אלוהים אדירים, עדיין פאקינג נובמבר.
אבל מה לעשות, זה מתחיל. עונת חלוקת הפרסים, הפסלונים, הטקסים, האגודות, העמותות, התאים ורשימות הסיכום התחילה אתמול באופן רשמי.
כפי שאתם בוודאי יודעים, יש בערך שמונה מאות ותשעה עשר גופים שמחלקים פרסים לסרטים כל שנה, מתוכם יש פרס אחד שבאמת משנה משהו – זה עם האיש עם המטאטא. כשיש כל כך הרבה פרסים, רמת האכפתיות לגבי כל אחד מהם מאוד נמוכה – לכל היותר, משתמשים בהם בתור כלי עזר להימורי האוסקר. הדרך הפשוטה לקבל תשומת לב היא לתת את הפרסים לפני כולם. במשך שנים זה היה ה-NBR – "ועד הביקורת הלאומי" – שהיה זה שחילק את הפרס ראשון: על הסרטים הטובים של השנה הם הכריזו כבר בתחילת דצמבר. ה-NBR הוא גוף חסר כל חשיבות או משמעות – אפילו יותר מ"תא העיתונאים הזרים", שמחלק את גלובוס הזהב – והעובדה שהם היו הראשונים לחלק את הפרס היתה הסיבה היחידה לכך שהפרס הזה קיבל תשומת לב (מעטה) כלשהי.
השנה זה כבר לא המצב: תא המבקרים של ניו יורק – עד לא מזמן, קבוצה מכובדת למדי, גם אם היא רק אחת מבין עשרות תאי מבקרים מקומיים אחרים – החליטה שהגיע הזמן שגם אליהם ישימו לב, והקדימה את חלוקת הפרסים שלה ל-29 בנובמבר. כלומר היום. הבעיה העיקרית היא שפשוט אי אפשר לסכם את השנה חודש לפני הסוף: המבקרים הנ"ל פשוט לא הספיקו לראות את כל הסרטים. ההכרזה על הקדמת הפרס הספיקה להם כדי שתיערך הקרנה מיוחדת, מוקדמת במיוחד, של "נערה עם קעקוע דרקון" במיוחד בשבילם; לעומת זאת, את "קרוב להפליא ורועש להחריד" הם לא ראו, כי האולפן טען שלא יעזור, הסרט פשוט עדיין לא מוכן. ואלה הסרטים שידועים מראש כמתחרים פוטנציאליים על פרסים; מה עם כל יתר הסרטים שייצאו בדצמבר? מה אם מישהו מהעתונאים היה מחליט שדווקא "משימה בלתי אפשרית 4" הוא סרט השנה? טוב, עכשיו זה כבר לא יקרה. רק הסרטים שסומנו מראש כמועמדים אפשריים נספרים בכלל. במילים אחרות, במחיר תשומת הלב, הפרס השולי-אך-מכובד הזה הפך את עצמו לבולשיט.
ובכל זאת, בשביל הרשומות והימורי האוסקר וכאלה, אלה התוצאות (שעליהם התא מכריז בטוויטר, כי טקסים משודרים בטלויזיה זה לגמרי המאה שעברה): שחקן – בראד פיט על "מאניבול" ו"עץ החיים"; שחקנית – מריל סטריפ על "אשת הברזל"; הסרט הזר – "פירוד" האיראני; במאי – מישל הזנווציוס על "הארטיסט". סרט – "הארטיסט".
מה זה אומר? לא הרבה, אבל אפשר לרשום ל"ארטיסט" יתרון התחלתי של חצי נקודה במירוץ לאוסקר.
ככל שהם התאמצו, המבקרים הניו יורקיים לא חילקו את הפרס הראשון של העונה – הפרס הזה חולק כבר אתמול. זה היה פרס גותאם לסרטים על באטמן עצמאיים. הזוכים בפרס הסרט הטוב ביותר (היה תיקו) היו "עץ החיים" ו"בגינרס". זאת רשימת הזוכים המלאה.
ועוד היום, הוכרזו המועמדים לפרס האינדיפנדנט ספיריט, הפרס היותר נחשב לסרטים עצמאיים. המועמדים לפרס הסרט הטוב ביותר הם "50/50", "בגינרס", "דרייב", "Take Shelter", "הארטיסט" ו"היורשים".
אבל החלק המפתיע במועמדויות לפרסי האינדי ספיריט: יוסף סידר שם – ולא במקום הצפוי. גם לפרס הזה יש קטגורית "הסרט הזר הטוב ביותר" (שאצלם, משמעותו היא "הסרט הלא-אמריקאי הטוב ביותר", בלי קשר לשפה), ו"הערת שוליים" לא מועמד בה. אבל הוא כן מועמד בקטגורית התסריט הטוב ביותר, לצד "היורשים", "בגינרס", "הארטיסט" ו"Win Win" – חבורה מכובדת להפליא להצטרף אליה. מועמדות לאוסקר או לא, לסידר תהיה סיבה לטוס ללוס אנג'לס לקראת סוף פברואר.
הזוכים בפרסי ה-NBR יוכרזו מחר, ואחריהם – עוד שורה אינסופית של פרסים אחרים. תחזיקו חזק.
(תמונה למעלה: terren in Virginia, Flickr, CC-BY)
BORING
תעירו אותי כשיגיעו המועמדויות לאוסקר
תיקו?
כאילו, באמת? אפשר פשוט היה לעשות תרגיל של כיתה ד' ולהגיד שכולם זכו וכולם מקבלים טופי!
יופי.
נורא נהניתי מהמעקב אחרי הפרסים בשנה שעברה (איזה לא חנון אני!), והשנה עומד להיות עמניין במיוחד. בינתיים, היו הרבה התפתחויות מפתיעות במירוץ, אז מכאן נראה שיהיה ממש מותח. לגבי האם הסרטים עצמם יהיו מפתיעים ומעניינים – זאת שאלה אחרת.
בקשר ל"הארטיסט" – לא הייתי ממליץ לאף אחד לרשם אותו כמועמד המוביל בינתיים. ביחד עם העובדה שהוא יותר מדי אנטי-מיינסטרים עבור האקדמיה, יש לזכור שהזוכה בפרס תא המבקרים של ניו יורק לסרט הטוב ביותר היה גם הזוכה באוסקר רק 5 פעמים ב-20 השנה האחרונות.
אני לא מבינה את זה.
כלומר, זה לא שהתסריט של הערת שוליים לא טוב. הוא טוב. אבל הוא לא מה שעושה את הסרט לנפלא. למה כל תשומת הלב הולכת לתסריט דווקא?
אז מה כן?
שני דברים עיקריים עושים את "הערת שוליים" – התסריט והמשחק של שני הגיבורים הראשיים (טוב, וגם הבימוי מוצלח). על מה עוד הוא אמור לדעתך להיות מועמד? בטח לא על הצילום.
המון דברים עושים את הערת שוליים.
הקצב. המוזיקה. העצירות לתיאורים קטנים וממצים, עם ציורים. אני נאלצת להסתפק בתיאור "הבימוי" – אותו התסריט בדיוק היה יכול להיות נפילה איומה אם לא הקסם הצרוף שסידר טווה סביבו. התסריט מצוין, אני לא אומרת שלא, אבל הוא לא הקסם בסרט הזה.
נראה לי שהתסריט הוא משהו שיותר מושך "זרים"
הוא בטח נראה אקזוטי ומרתק- העיסוק בעברית, באקדמיה הישראלית וכאלה.
אני יודע, זה דלוח, אבל אני חייב להוציא את זה מהמערכת.
כל פעם שאני קורא שוב את הכותרת, "עונת הפרסים החלה", אני לא יכול שלא לחשוב על '300'.
ובפרט,
Duck season!
(ל"ת)
בכל זאת יש עוד כמה פרסים *כן* משמעותיים
קודם כל, כמובן, גלובוס הזהב, שהוא ממש לא שולי או חסר-משמעות. יש גם עניין רב גם בפרסים שניתנו בפסטיבלים זרים כמו דקל הזהב (ובאופן כללי הפרסים בפסטיבל קאן), אריה הזהב (ובכלל הפרסים של פסטיבל ונציה), סאנדנס ועוד.
גלובוס הזהב הוא פרס שולי וחסר משמעות.
(ל"ת)
ולמה אתה אומר את זה?
מדובר באחד הפרסים הכי מפורסמים, שכותבים עליהם ומזכירים אותם שוב ושוב. גם הרייטינג שלו בארה"ב גבוה במיוחד – רק הרייטינג של האוסקר ושל האמי עולים עליו.
מדובר בפרס עם יחצנים טובים
שבעצם ניתן ע"י קבוצה חסרת כח והשפעה. הם הצליחו להפוך את הפרס שלהם לאירוע נוצץ (לעיתים ע"י הענקת מועמדויות מופרכות על מנת לפתות כוכבים גדולים להגיע – ראה מקרה ג'וני דפ, אנג'לינה ג'ולי, ו"התייר" שנה שעברה), ולכן שמים לב אליו. אבל רמת ההשפעה שלו על האוסקר זניחה.
"רמת ההשפעה על האוסקר" היא לא המדד
המדד הזה מניח את המבוקש, שרק האוסקר הוא מה שחשוב.
במה תא הכתבים הזרים הוא קבוצה "חסרת כח והשפעה" יותר מכל קבוצה אחרת שמעניקה פרסים? יותר מזה – מדוע בכלל שיהיה חשוב מה מידת ה"כח וההשפעה" של הקבוצה?
פרס הוא משמעותי אם הוא נחשב משמעותי. האוסקר נחשב משמעותי כי הוא עושה הרבה רעש וכולם שמים אליו לב ויש לו הרבה רייטינג. גלובוס הזהב עומד בפרמטרים האלה בצורה מכובדת, גם אם הוא קצת פחות מפורסם, הוא עדיין משמעותי. הוא בהחלט לא "שולי וחסר משמעות".
אבל הגלובוס לא נחשב משמעותי
כולם יודעים שהפרס הזה בדיחה. הם מגיעים לטקס כי מבטיחים להם פרס וכי זו סיבה למסיבה, אבל אף אחד לא לוקח את הפרס ברצינות בתור מדד לאיכות.
אבל זה נכון גם לגבי האוסקר
אם פרס הוא משמעותי בגלל שהוא מדד לאיכות, אז הגלובוס לא נופל מהאוסקר. אין שום היגיון ש*זה* יהיה הטיעון שבגללו האוסקר יהיה חשוב ואילו הגלובוס יהיה זניח.
האוסקר הוא מדד הרבה יותר טוב לאיכות מאשר הגלובוס
(ל"ת)
ההבדל העיקרי הוא הקבוצה שמחלקת את הפרסים.
האוסקר הוא הפרס שמחולק על ידי הקבוצה הגדולה ביותר של מצביעים – האקדמיה לקולנוע, שכוללת כ-7,000 איש שעוסקים כולם בתחום. גלובוס הזהב מחולק על ידי "תא העיתונאים הזרים", שכולל לא יותר מ-90 איש, שהקשר של רבים מהם לקולנוע קלוש למדי. יש להם היסטוריה עתיקה ועשירה של שחיתות ובחירות מפוקפקות מאוד – בשנה שעברה, למשל, "התייר" היה מועמד לפרס הקומדיה/מיוזיקל הטוב ביותר, למרות שהוא – א. לא קומדיה, ב. לא מיוזיקל, ג. סרט מחורבן לכל הדעות. אלא מה, משתתפים בו ג'וני דפ ואנג'לינה ג'ולי, והם בטח יבואו לטקס אם יתנו להם מועמדות.
לפרסי ה-MTV מצביעים יותר, לא?
זה הופך אותו לפרס מוצלח יותר?
אני גם תוהה אם יש מתאם כלשהו בין הזוכים באוסקר לבין חוות הדעת הציבורית על הסרט. מעניין אם אפשר לדעת מימד"ב מה היה הציון של סרט בנקודות מסויימות בעבר.
החלק הקולנועי של גלובוס הזהב זה בדיחה
זה שאתה משום מה חושב שזה לא בדיחה זו זכותך, אבל זה לא משנה את העובדה שזה בדיחה כי הגישה של המצביעים היא "מה יביא יותר רייטינג?"
החלק הטלוויזיוני של הטקס עד ה-3,4 שנים האחרונות לא היה בדיחה כי המצביעים הלכו בגישה של "בוא נדחוף את זה לאמי".
הרגע, ועקוב אחרי הדיון.
בדוק למי אתה עונה, ומה אותו נמען כבר כתב בדיון.
זה לא רק הכמה, אלא המי והאיך.
(ל"ת)
ביקורת אפשר למתוח גם על האוסקר וגם על הגלובוס
ובכלל לא טענתי אחרת.
כל מה שאמרתי זה שהגלובוס הוא לא פרס שולי וזניח, אלא פרס מפורסם מאוד.
אני באופן אישי חושב
שאת שניי הפרסים צריך לקחת בערבון מוגבל, הרי גלובוס הזהב נוטה לקבוע פרסים לפי מה שיצור יותר בז, או מה שיותר מוכר.
והאוסקר נוטה יותר להחלטות שמרניות, בטוחות, ושאינם מחדשות כלום בעולם הקולנוע.
כביכול ניתן לומר ששניהם סתמיים מאוד.
אבל דווקא נראה כי בשנים האחרונות הבחירות של טקס גלובוס הזהב לסרטיי הדרמה של השנה, יותר נאמנים לרוח התקופה, ופחות שמרניים מטקס האוסקר, כך למשל זכה השנה הסרט הרשת החברתית, ושנה שעברה זכה אווטאר.
ועם כל זאת טקס האוסקר הוא עדיין יותר מעניין רק מכוח ההשפעה שיש לו על עולם הקולנוע, ועל כן אולי הבחירה של האוסקר היא לא הטובה ביותר, אבל אין ספק שהיא החשובה ביותר.
גלובוס הזהב
אני אישית הרבה יותר סומך על גלובוס הזהב ההחלות שלו הרבה יותר צודקות ונכונות מהאוסקר
לסמוך על הגלובוס זה כמו לסמוך על ההורוסקופ בעיתון
זה שלפעמים הוא קולע ויש לו רייטיינג גבוה לא הופך אותו לבעל חשיבות אמיתית
"קולע"?
למה, האוסקר "קולע" למשהו?
שניהם פרסים משמעותיים, פשוט כי לשניהם יש רייטינג ושניהם מפורסמים. אז נכון, האוסקר קצת יותר, אבל זה לא הופך את הגלובוס לפרס "זניח".
דווקא בחלק הטלווזיוני שלו הם הרבה פעמים
נתנו מועמדויות ופרסים לסדרות ושחקנים שהאמי התעלם מהם שלא בצדק.
בהתחלה התרגשתי ששמעתי שיש פרסי גותאם
אבל מה באמת הקשר לגותאם חוץ מהעיר של באטמן?יש לה עוד משמעות כלשהי?
גותאם הוא שם כינוי של ניו יורק
כמו התפוח הגדול.
..שהמקבילה שלו בעברית היא "חלם"
והמקור הוא מעשיות The Wise Men of Gotham. בקיצור, מי שטבע את המושג (וושינגטון אירווינג) רצה לרמוז שתושבי ניו יורק טיפשים.
הערך בוויקי על חכמי גותאם לא מסכים איתך.
נראה שהסיפורים על גותאם קדמו להולדת ניו-יורק.
http://en.wikipedia.org/wiki/Wise_Men_of_Gotham
...כן, זו הנקודה
וושינגטון אירווינג השווה את אנשי ניו יורק לאנשי גות'אם , כדי להעביר את המסר שהוא חושב שהם טיפשים.
דווקא מסכים איתי.
(ל"ת)