-
דיונים אחרונים
דיונים מתמשכים
דיונים חמים
מולאן
Mulan
כשאביה מקבל צו גיוס, מולאן מחליטה להתחזות אליו כדי להציל אותו מהרג ודאי במלחמה. דרקון שנשלח על ידי רוחות אבותיה במטרה להניא אותה מכך, מחליט דווקא לעזור לה.
עמוד הסרט בחסות תמר ורשאי
אורך: 1:28
תאריך הפצה בארה"ב: 19/06/1998
תאריך הפצה בישראל: 19/06/1998
בימוי
תסריט
בהמשך כנראה אכתוב משהו ארוך
בנתיים רק אציין שאחת הסיבות שרציתי לקחת חסות על הסרט הזה, היא שזה הסרט הראשון של דיסני שהלכתי אליו לא עם אחותי הגדולה, אלא עם חברה. היום אני מבינה שהמשמעות של זה היא שכבר אז ידעתי שלא משנה שאני כבר גדולה ויכולה ללכת לסרטים עם חברות ולא רק עם אחותי, עדיין אני אמשיך לראות בקולנוע סרטים של דיסני.
[ועכשיו כשאני חושבת על זה, במשך שנים אני הייתי התירוץ של אחותי לראות סרטים של דיסני…]
וכדי לא להיות אוף טופיק מוחלט (למרות שזה דף בחסותי והכל), אקשר לביקורת של נוסטלגיה צ'יק:
http://blip.tv/nostalgia-chick/nostalgia-chick-mulan-2781393
הו, מולאן!
סמל החוזק הנשי של דיסני!
הוונדר-וומן של דיסני!
הגיבורה הנשית הראשונה של דיסני שיכלה להילחם בכוחות עצמה ולא נזקקה לשום גבר!
חוץ מזה אחלה סרט, אם אחד השירים היותר ממכרים שיצאו לי לשמוע:
http://www.youtube.com/watch?v=ZSS5dEeMX64
אחד השירים הקולנועיים הכי טובים אבר.
אני לא צוחק. זה שיר מצוין וממכר מבחינה מוזיקלית, אבל מעבר לזה, מדהים כמה דברים קורים במהלך השיר הזה. ברוב סרטי דיסני, ומיוזיקלס בכלל (ע"ע עלובי החיים), כשמתחיל שיר – העלילה נעצרת. השיר מתאר מצב או מצב רוח: "אני רוצה להיות מלך" או "אני אוהבת אותו".
השיר הזה, לעומת זאת, מכיל *המון* עלילה, התפתחות של כמה דמויות שונות, וכל זה בתיאום עם המוזיקה והמילים והרבה אירוניה ואנימציה מצוינת. אני לא חושב ש"מולאן" הוא אחד הסרטים הטובים של דיסני, אבל השיר הזה ספציפית הוא אחד הרגעים הגדולים שלהם.
הבחנה יפה. אף פעם לא שמתי לב לזה.
(ל"ת)
ומה עם זה...
http://www.youtube.com/watch?v=kgWiMm_Nffc
נכון, זה אחד מאותם שירים שמתארים מצב של הדמות שדיברת עליהם, אבל גם פה אני מוצא איזשהו שוני, בניגוד להתחבטות של מישהי בנוגע למישהו שהיא אוהבת (או להפך) או תיאור שאיפה של מישהו, פה יש ניסיון להתעמק בנפש של הדמות. יש פה תיאור של מצב יותר מורכב ממה שאנחנו בדרך כלל רואים בשירים מהסוג הזה אצל דיסני. מולאן עצמה נמצאת ומדברת על סיטואציה שאני בטוח שלא מעט מאיתנו יכולים להזדהות איתה, הרצון שלנו להיות משהו אחד והניגוד של זה ממה שהמשפחה שלנו מצפה מאיתנו להיות.
איך זה שונה מ"Part of Your World"?
או "Where Will My Life Begin"? או החזרה על "בל"? נכון שהם מדברים על מצב אחר, אבל גם הם מדברים על הנפש של הדמות והרצונות שלה להיות אדם אחר שמנוגד למה שהסביבה שלה דורשת ממנה להיות.
כי כמו שכבר אמרתי
בניגוד לשירים האלה, שהם על השאיפה של הדמויות, השיר של מולאן הוא על הקונפליקט שנוצר *בגלל* שיש לה שאיפה שמנוגדת למה שהמשפחה שלה מצפה ממנה.
השיר הוא לא על השאיפה עצמה, אלא על הפחד של מולאן מאי קבלה על ידי המשפחה שלה אם היא תחשוף בפניהם את מי שהיא באמת ותלך אם זה עד הסוף.
אני גם אוהב את זה שאפשר להחליף את השאיפה של מולאן בפחדים אחרים כמו חשפית הזהות המינית שלך כלפי המשפחה שלך, או כל דבר אחר שאתה רוצה שיקבלו אותך בגללו למרות הפחד שאולי מבחינתם זה יהיה משהו שהוא "לא בסדר".
זה מה שהופך את השיר הזה לכל כך טוב ואפקטיבי, בכמה וכמה רמות, לדעתי.
אוי נו
אם – עם*.
חוץ מזה, לפני שתגיד את זה, כן, אפשר להגיד שגם פה מדובר בעצם בשאיפה. השאיפה של מולאן שהמשפחה שלה תקבל את השאיפה שלה להיות עצמאית ולא להתחתן, אבל השיר מתמקד יותר על הפחד והקונפליקט הפנימי שיש למולאן והסבל שנגרם לה מכך. כך שבמובן הזה השיר מזכיר לי יותר דווקא את Hellfire מ"הגיבן מנוטרדם" (רק לא אפל כמוהו כמובן) מאת השירים האחרים שהזכרת.
לגמרי שיר קורע
זה לא שיר על שאיפות, אהבה, פנטזיה, אלא איזשהו משבר זהות, הדיכוטומיה המכאיבה בין מי שהיא באמת לבין מי שמצפים ממנה להיות בחברה שבה היא חיה. זו בעיה שאפשר להציג מכמה זוויות, ושירה של מולאן (בקולה הנפלא של ליאה סלונגה) אינו שיר מחאה של "איך הם לא מבינים אותי" או "מתי יפסיקו לדרוש ממני להיות מישהי אחרת" אלא להפך, היא באמת מבינה את משפחתה והיא מאוכזבת מעצמה שהיא מאכזבת אותם, לא מצליחה ולא מסוגלת להיות הבת המושלמת. אחרי השיר יש סצינה מקסימה שבה אביה מבהיר לה שהוא אוהב אותה ושהיא עוד תפרח ותלבלב מכל הלב (זה ניסוח שלי).
גם Part of your world הוא שיר מקסים ואהוב עליי עד מאוד, אבל הוא מעולם לא גרם לי להתרגש עד דמעות כמו מולאן. לכאורה שניהם שירים שמדברים על נערה שמרגישה שהסביבה לא מבינה אותה, אבל אצל אריאל לא מקבלים את שאיפותיה ואצל מולאן לא מקבלים אותה עצמה. אריאל לא מנסה בכלל לרצות את הסביבה, היא נערה מאוהבת שהולכת אחר לבה וממרה את פי אביה ("לעזאזל הסביבה, העיקר האהבה"); לעומתה מולאן מתמודדת עם הנושא בצורה בוגרת יותר, ובלי שום אהבה או גבר ברקע או רצון לחיות במקום אחר, אלא להפך: להיות במקום שבו היא נמצאת, אבל שיקבלו אותה כמו שהיא ושהיא תצליח להביא כבוד למשפחתה ולא לאכזב אותם. אין לה רצון לחיות במקום אחר או להיות מישהי קצת אחרת, אלא פשוט להצליח ליישב את הסתירה בין האמת הפנימית שלה לחברה שבה היא חיה. כשהיא ממרה את פי אביה היא עושה זאת כדי להציל את חייו, כדי לשמור על כבוד המשפחה. זה סט ערכים שונה, ועדיין, היא מנסה לפעול בתוך העולם שלה ולא לצאת ממנו לעולם אחר, פשוט לגרום לכך שיקבלו אותה כמו שהיא כדי שלא תצטרך להעמיד פנים שהיא מישהי אחרת.
מסתוריות קודרת אדירה!
חייבים לציין, בהקשר של השיר הזה, את הדמיון בינו לבין מונטז' האימונים בקיל ביל 2, שיצא ארבע שנים אחר כך. כל פעם שבה אני רואה את הסיקוונס ההוא (בפרט בחלק
" rel="nofollow">הזה), אני נזכר ב"מולאן". אני לא אתפלא בכלל אם טרנטינו החליט לעשות מחווה קטנה לדיסני בסצנה הזו. סרט מעולה.
מונטאז' אימונים הוא מונטאז' אימונים
היו כאלה הרבה, הרבה לפני מולאן ובוודאי שלפני קיל ביל (בכלל, אם אתה רואה משהו בסרט של טרנטינו, יש סבירות גבוהה מאוד שהוא ציטוט מתוך סרט מוקדם יותר). ו"make a man…" הוא בהחלט, בחלקו, מונטאז' אימונים.
וההוכחה (הנהדרת) לכך:
מונטאז' מונטאז'י האימונים.
אני בטוח שאתה יכול לנחש לפחות שניים מהסרטים שמופיעים בו.
ייחוד השיר
לא חסרים שירים של דיסני שיש בהם עלילה: ב-"One Step Ahead" ("אלאדין") יש עלילה של מרדף; ב-"The Mob Song" ("היפה והחיה") יש עלילה בה גסטון משכנע את האספסוף ללכת איתו לחסל את החיה; ב-"Poor Unfortunate Souls" ("בת הים הקטנה") וב-"Friends on the Other Side" ("הנסיכה והצפרדע") יש עלילה בה הרשע/ית מפתה את הגיבור/ה לתוך מלכודת; גם ב-"Tupsy Turvy" ("הגיבן מנוטרדאם") יש קצת עלילה של כל מה שקורה לקוואזימודו כשהוא מגיע לרחוב.
הייחוד של השיר "I'll Make a Man Out of You", כאמור, הוא לא בזה שיש בו עלילה, אלא באמת בזה שיש בו *המון* עלילה וגם התפתחות של הדמויות (אלא אם כן ההתפתחות של סימבה ב"האקונה מאטאטה" נחשבת).
האמת, לא רואה כמה "הרבה עלילה"
כמה בדיוק העלילה מתקדמת בשיר? ברוב השירים שציינת העלילה מתקדמת הרבה יותר לטעמי מאשר ב-I'll Make a Man.
גם לא בדיוק הבנתי איזה עוד דמויות מתפתחות בשיר חוץ ממולאן?
הרבה מאוד מתפתח
גם מולאן הופכת משנואת ההמונים ל"אחת מהחבר'ה", גם שאר החיילים מקבלים ביטחון עצמי ולא כל כך כושלים במשימות שהם מקבלים, וגם המפקד נפטר מהסג"מת שיש לו בתחילת השיר. לפחות זה מה שאני רואה.
כן.. אבל
זה דיי מה שצפוי שיקרה אממ.. במונטאז' לא? במיוחד של אימונים? כאילו מישהו חשב שיגמר השיר והם ישארו חבורת אפסים חסרי כושר? ומולאן עדיין תישאר הלוזרית של החבורה? זה היה דיי ברור שככה זה יגמר, לפחות איך שאני רואה את זה. כאילו זה שיר חמוד והכל.. אני פשוט לא רואה מה כ"כ מיוחד בו שאתם מבודדים אותו מכל שאר שירי דיסני, כי רוב השירים שאתה מנית טובים יותר לדעתי, גם מבחינת מה שהולך על המסך כשהם מתנגנים.
ב-"Poor Unfortunate Souls" – זה לא כזה ברור איך השיר הולך להיגמר (ספוילר לבת הים הקטנה): הקטע בסוף בו היא חותמת, ובמקביל נוצרות לה הרגליים והיא נאבקת על הנשימה עד שהיא מצליחה לעלות על פני השטח- הוא קטע הרבה פחות צפוי לדעתי, עוצר נשימה, מפחיד, מותח ומטלטל.
"התפתחות העלילה" בשיר של מולאן היא, דיי צפוייה לדעתי- אין בה אלמנט של -"וואו". אבל זאת אני…
אחלה שיר!
עם אחד הקטעים האהובים עלי מסרט אנימציה כלשהו:
http://www.youtube.com/watch?v=4jvxZU2YWVw
נכון, זה צפוי מאוד
אבל זה שהעלילה צפויה אומר שהעלילה קיימת, כנ"ל לגבי ההתפתחות של הדמויות.
השאלה איזה שיר יותר מוצלח ובאיזה שיר העלילה יותר מוצלחת, זה סיפור אחר.
אני דיברתי על הייחוד של השיר הזה, כי אין הרבה שירים שבהם הדמויות יוצאות מבחינה אישיותית אחרת מאיך שהן נכנסות אליו (גם אם ההתפתחות הזו צפויה כמו הסוף הטוב שיגיע בסוף הסרט).
אם מדברים על שירים שמביאים להתפתחות לא צפויה, זה כבר סיפור אחר.
אוקי, אז אני חוזרת לנקודה אחרת שלי
אני פשוט לא כ"כ מבינה איזה שינוי אישיותי עברו הדמויות.
כן, החיילים השתפרו בכושר שלהם. אבל האישיות שלהם השתנתה? איך? הם היו לא בכושר- כי וול, הם לא התאמנו.. ובסוף השיר הם היו בסוף האימונים שלהם- אז הכושר שלהם השתפר.
גם לא הבנתי איך המנהיג ההוא השתנה אישיותית- בהתחלה הוא היה מתוסכל מהחיילים שלו שנראו כמו לוזרים, אך כשהם השתפרו הוא היה מרוצה מהם. זה תגובה מאוד הגיונית לדמות שלו- אני לא רואה שינוי באישיות, אלא תגובה הגיונית למה שקורה בהתחשב בדמות שלו.
היחידה שאני יכולה להגיע שעברה קצת מהפך אישיותי היא מולאן – כי מילד(ת) הכפות שהיא הייתה בהתחלה בעיני המפקד והחיילים היא הפכה להיות בראש הכיתה. והיא גם הבינה את הטריק ההוא של לטפס על העץ עם המשקולות האלה. אז היא הפכה מביישנית וחסרת ביטחון לאחת שיודעת מה היא עושה אוקי. אבל מלבד זה, לא רואה דמויות אחרות שעברו מהפך "אישיותי".
אז ככה
יכול להיות שהמפקד באמת לא עבר מהפך אישיותי, אבל שאר החיילים כן.
לפני השיר כולם מפגינים ביטחון עצמי של הבריון של הכיתה, שמרביץ ומציק לכולם כי אין לו ביטחון עצמי. עד סוף השיר הם מקבלים ביטחון עצמי וזה גם למה (בין השאר) הם מכבדים את מולאן.
אז אולי הגזמתי כשתיארתי שגם המפקד התפתח, אבל לא רק מולאן מתפתחת בשיר הזה.
התפתחות סטנדרטית של העלילה היא עדיין התפתחות עלילתית.
במידה וזה היה שיר מוזיקלי סטנדרטי השיר היה מוקדש למפקד, ששר על רצונו להפוך את חייליו ללוחמים גבריים. כאן ספציפית השיר מוקדש לחיילים ולמולאן, והמפקד הוא דמות משנית יחסית, שגם עוברת שינוי כלשהו (שוב, בדרך כלל הוא היה פשוט מדבר על הכוונות שלו לחשל את החיילים, אבל כאן זה קורה, והוא מגיב לזה בהערכתו ההולכת וגוברת למולאן) במהלך השיר עצמו. המפקד שר על הכוונות שלו להפוך את החיילים לגברים בשעה שהחיילים הופכים לגברים (ומה שמקסים באמת זה העובדה שאת האתגר הגדול שהציב המפקד – הטיפוס על העמוד – מגשימה אישה, בזמן שברקע המפקד נשמע שר "I'll make a man out of you") אני לא יכול לומר מה כל כך שונה השיר הזה משאר שירי דיסני/שירי מיוזיקל שונים (בעלובי החיים אני יכול לחשוב על העימות ושל "At the end of the day" במפעל של פאנטין כשירים שמקדמים את העלילה, כמו גם "A heart full of love"), אבל העלילה עצמה מתקדמת יפה מאוד.
אבל לא הכחשתי שיש התקדמות עלילתית
רק טענתי שהיא דיי צפויה ואורגנית לסיפור, ולכן לא כ"כ בולטת או מיוחדת ברפרטואר של דיסני. ויש מקרים אחרים בשירי דיסני בהם יש גם התפתחות עלילתית כמו הדוגמאות שציין אוריה- וברובם ההתפחות מעניינת יותר ופחות צפויה לדעתי מאשר זאת שב- I'll Make a Man.
ואז אוריה ענה שהייחוד הוא לא רק בהתפתחות העלילה – אלא בהתפחות הדמויות, ועל זה עניתי שאני לא רואה עד כמה הדמויות התפחו חוץ ממולאן.
בסופו של דבר זה כנראה עניין של רגש. ואני מודה, אולי יש לי גם יותר סנטימנטאליים נוסטלגיים לרוב הסרטים היותר ישנים, שאותם ראיתי בתקופות מאוד מסויימות בחיי ולכן אני נוטה לאהוב אותם יותר ממולאן שאותו ראיתי בגיל מבוגר יותר, יחסית. (למרות שאני מחבבת אותו, הוא מרגיש לי הרבה פחות "קלאסי" מרוב הסרטים הישנים יותר של דיסני).
אחרי הכל אני מניחה שכל הדברים בסגנון הדיון הזה מסתכמים ברגש.
וכן, השיר כמו שציין רד פיש מלא באירוניה- עצם שם השיר – "i'll make a man out of you" מלא באירוניה כאשר יש לנו גיבורה שמתחזה לגבר, כמו גם אחת השורות בתחילת השיר בו המפקד שואל: "האם שלחו אלי את בנותיהן כאשר ביקשתי את בניהם"? (רמיזה לכך שהחיילים נלחמים כמו "בנות").
אז באיזה עוד שירי דיסני את מרגישה שיש התפתחות עלילתית?
(לא מכוונה לדפוק לך את הטיעון; אני באמת רוצה לראות עוד דוגמאות)
כפי שציינתי יותר מפעם אחרת-
בדוגמאות שאוריה הביא (אתה רשאי לטפס במעלה ההר- כמה הודעה למעלה) או אפילו להיכנס ללינק שהכנתי לגמרי לכבודך:
http://www.fisheye.co.il/movies/mulan/?comNum=515027#li-comment-515027
ואם כבר- אז הערות שלי על הדוגמאות שהוא הביא:
– One Step Ahead – נכון שיש עלילה, אבל נכון גם שהיא לא עלילה שמקדמת את העלילה הגדולה בסרט – אלא מעין מיני עלילה שתפקידה היא לאפיין את הדמות של אלאדין ואת שגרת החיים שלו. אז אתה יכול לשים את זה בסימן שאלה אם אתה רוצה. בלי קשר זה פשוט חתיכת שיר כייפי לדעתי, שלשמוע אותו יחד עם קטע שלו בסרט מהווה הבדל של שמיים וארץ בחוויית השיר מאשר לשמוע רק את האודיו, לדעתי.
– The Mob Song – זו לגמרי התפתחות של העלילה. הם מתחילים במקום אחד ומסיימים במקום אחר- בבית של החיה. הנה אפילו לינק: http://www.youtube.com/watch?v=xCENkwPiuU0![!(-;!](<a rel="nofollow" href="https://www.fisheye.co.il/wp-includes/images/smilies/1_wink.gif"/><img src="https://www.fisheye.co.il/wp-includes/images/smilies/1_wink.gif" alt="" width="" height="" />)
).
(אל תדאג, זו לא התאמצות רק בשבילך, כל הדיון הזה עשה לי חשק לשמוע את השירים האלה במיילא
– "Poor Unfortunate Souls" – כפי שגם ציינתי בכמה הודעות למעלה, לא רק קידם העלילה, אלא שהשיר בסופו מכיל מספר קטעים רודפים מצמררים, מהפנטים, עם אימפקט רגשי עצום (לדעתי לפחות).
http://www.youtube.com/watch?v=9AaLdP8Kd_8
– Friends on the Other Side – טוב, אני בקושי זוכרת את הנסיכה והצפרדע, ראיתי פעם אחת ומזמן. אבל אוריה אמר![!:-P!](<a rel="nofollow" href="https://www.fisheye.co.il/wp-includes/images/smilies/1_tng.gif"/><img src="https://www.fisheye.co.il/wp-includes/images/smilies/1_tng.gif" alt="" width="" height="" />)
. וגם ראיתי עכשיו את השיר: http://www.youtube.com/watch?v=yZAY-78zhmw
-Tupsy Turvy – שבמהלכו קווזימו מגיע לפסטיבל – נתקל באזמרלדה פעמיים (פעם לבד, ופעם על הבמה), משתתף בתחרות למלך השוטים, הקהל עובר מלהיגעל ממנו, ללהמליך אותו, ללהשפיל אותו בזמן של כמה שניות. (ופרולו כמובן מגלה שהוא המרה את פקודתו). דיי הרבה עלילה לדעתי.
http://www.youtube.com/watch?v=rvNMEuedsJk
– מוסיפה גם את "Savages" של פוקהונטס, במהלכו שני הצדדים היריבים מתכוננים למלחמה, ופוקהונטס במהלכו מקבלת החלטה לגבי מה לעשות. אני לא מדברת על טיב הסרט או השיר, רק על העובדה שיש התקדמות עלילתית במהלכו:
http://www.youtube.com/watch?v=RSu4hOLYrXk
טוב, כתבתי תגובה
אבל אני לא בטוחה שאנשים אחרים רואים אותה. אני רואה אותה, אבל כל פעם שאני נכנסת לדף היא פתוחה לי (והיא לא אמורה להיות, ריפרשתי איזה מאתיים פעם). בנוסף כתוב מעל התאריך והשעה: Your comment is awaiting" "moderation. (ועברו כמעט 40 דקות מאז ששלחתי אותה)
אז אין לי מושג מה זה אומר.
הרבה פעמים תגובות מרובות לינקים צריכות לחכות לאישור.
כדי למנוע ספאם, אני מניחה.
ונראה לי גם שבאופן כללי עדיף לפנות ישירות למנהלים במקום לכתוב תגובות באתר על שאלות טכניות [מניחה שגם ההודעות האלה יימחקו].
אוקי. תודה. זה הגיוני.
וסליחה. רק להבהיר, זו לא הייתה טענה או שום דבר למנהלי האתר, רק רציתי לשאול אם מישהו אחר רואה את התגובה. בכל מקרה, אפשר למחוק את תת הפתיל הזה שעוסק בשאלות הטכניות מבחינתי. (ולהבא אשאל בפרטי)
היחסים ביניהם השתנו. זה לא רק הכושר
אלא האופן שבו הם תופסים את עצמם, את מולאן, היא תופסת את עצמה, המפקד את חייליו וכו'. יש מונטאז' אימונים שבו רואים את הגיבור מזיע ונהיה בכושר, כאן הכושר הוא לא העיקר אלא דווקא היחסים בין הדמויות. יש נקודת משבר, יש נקודת התעלות מרוממת נפש (תרתי משמע![!:)!](<a rel="nofollow" href="https://www.fisheye.co.il/wp-includes/images/smilies/1_happy.gif"/><img src="https://www.fisheye.co.il/wp-includes/images/smilies/1_happy.gif" alt="" width="" height="" />)
) זה פשוט שיר מנצח!
"בת הים הקטנה" הוא אחד מסרטי דיסני האהובים עליי ביותר, אבל "יצורים אומללים" מעולם לא גרם לי לאיזשהו פרץ רגשות לכאן או לכאן. לעומת זאת השיר ב"מולאן" הוא כזה שבמשך עשרות צפיות הייתי דומעת בכל פעם שהייתי רואה אותה נאבקת ומצליחה. דמעות ממש, לא צוחקת.
בכלל, יש משהו ב"מולאן" שמרגש אותי בכל פעם מחדש. לא צפיתי בו כבר כמה שנים וביום העצמאות האחרון קפצו אליי חברים עם ילדים קטנים (הגדול בן 6) וחיפשו משהו מתאים להעביר את הזמן והוא נבחר; ישבתי איתם בסלון ותוך כדי צפייה נאבקתי להסתיר את הלחלוחית בעיניים (גם בבלדה המרגשת שלה לפני כן, כמובן) כי פאדיחות להתייפח בדרמטיות ליד הילדים… כבר הספקתי לשכוח עד כמה הסרט הזה הופך אותי לסמרטוט רצפה (במובן הטוב של המילה).
יש את השיר הזה מ"הרקולס" שיצא שנה לפני "מולאן":
http://www.youtube.com/watch?v=OtTmR_v6pz4
שמתאר את מסע האימונים של הרקולס, על אותו עקרון (שמחשל את הרכיכה ההתחלתית למכונת הרג משומנת). מה שכן, ב"מולאן" הקטע עם יותר דמויות, יותר עלילה, ולמרות השירה הלא רעה של דני דה ויטו עם שיר טוב יותר.
השיר הזה הוא נפילה
למרות שאני שייך למיעוט חובבי הקולנוע שלא חושב ש"הרקולס" הוא סרט רע של דיסני (למרות שאין ספק שהמיתולוגיה היוונית בו הושמדה כליל), השיר "One Last Hope" הוא פשוט גרוע.
כלומר, המילים נחמדות, קטעי ההומור קורעים מצחוק, המוזיקה חביבה – אבל אין פה באמת שירה. דני דה ויטו הוא זמר מעולה בדרך כלל, אבל אלן מנקן (המוזיקאי הקבוע של דיסני) יצר עיבוד שהפך את השירה למעין דיבור עם קצב, ולא בקטע הבלוזי המגניב. אלן מנקן הוא מוזיקאי גדול, אבל עם העיבוד של השיר הזה הוא פישל בגדול.
אגב, אם כבר מדברים על שירי דיסני ייחודיים, השיר שבא אחרי השיר הנ"ל מאוד ייחודי – "Zero to Hero". זה שיר שלכאורה אין בו עלילה (הוא מסביר מצב), אבל הוא כן מראה איזושהי התקדמות בסיפור והעלילה לא יוצאת מהשיר הזה כמו שהיא נכנסה אליו.
אלן מנקן
הלחין את השיר. קצת מצחיק לדבר על זה שהעיבוד שלו הורס את השיר.
המוזיקה עצמה מצוינת
אבל הדרך שבה הוא החליט שתהיה השירה פשוט הרסה אותו.
זו כוונתי.
אחחחח, אלן מנקן, תמיד היה המלחין האהוב עליי
וב"הגיבן מנוטרדם" הוא הוכיח שהוא לא רק טוב בלהלחין מלודות נוגות, אלא גם שירי כנסיות אפיים:
http://www.youtube.com/watch?v=bFDBJt2d5hw&feature=related
לגמרי!
אגב, אחי ואני ניסינו אותו עם הדיבובים השונים ב-DVD (שהיו עם הגרסה העברית) והתרשמנו במיוחד מהדיבוב לרוסית. זה נשמע קצת כמו מקהלת הצבא האדום, תפור עליו בול! ביצוע משובח, אני ממליצה בחום (אנחנו לא מבינים מילה רוסית, למען הסר הספק).
ועל 0:52 כבר נאמר:
אם הוא היה מסתכל למטה באותו רגע, זה היה סרט קצר הרבה יותר.
ועוד גיבורה אסייתית...
אהמ, לא יכול להיות. בהוליווד?
נתאמן במרץ! את ההונים נביס!
תודה על הקישור, באמת אחד הקטעים הכי טובים בסרט, שאני אוהב עוד מהילדות. גם הגרסא העברית מומלצת.
מה שגורם להחלטה של דיסני להוציא את השירים מהריימיק המתקרב אלינו לרעה
להיות אפילו יותר תמוהה . מה? למה? מה הנקודה ברימייק למולאן בלי השירים, בעצם?
היא לא מתחזה לאבא שלה.
אלא מעמידה פנים שהיא הבן שלו. העלילה של הסרט קצת לא סבירה, אבל לא עד כדי כך.
ועכשיו דיסני הפכו אותה ללסבית שמאוהבת ביפהפייה הנרדמת!
אדיר! *צעקת פאנבוי*.
הא?
(ל"ת)