אומרים שבשלושה דברים נמדד אדם – בכוסו, בכיסו ובכעסו. אז אומרים. הם שכחו את הדבר הרביעי – אדם נמדד בסרט שעושים עליו. במיני סדרה חדשה, תום שפירא ויהונתן צוריה מדברים על סרטים שהתיימרו להביא את סיפורם של אנשים אמיתיים (במידות שונות של דיוק למציאות).
האם "הזאב מוול סטריט" הוא סרט טוב? יותר מכך – האם הוא סרט מוסרי?
יהונתן ותום מתווכחים על האם אפשר ליהנות מהיצירה ההוללת של סקורסזה, על הגבול שבין הביקורתיות העדינה אך חריפה שיש בסרט וקבלת הפנים שהתעלמה ממנה לחלוטין, ועל השאלה האם אפשר ליהנות מסרט שעדיין מקדם את האיש הלא-משהו-בכלל שבמרכזו בפועל?
בעונה הבאה: תום ויהונתן קופצים לסוף שנות השמונים.
פרק 12: עושה הנפלאות
כמעט ולא הכנסנו את "עושה הנפלאות" לסדרה – הרי ביוגרפיה על הלן קלר היא בטח פשוט עוד ביוגרפיה גנרית כזאת שמעוררת השראה על אחת מהדמויות ההיסטוריות האלה שמלמדת כמה קשים היו החיים שלה אבל איך הצליחה נגד כל הסיכויים, נכון?
לא נכון. לא נכון בכלל. אולי זה כי על הסרט חתום ארתור פן, שיעשה כמה שנים לאחר מכן את "בוני וקלייד שיזניק את הוליווד החדשה, אולי זה בגלל המחזה, אולי זה בגלל שאן בנקרופט לא משחקת בנחמד לי – אבל התוצאה היא סרט קשוח, אלים, ומרתק שבמידה ולא תיכננתם לראות – כדאי לשנות את התוכניות האלה. יהונתן ותום מדברים על מתי הוא אולי נהיה אלים מדי, על הסצנה האחת ההיא, ועוד.
בשבוע הבא: מסיימים את העונה בהילולה פרועה, מוגזמת, שנמשכת לנצח וכוללת כל סוג של חטא אי פעם ביחד עם ליאונרדו דיקפריו וג'ונה היל
פרק 11: מחווה טיפשית וחסרת טעם (עם יונתן עמירן)
לא הרבה אנשים יודעים מי זה דאג קני, ורק קצת יותר זוכרים מי אלה "National Lampoon" – אבל מדובר באחד האנשים המשפיעים ביותר, ככל הנראה, על תולדות הקומדיה האמריקאית. בהינתן היותו איש מאוד מצחיק אך גם מאוד שמוק וגם טרגי במובן מסוים, נשאלת השאלה: איך עושים סרט על אדם שכזה? ואיך הוא יוצא?
יונתן עמירן הצטרף לתום וליהונתן בדיבורים על קני, הסרט, דיוויד ויין היוצר שלו, ועל סרטי ביוגרפיה בעת החדשה.
בשבוע הבא: סרט על הלן קלר, בטח משהו סרט מעורר השראה ולא אלים בכלל, נכון? נכון?
פרק 10: פרידה
האם "פרידה" מצמצם את פרידה קאלו לתפקיד משנה בסרט על חייה? האם הוא מספיק מופרע כמו שהיא הייתה בחייה? וחכו שנייה, זה טרוצקי שמה?
תום ויהונתן ממשיכים לדון בביוגרפיות קולנועיות, והפעם: פרידה קאלו.
בשבוע הבא: היא טיפשית, היא חסרת טעם – היא מחווה טיפשית וחסרת טעם!
פרק 9: קרב היאבקות
הפודקאסט חוגג את הפעם הראשונה שהוא מדבר על סרט הודי עם "קרב היאבקות", אפוס ספורט מבית היוצר של אמיר חאן – כוכב על בשמי בוליווד. למה יהונתן התאהב בסרט הזה ולמה תום לא נפל עד הסוף? והאם יום אחד ייצא להם מהראש "דאנגאל דנאגאל"?
בשבוע הבא: פרידה. לא הזאת האיראנית.
פרק 8: ג'ולי וג'וליה (עם זוהר אורבך)
2 במחיר 1, 3 במחיר 2 – בפרק החדש של "אלו חיים נפלאים" אנחנו מתעסקים לא באישה אחת שהייתה באמת, אלא בשתיים. על כן, היינו צריכים להביא תגבור בדמותו של זוהר אורבך.
אז האם באמת שילוב סיפורה של ג'וליה צ'יילד, השפית האמריקאית הידועה, עם סיפורה של ג'ולי פאוול – בלוגרית שניסתה לבשל את כל המתכונים בספרה הידוע במשך שנה – עובד? האם איימי אדאמס מצליחה לעמוד על שלה מול מריל סטריפ? ואיזה מקסים סטנלי טוצ'י, אין דברים כאלה? על כל זאת ועוד – בפרק החדש.
בשבוע הבא: דאנגאל דאנגאל
פרק 7: ברונסון
לפני שהוא היה ביין, לפני שהוא היה האחים קריי, לפני שהיה אדי ברוק, לפני שהיה ונום, לפני שהיה מקס הזועם ואפילו לפני שהוא העז לחלום בגדול יותר – טום הארדי היה האסיר הכי אלים בבריטניה. כלומר, הוא גילם אותו – אחד צ'ארלס ברונסון, שהיה לו רק חלום אחד: להיות מפורסם.
אבל צ'ארלס ברונסון לא ידע לשיר, וגם לא כל כך לרקוד, ועל כן הוא החליט להתפרסם בזכות מה שהוא היה טוב: ללכת מכות.
ב"ברונסון", הארדי משתף פעולה עם ניקולדס וינדיג רפן (לפני "דרייב"), ונותן את מה שהיא אולי עדיין ההופעה הכי טובה שלו.
בשבוע הבא: איימי אדאמס, מריל סטריפ, וזוהר אורבך.
פרק 6: ייפ מאן
מי אמר שסרטי ביוגרפיה לא יכולים להיות סרטי קונג פו? לא אנחנו, זה בטוח.
בפרק החדש, תום ויהונתן עוסקים ב"ייפ מאן" – סרט הקונג פו שהוא לא רק סרט ביוגרפי אלא גם הפתיח לסדרת סרטים שלמה סביב ייפ מאן המיתולוגי – המורה של ברוס לי.
בשבוע הבא: טום הארדי הוא האסיר הכי אלים בבריטניה
פרק 5: מישימה
זהו סיפורו של יוקיו מישימה – סופר גאון וחד אבחנה שקרא תיגר על המוסכמות של החברה היפנית בשעה שהוא חוקר את ההיסטוריה שלה בטקסטים שלו
זהו סיפורו של יוקיו מישימה – מהפכן פוליטי מסוכן שרצה להחזיר את הקיסר לכס ולקחת את המדינה שלו בכיוון רגרסיבי ואלים.
זה סיפורו של יוקיו מישמה – כוכב מדיה ששלט היטב בתדמית הציבורית שלו והשתמש בה כדי לשלוט בקבוצת עוקבים צעירים, אבל מאחורי כל הכריזה והחיוכים הסתתר אדם עצוב וחסר כיוון שסבל מתיעוב עצמי עמוק
זה סיפורו של יוקיו מישימה – הנושא של הסרט 'מישימה,' סרט ביוגרפי שמבין שאין דרך אחת נכונה להציג את החיים של אדם
בשבוע הבא: איפ! אדם!
פרק 3: קיד וקסידי
"קיד וקסידי" הוא מערבון קומי שנכתב על ידי ויליאם גולדמן ("הנסיכה הקסומה") ובכיכובם של פול ניומן ורוברט רדפורד. שום דבר בסרט הזה לא נראה כמו ביוגרפיה, ובכל זאת הוא כן: בוץ' קסידי וילד הסאנדנס היו שני אנשים אמיתיים שחיו באמת, ועל בסיס ההרפתקאות שלהם נכתב הסרט. תום ויהונתן יצאו לגלות מה עובד בסרט הזה, מה לא, ולמה טיפות גשם ממשיכות ליפול על הראש שלהם.
בשבוע הבא: אמאדוס אמדאוס. אמאדוס אמאדוס. אמאדוס אמאדוס. או… אמאדוס.
פרק 2: איש הפיל
מה ההבדל בין פיל לפסנתר? פסנתר אפשר להפיל אבל פיל אפשר להפוך לסרט סמי-סוריאליסטי בשחור לבן שמצליח להלהיב הן את הקהל והן את המבקרים.
בשבוע הבא: קאובוים (אבל כאלה שהיו באמת)!
פרק 1: רשימת שינדלר
איך עושים סרט על השואה – מתמקדים בקורבנות? אולי במבצעים? אולי במנגנונים הביורוקרטיים? ואולי… אולי דווקא בנוכל. איש שלא רצה להרוג או להציל, רק לגרד כמה דולרים (סליחה, רייכסמארקים) והצליח לבצע את מעשה השוד הגדול מכולם – שוד של חיים ממלתעות המוות.
"רשימת שינדלר" הוא סרט מעורר הערצה, מעורר מחלוקת, מעורר בחילה, מעורר בכי, מעורר הערכה ביקורתית, מעורר המון מזומנים (בכל זאת – ס. שפילברג) ומעורר את הפרק הראשון במיני סדרה חדשה.
בשבוע הבא: שם על המסך! זה איש? זה פיל? זה הפקה של מל ברוקס? כן! לא! במפתיע, כן!
לצערי שום דבר מזה לא נגיש ללקויי שמיעה...
(ל"ת)
כן, זה מבאס
אבל אני לא בטוח אם יש לי כרגע פתרון לזה.
תמלול הפודקאסט (פרקים של כשעה) ייקח זמן ו/או כסף שאין לנו כרגע. אם יש לך הצעה או רעיון מה לעשות, אשמח לשמוע ולראות מה ניתן לעשות כדי לשפר את המצב.
לא יודעת אם יש אופציה בעברית
באנגלית מסתבר שאפילו פאוארפוינט הכניסו פיצ'ר של הוספת כתוביות, והוא עובד ממש טוב (לא ניסיתי על המבטא הישראלי הקיצוני שלי, אבל זה נלחץ פעם בטעות לקולגה והשאיר רושם עמוק על כולנו). אולי מישהו עשה את זה גם לעברית, הפיצ'רים האלו הולכים ומשתפרים.
בעברית זה קצת יותר מסובך
גם בגלל האופי של השפה העברית והצורה שהיא בנויה, וגם בגלל שהיא שפה יותר נישתית ויש הרבה פחות תקציבים מושקעים בה. גם הרבה חוקרים ישראלים יעדיפו לעבוד על שפות אחרות עם יותר קהל מאשר על עברית.
עם זאת, ההתפתחויות בתחום הזה הן כל כך מהירות, שזה באמת משתפר כל הזמן.
טוב, אני מודה שלא האזנתי למרבית הפרקים עד עכשיו
אבל השבוע ראיתי שוב את אמדאוס והוא עדיין סרט מושלם לחלוטין. אין ברירה אלא להקשיב
במידה וזה מעניין מישהו
רשימת לטרבוקסד של כל הסרטים שדיברנו עליהם בפודקאסט עד כה (… עם כמה ספויילרים להמשך העונה)
https://letterboxd.com/aharonluger/list/fish-eye-presents-films/
אגב ייפ מן, לוונג קאר וואי גם היה סרט עליו.
איך לא, עם טוני ליונג. הסרט היה ממש מרהיב ויזואלית, כמו כל סרט של וונג קאר וואי. ולבהות בטוני ליונג במשך שעתיים זה ממש לא בזבוז זמן, אבל הסרט הרגיש קצת יבש וחסר נשמה, בעיקר בהשוואה לסרטים אחרים של הבמאי.
אולי אני צריך לתת צ'אנס לסרטים עם דוני ין מתישהו.
אני די חיבבתי את הגרנדמאסטר
אבל אני חושב שהוא לא מהתוצרים החזקים של וונג קאר וואי. מצד שני, לוונג קאר וואי אין ממש "תוצרים חזקים" כבר הרבה יותר מדי זמן, אז אני אסתפק גם באלה.
הוא ביים בסך הכל שני סרטים ב18 שנה האחרונות
אז כנראה שזה פחות ש"אין לו תוצרים חזקים לאחרונה" ויותר ש"אין לו תוצרים לאחרונה".
ברונסון הוא ללא ספק ההופעה הטובה ביותר של הארדי.
בכללי, זה היה סרט פשוט מעולה ואחד היותר טובים של רפן. קצת מקווה שמתישהו השניים יעשו עוד סרט ביחד.
איפה הימים שלשמוע ווירד אל היה גיקי וחתרני
היום עושים עליו ביופיקים.
אחרי טיטוס המופתי, טיימור החליטה משום מה להוציא את פרידה
שהרדים אותי באולם הקולנוע לכמה שעות טובות. הסרט מנסה לעשות לקאלו את מה שאד האריס עשה לג'קסון פולוק ונכשל נחרצות. אם כבר, הוא רק מעורר געגועים למסעדת פרידה קאלו ז"ל הנהדרת בתל אביב.
לא שאני מאוד בעד פרידה
אבל "מה שאד האריס עשה לג'קסון פולוק" זה "לעשות סרט משעמם, צפוי, בנאלי, מלא בקלישאות". לא יודע אם זה מודל החיקוי שלנו.
אתה רציני?
פולוק זה סרט מרתק ונהדר עם המון הצגה מעניינת של שיטות העבודה של האמן. הסצנה היחידה שאני חושב עליה שעלולה להתפרש כקלישאה היא בטח סצנת הפיכת השולחן המפורסמת (שגם אבי ביטר העתיק לאחד הסרטים שלו) אבל גם היא תפסה אותי בהפתעה בזמן אמת. בסופו של דבר, בפולוק הייתי במתח של לשבת על קצה המושב בקולנוע ובפרידה נרדמתי (ואני מדגיש שאלה סרטים שראיתי בקולנוע, לא בבית) ואם זה לא מדד אז מה כן?
הערה טכנית, בשני הפרקים ששמעתי, אמדאוס וג'וליה וג'וליה, יש הבדלי עוצמה משמעותיים בין הדוברים. כשאני מנסה להקשיב באוטו אני מוצאת את עצמי מגבירה ומחלישה כל הזמן או שאני לא שומעת חלק מהשיחה.
תודה
לא בטוח שבטווח הקרוב נצליח לתקן את זה – העונה הזאת הוקלטה כבר ואנחנו באמצע תהליכי הקלטה של העונה הבאה. אבל ניסינו משהו שבתקווה לעתיד יקל על הנושא.
אני מניח שהאיזכור של ארמגדון היה ציני, ובכל זאת-
אנשי מקצוע שעברו על הסרט זיהו בו יותר טעויות מדעיות מאשר דקות.
יש איזו אגדה
שאומרת שאחת השאלות ששואלים מהנדסים שמתחילים לעבוד בנאסא זה כמה שגיאות הם זיהו בסרט ארמגדון.
האגדה הזו די אומתה בפודקאסט dear hank and john כשהאנק גרין ראיין את אחת המהנדסות
שעבדו על הפרוייקט והיא אמרה שזה לא אגדה וזו באמת אחת השאלות ששואלים…