אם אתם רוצים לראות את "איירון מן 3" במלואו, סעו לסין. דיסני ומארוול הודיעו, בגאווה משונה (ומצוטטים ב-Deadline), ש"איירון מן 3" ייצא בשתי גירסאות: הגירסה שתיראה ברוב העולם, והגירסה שתוצג בסין, שתכלול "סצינות בונוס מיוחדות לקהל הסיני" בהשתתפות המגה-סלבריטאית הסינית, פאן בינגבינג.
ב"אקס-מן: עתיד שעבר" בחרו בדרך מסורתית יותר, וליהקו את אותה בינגבינג לתפקיד בסרט.
סין היא ביג דיל בקולנוע כרגע. היא הדיל הכי גדול בעולם, חוץ מארצות הברית עצמה. עד השנה האחרונה, המדינה שבה ההכנסות ממכירות כרטיסים היו הגבוהות ביותר, מלבד ארה"ב, היתה יפן. בשנת 2012 זאת כבר היתה סין, שההכנסות בה זינקו מ-2 מיליארד דולר ב-2011 ל-2.7 מיליארד דולר ב-2012. וזה רחוק מלהסתיים: אין סיבה להניח שגם השנה, ובשנה הבאה, לא יחולו קפיצות כאלה. יש מיליארד סינים, כידוע, ובניגוד להודו – שגם בה יש מיליארד איש, אבל יש להם תעשיית קולנוע עצומה משלהם – נראה כאילו רבים מהסינים גילו רק בשנה-שנתיים האחרונות שקיים קולנוע, והתחילו לצפות ולצפות. יו"ר ה-MPAA אמר שבסין נפתחים 10 אולמות קולנוע חדשים בכל יום. זה לא נשמע מופרך. זאת ארץ גדולה.
אלה חדשות מצוינות לאולפנים ההוליוודיים, שכבר שנים רבות מנסים כל דבר כדי לשכנע עוד אמריקאים, אירופאים ויפנים ללכת לקולנוע, וזה פשוט לא מצליח: מספר הצופים במדינות המפותחות מסרב לגדול, או אפילו קטן. אבל יש בעיה: סין היא סין. לא כל אחד יכול פשוט לבוא לסין ולהקרין איזה סרט שבא לו. הרשויות בסין מגבילות את מספר הסרטים ה"זרים" שמקבלים אישור הקרנה מדי שנה. עבור הסרטים שזוכים להקרנה סינית, זאת לפעמים חגיגה גדולה. "משימה בלתי אפשרית: קוד הצללים" הכניס ברחבי העולם 694 מיליון דולר; מתוך אלה, 101 מיליון דולר הגיעו מסין – הרבה מעל ומעבר למה שהסרט הכניס בכל מקום אחר מלבד ארה"ב. "קונג פו פנדה 2" הכניס בסין בלבד 92 מיליון דולר. "לופר" הכניס בסין 20 מיליון דולר – ובשביל סרט שנעשה בתקציב של 30 מיליון, והכנסותיו בכל העולם היו 110 מיליון דולר בלבד, הסכום הזה יכול להיות קריטי.
בקיצור: סין היא ידידתה הטובה ביותר של הוליווד בימים אלה, ולא מעצבנים ידידים טובים ועשירים. לכן אנחנו הולכים לראות הרבה התחנפויות לסין. זה אומר ליהוקים של בינגבינג וכוכבים סינים אחרים – ששמותיהם לא אומרים לנו שום דבר, אבל שווים מי יודע כמה מיליונים בהקרנות בסין. זה אומר שמסרטים מיינסטרימיים אמריקאים אנחנו לא הולכים לשמוע טיפת ביקורת על הצדדים הפחות יפים של סין בעתיד הנראה לעין.
ויותר מזה, לאולפנים לא אכפת אפילו לשנות את הסרטים שלהם כדי להגיע לסין. זה מתחיל מצנזורה פשוטה: "סקייפול" הוקרן בסין בגירסה מצונזרת שבה כל איזכור לעבדות מינית במקאו הועלם. מ"ענן אטלס" נחתכה עלילה שלמה שמאזכרת הומוסקסואליות.
קצת יותר מטריד כשהאולפנים טורחים ומצנזרים את עצמם מראש ומרצון, גם כשצריך לשנות לשם כך את הסרט באופן מהותי. ברימייק ל"זכרון גורלי", שכונת הסלאמס של העולם נקראה בתסריט, ולאורך רוב ההפקה, "ניו-צ'יינה", אבל כשהסרט יצא הוחלט שזו בעצם אוסטרליה (שבכל זאת מלאה, משום מה, באנשים עם מראה אסיאתי ושלטים בסינית). הרימייק הכושל ל"שחר אדום", שצולם ב-2009, עסק בפלישה סינית לארצות הברית, אבל כשהסרט יצא לבסוף ב-2013, בדרך פלא המדינה הפולשת הפכה לצפון קוריאה. לצורך העניין נעשו שינויים בעריכה, שורות טקסט הוקלטו מחדש, והסרט עבר גם סיבוב של שיפוצים דיגיטליים שהורידו ממנו כל סימן סיני.
ועכשיו, מתברר, הגענו לשלב הבא: סרטים שמצולמים מראש בגירסאות נפרדות לסין. עבור "21+" צולמו סצינות חדשות, בתחילת הסרט ובסופו, שהופכות אותו לסיפורו של תלמיד קולג' סיני שנוסע לארה"ב, חוזה בדרכיה הנלוזות וחסרות המוסר ומגלה שאין כמו בבית. ועכשיו, גם איירון מן.
אז בקיצור: אםאתם רוצים שסרטים יתחשבו ברגישויות המיוחדות שלכם, תהיו סינים.
"מ'ענן אטלס' נחתכה עלילה שלמה שמאזכרת הומוסקסואליות."
זה אומר ששם הסרט פחות ארוך ומתיש? קניתי!
העלילה הכי וטבה של הסרט נחתכה איך אפשר לקנות את זה
מה שנכון, נכון
זו והעלילה בניו-סיאול היו הכי טובות.
בזו ממש נקשרת לדמויות, ובניו-סיאול היה אחלה אקשן.
בקיצר, הסינים מפספסים…
אז כל סרטי המד"ב האלה צדקו,
סין זה באמת העתיד.
וזה מרתק (פישלייק לכתבה). לא רק בגלל מה שזה אומר על הקולנוע ההוליוודי העתידי, אלא במיוחד בגלל מה שזה אומר על העולם בכללותו.
וגם – עשרה אולמות קולנוע ביום. וואו.
כתבה מעולה!
(ל"ת)
Fan Bingbing
If this is her real name, then what is her porn name?
והאם המעריצים שלה הם Fan Fan Bingbing
או פאן בינג בינג פאן?
או! או!
והשיר של ננסי סינטרה בקיל ביל Bing bing i fan you down?
ומנוע החיפוש של מיקרוסופט מושפע מזה? כי זה מסביר את כל הבלאגן של סין עם גוגל…
וואו, לא היה לי כזה כיף מאז ימי 'מיני דרייבר' העליזים!
תמיד שעשעה אותי הצנזורה במזרח
לפני כחצי שנה הייתי בחופשה בסרי לנקה, והצנזורה שם הייתה משעשעת מצד אחד, אבל גם נורא מעצבנת. פשוט הוציאו מהטלוויזיה כל סצינה שיש בה אלימות או סקס. ערכו אותה החוצה. אז למשל היה ממש משעשע / מעצבן לצפות בפרק של "דקסטר". זה פשוט הפך לגרסת PG-13. אה כן, גם הקללות צונזרו. כל פעם שמישהו קילל נלחץ "מיוט" בלתי-נראה. כלומר, דב בקושי דיברה.
אכן כתבה מעניינת. זה נשמע כמו מם בהתהוות – גרסאות סיניות של סרטים.
הווו! גרסאות סיניות של סרטים! אני על זה.
סתם, סתם. בצחוק. זה לא קורה.
מעניין איך תיראה הגרסה הסינית של Firefly… :-P
מזכיר לי
איך כששידרו ב-Star World את העונה השביעית של באפי ערכו החוצה סצנות ממערכת היחסים של ווילו. יחסית עשו את זה חלק שלא שמתי לב שחסרים קטעים בפרק עד פעם אחת שהם חתכו נשיקה באמצע הסצנה.
They cut one of the most important scenes in
series 5, in "The Body".
Star World was not a good channel to watch Buffy on.
פרק המחזמר מילא…עצרו את אמצע ה"שיר" של טארה + ווילו.
אבל פה…זכור לי רק פרק עצוב.
הנשיקה הראשונה של ווילו וטארה בתולדות הסדרה...
(ל"ת)
First non-hetro kiss on a national broadcasting
network (not cable) on prime-time. That's a piece of history right there.
זכרתי שהיא הייתה אבן דרך כלשהי, רק לא בדיוק מה
(ל"ת)
בשם ההיסטוריה
מישהו צריך לציין שדייוויד אי קלי ו"אלי מקביל" היו שם קצת לפני, אם לא הראשונים.
I stand corrected.
(ל"ת)
אם אפשר להפחית בספויילרים, תודה.
יש פה אנשים שעדיין בעונה השנייה.
נראה לי שאת הגירסא המלאה של איירון מן 3
נראה בכל העולם. בסין תוקרן הגירסא המלאה + סצינה תלושה וחסרת הקשר שנועדה לקרוץ לקהל המקומי. אחרת הסצינה הזאת לא הייתה מוגבלת לסין.
ממש כמו הסצינה המפורסמת בגירסא ההודית של מטריקס 2, שבה השיבוטים של אייג'נט סמית רוקדים מאחורי עצים – זה יכול להיות משעשע, אבל זה לא הופך את הסרט לטוב יותר.
מתי זה קרה??
אשמח לפירוט. וקישור לסרטון.
נראה לי שהייתי צריך להעלות את התגובה הזאת בעוד יומיים..
סתם רציתי לבדוק אם אני יכול לגרום ל matrix secret indian scene להופיע ב-google trends :)
ושכחתי להגיד - מצטער אם לקחו אותי יותר מדי ברצינות
You don't F**k with the Matrix fans…
אותי שיעשעת מאוד :)
אבל באמת מישהו באינטרנט צריך לייצר משהו כזה.
הי מגניב!
העובדה שאתה מוכן לספק לנו מידע פנימי, כמובן, לא הסיפור ההזוי הזה על התוספת לסרט![!(-;!](<a rel="nofollow" href="https://www.fisheye.co.il/wp-includes/images/smilies/1_wink.gif"/><img src="https://www.fisheye.co.il/wp-includes/images/smilies/1_wink.gif" alt="" width="" height="" />)
בכל מקרה, קבל ![!אחלה!](<a rel="nofollow" href="https://www.fisheye.co.il/wp-includes/images/smilies/2_thup.gif"/><img src="https://www.fisheye.co.il/wp-includes/images/smilies/2_thup.gif" alt="" width="" height="" />)
מה?
אפילו בסין מלהקים ישראלים בתור טרוריסטים?
שאלה
האם בסין משתמשים במנהג הנורא הזה של לדבב סרטים לא דוברי סינית (מצולמים ומיועדים למבוגרים, לא מדברת על סרטי ילדים) לסינית?
בקולנוע בדרך כלל לא. בסרטים מצויירים לפעמים יש גרסא מקורית וגרסא מדובבת. בדיוידי הרבה פעמים יש ערוץ שמע בסינית.
לפחות זה...
(ל"ת)
האם זו במקרה הסצנה?
0:12.(רואים את מנדרין ולפניו כמה טרוריסטים משולהבים).
אם זו הסצנה, אז חבל שלא נראה אותה בארץ, היא נראית מגניבה.
אם לא, אחד מהשחקנים הראשיים בסרט משתתפים בסצנה הזו?
יכול להיות שמה שקורה עכשיו בסין זה בעצם נקמה מתוחכמת
על הצורה שבה מפיצים אמריקאיים התייחסו לסרטים זרים – במיוחד ממזרח-אסיה – לאורך שנים? במשך תקופה ארוכה, אמריקאים נהגו לחתוך סצנות מהסרטים האלה, לערוך ביחד קטעים מסרטים שונים, לצלם סצנות באמריקה ולשלב בתוך סרט מאסיה, וללוות את הכל בדיבוב מזעזע לאנגלית (טרנטינו, קצת אחרי "קיל ביל" רצה לעשות פרויקט כזה – סרט שיראה כמו סרט הונג-קונגי אחרי עריכה ודיבוב אמריקאיים – אבל נדמה לי שהוא ירד מהרעיון). גם ההתעללות הזאת בסרטים נעשתה בעיקר במה שנחשב לשוברי-קופות בצד השני של האוקיינוס – סרטי אמנויות לחימה, מדע בדיוני וכד' – מתוך טענה של המפיצים שהקהל האמריקאי לא יהיה מוכן לצפות בסרטים האלה כמו שהם היו במקור, וחייבים להתאים אותם עבורו.
בארה"ב היתה לכל התופעה הזאת תגובת-נגד – חובבים התחילו לדרוש לקבל את הסרטים האלה גם בגרסה המקורית שלהם. מעניין אם בסין תהיה תופעה דומה של צופים שדורשים לראות גם את גרסת המקור ההוליוודית. מצד שני, יכול להיות שדרישה כזו תוביל שם למאסר.
נשמע מאד מעניין.
בדיוק באתי לכתוב שיצא לי לצפות בגרסא הסינית של The Karate Kid החדש והתברר שאפילו משם ערכו קטעים. ועכשיו מסתבר שזה קורה גם להיפך?
אף פעם לא שמעתי על העניין, יש לך כמה דוגמאות בולטות לתת לי?
דוגמאות אקראיות שאני מכיר
(אלה שמצויים יותר בחומר יוכלו לתת תשובה הרבה יותר מקיפה, אני מניח):
גודזילה – המקורי מ-1954 – כאשר הוא הופץ לראשונה בארה"ב, לא רק נחתכו ממנו קטעים אלא גם שולבו בתוכו *קטעים חדשים* שצולמו בארה"ב ועוסקים בעיתונאי אמריקאי שחוקר את כל הסיפור של המפלצת, ובגרסה הזאת הוא גיבור הסרט.*
Shogun Assasin – שילוב של קטעים מתוך שלושה סרטים שונים (כולם מאותה סדרה) כדי ליצור סרט חדש, בדיבוב אנגלי.
The Iron Monkey – אחד הסרטים שהופצו בארה"ב בעקבות ההצלחה של "נמר דרקון" – בהפצה האמריקאית נחתכו ממנו קטעים כדי לעדן את האלימות, וגם הליווי המוסיקלי הוחלף.
Red Cliff – האחרון (נדמה לי) של ג'ון וו – בסין הוא חולק לשני סרטים, ארוכים למדי, בארה"ב הוא הוקרן כסרט אחד בגרסה מקוצרת (יכול להיות שזה היה פורמט קבוע להפצה מחוץ לסין – אם כי ביפן, עד כמה שזכור לי, הופצה הגרסה המלאה בשני חלקים בבתי הקולנוע).
* במאמר מוסגר – לא ראיתי את הגרסה הערוכה הזאת, אבל כן ראיתי הסרט בגרסתו המקורית, ומדובר בסרט מעפן בצורה לא-רגילה. מילא שהפעלולים מזעזעים, גם כל מה שמסביבם משעמם פחד. יכול להיות שהתוספות האמריקאיות לסרט שיפרו אותו, אני לא יודע.
תודה.
לא ידעתי אפילו ש-Red Cliff היה במקור שני סרטים ארוכים. ראיתי את הגרסא האמריקאית, מסתבר. והיא היתה גרועה ביותר…
אל תדאג,
הגרסה המלאה היתה גם גרועה, פשוט הרבה יותר ארוכה. הקדשתי פעם סופ"ש לצפייה והוא הרגיש כמו נצח.
טייגר לילי!
http://www.imdb.com/title/tt0061177/?ref_=fn_al_tt_2
טוב, לא בדיוק. אבל בהשראת, סוג של.
ווטסאפ!
טוב, גם לא בדיוק.
נראה לי שזה בסדר
כי מרבית הסרטים שבאים עכשיו מהוליווד דומים יותר לדה-שיאנג באו-צה שר גו לה דו-טסה
אוסטרליה בסבירות גבוהה תהיה מדינה של סינים בעתיד
המגמות הדמוגרפיות שם הן של הגירה אסייאתית חזקה מאוד וזה כמעט בלתי אפשרי לבלום אותן.
שחר אדןם
"בדרך פלא המדינה הפולשת הפכה לדרום קוריאה" – צפון קוריאה.
מלבד זאת – תודה!
אגב מישהו ראה את הסרט Inseparable?
http://youtube.com/watch?v=qPvPlAg5pSE
זה סרט סיני שהעלילה שלו היא בגדול שכפול של כל סרט הוליוודי אי פעם.
הם אפילו הצליחו לשכפל את קווין ספייסי!!
בטריילר אגב, רואים רק קו עלילה אחד…
עריכה בעייתית
מצד אחד – פיצוצים, צילומי רקיע ומרדפי מכונית
מצד שני – מוזיקה מובנת בתוכנות העריכה של אפל…
ביזבזו הכל על הצילומים ולא השאירו כלום לעריכה?
ואף מילה על ה500 מיליון ש"חיי פי" גרף בסין?
(ל"ת)
הוא לא.
לפי מוג'ו הוא גרף 482 מחוץ לארה"ב. ומן הסתם כל זה לא הגיע מסין.
צודק, הסכום הוא כ100 מיליון (לא מופיע כלל במוג'ו)
עדיין מאד מרשים.
זה כמעט כמו הסכום שהסרט עשה בגבולות ארה"ב.
זה די מעוות, האמת.
בעיקר "זה אומר שמסרטים מיינסטרימיים אמריקאים אנחנו לא הולכים לשמוע טיפת ביקורת על הצדדים הפחות יפים של סין בעתיד הנראה לעין". זה אומר שלמשל "קונדון" של סקורסזה היה נגנז שם לחלוטין, או איכשהו נערך ומוקלט כך שהעלילה היא על דלאי למה מרושע שמנסה לחסל את האומה הסינית. זה אומר שלעולם לא יוכל להיות סרט רציני על ההפגנות בכיכר טינאנמן (הכי קרוב ללהציג את זה, מסתבר, היה סרט אקשן עם ברנדון לי), אחד האירועים האמיתיים הכי שווים סרט בהיסטוריה (מיד אחרי משבר הטילים בקובה והרציחות באגם בודום), אבל "לצערנו", אירוע שבו סין יצאה די מניאקית. תחשבו על זה, סרט שבשיא שלו מגיע "המורד האלמוני" המפורסם ועומד מול הטנקים… זה היה יכול להיות כביר. אבל בגלל סין, התקווה שאי פעם יהיה סרט על האירוע המרגש הזה די נגוזה עכשיו. טוב, שאלה יהיו הצרות שלנו.![!אוף!](<a rel="nofollow" href="https://www.fisheye.co.il/wp-includes/images/smilies/fe_off.gif"/><img src="https://www.fisheye.co.il/wp-includes/images/smilies/fe_off.gif" alt="" width="" height="" />)
מוחלט ושעדיף לא להיכנס לפסים אישיים, אבל אני עדיין רוצה להקדיש פסקונת קטנה בשביל 
" rel="nofollow">ג'וני, השנאוצר שהניקניים שלי הוא על שמו, ונפטר היום בלילה ממחלה בגיל 7. אולי הוא נפטר, אבל אני תמיד זוכר שבכל הקונים של האתר ובכל רחבי האינטרנט שאלו אותי על פשר הכינוי שלי ועניתי "על שם הכלב שלי" – אז האמת, אפשר לומר שהוא תמיד יונצח באמצעות האינטרנט, במובן כזה או אחר.
___
* אז אני יודע שזה
קודם כל תנחומי, הוא נראה חמוד להפליא
ובנוגע לסרט על כיכר טינאנמן – מתי לאחרונה ראית בלוקבאסטר אמריקאי שעוסק בהיסטוריה לא אמריקאית? עוד לפני הקהל הסיני, כמה אמריקאים יבואו לראות סרט כזה? סרט כזה יכול לבוא אולי מיוצר אמריקאי עצמאי-למחצה (אבל עם תקציב) שלא ממש עושה חשבון כזה. הראשון שעולה לי לראש זה ג'ורג' קלוני. וגם הוא יצטרך לכתוב את התסריט כך שהוא מוצג מעיניים אמריקאיות.
היי, אם גוגל הענקית נכנעה לסינים,
מי זו הוליווד?
ותנחומיי.
מזכיר את בי קיינד ריוויינד אבל בקטע קפיטליסטי
its chinised….
ההשפעה האסייתית עמוקה יותר ממה שנראה
חברות סיניות (ובכלל, מהמזרח) רוכשות בקצב אולמות קולנוע בארה"ב וחברות שונות בתעשיית הסרטים. כלומר, חלק נכבד ממקבלי ההחלטות בתעשיית הסרטים בארה"ב הם בעצם אסייתים. תראו את הכתבה הזו למשל ואת הציטוט המטריד של ג'רי ברוקנהיימר שאי אפשר היום להסתכן לעשות סרט עם תקציב ענקי בלי לשלב בו כוכב אסייתי.
סין היא בהחלט מקרה מעניין ומורכב מאוד של מדינה שבמקביל להיותה מקור ייצור/יצוא אדיר (Made in China) הופכת למקור צריכה אדיר בכל הנוגע לקניין רוחני שקשה להתעלם ממנו וחייבים להתאים אליו את התכנים. ברור שגם במדינות עם משטר דתי חזק גם כן יש צנזורה או לחילופין איסור מוחלט על סרטים מ"המערב", ובואו לא ניתמם, גם בישראל יש צנזורה (גם אם לא כמו שם), וסרטים כמו "אימפריית החושים"/"ג'נין ג'נין" נאסרו פה להקרנה… אבל מאחר שהם כוח קנייה כ"כ חשוב שהוא לפעמים ההבדל בין נפילה איומה של סרט לבין רווח אדיר, רואים פה איך הוליווד מחבקת דווקא משטר כזה שמנוגד לחלק נכבד מה"עקרונות" והתפיסות שהיא קידמה במשך השנים. נראה שאין להם יותר מדי ברירה.
לגבי ענן אטלס, אני מניחה שהסרט הזה הוא דוגמה לא רעה להתחנפות לאסייתים מבחינת הקאסט שלו – אחת הדמויות המרכזיות היא בכלל קוראנית (סון מי), ויש בו דמות משנה סינית שהיא ככל הנראה אייקון בסין.
השאלה האם כל ההשפעות האלה הן רעות. אני לא חושבת שזה ככה בהכרח. כמובן שצנזורה מטרידה, אבל גם נחמד לראות את הסרטים האמריקאיים קצת יוצאים מגזרת החלום האמריקאי ופוטבול ונפתחים לעבר תרבויות שעד כה התעלמו מהן או התייחסו אליהן בכוללניות/גזענות אפילו שמבחינה מספרית הן חלק נכבד מהעולם. אז נכון, זה לא נעשה מהסיבות הנכונות, אבל התוצאה לא בהכרח תמיד רעה.
אני חושב שזה מעולה.
נכון שזה לא נעשה מהסיבות הנכונות (כמו שציינת) והנסיבות לא יאפשרו סרטים שמתרחשים בסין ומציגים ביקורת עליה או על חלקים ממנה, ובכל זאת. קצת שינוי בלוקיישן, כמה פנים חדשות, סוגי עלילה מעט שונים. זה מוסיף הרבה לאותנטיות.![!:-P!](<a rel="nofollow" href="https://www.fisheye.co.il/wp-includes/images/smilies/1_tng.gif"/><img src="https://www.fisheye.co.il/wp-includes/images/smilies/1_tng.gif" alt="" width="" height="" />)
אז ההתרחבות הזאת שאת מדברת עליה היא משהו נפלא. אחד הדברים שתמיד הטרידו אותי זה למה בסרטי אסונות\פלישת חייזרים\זומבים אף פעם לא מראים מה קורה מחוץ לארה"ב ועושה רושם שמחוץ לארה"ב הכל מתנהל כשורה. זה רק רובד אחד לעניין הזה, אבל אני מניח שהכוונה שלי ברורה
לגבי ענן אטלס
זה קצת ציני להגיד שהם בכוונה ליהקו שחקנית אסייתית – הספר הוא כזה, והוא לא נועד להתחנף לסין.
ואם בוחנים עוד קצת-העלילה מתקיימת בניאו סיאול, לא ניאו בייגינג…
אז להגיד שענן אטלס זו התחנפות, זה כמעט כמו להגיד שהסרט הוא התחנפות להוליווד בגלל שיש שם עלילת מד"ב, סרט בלשים וקומדיית זקנים…
לא קראתי את הספר
אבל ראיתי את מסיבת העיתונאים הרשמית שעשו לסרט. מלא מלא עיתונאים סיניים, שביקשו לשאול את הכוכבת הסינית שאלות, ובשפה הסינית. והיא ענתה בסינית ולאף אחד לא הייתה בעיה עם זה.
לא חושבת שזה היה קורה לפני 5-10 שנים. יש כאן סוג של מגמה, והיא מאוד בולטת בסרט הזה, וגם בצנזורה שהייתה בו (שאגב, לא הורידה רק את ההומוסקסואליות, אלא גם מסרים חתרניים ואנטי-ממסדיים שיש בסרט בשפע).
לדעתי הליהוק של הסינית לעלילה שמתרחשת בסיאול היא דווקא כן סוג של חנופה לסין או אולי הכללה של כל האסייתים כאותו דבר כי במילא לא נשים לב כמו שאמריקאים לא מבחינים בין ישראלי לערבי (למה לא ללהק 2 קוריאניות?). אבל כמו שציינתי – זה לא כל כך מטריד אותי שמלהקים אסייתים לתפקידים בסרטים. בדיוק להיפך. ושתי האסייתיות היו מעולות בסרט, בלי קשר. שלא נדבר על זה שהסרט לדעתי היה מעולה.
הבעיה בשילוב גנרי של ״אסיאתים״ הוא
שבניגוד לקהל המערבי, האסיאתים מבדילים בין הלאומים השונים. ולמרות שעידן המלחמות באיזור הזה עבר, עדיין לנסות לרצות את הקהל הסיני באמצעות יפני (וההפך) זה כמעט כמו להתחנף לקהל ה״מזרח תיכוני״ באמצעות שחקן ישראלי.
ובנוגע לעניין של ה״פתיחה״ של הוליווד למזרח – הבעיה היא שדברים כאלו נעשים לעיתים קרובות בצורה הכי גסה ומרושלת, בדיוק כמו שהיצוג של ישראלים בסרטים הוליוודיים הוא לרוב מביך.
ומעניין אם תגיע גם תופעה שלישית – היום במאים אסיאתיים מובילים עוברים להוליווד. האם נראה במאים ושחקנים אמריקאים זולגים לשוק האסיאתי המקומי? בדיוק כמו ששחקני כדורסל וכדורגל מסיימים את הקריירה בקבוצה עשירה בליגה סוג ז במדינות המפרץ…
כפי שעמרי הציג למעלה
כבר יש לך את תקדים קווין ספייסי.
צריך להזכיר גם את כריסטיאן בייל
שהשתתף ב"פרחי מלחמה" של ז'אנג יימו ("גיבור"), נציג סין לאוסקר האחרון:
http://www.youtube.com/watch?v=MV5rw3oTJMw
מה שמעניין בדוגמה של כריסטיאן בייל
זה שאחרי הסרט הזה והשהייה הארוכה בסין הוא הפך לאחד הדוברים היחידים כמעט בהוליווד נגד הפעולות המחרידות שהמשטר הסיני מבצע (בייחוד עניין ההפלות הכפויות).
ההבדל בין שחקני כדורגל לשחקני קולנוע:
שחקני כדורגל מתבגרים הופכים ונהיים פחות ופחות טובים, ולכן הם עוברים לליגה סוג ז' במדינות המפרץ. שחקני קולנוע שמתבגרים לא הופכים לפחות טובים (יכולים לבחור סרטים גרועים, אבל היכולת שלהם לא הולכת לשום מקום), אולי אפילו משתבחים, למה להם לעבור לסין? שחקנים אסייתים עוברים להוליווד כי זאת הוליווד, איזו סיבה יש לשחקנים מהוליווד לעבור לסין? אז לא נראה לי שתבוא תופעה שלישית מהסוג הזה.
כסף.
שחקני כדורגל מתבגרים אומנם יורדים בכושר, אבל הניסיון שלהם משפיע הרבה על איך הם משחקים. בגלל זה יש כל כך הרבה שחקנים מבוגרים ענקיים שהולכים לקבוצה אסייתית תמורת סכומים עצומים.
שחקנים הוליוודים יעברו לתעשייה האסייתית אם יציעו להם סכומים אסטרונומיים של כסף.
אני בספק,
רק לכוכבי על יציעו הצעות מהסוג הזה. ולכוכבי על כאלה מציעים כל הזמן סכום אסטרונומיים להשתתף בסרטים בעיר מגוריהם, בשפה שלהם. אני לא יודע אם מישהו ילמד סינית ויעבור למדינה זרה בשביל עוד יותר ממה שכבר יש להם.
אכן יש הבדל בין ספורט לקולנוע
אבל אין ספק ששחקנים צעירים (נניח גוסלינג או פסבנדר) יותר מבוקשים ממקביליהם המבוגרים (רדפורד/גיר/פאצ'ינו/דסטין הופמן). כיום האלטרנטיבה של כוכבים כאלו היא הטלויזיה, שפעם נחשבה ל"התדרדרות" לא מכובדת, והיום היא מפלט מכובד – לספייסי והופמן (מועמד טוב לשחקן הטוב בכל הזמנים) יש כבר סדרות, ופאצ'ינו מופיע הרבה במיני סדרות. כך שממש כמו בכדורגל, המחיר (גם אם לא האיכות) של שחקנים יורד עם השנים. אני לא מדבר בכלל על נשים (האם מישהו ישלם היום 20 מליון לג'וליה רוברטס, כמו ששילמו לה לפני 15 שנה?).
ההבדל היותר גדול הוא המוביליות של הכוכבים – כדורגל באסיה וכדורגל באירופה הוא אותו הכדורגל (אבל לא בארה"ב, שם כדורגל מוסרים ביד ויש שחקן ספסל מיוחד שיודע גם לבעוט), כך שכוכב באירופה הוא מועיל באותה מידה גם באסיה. אני לא מאמין ששחקן קולנוע אמריקאי ילמד סינית בשביל לעבור לקולנוע הסיני, אלא אולי שיהיה לו ערך כמו שהוא – כלומר בזכות המוניטין ההוליוודי שלו, שהקהל הסיני נחשף אליו.
אבל איך יתגברו על המחסום השפה?
במה יסתכם התפקיד של אותו אמריקאי בסרטים הסינים?
יש משהו במה שאתה אומר, על ההזדקנות של השחקנים, אבל אני עדיין מתקשה להאמין שסינים יעדיפו לטפח כוכב אמריקאי במקום מקומי.
באותו האופן שבו פטריק סטוארט התגבר על מחסום השפה
כשהופיע בסרט ישראלי – הם ידברו אנגלית.
נראה לך שאם כבר משיגים שחקן הוליוודי מוכר, למישהו בסין תהיה בעיה עם זה שהדמות שלו תדבר אנגלית?
או לדובב את הדמות שלו.
(ל"ת)
אז למה הם ממשיכים לעשות פרסומות ביפנית?
מאז שנות השמונים אפשר למצוא שלל שחקנים הוליוודים, חלקם עוד בשיאם, שנוסעים לצלם פרסומות יפניות, לפעמים אפילו ביפנית. למה הם עושים את זה? מאותה סיבה ששחקנים ילכו לשחק בסרטים בסין – כסף. זה פשוט עוד מקור הכנסה שעוזר להם לשמור על מאזן העו"ש בבנק.
לא מדוייק
שחקנים מבוגרים שעדיין משחקים טוב בחיים לא יעברו לקבוצה סוג ז' מאסיה אם הם לא התייאשו לגמרי מכל נסיון אחר לשקם את הקריירה שלהם בקבוצה גדולה. עוד לא קרה מעולם ששחקן מבוגר שאשכרה זכה לדקות משחק בקבוצה שלו ותרם, עבר לקבוצה מאסיה. לרוב זה מין כזה "טוב, זה או לפרוש, או להתחיל לשחק עם חבר'ה פחות טובים אבל עדיין להרוויח המון כסף". הבחירה ברורה.
יש פה טרייד אוף בין כסף לכבוד
כשהפרשי האיכות בין הכדורסל האמריקאי לארופאי הצטמצמו (ובמקביל, כשכדורגל התחיל לתפוס בארה"ב, והפרשי האיכות בין הכדורגל האירופיאי לאמריקאי ירדו), מעבר של שחקנים מארה"ב לאירופה ובכיוון השני הפכה להיות אופציה סבירה (למרות שהתהליך הזה, כך נראה לי, קצת נבלם). בצורה דומה, כאשר הרמה של סדרות הטלויזיה עלתה, לא הייתה פחיתות כבוד (גם אם פחיתות ברמה הכלכלית) לעבור מהמסך הגדול למסך הקטן.
אני מניח שאסיאתים יאלצו להציע לא רק כסף, אלא גם סרטים באיכות לא מביכה שלא יהרסו את המוניטין של השחקן. מצד שני, אם דה נירו מוכן להשתתף בכל זבלון אמריקאי, למה שלא יעשה כמה כאלו בסין/יפן/הודו?
דרוגבה?
הבנאדם לקח את הקבוצה הזו כמעט במו ידיו לגמר ליגת האלופות, שם הוא היה אחת הסיבות העיקריות שבגללו הם גם זכו. לבסוף הוא עבר לסין (ואני יודע שעכשיו הוא כבר לא משחק שם).
שחקנים אמריקאיים מבוגרים וידועים יכולים לתת לסרט אסייתי מסויים הרבה יותר פרסום משהוא היה מקבל אם לא היה בו אותו שחקן. אבל גם בהוליווד, את המשכורות הגדולות לא משלמים סרטי האוסקרים האיכותיים, אלא הבלוקבאסטרים, ואלו נוטים ללהק יותר שחקנים צעירים ויפים. ככה שגם אם איכות השחקן לא יורדת, האטרקטיביות שלו בפני האולפנים יורדת, ופה יש סיכוי לסינים לקחת שחקנים גדולים וידועים ולשלם להם הרבה יותר כסף ממה שסרט הוליוודי היה משלם להם.
בהקשר הזה שווה לציין את זיכרונותיה של גיישה בו כיכבו שתי סיניות – מישל יאו וג'אנג דזה יי (ששיתפו פעולה גם בנמר דרקון). הסינים לא פירגנו להם במיוחד על גילום יפניות, שכן מסיבות הסטוריות, זו לא מדינה אהודה בסין.
כשברוקהיימר אומר את זה
זה אומר שזו היתה הסיבה לעלילה של שוה"ק השלישי?
איך יכול לצאת מזה טוב?
סין מדינה עם שלטון רע, שלא מהסס לפגוע בכל דבר חי ונושם – החל מטבח באנשיה (פאלון גונג, הפלות בכוח, סדנאות יזע ומה לא) וכלה בחיותיה (כפייה של ניסויים בבע"ח ועוד).
ה"היפתחות בכפייה" של ארה"ב לסין מתוך תאוות בצע וההשתלטות שאתה מתאר לא יכולים להביא לדברים טובים, ולו משום השלטון המזעזע.
בכל מקרה לא נראה לי שעניין הגרסאות המיוחדות יחזיק מים מכיוון שהשוק הסיני כה גדול ורק יגדל. עדיף כבר מראש לעשות סרט מותאם לסין.
אמנם בסופו של דבר הכל עניין של כסף, וחלק מהמגמה הנרחבת של העלייה של סין והודו כמעצמות כלכליות, אבל אם הוליווד תאבד את הפתיחות שלקח לה זמן כלא מועט להשיג, זה יהיה עצוב.
יש גם ישראלים באיירון מן הסיני
מאחר ורן לא כתב על זה כלום (אני מניח שמטעמי הסכם חשאיות או משהו דומה), אז אני רק אוסיף ואומר בגאווה שיש ישראלי אחד לפחות (אולי שניים?) בסצינות שנוספו לאיירון מן הסיני. אני גם הייתי באודישנים ובסופו של דבר, בגלל שהם דחו ודחו את מועד הצילומים, החלטתי לפרוש. רן, ספר לנו עוד!
אה, סליחה, לא ראיתי את התגובה של רן ("שתי האגורות שלי") למעלה.
שאלה באיחור:
מי רצה צנזורה עצמית ולא קיבל?
שרת התרבות של ישראל. בסין זה ממש לא דבר חדש, הצנזורה
הזאת.
"רגישויות מיוחדות"? הרשה לי לחלוק על דעתך המלומדת. פחח!
סרטים כמו "שחר אדום", "הפלישה לבית הלבן", "ענן אטלס", ו-"איירון-מן 3" די חוטאים בגזענות כלפי אסייתים. טוויסט: מתברר שבעצם בימינו לאנשים לא-לבנים מותר להחזיק בכסף, והם גם יכולים לבחור אם להוציא אותו על סרטים שמוצאים חן בעיניהם! ואז מגיע הזמן לטייח… הבעיה היא לא עם הטיוח, הבעיה היא עם עצם קיומה של הגזענות.
קיצור, המצב שקול לתרחיש הדמיוני שבו במדינה כמו שבדיה יוצאות גרסאות שונות לסרטים, כי שם הסבלנות של האוכלוסייה לסקסיזם נמוכה יותר. הבעיה היא לא ה"התחשבות ברגישויות המיוחדות" של הצופים, הבעיה היא שסרטים בוחרים למזער קבוצות שלמות באוכלוסייה, ולהציג אותן כסטריאוטיפ.
הסברים קצרים:
1. שחר אדום והפלישה לבית הלבן: שחקנים אסייתים-אמריקאים משחקים פולשים. שחקנים אירופיים-לבנים משחקים אמריקאים. בש"א הגיבורים אפילו אומרים "אנחנו נראה להם מה זה אמריקאים אמיתיים!"
2. ענן אטלס: גברים אסייתיים מוצגים על ידי yellow face. נשים אסייתיות שוב מוצגות כשפחות מין שלא ניתן להבדיל ביניהן.
3. איירון מן 3: במקור המנדרין היה אמור להיות רשע מעצם היותו סיני. היוצרים חשבו שזה יהיה גזעני (ובצדק), אז במקום להשתמש בדמות אחרת, נתנו לשחקן לא סיני לשחק את המנדרין, בתור דמות שמושפעת מהתרבות הסינית, ונעשית מרושעת כי… משהו.
הנה אתר נחמד שמתעד את הגזענות של תעשיית הקולנוע האמריקאית:
http://racebending.tumblr.com/
אין ספק שהקולנוע האמריקאי חוטא בהצגה סטריאוטיפית של
קבוצות אוכלוסיה כאלה ואחרות (לא רק אסייאתים), אבל במקרה של סין נושא ה-"רגישויות מיוחדות" מורכב יותר. לחלק גדול מה-"רגישויות" האלה אין דבר וחצי דבר עם גזענות, ויותר עם הרצון של המשטר במדינה – שהוא אמנם לא הגרוע ביותר עלי-אדמות, אבל בהחלט ברשימת המשטרים הגרועים – להציג לקהל המקומי רק תכנים שנוחים עבורו. הוזכר כאן "קונדון" של מרטין סקורסזה – הסרט הזה באמת הוביל לחרם של השלטון הסיני על אולפני דיסני, שבגללו לא הרשו לדיסני להפיץ בסין את "מולאן". כבר אז, הוערך שהאולפן הפסיד הרבה מאוד כסף בגלל הסיפור. היום? הלקח שאולפנים יכולים ללמוד הוא לא לעשות סרטים שירגיזו את המשטר הסיני (להבדיל מכלל האוכלוסיה, שאף אחד לא שואל אותה).
האמת שאין כאן טובים ורעים
אלא רק סוגים שונים של רעים. זה שהרגישות של סין אולי תגרום להוליווד להיות פחות גזענית כלפי אסייאתים לא הופך את סין למעצמה נאורה, או אפילו את הוליווד לפחות גזענית מטבעה.
אני לא חושב שבסוגיית הגזענות משהו ישתנה.
הדרישות של השלטונות בסין לא ימנעו הפקה של זבלונים אינפנטיליים מהסוג של "שחר אדום", עם כל המטען הגזעני השלילי שנלווה אליהם, או פתרון אינפנטילי לא-פחות מהסוג שיושם כשהסרט הופץ בסין (אגב, פתרונות משעשעים מהסוג הזה נפוצים כבר שנים גם במדינות דמוקרטיות לחלוטין, והם דביליים באותה מידה – זכור לי במיוחד המקרה שבו בשידורי "המלון של פולטי" בספרד זהותו הלאומית של המשרת האהבל מנואל הוחלפה בזהות לאומית אחרת). הצנזורה הסינית, לפי מה שעולה מהכתבה, לא מכוונת נגד ייצוג גזעני של סינים – היא מכוונת נגד ביקורת על המשטר הסיני. כל עוד הצנזורה הזאת נשארת בתחומי ההפצה הסינית, זה מצב לא-אידיאלי, אבל נסבל – כי לקהל בסין מגיע לצרוך גם תכנים שלא יוצרו בבתי-החרושת של המשטר שלו, גם אם אותם תכנים עברו צנזורה. השאלה היא האם בשלב כזה או אחר סין גם תתחיל להעלות דרישות לגבי התכנים כשהם מופצים ליתר העולם – או אם לחזור להודעה המקורית שלי, האם אולפן כמו דיסני היה מוכן להפיק היום סרט כמו "קונדון".
"סוגים שונים של רעים"?
אמנם יש אנשים שחושבים ש'פרל הארבור' הוא פשע מאותו סוג של כיכר טיאנמן, אבל במציאות יש טיפה הבדל.
איך בדיוק הגעת
מ"סוגים שונים" ל"אותו סוג"?
בכל מקרה, אני לא משווה כאן את הפשעים הפוליטיים של סין מול הגזענות של הוליווד (אם כבר, הייתי משווה את כיכר טיאנמן לפרשת איראן-קונטרה או המלחמה בעירק). אני משווה את הלחץ שסין מפעילה על הוליווד מול השיקולים שהוליווד פועלת לפיהם בעצמה.
כי זה אפילו לא על אותה סקאלה.
אם כי די משעשע לראות תעשיה שהמאפיין האישי של חבריה הוא דעות הרבה שמאלה מהציבור האמריקאי בכללו (לכל הפחות השחקנים והבימאים), מוצגת כסמן הימני דווקא.
שחקנים ובמאים הוליוודים יכולים להיות
כמה ליברלים שהם רוצים. זה לא משנה את העובדה שהתוצר שהוליווד מייצרת מאדיר את הגבר הלבן וההטרוסקסואל מעל לכל קבוצות האוכלוסיה האחרות.
(ומה לא על אותה הסקאלה? הצנזורה הסינית של סרטים הוליוודים והנטייה ההוליוודית להשתמש באסייאתים כנבלים חסרי אישיות?)
נניח,
ועדיין, למרות החטא הבל-יכופר הזה, להשוות את "הוליווד" ואת "סין"* זו לא אותה סקאלה.
*אני מניח שתעשיית הקולנוע שלה טובה בהרבה, כמובן.
אני חושב שזה טיעון שמזין את עצמו.
כל דבר, אבל כל דבר, מוכיח את הגזענות. אם יש – סימן שיש, ואם אין – גם סימן שיש.
והאתר הזה הוא דוגמה מצויינת לאמירה המיוחסת למשה סנה: "טיעון חלש, לצעוק".
(אגב, אני כמובן מחכה לדוגמאות אודות סובלנותו המדהימה של הקולנוע הסיני).
ענן אטלס
בענן אטלס העלילה עם האסייתים היא דיסטופיה… ברור שתהיה שם גזענות ושובניזם, זה היה חלק מהקטע.
גם הרובוטריקים נוסעים למזרח
http://www.imdb.com/news/ni50382849/?ref_=hm_nw_tp_t1
זה היה כה צפוי.
אגב, לא היה כבר איזה רובוטריקים – 2 או 3, לא זוכר – שהתחיל בסצינה בסין? או הונג קונג? או משהו כזה?
הפתיחה של הסרט השני.
(ל"ת)
רגע
אז עכשיו כל סצינה שמצולמת בסין (לא משנה באיזה שנה צילמו את הסרט) היא בגלל שרוצים למכור כרטיסים? אם זה המצב, אז "אינדיאנה ג'ונס והמקדש הארור" בטח מכרו מלא מלא כרטיסים בסין.
אני רק זוכרת
שברובוטריקים הפירמידות בפטרה (או לפחות במרחק הליכה).
אז בטח בסין שלהם יהיו פגודות, או וואטים, או משהו מעליב תרבותית/גיאוגרפית אחר.
לאור ההתפתחויות האחרונות, נראה לי שבשנים הקרובות
לא תהיה שום בעיה: כל הרעים יכולים להיות צפון קוריאנים. למרות שלדעתי אם איזה תסריטאי היה מגיע עם תסריט שבו צפון קוריאה מזהירה מראש את ארה"ב שאוי-אוי-אוי קיבלנו אישור לתקוף אתכם בנשק גרעיני, היו זורקים אותו מכל המדרגות.
(ייתכן, כמובן, שזו בכלל מזימה גזענית של הוליווד).
זו מזימה של הסינים כמובן.
אם הם הולכים להיות הגוד-גאייז בסרטים בעשורים הבאים, הם חייבים לבצר את מעמדם של הצפון-קוריאניים בתור הבאד-גאייז.
ולסרט שיחשוף את הקונספירציה מאחורי רוחות המלחמה בקוריאה
יקראו מן הסתם
Wag the Jong.
ובהמשך לנושא...
"ג'אנגו" נפסל להפצה בסין:
http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-4367057,00.html
התירוץ הרשמי הוא האלימות, אבל אני תוהה האם הצנזורה בסין לא חשבה שהסרט יכול להכניס לתושבי המדינה רעיונות גרנדיוזיים לראש על השחרור מדיכוי.
אולי זה כי אין בו שחקנים סינים.
("אם זה לא היה עצוב…")
מסתבר שהגרסא הסינית לאיירון מן 3 לא הייתה מוצלחת.
http://www.ign.com/articles/2013/05/03/iron-man-3s-chinese-version-not-going-over-well?utm_campaign=twposts&utm_source=twitter
הבמאי של הסצנות הסיניות אפילו לא היה שיין בלאק…
רגע, יצאה גרסה חדשה ל"שחר אדום"?!
קניתי את הסרט ב-DVD כי משחקים בו פטריק סווייזי וג'ניפר גריי (לפני "ריקוד מושחת"!) וניסיתי לצפות בו ללא הצלחה. הוא היה איום ונורא, הזוי ומשעמם. מילא שמחדשים וממחזרים במקום ליצור סרטים חדשים, אבל למה לעזאזל לסרט הזה?
כי כסף
(ל"ת)
זו ממש לא תשובה... לא חסרים סרטים שמפסידים כסף
(ל"ת)
אבל זה בדיוק סוג הסרטים שצריך לעשות להם רימייקים
לא סרטים טובים ישנים שרוצים להכניס לתוכם פרצופים חדשים ונוצצים – אלא סרטים ישנים שיש בהם פוטנציאל מסוים שלא מיצו אותם והרימייק אמור לשפר אותם.
לא "צריך" ואין לי מושג באיזה "פוטנציאל" מדובר...
בכל מקרה בהוליווד בד"כ בוחרים לשחזר הצלחה מוכחת / קלאסיקות.
כן אבל גם לא "צריך" לעשות סרטים בכלל
אני לא יודע לגבי "שחר אדום", אבל אני חושב שהרבה יותר חשוב ומעניין לקחת סרטים שלא עובדים ולגרום להם לעבוד מאשר לקחת משהו שעובד ולנסות איכשהו לשפר אותו כאשר כמעט בכל המקרים זה בלי הצלחה מרובה בכלל.
נכון... ואני חושבת שהרבה יותר חשוב ומעניין ליצור סרטים חדשים
במקום למחזר משהו שגם פעם לא עבד. אני לא רואה סיבה לנבור בעבר ולשלוף משם סרטים בינוניים מלבד עצלנות תסריטאים או עצלנות בקריאת תסריטים חדשים.
טוב, כאן השאלה כבר על היוצרים עצמם
ואם הם לוקחים את היצירה בשביל להתעצל (זה כותב את עצמו!) או בשביל סתם לעדכן לכמה דולרים (אנשים כבר מכירים) לעומת לקחת סרט מוכר פחות בשביל לנסות ליצור ממנו משהו חדש.
כלומר, קשה להגיד ש"הזבוב" או "היצור" הם סרטים עצלנים.