית שבנה שנבנה ע"י סוויפט" הוא האהוב עלי. למישהו יש מושג אם אפשר להשיג אותם בארץ? עם כתוביות?
אפשר להשיג את חלקם, אך לא כולם עם כתוביות.
את "The Very Munchausen" קניתי די מזמן, עם כתוביות באנגלית.
"נס רגיל" ישנו בDVD. עם כתוביות ואפשרות דיבוב לאנגלית.
"הבית שנבנה ע"י סוויפט" אפשר להשיג כנראה רק בVCD, ואין לי מושג אם כתוביות כלולות בדיסק .
בקשר לכל שאר הסרטים, אני לא יודע.
בכל הערים הגדולות יש חנויות ספרים\וידאו רוסיות, את יכולה לנסות שם.
אגב, אם רמת הקריאה שלך ברוסית היא סבירה+ , את יכולה לבדוק בwww.ozon.ru.
דוגמא אחת
ניקיטה מיכאלקוב, במאי מאד מוערך שסרטיו מוצגים לא מעט בסינמטקים.. אפילו זכור לי לפני כמה זמן שהוקדש לו חודש בסינמטק חיפה. אני אישית לא ממש אהבתי את הסרטים שלו שראיתי, אבל הנה לינק:
http://us.imdb.com/Name?Mikhalkov,+Nikita
ובכל אופן, אני הצבעתי לאירופאיים שלא פורטו. יש לי חיבה גדולה לסרטים שבדיים, איסלנדיים, בלגים, ו… צ'כים.
רציתי להכניס פה בסוף חיוך, אבל משום מה המקשים של השיפט לא עובדים לי. לכן גם ההודעה הזו לא כתובה בסוגריים. עימכם הסליחה.
כמובן סרטי הקאלט ההיסטריים
"יד היהלומים"
http://us.imdb.com/Title?0062759
ו"אירוניית הגורל", שהוא בכלל סרט טלוויזיה של שלוש-פלוס שעות. משודר כל סילבסטר ברוסיה וכולם (בתיאוריה) רואים אותו.
http://us.imdb.com/Title?0073179
אתה בטוח שלא הקפיאו אותך
אי שם בשנות ה-70, ורק עתה הופשרת? כי אחרת אני לא רואה איך זה נחשב ל"שנים אחרונות".
אופס, לא שמתי לב
למזלך (הטוב? הרע? מה שלא יהיה)
מביאים סרט רוסי לארץ.
http://ads.maariv.co.il/site/movie100.html
נשמע דומה
ל-'Brother' ('אחי'), סרטו של טקאשי קיטאנו, שהוא בכלל סרט יפני/אמריקאי (במקרה הזה באמת קשה להגדיר).
כתבה מספר 626
ממתי האתר הפך לאתר גיאוגרפיה ?
>עד שאני כבר חוזרת למחשב אחרי שבוע וחצי של טירונות דבילית, אני מגלה סקר עם למעלה משלושמאות תגובות, ועד שאני כבר מפנה את הזמן להצביע בו, אני מגלה שיש חדש. אוווף!<
"אחר". למה? פשוט כי אין לי שום עדיפות לסרטים זרים כאלו או אחרים. מצד שני, אני גם לא נרתעת מהם.
הייתי מסמנת "צרפתי" אבל על סמך "אמלי" בלבד אני לא אשפוט את הקולנוע הצרפתי כולו.
הייתי מסמנת "איטלקי" אבל "החיים יפים" הוא לא כל הסרטים האיטלקיים באשר הם.
הייתי מסמנת…
בקיצור- אחר.
ובפעם הבאה, תגלו קצת התחשבות עם זמני הסקרים…
________
העלמה עפרונית, חיילת.
אז מה שלום צה"ל?…
און טופיק – הייתי מוחקת את כל הסקר הקודם אם הייתי יכולה, ואני ממליצה לך לוותר על הקריאה שלו בכלל. כל הדיונים שם משעממים ו/או רדודים ואינפנטיליים.
ספרדי, אוף קורס.
לא מומחה בסרט אירופיאים, אבל הצרפתים נוטים להיות מתייפייפים והאיטלקיים בורקסיים. ההחלטה הייתה בין ספרדים (אלמודובר ואחרים) גרמנים (ונדרז, ראן לולה ראו וכו') או אירופיאים אחרים (שבדים בעיקר).
אבל הלכתי על ספרדי כפול. ולהגדיל את הצ'יפס והשתיה.
והאיטלקים בורקסיים? איטליה=בורקס??
אני דורשת לדעת מאיפה הגעת למסקנה הזאת!
עד היום ראיתי את הסרטים האיטלקיים הבאים: גונבי האופניים, מצחצחי הנעליים, נס במילאנו והחיים היפים (שכחתי אותו בספירה הקודמת שלי). מבין הארבעה הנ"ל, לא ראיתי שום דבר שמזכיר לי את הז'אנר השנוא עליי ביותר (שגם אותו לצערי למדי בשיעורי קולנוע), סרטי הבורקס.
אם אני אפשפש קצת בחומר שהכנתי לבגרות, אני אמצא את המאפיינים המדוייקים שנתנו לנו של סרטי הבורקס מול סרטי הניאו-ריאליזם האיטלקי, וממה שאני זוכרת אין ממש דמיון.
פרומו מצויין בערוץ מצויין
(ביפ כמובן), שהייתי מכורה אליו (לערוץ) אבל עכשיו לקחו אותו ממני באכזריות כשחבילת המבצע נגמרה.
מה אני אעשה בלי מלקולם שלי, בלי הסימפסונז שלי, בלי הבליינד-דייט שלי ועוד ועוד?
(תשובה: אראה ערוץ Star World ושתיים, הם נמצאים גם שם.)
כמעט הצבעתי לאופציה עם המקל
אבל נורא אהבתי את "אמלי" שזה הסרט הזר היחיד באוסף הסרטים שלי.
ואהבתי גם את מדיטראנו ואת נמר דרקון אבל בסוף הצבעתי לצרפתיים בגלל "אמלי".
סרטים כמו The Ring ו Battle Royale והנסיכה מונונוקה קנו אצלי את המקום הראשון לזרים לסרטים היפניים. הייתי מצביע לסרטים רוסיים, אבל זה לא ממש הוגן, כי אני רוסי (רק בארץ מוצא כמובן).
-האשף הדגול
ובכן
סרטים ספרדים לא ראיתי מספיק לצערי, אבל נראה לי שיש בהם הרבה טובים (ואני לא מתכוון לשיעמומונים של אלמודובר).
מאף סרט איטלקי לא נהניתי במיוחד, גם לא מאלגרו נון טרופו (פארודיה על פנטסיה).
הסרטים היפנים יצוינו במיוחד בגלל קוראסווה וטאקשי קיטאנו.
בחרתי בצרפתים, כי חוץ מהסרטים דוברי האנגלית הם המהנים ביותר והם היחידים מהזרים שיש בהם יצירת מופת אחת (מי ירה בפסנתרן של פרנסואה טריפו).
בכל אופן, הסרטים דוברי האנגלית הם הכי טובים.
מה זאת אומרת, סרטים איריים!
אה, לא באנגלית?
טוב, צרפתים . יצא לי לראות לא מעט, מ"אמלי" המקסימה עד לשיעורי תולדות הקולנוע, והוא חביב. בהחלט חביב.
אם אנימה נחשבים כסרטים זרים,
אז ההעדפה שלי יכולה בהחלט להיחשב כנוטה כלפי סרטים יפניים. גם ראיתי השנה כמה סרטי אימה יפנים מעולים.
לעומת זאת, ראיתי גם את הקיסר והמתנקש ונמר דרקון, אז ההגדרה היא יותר רחבה.
אפשר לומר שבזמן האחרון אני נוטה יותר כלפי סיפורים שמגיעים מהמזרח. אני אוהב את האפוסים שלהם, את סיפורי הרוחות והשדים שלהם, ואת העובדה שבסרטים האסייתים, שזו הבחירה שלי, יש תמיד משהו מאוד שונה מהתרבות המערבית ובטח מהתרבות הישראלית, והרי אחד הדברים היפים בקולנוע זה שהוא מאפשר לנו לברוח למחוזות אחרים, רחוקים…
אפרופו סרטים זרים
יאיר לפיד כתב במעריב שבוע שעבר מאמר שמתאים להשקפותי בנושא:
http://images.maariv.co.il/cache/cachearchive/17012003/ART418594.html
ראוי לציון במיוחד המשפט:"גם הדיון על "שפה קולנועית" הוא ענין חשוד מאוד. לקולנוע יש כבר שפה, קוראים לה אנגלית."
אימג'ן דר'ס נו קאונטריז
הצבעתי לאירופאי אחר, גם כי אני לא יכול ממש לציין העדפה על פי מדינה, וגם כי אם אני כבר נדרש לעשות את זה, הבחירה שלי נמצאת באירופה ה"אחרת".
בראש ובראשונה, קולנוע דני. לכאורה, בכל אופן, כי למעשה הקולנוע הדני הטוב היחידי שאני מכיר נעשה ע"י פון טרייר. כל שאר מה שראיתי היה סתמי.
אז ישנו גם קולנוע שוודי, ולא רק בזכות ברגמן (אינגמר, לא ניר). לא משהו מסעיר במיוחד, אבל מהקצת שיצא לי לראות, יש שם דברים נחמדים. ובהזדמנות חגיגית זו: מישהו כאן מכיר במאי שוודי מפורסם בשם יאן טרואל?
יודעים מה, בואו נקרא לזה קולנוע סקנדינבי וזהו, ואז אני אוכל להכליל גם את פינלנד, למרות שגם משם את מי אני כבר מכיר חוץ מאקי קאוריסמקי, ואנתוני בנטלי (והאחרון הוא בכלל שותפי לדירה לשעבר, במאי בתחילת דרכו, אז אני לא מניח שתמצאו אותו בימד"ב… היי, אני אפילו מופיע ל-4 שניות בסרט האחרון שלו. שאם נהיה קטנוניים הוא גם הסרט הראשון שלו)
מקום חם בלב שמור גם לקולנוע גרמני של העת האחרונה, וממש לא בגלל ונדרס. טום טיקוור, יותר.
ולכאורה היה מתבקש שאני אציין גם צ'כים, לא? אז זהו, שעדיין לא. אני לא מכיר מספיק (אם כי מה שאני כן מכיר – שוואנקמאייר ומילוש פורמנים מוקדמים – מצוין).
ושכחתי את קוסטוריצה!
עכשיו אפשר ללכת לישון בשקט.
יאללה יאללה!
מה עם ג'וזף פארס?
מי זה?
לא הבנתי האם ב"יאללה יאללה" התכוונת לרדת על התקף הניימדרופינג שלי, או בעצם לציין שאותו ג'וזף פארס הוא הבמאי של הסרט השוודי "יאללה יאללה". ואני עצלן מכדי לנסות להבין בעצמי כרגע.
(ואם להמשיך את התקף הניימדרופינג שלי – קישלובסקי!)
איך זה לגור בצ'כיה ומה בעצם אתה עושה שם?
איך זה? כיף חיים וזול.
מה עושה? גולש בעין הדג.
לפרטים יש אימייל, אם כי זה לא נעשה הרבה יותר מפורט מזה.
ד''ש לשווייק.
נחמן אינגבר מכיר
והוא זרק עליו כמה מילים בשיעור על הקולנוע השוודי. אם אני לא טועה, יש לו חיבה קלה לנופים – אם כן, אפילו ראינו קטע מסרט שלו. אם לא, חבל – אני מחבבת במאים שודים עם חיבה לנופים. הם מצלמים אותם יופי.
וגם שפים שוודים, אבל זה נושא לדיון אחר לגמרי… :)
קשה מאד
לא הצבעתי לסקר כי אני דווקא אוהבת סרטים זרים, אבל קשה לי לבחור מאיזה סוג.
אבל הסקר היה שווה את התגובות – לגלות שבעצם רוב הסרטים הטובים נעשים כיום על ידי בליל של אנשים ממקומות שונים.
(ורק אנחנו הישראלים מתקשים, כי אין לו שכנים לשחק איתם.)
הצבעתי לאירופאים אחרים
אך התכוונתי ספציפית לאיטלקיים, שחבל שלא מופיע בנפרד.
וזאת בעיקר בזכות:
-סינמה פאראדיסו
-הדוור
-כולם בסדר
-מוכר החלומות (ככה קראו לזה?)
-ועוד שניים ששכחתי את שמם אבל זוכרת שמאוד אהבתי.
מודה באשמה שלא ראיתי מספיק סרטים זרים אחרים.
מוכר החלומות
מה העלילה של הסרט הזה? השם מאוד מוכר לי, אני חושדת שאולי ראיתי אותו בשיעורי קולנוע, ואם זה מה שאני חושבת אז מאוד אהבתי אותו.
מוכר החלומות
זה על איטלקי שמתחזה לאיש קולנוע מצליח מאמריקה, עובר בין כפרים קטנים באיטליה, ומשכנע אנשים שהוא יעשה מהם כוכבי קולנוע אם הם רק ישלמו לו כמה לירטות בשביל צילום.
בטוח שראית.
לא... התבלבלתי עם משהו אחר
מפתה, אבל
מאוד מפתה אותי ללכת עכשיו על הספרדים.
פשוט ראיתי את "דבר אליה" ביום רביעי, ואחרי כך כך הרבה דיבורים על הסרט וסיפורים על כמה הוא טוב, כבר קצת פחדתי להתכזב.
אבל לא, "דבר אליה" היה מצויין.
מרגש, משוחק טוב ופשוט מהנה.
אבל הקול שלי הולך לצרפתים.
אני יודע שזו מדינה קצת בעייתית בשבילנו הישראלים, אבל לדעתי פשוט, השפה, הנוף ולרוב הסיפורים הקטנים והמצחיקים/מרגשים/מותחים פשוט עושים לי את זה.
"דוז פואה", צרפת
הייתה לי התלבטות קשה מאוד בין יפניים וצרפתיים כי לשניהם יש סרטים שמאוד נהנתי מהם, בינהם סרטי אימה מעולים, אבל בסוף זה הוכרע על ידי כך שאני רואה (בעיקר בגלל מקורות הסרטים שלי) יותר סרטים יפניים…
אופס....
בבורותי הרבה לא ידעתי שבסרטים זרים הכוונה היא לכאלה שאינם דוברי אנגלית (שהרי, רוב הסרטים המוצגים הם אמריקאים, לא?!).
בכל אופן, אם נלך לפי המיון שלי, אני בעד האוסטרלים….כה לחי!!!
אולי ניקח את ההגדרה שלך טיפה הלאה:
סרטי קומונוולת'.
אירים, בריטים, אוסטרלים וכו…
לאחרונה באמת היו כמה סרטים אוסטרליים לא רעים בכלל. כוחה של מילה (אם אני זוכר נכון את השם), האיש שתבע את אלוהים (חוץ מהסוף), לנטנה ועוד כמה שאני לא ממש זוכר את שמם.
אגב הסרט ההודי "הלוחם" מסווג דווקא כבריטי, מישהו יודע למה?
כסף?
לפעמים מסווגים סרטים לפי המפיקים. יכול להיות לך סרט עם כוכבים אמריקאים אבל חברת ההפקות היא צרפתית / גרמנית וכו'.
"נוטינג היל" לדוגמה (לא יודע אם טובה, אבל דוגמה). סרט בריטי לא? אבל ג'וליה רוברטס האמריקאית מככבת.
נדמה לי שסרטיו של קישלובסקי, או חלקם, מומנו בתקציב צרפתי. האם הם סרטים פולנים? צרפתיים? "אירופאיים"?
ניו זילאנדים בייבי!
לניו זילאנד יש תעשיית קולנוע מקומית מצליחה ואיכותית (אם כי מצומצמת מספיק מבחינת כח אדם על מנת שאם ראית שלושה סרטים, בסרט הבא כבר תזהה לפחות שחקן אחד, ואם ראית את "זינה", "הרקולס", "שר הטבעות" ו"מתקפת המשובטים", ראית כבר את כולם).
רק בעיה אחת...
הם לא "זרים".
נכון, אבל התכוונתי
שאותם שחקנים שמוכרים מהסרטים הלא זרים שציינתי, משחקים גם בסרטים ניו-זילנדים מקומיים, מה שהופך אותם ל- "זרים".
וטכנית, גם סרטים אמריקאים הם "זרים", אנחנו עדיין לא המדינה ה- 51 של ארה"ב.
נכון, אבל התכוונתי
מה? אנחנו לא?
השיטה של עדי אשכנזי מצאה חן בעיני
זאתי שמסתכמת בלהצביע למדינה ממנה באים רוב הדיווידיז הזרים באוסף שלי.
אז ככה, מתוך 176 דיווידיז שיש לי בבית:
7 צרפתיים
4 איטלקיים שמתוכם 3 הם טרילוגיית הדולרים (עבור חופן דולרים, הטוב הרע והמכוער, וכו'). סרטים איטלקיים למהדרין, אבל דוברי אנגלית. מישהו רוצה להטיל מטבע?
1 יפני
1 רוסי שצולם בקובה עם שחקנים קובניים
1 לונה פאפא
1 הטנגו האחרון בפריז. חלק באנגלית, חלק בצרפתית, במאי איטלקי, מצולם בצרפת
1 לולה מונטז. הפקה צרפתית-גרמנית, שחקנים מכל העולם, במאי אוסטרי. דובר צרפתית, גרמנית ואנגלית.
הצבעתי לצרפת.
מגניב
אני אזכר בהיסטוריה כממציא שיטה.
רוב הסרטים הזרים? נו באמת יש לי רק אחד (וגם את נמר דרקון אבל שכחתי שיש לי אותו). אני פשוט לא אוהב סרטים זרים (רק סרטים, אין לי בעיה עם אנשים מכל אומות העולם). את אמלי אהבתי בגלל שאני אוהב אנשים לא שגרתיים ובעלי דימיון. אני מאמין שהייתי אוהב אותו גם אם הוא היה דובר אנגלית אבל אני לא חושב שהייתי אוהב אותו יותר אם הסרט באמת היה בשפה האנגלית.
________
עדי סיים להסביר את השקפת עולמו ועדיין שמח שהשיטה שהמציא משמשת את גדולי העולם.
... ובאופן ביזארי משהו
משתמש בשיטות שמישהו אחר המציא כדי לסיים את הודעת הניצחון שלו על השיטה אותה המציא.
______
ברק מנסה להשתמש בשתי השיטות ולהמציא שיטה משל עצמו – ונכשל עוד לפני שהתחיל.
_____
ברק פתאום מבין שההודעה שלו היא המטופשת ביותר שכתב (לפחות בשבוע האחרון) ומתלבט אם ללחוץ על "שלח".
_____
ברק נכנע.
אל תמעיט בערך של עצמך
השבוע עוד לא נגמר. אני בטוח שתוכל לכתוב הודעה יותר מטופשת.
זה ממש נורא
שלא נוגע מוביל. יש סרטים זרים נפלאים, במיוחד בהתחשב בעובדה שיש הרבה במיים הוליוודיים שעושים "סרטים זרים" או להפך.
מי שמתעלם מסרטים זרים ממש מפסיד.
-האשף הדגול
אבל הוא לא מוביל.
אמנם האפשרות "לא נוגע" מובילה על פני כל אחת מהאפשרויות האחרות בנפרד, אבל רחוקה מלהוביל על פני כל הסרטים הזרים כשהם מאוחדים. והרי בד"כ אנשים לא הולכים לסרטים זרים ממדינה מסוימת בלבד.
יכול להיות שיש העדפה למדינה ספציפית כלשהי (כמו מה שהסקר מנסה לברר) אבל, נראה לי, מעטים הם אלה שמוכנים להתנסות ב"זרים" של מדינה אחת מסוימת, ולא לתת צ'אנס גם לאחר(ו)ת.
תאמין לי,
יש הרבה יותר מ-20% מהאוכלוסיה שלא מוכנים לגעת בסרטים זרים עם מקל. למעשה אני חושב שאין הרבה יותר מ-20% ש*כן* מוכנים לראות סרטים זרים. כך שהמצב אצלנו טוב.
ואני כן נוגע בסרטים זרים עם מקל
אתם יודעים מה אהבתי בסקר הזה?
"אני לא נוגע בסרטים זרים אפילו עם מקל".
לכל מי שהצביע לאופציה הנ"ל, האם הסתפקתם רק בכנפיים שבורות, בית"ר פרובנס ופיתוי, או שמה אזרתם אומץ, לקחתם מקל סנוקר ארוך במיוחד והעזתם למשש, ככה מרחוק, בשר"ה או במיינוריטי ריפורט?
וואלה, לא ידעתי שהקולנוע האמריקאי הוא קולנוע הבית שלנו.
מה, לא ידעת שישראל
היא המדינה ה51?
>שיעול!!<
>לבריאות!!<
ותלבש סוודר שלא תצטנן לי
נכון
באמת חסרות מרכאות באופציית
.
הצבעתי לצרפתים כי יצא לי לראות סרט צרפתי ביזארי לגמרי על משפחה שקונה עכבר והעכבר איכשהו גורם לכל מי שנוגע בו לעשות דברים לא ברורים (זה אפילו הגיע עד גילוי עריות).
בסוף האבא אכל את העכבר והפך לעכבר ענק!
אם למישהו זה מוכר ויודע את השם אודה לו אם יגיד לי אותו.
מה שעשית (
רציני לחוש השישי)
זה בערך כמו לתאר את החוש השישי (ברצינות, זה סנל"ל. היי ילד, תפסיק לקרוא! איפה אמא שלך?) "סרט על פסיכולוג שפוגש ילד שרואה אנשים מתים והם מגלים שיש ילדה שאמא שלה הרעילה אותה. בסוף הפסיכולוג מגלה שהוא בעצמו היה מת כל הזמן!"
ע"פ סעיף 16ב של תקנות אוקטובר 87', גילוי התרחשות מפלילה בסרט ללא סימון
נאות הוא עברה על חוקי הדמוקרטיה האנטי-שניצקליינית. מכיוון שמדובר בסרט לא מוכר שרוב גולשי האתר כנראה לא שמעו עליו, אני מוכן לוותר לך הפעם. אבל פעם הבאה, איתי לאבו כביר.
מה שעשית (
רציני לחוש השישי)
מה ישר למכון הפטולוגי? אפילו בלי משפט?
-האשף הדגול
לפגוש עוד שוטר-ספוילרים.
WW, שהיא גם Spoiler Police Captain של מקום אחר.
נו? ולא תענה לו איזה סרט זה היה?
נו? ולא תענה לו איזה סרט זה היה?
הי, אני רק ממלא את תפקידי המיותר חלקית. אם מישהו רוצה לגלות לו איזה סרט זה, בבקשה (ואולי יגלו גם לי).
כשעונים לו מכיוון שאנחנו יודעים איך הסרט נגמר, או שזה לא משנה כי אין לרובנו מושג באיזה סרט מדובר?
יבוא בתגובה לדיון בסרט מסויים, גילוי שם הסרט עלול להיות ה
עצמו.
נשאלת השאלה: האם צריך לסמן
זה מצב הפוך לנורמלי. במקום שה
כולם עוקבים?
גם אני ראיתי פעם
סרט צרפתי ביזארי משהו, אני חושב שקראו לו 'המירוץ הגדול'. זה היה על איזה אבא שמאמן את הילד שלו שישבור את שיא גינס בסגירת דלתות, אם אני זוכר נכון.
זה בכלל סרט אירי.
צרפתי - בלגי -שוויצרי.
http://us.imdb.com/Title?0201538
"בסוף האבא אכל את העבר והפך לעכבר ענק"
ובמחשבה שנייה
זה נשמע כמו גירסא צרפתית מעוותת לדוני דארקו.
לא סימנתי ספויילר כי לא כתבתי את שם הסרט, לכן ההודעה לא מספיילרת סרט מסויים.
(בנוסף גם לא חשבתי שזה סרט שראוי לצפייה ולכן אין ממש צורך לסמן את ההודעה בספויילר..).
בכל אופן point taken, אני אסמן ספויילר בהודעה מסוג זה בעתיד.
אני חושב שראיתי אותו גם
שודר ב"הצגה שניה" אם אינני טועה. סרט מופרע לגמרי.
לא, אני לא זוכר איך קוראים לו.
sitcom של פרנסואה אוזון.
אז זו היתה קומדיה למרות הכל...
אני חשבתי שזה היה סרט רציני, מה שהצחיק אותי עוד יותר.
הסיבה היחידה שאני לא צופה בסרטים צרפתיים היא שזה מזכיר לי בצורה מזעזעת את המורה הזנותית שלי לצרפתית, שלמרות שהיא כבר בת חמישים או יותר, היא מתלבשת כאילו היא עדיין בשני העשורים הראשונים לחיה.
מחזה מחריד.
סרטים ספרדיים - בגלל
אלמודובר, כמובן. לא שראיתי כל כך הרבה מהם, אבל הם השאירו עלי רושם עצום.
הסרט הדרום אמריקאי היחיד שראיתי היה קטנטנות, ואני לא ממש מגדירה אותו כסרט "זר", כי הוא חסר את הניחוח האמנותי שיש להגדרה הזו.
לצערי, עדיין לא הזדמן לי לראות את הבן של הכלה ואת תשע מלכות, למרות שהם הופקו ע"י אדריאן סויאר, שהפיק גם כמה מהטלנובלות הארגנטינאיות הטובות ביותר בשנים האחרונות.
הסיבה – לאור טעמי בהפקות דרום אמריקאיות, אנשים מתקשים להאמין לי שאלו סרטים שווי צפיה.
לא מאמין.. ''טלנובלות'' ו''טובות'' באותו משפט...
ואפילו אין מילת קישור כמו "לא" ביניהן…
תראי לו מה זה, טריליאן!
כתבה מספר 1312
למרבית ההפתעה, אכן יש טלנובלות טובות
ומרביתן הופקו בארגנטינה, ע"י המפיק הנ"ל.
איך שופטים אם טלנובלה היא טובה? כמו ששופטים כל דרמה/קומדיה/סרט אקשן/סרט מתח וכו' – ע"י מתן תשובה לשאלה, האם מושא הצפיה גורם לי להרגיש את מה שהוא התכוון שאני ארגיש. למשל, אם זה סרט מתח – האם אני כוססת ציפורניים בציפיה לפתרון התעלומה? אם זה קומדיה – האם זה מצחיק? ואם זה טלנובלה – האם זה גורם לי לרצות לדעת את סוף הסיפור?
כמובן שאלה לא הגורמים היחידים שעושים סרט או טלנובלה לטובים בסוגם – יש הזדהות עם הדמויות, יש סיפור טוב, יש משחק ובימוי טובים (כן, אפשר לזהות!) וכו'.
נכון, זה לא הז'אנר הכי מתוחכם בעולם, אבל גם בטלנובלות יש טובות יותר ופחות, וזה כל מה שניסיתי להגיד. אני בטוחה שגם לך יש פדיחות, כמו קריאת "בלייזר" או "לאישה" (לא הבנתי אם את/ה בן או בת), אפילו אם זה רק במספרה.
בארגנטינה, לפחות, לא מפלים, ועברו (וגם ההווה שלו) כמפיק טלנובלות לא מפריע לאדריאן סויאר להפיק גם סרטי קולנוע שמגיעים לשאר העולם בלי קשר לטלנובלות שלו.
בדיוק מה שרציתי להגיד, אבל התעצלתי.