קןראי עין הדג ותיקים כבר מכירים את תאורית סקאר, אבל למרות שעברו כבר כמה שנים, התנועה למען סקאר עדיין לא צברה מספיק תאוצה והצדק בפרשת צוק התקווה עוד לא נעשה. באנו לשנות! ב-21.7 ייערך בסינמטק תל אביב כנס המוני למען משפט חוזר לסקאר. לכבוד האירוע גם הופק הסרטון הזה, המביא נקודות חדשות לטובת סקאר (ועדיין, מדובר רק במקצת הראיון שיובאו בכנס.
אל תאמינו לתעמולה הסימבאית! סקאר זכאי!
דורון!!!
התגעגענו:)
זה אומר שיהיה השנה גם פישטיוב על משחקי הכס?
*מחזיקה אצבעות*
אה, וכמובן- סקאר זכאי!
החזקת אצבעות תתקבל בברכה בשלב זה.
(ל"ת)
אני רק שאלה...
האצבעות חייבות להיות מחוברות לבן אדם או שאפשר "להשאיל" אותן לצורך ההחזקה ואז להחזיר?
אם זה כבר עלה
הפישטיובס מעונה 5 בעמודי הפרקים באתר לא עובדים.
ניתן לסדר זאת? אולי זו בעיה בדפדפן? או שהמשטר החדש של סרסיי מנסה לצנזר קווי מחשבה שאינם הולמים בעיניה?
כל הסרטונים של פישטיוב ירדו מהרשת זמנית.
ועכשיו אני מעלה אותם בהדרגה חזרה.
ואם ממש הרבה אנשים יחזיקו אצבעות (ואולי אפילו ימחאו כפיים) יש סיכוי שזה יקרה?
אח, הנוסטלגיה.
הכתבה הראשונה שקראתי בעין הדג. גרמה לי להתגלגל מצחוק, והכניסה אותי לאתר, ובכלל לעולם ביקורות הסרטים. אני בספק שאוכל להגיע לכנס (יומיים לפני מבחן, ארבעה ימים לפני תאריך ההגשה של מבחן בית, שמונה ימים לפני תאריך הגשה של עוד מבחן בית… רגע, מה אני עושה פה בכלל? אני צריך לחזור ללמוד. אאלץ לוותר על המשך התגובה)
פולוניוס מעלה נקודות טובות.
הבריחה של סימבה היא באמת חור בתיאוריית חפותו של סקאר, צריך סעיפים בתיאוריה שיסתמו את החור הזה. אולי בכלל סימבה זמם את מותו של אביו ע"י רמיסת עדר, וסקאר גילה והתעמת איתו וסימבה ברח בידיעה שהוא קטן וחלש מכדי להביס את סקאר, ולא חזר עד שהיה גדול וחזק. ואולי בכלל סימבה המקורי גם נהרג במנוסת העדר, וסימבה הגדול הוא בכלל מתחזה שהצליח לשטות בכולם בזכות הדמיון שלו למשפחת מופאסה.
אגב סקאר, אני מוטרד מסינבה
"אתה לא יכול להשתמש בשיר של סימבה כראיה. לו סימבה היה מתכנן לרצוח את מופאסה הוא לא היה מפזם לו הוכחה מפלילה בחוצות העיר לאוזני כל הזברות. "
טענה חזקה. אבל שאלה לכולם: מה סימבה כן תכנן?
הוא אמר "משתגע כבר מלך להיות" הוא הרי יהיה מלך רק כשהמלך הנוכחי ימות. אז מה לעזאזל זה אמור להביע??
נראה שסימבה לא לגמרי צלול בדעתו. כנראה תסביך אישיות אשר הוביל לבסוף אריה להיות צמחוני.
רד פיש באמת לא יכול להשתמש בשיר של סימבה כראיה
כי השיר של סקאר הרבה יותר מפליל (אני גם מעדיפה את השיר של סקאר אבל זה כבר סיפור אחר)
אם הבנתי נכון הטענה היא הרבה יותר עמוקה
הסרט הוא לא תיעודי, אלא גרסה של ההיסטוריה שעוצבה והוקלטה על ידי סימבה, ועל כן היא מוסיפה שם פרטים שלא היו נכונים.
סוג של "ההיסטוריה נכתבת על ידי המנצחים"
אבל הוא מת. מה יעזור להוציא אותו זכאי?
(ל"ת)
יש רימייק!
(ל"ת)
יותר ריבוט...
(ל"ת)
יש מחזה(מר) שלם שמבוסס על העניין הזה - twisted
מבית היוצר של starkid (אלו שעשו את שלושת מחזמר מאוד פוטרי).
העלילה היא כאילו כל הסיפורים של דיסני עוותו, והרעים הם בעצם הטובים. עיקר המחזה הוא על ג'פאר, אבל יש גם קטע עם סקאר.
מצחיק מאוד! שווה צפיה!
קישור למחזה: https://www.youtube.com/watch?v=-77cUxba-aA
קישור קטע שבו סקאר מופיע: https://www.youtube.com/watch?v=zKWt-4FBjHY
אהמ, מה באמת עם זה:
"ויש לנו עכשיו שוב מטרה חדשה: 50 אלף ש"ח. וגם סיבה חביבה להגיע לשם. אם נהניתם מסרטון הגיוס שלנו, זה עם החתולים, נהדר – גם אנחנו נהנינו מאוד לעשות אותו, והיינו רוצים לעשות עוד כאלה, אבל יצירת תוכן וידאו היא עניין שדורש המון זמן. והשגת זמן פנוי, כידוע, היא כל כל הפואנטה במשימת המימון הזאת. אז נגיד כך: אם נגיע ל-50,000 ש"ח, אני מתחייב להפיק סדרת תכני וידאו חדשים לעין הדג. לא המון, כן? אל תצפו לערוץ דג-טי-וי שמשדר 24 שעות ביממה. אבל בואו נאמר שתוכלו לראות לפחות ביקורת וידאו, או כתבת וידאו אחרת, אחת לחודש, במשך לפחות חמישה חודשים – עם הרבה תקווה שאפשר יהיה להמשיך עם זה גם מעבר לכך."
מה שקרה עם זה זה שעלו בערך 30 כתבות וידאו לאתר לאורך יותר משנה.
(ל"ת)
תגיד, דורון, יש מצב לביקורת שלך על...
רובוטריקים 5? כשיצא, כמובן.
הביקורות הקודמות היו דוגמא ומופת לאתר.
אין לי ולו שמץ של כוונה לראות את הסרט הזה.
(ל"ת)
אפשר גם לכתוב ביקורת בלי לראות אותו
אפשר לנחש את העלילה והסגנון וזה יהיה אפילו יותר מצחיק.
הנה
מבקר הנוסטלגיה עושה ממש את זה:
https://www.youtube.com/watch?v=ctembQrH_0k
סביר להניח שלקרוא את הביקורות על הסרטים הקודמים
יהיה מענה מספק.
אפרופו ביקורות
יש מצב לספיידרמן?
בבקשה?
סקאר זכאי
סקאר זכאי
אבל הוא הודה עוד לפני כן, כשסימבה היה תלוי על הצוק
(ל"ת)
שמע..
העד היחיד להודאה הזאת, הוא סימבה עצמו.
כמה נוח…
נכון אבל ההודאה הזאת צולמה והוקלטה
(ל"ת)
צולמה?
האירועים המצולמים הם וודאי לא המקור אלא סרט המבוסס על "אירועים היסטוריים" שכידוע, ההיסטוריה נכתבה בידי המנצחים (גברים/אריות לבנים)
ובכלל, אני לא סומך על דעתך פומבה
אתה בבירור חבר ותומך של סימבה. פאשיסט!
3:42 וגם לא נראה שפוי במאה אחוז,
עם כל הסיפור של הזיכרון הלא ברור שלו.
כמו כן, הספר היה יותר טוב! כלומר, הכתבה. הרבה חומר פוספס, כמו השתיקה של החיות. ומומלץ לשים קישור ביוטיוב לעמוד הזה, או הכתבה, בשביל שהאbשים שצופים רק ביוטיוב (ולא יכולים להגיע להרצאה) יראו את שאר ההוכחות.
נ"ב. 3:17 confess!
שאלת אוף טופיק - RELEASE DATE
מישהו יכול להסביר לי למה הRelease date של סרטים שונה קיצונית בין מדינות שונות? אני לא מדבר על יום אחד, הסתכלתי על תאריך היציאה של דנקרק, בישראל הוא יוצא ב20 לחודש ובהרבה ארצות ב21.
במדינות העיקריות של דרום אמריקה הוא יוצא שבוע אחר כך ובאיטליה וביוון חודש אחר כך :S….
מה הקטע? האולפנים מענישים מדינות שמדליפות לאינטרנט או משהו?
http://www.imdb.com/title/tt5013056/releaseinfo
באופן כללי
הסרטים בצפון אמריקה (שזה השוק העיקרי) יוצאים באירופה לדוג' שבוע לפני, כך נוצר שיח ובאזז וכשהסרט יוצא בשבוע שלאחר מכן ישנה נהירה לאולמות (בהנחה שהסרט טוב…)
המסתורין הגדול של תאריכי ההפצה
לגבי הבדלים של יום בין המדינות – זה בגלל שבישראל הסופ"ש, שבו סרטים חדשים יוצאים בד"כ לקולנוע, מתחיל בחמישי עד שבת וברוב העולם הוא מתחיל בשישי עד ראשון.
אבל מעבר לזה אין באמת חוקיות. כיום רוב הסרטים ההוליוודים הגדולים יצאו באותו סופ"ש בארה"ב ובכמה מדינות (לרוב בישראל), אבל זה לא מחייב.
לעתים הסיבה להבדל היא חגים מקומיים שלהם משבצים להיטים פוטנציאלים, אבל לפעמים הסיבה היא כנראה משהו שכתוב בהורוסקופ או שקר כלשהו אחר. בגדול למפיצים המקומיים יש מקום להחליט בעצמם, אלא אם כן זה "אירוע" שהמפיץ האמריקאי כופה על כל העולם תאריך אחד.
בישראל אנחנו "נהנים" מכך שיש תופעת פיראטיות גדולה, אז המפיצים מנסים להפיץ, לרוב, מוקדם ככל האפשר, לפני שיהיו עותקים (אפילו גרועים) באינטרנט. במדינות בהן הפיראטיות פחות חזקה, לפעמים סרטים יוצאים חודשים אחרי שיצאו בארה"ב.
כמובן שככל שהסרט פחות גדול, כך פחות סיכויים שיצא במקביל בכל העולם ויותר סיכויים שיגיע לכל טריטוריה בזמן אחר.
בעקבות הכתבה, פלפולים תלמודיים בעניין סקאר:
https://www.facebook.com/photo.php?fbid=1937725956472722&set=a.1387012454877411.1073741828.100007060093612&type=3
ייתכן שסקאר זכאי אבל...
…אבל אני כופר בהצגה של סקאר כרודף שלום והומניסט. הצבועים הם כידוע טורפים ואוכלי נבלות, וכל עוד שהם גרו בנישה שלהם לא הייתה הבעיה. מהרגע שהם עברו לצוק התקווה הם הסתמכו על ציד שהלביאות צדו בשבילם כדי לאכול, כלומר הם הפכו לטפילים על האריות, והאריות נאלצו לסבול זאת בהוראתו של סקאר. המצב שסקאר יצר מקביל מאוד למפלגות החרדיות של ימינו שדורשות תקציבים אך לתחושת החברה החילונית לא מחזירים דבר בתמורה, ולכן לדעתי גם אם סימבה לא היה מגיע ולא היה רעב (מה שגם ככה היה בלתי נמנע בגלל ההחלטה הלא חכמה לשכן יותר מידי טורפים באזור אחד) סקאר עדיין היה מופל מהשלטון, או שהייתה פורצת מלחמת אזרחים בין הצבועים לאריות על משאבי המזון
תזכיר לי מה האריות נותנים לאיילות?
אתה יודע מה, אולי החרדים שמסרבים להתגייס זו באמת דוגמה טובה.
הלביאות צדות והצבועים חיים מהאוכל שהלביאות צדות. למרות שיש מינים של צבועים שצדים יותר משהם אוכלים נבלות
נו?
אכילת נבלות היא דוקא מלאכה חיונית, מקבילה נניח לאיסוף זבל או לטיפול בגופות. לעומת זאת, האילות לא מרוויחות דבר מלביאות שצדות אותן.
מספיק עדויות כדי לגרום לספקות משמעותיים בחפותו של סקאר
אז מה בעצם אנחנו יודעים על מותו של מופאסה?
ידוע ואין עוררין שמופאסה טיפס על צוק, נפל ונדרס על ידי עדר, אבל…
1. מופאסה כבר הוכיח כשהוא הציל את סימבה שהוא מסוגל לשרוד בתוך העדר הדוהר. ללא ספק הוא סבל מחבלות, ומסיבות בריאותיות לא רצה להשאר שם, אבל יש בסיס להאמין שהוא היה יכול לשרוד ולהגיח חי, גם אם פצוע, אלמלא היה נופל.
2. חתולים נופלים על הרגליים. רק בנפילות קצרות מאוד הם לא מספיקים להסתובב ולנחות על הגב. מאחר וסביר שמופאסה היה יכול לנחות על הרגליים, ולאחר מכן לעבור בחיים את מנוסת העדר, הדרך היחידה הוא היה יכול לההרג בנסיבות שבהן הוא נהרג היא שהוא נדחף מהצוק באופן כזה שגרם לו לנחות על גבו.
משני הטיעונים הקודמים נובע שמותו של מופאסה לא היה יכול להיות תאונה, אלא נגרם בכוונת זדון, אך על ידי מי?
3. אין סיבה להניח שהצבועים גרמו ישירות למותו של מופאסה. הם חיו בגלות בחלק שלהם של הארץ, ואין שום סיבה להניח שהם במקרה היו במקום הנכון ובזמן הנכון כדי לרצוח את מופאסה. בנוסף ניתן לטעון שכדי לדחוף את מופאסה מהצוק באופן שבו הוא לא יתהפך באויר וינחת על רגליו נדרש ידע מתקדם על היכולות האקרובטיות של אריות, ידע שהיה יכול להיות רק לאריה אחר.
4. אז איזה אריה? ללביאות לא היה את הידע המתאים על מיקומו של מופאסה, ולא האינטרס להרוג אותו מאחר ושליט הלהקה החדש פשוט היה אריה אחר ולא אחת מהלביאות. נותרו שלוש אפשרויות – אריה זר, סימבה או סקאר.
גם במקרה הלא סביר שאריה זר היה נקלע למקום הנכון בזמן הנכון, במידה והוא היה הורג את מופאסה הצעד הבא שלו היה אמור להיות עליה על כס השלטון. מאחר וזה לא קרה, האפשרות הזאת נשמעת לא סבירה.
לסימבה אומנם היה במקום הנכון ובזמן הנכון, ואף הביע רצון בכס המלכות, אך לא סביר שהוא היה אחראי לרצח משני טעמים. הראשון הוא שכגור הוא לא היה מצליח לתפוס את השלטון, כך שמותו של מופאסה לא רק שלא היה עוזר לו, אלא גם היה משאיר את הממלכה שלו חסרת הגנה. הסיבה השניה היא בפשטוצ שלסימבה בשלב הזה לא היו היכולות הפיזיות שנדרשו כדי להרוג את מופאסה.
נשארנו עם סקאר. סקאר הוא היחיד מלבד סימבה שידע על מנוסת העדר והעובדה שמופאסה נמצא שם. בנוסף הוא החשוד היחידי שהיו לו היכולות הפיזיות שנדרשו לצורך הרצח. נוסיף לכך את העובדה שלסקאר היה מה להרוויח ממותו של מופאסה – גם אם סימבה היה חוזר איתו הוא היה צעיר מכדי לשלוט, וכאריה הבוגר היחיד סקאר יכל למשול כעוצר לפחות עד שסימבה היה מגיע לבגרות.
המסקנה שנובעת מהעובדות הידועות והמוסכמות היא שסקאר הוא היחיד שהיו לו גם היכולת, ההזדמנות והמניע לבצע את הרצח. בעוד שהנקודות אלו לא יספיקו בבית משפט לצורך הרשעה חד משמעית ברצח, הן מספיקות כדי ליצור ספקות משמעותיים בחפותו של סקאר
באשר לסיבות שמסירות את האשמה מסימבה:
1. סדר הירושה של ממלכת צוק התקווה דומה לסדר הירושה של רוב המונרכיות – לאחר מות המלך, בנו הבכור עולה על הכס, רק במידה שאין לו צאצאים עובר השלטון לאחיו של המלך. מכאן שסימבה לא היה צריך לתפוס את השלטון לאחר מות מופאסה, אלא היה מקבל אותו בכל מקרה. אולי סרבי או זאזו היו משמשים כאפוטרופוסים שלו עד שיהיה בוגר מספיק, אבל כבר ראינו את ההשפעה הגדולה שלו עליהם – השלטון היה נשאר בידיו.
2. באשר ליכולות הפיזיות – גם כאן, ראינו את סימבה מצליח לתקל את מופאסה ולהפוך אותו על גבו, וזה עוד במשחק 'ידידותי' ביניהם (האמנם? אולי זה היה הניסיון הראשון להתנקש בחייו של המלך?).
נשארת השאלה למה סימבה ברח לאחר ההתנקשות המוצלחת (לכאורה!). האמנם סקאר היה עד למזימה ונתן לסימבה הזדמנות לברוח שכן לא היה מסוגל להרוג את אחיינו האהוב? האם סימבה חזר מהגלות כי הגיעה שעת הכושר בה יוכל להיפטר מהעד היחיד?
כנראה שלעולם לא נדע, אבל אולי יחד נצליח למצוא את האמת.
1. באשר לסדר הירושה, מדובר במונרכיה בלהקת אריות, כלומר שהעוצר היה חייב להיות אריה זכר בוגר, דהיינו סקאר, עד שסימבה היה בוגר (וזה בהנחה שהוא היה שורד עד הבגרות. סימבה הוכיח יכולת הישרדות נמוכה להפליא בכל פעם שהה בסביבה עוינת…)
2. יש הבדל בין תיקול שנושא איתו את כל התנע שנצבר בשל הריצה והתנועה הפיזית שלפניו לבין דחיפה שמבוססת על כוח פיזי גס. קליע יכול אולי לחדור ברזל כשיורים אותו מרובה אבל אם תדחף אותו כשהוא לא נע תראה שכמות הכוח שהוא מסוגל להפעיל ממשקלו וגודלו היא זניחה ביותר.
3. סימבה היה יכול לדעת על מנוסת העדר או שמופאסה ישמע שהוא שם, ולכן מותו של מופאסה לא יכול להיות מזימה שתוכננה מראש על ידי סימבה
בעצם מופאסה בכלל לא מת,
כשמנגנים את 'אקונה מטטה' לאחור אפשר לשמוע את ג'ון – סליחה, טימון – אומר זאת.
אני רוצה קישור
(ל"ת)
מהתיאוריות החביבות עלי - אבל הגרסא הטקסטואלית טובה יותר :)
אבל אני לא מסכים איתך בהאשמה של סימבה. הוא בכל זאת היה רק ילד וזה לא מסביר למה הוא ברח רגע אחרי זה וחזר אחרי שנים – את זה הוא היה יכול לעשות גם בלי להרוג את אבא שלו ולהיאלץ לעורר הפיכה, תוך תקווה שהאריות האחרים בכלל יזרמו איתו…
לא, אם אנחנו רוצים לשאול את עצמנו מי בוחש מאחורי כל הסיפור הזה, אנחנו צריכים להסתכל הרחק מאור הזרקורים, למישהו שבחש בקלחת כל הזמן, בעל כוחות השפעה עצומים על ההמון. אני מדבר כמובן על כהן הדת רפיקי.
שימו לב שבעוד שבתחילת הסרט רפיקי נראה כקרוב מאוד למשפחת המלוכה, הוא בולט בהיעדרו מאוחר יותר. יתכן שמספר רפורמות והחלטות של מופסה הדירו אותו מעמדות ההשפעה שהוא החזיק בהן בעבר, והוא הבין שהגיע הזמן להחליף את המלוכה במישהו יותר נוח. אז הוא רצח את מופסה והעלה לשלטון את אחיו, בתקווה שהוא יהיה נוח יותר להשפעה, אך כשהוא גילה שלסקאר יש תכניות גדולות ומשנה מסודרת למלוכה, הוא עורר הפיכה נוספת ובה העלה אריה חסר ביטחון (שטוען כי הוא הבן של המלך הישן) ונוח להשפעה, שחב לו את מלוכתו.
הפוליטיקאים הם אלה שעומדים באור הזרקורים, אבל אלו שבאמת משפיעים חכמים מכדי להתלכלך שם.
שני דברים
ראשית, גם אם שלטונו של מופאסה היה רודני, הרי הוא עדיף בהרבה על שלטונו של סקאר, אשר במשך השנים לא הוכיח את עצמו כנכון לחברה. (סעיף 5 במאמר לא מדויק היסטורית)
שנית, סקאר זכאי? קיימת עדותו של זאזו הציפור על כך שסקאר קרא למלך רגעים ספורים לפני מותו. צירוף מקרים?
סקאר הזעיק את מופאסה כדי להציל את סימבה מהתאואים
מה רצית, שיתן לו למות?!
בעצם, לאחר קריאת התוכן והתגובות, זו מסקנתי:
אעשה בתגובה זו שני דברים עיקריים:
*ניסיון להבין את סקאר.
*ניסיון להבין את פילוסופיית האריות.
האם סקאר דגל בשלום עד כדי כך שהוא לא טרף חיות? וודאי שהוא טרף. תמיד טרפו.
אם כן מה הוא מעגל החיים? איזון. על האריות בשליטת שושלת האריות של מופאסה היה להתנהג בהתאם לחוק האיזון – חוק מעגל החיים – ולטרוף במידה ובמשורה.
אפשר להעריך שדרישה זו של שושלת מופאסה מהאריות היא שהעניקה להם את המסירות וההערכה מכל החיות.
על כן נקרא שמו צוק התקווה.
ומה עם הצבועים?
החוק גם ככה לא נוגע אליהם. בנוסף הם אוכלי נבלות ומטבע הדברים נוח להם לחיות רחוק מצוק התקווה – בבית הקברות.
אבל לא כל יום מתים פילים… גם להם יש תקופות רעב. צבוע רעב לא יהסס לגנוב מחלקו של אריה.
מכאן היריבות המובנת בין הצבועים לאריות, אם אריה רואה צבוע רחוק מבית הקברות זה תמיד סימן רע, שכן צבוע מתרחק רק כשהוא רעב.
סקאר היה מאז ומעולם מהפכן בדעותיו והגליית הצבועים נראתה לו כגזענות. למה שלא נחיה ביחד? למה ההבדלים? למה החלוקה?
בהיותו "נאור" סקאר התווכח רבות עם משפחתו, מה שגרם לשנאה בין האחים.
סקאר בגר, התיידד עם הצבועים, הזדהה עמם. וחשב.
לבסוף החליט: הוא ידאג למות המלך ויראה לכולם שצוק התקווה הוא מקום של שוויון.
…
הייתה בעיה אחת בתוכנית – האחיין הנפלא שלו לפניו בסדר הירושה.
סקאר הוא אריה טוב, אבל טובת הכלל קודמת לאריה אחד או שניים, עדיף להרוג את האב ואת בנו באותה הזדמנות.
הכל הלך כמתוכנן למעט דבר אחד: סינבה נותר בחיים.
בתוכנית המקורית סינבה היה מת מאליו ע"י העדר, אבל עכשיו כשהוא חי… סקאר לא יהרוג בידיו גור שלא חטא בחטאי הגזענות שעשתה המשפחה.
סקאר שיכנע את סינבה לעזוב, שלח את הצבועים אחריו לוודא שאכן הוא עוזב, ועלה למלכות.
"אך מתוך עפר הטרגדיה הזאת אנו נקום, להגיע לשחר של עידן חדש, שבו אריה וצבוע יחיו יחד בעתיד גדול ונפלא"
סקאר נאלץ לכלוא את זאזו הציפור משום שהוא היחיד שיודע שסקאר קרא למלך רגעים ספורים לפני מותו, וזאזו היה מהנאמנים ביותר למופאסה.
עדיין, סקאר לא הרג אותו במשך השנים. סקאר הוא לא אריה רע. בעיניו הוא פועל לטובת הכלל ואין באמת הכרח להרוג את זאזו.
(בנוגע לטענת ההגנה של רד פיש, "בעיני זאזו סקאר קרא למופאסה שילך ויציל את בנו מהעדר, אין לזאזו טענה נגד סקאר" [תרגום לא רשמי של דברי רד פיש] אגיב:
1. זאזו טען שסקאר הכה אותו, למה שסקאר יעשה דבר כזה?
2. סקאר כלא את זאזו, למה? )
הרבה אריות שנאו את סקאר על השינויים שחולל לחברה, מה שאילץ אותו לנהוג ביד קשה ורודנית אף יותר מזו של אחיו המנוח.
סקאר היה מלך רע.
בעקבות עודף של טורפים נוצר רעב. האידיאולוגיה הובילה לפגיעה איומה בכלכלת האריות.
כן, יש סיבות טובות למנהגים עתיקים. (ולמרות שזה לא צוין בפירוש, נראה שסקאר הפר את מעגל החיים)
…
במקרה, אהבת נעוריו ואפילו כהן הדת רפיקי הגיעו אל סינבה הבן האובד ושכנעו אותו לחזור. (ראו תגובתו של dahoe)
בלי להאריך כאן במהפכות הדתיות שעבר סינבה, הוא חוזר ומוצא את צוק התקווה בלי הרבה מאותה תקווה.
# הקטע הבא התרחש מול עדים רבים (למעט שורות בהן צוין אחרת):
(צפו בקטע)
-סינבה דורש להיות מלך.
-סקאר מסרב, בטענה שהצבועים יקבלו רק את מלכותו (נשמע כמו תירוץ או איום להשאיר את הכתר בידיו).
-סקאר מזכיר לכולם את עברו "המפוקפק" של סינבה.
-סינבה מודה שאכן הוא האחראי למות אביו, אבל הוא לא רוצח, זה קרה בטעות.
-סקאר והצבועים מובילים את סינבה לקצה הצוק, שם סינבה כמעט נופל אל מותו.
-סינבה מצליח לא ליפול וקופץ חזרה על רגליו, מתנפל על סקאר וצועק "רוצח!".
-סינבה חונק את סקאר.
-סקאר "מודה" שהוא מי שרצח את מופאסה.
-פורצת מלחמה בין האריות לבין הצבועים.
-סינבה וסקאר נאבקים. [ככל הנראה עדותו של סינבה בלבד]
-סקאר נהדף מהצוק. [ככל הנראה עדותו של סינבה בלבד]
-סקאר נהרג בידי עשרות צבועים, על שאמר שהם האויב.
-צוק התקווה נשרף.
-סינבה עולה על הכס.
***
שימו לב!
למרות הטענה המרכזית של המצודדים בסקאר, ע"פ העדויות של עשרות צבועים סינבה לא הרג את סקאר!
זו מסקנתי:
סקאר היה מהפכן חסר מוסר שהרוויח את סופו.
אין בסיס לטענת ההגנה המאשימה את סינבה במות אביו.
פסק הדין:
לך סקאר! לך ולעולם אל תחזור!
סינבה זה כמו בימבה?
(ל"ת)
ערעור על פסק הדין מצד ההגנה של סקאר:
ערעור על פסק הדין מצד ההגנה של סקאר:
יתכן שמהלך הדברים היה כך שאין אף אשם!
-המלך מופאסה מת ע"י העדר בעת שניסה להציל את בנו. בלי שום קנוניה.
-סינבה שהיה גם ככה מעורער (ראה תגובה) – ברח בבעתה לאחר שחזה במות אביו.
-סקאר עלה בטבעיות לשלטון וניצל הזדמנות זו להשלטת דעותיו השוויוניות.
-סינבה חזר ודרש את הכתר. כדי לזרז את הדחת סקאר הוא כפה עליו להודות ברצח אותו לא ביצע.
-ההמשך ידוע לכולם.
סקאר לא חייב להיות רוצח!
(על אף שזאזו חשד שכן, לכן סקאר נאלץ לכלוא אותו)
גם דמבלדור חשב שהוא פועל לטובת הכלל,ותראה איזה השמצות ריטה סקיטר כתבה עליו.כנראה שהעם אוהב מנהיגים אנוכיים
איך אני משיג את ההנחה?
באתר הסימנטק כתוב:
"מחיר בקופה 45 ₪, לגולשי עין הדג 33 ₪, חינם למנויים",
מה עליי לעשות כדי לשלם רק 33 ₪ ?
בסוף תהליך ההזמנה
יש חלון "בחר סוג הנחה". אתה בוחר "קוד הנחה/מבצע" ובחלונית ליד כותב "עין הדג".
כלומר אני חייב באינטרנט?
אין הפעם את הקטע הזה של ללחוש לקופאי "אני מעין הדג"?
אתה בהחלט מוזמן ללחוש לקופאי, זה אמור לעבוד.
(ל"ת)
The Redfish send their regards.
(ל"ת)
נחמד. רק שחכת ש...
שחכת את הצנה המפורסמת שסקאר לוחש לסימבה שניה לפני שהוא הורג אותו "אני הרגתי את מופסה" ואז סימבה מבין שבעצם סקאר הרג את מופסה.
זה מה שסימבה טוען שסקאר אמר...
מה שאנחנו מקבלים זה את הגירסה של סימבה לסיפור.
אוקיי… אבל אם לקחו את זה שסימבה שר שיר שלם על זה שהוא רוצה להיות מלך, צריך גם להתחשב בזה שסקאר שר שיר שלם על זה שהוא רוצה להגיע לשלטון ולהרוג את מופסה
זה מה שסימבה טוען שסקאר שר...
מה שאנחנו מקבלים זה את הגירסה של סימבה לסיפור.
איפה נאמר שהסרט הוא הגירסה של סימבה?
אני מאוד מחבב את הדיון הזה, אבל פתאום קלטתי שכל הנושא נשען על כך שזהו הסיפור של סימבה, אבל מי אמר שזה הסיפור שלו ? אולי זה היסטוריון (רפיקי ?? הנכד של פומבה?) שאסף עדויות מכל זני החיות ואיחד לסיפור אחד ? והשיר של סקאר אכן קרה והוא שמע על זה מהצבועים
לא יודע למה סימנתי ספויילר. יש שם, אבל כל הדיון הזה מפוצץ כאלה.
(ל"ת)
יותר סביר שזה עניין של לאן נושבת הרוח הפוליטית
כמו שריצ'רד השלישי הוצג כנכה לאחר מותו, כדי לטעון שגופו היה מעוות כמו נשמתו, וזו הפכה למוסכמה. שייקספיר לא היה דובר של האצולה, אבל הוא גם לא היה היסטוריון.
כשאין הפרדת רשויות, ומי שבשלטון טוען שקודמו בשלטון היה עריץ ופושע, איכשהו התרבות הכללית נוטה להתאים את עצמה.
היה מצוין! נהנינו עד מאוד. כן ירבו.
ונוסף על הצחוקים, למען האמת גיליתי כמה מסרים בעייתיים יש בסרט הזה. לא שחסרים כאלה בדיסני, אבל דווקא כאן לתחושתי הם אפילו סמויים יותר… ובאיזשהו מקום זה קצת שימח אותי כי זה סרט שמעולם לא אהבתי. העלילה הפשטנית, השירים הדביקים… שום דבר בו לא דיבר אליי (למעט שיר הפתיחה המוצלח. אבל משם הסרט רק מתדרדר). צפיתי בו בקולנוע אי אז בשנות התשעים ומאז לא טרחתי לעשות זאת שוב, עד שחבר טוב רצה להשלים חור בהשכלה וצפינו יחד. נשאר אותו הדבר, כפי שזכרתי, וגם הוא לא הבין על מה ולמה המהומה. אולי מי שגדל עליו כילד זוכר אותו בחיבה, ואם כך זה רק מחדד את הבעייתיות במסרים שלו…
האם הכותרת מרפררת ל'זכאי' אחר,
גם הוא אריה?