ביקורת: ג'לי טרזן

"ג'לי טרזן" אמנם נראה כמו סתם סרט אנימציה זול, אבל הוא הרבה יותר מזה. הוא אחד הסרטים הגרועים שראיתי בחיי
שם רשמי
ג'לי טרזן
שם לועזי
Gummi T

אני מתנצל. ‏

‏"ג'לי טרזן" הוא מסוג הסרטים שבדרך כלל לא אין לי שום סיבה, תמריץ או כוונה לראות, שלא ‏לדבר על לכתוב עליו: סרט ילדים מזן הג'אנקנימציה, סרטי האנימציה הזולים מפינות נידחות של ‏העולם שאותם המפיצים בארץ נוטים לקנות בזול ולהקרין בחופשים בשביל הורים חסרי חוש ‏ביקורת. אבל, כידוע לרבים מכם, את הסרט הזה דווקא היתה לי סיבה מצוינת לראות: שילמו לי ‏על זה. אחרי שבכתבה שעסקה באותו סוג של סרטי אנימציה הזכרתי אותו כסרט שנראה רע ‏במיוחד, כמה מגולשי האתר הנאמנים, שאני מאוד אוהב ולא נוטר להם טינה בכלל, ‏ובוודאי שלא מתכנן שום נקמה שתגיע ברגע שבו הם לא יצפו לה, בכל אופן, זה הביא להם רעיון: ‏לגייס במסגרת קמפיין התרומות של האתר סכום כסף מספיק כדי לאלץ אותי לבקר סרט על פי ‏בחירתם, ולשלוח אותי ל"ג'לי טרזן", כי ביקורות על סרטים רעים נוטות להיות משעשעות, וכי זה ‏מאוד מצחיק לראות אותי סובל.‏

אז כן. צפיתי בו. זה דבר שקרה. (בלוויין עידן זיירמן, שהקריב את עצמו כדי להשגיח שלא אברח ‏באמצע). לקח לי חודשים רק לאגור את תעצומות הנפש הנדרשות כדי להעלות בזכרון את החוויה ‏כדי לשחזר אותה בכתב. ובכל זאת, אני לא חושב שהתורמים היקרים (שאגב, אני מכבד את ‏האופן שבו בחרו לנצל את הזכויות שהקנתה להם התרומה, ואני בכלל לא מתכנן לפרוץ למחשבים ‏שלהם ולאלץ אותם לצפות בקטעים מתוך "באטמן ורובין" בלופ) יקבלו תמורה הולמת להשקעה. זה לא ‏ש"ג'לי טרזן" לא עמד בציפיות: ציפיתי ממנו להיות רע, והוא היה בהחלט רע. אבל אני לא חושב ‏שהביקורת עליו הולכת להיות מצחיקה, כי "ג'לי טרזן", מתברר, הוא לא סרט גרוע באופן משעשע, ‏כמו "דמדומים" או "האויב שבפנים". הוא פשוט סרט רע. בכל מובן אפשרי. ‏אז אני מתנצל.

אז, קודם כל, מה זה הסרט הזה. "ג'לי טרזן" הוא סרט אנימציה שמוצאו בדנמרק (ובכך הוא ‏פוגע קשות בתדמיתה הבינלאומית של מדינה שעד היום נראתה לי דווקא כמו אחת הפינות ‏הסימפטיות ביותר בגלובוס). הוא מבוסס על ספר ילדים דני מפורסם, שכבר היווה בעבר בסיס לסרט ‏‏– "טרזן מגומי" סרט מצולם שהופץ בארץ בתחילת שנות השמונים. בארץ מוקרן "ג'לי טרזן", כמובן, ‏בתלת-מימד ובגירסה עברית בלבד, המדובבת, כפי שמכריזים הפוסטרים, על ידי "איתי שגב ובתו ‏אורי". זאת משום שאיתי שגב ידוע כמעריץ של "טרזן מגומי" המקורי, וכששמע על כך שמגיעה ‏גירסה חדשה, החליט מיד שהוא חייב להשתתף בה. סתם, לא באמת. זה בגלל שאיתי שגב זכה שלא ‏בצדק באיזו תכנית ריאליטי, אז בחודש שבו הסרט יצא אנשים ‏זכרו את השם שלו. וגם של הבת שלו, שלא השתתפה בתכנית, אבל הוא דיבר עליה כל הזמן. הליהוק ‏שלה בסרט יכול לשמש פואנטה לאיזה מאמר סרקסטי על כוחו של "ניים רקוגנישן": ייתכן שמדובר ‏באדם הראשון בעולם שקיבל תפקיד בסרט לא בזכות הופעתו בתכנית טלויזיה, אלא אך ורק משום ששמו הוזכר לעתים קרובות בתכנית טלויזיה. (אורי שגב, אגב, עושה עבודה טובה בהחלט ‏בדיבוב. אף אחת מהבעיות בסרט, כולל הליהוק האופורטוניסטי, אינה באשמתה).‏

גיבור הסרט הוא עידן. כלומר, במקור קוראים לו איוון, אבל בדיבוב העברי שמו שונה לעידן, למרות ‏ששאר השמות נשארו לועזיים, כי עקביות זה לחננות. השימוש בשם הזה עומד להיות קצת מעליב, ‏לכן אני מתנצל בזאת בפני כל הקוראים ששמם עידן.‏

בכל אופן, עידן הוא טיפש, מכוער, חלש ולוזר (אמרתי לכם), והוא סובל בבית הספר ‏מהתעללות של ביריונים, ובבית – מהאבא הגרוע ביותר בעולם, שמשפיל אותו ומתעלל בו. ‏בתחילת הסרט, למשל, האבא זורק את כל הצעצועים של עידן מהחלון, כי… ככה? האמת שלא ‏הבנתי, זה לא ממש מוסבר. יש ילדה – לוטי – שנגד כל הסיכויים מחבבת את עידן ואפילו מציעה ‏לו חברות, אבל עידן מסרב כי… זה לא מגיע לו? זה לא מגיע לה? אני לא יודע. אולי הוא נהנה ‏להיות אומלל. אז החיים של עידן בזבל, עד שיום אחד (כלומר, אחרי יותר מחצי סרט שכל כולו ‏התעללות בדמות שלו) הוא פוגש מכשפה שמעניקה לו שיקוי שהופך אותו ל"הכי טוב בכל דבר" – ‏כלומר, בעיקר מאוד חזק. העובדה שעידן הפך לבעל ‏כח על-אנושי הופכת לסלבריטי דווקא את אבא שלו, כי… אני לא יודע, תפסיקו לצפות ממני להסביר ‏דברים בעלילת הסרט הזה. ככה זה וזהו.‏

הסרט הזה מכוער מכמה בחינות, אבל בראש ובראשונה, מהבחינה הפשוטה ביותר – הויזואלית. ‏הוא נעשה באנימציה זולה – זולה עד כדי כך שאפשר להבחין בעין בלתי מזוינת בטעויות: יש ‏לפעמים בעיות בקליפינג – דברים חודרים אל תוך המרחב של דברים אחרים. ברקע אפשר ‏להבחין בפרטים, כמו ספרים על מדפים ותמונות על קירות, שחוזרים על עצמם שוב ושוב. השיער ‏והבגדים של הדמויות לא מושפעים מכח המשיכה, כך שגם כשמישהו תלוי הפוך, ראש למטה, ‏השיער שלו עדיין נמשך "מטה" ביחס לגופו. בקיצור, הכל נראה כמו משחק מחשב בן עשור. אבל ‏לא זו הבעיה. יצאו כמה משחקי מחשב מאוד יפים לפני עשור. הבעיה היא לא הרמה הטכנית ‏הנמוכה ולא התקציב הנמוך, אלא שהסרט מעוצב באופן מכוער. מכוער באופן אגרסיבי. הוא נראה ‏כאילו הוא מתאמץ מאוד, בכוונה תחילה, להיות מכוער. אין אף קו ישר בסרט. כל בית, כל קיר, ‏חלון או דלת, נוטים על צידם ומעוקמים. (הכל חוץ מאופניים. משום מה, בכל פעם שמופיעים בסרט ‏אופניים הם דווקא ישרים וחלקים. אולי בגלל שלבנות מודל תלת-מימדי של אופניים זה קשה, אז ‏האנימטורים העדיפו לקנות מודלים מוכנים של אופניים מאי-שם, ולא מצאו מודלים של אופניים ‏מכוערים מספיק). אבל הכי גרועות הן הדמויות: האנשים בסרט הזה, שסובלים כולם משיתוק חלקי ‏בפנים ומזיזים את הפה והעיניים בלבד, מעוצבים באופן שחייב להיות מכוער בכוונה תחילה. אין ‏דמות בסרט הזה שלא נראית כמו קריקטורה של פוליטיקאי שהצייר שונא.‏

בעיצוב הדמויות בסרט יש נושא אחד ספציפי מטריד במיוחד, ותאמינו לי, זה נושא שבחיים לא ‏חשבתי שאני אצטרך אי פעם להעלות בנוגע לסרט ילדים, אבל: מה, לאלף אלפי עזאזלים, הקטע ‏של הסרט הזה עם שדיים?! עידן ולוטי לומדים במה שנראה כמו כיתה ב', או לכל היותר ג': הם ‏עדיין לומדים לקרוא. אולי אני לא מעודכן ברמת ההתפתחות של ילדות בנות שבע, אז שמישהו ‏יסביר לי: למה, לכל הרוחות, ללוטי יש שדיים? ואני לא מדבר על איזה קימור מינורי באזור החזה: ‏החולצה שלה נראית כאילו נתחבו לתוכה בגסות שתי קלמנטינות. מי לכל הרוחות מעצב הדמויות ‏האידיוט שחשב שזה נכון לעצב ככה דמות של ילדה קטנה? מי אישר את זה? מי השקיע ימים ‏בהנפשה של הדמות הזאת, ולא עצר לרגע כדי לומר, היי, אולי זה לא כל כך לעניין שהילדה הזאת ‏נראית כמו פמלה אנדרסון עם ראש נפוח? ולוטי היא לא היחידה: לכל דמות נשית בסרט יש חזה ‏מטריד. לזקנות יש שדיים נפולים שמגיעים עד הרצפה. שדי הענק של המכשפה הונפשו בהקפדה: ‏האנימטורים טרחו לגרום להם לקפץ ולהתנדנד כשהיא זזה (כי *זאת* היתה הנקודה באנימציה של ‏הסרט שהיתה זקוקה לעבודה). וכולן יכולות לשמש מופת של טעם טוב ועיצוב מעודן לעומת עיצוב ‏הגוף של קים, הביריונית שמציקה לעידן. הדמות הזאת כל כך מעוותת שאני לא יודע אם להאשים ‏את יוצרי הסרט במיזוגניה, בפדופיליה או במקרופסיה.‏ אני לא יודע מה חשב המעצב של הדמות ‏הזאת, ובמקרה הזה אני גם לא רוצה לדעת. אני גם לא רוצה להיתקל בו בסימטה חשוכה, אבל הכי ‏אני לא רוצה לראות את היסטורית הגלישה בדפדפן שלו.

עדיין, עיצוב תמוה (בניסוח עדין) ותסריט לא מושלם הם לא מספיקים כדי לעשות סרט רע באמת. ‏אחרי הכל, זה סרט ילדים, ולילדים יש סטנדרטים נמוכים. אם זה היה רק הביצוע העשרת אלפים ‏של סיפור "העיקר להאמין בעצמך!", זה היה סתם גרוע באופן שגרתי. המקום שבו "ג'לי טרזן" ‏הופך לסרט רע באמת ובתמים הוא הסוף שלו. וכן, אני עומד לספיילר את הסרט. לא שאני מבין ‏למה שזה יטריד אתכם אי פעם, אבל הנה: שלא תגידו שלא הזהרתי.‏

אחרי סיבוב הופעות בעולם שבו הסרט מצליח לדחוף גם כמה סטראוטיפים גזעניים, עידן ואביו ‏חוזרים לעיר שלהם, שם המכשפה מצליחה לתפוס את עידן ודוחפת לו לגרון את השיקוי שגורם לו ‏לאבד את כוחותיו. עידן מגיע לבית הספר ורץ ללוטי, שלא התעניינה בו כשהיה חזק ודושבאג, ‏ואומר לה משהו כמו – תראי אותי, אני שוב חלש. עכשיו את רוצה להיות חברה שלי? לוטי מסכימה ‏מיד. הביריונים שהציקו לעידן בעבר שומעים את השיחה, מבינים שעידן הוא כבר לא סכנה עבורם, ‏וחוזרים להתעלל בו ולהשפיל אותו: הם דוחפים אותו, במה שהוא כנראה מסורת דנית או משהו, ‏לכיור בשירותים. לוטי, בניגוד לעבר, לוקחת צד ודורשת מהביריונים לעזוב את עידן. בתגובה, הם ‏דוחפים גם אותה לכיור. ‏

סוף.‏

לא, ברצינות.‏

אז מה למדנו, ילדים? עידן לא למד שום דבר: כשהכוחות היו ברשותו, הוא לא ניצל אותם לשום ‏מטרה טובה, והוא בשום ‏נקודה לא קיבל החלטה לוותר עליהם – הם נלקחו ממנו בכח. ‏גם ‏הביריונים לא למדו שום דבר: הם עדיין מתעללים בכל אחד כל עוד הם יכולים. מי שבכל זאת ‏קיבלה שיעור חשוב היתה לוטי: היא למדה שאם אתה עומד על שלך כדי להגן על החלשים, מה ‏שייצא לך מזה זה מכות ומכנסיים רטובים. ‏

אז אם הבנתי נכון, המסר של הסרט הוא: תהיה לוזר. אין טעם לשאוף ליותר. אל תנסה להיות ‏חזק, טוב ומצטיין, כי אנשים כאלה הם נוראיים. תהיה חלש, תהיה אומלל, ואמנם אין לך ‏תקווה לצאת מזה אי פעם, אבל לפחות תהנה מחברתם של לוזרים אחרים. אלוהים אדירים, ראיתי סרטים ‏של טוד סולונדז שהיו אופטימיים יותר.‏

למה שמישהו יראה לילד שלו סרט עם מסר נורא כזה?! למה שמישהו יפיק סרט כזה? למה הסרט ‏הזה קיים? למה היוצרים והמפיצים שלו לא נענשו בחומרה?! "ג'לי טרזן" הוא יותר מסתם אנימציה ‏זולה שבטעות הגיעה למסך הגדול, הוא אחד הסרטים הנוראיים ביותר שראיתי אי פעם. אל תלכו ‏לסרט הזה, אל תיקחו את הילדים שלכם לסרט הזה, ואל תיתנו לאנשים שאתם מכירים ללכת ‏לסרט הזה בטעות.‏