 |
||
| שלום, הגעתם לעין הדג. אנחנו לא כאן, כי הלכנו לפיקניקון שבועות ואנחנו ככל הנראה אוכלים כרגע גבינה, מתבשלים בשמש או משחקים פריזבי. אנא השאירו הודעה אחרי ה"פרסם תגובה". |
01.06.2006
|
|
יומית
שלום, הגעתם לעין הדג. אנחנו לא כאן, כי הלכנו לפיקניקון שבועות ואנחנו ככל הנראה אוכלים כרגע גבינה, מתבשלים בשמש או משחקים פריזבי. אנא השאירו הודעה אחרי ה"פרסם תגובה".
שלום, הגעתם לעין הדג. אנחנו לא כאן, כי הלכנו לפיקניקון שבועות ואנחנו ככל הנראה אוכלים כרגע גבינה, מתבשלים בשמש או משחקים פריזבי. אנא השאירו הודעה אחרי ה"פרסם תגובה".
כנראה הפעם הראשונה
באתר שה_אהרו"כ הוא מאוד עצוב להיות כזה.
תבלו בפיקניקון…
תהנו!
הייתי מגיע אבל
אם הייתי יוצא מיד אחרי העבודה, הייתי מגיע רק בשביל לתת כיף לכולם ולברוח.
היה שולת!!1 (לא טעות כתיב, אל תתקנו!!1)
שלום לכולם, נהניתי מאוד מהקון הראשון שלי, כן ירבו.
), ותודה לרד פיש וללונג ג'ון שאירגנו, אני אחכה בקוצר רוח לקון הבא.
היה כיף, המון אוכל, שמש (לצערי אף השתזפתי קמעה), פריסבי, טאקי ואפילו מונופול מלחמת הכוכבים לאספנים.
שמחתי לשים פרצוץ לניק (ואוזניים למר פוטאטו
חג שבועות שמח, המשך יבוא..
טעות מוחלטת
אני הפעם לא ארגנתי כלום. צ"ל "תודה ללונג ג'ון ואדם שאירגנו".
טעות מוחלטת
טעות, טועים, טעיתי.
"תודה ללונג ג'ון ואדם שאירגנו".
ותודה לאנקנואן קיי על העוגיות נושא שלה.
יש תמונות? יש? יש?
יהיו תמונות
ברגע שמישהו יסביר לי איך מעלים אותן לאנשהו
אני משתמשת בפוטובאקט-
http://photobucket.com/
אבל יש שם הגבלת גודל תמונות נדמה לי
יהיו תמונות
אתה מזכיר את קיליאן מרפי בפרופיל, רק הרבה פחות לבן! וזאת מחמאה חח8)
כן, זה נכון
ואם יש למישהו תיעוד ל*זה*, יפיצו לאלתר.
באנו ואכלנו
היה מצוין, ותודה לכל מי שהביא אוכל ושתייה. האמת היא שתיארתי לעצמי שיהיה יותר מדי (מוהאהא, כאמור), אבל האחרונים – הרוויחו.
ועכשיו לשתי בקשות מתכונים:
1) פשטידת הכרישה המצוינת של ענת.
2) הלצ'ו המצוין לא פחות של עוג… אה, רייצ'ל.
חג שמח לכולם, ונקווה להתראות שוב בקרוב!
ועוד מתכון אחד, בבקשה
עוגת הגבינה המצוינת של muchrejoicing (הידועה גם בתור עוגת "שעה וחצי בתנור, לעזאזל", כנראה). אני אישית אשמח לקבל את המתכון, ולפי החיסול שלה אני בטוחה שלא תהיה התנגדות לפרסום באתר.
וחוץ מהתביעות הגסטרונומיות, נהניתי מאוד לפגוש את האנשים מאחורי הניקים, במיוחד בהתחשב בעובדה שזה הקון הראשון שלי. מקווה שיהיו עוד רבים
באופן יוצא דופן לא
: עוגת גבינה
כל הזכויות שמורות לקופסת הגבינה ממנה העתקתי את המתכון אי אז, שתישאר אלמונית בחסות זכרוני הרעוע.
רכיבים:
בסיס – 150 ג' ביסקוויטים מפוררים, 75 ג' חמאה רכה, 2 כפות סוכר, מעט קליפת לימון מגוררת.
מלית – 750 ג' גבינה לבנה 5%, 1 כוס חלב, 125 ג' חמאה מומסת, 6 ביצים (מופרדות לחלמונים וחלבונים), כוס ורבע סוכר, חצי כוס קמח, שליש כוס קורנפלור, 1 כפית תמצית וניל, 1 כפית קליפת לימון מגוררת.
הכנה:
1. מערבבים את חומרי הבסיס ומהדקים לתחתית תבנית משומנת (שצריכה להיות עמוקה למדי, היות ותהיה לכם הרבה מלית).
2. מערבבים בקערה את: החלב, החמאה, החלמונים (לסנילים כמוני – זה הצהוב, לא הלבן), הגבינה וחצי כוס מהסוכר.
3. מוסיפים את הקמח, הקורנפלור, הוניל והלימון. מערבבים לתערובת חלקה.
4. מקציפים את החלבונים תוך הוספת שאר הסוכר (שלושת רבעי כוס, לפי החשבון שלי).
5. מקפלים בעדינות (למיטב ידיעתי, זה אומר לערבב בזהירות כדי לא להרוס את הקצף, אם מישהו יודע טוב יותר, נא ליידע אותי) לתוך הקערה עם הגבינה.
6. מעבירים לתבנית.
7. שמים כלי עם מים רותחים בתחתית התנור (זה חשוב! אחרת היא לא יוצאת דביקה ומתוקה למעלה! הוא נשאר שם לכל אורך האפייה, אגב).
8. אופים בחום בינוני-נמוך (160 מעלות) כשעה וחצי, עד להזהבה (כל כך לא – שלי היתה מוכנה אחרי 50 דקות. שימו עין פן תישרף לכם העוגה).
9. מצננים בתנור כבוי ומשחררים מהתבנית. מגישים קר.
חג צמחונים שבועותי ושמח!
קיפול זה לא ערבוב.
בקיפול לוקחים קצף מלמטה (או מצד אחד של הקערה), ומעבירים אותו למעלה (או לצד השני). אבל לא בצורה של לקחת את הקצף, להוציא אותו ואז לשים אותו למעלה, אלא בתנועה אחת רציפה ומעגלית (כמו הקשת שמתווה נדנדה שעולה למעלה), שבה הצד העליון של המרית – זה שעליו נמצא הקצף – הופך להיות הצד התחתון (עדיין עם הקצף) עד סוף תנועת הקיפול.
ההסבר הזה נראה נוראי בכתב.
ועוד פרט קטן-אך-משמעותי:
היות והכנתי היום עוד עוגה, לכאורה-זהה, לארוע אחר, אציין שמאוד, *מאוד* חשוב להקציף טוב-טוב את החלבונים. באמת. בעוגה שאתם טעמתם השתמשתי בבלנדר מקרטע, והיום במיקסר מיושן אך מופלא, ואני מצטערת לומר שאין מה להשוות. ההבדל הקטן בין עוגה נימוחה לעוגה שאינה נימוחה…
פעם הבאה?
באנו ואכלנו
לפני המתכון, תודה רבה על אחר"צ מקסים במיוחד, לmuchrejoicing שגרמה לי להרגיש בנוח למרות ביישנותי הפטתית, לחבריי היקרים לרמיקוב וקצת פחות לבועז שניצח אותי ללא רחמים…
וכמובן תודה ללונג ולאדם (שאני בטוחה שבתוך תוכו יודע שקוראים לי נטע) על האירגון המופתי, אם כי הפולני משהוא זה אין אוכל זה?
6 כרישות יפות,4 כפות שמן זית
1 שן שום קצוצה, 1/2 כוס יין לבן יבש, 2 ביצים, 1/2 שקית שמנת מתוקה, 100 ג' גבינת פרמזן מגוררת גס, *100 ג' שינקן מעושן פרוס לרצועות דקות שלא היה בגירסה הקונית והכשרה.
מנקים את הכרישות. משתמשים רק בחלק הלבן ובמקום שהן מתחילות להוריק. פורסים את הכרישות לפרוסות אלכסוניות בעובי של כסנטימטר.מחממים את שמן הזית במחבת גדולה ומטגנים את השום. מוסיפים את הכרישה ומטגנים כחמש דקות. מוסיפים מלח ופלפל מערבבים, מוסיפים את היין ומבשלים עוד כחמש דקות. מורידים מהאש.
מוסיפים את רצועות השינקן (שוב, לא היה בקון) ומערבבים. טורפים קלות את הביצים בקערה, מוסיפים את השמנת והגבינה, מוסיפים את תערובת הכרישה ומערבבים היטב. שופכים את המילוי אל בצק טרט (או פילו) אפוי ואופים בתנור בחום של 180 מעלות כ-30 דקות.
הוא באמת יודע, האדיוט
להגנתי יאמר שהייתי מאוד עייף ושהאותיות דומות, וכבר ציינתי שהיה נורא טעים?
אגב, בצק של טרט אומר בצק עלים? מה היה בקון?
וסליחה.
הוא באמת יודע, האדיוט
בצק עלים מוכן
מתכון ללצ'ו (ותודה לכולם על המחמאות
)
מצרכים:
3 קישואים
בצל גדול ויפה
2-3 פלפלים (רצוי מזן נהריה, אבל כל סוג אחר מתקבל גם הוא)
5-6 עגבניות גדולות ובשלות
(העגבניות והפלפלים יכולים להיות מעט "ישנים" ורכים ולא אקסטרא מוצקים, אם יש לכם כאלה זה תירוץ מצוין להכין לצ'ו)
2-3 שיני שום
100 גרם רסק (רכז) עגבניות
כפית מלח
פלפל שחור
פפריקה מתוקה
5-6 כפות שמן
כוס מים
אופן ההכנה:
לחתוך לקוביות גדולות את הפלפל והבצל, לקצוץ את השום לפרוסות.
לחמם את השמן בסיר כבד.
כשהשמן חם להוסיף את הבצל, הפלפלים והשום, לערבב היטב.
לחתוך לקוביות את הקישואים והעגבניות.
כשהבצל נהיה שקוף והפלפלים רכים, להוסיף את העגבניות והקישואים, לערבב היטב.
לתת לירקות בסיר להתאדות כ-3 דקות.
להוסיף את התבלינים ולערבב היטב כדקה.
להוסיף את רסק העגבניות והמים.
לערבב עד לכדי רתיחה.
לכסות את הסיר ולבשל על אש קטנה כ-30 דקות.
וסבתא שלי הייתה מוסיפה ביצה בסוף התהליך
מתכון ללצ'ו (ותודה לכולם על המחמאות
)
סליחה על הבורות (הנוראית) אבל מה זה לצ'ו?
לצ'ו: תבשיל ירקות הונגרי שיכול להתנקם אם לא אוכלים בזהירות
סתם, היה טעים.
באנו ראינו אכלנו
אכן היה כיף. נהנינו כל המשפחה מהשיחות, ההתעסקות במיון האוכל, המרדף אחר כדורים מלאי קליק וכמובן מן האנשים (למרות שהרגשנו קצת כמו דינוזאורים – כאלה שלא זורקים). ולסיכום…
לפרפרים יש עלילה!
היה שולתתת!!!1
אוקיי, עכשיו... מה זה פרפרים!?
ניסיתי לברר אבל זה לא הלך ככ, קבלתי מבטים מוזרים8\
אוקיי, עכשיו... מה זה פרפרים!?
האמת, גם אני לא ממש יודע.
זה משפט ששוחרר לאויר בתחילת הפיקניקון ,ותפס.
וללא קשר. כל הכבוד לך על העוגיות. אמנם לא טעמנו אותן, אבל הן היו העוגיות הכי יפות בקון (רייצ'ל אל תהרגי אותי) – סח' על ההשקעה והיצירתיות.
ואם כבר הזכרנו – סוף סוף נפגשתי עם מיתוס העוגירייצ'ל. אני שמח לבשר שהמיתוס לא נשבר, הוא רק התחזק.
אוקיי, עכשיו... מה זה פרפרים!?
הו, אני מריחה כאן פוטנציאל למשפט עינדגי – "לפרפרים יש עלילה!"
טודה
! לקח הרבה זמן להכין אותן, חברה שלי שעזרה לי פרשה בשלב מוקדם אז המשכתי במלאכה לבדי ואז לא היה מי שיעזור ברעיונות ומרוב יאוש נוצר הר שבור גב מקסים8)
''הר ברוקבק - העוגיה''
היתה בלי ספק אחת מכוכבות הארוע.
למעשה, הכל התחיל בדיון תמים ביני לבין שיר
הסמויה [לא סדרת הטלוויזיה] על כך שלפאנפיק פרפרים, בניגוד לסיריוס/oc אחרים, יש עלילה.
ואז רד שמע, הלחין ושיחרר לאוויר העולם.
בקרוב על החולצה הקרובה למקום מגוריכם.
[אני? ערה בשעות כאלה? אתם הוזים מרוב עונג שלאחר העוגירייצ'ל]
אכן, ממש כיף.
תודה כללית לעורכים (טוב, אם אתם כל כך מתעקשים, רק ללונג), לאדם על ארגון האוכל ולכל מי שהיתה לו יד או רגל באירוע. תודה אישית לסולוצו על הטרמפ (וכמובן, על הפרופגנדה השמאלנית המעניינת, שעוררה אצלנו בבית בעיקר את הדיון החשוב – האם ציור ה"דובוני 'כפת-לי בעמונה" נוטה לטובת השוטרים או לא?).
נורא נחמד לפגוש אתכם, אנשים.
ואיש כחול, זה אתה שרצית קישור לפתיל בדיחות הנונסנס ("למה שפן כשהוא רץ" וכו')?
כתבה מספר 3159
אכן, ממש כיף.
אכן אני חיפשתי. וגם אני הכי צחקתי מהתות.
מוזר שאני לא זוכר את הפתיל הזה.
נו! אלצהיימר נעורים…
מאוד נהנתי.
ואפילו הנספח לא סבל. אמנם דיברתי קצת יותר מדי על perl, אבל האוכל היה ממש טעים, פגשתי הרבה אנשים חדשים, והכי חשוב – יש מצב שהייתי בין הגדולים!
אה, והופעל עליי לחץ רב לקרוא לעצמי שוב אקסמנית לעתיד. דבר שבטח סיפק לנספח המון המון חומרים לצחוק עליי.
(וכל מי שצילם אותי מוזמן להגיד איפה הוא מחביא את התמונות. או לשרוף אותן).
אז את האקסמנית?
ואני אפילו לא ידעתי, וחשבתי שאת אחת מני רבות שהגיעו למרות שהן לא כותבות ממש באתר.
היה נפלא. באמת. המון המון אוכל (יותר מדי, אם תשאלו אותי. אפילו את העוגות היותר משובחות לא הצליחו לסיים), ותמיד כיף להדביק פרצופים לניקים, או (במקרה הזה) להדביק פרצופים לאנשים שאולי עוד יהיו ניקים, אבל בינתיים הם לא.
תודה לכולם, ותודה מיוחדת לאדם. עזרת לי מאד.
מצחיק.
כי כמעט כל שיחה איתי נפתחה ב"את חייבת לכתוב בצד גם אקסמנית לעתיד. ומי זה נספח אזרחי? הוא כותב באתר?".
אויש, הצלחת לבלבל אותי
כשהגעת, וראיתי אותך מרחוק חשבתי "הנה האקסמנית" אח"כ התקרבתי ודיברנו וראיתי שיש לך תג של ליקוי באקסמניות, אז חשבתי שבלבלתי בין האקסמנית לבינך. פאדיחות מאץ'.
לפחות אני אהיה יותר בטוחה בפעם הבאה.
אה, זה מסביר את השיחה ההזויה שלנו.
באמת תהיתי אם להיעלב שאת לא זוכרת אותי
מסביר חלקית
כלומר – זכרתי אותך, אבל לא זכרתי את השיחה בינינו (בה נזכרתי רק בדיעבד), נדמה לי שאם הייתי זוכרת את השם הפרטי שלך בתור האקסמנית הייתי זוכרת גם לקשר בינך לבין עצמך.
יופי,
אז עוד שנתיים נוכל לחזור שוב על השיחה ביננו.
זה יהיה סימן ההיכרות שלנו!
איך אפשר לדבר יותר מדי על PERL ?
מה זה בכלל?
זו שפת תכנות רב-שימושית וחזקה מאד
במילון ההאקרים היא מוגדרת:
אה, מכיר!
לא דמיינתי שלזה הכוונה :O
מה שלא ידוע לך – זה שלמעשה כל הקון הזה היה כיסוי על מנת להביא אותך לקרבת אחד מהסוכנים הסמויים שלנו, אשר השתיל עלייך (ללא ידיעתך, אחרת מה החוכמה?) צ'יפ חומרה שנלקח הישר ממעבדות Redmond והישר מ-Windows Vista החדש, ומטרתו להפוך כל דבר linux שאת נוגעת בו לדבר Windows!
אבל אני אישית עובדת על
windows (מה לעשות שלינוקס לא יודע לתמוך בשום אפליקציה בעולם, בערך). ואתה לא ממש רוצה ששרתים יהפכו לwindows, זה יגרום להקפצתי באמצע הלילה :)
את אקסמנית?
|הלם|
וואו, כבוד לפגוש אותך.
היה מגניב, היה כיף,
היה טעים (לא שהיה ברור מה כשר ומה לא), היה כיף. המונופול היה נהדר, והפריסבי היה גם הוא נהדר, בעיקר בזכות פלסטיקו.
פלסטיקו
צריך להפעיל לחץ חברתי על העכרור להוסיף זאת כשם אמצעי!
*מפזמת ''הו הי וואז אנ אקס מן!!''
מחר צופים בסרט (סופסוף אין בגרות ללמוד אליה) ואני מניחה שזה מתייחס לכך ש
?אחד האקסמנים הולך לעולמו, סוף 
אי לכך אני חוששת שקיים סיכוי שבזמן הסצינת המדוברת אתחיל לפזם את השיר ואזכה למבטים תמוהים.
אז כרגיל, המון טודה לעורכים השולתים על הארגון ולאדם על ארגון המזון (היה באמת ממש הרבה אוכל והמון שתיה)!
)
טודה לכל מי שהכין מזון- ממה שטעמתי היה ממש טעים! (עוגי רייצ'ל
פעם הבאה – עוגיות שר"ה! וואן קוקי טו רול ד'ם עול!!
(טוב לא באמת.. ראיתם מה עלה בגורלו של הדינוזאור 8\ השיער של לגולאס יפול לו ויהיה לא נעים בכלל).
תמיד כיף להכיר עוד אנשים, בעיקר כאלה שקטנים ממך ונותנים לך להרגיש מבוגר (במובן חיובי חח8) )
~~טודה רבה ללונג על הצלת הטאקי הנשכח שלי!! זה היה מעשה נעלה וראוי להערכה (ולעוגיה?)!~~
היה מאוד כיף ונתראה בקון הבא (בתקווה שאוכל לצאת מהצבא)!!
______
זורקים פה פריזבים!
השיר, אגב, נקרא Spoiler-Free Blues.
וזו הפעם הראשונה שבה גיליתי מה בעצם אנשים מוצאים בסגנון המוזיקלי הזה.
השיר, אגב, נקרא Spoiler-Free Blues.
דווקא מוזיקה חביבה!
הגרסה שלך יותר מקסימה8)
(כי היא עדרית?)
תודה לנטע וליונתן שהביאוני עד הלוך ושוב הלום, בהתאמה. תודה ליונתן על הפסקול (וסליחה על הריגשי שעשיתי לך כשניסית ללכת לנגן לאנשים אחרים…
), ועל ההידרדרות לציטוטי מונטי פיתון, על אף התנגדותו העקרונית אליהם, שהיתה משמחת במיוחד (בעיקר כשלכדנו את העכרור ברשתנו). לענבל שבאה לבדר אותי (והלכה לשחק רמיקוב במקום). לכל האנשים שאכלו מעוגת הגבינה שלי למרות סיפורי האימה, ושרדו לספר את הסיפור. לבועזז שהיווה הוכחה חיה ונושמת שאפשר לסיים שנה ב' קוגניציה ולשרוד ללא בעיות נפשיות קשות *מדי*, מה שעודד את רוחי עד למאוד. לכל שחקני הפריזבי על שלא פגעו בי איתו. ולכל האנשים שחייכו אלי בסבלנות, גם אם מבועתת, כשהגעתי למצב של מנת-יתר-שוקולד (יותר מדי עוגירייצ'ל, אם זה אפשרי) והתחלתי לדבר ממש ממש מהר ולהגיד דברים פחות ופחות הגיוניים (בעיקר זכורים לי שברי משפטים בסגנון "אסור שנטע תשתעמם, לך לבדר את נטע" לכל אדם שנתקלתי בו במקרה או שלא).
אה, ולרד על השירה, כמובן.
היה נחמד, אפילו האקלים היה נורמלי שלא כהרגלו, ובסוף לא ממש הצלחנו לעזוב (וזה אפילו לפני שהלכנו לאיבוד…). לשנה הבאה בירושלים הבנויה. בכל זאת, היינו רוב קטן, לא?
אגב, רד פיש:
בתור מעריצת מועדון קרב אדוקה שמזמזמת כבר יום שלם, או כמעט, את "מועדון קרב הוא חרא סרט" ומתחילה לאבד את אחיזתה הרעועה-מלכתחילה בשפיות – התביעה הייצוגית בדרך.
וואלה?
את יכולה להזכיר לי את המנגינה?
זו בעיה. נורא קשה לזמזם באינטרנט.
אז כמה אנשים באו?
להערכתי 50
.
סתם מתוך סקרנות,
מה היה ממוצע הגיל שם בקון? אני עורכת מחקר קטן לקראת היום שבו אעז להראות את פניי הצעירים בקון כזה. זה נשמע כיף לאללה.
אני חושבת שהכי
צעירים היו בני 13 (אנדרי, בן כמה אתה?) והכי מבוגרים היו בני 35 (אני!), ושהממוצע היה 19-21.
לגבי הפריסה, נראה לי שהיה ייצוג לכל הגילאים מ-13 עד 25 ושאח"כ היו דילוגים קלים בדרך ל-35. ב"חבורה" שלנו הגילאים היו 25, 28, 29, 34, 35.
מצד שני, מה אני יודעת. קמתי אולי פעמיים מהשמיכה שלי בפאתי הפיקניק ודיברתי עם פחות מעשרה אנשים.
13 ו-7 חודשים.
וזה אנדריי, עם שני יודים <הולך לקחת את פרס "קטנוני השנה" שלי>.
האמת יצאה לאור!
כבר שנתיים שאני מנסה לברר עם מי יש לי עסק פה באתר (מאז שהתחלתי להתמכר). בהתחלה, כשראיתי תגובות כמו "הלכתי עם הילדים ל–" או "אז אמרתי לבעלי" קצת נבהלתי, והיה נדמה לי שנקלעתי לתוך קהילה מוזרה במיוחד של אנשים מעל גיל 30 שמסוגלים לגלוש באינטרנט. אבל בגלל שזה תמיד יהיה האתר האהוב עלי, כמובן שהמשכתי לבקר, ועם הזמן גיליתי לחדוותי שיש פה אפילו אנשים בגיל שלי (הסגירו אותם התגובות בסגנון "הלכתי עם ___ לסרט במקום להתכונן לבגרות"). אז עכשיו כשנרגעו חששותיי אחת ולתמיד, נשארה לי רק תעלומה אחת לפתור… הנה זה בא… תופים… מצילה!
רד ולונג! התסכימו לגלות לי את מניין שנותיכם?
אני חושב שאפשר לגלות בשמם
שהם בהחלט בשלב בשל ומאוחר של שנות העשרים-שלושים המוקדמות לחייהם.
זה בשנות דג או שנות ג'ירפה?
איך יודעים שהפילים היו בקון?
לפי העקבות בגלידה.
עבורי זה הקון הכיפי ביותר עד כה. כן, מבין כל השניים שהייתי בהם. למרבה הבאסה, אין לי הרבה מה לומר עליו. הממטרות היו נבזיות, האנשים היו מגניבים, גלידת הוניל הייתה נוזלית, לא מצפה לי קריירה מזהירה בתחום הפריזבי. ותודה, כרגיל, לכל מי שדיבר ושאל וצחק וזרק דשא ומטבעות של חצי שקל. היה מה-זה כיף.
אגב בדיחות פילים
למה פיל קופץ על טרמפולינה?http://www.youtube.com/watch?v=X-21v69Ys4c&search=mylo%2Bdestroy%20rock%20%20roll
בבקשה.
אגב
אני מצוער ששלחתי אותך לטיולים לאחר כל זריקת פריזבי כושלת שלי.
דרך אגב
במסעי הנרחב בהשלמת היסטוריית האתר
למדתי על המחתרת "עין הדן"
וכל מה שנשאר לי זה בעיקר "מניח רעפים נוצרי"
אוף אתכם
דווקא לאחר שעברתי לרמת-גן, ואתם עושים סופסוף קון בעירי, אתם עושים זאת ביום שאני עובד (כן , יש אנשים שעובדים חצי יום בערב חג וזקוקים לכל גרוש).
מקווה שנהניתם בלעדיי. פשוט אשב פה בחושך בשקט.
היו הרבה אנשים שעבדו חצי יום.
הם פשוט באו מאוחר יותר. אנחנו היינו שם עד 18:00 בערך.
היו גם אנשים שלא עבדו חצי יום
ועדיין הגיעו בשעות הצהריים. לא ביגי.
בכל מקרה, היה כיף למרות שנוכחתי בשלב מסוים שאני לא מתמנגלת בכלל אלא יושבת בצד עם חברי מבית אבל אבל – באמת שזה לא נבע מסנוביזם! פשוט בהתחלה כ-ו-ל-ם עמדו ועמדו. ועמדו. אז חשבנו לנו שאם נתמקם ונשב בצד אזי נפתח טרנד חדש…אבל, כולם המשיכו לעמוד ואז כבר הוגדרנו כסנובים וכולם הלכו לשבת הרחק מאיתנו (או פשוט, בדיוק איפה שהם עמדו).
וגם מילה קטנה לאנדרי – לא התכוונתי לנהום עליך כה. פשוט, הפריזבי שהתקרב לעברנו שוב ושוב הכניס אותי לחרדות קיום לא ברורות, סורי.
והיו גם אנשים ששחו בבוקר והכינו עוגה
היה ממש כיף
תודה רבה!!!
נהמת עלי?
מוזר, לא שמתי לב.
מעולה.
המשך כך.
טוב, מההודעה נשמע כאילו
תם מתקפלים בסביבות אחה"צ , ארבע בערך, ואני רק הגעתי לת"א בשעה זו.
גם אני הבנתי שמתקפלים בשעות אחה''צ המוקדמות,
אחרת אולי הייתי באה בסביבות אחת-שתיים.
פולני...
האמת, זה שזה היה בעירינו זה לא היה ממש מדויק. כל הקטע הזה של הפארק הלאומי בר"ג הוא בעיני פיקציה, אם בשביל לחזור לביתי בר"ג אני צריכה לעבור בדרך בת"א ובגבעתיים.
)
מה שכן, אכן היו הרבה אנשים שעבדו חצי יום, וקמו באיזה 7 בבוקר בשביל לחתוך ירקות לפני העבודה כדי שיוכלו לצאת לפיקניק ישר אחרי בלי לעבור בבית.
(הייתי חייבת להשחיל את ההתבכיינות הזו איפשהו בפומבי, זה נראה לי המקום המתאים).
ולא, לא נהנינו בלעדיך, לא באותה מידה בכל אופן (עוזר? קצת?
זה פולני זה?
רק אעיר למשמע ההתבכיינות על קימה בשעה המאוחרת 7 בבוקר, שיש אנשים שבשש וחצי כבר היו על הרכבת לחיפה, עבדו קצת יותר מחצי יום והגיעו לת"א לקראת שלוש וחצי…
מפונקת :)
טוב, ניצחת, אבל רק כי שכחתי את משפט המחץ
"קמתי בשבע בבוקר כדי לחתוך ירקות שמהם בקושי מישהו אכל…"
גררר זה עדיין לא נשמע פולני מספיק. מה עם "אני אעמוד בפינה החשוכה"? אוף! בסדר, עלית עליי! אין לי שורשים פולניים! אני רק מתלמדת!
כיוון מעניין יכול להיות:
"אם מישהו רק היה אומר לי שאף אחד לא אוהב ירקות, לא הייתי טורחת."
פולניות זה לא בגנים – זה באופי. אבל נראה לי שהגיע הזמן שאני אצמח כאדם ואותיר את פתילי הפולניות לממשיכי דרכי המוכשרים. אני מתחילה (ממשיכה?) לחזור על עצמי כאן.
משהו חסר
"קמתי בשבע בבוקר לחתוך ירקות בשבילכם, אבל אם אתם מעדיפים לאכול ממתקים במקום, זה גם בסדר. אני כבר אוכל הכל לבד, ליד הממטרות והנמלים יארחו לי חברה."
השורה על הממטרות באמת מרגישה אחרת
אחרי שחוטפים ממטרות בפרצוף שלוש פעמים.
אם כבר פינות חשוכות,
תמיד אפשר ללכת על – "כן, כן, אני אשב בצד, אחתוך את הורידים ואכבה על עצמי סיגריות".
או-קיי!...
זה מעט קיצוני מידי… אני הייתי בודקת את זה.
אני חושבת שמקרה המבחן של לגדול עם עין הדג מראה סימנים מדאיגים.
אולי זה הזמן להתחיל לחשוב על ההשפעה שיש לנו על נפשותיו הרכות של הנוער.
מצד שני, אם לא נשחית את הנוער, איך נוכל להינות מחברתו לכשיגדל? אכן דילמה כבדת משקל.
אה, אני לא אומרת את זה,
אני לא מספיק פולנייה.
מה שכן, זה אולי קצת קיצוני – אבל מאוד יעיל.
עברת לרמת גן?
אבל… איפה ישנו עכשיו עלמות במצוקה שננעלו מחוץ למחוז חפצן במהלך קון מד"ב? מצד שני, גם הקונים עברו דירה. הממ. רגע אני לא מסתכלת והעולם משתנה.
כן, עברתי לרמת-גן
והבית עדיין פתוח לאנשי קהילה במצוקה , גם אם הוא פחות קרוב…
להגיע לפיקניקון עם קלקול קיבה זה דבר מאוד מבאס. אבל עדיין היה ממש כיף, ולמרות שהבטחתי לעצמי שלא לאכול מחשש למוות בעת מילוי תפקידי, אני חייב לציין שהיה גם טעים.
תודה לאדם שלקח ממני את היין ונתן לי להחזיק את אייל החמוד. ועוד תודה על כך שהוא החזיר את הסדר על כנו.
תודה לסולוצו על התעמולה, הטרמפ והאישיות, לנמרוד ואין אור על השיחות המשעשעות, לארגונזו על הבראוניז שחיסלו לי סופית את הקיבה (ואני עדיין טוען שאם יש בזה שיכבת גבינה זה לא יכול להיקרא בראוני), לרייצ'ל על הלצ'ו המופלא (סבתא שלי הייתה מתגאה בך), למשפחה הכחולה על הקינואה מצילת הנפשות (מאוד קל לעיכול!), ליונתן על המוסיקה, לעומרי על הסאונד, ולרד פיש על הבלוז, ולכל מי ששיחק בפריזבי התפוז המכאני, ובייחוד לעכרור (פלסטיקו), שאני מקווה שגם יזכור להחזיר לי אותו ביום מן הימים.
ותודה לכל מי שהתעניין בשלומו של דן ברזל. לו הוא היה קיים, אני משוכנע שהוא היה מאוד מתרגש לשמוע על כך.
וסליחה אם (כמו תמיד) שכחתי מישהו.
אני מתנצל על חיסול הקיבה
הייתי לי הרגשה שהפעם לי סיפקתי את הסחורה כמו בפעם הקודמת.. להבא אני אתאמץ יותר.
ואת האמת, אני לא בטוח אם זה באמת היה בראוניז עם עוגת גבינה או עוגת גבינה עם בראוניז.
אוקיי, לא ציפיתי.
לא ציפיתי לאנשים שפגשתי (חשבתי שתהיו פחות אשכנזים…);
לא ציפיתי שרדפיש נראה כמו איציק, הבוס של אבא שלי (בלי כוונה להעליב);
ציפיתי שעכרור יהיה יותר גבוה ויותר… גבוה. לא יודע למה;
לא ציפיתי שאפגוש רוסי שקוראים לו משה;
ציפיתי שדן (אני יודע: דן ברזל לא קיים, זה הכפיל שלו שהיה בקון וכו' וכו') יהיה *לפחות* בן ארבעים (למעשה, היתה לי תחושה פנימית שהוא איש בן שבעים שקוראים לו זלמן ב. לוינסון) ויתהדר בקול רועם וסמכותי;
לא ציפיתי שאנדוד שעה בפארק הלאומי, בעודי חולף על פני הקון שלוש פעמים, עד שאשים לב לשלטים המורים על הדרך לקון (אג, ללונג ג'ון: עכרור לא הגזים. שלטים למפגרים זה בדיוק בשבילי);
לא ציפיתי שאשחק פריזבי, או טאקי;
אבל מעל הכל לא ציפיתי שאהנה כל כך, באמת. היה נפלא.
צפו לראות אותי גם בקון הבא.
זה דבר ידוע, שאני גבוה, מרשים ואימתני יותר באינטרנט.
אבל מצד שני, באינטרנט אי אפשר לראות אותי רץ אחרי פריזבי בהתמדה כלבית.
כולם גבוהים יותר באינטרנט (חוץ מ-shabby)
וגם השיער שלהם יותר גולש.
חוץ מ-shabby
האישיות האינטרנטית שלי די קרחת, אני חושב.
בעיני אתה גבוה כמו שצריך.
האישיות לעומת זאת…
זהירות...אנשים עוד עלולים לא להבין שאת רק מצטטת אותי
האמת - חששתי מזה,
אבל כל עוד אתה הבנת, אז מ'כפת לי…
תודה לכל מי שהגיע, על חברתכם הנעימה מאוד. היה פיקניכיף!
בניגוד לקון הקודם, לא הייתי עסוק בעניינים לוגיסטיים, ויכולתי לדבר יותר עם אנשים:
החסידה השוטה – שהיה תענוג לפגוש סוף סוף פנים אל פנים (ולא, את לא בלונדינית);
נורטון – שאיתו היתה לי שיחה קצרה אבל מרתקת על ה-NBA;
Muchrejoicing – שחלקה איתי את הסיפור הקשה על התמכרותה למנגו, וההשלכות הנוראות עבור המשפחה שלה;
ענבל, נטע, פינגווין, ובועזז – ששיחקו איתי רמיקיוב, וכמובן ניצחו;
עידן ומיכל ב. – שהעניקו לי לא רק טרמפ בדרך חזרה, אלא יותר חשוב, את ההנאה מחברתם בנסיעה (פלוס מסע מהיר במנהרת הזמן לשנות 2000-2003 באוניברסיטה, באדיבות מיכל);
unknown k. – שגילתה לא רק כישרון ייחודי באפיית עוגית עין הדג, אלא גם רוח ספורטיבית מול פציעות קשות (לאגודל שלום, אני מקווה);
קוויזי – שבכמה דקות מאלפות של שיחה אפשר לי להבין למה כל הבניינים בארץ מכוערים, ורייצ'ל – שבאותו הקשר, הסבירה לשנינו את האידיאולוגיה המוצקה שלה בנוגע למבנה הקרוי "קניון" הדרים (לא לקרוא לו קניון, כי הוא לא ראוי לזה.);
הנערה הפויקילותרמית – איזה כיף לגלות את הפנים החייכניים מאחורי אחד הניקים הותיקים באתר;
lonesome zora ויואב – שהיה נחמד להכיר, למרות ששמרתם על אנונימיות מזהרת;
ארמדילו – שלא הצליח לגרום לי לשנוא את קינג קונג, אבל כן הצליח לשכנע אותי שחג שבועות הוא המצאה של עורכי עיתונים, כדי שאפשר יהיה לשים כותרות גדולות "היום שבועות!";
אדם – שראיתי, נטו, רק לשתי דקות, אבל תודות לו כולנו זללנו מטעמים עד להתפקע (אני עדיין שבע);
גיני ואקליפס / אקסמנית לשעבר – על סיפורי המכות בין אחים ואחיות. פתאום אני ואחותי הגדולה לא נראים כל כך יוצאי דופן;
night time וקאמפית עם דת'וויש – שהרחיבו במעט את השכלתי המוסיקלית הלוקה בחסר, בכל מה שקשור ללהקות שמשלבות גותיקה, פאנק והרמוניות קוליות נוסח הבי'ץ בויז;
יונתן – שקרא לי דוד בלי לדעת שאני באמת דוד. יופי של קריאת מחשבות;
וכל האחרים שרק ראיתי, ואיתם לא הספקתי לדבר, לצערי: טווידלדי, נימרוד, ארגונזו, האיש הכחול, מרווין, סולוצו, תמי, הממסד האפל. בטח יש עוד הרבה שאני לא זוכר כרגע.
וכמובן, האנשים ששיחקו איתי פריסבי במשך 4-5 שעות רצופות: רד פיש, אין אור, חסידה, יאיר הדרקון האמיתי, לונג ג'ון, הרוסי הקטן, שלמקו, עידן, סולוצו, זורה, וזה לא נגמר.
היה מצוין, אני כבר מצפה לקון הבא.
גם... גם...
גם אני הייתי, והשמעתי קול, ואפילו הענקתי לך את השם הראוי פלסטיקו.. אני דורשת תשומי
נכון! וזה כינוי מצוין. תודה רבה.
מאיפה הוא הגיע?
מזה שמשכתי אליי, שוב ושוב, את הפריסבי העשוי-פלסטיק.
בעזרת כוחות השליטה-בפלסטיק המופלאים שלי.
מזה שמשכתי אליי, שוב ושוב, את הפריסבי העשוי-פלסטיק.
על משקל מגנטו..
מזה שמשכתי אליי, שוב ושוב, את הפריסבי העשוי-פלסטיק.
אוי, גם את ראית את ולקרו של קונאן אובריאן?
ובנושא אחר לגמרי
רד, אחרי שחזרתי הביתה איימתי על חברה שלי שאני לא מחכה לה יותר לראות את mirrormask, וסוף סוף היא באה וראינו.
צחקנו ובכינו ונשרפו לנו כמה פיוזים, ציפיתי לפחות ונדהמתי. היה מדהים, קטונתי מלבקרו, אבל אולי אני אנסה ויצא לי משהו מגומגם בסגנון של: מעולה, חייבים לראות, חור בהשכלה..
תמונות! וידאו בלי סינק! ועוד
כל מי שצילם בפיקניק, בין אם באמצעות מצלמה משוכללת, פלאפון מעפן או זכרון צילומי בעל יכולת תרגום לשפה בינארית, מוזמן להעלות את תמונותיו ואת סרטי הוידאו שלו ל-VidiLife.
מאוד פשוט:
• גולשים ל- http://www.vidilife.com
• נכנסים עם הפרטים הבאים:
ומשם זה מסביר את עצמו פחות או יותר: אפשר להעלות תמונות, אפשר להעלות קבצי וידאו בשלל פורמטים (לוקח להם כמה שעות לעבור המרה ואישור). ובהנחה ונשתמש באתר גם לאירועים עתידיים (ואולי גם לאירועי העבר?), אני מציע להקפיד לשים את התמונות וקבצי הוידאו באלבומים הנכונים בזמן ההעלאה.
כל מה שיועלה לאתר יהיה זמין לכולם כאן:
http://fisheyecoil.vidiLife.com
בינתיים, למשל, מי שיכנס יוכל לראות (נניח) ולשמוע (בערך) את רד פיש שר את הפישאיי בלוז!
"זורקים פה
דינוזאורים,
זורקים פה
דינוזאורים,
לפרפרים יש עלילה!"
אוי ואבוי
לוקח כמה שעות לאשר וידאו? זה אומר שבמשך מינימום כמה שעות הוידאו הזה יישאר היחיד שם?
אגב, בגלל חוסר הסינק (בין השאר) היה לי קשה מאוד להבין מה בדיוק אני שר שם, אבל אני חושב שפספסת את השורה הראשונה – "כסאות זה נהדר".
לא לא!
לפרפרים יש עלילה! היה ראשון.
אח"כ בא: "אל תהיה נקניק, היה גבינה!"
כסאות זה נהדר היה איפשהו באמצע.
כנראה שיש לי זיכרון צילומי
ותוכנת המרה מתאימה, כי יש תמונות שאני ממש לא זוכר שצילמתי.
בכל אופן, שלושים התמונות שהגיעו איכשהו למחשב שלי הועלו לאתר הנ"ל, בהצלחה מרובה.
דן, לא ראיתי את ההפרדה לקטגוריות עומדת במבחן המציאות – עלול ליצור קצת בלגן. התמונות שאני אחראי עליהן הן השלישית עד ה-32 (כרגע אחרונה).
מי שנפגע מהן מסיבות לא קטנוניות יכתוב לי ואני אנסה להסיר אותן, אפילו שאני לא יודע איך; ולהיפך, מי שיצא יפה בתמונות כמו שלא היה מימיו, ורוצה לקבל אותן במקור יכתוב לי ויטפח לי על האגו באותה ההזדמנות.
נ.ב. אפילו שצילמתי לא מעט, עדיין לא הצלחתי לאסוף מספיק חלקי נשמות בשביל להרכיב אחת שלמה, ולכן יש צורך באפטר-קון בדחיפות.
אלבומים
הממ. אני חשבתי לרכז את כל התמונות באלבום אחד של הפיקניקון. לא עדיף?
הרי אולי נשתמש באתר הזה גם לקונים עתידיים.
אלבומים
התכוונתי שכשמסתכלים אין שום הפרדה בין התיקיות, ואם יהיה לזה שימוש עתידי זה יהיה בלגאן עצום.
נראה שאצל אפסאלון הסידור נוח יותר, מה גם שהוא מאחסן כבר תמונות מאירועים קודמים, אז שלחתי אליו.
ג'ירפניבליזם!
תיעוד (נדיר!) של ג'ירפה (אנושית) שאוכלת ג'ירפה (עוגייתית). האם זכרתי נכון את השם שהחלטנו, בדיונינו הארוכים, להעניק לתופעה? האם מישהו זוכר מי השתתף באותו דיון ולאיזו מסקנה הגענו?
ג'ירפניבליזם!
לא הגענו להלטה כי הסתבכנו עם הפירוש המילולי של קניבליזם.
אנחנו צריכים להתבייש בעצמינו
דווקא כן עברנו תהליך כלשהו.
בואי נראה אם אני זוכרת:
קניבליזם מקבל את משמעותו משני חלקים, שזה שאנחנו מעוניינים בו הוא לא "יזם" אלא "קניבל". עד כאן שררה הסכמה כללית. כאן, אם זכרוני אינו מטעני, נשברתי, הודעתי שהמילה קניבל מורכבת מ"ניבל" (הלא הוא הגרסה הלועזית לכירסום), ו"ק", שבו טמונה אם כך משמעות האדם לאדם מכרסם. לכן, בהטיה, ג'ירפניבליזם. או שזה היה ג'ירניבליזם? אבל בעצם אז זה דומה מדי לגרביל, וזה מבלבל.
(
קונטרול סרט שולת!!1 לגמרי)
תמונות! וידאו בלי סינק! ועוד
אחרי הסתכלות מעמיקה בתמונות הגעתי למסכנה אחת ברורה: אתה דומה לאורלנדו בלום!
נ.ב
אם מישהו תוהה מאיזה מקום בעולם צנחתי לכאן או למה אני חושבת ככה אז יש לזה הסבר: הוא מתחיל בלפני שנה וחצי בערך כשהגבתי כאן בפעם הראשונה, ונגמר ב 5 שעות תנ"ך היום (הבגרות בשני)שסטמו לי כל תא אפור שעוד נשאר אחרי הבגרות במתמטיקה.:)
אדוארד נורטון.
כבר השוו אותי לאריק באנה
ועכשיו גם לאחיו הטרויאני? מוזר. אני בכלל רגיל שמשווים אותי לשלמה יידוב.
אבל שיהיה, למה לא. תודה.
לפי התמונות, כמובן,
אתה גם די דומה לג'רמי דיוויס:
http://www.imdb.com/gallery/granitz/0572-the/Events/0572-the/daviesje.rem?path=pgallery&path_key=Davies,%20Jeremy%20(I)
אתה!
איה היית? הסתובבה בפיקניקון מישהי שחיפשה אותך בנרות, והחלו דיונים נמרצים לגבי האופן בו מבטאים את הניק שלך, ובאופן כללי היעדרותך גרמה עוגמת נפש.
דווקא רציתי לבוא. מאוד.
אבל אני חושש שהביישנות התמידית שלי והפוביה שלי מאנשים עשו את שלהם
(למרות שלקון הבא אני מבטיח לבוא, בהתחייבות).
אבל זה היופי בקונים.
כולם שם הם מהאנשים שבאים לקונים, כלומר קצת מחוץ לנורמה, ופחות או יותר כל אחד יכול להשתלב. טוב, כל אחד אינטליגנטי ומקסים, לפחות… ומשעשע. כל אדם, יהיה אשר יהיה, שהוא אינטליגנטי מקסים ומשעשע, אין לו מה לחשוש מבדידות בקון.
מה היתה הנקודה שלי? אה, כן – אמנם לא אני, כי אני אני, אבל אני בטוחה שיהיו אנשים שיזכרו לך את ההתחייבות הזו.
אחרי הכל ילדי "עין הדג" התאחדו בעקבות קריאתך
אבל אל תדאג אנחנו נחכה לך בקון הבא.
מה אתם מבינים?
דן ברזל הוא תאומו האובד של ארנסטו צ'ה גווארה, שנפל בינקותו לחור בזמן ובחלל והגיע לימינו אנו.
זה היה נחמד
אני לא הולך להתחיל פה רשימת תודות ארוכה, כי אני בטוח אשכח לפחות שניים שלושה אנשים ואז אסתובב ימים בהרגשת אשמה.
אבל היה מאוד נחמד. המון ניקים קיבלו פרצוף (וכפי שאמרתי לנמרוד – מלבדו אף אחד מהפרצופים לא התאים לתמונה המעורפלת שהיתה לי בראש).
יהיה קצת מוזר לגלוש עכשיו באתר, כשפתאום אני מכיר יותר טוב את מי שעומד מאחורי חלק מההודעות, אבל אני חושב שזה רק יוסיף.
בוקר טוסט
אני אוהב קונים. אני נהנה להגיע ולשמוע דיונים על סרטים ועל בכלל, במיוחד לאחרונה כשכבר פחות ופחות יוצא לי לקרוא דיונים באתר או להשתתף בהם.
אז רציתי להגיד בהקשר זה תודה לכל מי שזכר את הניק שלי ותהה אם אני עדיין מגיב.
בכל אופן, מעבר לזה, מאוד נהניתי אתמול. לקח קצת זמן עד שמצאתי את המקום, בין היתר מאחר שלא ראיתי שום שלט בדרך, אבל מרגע שהגעתי היה טוב.
אז תודה ללילי, על שהנעימה את זמני בסיפורי זוועה על מרצים וקורסים של מדעי הקוגניציה; לאין-אור, ששחזר סצינות גבורה שלי מהפיינטבול של יום העצמאות; לענבל, לפינגווין (שאין לו קשר ללינוקס), לעכרור ולנטע, על משחקי רמי-קוב סוחפים; לרייצ'ל על העוגירייצ'ל ולכל המבשלים על כל הבישולים, לעידן על שהפגיש אותי עם מי שאמור להיות הכפיל שלי (למרות שאני לא ראיתי דמיון בינינו); למשפחה הפויקלותרמית על הזכרונות הנחמדים שהעליתם – תמיד כיף לראות אתכם; ובכלל, לכל מי ששיחק פריזבי ולא פגע בי. באמת חששתי לשלום הצוואר שלי.
אה, וכמובן, תודה ללונג ולאדם על הארגון של כל המפגש הזה, וצריך גם להגיד מזל טוב לשלמקו.
אז נתראה בקונים הבאים, ובתקווה גם ייצא לי להגיב כאן טיפה יותר.
חג שבועות שמח.
תמונות אצלי
אני יכול לארח את התמונות על השרתים שלי. לשם כך, אנא שלחו את התמנות ל- fisheyephoto@8ln.org
אם התמונות רבות או גדולות מדי שלחו לי אימייל ואתאם אתכם את המשלוח.
תמונות אצלי
וכמובן הכתובת. בינתיים רק התמונות שלי כאן…
http://fisheye.8ln.org/shavuot/
תמונות אצלי
מישהו יקליד, מתישהו, אולי נניח – עכשיו – את שמותיהם של המצולמים, עבור כל תמונה?
בתור ''מישהו'' אשמח אם תעשה זאת
בתור ''מישהו'' אשמח אם תעשה זאת
לו יכולתי (כלומר, אילו הייתי מכיר אותם) – לא הייתי מבקש.
אני חייבת לשאול משהו לגבי עוגיית 'הר ברוקבק':
מרחוק חשבתי שמצוירים שם שני אנשי קו שעושים את מה שעושים, תחת שני עננים על ההר. בתמונה העננים נראים יותר כמו כובעי בוקרים, ואז נשאלת השאלה: האם אלה שני אנשי קו שמרימים ידיים כדי להחזיק כובעים ענקיים, או שתחת הכובעים מצויר הפרופיל שלהם מתנשקים, ואז מה שנראה כמו ידיים למעלה הוא העין שלהם?
אני חייבת לשאול משהו לגבי עוגיית 'הר ברוקבק':
זה כובעי קאובוי, מה שמתחת לזה שנראה כאילו הידיים שלהם למעלה זה המסגרת של הפרצוף שלהם..
כל הקשקוש בפנים אמור להיות אף ועיניים ופה או משו.
מכל ראש יוצאים שני קווים כלפי מטה- זה הגוף של כל אחד מהם והקשקוש בערך במרכז הגוף זה ידיים, הם מחזיקים ידיים. תיאורטית לפחות.
הם מאוד מופשטים ופוסט-מודרניסטי משו.
יונתן! (האמיתי, לא הפיקטיבי)
תעשה לי עוגת גבינה בראוניז!
או לפחות תן את המתכון.
דרך אגב, אחלה קון.
היה אחלה
הרבה הרבה זמן לא הייתי סתם ככה בזמן כיפי בפארק.
הרבה הרבה זמן לא שיחקתי פריסבי (והיה אפשר לראות את זה בזריקות האומללות שלי)…
שמחתי להגיע ולפגוש את האנשים, חלקם מוכרים מהעבר וחלק חדשים.
אז המשיכו כך נתראה בקון הבא!
ואיך אפשר לוותר על תגובת פוסט-קון
(זהירות – אורך התגובה כאורך הזמן שבו לא הגבתי)
אז היה כיף ואני שמחה שבאתי.
הופתעתי לראות אחוז גבוה של פרצופים מוכרים מימים עברו – איך כולכם גדלתם ילדים!
מאתמול אני כולי שקועה בהרהורים על זמנים עברו, ואני ממשיכה להיזכר, באנשים שבכלל לא היו בפיקניק ולא ראיתי כבר שנים, אבל בעיקר בכאלה שכן, בצחוקים ובפתילים, ובשיחות שהעלו בי נשכחות – למשל…
אחד הדברים שכבר שכחתי מהם לחתולין הוא אותו "אתר מעריצים" שהקמתי לפני שנים רבות בכתובת מרוחקת, לכבוד עין הדג. אז עכשיו, לאחר בדיקה מחודשת וניקוי האבק מעל דפי ה-html (סתם – לא נגעתי בכלום), כולם מוזמנים להיכנס ולהיזכר בתקופה תמימה יותר…
http://www.geocities.com/MANORGALIT/
הכל עוד שם, בדיוק כמו שהשארתי אותו
, ובעיני זה בדיוק היופי – העובדה שהוא לא התעדכן כבר כמה שנים רק מוסיפה לו קסם, כאילו הזמן קפא שם – הכל חוץ ממונה הכניסות! איזה יופי.
מבחינתי, האירוע המרכזי בקון היה כתיבת השם על המדבקה (שקיבלתי בחינם!): לאחר התלבטות קצרה של מה לכתוב (הנערה הפויקלותרמית? גלית? מה?), אחי החכם יעץ לי להמציא ניק פיקטיבי חדש, ומאותו הרגע זכיתי לשלל תגובות מבדרות מאנשים מופתעים שהתקרבו ואז הזדעקו לפתע: "ברווז הפלא?!" נפלא.
ואין לי שום כוונה להימנע מהחלק האהוב עליי לנצח – תודות! אז ממש ממש סליחה מכל מי ששכחתי – אתם מוזמנים להאשים אותי מתחת לתגובה ואני בתמורה אקריב את עצמי למפלצת הסלשים האימתנית (הו, איפה היא אותה מפלצת חביבה?), אם יהיה צורך.
אז הנה – הכינו מטפחות מראש – התודות:
לונג – על אירגון קון שולת1! וגם שתדעי שאת נראית יופי.
בועזז – הפנים המחייכות הראשונות שראיתי! כיף לראות גם אותך כמובן!
אקסמנית לשעבר/אקליפס – נהדר לדעת שרוצים לשאול עליך, למרות שבסוף לא שואלים, אבל כל עוד מזהים זה בסדר. חוץ מזה אין לי תלונות על חוסר זיהוי – נדמה לי שלא הורדתי את משקפי השמש מהאף שלי כל היום, אז הכל באשמתי.
יאיר הדרקון האמיתי – זה לא קון בלי דרקון…I kill me…
עכרור השלולית, שהודיע לי שאני אחת מאושיות האתר ומילא את לבי אושר.
רד פיש שבא ואמר לי שלום מיוזמתו (!) ואפילו זיהה מי אני אחרי שקרא את תג השם.
הממסד האפל – לא אמרתי כלום כי תיארתי לעצמי שאין לך מושג מי אני בכלל, אבל לנצח תישאר בשבילי דמות גורלית שהנחתה את ערב הסמית.קון במקצועיות רבה, ושמחתי לראות שחזרת לחיק האתר בזמן היעדרי הממושך.
הקטנה של טווידלדי – איזה מותק!
שלמקו – מזל טוב!
BS- שבידר אותי ברוב הפיקניקון ועשה רושם חסין למדי לשגיונות שלי. קבענו שקוראים לך ככה על שם בריטני ספירס, נכון?
idanid, ובכלל שאר העידנים למיניהם, יש כאן איזה עניין עם השם הזה באתר. אני עוד יגלה מה מסתתר מתחת לפני השטח.
יונתן – על הנגינה החיננית וגם כי לא שכחת את הסיפורים על בן דוד שלי (כלומר, הכפיל שלך)
רופא לץ – צל אפור, אחי האהוב, שגרם לי להגיע מרעננה ואפילו לעבור דרך הבית שלו, ובזכותו אני הפויקלו שניצבת כאן לפניכם. שמעת? קראו לי אושיה!
אדם – שהדריך אותנו בטלפון ומנע מאיתנו ללכת לאיבוד כמו שאר הדגים התועים.
דרצ'י – שאירח לי חברה בדרך חזרה.
אפסאלון – שתמיד כזה נמרץ וצילם תמונה איומה שלי – אבל לפחות אני מתועדת יחד עם הג'ירפה.
דן ברזל – האם שכרת כפיל חדש? איכשהו זכרתי אותך פחות צעיר, אבל ייתכן שזאת פשוט אני שגדלה.
רייצ'ל – כרגיל, על העוגירייצ'ל הטעים, וגם כי את פשוט כזאת מותק. וכן אני יודעת שלא בדיוק דיברנו אי-פעם.
והדג הנחמד ההוא (סליחה שאני לא יודעת איך קוראים לך) שכל הזמן החמיא לי – על המשקפיים, ואפילו על הפלסטר!
תודה לכל מי שבא וכל מי שידע שאי פעם הייתי קיימת, כן, כן, תודה לך!
אז תמשיכו לעשות שמייח
אוהבת לנצח
גלית
הנערה הפויקלותרמית
האתר שלך תמיד נשאר במועדפים אצלי
מאז הפעם הראשונה ששמתי אותו שם… לא שכחתי את עובדת קיומו.
מצד שני, הרבה אתרים נמצאים שם כבר כמה וכמה שנים בלי שנכנסתי אליהם יותר מפעם אחת.
בכל מקרה, כמו שאמרתי היה נחמד לראות את כל הפרצופים המוכרים מהעבר.
יש! קיבלתי תודה!
ואיך אפשר לוותר על תגובת פוסט-קון
"לחתולין"? הייתכן ומדובר במונח עין-דגי חדש? ;) או שסתם פספסתי משהו?
ל
ין
ובכן, זהו מונח נהדר אשר משלב בתוכו את משמעות המילה "לחלוטין", היבשושית למדי, יחד עם היצור העילאי ביותר עלי אדמות, וכך מפיחה חיים בדברי המשורר.
אני אישית תמיד חשבתי שלמדתי את המונח מעין הדג, אבל כנראה שזה היה לפני שנים רבות מדי. ובכן, הגיע הזמן להקים אותו לתחייה! חשבו עליי כעל פויקלו בן יהודה, מחיית השפה הדגית.
ל
ין
וגם:
אם אני כבר בשוונג-
המונח לחתולין היה בשימוש לאחרונה על ידי מרווין, בחודש מרץ השנה. לפני כן השתמשו בו בשנת 2005 עכרור השלולית, הפינגווין, חנמל ודקסטר, ואז ב6/1/2005 – אני.
זהו, לפני כן השתמשו בו רבים וטובים:
בועזז, ארמדילו, טיפטיפ המיתולוגית, מר שועית, גל חיימוביץ, טריליאן, ועוד רבים וטובים.
ואם אני כבר מנהלת שיחה עם עצמי
כדאי גם לשים לב שזאת
כתבה מספר 661
היא הפעם הראשונה בהחלט בה נעשה שימוש במונח באתר עינהדג, ע"י לא אחר מאשר גל חיימוביץ, בהקשר של לא אחרת מאשר גל(מייפל) האגדית, והחלק החשוב ביותר: יש קשר לחג שבועות, מה שהופך את כל הפתיל העצמי הזה לאון טופיק!
ניצחון לברווזים!!
מזניב!
איך
לכל השדים והנדלים את יכולה לדעת שזו הפעם הראשונה בהחלט?
ובכן,
היות ויש לי מוח-על אני מסוגלת לנפק נתונים שכאלה תוך ביטחון מוחלט בוודאיותם.
לחלופין, אם התשובה הנ"ל לא מספקת אותך, ואני יכולה להבין באופן חלקי את הסיבה לכך (ע"ע מוח העל), אזי תשמחי לדעת שביצעתי חיפוש של עד 250 תוצאות, וקיבלתי הרבה פחות מכך, ולכן נראה לי סביר שקיבלתי את כל הפעמים אי פעם שבהן היה שימוש במונח באתר, ולכן אני יכולה גם לדעת מתי היתה הפעם הראשונה.
כל זה בהנחה שבכלל הבנתי איך מבצעים חיפוש כהילכתו בתוכן האתר, ובהנחה שהחתולה שלי לא התיישבה מול המסך ותקפה אותי עד זוב דם בזמן הקלדת ההודעה.
ובהנחה שכל מי שבחר להשתמש במונח איית אותו נכון.
למרות ש"לחטולין" מאבד ממשמעותו באופן ניכר, ויכול בכלל להיות תוצאה של שיכול אותיות גרידא.
לא יודע אם זה ביטוי אתרי,
אבל אבא שלי השתמש בו הזה שנים לפני היות עין הדג.
אני! אני הדג הנחמד ההוא
שהחמיא לך על הפלסטר…
היית כולך בירוק, לא? יש לי זיכרון לצבעים…
כפי שנאמר כבר מעליי,
היה מצוין. האנשים, האוכל, המקום… כל הכבוד.
רשמים עיקריים:
1. כל הנושא של סרטים בקונים הינו מאוד מיותר. טוב, אולי מיותר זו לא המילה המתאימה, אבל זה בהחלט לא הכרחי, אפשר להסתדר מצוין בלי. כל מה שצריך זה עיגול פלסטיק אחד או שניים ואיזה פלסטיקו. וכמה עוגות.
2. אנשי עין הדג הינם אנשים שלא אוכלים. לראשונה בחיי הרגשתי כמו איזה פולנייה, כשכל פרק זמן מסוים מלמלתי לעצמי "אף אחד לא אוכל שום דבר". בכלל, נראה לי שזה האירוע החברתי הראשון בחיי שבו חזרתי עם יותר אוכל/שתייה ממה שהבאתי איתי, למרות שהבאתי איתי לא מעט דברים.
3. אנשי עין הדג אינם קונסיסטנטיים. אחרת אין לי שום הסבר לכך שכמעט את כל האנשים שהיו אתמול (שלשום? איזה יום היום בכלל?) לא זיהיתי/זכרתי/ראיתי בקון הקודם שהייתי בו (זה עם המרקים). אם לא הייתי רואה את שני העוגנים (רד ולונג) הייתי חוששת ששוב התבלבלתי באתר, כי זה קורה לי לפעמים.
4. ואם כבר, בנושא אנשים, חייבים לציין את:
א. המשפחה הכחולה – איזה עונג של ילדים. לראות את הדינמיקה בניהם (זה זמן טוב להתנצל שוב על מלחמת הנשיקות שעוררתי שם בטעות?) ואת העיניים המהפנטות של הקטנה זה עושה את היום. פשוט כיף.
ב. המשפחה הקלין אורונית – איזה בון בון!!! פשוט התמוגגתי לראות את הקטן, הוא כ"כ חייכן ומתוק, ודברן בלי עין הרע… הרשה לי שוב להתנצל על ההיעלמות המסתורית שלי ברגע שהוא התחיל לעשות כל מיני דברים של תינוקות, אה… מישהו קרא לי בדיוק (טוב נו! עד שלא יהיו לי כאלה משלי, אני לא מוכנה להתמודד עם דברים כאלה!). לגבי הגדול לצערי הרב אין לי כ"כ מה להגיד, ראיתי אותו לשנייה וחצי. פעם הבאה.
ג. מילה אחרונה לגבי ילדים – אני חושבת שזיהיתי בזווית העין איזה מיני טווידילדי שעשתה רושם גם של איזה פרסומת לגרבר, אבל זה גם היה לשנייה וחצי. יכול להיות שזה היה פאטה מיגרנה, אז אני לא ארחיב.
ד. שאר האנשים החדשים שהכרתי (או חדשים ישנים – היה אכן נעים מאוד להיזכר, מר פלסטיקו; ואגב, זה עקיבא כהן סופי ולא גולדסמן) היו מגניבים למדיי. זה ממש כיף לשוחח עם אנשים ולשזור רפרנסים לכל מיני סרטים בלי לקבל מבטי "אלוהים איזו בחורה מוזרה" או "לא חבל למלא את הראש במידע המיותר הזה?" כשאני מפרטת את רשימת הסרטים שבמאי כזה וכזה עשה בחייו ואיזה שחקנים היו שם. בקיצור – אחלה חברה'. היו כמה אנשים שהכרתי מדפי האתר ולא יצא לי לדבר איתם מסיבות אלה ואחרות והיה לי קצת חבל (למשל הכפיל של. מאיפה אני אמורה לדעת שזה דן ברזל? אני רואה ניק של יותר משתי מילים אז אני מניחה אוטומטית שזה לא מישהו שאני אמורה להכיר. וחוץ מזה, בהתחשב בעובדה שדימיינתי אותו אחרת, זה נראה לי מאוד הגיוני שזה אכן כפיל ולא אותו דן ברזל באמת. בכלל, מבן אדם שניהלתי איתו בעבר דיון סוער על מהות הקפיטליזם, הבעד והנגד, ציפיתי שתראה יותר כמו צ'ה גאוורה או מישהו אחר עם חתרנות וניצוץ בעיניים. אני מקווה שזה בגלל קלקול הקיבה, ולא קלקול הרוח וסמל לכניעה תחת שחיתות העשירון העליון).
ה. "אנשים מעין הדג שדומים לשחקנים הוליוודים מפורסמים". כבר כמה פעמים שאני רואה את רד ותוהה את מי הוא מזכיר לי. באחד מהקפצוצים העליצים זה היכה בי: גרסה ג'ינג'ית לרובין וויליאמס. מתישהו אני אמצא תמונות מפלילות ואכריז עליכם כאחים אובדים. ראו הוזהרתם.
ו. אם באמת היו כ-50 אנשים, ואיכשהו הייתי המיכל היחידה, אני שוקלת בחיוב לחזור לניק המקורי שלי מימים ימימה. אני חושבת שאני נפרדת סופית מהב' המעיקה שהשתרבבה לה לאחר איזה בלבול קל שהתרחש לפני יותר מידי זמן גם ככה.
טוב, נראה לי שזהו, אני אחזור להמשיך ולנסות להתאושש מהחג. בקרוב יעלו משהו כמו 5 התמונות שצילמתי לאן שצריך.
תודה על עיני הדגים.
כפי שנאמר כבר מעליי,
1. מסכים. סרטים זה כיף, אבל לא כמו לדבר עם אנשים, לשמוע בדיחות פילים (ואחת על חצי תולעת) ולשחק רמיקוב. אוקיי, להפסיד ארבע פעמים ברציפות ברמיקוב. יאמר לזכותי שעד שלשום לא ידעתי בכלל איך משחקים ואם פלסטיקו השלולית היה טיפה פחות מרוכז, הייתי מסיים לפניו.
2. אנשים כל כך השקיעו באוכל, חבל להרוס.
3. הייתי רק בשני הקונים האחרונים וארבעה מחמשת הטרמפיסטים שלי בפעם הקודמת, לא היו. מצד שני, הצלחתי לזהות כמה אנשים לפי הפרצוף (וזה נדיר אצלי, אני עדיין לא בטוח מי זה ההוא עם השיער הארוך במראה) והיה נחמד לפגוש גם את הדור הצעיר ואת הדור העוד יותר צעיר (זה שההורים עוד מגיבים בשבילו).
4.ג. לא טעית, הסתובבה שם גם טווידלדינה קטנה ומקסימה.
4.ה. זה אומר שכשרובין ווילאמס היה בבית ספר, הוא נראה כמו ארמדילו?
4.ו. אולי היית המיכל היחידה, אבל היו לפחות שלוש נטע.
עוד משהו, בענייני שתיה
למיץ קליפת עץ יש בדיוק את אותו טעם של מיץ תפוחים, מינוס התפוחים. בקוואס לא העזתי לגעת, הוא נראה לי עצבני.
הלו הלו!
לא הייתי בקון (לצערי. וכבר שניים ברציפות), אבל זה לא אומר שאני מתה.
שמרי לך את הב'!
אבל לך יש לושס! לא רוצה ב'!
לא למדתן כלום, הא?
הפתרון האמיתי הוא לתת לכל אחת כינוי חדש. מה דעתכן על "פלאפית" ו"סקווישית"?
סורי.
"סקווישית" כבר תפוס. אני לא יודע ע"י מי, אבל תפוס.
סקוויש, סקווישי, סקווישית וכל
ההטיות הנובעות מהשורש המומצא ס.ק.וו.ש (למעט משחק הסקווש, שלו כבר מאוחר מדי לתפוס פטנט וזכות יוצרים) כבר תפוסים כמו עקב אכילס בקרב בושידו בידיה של חברתי הנאמנה אפרת זואי קדם, הידועה כאן בכינויה "פנטגירו קינג" (לפחות בחצי הראשון של הכינוי; החצי השני שייך לי. זה מה שקורה כשאי-אפשר לרשום
2 כותבים בביקורת אחת באתר הדג).
אוה, אני מריח מאבק זכויות יוצרים.
ביצעתי טעות טקטית קלה
כשהגעתי עם בת לוויה שההיכרות שלה עם האתר מסתכמת בידיעה שקיים אחד כזה, ושההסבר היחיד שהיא קיבלה לפניו היה משהו כמו "יש פיקניק של עין הדג. בואי". גם אני משתתף פסיבי מאד שאף אחד לא מכיר (אבל קורא נאמן), כך שבהתחלה לא הרגשנו קשורים במיוחד (אבל בסוף התגברנו).
לא הספקתי להכיר יותר מדי אנשים, וחלק גדול מהפרצופים שראיתי לא ממש מתחברים לי לכינויים בינתיים, אבל התנחמתי בניצחון שכולו מיומנות וכשרון במשחק טאקי עם שמונים משתתפים ובעובדה שכשהגעתי אף אחד כבר לא אכל, מה שהשאיר יותר בשבילי.
שמחתי גם לגלות שזריקת פריזבי פחות או יותר לכיוון שבנית עליו היא בכל זאת משימה אפשרית, ובהחלט התרשמתי מרמת ההקרבה שהעכרור הפגין במטרה להגיע לזריקות קצת פחות מוצלחות.
בקיצור, היה נחמד סה"כ אבל נראה לי שקצת קשה יותר להתחבר לאנשים כשאתה לא ממש פעיל באתר, או לא מכיר כאלו. יכול להיות שלמפגש הבא אני אגיע חמוש בסומבררו או במסיכה של גורילה. ככה אין סיכוי שיהיה בשטח מישהו שלא יטרח לפנות אלי (או להתקשר לרשויות).
למה?
דווקא נטע השתלבה מצוין. הסוד, למקרה שתרצה לממשו בקון הבא, הוא משפט המפתח (פרי מחקרים פסיכולוגיים מעמיקים ותיכנון ממושך): "זו נטע. משימתך לשעשע אותה. מאוד, *מאוד* חשוב לשעשע את נטע." כמובן, בשילוב עם ציד שחקני רמי קוב – משימה שהתגלתה כמאתגרת אך אפשרית (אגב, שחקני הרמיקוב, כולי תקווה שלא פגעתי באף איבר חיוני… לא זו היתה כוונתי).
אני אנסה
אבל במקרה שהאפשרות הריאלית שנטע לא תגיע לקון הבא תתממש, זה עלול לגרום לי להיראות קצת מטופש. מצד שני, יכול להיות שככה יהיו כמה אנשים שירחמו עלי ויאמצו אותי לחיקם (ככל הנראה במטרה לבצע עלי מחקרים וניסויים שכוללים שימוש באלקטרודות).
העבודה הגרועה שעשיתי בהכנה הפסיכולוגית לקראת האירוע אכן לא השפיעה על השתלבותה בסופו של דבר, אבל בדקות הראשונות (אחרי שבלבלו אותה עם דינוזאורים ומתמשכים וצילמו אותה ללא אישור בכתב) חששתי שהיא עלולה להכות אותי עם אחת הפשטידות, לגנוב לי את המפתחות של הרכב ולהסתלק מזירת הפשע בהקדם האפשרי.
רגע, גם לך היתה נטע?
אם כך, ככל הנראה יש שפע של נטות, וגם אם שלך לא תגיע תוכל לאמץ לך נטע אחרת. אני דיברתי על נטע שהואילה להעניק לי טרמפ ידידותי במיוחד, וזכתה בתמורה לכך שכל אדם שהכינוי שלו נראה לי פחות-או-יותר מוכר ישלח לשעשע אותה.
טוב, זה מסביר כמה דברים
כי באמת לא הייתי בטוח מי היה אמור לבוא לשעשע את הנטע שלי ואיך הוא הצליח ללכת לאיבוד בדרך.
אז הסוד, מסתבר, הוא להעניק טרמפים ידידותיים לכל דורש ולהפוך את הטרמפיסטים לצוות הווי ובידור. נשמע די יעיל.
הסוד הוא לספק לי שפע של שוקולד וסביבה ידידותית.
ולקוות שתצליח לעמוד בקצב ולעקוב.
דווקא הבאתי עוגיות שוקולד צ'יפס
אבל לא נראית מעוניינת במיוחד ונאלצתי לאכול את החבילה בעצמי.
דווקא הבאתי עוגיות שוקולד צ'יפס
למעשה הסוד הוא לדאוג שהיא לא תוכל יותר מדי שוקולד ועוגיות כי אז זה נהיה מפחיד (אם כי חמוד)
זו לא אשמתי שאני נהנית להפחיד אנשים.
אם הם לא רוצים שיפחידו אותם, שלא יתנהגו בצורה כל כך משעשעת כשהם מפוחדים.
וחוץ מזה, קצב הדיבור שלי על שוקולד לא עולה *בהרבה* על קצב הדיבור המועדף עלי באופן כללי. הבעיה העיקרית היא בבלימה – ברגע שאני מתחילה נהיה פתאום מאוד קשה לעצור…
איזה יופי שאני מוצאת את עצמי ביומית הזו – באמת רציתי לציין שזה מעט מטריד שכבר הספקתי להיתקל בשני אנשים מהקון באוניברסיטה (ושניהם היום). מרווין כבר מזמן מיצב את עצמו כ-stalker כשהוא החליט לזכור עלי פרטים שאני לא ממש זוכרת על עצמי, אבל יונתן – ממך ציפיתי ליותר.
כנראה שמרוב שאני עסוק בלזכור עליך פרטים שאת לא זוכרת על עצמך,
אני כבר לא זוכר על מה את מדברת.
זה קשור למפגש שלנו הבוקר? או שזו השמצה כללית?
השמצה כללית, שנבעה מפתיל אוף טופיק שנפח את נשמתו.
מאוד יכול להיות שלא הספקת לזכות לראות אותי טוענת באתר שאתה עוקב אחרי ואני זקוקה להגנה… :)
הסוד הוא בניחוח.
אז היה כיף.
תודה לחסידה שגררה אותי, לנטע על הטרמפ הביתה ולכל מי שהסכים לדבר איתי.
אני אדם עצוב מאוד, באמת.
לא באמת
עצובה לא , משוגעת כן!
אם את חושבת ככה
היה הכי כיף לדבר איתך.
תגיבי עוד שיר סמויה!!!
(וכןזה יהיה הניק שלך)
באמת.
באמת שלא.
אוי לי
מי זאת הייתה שביקשה את המתכון לעוגה שלי?
ההודעה שלך נמחקה לי תרם הספקתי להעתיק את המייל שלך.
זו היתה נטע
והיא כנראה לא תראה את ההודעה הזו, אבל שלחתי לך את המייל שלה.
עכשיו תהיה לי זכות מוסרית לדרוש שהיא תכין אחת גם בשבילי.
קיבלתי
תודה
היה שולת!1
טוב, באיחור אופנתי, הגיע תורי לכתוב תגובה. וכן, הכותרת לא מקורית. אז מה?
אז כן, כהרגלי, איחרתי. ולא רק שאיחרתי – גם הגעתי לא מוכן בעליל. הגעתי, תאמינו או לא, מלא. אחרי שבבסיס החליטו לדחוף לי 56.8 ק"ג של שוקולד בריטי (תחת התירוץ "יש לך יומהולדת! ואתה רזה מדי!"), לא הייתי במצב בשביל לאכול יותר מדי. אז עשיתי את הדבר השני שאנשים עושים במצבים כאלה: דיברתי.
עכשיו, אם הייתי מזכיר את כל מי שדיברתי איתו, מה שהיה קורה הוא שהייתי שוכח חצי מהאנשים. אז במקום, אני רק אודה ממש בקיצור ללונג, לרד ולעכרור על הארגון הנפלא (או לפחות, על האתר וכל מה שמסביב לו, שהוביל אותנו ליום הזה), לעידניד ומיכל ב. על התמיכה הנפשית כתמיד, לברווז-גלית-הפלא-הפויקלותרמי על החברה המצויינת, לרד (כן, שוב) על שיר הבלוז ולהיט הפופ הנהדר "מי שלא חושב כמוני מטומטם", לממסד-דידי-האפל וחברותיו (אפילו שהן תפסו את כל הכיסאות הטובים) על הבידור בשלבים המתקדמים של האירוע (ועל כך שהוא לא צחק על אנשים מסויימים ב- Gamer יותר מדי), לירון על החברה בזמן הנסיעה (וההדרכה המצויינת בדקויות ההגעה לפארק הלאומי) והמשפט הזה מתחיל להכיל יותר מדי פסיקים, אז אני הולך להפסיק אותו… עכשיו.
יש עוד כמה אנשים שלא הזכרתי למעלה, ואני מרגיש אשם על כך. למשל, רייצ'ל (עוגיות!), בוסקו (הכפיל של בועזז!), אקסמנית (Perl!), החבר-של-אקסמנית (לא Perl!), בועזז (הכפיל של בוסקו!) ועוד כל מיני, אבל עם הרבה מהם בכלל לא דיברתי, אז אני יכול להזכיר אותם עד מחר, והם רק יגידו בתגובה "יופי! BS הזכיר אותי! מי זה BS?".
אז אני רק אסכם ואגיד כמה כיף היה, ושהגיע הזמן לעוד קון, and not a moment too soon.
שאו ברכה.
שוב אני נאלץ לתקן קרדיט שניתן לי שלא בצדק
הבלוז היה שלי, אבל את השיר הקליט "מי שלא חושב כמוני מטומטמם (קלאפ קלאפ)" לא אני כתבתי.
אני חושב שאת הקרדיט הזה אני יכול לקחת.
מתי החולצה?
וואו, נהניתם
ואני ישבתי לי בבית על המחשב ועבדתי כדי להספיק לדדליין.
ממש עצוב שלא הייתי, במיוחד שהמשפחה הפויקלותרמית באה לביקור, ושהומצאו שירים במיוחד לאירוע ("לפרפרים יש עלילה?" סליחה!?). אוף.
אתה טוען שאין להם?
זה נכון
עכשיו תלמד לקח לפעם הבאה ותגיע.
לפחות שלחת את אחיך שימלא את החסר – לא היה לו זמן לתקשר עם אנשים (מפאת עיסוק תזזיתי בתיעוד רב חשיבות), אבל העיקר שאתם נראים כמו ישות אחת בעלת שיער שונה.
נ.ב – ניקי אל תחשבי ששכחתי אותך! התגובה שלי יצאה כל כך ארוכה שנמנעתי מלפרט גם את מי שהנוכחות שלו חסרה במיוחד…
כן, היו שם קטעים...
היה כיף.
לצערי נשארתי רק שעה וחצי, אבל היה נחמד מאוד. תודה לכל מי שדיבר איתי, שדיברתי איתו, ששיחק עם רעות ושהאיר לה פנים.