אם אתם כבר יודעים מה קורה פה, אתם יכולים להתקדם ישר לטופס ההצבעה. אם אתם חדשים פה או צריכים תזכורת – המשיכו לקרוא.
בטופס תמצאו רשימה לא כזאת ארוכה של סרטים: 120 הסרטים שבסקר הם כל הסרטים שהופצו מסחרית בבתי הקולנוע בארץ השנה (עד מרץ), ועוד מבחר סרטים שלא הוקרנו מסחרית בארץ אלא נצפו באמצעים אחרים (נטפליקס, פסטיבלים ועוד) וקיבלו המלצות בכתבת "מה היו הסרטים הכי טובים שלא הוקרנו בארץ השנה?".
את הסרטים בטופס אתם מדרגים באופן הבא: האם אהבתם אותם, לא אהבתם אותם, או שהיה ככה-ככה. בנוסף, מבין כולם אתם יכולים לבחור עד חמישה סרטים שאותם הייתם מגדירים כסרטי השנה שלכם. אין שום חובה לדרג כל סרט וסרט ברשימה. אם אתם רוצים לתת ציון לכל סרט שראיתם – סבבה; אם אתם רוצים לציין רק את הסרטים האהובים עליכם ביותר ולהתעלם מכל היתר – גם סבבה.
בנוסף, בקצה הטופס מחכה לכם האפשרות לבחור את "הופעות השנה" שלכם: השחקניות, השחקנים, החיות או יצורי ה-CGI שעשו את העבודה הכי טובה, מבחינתכם, בסרט מסוים כלשהו. שימו לב שאתם מצביעים לא לשחקן, אלא להופעתו של שחקן בסרט מסוים אחד. אם אותה שחקנית הרשימה אתכם בשני סרטים שונים, אתם יכולים בהחלט להצביע לשתי ההופעות – אבל תצטרכו לציין אותן כשתי בחירות נפרדות.
אם אתם משתמשים רשומים באתר, אתם יכולים לחזור לסקר שוב ושוב, לשנות, להוסיף, להחסיר או להחליף דירוגים. הסקר ייסגר ביום שישי (8.1) בבוקר, ואם הכל ילך כמתוכנן, באותו היום יתפרסם סקר הגמר: עשרת הסרטים שקיבלו את הציונים הטובים ביותר במוקדמות יעמדו לבחירתכם. שבוע אחר כך – עשר ההופעות הנבחרות בגמר "הופעת השנה" של 2020 (או שאולי ההיפך. נראה).
את ההיסטוריה של הסקרים השנתיים – כל הזוכים, ולינקים לכל סקרי הגמר מ-18 השנים האחרונות – אתם יכולים למצוא כאן.
הקישור הוא לטופס של שנה שעברה
(ל"ת)
תוקן
(ל"ת)
וגם הבעיה האחרת תוקנה
(ל"ת)
איפה 1917?
(ל"ת)
מה זאת אומרת, שם ותמיד היה שם
על מה אתה מדבר אנחנו לא שכחנו לשים את אחד הסרטים הכי מדוברים של השנה בגלל טעות במספר מה פתאום.
שנה נוראית. שמח שנגמרה
ראיתי 49 סרטים מהרשימה. בדרך כלל זה כלום אצלי (כן, אני עד כדי כך חסר חיים) אבל השנה זה מכובד.
למרבה הצער, השנה שמתי לב שהרבה סרטים סומנו אצלי כ'לא אהבתי' או כ'ככה ככה'. אבל מצד שני, היו גם סרטים שהזכירו לי למה אני עדיין אוהב לראות סרטים.
מרוב שזאת שנה נוראית מכול בחינה (כולל אישית) אין לי כוח לפרט על הסרטים, אז רק אגיד שהחמישייה שלי היא 'אני חושבת על לסיים דברים' (סרט השנה שלי), 'בוראט סרט המשך', 'ג'וג'ו ראביט', 'טנט' ו'מאנק', שהלימודי קולנוע שלי גרמו לי לאהוב אותו מאוד.
מקווה ש-2021 תהיה טובה הרבה יותר, עבורי ועבור הקולנוע.
השטן כל הזמן
האמת היא שדי מפריע לי שהוא לא נמצא פה, בוודאי בחמישיות שלי אם הוא היה.
אני כמעט משוכנע שאתה היחיד שבאמת אהב אותו
עבורי הוא היה שילוב קלישאות מקושקש, אבל תמיד אזכור לו לחיבה את המבטא המגוחך של רוברט פטינסון.
גם בלאדשוט היה גרוע
נכון הוא גרוע אבל עדיין הוא צריך להיות פה כי בכל זאת הוא מהסרטים הנצפים של השנה
א. אני בספק שהוא מהנצפים של השנה
ב. אנחנו לא מכניסים כל סרט שהיה בנטפליקס אוטומטית, אלא רק אם נראה שיש קהל רחב באתר שרוצה אותו. הציעו את "השטן כל הזמן", אנשים לא זרמו – לא נכנס.
שפל של כל הזמנים
ראיתי רק 16 סרטים מהרשימה הזו (!). מה שאולי לא כזה מפתיע בהתחשב בכך שבשנתיים האחרונות את רוב הסרטים שראיתי, ראיתי בקולנוע, והשנה האופציה הזו ירדה די מוקדם מהפרק.
ואכן, רק ארבעה מתוך ה-16 הם סרטים שראיתי בנטפליקס/אמזון. כל היתר סרטים שהספקתי לראות לפני שהקולנוע נסגר. יש לא מעט סרטים שתיאורטית תכננתי לראות, כמו מאנק או אני חושבת לגמור עם זה, וזמינים לי בנטפליקס, אבל אין שום דחיפות וזה פשוט לא קורה.
ממש מקווה שעם החיסונים השנה הקרובה תביא גם פתיחה מחודשת של בתי הקולנוע וגל של סרטים מסקרנים שיעוררו את חדוות הקולנוע שלי מתרדמת הקורונה.
מדהים כמה לא ראיתי
אין לי נטפליקס, ואת הזה שראיתי ממנו איבדתי(נפרדתי מחברה שלי תשתתפו בצערי), אז אני רואה רק בקולנוע , אז כן לא ממש הספקתי לראות עד כדי כך שאין לי חמישייה.
אז סרט השנה שלי הוא גוגו ראביט . אחלה סרט אבל לא ואו(בטוח שאי אפשר להוסיף את ממנטו?)
ראיתי 4 סרטים
פאקינג 4
אפילו לא מספיק לחמישייה
הפעם האחרונה שראיתי סרט מ2020 הייתה ב8 בפברואר
אלוהים אדירים
"ג'וג'ו ראביט"- מזל טוב, אתה סרט השנה שלי, הצלחת לנצח את "1917", "הג'נטלמנים" ו"הארלי קווין ומשהו"
ראיתי 18 (בינתיים)
החמישיה שלי:
1917
הג'נטלמנים
המילטון
משפט השבעה משיקגו
ג'וג'ו ראביט
הופעות השנה:
יו גרנט – הג'נטלמנים. בפברואר כשראיתי את הסרט הבנתי שזאת הופעת השנה שלי. רק שבתמימותי חשבתי שזה יהיה זמני ושאני אראה עוד הרבה יותר סרטים :(. אבל עדיין הופעה נהדרת.
אדם סנדלר – יהלום לא מלוטש. כמו שהסנדמן אמר בנאום הזכייה שלו בטקס פרסי הקולנוע העצמאי על השחקנים שהפסידו לו, "these guys are always gonne be remembered as the guys who lost to fucking Adam Sandler".
טליה ריידר – אף פעם לעיתים רחוקות לפעמים תמיד. היה ממש קשה לבחור בינה לבין סידני פלניגן. יכול להיות שמחר אני אשנה את דעתי. וגם מחרתיים.
ועוד הופעות שכמעט נכנסו:
סשה ברון כהן -בוראט 2/משפט השבעה משיקגו
ארצ'י ייטס – ג'וג'ו ראביט
דלרוי לינדו – הזהב של נורמן
וינס ווהן – פריקי
אליזבת' מוס – בלתי נראה
כריסטין מיליוטי – פאלם ספרינגס
ג'סי באקלי – אני חושבת לגמור עם זה
גארי אולדמן – מאנק
ויאללה נו, גם קווין גארנט ביהלום לא מלוטש, כי סוף סוף הופעה טובה של ספורטאי בסרט
רציתי לקטר על איזה סרט או שניים שלא ברשימה
אבל במחשבה שנייה, מה אכפת לי, כל עוד "הפרידה" שם.
הייתי אומרת שהוא הסרט הכי טוב שראיתי השנה, אבל זה אנדרסטייטמנט בשנה כזו שחונה. זה הסרט הכי טוב, הכי מצחיק והכי מרגש שראיתי מזה כמה וכמה שנים. לא מבינה אנשים שעדיין לא צפו בפלא הזה.
אני מאמינה שסרט השנה שלי הוא ג'וג'ו ראביט
רק פרט טכני, עדיין לא ראיתי אותו. הוא ברשימת טו דו שלי, זמין בערוצים שאני לא מנויה עליהם אבל לא צריכה להיות בעיה להוסיף להם מנוי- מוזר שבינואר עוד סימנתי איפה הוא עדיין מוקרן בקולנוע וזה לא קרה, ואז בתחילת הסגר התלבטתי ולא קרה, והנה הגיע סקר סופ"ש ועדיין לא קרה. בכל מקרה, אצביע לסקר רק אחרי שאוכל לסמן אותו כסרט השנה (או אולי להחליט שהוא ממש לא).
נראה כמה אני יעילה עכשיו.
איפה שירלי?
אליזבת מוס אמורה להיכנס פעמיים בהופעות השנה שלי…
טוב זה פשוט עצוב
בשנה רגילה אני על 25-30 סרטים.
השנה? 1.
1917, שהוא גם הסרט האחרון שראיתי בקולנוע. יש עוד הרבה סרטים שמופיעים אצלי ברשימת צפייה ואיכשהו לא הגעתי לאף אחד מהם כי זה תמיד משום מה קל יותר פשוט לשים עוד פרק בנטפליקס, אבל אולי דווקא התחרות הזו תעזור לי למקד ולתעדף את אלו שאני צריך להשלים.
ראיתי 37 מהרשימה
מתוכם חצי קיבלו "לא אהבתי" או "ככה-ככה". אז כן, גם מעבר לכך שלא היה קולנוע רוב השנה, חצי מהסרטים שיצאו בה לא הדהימו אותי.
אהבתי – "1917", "אף פעם לעתים רחוקות לפעמים תמיד", "ג'וג'ו ראביט", "האני בוי", "המילטון", "מרגלים לא רגילים", "משפט השביעיה משיקגו", "נשים קטנות", "סוניק", "עוזרת אישית", "פריקי", "קדימה" ו"רוצי".
החמישייה שלי – "בלתי נראה", "הפרידה", "מרגיש טוב, אחי", "צלילי המטאל" ו"ציפורי הטרף".
הופעות – ריז אחמד ב"צלילי המטאל" (אמן שנראה אותו באוסקר), לוקס הדג'ס ב"האני בוי" ואקוופינה ב"הפרידה".
צריך להשלים – "אמה", "הדרך חזרה", "מדינת הבנים", "מאנק", "צבע מחוץ לחלל" ו"קג'יליונר". כנראה שלא אספיק את כולם לפני שהטופס יסגר, אבל אשתדל כמה שיותר.
אני מניח שאני היחיד ששם את סוניק בחמישיה שלו
והאמת, אני יכול להבין למה אנשים עשויים לחשוב שזה מוזר להגדיר את סוניק כאחד מסרטי השנה.
אבל למרות שהוא בנאלי ודי קלישאתי, הוא פשוט סרט כיף.
מבין הסרטים שראיתי השנה, סוניק היה הסרט שראיתי הכי הרבה פעמים בצפיות חוזרות, בעוד ואת יתר הסרטים ראיתי פעם אחת או מקסימום פעמיים. (הוא גם היה הסרט היחיד השנה שראיתי בקולנוע, אבל זה כבר לא קשור).
הוא אולי לא יצירת מופת, אבל הוא מסוג הסרטים האלה שתמיד אפשר לראות ותמיד יעשו שמח.
וזה בלי לדבר על ההופעה המושלמת של ג׳ים קארי.
ואגב, לכל אלה שמזכירים פה את ג׳וג׳ו ראביט המצויין, אני מקווה שאתם שמים גם את רומן גריפין דייוויס ב״הופעת השנה״.
כי עם כל הכבוד לטאיקה וואיטיטי שנותן הופעה קומית נחמדה ולסקרלט ג'והנסון שהייתי מעדיף שהיא הייתה מועמדת לשחקנית משנה באוסקר על הנוקמים סוף המשחק במקום, מי שנותן פה את ההופעה הראשית זה הילד הזה שנותן הופעה הרבה למעלה מהמצופה לגילו ואני באמת אצטער אם הוא לא יופיע בסקר הופעת השנה.
אופציה ב׳: תומאסין מקנזי. באופן כללי שני הילדים האלה נתנו הופעות נהדרות והכימיה בינהם מצויינת.
44 שזה לא רע לשנת קורונה
5 סרטי השנה לפי הסדר.
1. ג׳וג׳ו ראביט
2. המילטון – שהוא אמנם כנראה הסרט הגדול של השנה, אבל לא לגמרי סרט
3. פאלם ספרינגס
כל אלה למעלה הם בעיניי יצירת מופת
4. פרה ראשונה
5. the hunt
בהופעות השנה, בראש ובראשונה ג׳ונלתן גרוף הוא המלך ג׳ורג׳ בהמילטון. ופרט אליו, אוון רייצל׳ ווד (קגיליונר) ומרגו רובי (הארלי קווין)
בהיעדר "נשמה", אחד הסרטים הכי יפים שראיתי אולי בחיים,
החמישייה שלי היא מורכבת ממותר לאהוב, ילדי הסווינג, משחקי ציד, המילטון וחמודות. הופעות השנה שלי הן אלו של בטי גילפין ממשחקי ציד (גיבורת אקשן מושלמת), ג'וליה גארנר מעוזרת אישית (שהצליחה להפוך צילומי מסמכים לפעילות מאפיינת דמות ומעוררת הזדהות) ודויד דיגס מהמילטון (כי עזבו אותי!!!! מותר לי גם!!!!!!). שנה טובה!![!לב!](<a rel="nofollow" href="https://www.fisheye.co.il/wp-includes/images/smilies/2_heart.gif"/><img src="https://www.fisheye.co.il/wp-includes/images/smilies/2_heart.gif" alt="" width="" height="" />)
וואו, שנה... מעניינת! אבל בעיקר מדכאת
בחיי שהיה לי יותר מה לכתוב על סדרות הטלוויזיה, איכשהו. אם אני זוכר נכון, שנה שעברה הייתי מאוכזב שראיתי רק איזה 30 סרטים וזה הרגיש מעט. השנה לא הגעתי אפילו לעשרה. 8 (!) סרטים זה כל מה שראיתי. מזל שחמישה מהם היו מספיק טובים להיכנס לחמישייה.
יש לי כמה סרטים שאני מתכנן להשלים השבוע, אבל זה עדיין ממש מדכא.
בכל מקרה, גם אם מדובר בחמש בחירות שלא היה קשה לעשות, עדיין יש לי הרבה מה להגיד על סרטי השנה שלי:
5. "טנט" – יש לי הרבה הערכה אל כריסטופר נולאן כיוצר, אבל כבר עשור שלא קיבלתי ממנו סרט שבאמת פוצץ לי את המוח כמו טנט. לווא דווקא בצורה טובה או רעה – אני פשוט עדיין לא בטוח שבאמת הבנתי אותו עד הסוף, בטח ובטח שלא הייתי בטוח אם הבנתי במהלך הצפייה. אבל בכל זאת, משהו בקולנוע של נולאן תמיד תופס אותי. בין אם זה בימוי סצנות האקשן שתמיד מעניין ויזואלית ושומר על המתח, או הקונספטים הרעיוניים ההזויים שלו שכבר לא רואים הרבה מהם בקולנוע הבלוקבאסטרים כיום.
אני לא אגיד ש"טנט" היה איזו הצלחה מסחררת עבורי, אבל מאוד נהניתי מהסרט. עם כל הבעיות שלו, ויש לא מעט, בסופו של דבר זו חוויה קולנועית כיפית, גם אם תוצר לוואי שלה הוא כאב ראש לא קטן. אני שמח שנולאן ממשיך לעשות סרטים בומבסטיים ומקוריים, גם אם הם עדיין יוצאים קצת יומרניים מדי. לקבל סרט חדש שלו זו תמיד הפתעה שלא ברור מה יצא ממנה, אבל הפעם יצאתי מסופק.
4. "הבית שלו" – הסרט הזה הפתיע אותי לחלוטין, ואני שמח על כך. מדובר על סרט אימה שלא ידעתי עליו דבר לפני שצפיתי בו, ונהניתי מכל רגע (למרות שאני לא חובב גדול של סרטי אימה). זה סרט אימה של אווירה, שלרוב לא נופל לשטיקים זולים ובונה בהדרגה את הפחד בצורה שאני מאוד אוהב לראות. זה תמיד משמח שיש יוצרים שעדיין יודעים איך להפחיד אותי באמת, ולא סתם להבהיל, והמוטיבים האפריקאיים השטניים בסרט הזה הם חומר סיוטים גדול יותר מהרבה ג'אמפ סקיירס שראיתי בשנים האחרונות.
הסרט מביא ביקורת חברתית מעניינת ועדיין לא שוכח להעביר את החוויה שבאת לקבל, ועל כך אני חייב לציין אותו לטובה. בנוסף, תצוגות המשחק בו מצוינות, מקאסט שבכלל לא הכרתי (חוץ ממאט סמית', יא מקסים). שאפו.
3. "קדימה" – בשלב הזה ברשימה תמיד מתגנב איזה סרט פרנצ'ייז או משהו של סטודיו גדול. מלחמת הכוכבים, מארוול, דברים כאלה. לכן לא הפתיע אותי שאיכשהו יצא שיש סרט פיקסאר בדיוק במקום הזה.
"קדימה" לא היה סרט פיקסאר חדשני במיוחד. כמו רוב הסרטים שלהם, יש לו קונספט מקסים והרבה לב מאחוריו, אבל אי אפשר להגיד שהוא עשה משהו גדול מהחיים. למרות זאת, משהו בו ממש תפס אותי – אני לא יודע אם זה הסיפור הבסיסי אך מרגש על יחסי אבא-בן או הכימיה המוצלחת בין שתי הדמויות הראשיות (ספיידרמן וסטארלורד חברים טובים יותר פה מאשר באינפיניטי וור, זה בטוח) אבל בסוף באמת נהניתי ממנו. הוא עושה את מה שהוא מכוון לעשות טוב, ואפילו הצליח לסחוט ממני כמה דמעות בסיום. לחלוטין חווית הקולנוע הכי טובה שהייתה לי לפני שהקולנועים עזבו אותנו לשארית השנה.
2. "פאלם ספרינגס" – את שני הסרטים הבאים ברשימה כבר ראיתי בבית, באמצע התקופה הגרועה שהיא 2020. לא היו לי הרבה תקוות לסרטים טובים בסטרימינג – הרי מה כבר יכול לצאת בתקופה כזאת שיצליח להרשים על מסך קטן – אבל "פאלם ספרינגס" הפתיע אותי ובגדול. מדובר בעלילה די פשוטה המערבת לופ זמן סטייל גראונדהוג דיי, אבל משהו בו עובד אחרת. אנדי סמברג וכריסטין מילוטי מאוד משעשעים ביחד, הדיאלוגים מהודקים, שאר הקאסט גם הוא מוצלח (תמיד כיף לראות את ג'יי קיי סימונס עושה… כל דבר) והסרט לא מבזבז זמן על קלישאות וקופץ ישר לכיף.
אני לא חושב שהסרט ממציא את הגלגל מחדש או משהו, אבל בחיי שהוא יודע איך למצות את ההנאה מהפרמיס שלו, ומשכלל את הפורמולה של כל סרטי הלופ בזמן האלה. לא יכולתי לבקש חווית סגר טובה יותר מהסרט הזה. חוץ מהמקום הראשון…
1. "האמילטון" – אילו סופרלטיבים אפשר כבר לשפוך על היצירה הזו שלא נאמרו? אפשר למנות גם אותי חסיד מן המניין עכשיו. שמעתי על "האמילטון" המון כבר שנים, אבל אף פעם לא יצא לי לבדוק אותו בשום דרך. אמרתי לעצמי 'זה בטוח יהיה סרט מתישהו', ולא טעיתי. אבל לא קיבלתי סתם סרט, קיבלתי משהו אפילו יותר טוב – מחזמר מבמה על מסך המחשב. מה שעשו עם "האמילטון" באמת מדהים אותי; לקחו מחזמר שגם ככה מצוין על הבמה והצליחו להעביר אותו כמו שהוא למסך בצורה האידיאלית שלו. על ידי הסינמטוגרפיה היצירתית ושילוב בין מספר הופעות שונות, הם פשוט יצרו את הגרסה האולטימטיבית. ואין מה להגיד, זה תפס אותי *חזק*.
הדבר הכי זכיר לי מהחודשים הארוכים של אמצע 2020 זה הסאונדטראק של האמילטון. שמעתי אותו בלופים, הרצתי את הסרט בלופים, ועם כמה שזה ארוך אף פעם לא נמאס לי. הראיתי את זה לכל מי שאני מכיר וכולם התלהבו. אני כל כך, כל כך שמח שיצא לי לחוות את זה סוף סוף, ולא היה לי מושג שזה ילכוד אותי ככה. סרט או לא סרט, תגדירו אותו איך שתרצו – היצירה הזאת הצילה לי את 2020, וכל מילה נוספת מיותרת.
מבחינת סרטים נוספים לציין, זה לא שהיו יותר מדי. בכל זאת רק 8 סרטים (איך? איך???). אבל אם נתייחס למה שנשאר, "אנולה הולמס" היה ממש חביב והיווה הפתעה נחמדה שלא פוגעת יותר מדי ועדיין מצליחה להנעים את הזמן;
על "דוליטל" אין לי הרבה מה להגיד ועדיף שאפסיק להזכיר לעצמי שבכלל צפיתי בו;
ו"סוניק הקיפוד" היה, איכשהו, לא-כישלון-בכלל. לא אגיד שזה סרט טוב, אבל כן אהבתי אותו, בצורה מסוימת? זה בהחלט נועד יותר לילד שבי ולא לאדם הבוגר והציניקן שאני היום. היה כיף, ג'ים קארי נהנה מהתפקיד, והפוטנציאל לסיקוול מאוד מרגש אותי. מי היה מאמין שזה יהיה הסרט האחרון שאראה בקולנוע ב2020, הא? בטח לא אני.
מה שמחכה לי על ההארדרייב: הולכי הזאבים, ג'וג'ו ראביט, הארלי קווין וחברותיה, 1917, משפט השבעה, וכל הסרטים הטובים האחרים שכולם הולכים להזכיר ואיכשהו פספסתי. הרבה להשלים השבוע.
ההופעות הכי טובות:
הנרי קאביל, "אנולה הולמס" – תתייחסו לזה כבחירת גילטי פלז'ר. לא היו לי הרבה אפשרויות השנה.
לזלי אודום ג'וניור, "האמילטון" – מעמיד אותו כי אני יכול. איזו הופעה. קנה לו מעריץ חדש.
וונמי מוסקו, "הבית שלו" – הגילוי הגדול של השנה. תצוגת משחק מופלאה בסרט שאפילו לא דורש כל כך הרבה ממנה עקרונית. היא ממש כבשה אותו עם סצנה אחת גדולה מהחיים, ומשחק מעולה גם בכל שאר הסרט.
וזהו, זאת הייתה… עוד שנה. אני עדיין בשוק שראיתי כל כך מעט סרטים. אשתדל לתקן את זה בתחילת ינואר. בינתיים, נקווה ש2021 תביא איתה סרטים רבים טובים יותר, ושיהיה לכולנו בהצלחה. אולי משהו ממה שציפינו לו שיצא השנה אשכרה יצא שנה הבאה! אמן.
וונמי וובסקו
הייתה גם הmvp שלי בסדרה "ארץ לאבקראפט" שיצאה השנה (סדרה מאד לא אחידה, סצנות נהדרות לצד סצנות מביכות). מקווה שהשנה הזאת תזניק אותה לקריירה מעניינת.
חייבת להגיד
שממש ממש כיף לי לראות שהמילטון מצליח להשאיר כזה רושם חזק גם בגרסה המצולמת. אני עד היום לא צפיתי בה, במידה לא מבוטלת בגלל שאני חוששת שהיא תשכתב לי את הרושם משתי צפיות בגרסה הבימתית. מודה שעשית לי חשק אבל.
בתור מישהי שהתאהבה בהמילטון והתמכרה לגמרי לפסקול, וניסתה לשכנע אנשים לטוס ללונדון לצפות בו, זה כל כך נפלא לראות אותו מגיע לקהלים חדשים וגדולים בהרבה השנה. זה באמת מראה עד כמה אוניברסלית יצירה טובה יכולה להיות, וכמה חשוב לפתוח את הגבולות ולשחרר את היצירה לציבור הרחב כדי שכמה שיותר אנשים יוכלו להנות ממנה.
אני יכולה רק לדמיין שכשיפתחו מחדש את ברודוויי ואת הווסט-אנד (והלוואי שהיום הזה יגיע כמה שיותר מהר), הביקוש לכרטיסים ירקיע שחקים ויקבור סופית את הרעיון ששחרור גרסאות מצולמות פוגע בביקוש למיוזיקלס על הבמה. והלוואי שזה יפתח את הדלת לשחרור של מיוזיקלס נוספים בפורמט דומה.
אצלי זה הפוך, אני ממש מצפה לראות את האמילטון בגרסה הבימתית
זאת בטח תהיה חוויה שונה לגמרי.
זה באמת כיף לראות מחזמר שכבר זכה להערכה בינלאומית מצליח לפרוץ שוב לתודעה דרך עולם הקולנוע. באמת הישג מרשים, ואני עכשיו סוף סוף מבין למה. זה באמת סאונדטראק ממכר, וכל הקאסט פשוט משובח. חבל לי שלא חשפתי את עצמי להאמילטון עד עכשיו, אבל אני בהחלט מרוצה שזה קרה.
באמת מקווה שזה יאפשר למחזות זמר נוספים להגיע ככה לקהל רחב יותר!
אויש,הייתי בטוח ש'עיניים שלי' הספיק להיות מוקרן.חבל שלא הצעתי אותו בכתבה המקדימה
(ל"ת)
אכן הוקרן השנה וצריך להיות ברשימה, כנראה נשמט בטעות
(ל"ת)
אכן, ומוזר שנפלט
בכל מקרה, שם.
לפלורנס פיו יש שני איותים שונים בטופס
כמובן שגיליתי זאת כי הצבעתי לה עבור נשים קטנות, סרט שכיכב בסיכומי השנה שעברה ואולי בגלל זה לא זוכה כאן להתייחסות שמגיעה לו – בעיני זה אחד הסרטים הטובים שראיתי השנה.
אבל מלבד זה סרט השנה שלי, והופעת השנה ביחד איתו, הוא מחוץ למערכת. סרט כל כך מטלטל דווקא משום שהוא מתאר מציאות רגילה ומאוד לא סנצסיונית. פשוט על ילדה שלא נכנסת לאף מסגרת שמנסים להכניס אותה אליו, ועל חוסר האונים של החברה מולה.
עניין פלורנס פו/פיו תוקן
(ל"ת)
סיכומי שנה זה כיף
אין יותר מדי משמעות בקובצי הסרטים השנתיים מאחר וכל מה שמשותף ביניהם הוא שיצאו ב12 חודשים שאנו בני האדם הגדרנו כתקופת זמן, אבל זה כיף.לעניינו:
לא אהבתי: הטינה (אחד האחרונים שראיתי בקולנוע לצערי, איזה בחירה מזוויעה. הבמאי ניקולס פיס ביים כבר שני סרטי אימה מעניינים לפני כך שבהחלט מאכזב), הזהב של נורמן.
ככה ככה:יום יפה בשכונה~אהבתי את סרטה הקודם של הבמאית וההופעה של טום הנקס חמושה. משום צה בחצי השני של הסרט ההנאה שהייתה לי הפכה לעצבנות מהאמריקאיות הסכרינית המוגזמת. עדיף לראות kidding עם גים קרי שמישל גונדרי ביים חלק מהפרקים.
ציפורי טרף.
מאנק~האכזבה הגדולה של השנה. מה קרה לך פינצר? דווקא התלהבתי מצהסיכון שפינצר לקח אבל התפוצץ לו בפנים. מיועד לנשים שהתקופה הספיציפית הזו בהוליווד מרתקת אותם בלבד. פעם הבאה שפינצר יעבד תסריט אמיתי, רצוי אחד שלא שייך לאביו.בכל זאת,עשייה טכנית מושלמת כרגיל לפינצר.
אהבתי
1917~סרט הפופקורן של השנה. לא מאמץ את גלגלי החשיבה אבל צילום, בימוי ועיצוב אומנותי פנומנלי והכי כיף שהיה לי בקולנוע השנה (לא תחרות קשה)
אף פעם, לעיתים…~סידני שברה לי את הלב. כולם מדברים על סצנת השאלון הידועה אבל דווקא אותי תפסו יותר הרגעים הקטנים שנלכדו במצלמתה של היטמן (החזקת ידיים בזמן נשיקה לדוג).
גוגו ראביט~איזה כיף שיש אולפנים שעדיין מוכנים להפיק סרטים מקוריים ומטורללים שמזכירים למה אני אוהב קולנוע.
האני בוי~עלמה הראל שולטת! אם זה היצירת ביכורים שלה אני לא יכול לחכות לראות איך תיראה המשך הקריירה שלה. כמו כן, שאיה לבאף הביא תצוגת משחק מהטובות של השנה, חבל שרגע אחרי שגאל את עצמו שמו הוכתם שוב לאחר התלונות שפורסמו עליו לאחרונה.
הפרידה~שנה מצויינת לבמאיות. הסרט הבא של לולו וואנג יהיה סרט מדב מהסוג האינטימי ואני כבר מת לראות אותו.
הבית שלו~ סרט אימה נחמד שנתקלתי בו בשיטוט רנדמולי בנטפליקס בלי ששמעתי עליו לפני. לא העיף אותי אבל היה בו הרבה דברים לאהוב. הטוויסט לקראת הסוף הצליח להפתיע וקצת לזעזע, הופעות משחק מצויינות והיו בו לא מעט הברקות ויזואליות.
יהלום לא מלוטש~פחות טוב מגוד טיים אבל עדיין כיף שיש מותחנים כאלה. הסרט הזה ברא עולם בצורה מפעימה והרגיש כמו רכבת הרים שאיבדה שליטה.
מוליכי הזאבים~הסרט הכי מרהיב ויזואלית שראיתי השנה. בלתי אפשרי לבחור איזה פריים מהסרט בא לי למסגר.
קדימה~פיקסאר בינוני עדיין יותר טוב מרוב הסרטים שיוצאים מהוליווד.
צשס 4 היה יותר חזק ואני מקווה שגם נשמה.
פאלם ספרינגס~לא חידש לי בזאנר הלולאה בזמן כפי שהביקורות גרמו לי לצפות אבל עדיין חמוד וכיפי ובמקרה רלוונטי ביותר לתקופתנו. בובה רוסית עדיין היצירה האהובה עלי מהזאנר (יאללה נטפליקס אני רוצה עונה שנייה מהפלא נזה וזריז).
ולחמישייה
אני חושבת לגמור עם זה~עוד סיור במוח המתפתל של קאופמן.פה דןןקא הפתיע אותי כבמאי, בקלות עבודת הבימוי האהובה עלי השנה. בנוסף כיף שיש סרטיפ שמספקים אינספור חומר לחשיבה ומספק אינספור תאוריות הזויות ומעניינות שכיף שגורמות לי לגלוש ברדיט בשעות הקטנות של הלילה.
בלתי נראנ~מאוהב באליזבת מוס. לגמרי כבשה את 2020 עם הסרט הנל, שירלי ועונה 3 לסיפורה של שפחה. אין מישהי שיכולה למגנט אותי למסך כמוה, שחקנית של פעם בדור. וכמובן חייב לציין לטובה את לי וונאהל שמתגלה מבמאי האקשן המקוריים והמופרעים שצצו לאחרונה ויש כל כך הרבה דברים שבא לי להציע לו לביים (בראש שלי כמובן).
טנט~לא חושב שזה כריסטופר נולאן חלש בכלל. מי שאוהב אותו כבר יודע למה לצפות. החוזקות הרגילות של נולאן נוכחות כאן כמו החוחשות הרגילות כך שאני באמת לא מבין למה אנשים התאכזבו מהסרט. בתכלס הוא מעין המשך רוחני לאינספשן. לדעתי לא מגיע לשיאים של אותו הסרט אבל מתקרב לשם. אני כבר חודש בלופים על הפסקול של לודוויג, מסתמן כאחד המלחינים המבטיחים ביחד עם המדנדלורי והפנתר השחור.
משחקי ציד~אוהב סרטי גאנר אינטליגנטיים, יצירתיים,מבויימים לעילא ועם ביקורת חברתית מעניינת (נכון שהיא לא חדשנית בכלל אבל עדיין מעניינת מעל הממוצע). בטי גליפין מתקרבת פה לרמות באד אסיות של אומה תורמן בקיל ביל.
נשים קטנות~סרט השנה שלי. אין לי היכרות עם המקור כך שהגעתי לעיבוד בעיניים רעננות. המודרניות שגרטה הביאה לסרט התקופתי מורגשת לכל אורכו. ההופעה האהובה עלי של סירשה רונאן (וזה אומר הרבה) ולדעתי אין נק חלשה אחת בקאסט (אפילו הליהוק של ווטסון האנמית התאים לי בול). מופת של כתיבה ובימוי, המעבר בין צירי הזמן נעשה באופן מושלם, עיצוב אומנותי וצילום יפיפה שגורם לי לחוש נוסטלגיה למקום ותקופה שאני בכלל לא מכיר. בין הסרטים הבודדים השנה שאני בטוח שיהפוך לקלאסיקה פרטית שלי ואחזור.לצפות בו פעמים רבות. בנוסך מי שמתחבר לכל עניין הכריסמס, מושלם לצפייה חורפית.
הופעות השנה:
אליזבת מוס…בלתי נראה
אדם סנדלר…יהלום לא מלוטש
סירשה רונאן…נשים קטנות
לא מאמין ששכחתי בכתבת הצעות את
פיניאס ופרב הסרט: קנדיס נגד היקום.
נו, מילא. הם בכל מקרה צעירים מכדי לככב בתחרות סרט השנה
סרט השנה שלי הוא הקרודים 2: עידן חדש
סרט כיפי בטירוף עם נשמה ענקית ואנימציה מהממת, וחבל שלא מדברים עליו בכלל ושכנראה יתעלמו ממנו לחלוטין בעונת הפרסים. מה לעשות, כשדרימוורקס טובים, הם *טובים*.
התסריטאים של פרוזן 2 – בבקשה תצפו ותלמדו איך עושים סיקוול כמו שצריך.
היה צריך להיות פה גם
שמי חצות
פרויקט פאוור
the king of staten island
another round
גם השנה, שמונה סרטים
ובניגוד לשנים קודמות, כמעט שאין סרטים שלא אהבתי:
1) ג'וג'ו ארנב דווקא יוצא מהכלל – כלומר, מהמשפט הקודם; הוא כנראה גם סרט נהדר, אבל צפיתי בו רק עד האמצע וממה שראיתי לא התלהבתי במיוחד. ככה-ככה.
2) לקרודים 2 יש הרבה מסרים להעביר; הוא מעביר אותם בצורה הכי ישירה שהקונספט מאפשר לו, ועדיין עושה את כל הדברים שהוא מעביר עליהם ביקורת. ובכל זאת, כשמתעלמים מהמסרים הסרט דווקא מהנה. אהבתי. ולא זיהיתי את פיטר דינקלג' כשצפיתי בסרט, אבל זה כנראה בגלל שצפיתי בו רק בציפורים כועסות ושם הוא נשמע אחרת לגמרי… שאפו.
3) טנט – לא אהבתי. אני מאשים בעיקר את תנאי הצפייה שלי, אבל עדיין ראיתי כמעט חצי שעה מהסרט ולא התחברתי בשום פנים ואופן.
4) לופין עוקף בתור – שפילברג כנראה כבר מתכנן איך להעיף את ג'קסון מהפרויקט של טינטין ולשכור את היפנים האלה במקום; העלילה היא הטירה בשמים כמעט אחד לאחד אבל אהבתי אותה ואת כל השאר. בחמישייה שלי.
5) הולכות-זאב – אומנות, רגש, מוזיקה; השאר פחות עובד אבל זה ממש לא הרבה. בחמישייה שלי.
6) יונה בלתי אפשרית – פצצת אנרגיה, בחמישייה של 2019 ושל 2020.
7) הוילובים – הסרט הכי ספר-ילדים-י שראיתי השנה אחרי 마당을 나온 암탉, ובניגוד לתרנגולת הוא מצליח לעניין גם ויזואלית. אהבתי.
8) סוניק הקיפוד הסרט – סרט נחמד, גם בלי להתחשב בסיפור עם העיצוב ובג'ים קארי. אהבתי.
כך שיש לי כרגע רק ארבעה סרטים בחמישייה (כולל נשמה, ואם יינתן אי-פעם אוסקר על משחק-קול הוא חייב להינתן רטרואקטיבית לג'יימי פוקס) אבל כל סרט שהייתי רוצה לראות כדי להשלים נמצא כרגע ב-2021…
טוב, שמישהו יסביר לי (למרות שזה לדיוני 2021, ואולי פשוט לביקורת)
מה פשר הההתלהבות מג'יימי פוקס ב"נשמה": תפקיד סטנדרטי-סביר-אחלה-מה-שלא-יהיה אם אי פעם נוצר אחד כזה.
אני אישית התלהבתי מהמעברים החלקים בינו לבין פיי כשטוונטיטו מחליפה קולות, חוץ מהאופי שהקול שלו נותן לג'ו; אבל אני התלהבתי גם מדינקלג' ב"קרודים 2" ומהידלסטון ב"הקדמונים" אז מה אני מבין…
בנוסף שכחתי לומר
שאני לא חושב שראיתי את טום הנקס משחק ״רע״ , ״נבל״ או סתם לא הבן אדם הכי מקסים שיש.
וזה רק מוסיף לו בתור מר רוג’רס .
הדרך לפרדישן?
(ל"ת)
זה היה אמור להיות תגובה לתגובה שמעליי
(ל"ת)
קראתי על הסרט
הוא משחק שמה אבל איד מאפיה מהאלו שלא בטוחים שזו הדרך הנכונה או אשכרה דה נירו?
אם דיברת אלי אז אני לא מכיר את הסרט
ואני מניח אז שטום הנקס היה שם הרע?
בכל מקרה זה עדיין לא מוריד ממנו שהוא המאמי הלאומי אחרי פרד
הוא גם שיחק נבל בסרט נשכח כלשהו
של האחים כהן לפי מה זכור לי, עם מבטא בריטי מגוחך. אשמח אם מישהו יזכיר את שמו.
לחסל את הליידי
או The Ladykillers
כן, זה. לגמרי הסרט פאדיחה שלהם.
(ל"ת)
נבל אני לא מכיר, אבל ממש לא כל הדמויות שלו הם ״הבן אדם הכי מקסים שיש״
בגשר המרגלים לדוגמא הוא משחק עו״ד שמגיע מתחום הביטוחים ומתנהג בהתאם. הוא ממולח ודי ערמומי ונראה שמה שמעניין אותו זה רק האינטרסים שלו. ניתן לראות איך בשניות הוא משנה את עמדותיו רק כי זה מה שמשחק עכשיו לאינטרס שלו.
הוא עדיין הגיבור בסיפור, אבל לפחות ממה שאני זוכר (ראיתי את הסרט לפני הרבה זמן), הסרט לא נמנע מלהעביר עליו ביקורת, כך ש״הבן אדם הכי מקסים שיש״ הוא די בוודאות לא.
אוקי הניסוח אולי לא מדויק. אבל ראיתי את הסרט והוא עדיין היה נחמד ממש
בטח יחסית לתפקיד . לא מושלם אבל לא רשע
נראה לי שאולי השנה היה צריך לשים את כל סרטי שירותי הסטרימינג שיצאו?
(אני בעיקר ממורמרת שפספסתי את ההזדמנות להכניס את The Extraction ואת The Old Guard לרשימה…)
כל סרטי שירותי הסטרימינג שיצאו זה הרבה
אני לא חושב שאנשים מודעים לכמה הרבה מדובר: לנטפליקס אין רק סרטים שהם זבל, יש להם סרטים כמו זבל – ועל כל "מאנק" שיש עליו "טיילר רייק: חילוץ" יש עוד 3-4 סרטים שאף אחד לא שמע עליהם. להכניס את כולם זה הרבה, ואני ממש לא בטוח שזה שווה את המאמץ של כל המעורבים בנושא (וזה רק נטפליקס. תכניסי את אפלטיוי, אמזון פריים, לבVOD, עוד ועוד וזה יוצא הרבה בכמות בלתי אפשרית, שלא לדבר על התפלספות של "למה לא להכניס סרטים שיש ביוטיוב" שמובילה ל"אוקיי אבל אז מה זה סרט" וכו' וכו').
אני כן חושב שהחל משנה הבאה כן נייתר את הצורך לציין במפורש סרטים שזכו לביקורות (נגיד, באמת, "טיילר רייק חילוץ" או "פרוייקט פאוור") כי אם הם זכו לביקורות אז בהחלט אפשר להגיד שהם חלק מהשנה שהייתה. (אגב, יצחק כן ניסה להריץ את "חילוץ" בכתבה הייעודית אבל אנשים לא ממש זרמו).
אופס, זה מה שהיה חסר לי שם
(ל"ת)
אפשר פשוט להכניס סרטים יחסית בולטים
The old guard היה סרט יחסית בולט בשנה שחונה כזו.
מה זה בולט? מה זה יחסית בולט?
איך אפשר לכמת את זה?
אני יכול לדעת על מה כתבנו ביקורת ולהכניס אותו. אבל "סרטים בולטים" זה מאוד מתעתע, בטח באתר כמו עין הדג. קח לדוגמא את סרטי "מכתוב" ו"מחילה": שני סרטים שלכאורה מרסקי קופות-שוחטי-גופות שלא השאירו שום סימן באתר.
האם גם "יובי מציל את האלווין" הוא סרט בולט? בולט אצל מי? עכברי קולנוע? גיקים? דודות? אני לא מכיר אישית אף אחד (שאינו מבקר) שראה את "365 ימים" והוא לכאורה אחד הלהיטים הכי גדולים שהיו השנה – כי הקהל שלו מאוד שונה מהאנשים שאני מסתובב איתם.
בקיצור, זה יותר חמקמק משזה נראה. כן אפשרי אולי שהכלל לא יהיה "כל סרט שקיבל ביקורת" אלא "כל סרט שקיבל דף סרט", ואז זה גם נותן שיקוף יותר טוב לסרטים שהקהל ביקש שנעשה להם דפי סרט או שראינו צורך בזה, ולא רק סרטים שהיה לנו ממש מה להגיד עליהם בצורה מלאה.
ואציין שגם על פי הכלל הזה, "The Old Guard" המדובר לא היה נכנס
אם זה אחד הסרטים היחסית בולטים, הוא עבר מתחת לכל ראדר באתר בשנה הזאת (בדקתי, ונראה שהוא הוזכר בדיוק פעמיים בכל השנה הזאת: ושתיהן תחת המסקנה שהוא "נשכח").
לא צריך נוסחה מתמטית או משהו בשביל להחליט מה בולט.
ראיתי שהסרט,הופיע בלא מעט סיגומי שנה באתרי קוחנוע נחשבים בחול , קיבל ביקורות בבלוגים על קולנוע כמו סריטה בנוסף לביקורות באתרים,יותר מרכזיים כמו וואלה.בנוסף הוא פחות הוא יותר בין הסרטי אקשן רבי תקציב היחידים שיצאו בקיץ בכיכובה של כוכבת בינלאומית (ומלכת האקשן) שרליז תרון. לא חושב שצריך להחליט רק לפי אזכורים בתגובות באתר הזה, שהוא עם כל הכבוד בכל זאת מצומצם. לא נשמע מופרך להכליל את הסרט הזה.
אם הנוסחה שלך היא "מה שנראה לי בולט וחשוב"
ובעצם נטל ה"פיצוח" נמצא עליי, אז וואלה, "משמר האלמוות" לא היה נכנס. "סריטה" זה לא מדד (בלוג שבכוונה מתעסק בעיקר בסרטים פחות מיינסטריימים), ואני דווקא ממש לא ראיתי אותו בסיכומי שנה של האתרים הנחשבים בחו"ל שאני עוקב אחריו.
לכן אני אוהב משהו שהוא לא בידיים שלי, אלא שאפשר לשים אותו במדד כלשהו (גם אם לא מתמטי), כי אני מסכים איתך שלא צריך להחליט רק לפי אזכורים בתגובות האתר, אבל גם מדד אמורפי כמו "ראיתי אותו מופיע כמה פעמים בכמה אתרים" זה לא מדד טוב.
לא הבנתי לפי איזה מדד כן טוב אז?
וברןר שאין שיטה מושלמת.
השאלה (אני מאחד עם למטה גם) היא לא דווקא מדד מושלם
אבל כן חובה שזה יהיה מדד אחיד. עד כה, המדד האחיד היה: זכה להפצה בקולנוע + סרטים שאנשים המליצו עליהם לפני הסקר.
מן הסתם, ובלי קשר לשנה הזאת, המדד הזה משתנה, ומדד שרק מסתמך על "סרטים שאנשים המליצו עליהם לפני הסקר" הוא אמנם לא נורא, אבל כן יכול לפשל, לכן אני חושב שגיבוי בדמות "כל סרט שזכה לדף סרט/ביקורת" הוא גיבוי לא רע, וכזה שיוצר אחידות: כשיבואו בסוף השנה לשאול "למה זה לא פה", התשובה תהיה ברורה.
לעומת זאת, כשהמדד הוא "כך וכך עיתונים נתנו לו ביקורות", העניינים נהיים מסובכים וממש בלתי אחידים. כמה עיתונים צריכים לתת לו ביקורות כדי שהוא יהיה בולט? מה אם זה ביקורת שלילית? וכו' וכו'. כמו שאמרתי, "365 יום" לוקח את "משמר האלמוות" בכל צורה מבחינת חשיפה, ובכל זאת לא נראה לי שמישהו מצר שהוא לא איתנו. על כן, "בולט" זה לא מדד אחיד שאני יכול להשתמש בו כשאני בא להחליט מה נכנס פנימה ומה נשאר בחוץ (וגם לא התולדה שלו "הופיע באתרים האלה והאלה").
והטענה לגבי סריטה לא כל כך רלוונטית
מאחר שמבדיקה מהירה קיבל ביקורות מאתרים כמו מאקו טיים אאוט כלכליסט וואלה, שהם לא בדיוק בלוגים של סרטי ארט האוס ואוונגרד.
תראה, ברור ששקלול פרמטרים הוא ענין מסובך
אבל 'חילוץ' למשל הוא סרט שהופק בתקציב גבוה יחסית, כולל כוכב מוכר מאד, וקשור לכמה שמות חמים מאד בתעשייה. אלו מסננים שמוציאים החוצה את רוב הזבל שממנו אתה חושש.
ובלי קשר לזה שדי חיבבתי את הסרט, אם הייתי שם לב בזמן שהוא לא נכנס לסקר הסופי הייתי הופך כמה שולחנות.
אולי
אבל לסנן לפני תקציב זה מעצבן (כי מה זה "תקציב גבוה", ולמה זה הקריטריון), לסנן לפי "שמות חמים בתעשייה" זה חמקמק (כמה שמות? כמה חמים?), ויש כוכבים מוכרים מאוד שעושים סרטים שלאף אחד לא אכפת מהם. ואם תגיד, אוקיי, בסדר, כל מדד בפני עצמו לא מושלם אבל השילוב שלהם מראה שיש פה משהו: אז השאלה היא, שוב, איך אני מודד את זה בצורה שהיא אחידה ולא שולחת אותי לעשות עבודת סמינר לכל סרט.
ועל זה ארץ נהדרת עשו את המערכון
(אמנם על טלוויזיה בנטפליקס, אבל)
https://youtu.be/RYYmC6hG8Sc?t=165
יותר כמו סנל
https://youtu.be/lqRQ5Y6OYi4
אין לי כוונה לעשות עוד השלמות, אז סיכום.
לא אהבתי: מאנק.
וואו, רק סרט אחד בלא אהבתי? טוב, היו עוד סרטים שלא אהבתי השנה, הם פשוט לא בסקר. אבל זה עדיין מרשים.
ככה ככה: 1917, אנולה הולמס, ג'וג'ו ראביט, הארייט: הדרך לחופש, הזהב של נורמן, הנערים בחבורה, מותר לאהוב, מרגלים לא רגילים, פאלם ספרינגס (הסרט האוברייטד של השנה), קאטס, תחרות הזמר של האירוויזיון.
דווקא הרבה מהסרטים היותר גדולים של השנה לא הלהיבו אותי. סך הכל 11 סרטים בסדר ולא יותר, לפעמים פחות.
אהבתי: אמה, ג'ודי – מעבר לקשת, האני בוי, המילטון, חינוך רע, חמודות, חשיפה: ייצוג טרנסי בהוליווד, טנט (היה לי כיף, בסדר?), יהלום לא מלוטש, יום יפה בשכונה, מדינת הבנים, מוליכי הזאבים, מעל ומעבר לירח, משפט השבעה משיקגו, סוניק הסרט, סרט המשך בוראט, עוזרת אישית, ציפורי הטרף והארלי קווין המהממת, צלילי המטאל, קדימה.
וואו, 20 סרטים שאהבתי (לא כולל החמישייה)! ברוב השנים שבהן השתתפתי בסקר לא הגעתי לחצי מהכמות בכל הדירוגים יחד.
החמישייה שלי:
5. Buffaloed
4. נשים קטנות
3. קג'יליונר
2. הפרידה
1. אף פעם, לעיתים רחוקות, לפעמים, תמיד
הופעות השנה שלי:
3. סידני פלניגן – אפלרל"ת
2. מריה בקאלובה – סרט המשך בוראט
1. אקוופינה – הפרידה
וכן, אני יודעת ששנה שעברה אמרתי שאני אצביע לג'ניפר האדסון. ולחלוטין נשארתי בדעתי על ההופעה שלה. פשוט הבנתי שאין באמת טעם להצביע לה כי אני אהיה היחידה, והיו השנה הופעות כל כך טובות שמגיעים להן קולות.
ראיתי 43 סרטים מהרשימה
לא אהבתי
43.שיני חלב
42.המתים של יפו
41.ציפורי הטרף והארלי קווין המהממת
40.אני חושבת לגמור עם זה
ככה ככה
39.הזהב של נורמן
38.מאנק
37.קג'יליונר
36.משפט השביעייה משיקאגו
35.חמודות
34.רוצי
33.חינוך
אהבתי
32.בלתי נראה
31.צלילי המטאל
30.משחקי צייד
29.פריקי
28.הדרך חזרה
27.כן אלוהים כן
26.סרט המשך בוראט
25.מוליכי הזאבים
24.הג'נטלמנים
23.ילדי הסווינג
22.מרגיש טוב אחי
21.רוק אוהבים
20.אדום, לבן וכחול
19.ידיים על ההדק
18.אלכס ויטל
17. 1917
16.נשים קטנות
15.קורפוס קריסטי
14.מעל ומעבר לירח
13.הפרידה
12.אף פעם, לעתים רחוקות, לפעמים תמיד
11.ג'וג'ו ראביט
סרטים ששקלתי להכניס לטופ 5
10.פרה ראשונה
9.נערת מזג האוויר
8.חינוך רע
7.יהלום לא מלוטש
6.פאלם ספרינגס
טופ 5
5.מנגרוב
4.לופין השלישי: הראשון
3.מדינת הבנים
2.טנט
1.המילטון
סרט השנה מבין מה שלא נכנס לסקר: יער האהבה
הופעות השנה
10.יו ג'קמן- חינוך רע
9.ג׳רלדין ויסוואנת׳אן- חינוך רע
8-7.טליה ריידר וסידני פלניגן- אף פעם לעיתים רחוקות לפעמים תמיד
6.ברטוש בילניה- קורפוס קריסטי
5.בן אפלק- הדרך חזרה
4.אקוופינה- הפרידה
3.אוריון לי- פרה ראשונה
2. אדם סנדלר- יהלום לא מלוטש
1.דויד דיגס- המילטון
הימורים לסקר סרט השנה
נכנסים לסקר סרט השנה
1.ג'וג'ו ראביט
2.פאלם ספרינגס
3.המילטון
4.נשים קטנות
5. 1917
6.משפט השביעייה משיקאגו
7.טנט
8.יהלום לא מלוטש
9.הפרידה
10.סרט המשך בוראט
11-30
11.בלתי נראה
12.קדימה
13.צלילי המטאל
14.אף פעם, לעיתים רחוקות, לפעמים תמיד
15.הג'נטלמנים
16.מולכי הזאבים
17.אני חושבת לגמור עם זה
18.ידיים על ההדק
19.הדרך חזרה
20.מדינת הבנים
21.אנולה הולמס
22.מאנק
23.ריצ'ארד ג'ול
24.מעל ומעבר לירח
25.עוזרת אישית
26.Buffaloed
27.האני בוי
28.עיניים שלי
29.מרגיש טוב, אחי
30.משפחת ווילובי
אני מאוד מקווה שטנט לא יכנס לעשיריה
כדי שאפשר יהיה להכניס אותו לסקר של שנה הבאה לאחר שניתן יהיה לראות אותו בארץ באופן חוקי.
אני לא יודע איך חוקי הפורמט פה עובדים, אבל יש לי תחושה שאם הוא יהיה בעשיריה השנה, אז הוא כבר לא יוכל להיכנס בשנה הבאה, וזה יהיה מאוד חבל.
כי גם אם טנט יהיה בעשיריה, אין מצב שהוא יקבל באמת את המקום שיוכל לקבל בשנה הבאה כשהרבה יותר אנשים יראו אותו.
במקומו אני מקווה שמוליכי הזאבים יכנס (שיר הים נכנס בלי שזכה לשום הפצה רשמית בארץ, אז מוליכי הזאבים שמופץ באפל טיוי פלוס חייב להיכנס).
אם טנט ייכנס זה אומר שהרבה מאד אנשים ראו אותו
(ל"ת)
נכון, אבל אם הוא נגיד יכנס ויגיע למקום 7
אז יש את האפציה שבשנה הבאה, כשתהיה אפשרות חוקית לצפות בו, הוא היה יכול להגיע למקום הראשון.
כלומר כל עוד הוא לא במקום הראשון, עדיין אי אפשר לדעת אם העלאה שלו בשנה הבאה לא עשויה להועיל לו.
ולכן אני אומר שחבל לי אם הוא יהיה בעשיריה, חבל לי שהוא לא יקבל את ההזדמנות שמגיעה לו.
אני, למשל, לא יכול להצביע השנה לטנט, ולכן חבל לי שלטנט לא תהיה את האופציה לקבל את הקול שלי ושכמותי בשנה הבאה.
בוא, בת'כלס, בשנה קולנועית נורמלית יותר הוא לא יגיע לעשירייה בכלל.
אם אני טנט, הייתי מעדיפה להתחרות בשנה שבה אין סרטים של מארוול או בכלל שוברי קופות. גם אם זה אומר להפסיד את הקולות של הקומץ שמחכה לקולנוע.
א. לא מדובר בקומץ שמחכה לקולנוע, אלא בכל מי שמחפש אופציה חוקית לצפיה עם תרגום (כי כרגע אין כזאת גם בצפיה ביתית)
שנית, נולאן מאוד חזק באתר, הוא לא אחד שיש לו בעייה להתחרות פה בשוברי קופות ובסרטים של מארוול. כך שאני עדיין חושב שבשנה בה יש אופציה חוקית לצפיה עם תרגום בסרט של נולאן, יש לו יותר סיכויים, לא משנה מול מי הוא מתחרה.
נולאן חזק, טנט לא.
ואם באמת יש מסה משמעותית של אנשים שמחכים לקולנוע/צפייה חוקית, טנט לא יגיע לעשירייה כי יהיו חסרים לו יותר מדי קולות.
נולאן חזק? צה"ל חזק!
(ל"ת)
זה איפשהו באמצע נראה לי
הוא יכול להיכנס גם אם חלק גדול מהצופים הפוטנציאלים שלו לא ראו אותו כי הוא סרט מספיק גדול(הכניס יותר מכל סרט שבסקר למעט 1917 וBad Boys for Life למרות תנאי מגיפה).
הוא מרוויח מתחרים פחות קשים(כמו שאמרת אין סרטי מארבל) אבל לחלק מהמתחרים שלו יש תנאים יותר טובים לקבל חשיפה(בין אם הם יצאו בנטפליקס או אם הם יצאו בקולנוע בתחילת השנה).
מה גם שזה סרט שמסך גדול יכול להחמיא לו.
כל הכבוד אגב על הניחושים המוצלחים *מאוד*
(לעשירייה)
זה הזמן להמר על הופעות אם אתה רוצה תהילת עולם כפולה.
למה לא
טופ 10
1.אדם סנדלר- יהלום לא מלוטש
2.אקוופינה- הפרידה
3.אליזבת' מוס -בלתי נראה
4.סאשה בארון כהן- בוראט 2
5.רומן גריפין דייויס- ג'וג'ו ראביט
6.ריז אחמד- צלילי המטאל
7.טליה ריידר- אף פעם לעיתים רחוקות לפעמים תמיד
8.יו ג'קמן- חינוך רע
9.בן אפלק- הדרך חזרה
10. לין מנואל מירנדה- המילטון(באמת שאין לי מושג מי יכנס משם אז אני פשוט מהמר על הדמות הראשית)
11-20
11.מריה בקלובה- בוראט 2
12.ג'סי באקלי- אני חושבת לגמור עם זה
13.סירשה רונן- נשים קטנות
14.ג'ים קארי- סוניק
15.מרגו רובי- ציפורי הטרף
16.אנדי סאמברג- פאלם ספרינגס
17.ברטוש בילניה- קורפוס קריסטי
18.דלרוי לינדו- הזהב של נורמן
19.בטי גילפין- משחקי צייד
20.יו גרנט- הג'נטלמנים