כל שנה, כבר עשר שנים, אנחנו עושים את זה: סקר סרט השנה של עין הדג. כך זה עובד, למקרה שאתם לא מכירים: אנחנו עורכים סקר מקדים שבו מועמדים כל סרטי השנה; עשרת הסרטים שזוכים במרבית הנקודות עולים לגמר. 360 איש שלחו דירוגים לסקר המקדים השנה, ועל פי הבחירה שלהם הגיעו לגמר עשרת הסרטים האלה, מהם אתם מוזמנים לבחור עכשיו את –
סרט השנה של עין הדג לשנת 2010:
- התחלה (39%, 324 קולות)
- סקוט פילגרים נגד העולם (האקסים של החברה שלי) (17%, 143 קולות)
- צעצוע של סיפור 3 (14%, 115 קולות)
- הרשת החברתית (9%, 75 קולות)
- קיק-אס (9%, 70 קולות)
- הארי פוטר ואוצרות המוות, חלק ראשון (4%, 30 קולות)
- שאטר איילנד (3%, 23 קולות)
- מר שועל המהולל (2%, 20 קולות)
- הדרקון הראשון שלי (1%, 12 קולות)
- באה בקלות (1%, 11 קולות)
מס' מצביעים: 828
Loading ...כאמור, הסרטים שהגיעו לעשרת המקומות הראשונים בסקר המקדים הגיעו לגמר. הסרטים הבאים אחריהם, בסדר יורד, הם:
11. מופע הפלאים של דוקטור פרנסוס
12. פלונטר
13. תלוי באויר
14. מטען הכאב
15. RED
16. שרלוק הולמס
17. סרט לבן
18. סופר הצללים
19. פעם הייתי
20. אני אוהב אותך, פיליפ מוריס
21. גנוב על הירח
22. פרשס
23. גנב עירוני
24. הדקדוק הפנימי
25. החיים בזמן מלחמה
26. נביא
27. מצ'טה
28. הילדים בסדר
29. אף אחד לא מושלם (Mr. Nobody)
30. מגה-מח
ועוד סטטיסטיקה:
- 212 סרטים היו ברשימת המועמדים (וכן, אני מודה ומתנצל: היו סרטים בודדים שנשכחו מחוץ לרשימה בטעות, בינהם "סטפ אפ 3", "מה קרה בבאליבו" ו"יום החצאית". כולם זוכים בסלמון של ספק). הרשימה כללה את כל הסרטים (כלומר, כמעט כולם, כאמור) שהוקרנו מסחרית בבתי הקולנוע השנה, ומספר סרטים נוספים, שלא הוקרנו בארץ, שאותם הציעו הגולשים בכתבת "הסרטים הכי טובים (שלא הוקרנו בארץ) השנה". "מר שועל המהולל" הוא הסרט הראשון בתולדותינו שנכנס לעשיריה למרות שלא הוקרן בבתי הקולנוע בארץ באופן סדיר. שני סרטים נוספים כאלה – "אף אחד לא מושלם" ו"מצ'טה" – נכנסו לרשימת ה-30.
- מבין 212 הסרטים המועמדים היו רק שבעה שלא קיבלו שום דירוג, לא לטוב, לא לרע ולא לככה-ככה. 132 סרטים קיבלו לפחות 10 דירוגים; 23 סרטים קיבלו לפחות 100 דירוגים. 102 סרטים זכו להיכלל בחמישיה הנבחרת של מדרג אחד לפחות.
- הסרט השנוא של השנה, ברוב מוחץ, הוא "אליס בארץ הפלאות", שקיבל לא פחות מ-108 דירוגי "לא אהבתי". אחריו, בהפרש עצום: "איירבנדר", "התנגשות הטיטאנים" ו-"פרסי ג'קסון וגנב הברק".
- הסרט הבינוני של השנה – זה שקיבל הכי הרבה דירוגי "ככה-ככה" – הוא "איירון מן 2". אחריו "אליס בארץ הפלאות" (שוב), "שרלוק הולמס" ו"הנסיך הפרסי".
- גם השנה הרשימה היא אמריקאית-הוליוודית לגמרי. הסרט הגבוה ביותר ברשימה שאינו דובר אנגלית הוא "סרט לבן", במקום ה-17. הסרט הישראלי המדורג הכי גבוה הוא "פעם הייתי", במקום ה-19. אחריו מדורגים "הדקדוק הפנימי", "המדריך למהפכה", "התגנבות יחידים" ו-"כלבת".
- העשיריה המובילה כוללת סרט אחד שלא קיבל אפילו הצבעת "לא אהבתי" אחת. זאת הפעם הראשונה מאז שאנחנו משתמשים בשיטת הדירוג הנוכחית שבה סרט כלשהו מגיע להישג הזה.
- זו היתה שנה טובה לבמאים חוזרים. חמישה מבין עשרת הסרטים שייכים לבמאים שכבר הכניסו בעבר סרטים לעשיריות השנתיות. עבור מתיו ווהן, מרטין סקורסזה, ווס אנדרסון ולי אונקריץ' זו היתה הפעם השניה. באשר לכריסטופר נולאן, זה כבר סיפור שונה לגמרי: "התחלה" הוא הסרט החמישי שהוא מכניס לעשיריות השנתיות בתוך עשר שנים (אחרי "ממנטו", "באטמן מתחיל", "יוקרה" ו"האביר האפל"), ובכך הוא משאיר מאחור את פיטר ג'קסון וסטיבן ספילברג והופך לבמאי שהכניס הכי הרבה סרטים לעשיריות שלנו.
- היחידים שההישג שלהם מתעלה על זה של כל במאי בודד הם פיקסאר, שגם השנה הכניסו כהרגלם סרט לעשיריה – השביעי שלהם.
- "הארי פוטר ואוצרות המוות, חלק ראשון" הוא הסרט השלישי, מבין שבעת סרטי הסדרה, שנכנס לעשיריה השנתית. קדמו לו "הארי פוטר והאסיר מאזקבאן" ו"הארי פוטר וגביע האש".
- מתברר שטעיתי לגמרי בכך שכללתי את "מופע הפלאים של דוקטור פרנסוס" ברשימת הסרטים ש(כנראה) לא ראיתם השנה, כי תוצאות הסקר מוכיחות שרבים מאוד מכם דווקא כן ראו אותו.
בעוד שבוע: סקר הופעות השנה.
אחרי צפייה חוזרת בשניים מהסרטים מהעשירייה,
ואחרי לבטים ארוכים וקשים (בערך 5 שניות של מחשבה), הענקתי את התואר סרט השנה לצעצוע של סיפור 3 (להלן – צשס"ש).
נכון שגם סקוט פילגרם נגד העולם (להלן – ספנ"ע) היה סרט מעולה, אבל ה"מעולות" שלו נובעת בעיקר מהמגניבות שלו, בעיקר בפן הויזואלי. צשס"ש הוא סרט מעולה כי הוא פשוט סרט מעולה – העלילה שלו מצויינת ומקורית, והיא גם מותחת, גם מצחיקה, ובעיקר מרגשת עד דמעות. הוא משוחק (טוב, מדובב) נפלא, והוא פונה לקהל יעד גדול בהרבה מזה של ספנ"ע.
נכון, לספנ"ע יש את קיירן קאלקין בתפקיד השותף ההומו שמייצר לא מעט מהבדיחות הכי טובות בסרט, אבל לצשס"ש יש את קן, שהנטיה המינית שלו לוטה בערפל (או שלא?…) והוא מצחיק לא פחות.
אחריהם ברשימה היו התחלה, שבהחלט ראוי לשבחים רבים, אבל בהסתכלות אחורה אולי ההייפ סביבו היה קצת מוגזם. הוא סרט טוב, אבל לא מושלם. נכון, הוא שונה מאוד מהנוף הטיפוסי של שוברי הקופות הקייציים, אבל זה בלבד לא יכול להפוך אותו לסרט השנה. אולי הפתעת השנה, אולי הסרט הטוב של הקיץ, אבל לא סרט השנה.
ועל הרשת החברתית כבר אמרתי שהוא טוב, אבל אני לא רואה או מבין למה יש מי שחושב שהוא קרוץ מהחומרים מהם עשויים זוכי אוסקר. ומה שנכון לגבי האוסקר נכון גם לגבי הסקר הזה.
ועוד שני דברים קטנים:
1. את מופע הפלאים של דוקטור פרנסוס (אם כבר התחלתי בקיצורים אז אמשיך… להלן – מפשד"פ) ראיתי בזכות הרשימה שלך. לא שלא רציתי לראות אותו קודם, אבל הוא נשכח ממני והרשימה הזכירה לי אותו. אז תודה, אכן מדובר בסרט שהיה שווה צפייה.
2. בסוף הסקר תוכל לחשוף בבקשה את הסרט האלמוני שלא קיבל ולו הצבעת לא אהבתי אחת? הניחוש שלי הוא שזה צשס"ש, אבל רק אתה יודע…
אני אחשוף בסוף הסקר.
(ל"ת)
אכן, צעצוע של סיפור 3.
הסטטיסטיקה מחייבת שאין מצב כזה ש*כולם* אוהבים סרט. אם מאה אנשים צופים בסרט, לא משנה עד כמה רחבה ההסכמה שהוא סרט טוב, תמיד יהיה לפחות אדם אחד שלא יאהב אותו. אפשר לראות את זה גם בסקר שלנו – גם הסרטים הכי פופולריים תמיד מקבלים קולות "לא אהבתי", גם אם בודדים. אבל הסטטיסטיקה הזאת לא עובדת על "צעצוע של סיפור": יותר מ-400 איש דירגו את הסרט, והוא לא קיבל אפילו דירוג "לא אהבתי" אחד.
מה שנכון לגבי האוסקר?
מה שנכון לגבי האוסקר בהחלט לא נכון לגבי הסקר הזה. הסקר הזה הוא לסרט ה*טוב* של השנה. (לא שלא קורה לפעמים שהסרט הטוב של השנה זוכה באוסקר, אבל כשזה קורה, מדובר בצירוף מקרים משמח)
כבר אמרתי לא פעם שאתם קצת יותר מדי קשים עם האקדמיה.
הם עשו טעויות, נכון (כמו ב-96 – כל הרבה סרטים טובים מועמדים והפצוע האנגלי זוכה. ווט טה פאק.) אבל בסך הכל הם בוחרים רוב הזמן בסרטים טובים, ולמי שמעוצבן מהעובדה שאין הפתעות – עדיף שסרט טוב שציפו שיזכה ייקח מאשר סרט גרוע שאף אחד לא ציפה שיזכה ייקח. זו אולי הצגה אחת גדולה, אבל זו הצגה אחת גדולה על הנושא היחיד שכנראה משותף גם לעין הדג וגם לאקדמיה: קולנוע טוב.
תלוי למה אתה מתכוון ב"בוחרים רוב הזמן בסרטים טובים"
"נער החידות" היה סרט טוב, אבל לא יותר מזה.
לא היה בו שום יחוד, שום גדולה. וכשאתה רואה את אלו ש(היו אמורים) להתחרות בו, "האביר האפל" ו"וול-E", אתה מבין איזו שנה דפוקה זו היתה וכמה חברי האקדמיה מנותקים מטעם הקהל והמבקרים.
נכון, בשנה שאתה מדבר עליה זה נכון לגמרי,
(אם כי wall-e לא כזה טוב), אבל עדיין, מה, פורסט גאמפ לא היה טוב? רשימת שינדלר לא היה טוב?
ומה עם הסנדק והמשכו? איש הגשם? פלאטון? קן הקוקיה? קרמר נגד קרמר? ואפילו מהזמן האחרון – שר הטבעות, השתולים, ארץ קשוחה.
האקדמיה לא עד כדי כך גרועה, אבל אני חושב שהרשימה הזאת (שנמשכת) מוכיחה זאת.
באמת?
2001. נפלאות התבונה זוכה באוסקר. מנצח את ממנטו, אחוות הטבעת, Spirited Away ומביא אוסקר לאיש שכתב את באטמן ורובין (סליחה על השם המפורש, רד). הוא אפילו לא הגיע לעשירייה בסקר של 2002 באתר.
2002. שיקגו לוקח. מנצח את שני המגדלים, דוני דארקו, אדפטיישן. הוא לוקח מקום תשיעי בסקר של האתר ל-2003.
2004. מיליון דולר בייבי לוקח. מנצח את שמש נצחית בראש צלול, קיל ביל 2, משפחת סופר על. אף אחד מהסרטים הנ"ל אפילו לא מועמד. הסרט מצליח לקחת מקום שני בסקר של 2005. אני רוצה להאמין שהוא לא היה מדורג ככה ב-2004.
2008. נער החידות. בשנה של האביר האפל. שלא היה מועמד.
אתה צודק, בהחלט (נפלאות התבונה לא עד כדי כך גרוע),
אבל עם זאת אתם מתייחסים לאקדמיה בכללי, בכל שנותיה כאל חזירים תאבי בצע שרק ההצגה משנה להם ולא רק למה שהיא היום. גם פעם הם עשו טעויות, עם רצף של ארבעה סרטים בינוניים ומטה ("לב אמיץ", "הפצוע האנגלי", "טיטניק" ו"שייקספיר מאוהב") אבל הרשימה שלי של סרטים טובים שזכו ארוכה יותר מזאת שלך, וזה מוכיח משהו. האקדמיה יכולה להיות בהחלט פאקינג מורון, אבל גם לבחור סרטים טובים. השנה, למשל, תראה שרוב הסרטים שאומרים שיהיו מועמדים הם אכן סרטים טובים – "הרשת", "ברבור" "אומץ, "התחלה" ו"צעצוע" (וככל הנראה גם "פייטר" ו"נאום") – אז תפסיקו לתעב את האקדמיה בכללה ותשנאו כל החלטה לעצמו
מי זה "אתם"?
אני לא מתעב את האקדמיה. אני רק חושב שהקשר בין הצבעות לאוסקר למציאות הוא רופף. לפעמים סרטים טובים זוכים, לפעמים הסרטים הטובים של השנה לא מועמדים בכלל. זה לא שסקר עין הדג חף מטעויות, כן? סין סיטי לקח את הסקר הזה, ולמרות חיבתי אליו, מדובר בסרט פגום מאד. אבל כאן אנשים מצביעים באמת ובתמים לסרטים שהם הכי אהבו. זה סקר/פרס שבא מאהבה, ואני לא חושב שזה נכון לאוסקר.
אני מניח ש"אתם" הוא הרוב המוחלט של האתר הזה,
כי תמיד יש תחושת זלזול באוויר בדיונים על האוסקר ועל האקדמיה.
זלזול ותיעוב הם דברים שונים מאד
(ל"ת)
אבל מה אין באוסקר: שוחד כספי. זה לא קרה אף פעם.
(ל"ת)
באוסקר אין שוחד אבל יש פוליטיקה
באוסקר אין אולי שוחד אבל מלא דברים שם קורים מטעמי פוליטיקה לדוגמה נאום המלך באותה שנה היה את הרשת החברתית,ברבור שחור,פייטר,התחלה שכל אחד מהם היה יותר טוב ממנו אבל הם בחרו בו כמעין מחווה לבריטניה
וכמה טעויות:
Spirited Away היה ב-2001 ולא ב-2002, ודוני דארקו היה בדיוק ההפך.
גם הניסוח של התשובה היה הפוך לגמרי:
דוני דארקו היה ב-2001 ו"ספיריטד" היה ב-2002.
אחח… לאן נעלמה התצוגה המקדימה?
התיקונים
ספיריטד יצא ב-2001. זה מתי שהוא יצא ביפן. אבל מבחינת האוסקר הוא אכן יצא ב-2002, ולכן לקח אוסקר על אנימציה ב-2003.
דוני דארקו אכן יצא ב-2001. משום מה Flickchart חושבים שהוא יצא ב-2002, והם בלבלו אותי. http://www.flickchart.com/Charts.aspx?year=2002
את שנת 2002 לא הייתי מכניס לרשימת הדוגמאות הזו. "שיקגו" היה סרט מצוין, וגם אם באותה שנה היו סרטים ראויים נוספים, הוא לא נפל מהם. בנוגע לשאר השנים שדיברת עליהן: כן, לצערי אני מסכים.
מעריצי שרה מסכימים ש"שני הצריחים" הכי חלש מכל הסרטים.
את באמת מאמין ש"דוני דארקו" ו"אדפטיישן" היה סיכוי להיות מועמדים? בעוד שלאדפטיישן היה סיכוי קלוש להיות מועמד, את דוני דארקו אף אחד בקושי ראה כשהוא יצא בקולנוע. ושיקגו, אגב, סרט נפלא.
האם אני מאמין שהיה להם סיכוי להיות מועמדים?
לא. האם שניהם סרטים טובים יותר משיקגו? כן. סרט טוב, כן? אבל לא סרט גדול, לפחות לא בעיני.
אבל עדיין - לשים את דוני דארקו במשוואה הזאת זאת טעות.
בכל כך הרבה מישורים –
א. הוא הוקרן לראשונה בקולנוע בתחילת 2001, קצת יותר משנתיים אחרי שהאוסקר עליו אתה מדבר התקיים.
ב. גם אם הוא היה מוקרן ב-2002, לא ראו אותו מספיק אנשים – לא ערכו לו אפילו הקרנות אקדמיה. כן, טעם+ריח=לא להתווכח, אבל אפילו מבחינת הנתונים זה לא נכון.
אדפטיישן, לדעתי, אוברייטד בטירוף. סרט שבתור תסריט היה יכול להיות תענוג לקריאה, ובתור סרט קצת מאבד את עצמו באיזשהו שלב. יותר מדי בשביל האקדמיה, ויותר מדי בשביל העט המרקד.
יש כל כך הרבה סיבות למה סרטים מסויימים זוכים באוסקר
אי אפשר לפרוש את כולן כאן, אבל בשורה התחתונה, זה לא רק עניין של מהו הסרט הטוב ביותר. אף חבר אקדמיה לא מצביע בוואקום. הוא לוקח בחשבון הכרות אישית עם יוצרי הסרט, את הקונצנזוס סביבו, את הפרסים בהם זכה ואם לא נמאס להצביע לסרטים מסוג מסוים (הסבר אפשרי איך "שייקספיר מאוהב" נצח את "להציל את טוראי ראיין"). יש תעשיה שלמה של יחסי ציבור סביב האוסקר וחלק גדול ממנה נסתר מעיני התקשורת והציבור. "הרשת החברתית" הוא פייבוריט השנה, לא בהכרח כי הכי הרבה חושבים שהוא הסרט הכי טוב, אלא כי זה הסרט שסך הגורמים משחק הכי טוב לטובתו. מבחינת מדד העגבניות, "צעצוע של סיפור 3" הוא הסרט הטוב של השנה, אבל הוא לא זוכה באף פרס מבקרים והסיכוי שיזכה באוסקר לסרט הטוב ביותר נחשב נמוך במיוחד. למה? כי האוסקר הוא אקורד הסיום של קונצרט שמתחיל הרבה לפני כן. כל טקס פרסים שני מנסה ליישר קו עם הבאז לקראת האוסקר, במקום שהאוסקר יהיה פרס עצמאי לחלוטין. אם לא היו כל כך הרבה פרסים מקדימים, באמת היו מסמנים דווקא את הרשת החברתית כפייבוריט? אי אפשר לדעת, אבל אני מנחש שחברי האקדמיה היו הרבה פחות מושפעים מהדעה הרווחת לפני הטקס.
זה לא שהם לא מצביעים לסרטים טובים, כמו שטעם אישי הוא לחלוטין לא הגורם היחיד במשוואה.
במידה מסוימת, זה נכון גם לסקר שלנו
מאז ומתמיד נכנסו לעשיריה בסקר סוף השנה הסרטים שזכו להכי הרבה באזז באתר.
השנה הדוגמא הכי טובה לזה היא סקוט פילגרים.
אני די משוכנע שרוב המצביעים (לטוב או לרע) צפו בו רק אחרי שקראו את הביקורת החיובית-ביותר של רד פיש (כפי שהיה במקרה שלי), ואם לא השתכנעו באותו רגע ללכת לראות, אז אחרי שבחר בו כסרט השנה שלו. רמת החשיפה לסרט הזה היתה נמוכה משמעותית מרוב הסרטים ברשימה, ואני אישית לא שמעתי על הרבה חברים ומכרים שלי שראו אותו. לפני שהאתר עלה חזרה, בכל אופן.
כבר בסקר המקדים אנשים דיברו על איך שכמות הסרטים שראו השנה ירדה מאוד כשהאתר היה חסר, כי לא היו להם המלצות מכאן כמו פעם. אני לא הייתי נותן לסרט הזה הרבה סיכוי להיכנס לעשיריה אלמלא הבאזז שיצר האתר הזה (לא ראיתי בשום מקום אחר כזה קונצנזוס של התלהבות מהסרט).
אך בשונה מהאקדמיה, כאן אנשים מצביעים באמת לסרט הכי טוב בעיניהם, בלי שיקולים זרים כמו אלו שתיארת באקדמיה. אבל הרשימה הזאת עדיין רחוקה מלייצג את הסרטים הטובים של השנה, משום שרוב המצביעים לא ראו כל כך הרבה סרטים (ואני מניח פה הנחה לא מבוססת – שאנשי האקדמיה רואים בממוצע יותר סרטים מהמצביעים כאן).
זה לא שאנחנו קשים מדי עם האקדמיה אלא ש...
היחצ"נים בהוליווד שכל כך טובים עם אנשי האקדמיה – לא היו כל כך טובים איתנו….
מה יש? לא מגיע לנו לקבל "ערכות" מהודרות של מרצ'נדייזינג מההפקות השמנות בהוליווד? לבקר מאחורי הקלעים? להתאכסן בסוויטות מהודרות ולסעוד נפשנו בארוחות נחמדות עם אבק כוכבים?
ולכן…
הביקורת *שלנו* היא עניינית יותר, מדוייקת יותר ותלויה לחלוטין בחווית הצפיה שלנו נטו!
ארבעה מהחמישיה שלי נכנסו לסקר
"הדקדוק הפנימי" הוא היחיד שקבל ממני את הדרוג הנכסף ולא הגיע לעשרת הגדולים. "באה בקלות" ו"הדרקון הראשון שלי" הם היחידים בסקר שלא ראיתי ואני מתכוון בהחלט לתקן זאת בהקדם. בלי עין הדג, כנראה שלא הייתי שומע בכלל על "באה בקלות" שלא התקבל בברכה בידי המפיצים בארץ. הצבעתי לסקוט פילגרים נגד העולם. באופן חד פעמי, כי הדבר לא אהוד על העוסקים בעריכה, אעשה כאן קופי+פייסט לנימוק הבחירה בו מתוך פינגווין הזהב 2010:
"הבחירה לא הייתה פשוטה, מאחר וזו הייתה שנה קולנועית מרתקת. לא היו הרבה סרטים פורצי דרך, כמו שהסרטים המשתייכים למיינסטרים כללו כמה שנצלו את האמצעים המוכרים למקסימום. בסופו של דבר, ההכרעה היא לא רק על פי איזה סרט הכי איכותי או מקורי, אלא בעיקר על סמך מהו הסרט שאני הכי אהבתי השנה, ללא התחשבות בגורמים חיצוניים ושיקולי איך זה יראה במבט לאחור. על כן, לא היה לי ספק שסרט השנה שלי הוא סקוט פילגרים נגד העולם. נכון שהסרט הזה מיועד בעיקר לגיקים ולאנשים בעלי סיבולת לעריכה מהירה, אפקטים בכל פינה וצבעים בוהקים מעבר למקובל על המסך הגדול. לא סתם הוא שוב ושוב גורם לאחוז קטן מהצופים לקום ולעזוב באמצע. אלא שאני מאוד אהבתי אותו. הוא קצבי יותר מבחירות קודמות שלי, אבל הותיר אותי מספיק מהורהר בכדי לרצות לראות אותו שוב ולו בכדי לקלוט את כל הפרטים הקטנים והרמיזות שפספסתי בצפיה הראשונה. למעשה, אם לציין את הסיבה האחת שנתנה לסקוט פילגרים את היתרון על פני שאר המועמדים, זה הסרט היחיד השנה שברגע שנגמר, פשוט רציתי לראות אותו פעם נוספת. הוא ממכר, סוחף ולא נמאס. זה סרט שאני לא מסוגל לסרב לו, מאחר והוא גם מהנה וגם מהווה השג קולנועי מרשים. נוסף לכל, מדובר בהצלחה חד פעמית. כל נסיון נוסף ליצור סרט עם כמויות כאלה של קריצות תרבותיות וחוקים של אנימה וארקייד, גורלו שיושווה מיידית לסקוט פילגרים נגד העולם וכמו שאף סרט עתיר אפקטים לא הצליח לנצח בהשוואה למטריקס ואף סרט אימה לא שורד השוואה לפסיכו, כך גם כל סרט שיזכיר בעתיד את סקוט פילגרים, יסתפק בפרס ניחומים. לא הומצאה כאן שפה חדשה, מאחר ויוצרים אחרים לא מתבקשים להשתמש בה. יש כאן סימפוזיון של כל מה שאהוב על אדגר רייט ושות', שמתגבש לכדי עולם ומלואו, עשיר בצבע ומוזיקה טובה.
במילים אחרות: That was epic."
אני חדש, אז: היכן ניתן למצוא את "פרס פינגווין הזהב"?
(או שאתה לא באמת כותב את זה?)
אני אחסוך לפינגווין את הצורך ללנקק
ואלנקק בעצמי לפינגווין הזהב:
http://cafe.themarker.com/post/1978701/
די... זה קשה מדי!
זו הפעם הראשונה שאני אשכרה מתלבט בסקר הזה.
בשנים הקודמות זה היה קל, "ממזרים חסרי כבוד", "האביר האפל", "בוראט"… Yo know.
אבל השנה הבחירה בין "צעצוע של סיפור 3", "התחלה" ו"סקוט פילגרים" פשוט בלתי אפשרית.
שלושתם סרטים כל כך שונים אבל אהבתי את כולם פחות או יותר באותה מידה. אני לא יכול לבחור.
פאק!!
זה רק מוכיח שזו היתה שנה מצוינת אגב.
You*
יש גם את "באה בקלות" שאני מתפתה להצביע לו רק כי אני יודע שלא הרבה יבחרו בו (מצד שני, הוא הגיע לעשירייה… אבל מצד שלישי פה אפשר לבחור רק סרט אחד).
ויש גם את "מר שועל המהולל" ו"הדרקון הראשון שלי". הפתעות השנה מבחינתי (אני אוהב את ווס אנדרסון אבל הטריילרים ל"שועל" נראו נורא).
ואת "הרשת החברתית" שדי אהבתי.
ואת "קיק-אס" המגניב שהיט גירל לבדה הופכת אותו לראוי לתואר.
קשה. קשה קשה.
התלבטתי בין "צעצוע 3" ל"הרשת".
בחרתי בהרשת החברתית. למה? אין סיבה. ראיתי "צעצוע 3" – אמרתי מצוין. ראיתי "הרשת החברתית" – אמרתי מצוין. זה לא משנה. אז אסכם שוב, מאז שנת 2007 זו הייתה השנה הכי טובה לסרטים, ובגזרת האוסקרים זו הולכת להיות השנה הכי טובה מאז 1996.
אז שנה טובה ותודה על הדגים!
(ומתי עולה סקר הופעת השנה?)
דווקא השנה היה נורא קל
זה לא סוד שאני חושב שהתחלה זה סרט לא טוב ושצעצוע 3 היה סתמי. בינתיים עשיתי השלמות וראיתי את הדרקון ואת באה בקלות, הראשון נוסחה שהציבו בה פרמטרים והשני נחמד אבל לא mean girls. את ה"פ אני לא יכול לראות כי אחרי שלא אהבתי את 6 צעקו עלי פה שברור ומה אני חושב לעצמי כשאני רואה ה"פ מהאמצע בלי לעשות דוקטורט מסודר לפני, אז הבנתי את הרמז, ה"פ לא בשבילי עד שאני לא קורא את כל הספרים ורואה את כל הסרטים, סבבה. את השועל לא השלמתי כי לא האמנתי שיגיע לעשיריה, טעות שאכפר עליה. אבל מהסרטים שכן ראיתי וכן אהבתי נותרו קיק אס וסקוט פילגרים, ולדאבונו של קיק אס, שהוא באמת מצוין, סקוט פילגרים הוא פשוט "מופע הקולנוע של רוקי" שלי. קשה לי לדמיין סיטואציה שבה לא יתחשק לי לראות את הסרט הזה בשנים הקרובות.
משמח לראות את "מר שועל המהולל" בעשיריה
בעיקר בהתחשב בהפצה הלא-קיימת שלו בארץ השנה. הוא קיבל את הקול שלי.
לא אהבתם את שרלוק הולמס?!
זה הסרט היחיד שנכלל בחמישייה שלי ולא הגיע לגמר, למען האמת זה אחד הסרטים שהכי נהניתי מהם השנה…
מסכים לגמרי. גם אצלי הוא היה בחמישייה.
ורוברט דאוני קיבל את הופעת השנה שלי.
גם אני בחרתי בדאוני ג'וניור!
והשני היה ג'סי אייזנברג.
המון אנשים חיבבו את "שרלוק הולמס"
"שרלוק הולמס" הוא אחד הסרטים שקיבלו הכי הרבה דירוגי "אהבתי", אבל רק מעט (יחסית) אנשים בחרו בו כאחד מהחמישיה שלהם. אפשר לומר שיש הסכמה רחבה על כך שהוא סרט טוב, אבל לא אחד מהכי טובים של השנה.
סרט נחמד
אבל אני עדיין לא מבין איך אנשים יכולים להגיד שזה עושה צדק לחומר המקור.
הם באמת אומרים את זה?
(ל"ת)
לא ראיתי את הסרט, אבל
למיטב הבנתי, רוב הטענות נגדו הוא שהפכו את הבלש המתוחכם למין אקשן הירו מגניב –
ואלו שטוענים שהוא עושה צדק לחומר המקור טוענים (כנראה די בצדק) שהוא תמיד היה אקשן הירו מגניב.
בספרים מופיעים אזכורים לקרבות פיסיים, שימוש בנשק, תחפושות וכו'. בקיצור נסה לדמיין אקשן הירו מגניב לפני 120 שנה – לפני הקולנוע, לפני גיבורי העל בקומיקס, באנגליה של המאה ה 19 שבה השימוש בקוקאין היה חוקי… ויצא לך שרלוק הולמס.
זה לא הכי מדויק
הולמס הוא בלש פיזי שלא מהסס לצאת לשטח, להתחפש, ללכת מכות וכו'. אבל זה אף פעם לא העיקר אצלו, וכמעט תמיד אנחנו שומעים על המעללים שלו רק בדיעבד, כשהוא מספר עליהם לווטסון. בסרט רוב מה שהוא עושה הוא ללכת מכות (עם וויס-אובר מביך ש"מתכנן" באופן מתמטי את ההתקפה שלו).
הסרט עדיין כיפי מאוד, ולא שוחט את הדמות של הולמס כפי שאפשר היה לחשוב שיקרה, אבל זה לא סיפור ב"רוח הולמס" אלא ברוח גאי ריצ'י.
וזה עדיין יותר ברוח הספרים
בהסרטים שנעשו עד היום, הולמס היה ג'נטלמן בריטי מאופק, בעוד בספרים, הוא היה איש אנטי חברתי, צורך סמים ומשתגע כשאין לו מה לעשות.
אז יש יותר אקשן, אז מה? זה סרט.
עדיין יש היקשים למיניהם.
בתור אחת
שלא קראה בחיים את הספרים של הולמס, בהחלט הייתה לי תדמית שונה לגמרי שלו ממה שהיה מוצג בסרט (ואין לי הרבה מושג מאיפה התדמית הזאת צצה , כי גם לא זכור לי שראיתי סרטים עליו).
מה שכן, מערכת היחסים בינו לבין ווטסון פשוט הייתה אחת לאחת – מערכת היחסים של האוס ושל וילסון (מהאוס). שזה לא מקרי בהתחשב בעובדה שהדמות של האוס ושל ווילסון הושפעו מפורשות מהולמס וווטסון
ובכן
הסרט באמת נראה כאילו הוא מציג במדויק את יחסי האוס-וילסון, אבל הדמיון ליחסי הולמס-ווטסון היה חלש למדי (האוס-וילסון מאוד הקצינו והגחיכו, במכוון, את הולמס-ווטסון).
הולמס של הספר היה איש קר ומאופק
ובעל שליטה עצמית מופלאה, בניגוד לדמות בסרט, שאיכשהו נראה שאף פעם לא מסוגלת ללכת ישר. כל היחוד שלו היה שחולשות אנוש קטנות אף פעם לא באמת השפיעו עליו, אבל בסרט הוא כולו חולשת אנוש, אולי יותר מגניבה מאחרות, אבל עדיין.
אין איזה קטע שהוא מתמכר לאופיום והופך להומלס?
זכור לי משהו כזה מהספרים.
אין
יש קטע שבו הוא מסתובב לו במאורות אופיום כחלק מחקירה ("האיש מעוות השפה"), אבל אני לא זוכר בשום מקום התמכרות שלו לסמים. הוא בהחלט *משתמש* בסמים, וב"חותם הארבעה" מתעסקים בזה במפורש, אבל הוא אף פעם לא הופך למכור, התפקוד שלו לא נפגע בשל כך והוא בוודאי שלא הופך להומלס.
הוא אומר במפורש שכשהוא יתפוס את מוריאטי
הוא יתמסר לניסויים כימיים האהובים עליו.
וכבר עשו את ההקבלה בסיפורים בין ניסויים כימיים לסמים
זו לא מטאפורה
הולמס הוא כימאי חובב, את הניסויים שלו הוא עורך לא רק על עצמו.
לא כל חברות קרובה בין גברים
אבל כאשר גברים באמצע חייהם חיים יחד וחווים משברים נפשיים כשהם מפסיקים לחיות יחד, ההנחה הסבירה היא שהם מאוהבים. כנ"ל לגבי נשים.
לגבי האוס, ראיתי אולי פרק אחד של הסדרה, וגם הוא התעסק יותר באיזו תעלומה רפואית מאשר בחיי הגיבורים כך שאין שום דבר אינטילגנטי לומר על ההשוואה, מלבד שהאוס משודרת ב-Fox, שהיא לדעתי נטוורק. עד glee, אני לא זוכר מקרה שבו הדמות הראשית בלהיט של נטוורק היה הומו (ואפשר להתווכח עם קולפר הוא דמות ראשית). כנ"ל לגבי סרטים הוליוודים שהם לא דרמות אוסקר. אם השכנים שלך הם שני רופאים בני ארבעים שחיים ביחד, היית מניחה שהם זוג. בטלוויזיה, ברור מראש שהם לא.
אי אפשר להיות תלוי רגשית באדם
בלי לחוש תשוקה מינית אליו?
נ.ב.
האוס גר אצל וילסון באופן זמני והיה לזה צידוק עלילתי.
נ.ב.
האוס לא יכול להיות הומו לא בגלל שמרנות הרשת אלא בגלל שאז הוא פשוט לא יהיה האוס.
אני מניחה שאם שרלוק הולמס היה הומוסקסואל
הסופר היה רואה צורך לציין את זה, גם אם בעקיפין.
דמות יכולה להיות להצטער כשהחבר הכי טוב עוזב את הדירה (ואת החיים שהיו מאד נוחים ומוכרים מבחינת הולמס) ואין צורך למצוא לכל אחד צד נסתר, רגיש ומאוהב. יש אנשים (בדיוניים, בדרך כלל) שפשוט לא צריכים אנשים אחרים, גם אם זה קצת מעליב, וזה פחות או יותר מה ששומר אותם מגניבים. וזו גם הסיבה שהפריעה לי ההתאהבות הזו בסרט, כמו שאמרו מעלי.
דווקא אני הרגשתי
שבכל פעם שהולמס ואיירין נמצאים על המסך ביחד הם משדרים מאין תחושה של "אנחנו חייבים לא להיכנע לפיתוי ולהתחיל לעשות סקס פרוע כמו שנהגנו לעשות בעבר". הולמס, אפילו בספרים, תמיד נראה כמו אדם שיש כנראה רק אישה אחת בעולם שמתאימה לו. נכון שמערכת היחסים שלו עם ווטסון די מעוררת חשד, אבל מה, רק זוגות נשואים יכולים לריב, להתרגש ולחוות את אותם משברים רגשיים ביחד, ובמידה ואלו 2 גברים אז הם הומואים? מה עם קיד וקאסידי, או ביווס ובאטהד או סטיב בושמי ופיטר סטורמייר ב"פארגו"?
לדעתי להולמס יש אכן נטייה מינית מוזרה של חיבה לסאדו מאזו (הוא נראה די שמח מכך שהוא נכבל עירום אל המיטה) אבל הומו הוא לא. הוא סתם creep.
לגבי האוס
סתם תוספות: האוס ווילסון גם גרו ביחד כל עונה 6. (באחד הפרקים בעונה הזו הם גם מתייחסים לתדמית שלהם כגייז בבניין..)
ולכן הוא חוטא למקור
כי שרלוק של הספרים, לדעתי לפחות, הוא הכי א-מיני שדמות יכולה להיות.
כדי להמשיך את מה שכתבת
(לא ראיתי את הסרט)
"הסרט הצליח להעביר את הרוח של הולמס – מערכת היחסים הצינית אך נאמנה בינו לבין ווטסון, היוהרה בנוגע ליכולותיו המקצועיות, האישיות המוזרה, האקסצנטרית והאנטי-חברתית בעליל שלו והבוז הרב שלו לכל מי, או מה, שמייצג מעמד, ממון או ממסד."
אולי את זה הוא עשה בסדר, אבל אלה רק דברים צדדים במה שהדמות של הולמס מייצגת. הולמס מייצג שכל, היגיון, היקשים. זה עמוד השדרה של הדמות שלו, זה 95% ממה שהדמות שלו עושה בספרים. כל השאר זה פעם ב- . כאמור, לא ראיתי את הסרט, אבל הטריילר שידר בדיוק ההיפך, ממה שאני זוכר. הוא הראה הרבה מכות, הרבה "בעל הבית השתגע", ו… זהו, בערך. זה לא שרלוק הולמס, במובן הרחב של המושג.
אם סרטים היו נמדדים ע"פ הטריילר שלהם...
(ל"ת)
אז זאק סניידר היה שיאן האוסקרים
(ל"ת)
מאשר כל אלו שבאו לפניו, לפחות מתוך ההבנה שלי של האווירה בספרים, היא לא אמורה להיות שמרנית-קלאסית וקונפורמיסטית כמו שעשו בכל הסרטה במאה ה 20.
הבעיה הגדולה שלו היא התעלומה המגוחכת והפסדו מדעית שלא תואמת בכלל את רוח הספרים, שם הכל בעצם פשוט הרבה יותר כאשר הקצוות נפרמים.
לעומת זאת האווירה, וכל מה שקשור במערכת היחסים בין שלוק לווטסון וכל מה שהשאירו לשחקנים, לתפאורה, לצילום ולבמאי- פשוט יוצא מן הכלל.
מש"א
(ל"ת)
אויש, זו בחירה נורא קשה.
זה מצחיק אותי שאת מה שועל המהולל ראיתי בטיסה.
קיק אס
אחד הסרטים הטובים שראיתי בזמן האחרון , שילוב של קומיקס עם קטעים מציאותיים אפלים ופסקול מצוין.
לא מבין מה הרעש לגבי צעצוע של סיפור הלכתי לקולנוע בגלל כל הביקורות המהללות והתאכזבתי שלא בחרתי בשרק.
לגבי התחלה , אמנם סרט טוב אבל לא ברמה שציפיתי לה.
and the winner is
ובכן, באופן די צפוי, שלושה סרטים מהחמישייה שלי הגיעו לעשירייה (קיק-אס, הרשת החברתית והתחלה), אחד זכה לתומכים אך נשאר בחוץ (תלוי באויר) ואחד נזרק לכלבים (אינויקטוס).
הבחירה הסופית שלי הצטמצמה די מהר לשניים: הרשת והתחלה. ללא ספק, שני סרטים שונים מאוד.
מצד אחד, התחלה הוא סרט חריג ויוצא דופן, יחיד במינו מבחינות רבות, אך לא נטול חסרונות (ביניהם, כמה חורים בעלילה עליהם דובר רבות).
בצד השני, הרשת החברתית הוא בסך הכל דרמה די סטנדרטית במהותה, אך מבוצעת באופן שלדעתי ניתן לכנות מושלם.
ההכרעה הייתה חייבת ליפול, והזוכה : " הרשת החברתית". מזל טוב
גם אני הצבעתי לאינויקטוס
לא זוכר בדיוק מה, אבל אהבתי אותו. כן, ראגבי (או מה שזה לא היה שם) זה די משעמם, אבל היה כיף בסה"כ. ומורגן פרימן שולט, כרגיל.
וואלה, טוב לשמוע
נראה לי שעכשיו אפשר לפתוח באופן רשמי את קבוצת התמיכה "אוהבי אינויקטוס אנונימיים".
בחירה קשה, אבל הקול שלי הולך לסרט שהכי נהנתי לצפות בו השנה
וזה בלי שום ספק קיקאס.
הצבעתי לצעצוע של סיפור 3
אחרי שראיתי אותו לפחות ארבע פעמים ונהנתי כל פעם מחדש. זה לא קורה לי הרבה.
ראיתי את כל הסרטים חוץ מאת שאטר איילנד – מקווה להשלים אותו בקרוב.
הטופ 5 שלי הם צעצוע של סיפור 3, ההתחלה, הרשת החברתית, קיק-אס ואחרי התלבטות קשה לגבי החמישי – הארי פוטר.
הסרט שהכי פחות נהנתי ממנו השנה היה דווקא סקוט פילגרים, שמתחיל לקבל כבר מעמד של אוברייטד. הוא כל כך מתאמץ להיות מגניב עד שזה נהיה קצת פתטי. והוא היה גם נורא מייגע בעייני.
מש"א לגבי סקוט פילגרים בקטע האוברייטד.
(ל"ת)
כמובן, יכול להיות שהם נצפו בזכות הכתבה שלך...
או לפחות, דוקטור פארנסוס במקרה הזה.
נתתי מבט בתוצאות הסקר
והצבעתי להארי פוטר. לא, לא מדובר בסרט הכי טוב השנה (אינספשן לוקח את התואר בקלות, ולא רק השנה), אבל זה הסרט שהכי זקוק לעזרה שלי, ואני פשוט אשמח אם הוא יגיע למקום גבוה.
זאת הפעם הראשונה שאני, בתור מעריץ, יוצא מהקולנוע אחרי סרט של הארי פוטר מרוגש ונלהב כמו פאן בוי ממוצע. כבר 3 וחצי שנים (מאז שסיימתי לקרוא את השביעי- לא שיש מה להשוות) לא הרגשתי תחושה כזאת. סוף סוף סרט איכותי, ולא רק בידור קל להמונים. כמה חיכיתי לה"פ כזה. הריקוד, האנימציה, משרד הקסמים. פשוט מצויין.
על התחלה כבר חפרתי כל כך הרבה שבאמת אין לי עוד מה להגיד. אבל ראיתי אותו ב1080p במחשב (וואו!, אם יורשה לי לומר), שמתי על פול ווליום, וישבתי מול המסך מרותק ונפעם. כשהסרט נגמר לא היה לי חשק לקום בכלל מהכיסא, אלא לשבת , ולחשוב עליו. שלמות.
סקוט פילגרים, הרשת החברתית וצעצוע של סיפור 3 (ירד אצלי מקום אחד עקב אכזבה בצפייה השנייה- הרגיש לי דומה מדי ברובו לסרטים הקודמים, ומשעמם לרגעים), נמצאים בהתאמה בהמשך הרשימה.
אוי זה קשה!
כל החמישיה שלי הגיע לעשיריה,
עכשיו אני באמת צריכה לדרג בינהם, אני עוד אחזור אליכם עם זה…
והפתעת השנה:
החזרה של עין הדג
צעמוע של סיפור 3 פחות טוב מ-UP
אני לא מבין למה כולם אומרים שהוא יותר טוב
משהו יכול להגיב לי??
על מה אתה רוצה שנגיב? ואיך?
אולי? גמני!!!
נסה לתת הסבר ללמה – זו נקודת פתיחה טובה לדיון.
הבחירה קשה מאוד, כאמור
לגבי סרט השנה – הכי היה לי קשה לבחור בין 'הרשת החברתית' ל'התחלה'. שניהם סרטים שהשאירו עליי רושם עצום ובסופו של דבר הצבעתי ל'התחלה' ועכשיו יש לי רגשות אשם וחרטה. אני מופתע מזה שהרשת החברתית מדורג (בינתיים) נמוך כל כך.
ובפינת התלונות – איך 'פעם הייתי' לא בעשירייה? ההסבר היחיד הוא שלא מספיק אנשים ראו אותו. ממליץ בחום להשלים.
בפינת הסרט התיעודי: "לתפור חף מפשע" – סרט העוסק בשאלה של מי רצח את תאיר ראדה, הילדה מבית הספר בקצרין. אם אתם לא רוצים לאבד אמון במערכת הצדק של המדינה, אל תראו את זה. הוא זמין לצפיה באתר של ערוץ 1 (אני לא מלנקק כי אני לא בטוח עד כמה זה תואם את חוקי האתר).
אני אזרוק ניחוש
שיותר אנשים ראו את "פעם הייתי" מאשר את "באה בקלות". גם מקום 19 זה לא רע.
יותר מזה
"מר שועל המהולל" אפילו לא הוצג מסחרית בארץ.
למה לנחש?
אפשר לשאול את רד פיש. רד – מי קיבל יותר הצבעות (כלשהן)?
אצלי הוא היה 4 מתוך 20 אז על פי פרופורציה נטו אתה צודק :)
וזה שמר שועל לא הוצג לא באמת מונע מאנשים לראות אותו. זה סרט שקיבל לא מעט באזז (ווס אנדרסון וכו'), כולל באתר זה.
ל"פעם הייתי" היו הרבה, הרבה יותר צופים בארץ
מאשר ל"באה בקלות" ו"מר שועל" יחד. אבל חתך המצביעים אצלנו הוא לא בדיוק צופי הקולנוע הישראלים הממוצעים, ואצלנו שניהם קיבלו יותר הצבעות (כלשהן) מאשר "פעם הייתי". זה לא אומר ש"רק אם היו רואים אותו יותר" הוא היה מוביל, כי הם מובילים עליו גם בשיעור האנשים שבחרו בסרט לחמישיה מתוך כלל הדירוגים.
תודה על המידע
כנראה שההערכה שלי לא הייתה נכונה. זכותם של הגולשים האחרים לחשוב אחרת ממני![!:)!](<a rel="nofollow" href="https://www.fisheye.co.il/wp-includes/images/smilies/1_happy.gif"/><img src="https://www.fisheye.co.il/wp-includes/images/smilies/1_happy.gif" alt="" width="" height="" />)
דיי כבר עם ההתחלה האובירייטד הזה דיי!
(ל"ת)
מסכים בכל ליבי
הסרט היה נחמד. אפילו טוב (לא מצוין), אבל ממש לא יותר. במיוחד כשיש השנה כל כך הרבה סרטים אחרים שיותר ראויים להערכה ממנו
סרט שכל ההייפ שלו נבנה על זה שאפחד לא הבין אותו ולאפחד לא נעים להודות. איך אמרו בסאות'פארק?
it's Like a Taco Inside a Taco Within a Taco Bell That's Inside a KFC Within a Mall That's Inside of Your Dream!
לא יודע אם שמת לב, אבל יש פה בסקר עוד תשעה סרטים שאת
יכולה להצביע עבורם. העצבים מיותרים (בלי קשר לעובדה שגם אני לא חושב ש-"התחלה" הוא יצירת המופת שעשו ממנו, גם אם מדובר בסרט מהנה בהחלט).
לא עצבים
חולקת את דעתי. וזה בסדר, הבנתי שאני יכולה להצביע לסרט אחר אבל תודה על הטיפ
למרות שסאות'פארק לא מה שהיתה פעם עדיין הפרקים שהם צוחקים על סרטים מצויינים.
אני לא חושבת שזה המצב.
בין השאר כי בעין הדג כבר נתקלתי בלא מעט אנשים שמודים בפה מלא כשהם לא מבינים סרט (ראי, למשל, דיוני דוני דארקו למיניהם). וכי אני חושבת שהתחלה הוא סרט מצוין.
אה, וזה גם לא מאוד מנומס לטעון שכל מי שהצביע לסרט (וזה לא מעט אנשים אם הוא בעשיריה) לא מבין שום דבר ומתוסבך לגבי זה. סתם, לעתיד.
אני מאמין שהייפ נבנה על כך
שזה סרט מעולה. אני מצטער אבל תלונות האובררייטד האלו נעשות מתסכלות, אתם יודעים למה הוא מעולה? כי הוא מורט עצבים, הוא מעניין, יש לו תסריט, בימוי ומשחק מעולים והכל עובד. זה בדיוק אותו עניין עם הרשת החברתית, גם הוא לדעתכם אובררייטד?
אני אוסיף ואומר שהייפ מקורו בכך שהסרט טוב (או במקרים של הייפ שלילי, שהסרט רע) אבל זה מתחיל להיות מוגזם כשסרט מוכתר ליצירת המופת הגדולה של העשור.
זה קרה ל"אינספשן" (מקום 6 בימד"ב?), אבל זה לא אומר שהוא לא סרט מצוין (אחרי הכל, בחרתי בו בסקר).
אני מסכים שתלונות האוברייטד מתסכלות
בלי קשר לדעתי על סרטים כאלה ואחרים, זה כרגע סוג של באז וורד. לא אהבת סרט? אחרים אהבו אותו? הסרט אוברייטד. לא יותר פשוט להגיד מה לא אהבת, בתגובה לכל המשתפכים על מה הם כן אהבו?
(והמשחק ב"התחלה" נוראי מצד כמעט כולם, במיוחד דיקפריו)
בחירה קשה...
בין סקוט פילגרים לבין קיק-אס.
בסוף בחרתי בסקוט פילגרים, ולו רק בגלל השיר של אנבי "Black Sheep" שלא יוצא לי מהראש כבר כמה ימים.
לשמיעת השיר במלואו:
http://www.youtube.com/watch?v=-jMruFHTwrY
רק על הסצנה הזאת
בחרתי בצעצוע של סיפור,
אבל כל אחד מארבעת המועמדים המובילים ראוי לכבוד. וכנראה גם החמישי, כמו כל שנה ההספק שלי היה נמוך מאד.
אני לא מאמינה ש"Fish Tank" לא ב-30 הראשונים
אבל באה בקלות מופיע בעשירייה. איך?!?!?!?!
אל תשאלי!
מתברר שלאנשים שונים יש דעות שונות משלך!
זו לא הייתה שאלה, אלא טרוניה
אנשים, תצפו בסרט הזה!
הרסת. עכשיו אני לא רוצה
(ל"ת)
מסכים לגמרי, "באה בקלות" סרט מיותר ובנאלי לגמרי.
(ל"ת)
Inception
פשוט כי זה הסרט הכי טוב שראיתי השנה.
הייתי רוצה לראות את 'מר שועל המהולל' מגיע רחוק יותר, אבל לצערי הכותרת של הסקר היא לא 'הסרט-שאתה-חושב-שמגיע-לו-להגיע-גבוה-אבל-לא-לזכות'.
מנפלאות האנטר.
הצבעתי ל"באה בקלות" – אני עדיין בספק גדול אם זה הסרט האהוב עלי משנת 2010, אבל אין ספק שמדובר בסרט שהכי דיבר אלי בשנה הזאת. לא סתם אנשים קוראים לי גוסיפ בוי – ועל זה הסרט מדבר.
אם לא באה בקלות, הייתי מצביע לקיק אס או שאטר איילנד – הופתעתי ממש מההופעה של "באה בקלות" ו"שאטר איילנד" ברשימה הזאת. לא ידעתי שאנשים יזכרו אחד מהם! שאטר איילנד, הודות לאולפנים, הופץ שתיו שניות אחרי ש-2010 התחילה. סרט בנזונה הסרט הזה.
בהחלט שנה מעניינת
יש בה 4 סרטים (שבמקרה או לא במקרה מובילים כרגע במאזן ההצבעות) שכל אחד מהם יכול היה להיות סרט השנה שלי בכל שנה נתונה, ובכל זאת לא הייתה לי התלבטות רבה לגבי סדר ההעדפות שלי ביניהם. סרט השנה שלי הוא "התחלה", אחריו "צעצוע של סיפור 3", ואחריו "הרשת החברתית" ו"קיק אס".
"התחלה" הוא סרט השנה שלי מכל הסיבות שיכולות להיות: אני חושב שהוא סרט ענק, סוחף ומרתק שנהניתי ממנו מאד והותיר רושם עז עליי ועל צופים רבים, שלא לדבר על הדיונים הרבים שהוא עורר ועוד יעורר לגבי כל כך הרבה פרטים בו, כמו גם העובדה שמבין כל הסרטים של השנה אני סבור שהוא ה-סרט שידברו עליו עוד שנים רבות בעתיד. הוא כבר נכנס לרשימת הסרטים האהובים עליי בכל הזמנים.
"צעצוע של סיפור 3" הוא סרט פשוט נפלא, עם תסריט כמעט מושלם ושילוב מנצח בין הומור לרגש. קטונתי מלהזכיר את דקות הסיום שהיו מהמרגשות שיצא לי לצפות בהן בקולנוע. "התחלה" אמנם עבר אותו ב"קרב בפנימי" אצלי על המקום הראשון, אבל הוא בהחלט יישאר חקוק אצלי כסרט אהוב מאד.
"הרשת החברתית" – מה אפשר לומר, סרט פשוט מצוין. קשה לי להסביר ככה במספר משפטים בודדים, אבל הסרט פשוט הצליח "לתפוס" את הדמות של צוקרברג ולגרום לי להתעניין בה בלי להכיר אותו בכלל. התסריט של ארון סורקין הוא אחד המבריקים שנראו בשנים האחרונות, אפילו בסטנדרטים שלו, וההופעה של ג'סי אייזנברג הייתה פשוט מרהיבה (לא התלהבתי מג'סטין טימברלייק, שרבים – משום מה – טענו ש"גנב את ההצגה". ממש לא).
"קיק אס" – הסרט המהנה ביותר שיצא לי לצפות בו השנה, והראשון שהייתי רץ לצפות בו בזמני הפנוי. הוא גם, מבחינתי, ההפתעה הגדולה של השנה כי ממש לא ציפיתי לסרט כל כך מהנה ומגניב. כמו שציינו רבים באתר, רק הדמות של "היט גירל" שווה את כל הסרט, אבל הוא לא חי רק עליה – הכל שם מצוין. ובכל זאת, אני חייב לומר מילה על קלואי מורץ שגילמה את "היט גריל" – הילדה הזאת השאירה אותי פשוט פעור פה עם ההופעה שלה. עזבו את הגסויות שהיא זרקה שם חפשי. זה הכשרון שלה שהשאיר אותי על הרצפה. היא הולכת להיות כוכבת ענקית. הופעת השנה בקולנוע, מבחינתי.
ואני חייב מילה על "סקוט פילגרים" – סרט מהנה מאד ומגניב לאללה, אבל גם אני חושב שהוא קצת אוברייטד. יש בו הרבה פגמים, יותר מדי מייקל סרה (כבר יש לי אלרגיה אליו, מצטער) וקצת יותר מדי רגעים שפשוט לא התחברתי אליהם. בהחלט סרט מצוין שראוי למקום גבוה, אבל רחוק מלהיות סרט השנה שלי.
להתעניין בדמות של צוקרברג? לי זה גרם לשנוא אותה.
אם בסוף הסרט היה מסתבר שהוא מפסיד במשפט, נותן את כל הכסף, והולך לכלא, זה היה נחשב סוף שמח בעיני.
כל זה לא רלוונטי כמובן לצוקרברג האמיתי, שאני אתן לו להנות מהספק של אי הדיוקים עד ההמצאות שכנראה יש בסרט.
Easy A (באה בקלות)
וואלה, אני מופתע.
לא ראיתי את הסרט, בעיקר מכיוון שהנחתי (ושמעתי) שהוא לא יותר מקומדיית תיכון סבירה.
מישהו מוכן להאיר את עיני במה הביא אותה לעשירייה? מעניין אותי.
אתה יכול לקרוא הרבה נימוקים בעד ונגד
בדף הסרט הפעיל במידה מפתיעה: באה בקלות
איך לא חשבתי על זה בעצמי
רב תודות :)
וואו, היו המון המון סרטים טובים השנה.
הפייבוריט שלי הוא כמובן התחלה (נדמה לי שגם פירטתי בביקורת למה) אבל לא רחוק מאחוריו – הדרקון הראשון שלי, שהיה סרט מקסים, מלהיב ונהדר וכמעט הצבעתי לו, וגם הרשת החברתית (המבריק), RED שממש נהניתי בו, סופר צללים, פלונטר, ה"פ שהיה פשוט מעולה (סצנת הריקוד קנתה אותי) וסקוט פילגרם הסופר מגניב. בהחלט שנה מוצלחת מאוד לקולנוע.
השנה היתה בחירה קשה לסרט השנה
לפחות ארבעה מהעשירייה היו מקבלים את הקול שלי לסרט השנה (התחלה, הרשת החברתית, מר שועל המהולל, צעצוע של סיפור 3), אבל אפשר לבחור רק אחד. אז הפעם, יחד עם דעתם של גולשים רבים, גם אני בוחר ב"התחלה".
אגב, אמש, לאחר שכבר בחרתי בו, צפיתי בו פעם נוספת, וכן – הוא כל מה שאומרים עליו. סרט מצוין בהחלט.
אני גם הצבעתי להתחלה
סקוט פילגרים סרט מעולה. אבל כמה שהוא גדול, מצחיק, גאוני ועם משטרת הטבעונים בכל זאת התחלה זה סרט שפשוט כאילו נכתב בשבילי. המון פרטים קטנים שמשתלבים זה בזה לעלילה מדהימה ומרתקת. מבחינתי הוא בהחלט סרט השנה.
קיק אס.
ראיתי תשעה מתוך עשרת הגדולים (אני שומר את הארי פוטר עד ליציאת החלק השני) והתלבטתי בהצבעתי בין Inception לבין קיק-אס. את שניהם מאד אהבתי, אך קיק-אס היה סרט שסבל מהנדיקאפ משמעותי – השם שלו מרמז על סרט מטופש ולא על סרט כיפי מאד. כפי שציינתי באחת ההודעות הקודמות שלי, Hit Girl אכן נתנה שם הופעה טובה מאד ושדרגה את הסרט לרמה המאפשרת לי להצביע עבורו בלב (כמעט) שלם.
נ.ב. איזה כיף שיש תצוגה מקדימה! תודה על ההקשבה ועל ההשקעה הרבה.
מש"א
חוץ ממספר הסרטים… התלבטתי אם להצביע, כי בהחלט לא ראיתי מספיק מהסרטים, אבל החלטתי שהיות ונהניתי משניים מהם (קיק-אס והתחלה) ברמה שניתן להשוות לסרטים אהובים משנים אחרות, זה יהיה בסדר. ואז המשכתי להתלבט למי משניהם להצביע… ובחרתי בקיק אס. אני לא בטוחה למה. בזמן אחר, אולי הייתי בוחרת אחרת. והיה נחמד לגלות שהתחלה לא באמת נזקק להצבעה שלי, אז לא נגרם שום נזק בכל מקרה.
הרשת החברתית
היה לי קשה, באמת. את רוב הסרטים מהרשימה ראיתי ואת כל אלה שראיתי אהבתי. אחרי שניות ארוכות של התלבטות, לחצתי על 'הרשת החברתית', כיוונתי את העכבר לכפתור ה'שלח', עצמתי עיניים והקלקתי. אין דרך חזרה.
אויש, איזה כיף!
ראיתי כמעט את כל הסרטים ברשימה (25 דקות מתוך מר שועל המהולל, ולא ראיתי את הדרקון הראשון שלי). ממש תענוג. אם ככה הייתה נראית העשירייה של האקדמיה הייתי מאושר מאוד. את הדעה שלי כתבתי בביקורות של חלק מהסרטים כאן, אבל יהיה נחמד להשוות בין כולם.
התחלה – סרט נהדר, שכתוב, מבוים, ערוך ומשוחק למופת עם shock value שנמחק בצפייה שנייה. עם זאת, לשוט האחרון יש עוצמה שלמעט מאוד סצנות השנה – או בכלל – היו.
סקוט פילגרים נגד העולם – וואו! סרט מצחיק, שנון ומהנה ברמות פליליות. אחד הסרטים הכי כיפים שיצאו השנה – עשן ומראות אף פעם לא נראו טוב יותר.
צעצוע של סיפור 3 – פואטיקה מצויירת. סרט יפהפה על התבגרות ועל קץ הילדות. בוני היא הילדה הכי מתוקה שהייתה בקולנוע מאז EVER – ולפי ידידה שלי, היא גם חתיכת אייקון אופנה.
הרשת החברתית – סרט מבריק פשוט. משוחק ומבוים נהדר – דיוויד פינצ'ר מצליח להדגיש סצנות טובות כשצריך ולהרפות כשצריך. דיאלוגים שנונים מאוד מאוד. אש על אהרון סורקין.
קיק אס – כיף כיף כיף. מצחיק ומרגש ומהנה. היט גירל היא דמות מדהימה – ילדה קטנה בגוף של מבוגרת. ראיתי סרטים יותר טובים השנה, אבל חווית הצפייה שלי בו, עם שתי ידידותי הטובות (אחת מהן היא אותה אחת שהכתירה את בוני כאייקון אופנה) הייתה הטובה ביותר שהייתה לי השנה.
הארי פוטר ואוצרות המוות, חלק א' – וואו. אז ידענו שיש להם אפקטים, אבל הם גם יודעים לכתוב? ולא סתם אתנחתאות קומיות משעשעות – ממש לכתוב תסריטים חזק ומרגשים! ולתת לשחקנים שלהם ממש לשחק! פשוט שאפו. נהנתי מאוד.
שאטר איילנד – סרט חזק. חלומות ריאליסטיים הרבה יותר ממה שכריסטופר נולאן הציע לנו בהתחלה. טוויסט צפוי משלב הטריילר, אבל ההגעה אליו היא זהב קולנועי.
מר שועל המהולל – טוב, ראיתי ממנו בדיוק 25 וחצי דקות, אבל ממה שראיתי הוא בומבה של סרט. מגניב כזה.
באה בקלות – טוב, חפרתי עליו מספיק. אבל אני חייב להגיד שהתמונה המייצגת שבחרתם גרמה לי להגיב ב"אמה סטון קחי אותי עכשיוווווווווווווווו". סרט ענק.
הצבעתי ל-"קיק-אס"
או לפחות כך אני חושב (סלחו לי, הצבעתי לפני ימים ספורים בחפזון לא אופייני). נהניתי ממנו ומ-"סקוט פילגרים" באותה מידה בצפיה הראשונה בקולנוע, ובמקרה כזה זו הצפיה השניה שקובעת. ואכן – בקיק אס נהניתי כמעט באותה המידה בצפיה השניה, בעוד בצפיה השניה ב-"פילגרים" משהו מהקסם מעט דאך. אתם מוזמנים לסכול אותי.
מלבד זאת, הצבעה לקיק אס היא הבעת עמדה לכך שגם כשהוליווד רוצה היא מסוגלת לייצר סרטים גרפיים ואלימים המבוססים על קומיקס, כאלה שהם לא של פרנק מילר בכ"א (off topic: מה באמת קורה עם 'עיר החטאים 2?"). אני למשל אשמח לראות את וולברין משתמש בסכינים שלו כדי לחתוך אנשים לשניים כמו ששמעתי שקרה בתקופות טובות יותר בקומיקס, או את ספיידרמן הורג בכוונה-תחילה איזה נבל-שניים. אבל זה לא קורה, בעיקר משום שהבלוקבאסטרים חייבים להכניס כסף והם מכוונים לכל המשפחה. ולכן זו הסיבה ש-"קיק אס" אצלי הוא סרט השנה; מהנה, מחתרתי ומחדש.
ראיתי שלחלק מהאנשים פה יש סמל מותאם אישית, ואני לא ממש בטוח היכן המקום הנכון לשאול אז אשאל כאן, איך עושים זאת?
(בחלק האחרון של העמוד)
http://www.fisheye.co.il/faq/faq_comments/
מעניין להסתכל על הסקר של הסרטים המצופים לשנת 2010
בדיוק הסתכלתי עכשיו ואליס של ברטון הוביל במקום ראשון. זה יכול אולי להסביר את הסלידה הכ"כ גדולה ממנו. אני לא חושבת שהוא היה הסרט הכי גרוע שראיתי השנה, גם לא בין הגרועים, אבל הוא ללא ספק הסרט עם הפער הכי גדול בין הציפיות לתוצאה.
מעניין שאינספשיין היה מקום שני, ודווקא הוא התעלה אפילו על הציפיות. זה עוד יותר מעניין לאור העובדה שבזמן שהסקר ההוא נערך היה רק טיזר מאוד עמום שאי אפשר היה להבין ממנו כלום על העלילה. כנראה שהשם נולאן מספיק בשביל ליצור ציפייה כ"כ גדולה , אני בכוונה הנמכתי ציפיות, גם אז וגם כשראיתי את הסרט. הבעיה היחידה עכשיו שנולאן בנה לעצמו רף שיהיה לו מאוד קשה להתעלות עליו.
הטריילרים של אינספשן היו מהממים.
אני כבר די הרבה זמן לא מצפה מנולאן לסרטים שאני אוהב, והטריילר של התחלה הצליח לגרום לי לחכות לסרט וללכת לראות אותו בקולנוע. למרבה המזל, הסרט אכן מצוין.
וואו.
אני ממש לא מסכים עם הבחירות שלך, אבל זו הייתה תגובה מדהימה. כל הכבוד.
היתה בחירה קשה. מאוד.
"צעצוע של סיפור 3" הוא סרט מצוין. וגם "התחלה" (למרות שקצת עצוב שחלקים רבים בחלומות הם סתם קטעי אקשן סטנדרטיים ולא יותר).
אבל מבחינתי היו השנה רק שני סרטים שלכדו את רוח הזמן העכשווית, ואמרו משהו חדש, חזק ורלבנטי על החברה שבה אנחנו חיים *היום*. היו רק שני סרטים שלא היו *רק* עוד סרטים מצויינים (ואפילו חדשניים, ע"ע "התחלה"), אלא היו רלבנטיים במיוחד דווקא לרגע זה. ולמרות שאחד מהם הוא סרט שבלוני מבחינת האמצעים הקולנועיים שלו, הרי שהתוכן שלו היה אותנטי ועדכני להפליא.
אני מניח שזה די ברור שאני מדבר על "סקוט פילגרים" ועל "הרשת החברתית".
שונים לגמרי ודומים כל-כך, שני הסרטים האלה מדברים על הדור הנוכחי. הם מאפיינים אותו, והם משקפים אותו. הם מגזימים, מקצינים, אבל מצביעים על מגמה קיימת. שניהם שופכים אור על תפיסת המציאות של הדור הצעיר, על היחסים המורכבים שבין המציאות החברתית לבין המציאות החברתית און-ליין, ועל הקשר בין המדיות לבין תפיסת ה"עצמי" וה"חברתי" שלנו.
עכשיו רק נשאר לבחור אחד מהם. ואני בחרתי ב"רשת החברתית", פשוט כי הוא יותר דיבר אליי, וגם בגלל ש"סקוט פילגרים" קצת עייף אותי.
אנד דה הצבעה גואוס טו...
רק שניים מסרטי החמישיה שלי נכנסו לסקר (אם כי כולם בעשרים הגדולים). אולי זה מפני שרק בשבוע האחרון השלמתי שלשה סרטים שהייתי חייב לראות כדי להצביע כמו שצריך. אז ראיתי את התחלה, הרשת החברתית ובאה בקלות – כנראה החמישיה שלי היתה משתנה, אבל זה לא משנה.לא ראיתי את הדרקון והאי, אי-אפשר להספיק הכל…
אהבתי מאד את התחלה, נהניתי ממנו, מהרעיונות שלו ובעיקר מהאקשן. זה סרט כייפי, אפילו טוב. לצערי אני נאלץ להסכים עם עדת ה"אוברייטד" בקשר אליו. לא ראיתי בו בשורה חדשה, פילוסופיה מדהימה וסופרלטיבים כעין אלו. הוא סרט טוב ומהנה, אפילו מאד, וזהו.
את צעצוע של סיפור גם אהבתי מאד, גם אני הייתי בגללו במתח, גם אני בכיתי בסוף, גם לי הוא הרגיש כמו דרך מושלמת לסגור טרילוגיה נהדרת. אך עד כמה שאהבתי אותו הוא לא סרט השנה שלי. אולי זה אפקט שרק הפוך, אבל הוא לא נשאר איתי אחרי כמה חודשים. כן, אני אשמח לראות אותו שוב בהזדמנות, אבל לא הייתי דוחה בשביל זה סרטים אחרים מרשימת הצפיה שלי.
הארי פוטר החדש הוא כל מה שאמרו עליו. בוגר יותר, בעל אפקטים מדהימים ולשם שינוי, בעל תצוגת משחק טובה למדי.אהבתי את כל סרטי הארי פוטר עד עכשיו, מי יותר ומי פחות – אבל זו לא חוכמה, אני פריק של הספרים. ובכל זאת, לא נראה לי הגיוני להצביע בשביל חצי סרט.
באה בקלות הוא סרט נעורים אינטליגנטי. אין הרבה כאלו בימינו וצריך לחבק כל אחד כזה שמוצאים. הוא היה מהנה מאד, אבל 'נערות רעות' הוא לא. סרט טוב, אבל אני לא יכול לבחור בכל סרט טוב לסרט השנה.
סקוט פילגרים היה לא פחות ממדהים. סרט כל כך כייפי לא יצא לי הרבה זמן לראות. כל כך הרבה רעיונות מוצלחים, כל כך הרבה קטעי קומדיה מוצלחים. סרט שהייתי שמח לחזור אליו עוד פעם ועוד פעם, וכנראה גם אעשה זאת. זה נפלא לראות את חווית הקומיקס על המסך, אפשר לומר שהוא מבשר של ז'אנר שכראה לא יוכל להתעלות עליו. הוא היה קרוב מאד להיות הבחירה שלי.
הרשת החברתית הוא סרט טוב, עם סיפור טוב. מה שהופך אותו לנפלא זה המשחק, ובעיקר של ג'ס אייזנברג. תצוגת משחק מדהימה כזו כבר מזמן לא ראיתי. אני לא מכיר את מארק צוקרברג – אבל אני מכיר עכשיו היטב את הדמות, עם כל החולשות והבעיתיות שלה – ובאופן מפתיע, אני מחבב אותה. גם הוא היה קרוב מאד לקבל את קולי.
והבחירה שלי "קיק אס". בדרך כלל אני לא חובב סרטי אקשן. מתאימים לי הרבה יותר סרטי מד"ב או סרטי בנות אוויליים (וסליחה על הסטראוטיפיזציה). מדי פעם אני הולך לסרט אקשן ויש כאלה מהנים מאד (RED למשל). אבל מהסרט הזה יצאתי עם כזה 'וואו' שעדיין עכשיו, כמה חודשים אחרי שראיתי אותו לאחרונה, הוא עדיין מיינד בלואואר. הוא באופן חד משמעי הסרט שהכי נהניתי ממנו השנה. אולי זה אומר משהו על הטעם הרדוד שלי, אולי זה אומר משהו על חוסר ההבנה האומנותי שלי. כל זה לא אכפת לי! הוא בהחלט סרט השנה שלי – WOW.
(באיחור:) מעניין אותי לדעת,
כמה קולות, אם בכלל, קיבל הסרט (המעולה) "השליח" של אורן מוברמן?
הוא הופיע בחמישיה של מדרג אחד
אבל דווקא קיבל מספר סביר של דירוגים, בשביל סרט שלא זכה להרבה תשומת לב.
הצבעה
איך אני מצביע?
קודם כל, נוסע בזמן לתחילת השנה.
(ל"ת)
וואו, 2010 הייתה אחלה שנה לקולנוע
(ל"ת)
לגמרי, כנראה השנה האהובה עליי
(ל"ת)
השנה הקולנועית החביבה עליך מהעשור החולף.
זה היה יכול להיות אחלה סקר :)