אם אתם כבר יודעים מה קורה פה, אתם יכולים להתקדם ישר לטופס ההצבעה. אם אתם חדשים פה או צריכים תזכורת – המשיכו לקרוא.
בטופס תמצאו רשימהשל סרטים 228 סרטים: הסרטים שהופצו מסחרית בבתי הקולנוע בארץ השנה, סרטים בולטים שהופצו בסטרימינג והתייחסנו אליהם באתר, ועוד מבחר סרטים שקיבלו המלצות בכתבת "מה היו הסרטים הכי טובים שלא הוקרנו בארץ השנה?".
את הסרטים בטופס אתם מדרגים באופן הבא: האם אהבתם אותם, לא אהבתם אותם, או שהיה ככה-ככה. בנוסף, מבין כולם אתם יכולים לבחור עד חמישה סרטים שאותם הייתם מגדירים כסרטי השנה שלכם. אין שום חובה לדרג כל סרט וסרט ברשימה. אם אתם רוצים לתת ציון לכל סרט שראיתם – סבבה; אם אתם רוצים לציין רק את הסרטים האהובים עליכם ביותר ולהתעלם מכל היתר – גם סבבה.
בנוסף, בקצה הטופס מחכה לכם האפשרות לבחור את "הופעות השנה" שלכם: השחקניות, השחקנים, החיות או יצורי ה-CGI שעשו את העבודה הכי טובה, מבחינתכם, בסרט מסוים כלשהו. שימו לב שאתם מצביעים לא לשחקן, אלא להופעתו של שחקן בסרט מסוים אחד. אם אותה שחקנית הרשימה אתכם בשני סרטים שונים, אתם יכולים בהחלט להצביע לשתי ההופעות – אבל תצטרכו לציין אותן כשתי בחירות נפרדות.
אם אתם משתמשים רשומים באתר, אתם יכולים לחזור לסקר שוב ושוב, לשנות, להוסיף, להחסיר או להחליף דירוגים. הסקר ייסגר ביום שישי (7.1) בבוקר, ואם הכל ילך כמתוכנן, באותו היום יתפרסם סקר הגמר: עשרת הסרטים שקיבלו את הציונים הטובים ביותר במוקדמות יעמדו לבחירתכם. שבוע אחר כך – עשר ההופעות הנבחרות בגמר "הופעת השנה" של 2021 (או שאולי ההיפך. נראה).
את ההיסטוריה של הסקרים השנתיים – כל הזוכים, ולינקים לכל סקרי הגמר מ-19 השנים האחרונות – אתם יכולים למצוא כאן.
Another year has gone already.
היתה שנה ממש מוצלחת.
בטופ 5 שלי:
האביר הירוק
קודה
אוונגליון
סיבוב נוסף
חולית
הופעות השנה:
אמיליה ג'ונס על קודה
טרוי קוצור על קודה
מדס מיקלסן על סיבוב נוסף
שנה חלשה בסך הכל
ראיתי אמנם רק 17 סרטים ברשימה אבל ממעבר עליה לא ראיתי עוד הרבה סרטים שפיספסתי ואפילו במעט שראיתי לא היו הרבה בולטים לטובה.
יש רק סרט אחד השנה שבאמת הפעים אותי וזה אגדת חורבן.
סרט מרגש ועוצמתי עם מסר מבהיל ממש על המציאות של ימינו ואחד הסרטים היחודיים שיצא לי לראות. מי שיש לו איזה שהיא דרך להשלים את זה פשוט סרט חובה.
עוד סרטים שאהבתי : טנט, חולית, צעירה מבטיחה
> שנה חלשה בקולנוע
> אגדת חורבן
בחר אחד
לא חושב שסרט אחד מופתי ככל שיהיה
מציל את השנה הזו. אבל הוא ללא ספק הופך אותה לשנה פחות חלשה
החמישייה שלי
*קודם כל מעניין האם לשחרר את שולי יעשה המוסד ויגיע ל10
-נתחיל דווקא עם ההופעות כי וואלה לא ממש היה בסוף בחרתי את אנדרו על טיק טיק ואת אמה סטון על קרואלה?(מישהו זוכר אותו בכלל?)
-אהבתי: אגדת חורבן, האב, אנקאנטו , בית גוצי, הכרוניקה, טיק טיק בום וטנט, לוקה, לשחרר את גאי , נשמה, סיפור הפרברים וספיידרמן, פאלם ספרינג, קרואלה .
מתוכם החמישייה- טיק טיק, לוקה, לשחרר את גאי(יש עוד מישהו?), נשמה(כנ"ל) וספיידרמן(כי חייבים).
*בנוסף אני שמתי לב שפעם ראשונה אצלי יש גם סרט של דיסני וגם של פיקסאר ופיקסאר ניצחו(לרוב הם היו בנפרד נניח זוטופיה2016 של דיסני או הקול בראש 2015 פיקסאר אז אין תחרות , ביחד אני לא זוכר שפיסאר ניצחו אצלי).
סרטים שהופיעו בסקר של השנה שעברה
שמתי לב שיש כמה סרטים שחזרו השנה למרות שהם כבר הופיעו בסקר של השנה שעברה.
מצד אחד אני מניח שרבים (כמוני) ראו סרטים כמו טנט רק השנה, מצד שני זה קצת… לא הוגן? (בהיעדר מילה טוב יותר).
התלבטתי עם זה
כרגע החלטתי להשאיר וכאשר יגיעו התוצאות, במידה וסרט שהיה שנה שעברה בסקר ויוקרן שוב אכן יופיע שוב, אבין מה נעשה עם זה. אודה שהעובדה ששני הסרטים הבולטים שעושים "עבודה כפולה" (פאלם ספרינגס וטנט) שניהם סרטים עם משחקי זמן ובעצם העובדה שהם יופיעו פעמיים מתכתבת יפה עם תוכן הסרט קצת עוזרת איפשהו בראש שלי לדחוף לקצה ה"להשאיר". אבל נראה.
ראיתי 44
החמישיה שלי:
Coda
אגדת חורבן
ארץ נוודים
נשמה
ספיידרמן: אין דרך הביתה
אהבתי:
אתמול בלילה בסוהו
בו ברנהאם: בפנים
האב
חולית
טיק,טיק… בום!
טנט
יחידת המתאבדים
כוחו של הכלב
לא זמן למות
לוקה
לשחרר את גאי
מקום שקט 2
משפחת מיטשל ומלחמתה במכונות
מינארי
סיפור הפרברים
סתם אחד
עוד סיבוב
פאלם ספרינגס
פריקי
צעירה מבטיחה
ריה והדרקון האחרון
שכונה על הגובה
ככה-ככה:
אכפת לי
אהבה ומפלצות
אחד בלב
אל תסתכלו למעלה
האביר הירוק
האלמנה השחורה
הקדושים של ניוארק
חדשות העולם הגדול
יהודה איש קריות והמשיח השחור
מילקשייק אבק שריפה
מפת הדברים הקטנים המושלמים
פיג
קרואלה
שאנג צ'י
שומר טינה
לא אהבתי:
לילה אחד במיאמי
נצחיים
לא ראיתי ואני רוצה לראות:
אנקאנטו
בית גוצ'י
הבת האפלה
הדו-קרב האחרון
הטיגריס הלבן
הכרוניקה הצרפתית
ויוו
חוצה את הקו
טיטאן
יד האלוהים
להיות הזוג ריקרדו
משפחה מנצחת
מטריקס: התחייה
מכסחי השדים: החיים שאחרי
פינץ'
שבעה בייבי
אולי פספסתי אבל
אני חושב שמשפחה מנצחת נעדר בטעות מהרשימה
נמצא
(ל"ת)
פוסט זה מיועד להזכיר לכם כמה טוב בו ברנהם שיחק ב"בפנים"
אז תזכרו כמה טוב בו ברנהם שיחק ב"בפנים".
תודה
אגב, השאלה הכי מרתקת מבחינתי
היא האם בסקר הופעות השנה אצטרך לסמן ספויילרים, מה שיהיה טיפשי במיוחד.
9 סרטים השנה, ועוד שניים-שלושה שעוד לא הספקתי
התקופה הקצרה שבה היה אפשר לראות סרטים בסטרימינג זמן מועט לאחר שהופצו מאד עזרה לי להשלים סרטים באותה השנה.
לא היתה בסקר קודם טבלת סיכום קטנה בחלק העליון?
היא היתה נהדרת וחשתי בחסרונה.
רק בסקרים מאוד גדולים
(ל"ת)
ראיתי בדיוק 40 סרטים
שאותי זה מפתיע לטובה כי במהלך השנה כולה ראיתי סה"כ 90 סרטים (87 ליתר דיוק, אבל יש לי את היום ומחר בהם אני מצפה להשלים עוד 3-4 סרטים) ולא צפיתי לגלות שחצי מהם הם סרטים של השנה (ושל 2020).
החמישייה שלי:
טיק…טיק…בום! – אולי בגלל שהוא מתכתב כל כך טוב עם מה שעובר עליי בתקופה הזאת, אולי בגלל שנורא אהבתי את השירים, אולי בגלל ההופעות הנהדרות ואולי בגלל הסיפור הנוגע מאוד מאוד התחברתי לסרט והוא ריגש אותי יותר מכל אחד אחר השנה.
האב – תסריט מבריק שמצליח בחוכמה רבה להפתיע, לבלבל ולרגש כל סצינה מחדש. הייתי מרותק לכל אורכו. הופעות פנטסטיות של אנתוני הופקינס וקולמן.
אנט – לא העלילה הכי מורכבת או מוצלחת שהיה אפשר לכתוב אבל מה שעבד עבורי כל כך בסרט זה האווירה הנפלאה שלו, הדמויות הנהדרות (אדם דרייבר וסיימון הלבירג בהופעות מעולות ממש), הבימוי הייחודי והמבריק של קאראס ובעיקר השירים שאני עדיין שומע פעם לכמה ימים גם חצי שנה אחרי הצפייה בסרט.
חולית – אווירה סוחפת ובימוי בומבסטי ועצום מספקים חוויית צפיה קולנועית מאוד מרשימה ומאוד מהנה. התסריט והעולם טובים מספיק בשביל לעניין גם אם לא מבריקים בשום צורה בפני עצמם.
צעירה מבטיחה – גם סרט שנגע בנושאים שמאוד רלוונטיים לתקופה בה ראיתי אותו ולכן ריגש אותי עד מאוד. הרבה סטייל באווירה, הופעות טובות וסיפור מרתק ולא צפוי. אחת מעבודות הבימוי האהובות עליי השנה.
סרטים שממש הייתי רוצה להכניס לחמישייה אבל נאלצו להסתפק ב-'אהבתי' הם "פאלם ספרינג", "אגדת חורבן", ו-"CODA".
צל"ש מיוחד לקולנוע הישראלי שהביא כמה וכמה יצירות ממש טובות ("אגדת חורבן", "אחד בלב", "הברך" ועוד כמה שראיתי אבל כנראה שישתתפו רק בשנה הבאה) גם אם אף אחת מהן לא הצליחה להשתחל לחמישייה.
הופעות:
בו ברנהם – "בו ברנהם: בפנים"
אנדרו גארפילד – "טיק…טיק…בום!"
אנתוני הופקינס – "האב"
״מפלצת של מלון: הפוך על הפוך״ עוד לא יצא בשום מקום בעולם
הוא אמנם היה אמור לצאת השנה לקולנוע, אבל אז הוא נמכר לאמאזון ואמור להשתחרר בינואר הקרוב.
כך שאלא אם יש למישהו פה מכונת זמן, אין טעם שהסרט הזה יהיה בסקר (למרות שמעניין אותי לדעת אם בכל זאת יהיו כאלה שיצביעו לו, כסרט טוב או כסרט גרוע, כשבוודאות הם לא ראו אותו).
תודה, תוקן
(ל"ת)
אוקיי אז את השחקנים צמצמתי ל-5
וינס ווהן (פריקי)
טוני ליונג (שאנג צי)
אלפרד מולינה (ספיידרמן)
פלורנס פיו (האלמנה השחורה)
אנה דה ארמס (לא זמן למות)
וואו זה קשה…. את הסרטים בכלל לא התחלתי…
אז תשמח לשמוע שאתה יכול להצביע רק לשלוש הופעות
ומלאכת צמצום השחקנים עוד לא הסתיימה.
ראיתי 94 סרטים מהרשימה (וואו)
אבל אספר על החמישייה שלי (שהיא לא סופית כי בטח 'ליקריץ פיצה', אותו אראה עוד כמה ימים, בטוח ייכנס לשם אבל הוא נחשב שנה הבאה אז לא משנה).
*האב– סיפור אמיתי: ראיתי את הסרט בחופשת פסח, בסצנת הסיום התחלתי לבכות ממש בגלל מה שקורה בסרט. ניסיתי להסתיר את הדמעות, לא הצלחתי.
דרמה קומית שלא מפחדת לגעת בנושאים כמו איבוד זיכרון, מוות וגעגוע ואנתוני הופקינס פשוט מושלם. ייסלחו לי מעריצי צ'דוויק בוזמן, אבל האוסקר של הופקינס מוצדק לחלוטין.
*האביר הירוק– מהסרטים האלה שנראה שבשבילם המציאו את הקולנוע. חוויה סוחפת, איטית ויפיפיה עם המון הנאה.
*אחד בלב– כמעט עשור אחרי 'אפס ביחסי אנוש', טליה לביא חזורת עם קומדיה שנונה, ממזרית וכיפית נורא עם משחק משובח של רן דנקר ואביגיל הררי.
*הכרוניקה הצרפתית– כרגע זה סרט השנה שלי. אוי כמה שנהנתי מהסרט הזה. חוויה ווס אנדרסונית למעריצים הבאמת ענקיים שלו. אהבתי כול דקה.
*הברך– סאטירה שנונה, מסויימת למופת ועם המון קטעים שאי אפשר להתנגד להם.
מקווה שאכן 2022 תהיה אפילו עוד יותר טובה.
בין אם האוסקר של הופקינס מוצדק ובין אם לא
דבר אחד בטוח: הדרך שבה הוא קיבל את האוסקר (דחייה של קטגוריית המשחק לסוף הטקס, מה שישר גורם לכולם ובמיוחד לבני משפחתו של בוזמן שבקהל להיות בטוחים שהוא הולך לזכות, רק בשביל בסוף לתת את הפרס להופקינס) הייתה לא מוצדקת, לא ראוייה ובזוייה לחלוטין.
עד עכשיו לא כל על מבין למה אנשים ציפו שבוזמן יזכה
הוא היה חביב בהחלט אבל לא משהו יוצא דופן, בטח ביחס להופעה הינקיצ דל הופקינס. בדיעבד זה נראה מגוחך שהיה ביניהם בכלל קרב ראש בראש כי זה לא כוחות בשום מורה
כן אבל זה סתם מבוכה למארגני האוסקר
זה היה מקרה קלאסי של "לפשוט את עור הדוב לפני שצדו אותו", שהם פשוט בנו על זה שבגלל שהוא מת יצביעו לו. האמת היא ששמחתי לראות שבסופו של דבר נתנו את האוסקר פשוט להופעה הטובה יותר, למרות שהשחקן עדיין חי ובועט…
52, מספר יפה
סרט לכל שבוע.
ההתלבטות לגבי החמישייה לא הייתה ארוכה במיוחד, לא כי ידעתי במי לבחור – אלא פשוט לא היה אכפת לי במי אני בוחר; פשוט זרמתי עם סרטים שאני חושב (?) שאהבתי יותר מאחרים, אבל אולי אשבר תחת עינויים. הקטע המצחיק הוא – רק אחרי שבחרתי את החמישייה, שמתי לב שהיא מורכבת מהסרטים היחידים השנה שראיתי יותר מפעם אחת. קטע. אולי התת מודע שלי בכל זאת הכווין נכון.
אז החמישייה היא: "משפחת מיטשל" (סרט השנה מבחינתי), "חולית" (אפוס של פעם בכמה שנים), "הדו קרב האחרון" (סליחה רידלי, הצצתי לשנייה בוואצאפ באחת הצפיות. אל תכעס!), "גודזילה נגד קונג" (נהניתי כמו בן 5 בלונה פארק) ו"אוונגליון" (מאסטרפיס).
פעם ראשונה שאני מוצא את עצמי מצביע לטום הולנד בהופעת השנה
את ״ספיידרמן אין דרך הביתה״ לא הכנסתי לחמישייה ויש לי לא מעט בעיות עם הסרט (כפי שכתבתי בתגובה לביקורת), אבל ההופעה של הולנד הייתה פשוט נהדרת וגרמה לי לראשונה ממש להעריך את יכולות המשחק שלו (למען האמת, בסרט שמופיעים בו כל שלושת הספיידרמנים, שאחד מהם הוא לא אחר מאנדרו גארפילד המצויין, מאוד הופתעתי לראות שטום הולנד נותן את תצוגת המשחק הטובה ביותר מבינהם והופך ללא ספק לספיידרמן האולטימטיבי).
אני מקווה שאני לא היחיד ושהוא יגיע לעשירייה כדי שאוכל להצביע לו.
ולגבי הסרט: משפחת מיטשל, מישפחת מיטשל ועוד פעם משפחת מיטשל!
סרט האנימציה של השנה ובכלל סרט השנה, שחייב, אבל חייב, להיות בעשירייה, אחרת באמת שאני לא יודע למי אני אצביע.
אני פשוט לא ראיתי את זה
זה הסרט הראשון שלו כספיידרמן שניסו לתת לו כמה רגעים להראות את הכישורים הדרמתיים שלו אבל לצערי הם די דלים. והופעה שלו בשום כל הזמן גיבתה את הדעה שלי שהוא לא מספיק בשל כדי להתמודד עם הreal shit. אני מניח שהוא בסדר בתפקיד הבחור הלבן הסטרייט הרנדומלי שמככב בתפקיד הראשי בסרט אולפנים קיצי, יותר נחמד לפחות מריינולדס ופראט.
בקשה קטנה, אם מתאפשר
יש אופצייה להוסיף גם פה את מונה הסרטים (כמה סימנתי מכל דבר) ואת "לא ראיתי אבל רוצה" עם הרשימה שהוא מספק בסוף שהיו בסקר של שנות ה90?
זה היה מאוד שימושי.
גם אם לא מתאפשר – תודה מראש ותודה על האתר בכללי!
יש סיבה למה פסגת האלים לא בסקר?
(ל"ת)
בגדול הוא קצת נפל בין הכיסאות
כלומר, לא באמת – הוא לא השיג מספיק קולות בפוסט המקדים אז אין סיבה שהוא יהיה פה, אבל מצד שני הייתה עליו ביקורת אז יש סיבה שהוא היהי הפה וזה פשוט נפל. להוסיף אותו עכשיו נראה לי יהיה לירות לו ברגל, אחרי שכמות מרשימה של אנשים הצביעו.
ספרו לי שאתם הורים מבלי לספר לי שאתם הורים.
לפחות נחמד לדעת שהשצף האינסופי של זבלוני אנימציה נמשך ללא רחם.
מתוך הרשימה ראיתי 94 סרטים, חיבבתי (כי אהבתי זו חתיכת מילה חזקה) 46.
בהתחשב בכך שלא נוכחים בה מספר סרטים שיצאו בשנה החולפת, כי הם אולי מאוד נחמדים אבל לא בתחרות לפסגה, זו שנה נדירה בה המספר התלת-ספרתי אינו בזכות השלמות למיניהן. כנראה שמעיד יותר על אופיין של השנתיים האחרונות מאשר על טיבה של 2021 כשנה קולנועית.
סרטים:
האב – כבש את ראש רשימת הסרטים שלא אצפה בהם שוב מעולם.
האביר הירוק – כפרה על לאורי הזה, שימשיך לעשות סרטים בדיוק כמו שהוא רוצה.
חולית – אם וילנב מקיים את ההבטחה של חצי הסרט הזה, חולית יהיה סרט המד"ב הכי טוב של שני העשורים האחרונים. בינתיים הוא מקבל מקום בחמישייה בשנה קולנועית סבירה.
עוד סיבוב – בסוף התעצלתי לחפור עליו בדף הסרט או בביקורת, אבל גם ממרחק של שנה, Druk נשאר סרט מצוין ומיקלסן ממשיך להיות בשיאו כשהוא מוביל סרטים מקומיים.
CODA – מי היה מנחש שתוך שנה צלילי המטאל כבר לא יהיה הסרט הכי טוב שראיתי על חירשות.
הופעות:
אנתוני הופקינס ב"האב" – אמין מדי.
ג'ודי קומר ב"הדו הקרב האחרון" – הסרט עצמו תסכל אותי, מסיבות שאחרים ציינו בדף הביקורת עליו, ובגלל זה הוא לא ברשימת הסרטים. על אף זאת, כל שחקנית שמצליחה לתפוס את כלל תשומת הלב בצילומי תקריב פנים בזמן ששני אנשים מרביצים זה לזה למוות היא עילוי.
מאדס מיקלן ב"עוד סיבוב" – התלבטתי בינו לבין קייג' ב"חזירה", אבל סצינת הסיום וכו'.
לא הבנתי את הכותרת לגבי הורים
(ל"ת)
במעבר על הרשימה, שיחקתי עם עצמי האם סרט אקראי שאין לי מושג מהו לפני שמו הוא מונפש או לא.
וכן, ברור לי שהם מופיעים ברשימה כי הם הופצו כאן מסחרית, לאור קהל היעד הצעיר והצעיר בנפשו
ראיתי 71 מתוך הרשימה
שיפור גדול לעומת שנה שעברה, אותו מספר שראיתי מהרשימה ב-2019 וקצת פחות ממה שראיתי ב-2018.
מתוך ה-71 סימנתי "אהבתי" על 29 (כולל החמישייה): אגדת חורבן, אהבה ומפלצות, אחד בלב, אמאל'ה, אנקאנטו, בפנים, גודזילה נגד קונג, האלווין 2, ונום 2, זרים מושלמים, טנט, יהודה איש קריות והמשיח השחור, לא זמן למות, לוקה, לילה אחד במיאמי, לשחרר את גאי, מקום שקט 2, נשמה, ספיידרמן: אין דרך הביתה, עוד סיבוב, עוזרת אישית, פריקי, שאנג-צ'י ושומר טינה.
ארבעת הסרטים האהובים עלי מהרשימה:
אתמול בילה בסוהו – כמו שאמרתי בזמנו על 'בייבי דרייבר', גם הסרט הכי פחות מוצלח של אדגר רייט עדיין יותר טוב מרוב הסרטים שאני רואה בשנה. מותחן פסיכולוגי שעושה כמה בחירות תסריטאיות מפוקפקות, אבל מפצה עליהן עם האספקטים האחרים.
טיטאן – התאהבתי ב"נא" מצפייה ראשונה, ושמחתי לגלות שבניגוד לבמאי אימה אחרים, ג'וליה דקרנאו מצליחה לרתק גם בסרט השני שלה, שמתחיל בדרך אחת ביזארית ומסקרנת רק כדי לעשות פניה חדה לכיוון שונה ומוצלח לא פחות.
משפחת מיטשל ומלחמתה במכונות – בקלות סרט האנימציה של השנה. מצחיק, קצבי ויצירתי. כדאי מאוד שיהיה מועמד לאוסקר, שמעתם?
צעירה מבטיחה – הסרט הראשון שראיתי השנה, והתלבטתי הרבה בינו לבין סרט השנה שלי. פנטזיית נקמה שחורה ונהדרת, עם הופעה כובשת של קארי מוליגן.
+סרט השנה שלי, שיחשף בקרוב. Stay tuned.
שנה הרבה יותר מוצלחת מקודמתה, לפחות מבחינת הקולנוע!
אני ממש שמח להגיע למעמד הזה ולהצהיר שעמדתי בהבטחה שלי משנה שעברה, וראיתי הרבה יותר סרטים בקולנוע. אחרי ששנה שעברה יצא לי לראות פחות מ-10 (!) סרטים, השנה ראיתי 42! אולי לא הרבה לעומת אחרים פה, אבל זו בהחלט עלייה משמעותית מ2020 וגם מהשנה שלפניה, אז אני מרוצה וגאה בעצמי (הארנק שלי פחות מרוצה בוודאות).
מבחינת הסרטים שרציתי להשלים בסקר של שנה שעברה, 1917 ו"ג'וג'ו ראביט" היו יצירות מופת, ו"הולכי הזאבים" היה סרט נהדר. זהו, רק רציתי לציין את זה. כנראה ששלושתם היו נכנסים לחמישייה שלי אז…
באופן משעשע, טנט ופאלם ספרינגס חזרו גם בסקר הזה – ושניהם היו בחמישייה שלי שנה שעברה, אז זה מרגיש קצת לא הוגן להכליל אותם. נסגור שראיתי 40 סרטים השנה.
ועכשיו, לחמישייה:
5. "בו ברנהאם: בפנים" – איזה כיף שהוא נחשב סרט, ואני יכול להקדיש לו פסקה שלמה. כאילו שכבר לא דחפתי אותו מספיק במעגלי החברים, עכשיו אני יכול גם באינטרנט! כשצפיתי ביצירה הזו בסוף מאי, ידעתי כבר מהצפייה הראשונה שהיא הולכת לרדוף אותי לשארית השנה. וזה בהחלט מה שקרה.
הספקתי לצפות בספיישל עוד כמה פעמים מאז, ובכל פעם מחדש זה עובד עבורי. גם אם נניח בצד את השירים הקליטים והמשחק המדהים של ברנהאם, ממש אהבתי את הדיון שלו על יחסי הפרפורמר מול הקהל שלו, ואת האותנטיות שהורגשה מהמונולוגים. הכתיבה הייתה מושחזת ומדויקת, והיצירתיות בחוויה הוויזואלית שעוברת על הצופה מרשימה גם בצפיות חוזרות.
אין לי מושג איך הוא הצליח להפיק דבר כזה במהלך הקורונה, באמת שלא. תמיד חיבבתי אותו כקומיקאי, אבל הוא היה מפוספס עד עכשיו. זאת כבר רמה אחרת, ואני הולך לעקוב אחריו באדיקות. הוא הוכיח שהוא מהיוצרים המוכשרים שפועלים היום.
4. "טיק טיק בום" – ומיוצר אחד שאני אוהב, ליוצר אחר שאני אוהב. זה לא סוד שיש לי חיבה גדולה ללין מנואל מירנדה – בעיקר בהתחשב בכך שבחרתי את "האמילטון" לסרט השנה שלי ב2020 – אבל לא באמת ציפיתי שהסרט הראשון שלו בכס הבמאי יהיה כל כך מוצלח עבורי. אבל איכשהו, הוא התעלה על הציפיות. רואים שיש לו תשוקה אמיתית בסרט הזה לעבודה של ג'ונתן לארסון, והאהבה הזאת עוברת גם לצופה.
אבל לא בזכות מירנדה הסרט הוא הצלחה כזאת כבירה, אלא בזכות אנדרו גארפילד. המשחק שלו סוחף את הסרט לגבהים חדשים. מי ידע שהוא יכול לשיר כזה טוב? (לפי הריאיונות שלו, אפילו הוא לא ידע). הוא הוציא מעצמו, וממני, רגשות שלא ידעתי שהיו שם. הניואנסים הקטנים, המחוות הגדולות, הוא ממש חי את הדמות, וזה עבד עליי לחלוטין. כיף היה לגלות על לארסון דרך סרט כל כך מקסים.
3. "האביר הירוק" – זה מצחיק, בדרך כלל אני נוהג להגיד שאמור להופיע ברשימה איזה סרט פיקסאר או מארוול, משהו מיינסטרימי שאני אתלהב ממנו. אבל הפעם זה דווקא נמצא גבוה יותר ברשימה. במקום זאת, התגנב לתוכה סרט שבחיים לא הייתי מצפה שיופיע כאן, אבל בדיעבד זה כל כך הגיוני שכן.
את העבודה של לאורי גיליתי בסרט "סיפור רוחות", והסרט ההוא הפנט אותי. ציפיתי בכיליון עיניים לדבר הבא שיצא תחת ידו, והעובדה שזה סרט פנטזיה רק הגדילה את הציפייה שלי. והסרט לא אכזב; מדובר בקולנוע מופתי, איטי אבל עמוס ביופי וכוונה.
האווירה שהוא מצליח ליצור, הנופים שהוא בוחר, זה בהחלט היה מסע מפעים. אני יודע שיהיו הרבה שלא התחברו לסרט ולדרך שבה הוא מעביר את הסיפור שלו, אבל מאוד אהבתי את זה. היה בי געגוע עמוק לסרט פנטזיה שבונה את העולם שלו באיפוק ומסתורין כאלה. מצפה לדבר הבא שהוא יעשה.
2. "חולית" – ומהצד השני, זה סרט שהיה לי ברור לחלוטין שיופיע במקום גבוה ברשימה. אני עוקב אחר העבודה של וילנב בהתלהבות מאז "המפגש" ב2016, ועבורי כל מה שהוא נגע בו נהיה זהב. אפשר אז לדמיין את ההתרגשות שלי כשהוא הכריז שינסה לעבד למסך הגדול את אחד מספרי המד"ב האהובים עליי. ולא רק שהוא לא אכזב, הוא התעלה על הציפיות שלי עשרות מונים. בחיים לא הייתי מעז להאמין שאפשר להעביר את העולם הזה לקולנוע בצורה כל כך גרנדיוזית, אפית ואמינה למקור.
כמו כל אדפטציה, יש לה את הבעיות הנרטיביות שלה, אבל מבחינה אסתטית ורעיונית, זה כל מה שדמיינתי כשהייתי נער צעיר, שבוי בדמיונות מופרעים בעודי קורא. אני כל כך מאושר שהסרט הזה יצא כל מה שקיוויתי שיהיה, ואני לא יכול לחכות כבר לראות את החלק השני של הסאגה הזאת.
אין ספק שמבחינתי וילנב הוא מיוצרי הקולנוע הטובים ביותר אי פעם, ואחד הבמאים האהובים עליי אישית.
1. "ספיידרמן: אין דרך הביתה" – אני יודע, אני יודע. שוב שמתי סרט מארוול במקום הראשון. אני כמעט מרגיש צורך להתנצל, אבל אני לא אעשה את זה. הסרט הזה היה חוויה שאני לא יודע אפילו איך להתחיל לתאר. אין ספק שזה לא משהו שציפיתי שיקרה עבורי שוב כל כך מהר אחרי "אנדגיים", אבל הם ידעו לפגוע אצלי בנקודה הרגישה, גיבור העל האהוב עליי. להרגיש תחושת תגמול כזו על עשור ויותר של אדיקות קולנועית, על כל הצפיות החוזרות בכל הסרטים, זה פשוט הרגיש… כל כך טוב.
וכל המעורבים בסרט עשו את המיטב, בין אם אלה הכותבים שהצליחו ללהטט בין כל האלמנטים האלה בכזו מיומנות, או השחקנים שהוציאו מעצמם את המיץ כדי לתת את ההופעות הגדולות של הקריירות שלהם (אני מסתכל עליך, הנבל הראשי. וגם הולנד היה מצוין).
אז לא, אני לא אצטער על הבחירה הזו. אני יודע שהסרט לא מושלם – ובהחלט קופצים הרבה פגמים כשהולכים לקולנוע שלוש פעמים בהפרש של שבועיים – אבל הגבהים האלה, בלתי אפשרי להסביר כמה הם משמעותיים עבורי. זה לחלוטין, ללא שום ספק, היה סרט השנה שלי. גם אם היו טובים ממנו, לא היה אף אחד כמוהו.
היה מאוד מאוד קשה להרכיב חמישייה הפעם, כי היו כל כך הרבה סרטים טובים השנה. אני לחלוטין לא מבין את מי שחושב שזו הייתה שנה חלשה בקולנוע, כשאפילו על העשירייה שלי אני בקושי סגור כמו שצריך. גם השנה, החמישייה מעידה על הצדדים השונים של האישיות שלי, סרטי פרנצ'ייז גדולים שחיים לצד יצירות אמנות קטנות יותר, אבל מרשימות באותה המידה. הקולנוע באמת הציע הכל מהכל השנה. אבל אלו לא הסרטים היחידים שאהבתי השנה, ויש הרבה מהם שחשוב לי לציין –
"הכרוניקה הצרפתית" היה סרט ווס אנדרסון האהוב עליי מהאחרונים שעשה בקלות. סרט שמאדיר את היכולות המופלאות של הבמאי הזה ליצור קומפוזיציות יפהפיות ולהוציא את המיטב מקאסט האנסמבל המטורף שהוא מביא. לא ציפיתי לסרט כזה (לא ראיתי כלום מהטריילרים) אז זו הייתה הפתעה נעימה, ואהבתי את כל העלילות השונות שקיבלנו (האהובה עליי? עם הצייר המופרע. אני לומד אמנות כרגע, והרגשתי לרגע כאילו הכל השתלם). אני מקווה שהוא ימשיך ליצור קולנוע כזה לעוד הרבה שנים, כי תמיד יש לסרטים האלה פינה חמה בלב שלי.
"דימון סלייר – מוגן טריין" היה סרט האנימה הראשון שראיתי בקולנוע מזה…. הרבה הרבה זמן. אני עדיין קצת בהלם שבכלל התחילו להגיע סרטי אנימה לקולנוע בישראל, זה מרגיש לא אמיתי. אבל הוא היה כל מה שרציתי ואז יותר – אנימציה מושקעת ומרהיבה ביופייה, קרבות מלהיבים ואפילו היווה המשך עלילתי לסדרה שאהבתי.
גם את הסרט השלישי של "אקדמיית הגיבורים שלי" חיבבתי מאוד, אבל הוא הוכיח לי שוב שהקהל בישראל לא ממש ראוי לסרטים האלה. או שאולי אני צריך לחפש הקרנות בשעות הזויות כדי להימנע מכל הילדים הקולניים…
"משפחת מיטשל ומלחמתה במכונות", "לוקה", "אנקאנטו", "בל". היו הרבה סרטי אנימציה ממש נהדרים בקולנוע השנה. אפילו ב"ראיה והדרקון האחרון" מצאתי מה לאהוב, גם אם הוא לא ברמה של האחרים. אבל אם הייתם אומרים לי שסרט האנימציה האהוב עליי השנה יהיה תוצרת הארץ, ספק אם הייתי מאמין לכם. וזה בדיוק מה שקרה.
"אגדת חורבן" הוא סרט האנימציה הכי טוב שראיתי השנה, ללא ספק. מעבר להיותו הישג אמנותי גדול, הוא באמת העביר סיפור משמעותי, טראגי ועמוק. אני אוהב את ההשוואה ל'משחקי הכס', אבל הוא גם הצליח להסתיים כמו שצריך, ולהעביר סיפור מהודק וכואב. סרט גדול מהחיים, שמדהים שיצא מארצנו הקטנה. אמן שזאת רק ההתחלה.
"לילה אחרון בסוהו". אדגר רייט. לוקח ז'אנר שבחיים לא עבד בו, ומוציא סרט מוצלח. איך, איך הוא עושה את זה? סאונדטראק מדהים, משחק מעולה, עלילה כיפית עם תפניות ובחירות חכמות, בימוי מוצלח ויצירתי. איך, איך הוא עושה את זה. אני מודה שהיו לי חששות כששמעתי שהוא יעשה סרט אימה, אבל זה היה יותר סרט מתח מאימה. ואם הוא יחליט ליצור סרט אימה אמיתי, וילמד מהטעויות המעטות שהוא נפל בהן בסרט הזה, יש הרבה למה לצפות.
היו גם כמה סרטי דרמה מוצלחים שהסוו את עצמם כסרטי אקשן, כמו "לא זמן למות" שנפרד מג'יימס בונד בצורה מרגשת ומכבדת; "הדו קרב האחרון" שהוכיח עד כמה מוכשרת ג'ודי קומר, ועד כמה יש מחסור בסרטי ימי ביניים קלאסיים ואיכותיים; ו"אף אחד" שרצה שתחשבו שהוא סרט מכות 'ג'ון וויק' שכזה, אבל בעצם היה סיפור די עצוב סך הכל, ובכל זאת המכות באמת היו אש.
גם נטפליקס הפגיזו השנה, עם "אל תסתכלו למעלה" שהיה סאטירה נושכת ומבדרת, כמעט אמיתית מדי; "נקמה מרה" שהחזיר בבעיטה את ז'אנר המערב הפרוע עם קאסט אנסמבל מוכשר וסאונדטראק כיפי וקצבי; אפילו מ"ג'אנגל קרוז" נהניתי קצת, אבל אני מרגיש שזה יותר היה צפייה אירונית שכזו. יש לי חיבה ל'דה רוק', משום מה.
גם סרטי הקומיקס היו כיפיים, והיה מגוון גדול. בין אם זה "יחידת המתאבדים" של ג'יימס גאן הכשרוני, שהציל את המוניטין העגום של הסרט הראשון, או "שאנג צ'י" שנתן זריקת אנרגיה של ווקסיה ליקום מארוול והתעלה על הציפיות ממנו.
היה גם את "לשחרר את גיא" שהרגיש כמו סרט קומיקס בכל אספקט חוץ מהז'אנר, והיה צבעוני ומבדר בלי להתיימר להיות מעבר לזה. השטיק של ראיין ריינולדס עוד לא נמאס עבורי, והזכרתי כבר שג'ודי קומר נהדרת?
ואפילו "ליגת הצדק של זאק סניידר" שיפר על המקור, וגם אם זה לא כזה הישג, הופתעתי מהדברים החיוביים שמצאתי בזה-לא-ממש-סרט-זה-מיני-סדרה הזה, ואני שמח שבאתי בראש פתוח לצפייה הזאת, מייגעת ככל שהייתה.
קצרה היריעה מלהכיל את שאר הסרטים שנהניתי מהם השנה. מחזות זמר כמו "שכונה על הגובה" ו"אנט", סרטי קאיג'ו כמו "גודזילה נגד קונג" או החייאות פרנצ'ייזים כמו "מכסחי השדים: החיים שאחרי".
היו כל כך הרבה סרטים מעניינים השנה, ופשוט היה כיף ללכת לקולנוע כל שבוע ולקבל משהו חדש, בעיקר במהלך התקופה הקשה שהיא שנה ב' של סטודנט. הקולנוע היה מרווח נשימה עבורי, ואני לא יכול להודות עליו מספיק.
כן היו כמה אכזבות, כמו "האלמנה השחורה" או "קרואלה", ובעיקר "אטרנלז". לא כל הסרטים היו מדהימים. אבל גם כשנהניתי מהסרט עצמו פחות, החוויה של הליכה לקולנוע נשארה מספקת. התגעגעתי לתחביב הזה כל כך.
ונסיים עם הופעות השנה, בחירות משעממות ככל שיהיו:
אנדרו גארפילד, "טיק טיק בום"
טום הולנד, "ספיידרמן: השיבה הביתה"
ובו ברנהאם, "בו ברנהאם: בפנים" (הוא בכלל לא שחקן אני לא מבין איך הוא עשה את זה)
היו בחירות נוספות ששקלתי, כמו אנתוני הופקינס ב"האב", ג'ודי קומר ב"הדו קרב האחרון" או רבקה פרגוסון ב"חולית". לעזאזל, רוב הקאסט ב"הכרוניקה הצרפתית" יהיה בחירה הגונה. אבל החלטתי ללכת עם הלב, ולבחור את ההופעות שבאמת הזיזו בי משהו במהלך השנה הזאת. כל אחת מההופעות האלה גרמה לי לייבב.
וככה הסתיימה לה עוד שנה. אני כאמור ממש מרוצה מההתמדה שלי לתחביב השנה, ומההספק הגדול שיצא לי. למרות שזו לא הייתה שנה קלה, היה כיף לחזור שוב ושוב לקולנוע, וגם לאתר. היה לי ממש כיף להגיב את דעותיי בביקורות המתגלגלות (שרק ירבו!) לסדרות השונות של מארוול או את רשמיי מהסרטים באתגר הקיץ המהנה. הייתה שנה ממש מוצלחת בעין הדג, מבחינת הפרויקטים והכתבות, ואני רוצה להודות לכל הכותבים על המסירות. אני מקווה שנוכל להמשיך ליהנות מבתי הקולנוע בצורה הזאת גם בשנה הבאה!
תגובה נהדרת, ממש נהניתי לקרוא
רק לא הבנתי עם ראית 42 מסרטי השנה סה"כ או שראית 42 סרטים ספיציפית בקולנוע (ואז זה די מטורף יחסית לזה שעד אמצע השנה לא היה קולנוע).
תודה!
מתוך כל הסרטים שיצאו השנה, 32 מהם ראיתי בקולנוע. בנוסף לדברים שראיתי שוב ("חולית" פעמיים, "לוקה" פעמיים, "ספיידרמן אין דרך הביתה" שלוש פעמים ו"שר הטבעות" באיימקס), הייתי בקולנוע 37 פעמים. מכובד.
אחת הסיבות שזה יצא ככה היא שמרגע שיכולתי (אמצע יוני בערך) הלכתי לראות סרט כל שבוע ביום קבוע. זה היה ממש, ממש כיף.
ועוזר גם לעבוד בסינמטק ולהיכנס לראות דברים ספונטנית ובחינם!
יותר ממכובד, הייתי אומר
אני גם הולך לקולנוע פעם-פעמיים כל שבוע רק שהתחלתי עם המנהג הזה בשלב מאוחר יחסית (חודשיים-שלושה) כך שיצא שראיתי 27 סרטים בקולנוע השנה, 19 מתוכם בשלושת החודשים האחרונים. הכי הרבה שהיה לי בשנה אחת. מקווה להמשיך עם זה גם לשנה הקרובה.
אה, וחוץ מההתלהבות מ-'ספיידרמן' הבחירות שלנו מאוד דומות (גם בחמישייה וגם בהופעות) ובכללי מסכים עם מה שאמרת על כל סרט, פחות או יותר (אבל גם אם לא עדיין הייתי נהנה לקרוא את התגובה שלך. סיכמת את השנה יפה).
שנה מעולה לקולנוע לדעתי
לפי הletterbox ראיתי 54 סרטים שיצאו השנה. רובם היו די טובים.
1.ליקריץ פיצה – אחרי ההקרנה רצתי בדילוגים את כל הדרך הביתה. הסרט הזה עשה לי את היום אם לא את השנה.
כל מה שאני אוהב בקולנוע
2. חופש מוחלט – גרם לי לסערת רגשות ואני עדיין מעכל את הסיום
3.האדם הגרוע בעולם – אני מעריץ גדול של יוהכים טרייר וזה הסרט הטוב ביותר שלו.
4.האביר הירוק – אין לי דרך אחרת לתאר את חווית הצפייה שלי מאשר התעלות ויריאה ממה שנראה על המסך.
5.יד האלוהים – מיד אחרי ההקרנה קניתי כרטיס טיסה לנאפולי. אוי כמה שהסרט הזה יפה.
וואו חמישייה מעולה
דרך אגב נאפולי אכן יפה אבל ממליץ לא להשתקע בה יותר מדי זמן ולהמשיך הלאה לאמאלפי
וואו "האדם הגרוע בעולם"
תודה על ההמלצה, ממש מצטער שפספסתי אותו בקולנוע.
דרמה מעולה ממש ואחד הסרטים שהכי הצליחו להיכנס לי מתחת לעור השנה. מומלץ מאוד.
מקווה שהשאר של יוהכים טרייר באותה רמה, לגמרי במאי שרוצה לראות ממנו עוד עכשיו.
הוא לא ממש היה בקולנוע
היה בפסטיבל פה, אבל זהו.
היו מספר לא מבוטל של הקרנות של הסרט האדם הגרוע בעולם
הסרט הוקרן בפסטיבל ירושלים ואז בחיפה ואחר כך בפסטיבל הסרטים הנורדי בסינמטקים ברחבי הארץ.
סהכ נראה לי היו לסרט יותר הקרנות במספר יותר גדול של מסכים ממה שקיבלו מספר סרטים שהקורנו בבתי קולנוע מסחריים.
ואני די בטוח שלא
הקרנות בפסטיבלים זה מה, 6? גג? פלוס הנורדי זה עוד 4? 5? זה יוצא בערך 11. כל סרט שיוצא בהפצה רחבה הקרין יותר מ-11 פעמים – אפילו ההודים שמקרינים רק בסינמה סיטי באר שבע ונתניה.
היי ליקריץ פיצה חסר בסקר
זה יצא ב30.12.21 בארץ- אני חושב שזה נחשב בתור סרט מ2021
סרטים שיצאו בסופ"ש האחרון של השנה
ייכנסו לסקר של שנה הבאה.
מבאס אבל מובן
(ל"ת)
איפה ״טרולים מסביב לעולם״?
פתאום אני שם לב שזה לא ברשימה.
דווקא רציתי להצביע לזה, זה סרט מאוד נחמד.
אמנם בעולם הוא יצא ב-2020, אבל פה בארץ הוא יצא רק ב-2021, אז אני לא רואה שום סיבה להשמיט אותו מהסקר.
הרי את הסרט השני של דרימוורקס מ-2020, הקרודים 2 (שהוא זוועה של סרט שמבחינתי נחשב לסרט הגרוע של השנה), כן הכנסתם, אז למה לא את טרולים 2?
טעות. נכנס.
(ל"ת)
וגם "זמן"
שבאותה טעות שחשבתי שהוא בפנים והוא לא עכשיו נכנס.
האם אפשר להכניס את רד רוקט של שון בייקר לרשימה?
(ל"ת)
לא
אבל תמיד יש את שנה הבאה.
כמו כן, נראה לי מחובתי להגיד
שיש סרט בשם "סול" בטופס שהוא אינו "נשמה". אז כלומר, יכול להיות שיש לו קהל מצומצם שבאמת אהב את הסרט על זמרת הטנגו – אבל אם רציתם להצביע לסרט של פיקסאר, אז צריך להצביע ל"נשמה", ולא ל"סול".
אחלה סקר שכל שנה כיף למלא! יש כמה סרטים שחסרו לי אבל הם לא ממש הוקרנו פה באופן סדיר אז זה מובן. בכל זאת אם תחשבו שראוי להוסיף הם:
בל
איפה אנה פרנק
פסגת האלים
בל ואיפה אנה פרנק לא באמת הוקרנו
ויש סיכוי סביר שיוקרנו או לפחות שיקבלו יותר הצבעות ברגע שייצאו באמצעים כלשהם איפשהו. "פסגת האלים" היה דווקא יכול להיכנס, אבל לא הייתה דחיפה מספיק גדולה של אנשים להכניס אותו אז הוא נפל בין הכיסאות.
2021 במספרים
אז בסקר של עין הדג ראיתי 56 סרטים, לדעתי אחד המספרים הנמוכים שלי מאז שאני באתר, ובטוח בשנים האחרונות (לפי לטרבוקס אבל ראיתי 117 סרטים שיצאו ב2011, מתוכם 36 קצרים).
המאזון השנה מאוד מאוזן:
12 סרטים שלא אהבתי
16 סרטים ככה ככה
ו-28 סרטים שאהבתי
את החמישיה שלי היה מאוד קל להרכיב, כי לא היו המון בחירות, אלו באמת הסרטים שהכי אהבתי השנה:
האב
טיק טיק… בום!
מינארי
משפחת מיטשל ומלחמתה במכונות
פאלם ספרינגס
ובאופן שלא מפתיע אף אחד שמכיר אותי, סרט השנה שלי הוא טיק טיק … בום!
כתבתי עליו פה וגם בתת תרבות, ואני מניחה שאזכיר אותו עוד לא מעט בהמשך.
מחוץ לסקר עין הדג, ראיתי השנה 267 סרטים, את רובם המוחץ ראיתי בסופ"שים, הסרט שראיתי הכי הרבה פעמים (3) זה סרט שבכלל לא כזה אהבתי, IN THE HIGHETS ואחרי אנגלית ראיתי הכי הרבה סרטים בספרדית וצרפתית.
השחקן שכיכב אצלי בצפיות הוא ג'ים קאמינג, כי כמובן בזכות המבצע האחרון עשיתי מרתון פו הדב
וזהו, הופעות השנה בתגובה נפרדת כי ספוילרים (?)
Spontaneous
לצערי פספסתי את הכתבה של הסרטים שצריכים להיות כלולים למרות שלא הוקרנו בארץ, הייתי שמח אם היה משתתף בסקר (למרות שבתכלס הוא לא בחמישייה שלי).
רגעי השנה ממש עוד רגע (טוב, שבוע הבא)
וכן, לחלוטין רגע שמגיע לו אזכור
ראיתי 45 סרטים מהרשימה
לא אהבתי
45.אל תסתכלו למעלה
44.זמן
43.אף אחד
42.אישה צעירה ומבטיחה
ככה ככה
41.שומר טינה
40.נשמה
39.טיק טיק… בום!
38.טיטאן
37.עוד סיבוב
36.מינארי
35.ארוויג והמכשפה
34.בית גוצ'י
אהבתי
33.אמאל'ה
32.משפחה מנצחת
31.חדשות העולם הגדול
30.משפחת מיטשל ומלחמתה במכונות
29.אהבה ומפלצות
28.אנט
27.העד הבלתי נראה
26.הטיגריס הלבן
25.היום שאחרי
24.תמונת נצחון
23.לילה אחד במיאמי
22.שכונה על הגובה
21.פריקי
20.ספיידרמן: אין דרך הביתה
19.לשחרר את גאי
18.האב
17.כוחו של הכלב
16.אחד בלב
15.האביר הירוק
14.יהודה איש קריות והמשיח השחור
13.זולה
12.חולית
סרטים ששקלתי להכניס לטופ 5
11.הכרוניקה הצרפתית
10.סיפור חיי
9.ויקטורי
8.מפת הדברים הקטנים והמושלמים
7.פאלם ספרינגס
6.ארץ הנוודים
טופ 5
5.טנט
4.אגדת חורבן
3.CODA
2.תשעה ימים
1.אוונגליון
סרט השנה מבין מה שלא נכנס לסקר
Red Post on Escher Street
הסרטים שאני הכי רוצה להשלים מבין מה שנכנס לסקר
הדו קרב האחרון
יד האלוהים
פיג
מטריקס: התחייה
הופעות השנה
9.טיילור פייג', קולמן דומינגו וריילי קיאו-זולה
8.זאזי ביטס-תשעה ימים
7.ווינסטון דיוק-תשעה ימים
6.בנדיקט וונג-תשעה ימים
4.ז'ולייט בינוש וקתרין דנב-סיפור חיי
3.אמיליה ג'ונס-CODA
2.לאקית' סטנפילד-יהודה איש קריות המשיח השחור
1.פרנסס מקדורמנד-ארץ הנוודים
הימורים לסקר סרט השנה
נכנסים לסקר סרט השנה
1.ספיידרמן: אין דרך הביתה
2.אגדת חורבן
3.משפחות מיטשל ומלחמתה במכונות
4.נשמה
5.חולית
6.פאלם ספרינגס
7.לא זמן למות
8.טנט
9.שאנג צ'י
10.CODA
11-30
11.אתמול בלילה בסוהו
12.הכרוניקה הצרפתית
13.לשחרר את גאי
14.האב
15.לוקה
16.האלמנה השחורה
17.טיק טיק… בום!
18.בו ברנהאם: בפנים
19.אנקאנטו
20.אהבה ומפלצות
21.עוד סיבוב
22.תשעה ימים
23.אחד בלב
24.יהודה איש קריות והמשיח השחור
25.מינארי
26.מפת הדברים הקטנים והמושלמים
27.בארב וסטאר עושות את ויסטה דל מאר
28.חדשות העולם הגדול
29.כוחו של הכלב
30.זולה
אם אתה צודק אני מאוד יופתע
1. שאנג צי? האתר לא נראה שאהב אותו בכלל
2. נשמה? האתר חלוק עליו, אם יהיה פיקסאר השנה נראה יותר לכיוון לוקה
3.שני סרטי אנימציה? נראה לי לא סביר זו רק דעה כמובן אבל זה יהיה או לוקה או מיטשל או כלום
4.טוב תאמת יש עוד הרבה ה10 שלך ממש לא מרגישה לי שהאתר הולך לכיוון שלה
5. כמובן שזו רק דעתי והרגשתי ונראה את האמת ממש בקרוב
אז ככה
1.שאנג צ'י הוא לחלוטין הימור פחדני שלי בגלל שאני לא רואה אף סרט שגם היה מספיק גדול וגם היה לו מספיק קונצנזוס חיובי באתר
2.נראה לי שחוסר החיבה לנשמה נראה לך יותר גדול ממה שהוא בגלל הראנט של יהונתן מלפני כמה ימים.
3.באתר אוהבים מאוד אנימציה וכבר פעמיים נכנסו 3 סרטי אנימציה לטופ 10(2017,2008)
4.מסקרנות,איך אתה חושב שהטופ 10 ייראה?
לגבי 3 לפני הכל, אתה בעצמך אומר שזה נדיר אם כי קרה
אני עדיין אלך איתך שיהין שני סרטי אנמיציה למרות שקשה לי להאמין , אבל רק בגלל שאנחנו עדיין בקרונה ולא היו מספיק סרטים.
אממ אני לא אהמר על 10 כי אני ממש גרוע בזה
מה שאני חושב שאתה צודק:
ספיידרמן מיטשל קודה ואולי חורבן ופאלם ספרינגס (המצוין)
אולי יכנס גם טיק טיק
אבל באמת שאני גרוע בזה
התכוונת 2018, לא 2017
(ל"ת)
אני חושב שהוא כתב שנדיר אבל קיים למצוא שלושה סרטי אנימציה
כדי להדגיש ששני סרטי אנימציה זה כבר בהחלט הגיוני.
כי מלבד אותם שנתיים שהוזכרו בהם היו שלושה סרטי אנימציה (2008,2018) פלוס 2010 שגם בה היו שלושה סרטי אנימציה, היו גם 7 שנים נוספות בהם היו 2 סרטי אנימציה (2002 – 2005, 2007, 2015 – שאז גם בנוסף על כך הזוכה היה סרט אנימציה, ו-2016).
כך שזה ממש לא בלתי הגיוני שיהיו 2 סרטי אנימציה (הימור שלי: לוקה ומשפחת מיטשל).
כן גם אני בסוף סוג של קיבלתי את זה למרות הסייג
ואני חושב שאתה צודק שאלו יהיו הם
אגב חולית? וואלה יש מצב, לא שלי אבל נראה לי הגיוני(למרות שבוא נולאן זה לא)
לא התכוונתי ממש להשוות את חולית לנולאן
כי באמת אין קשר.
פשוט מתוך ההסתכלות על תוצאות העבר הכוללות את השליטה של נולאן, אני מבין שמצביעי עין הדג לא מחפשים את הסרט האומנותי של השנה או את ״סרט הקיץ״ הבלוקבאסטרי של השנה, אלא את מה שמחבר בין שניהם.
מצביעי עין הדג רוצים משהו שיהיה בוגר ואומנותי מחד, אבל גם יהיה סרט אקשן מדע בידיוני / פנטזיה עם אפקטים גרנדיוזיים מאידך.
והשנה הסרט שנראה לי שעונה על ההגדרה הזאת הוא חולית.
כן כן כמובן זה סתם אנקודטה שאמרתי אני יודע שלא באמת התכוונת חזה
(ל"ת)
לזה
(ל"ת)
אם סקר ההופעות הוא אינדיקציה
אז ספיידרמן יקח גם את סרט השנה.
זה בהחלט מגדיל לספיידרמן את הסיכוי
אבל עדיין לא בלתי אפשרי שחולית יזכה.
היו פעמיים שהזוכה של סרט השנה לא הגיע בכלל לעשירייה בהופעת השנה.
פעם אחת ב-2015 עם הקול בראש ופעם שנייה ב-2017 עם דנקרק (ואגב, באותה שנה, בדיוק כמו השנה, לוגאן הכניס 2 הופעות לעשירייה של הופעת השנה ובכל זאת דווקא דנקרק שלא הכניס אף הופעה זכה).
ניתן להוסיף גם את סקר העשור של 2010-2019 שם התחלה זכה בלי להכניס אף הופעה.
כך שזה אמנם נדיר, אבל אפשרי.
אחרי הכל, הדיבור סביב חולית לא ממש עסק (או יותר נכון: לא עסק בכלל) בהופעות מדהימות מהסרט.
בדומה לדנקרק, זה סרט שאנשים השתפכו מהחוויה הקולנועית שלו ולא מהמשחק של השחקנים.
אני חושב שלספיידרמן סיכויים גבוהים לזכות אבל ממש לא וודאי
אם נניח רגע שהשיטה שלנו הייתה לבחור 3 סרטים מתוך הטופ 10(כמו שנעשה במקרים מסוימים באתר) אז הייתי אומר בסבירות גבוהה מאוד שהוא היה מנצח, ברמת 95% ומעלה. למה? כי אני חושב שרוב מובהק של אנשי האתר יכנייסו אותו לטופ 3 שלהם, ברמת 90% מאנשי האתר , אבל (ופה אני הולך לשיטה שלנו) אם שואלים האם הוא הכי אהוב ?פתאום לא ממש, בגלל שהוא סרט גדול אין ספק , אבל הוא לא היה כזה טוב, הוא היה כיפי ומגניב וכו וכו אבל הכי אהוב? אני חושב שפחות . לי איישית פיקסאר אהובים יותר זה.
ועדיין אם הוא ינצח אני לא אהיה בשוק, אבל אני חושב שהוא ישיג אותו בכל מקרה אחרי קרב וזה לא יהיה חד צדדי.
זה מה שהתכוונתי
אבל שכחתי שגם אגדת חורבן הוא סרט אנימציה ככה שאני כן מהמר על שלושה
אני אוותר על להמר על העשירייה
ואדלג במקום זה ישר להימור על הסרט הזוכה.
ולדעתי זה יהיה חולית.
ספיידרמן יתן לו פייט לא קטן ויכול להיות שזה יהיה מאוד צמוד, אבל בסוף חולית ינצח.
אם בוחנים את ההיסטוריה של סקרי השנה בעין הדג, במיוחד את ההעדפה הברורה לסרטי נולאן (שהם גם ארטיסטיים וגם לקהל הרחב), המסקנה המתבקשת היא שהשנה זה יהיה חולית (וכן, אני יודע שגם נולאן עצמו מתחרה השנה, אבל לא נראה לי שיש לו איזשהו סיכוי. אני אופתע אם טנט יכנס בכלל לעשירייה).
ומה בהופעות, נו?
(ל"ת)
MONSTER HUNTER wasn't from 2021?
(ל"ת)
אני מוכרח לומר שהיית קרוב יותר ממה שחשבתי אז חן חן לך
(ל"ת)