הכתבה הזאת היא יריית הפתיחה לשלוש כתבות בנושא "דברים שיעלו בהמשך השנה". היא כנראה המדויקת שבהן, שכן היא עוסקת רק בחודשים הקרובים, אבל היא גם המצומצמת מביניהן, כי היא עוסקת רק בחורף הקרוב. בכל מקרה, בוא נצלול לעניין.
סרטי ינואר
Better Man: סיפורו של רובי וויליאמס
מתי בישראל: 2 בינואר
אני אנסה לשמור את ניתוח העומק וכל מערכת היחסים שלי עם רובי וויליאמס לביקורת, אז אגיע לנקודה: זהו ביופיק מוזיקלי על רובי וויליאמס, רק שאת רובי וויליאמס מגלם קוף CGI, וזה ככל הנראה המחזמר הכי מרהיב שהיה פה בשנים האחרונות. הסרט הוא לא ממש מלכודת נוסטלגיה שמנסה לרכוב על השירים של וויליאמס – יש כמה להיטים שחסרים באופן מפתיע, וכמה שירים בכלל לא של רובי וויליאמס שמקבלים כבוד של מלכים – כמו שהוא השתטות של וויליאמס בז'אנר המכובד תוך אפשרות לקחת את הצופים לטריפ ייחודי שבו אף פעם לא מסבירים למה לעזאזל הוא קוף. מכל הסרטים של עונת הפרסים 2024, זה הסרט שהכי נהניתי ממנו, ואפילו אין לי דרך להסביר למה סרט על רובי וויליאמס הוא טוב.
וואלס וגרומיט: על כנפי הנקמה
מתי בארץ: 3 בינואר (בנטפליקס)
תקשיבו, אין לי את הלב להתמודד עם הידיעה שגם וואלס וגרומיט נפלו לענייני המשכים מיותרים והחזרת דמויות מהעבר בניסיון לרכוב על נוסטלגיה. זה ניק פארק! אני מסרב להאמין שזה משהו חוץ מסרט נפלא וחביב ומצחיק שמגיע לו להיות אחד מהסרטים הכי מצופים של התקופה. נכון? נכון?? נכון???
עדכון אחרי צפייה: נכון.
כאב אמיתי
מתי בארץ: 09 בינואר
2024 הייתה שנת "אנשים נוסעים לפולין להתמודד עם זכר השואה" הגדולה עם ארבעה סרטים ישראלים בנושא (טכנית אחד בהונגריה) וגם "מסע שורשים" ולכן רק הגיוני שהשנה הזאת תסתיים עם סרט שיביא את הנושא אל האוסקרים. איכשהו "כאב אמיתי" נבחר לכבוד הזה, למרות שאני לא בטוח שהוא המוצלח מכל החבורה הזאת. אבל מה לעשות, קשה לעמוד בפני כוח הכוכבים המסנוור של ג'סי אייזנברג וקירן קלקין – שניהם בתפקידים של אנשים פגומים וחמודים, בני דודים שנוסעים לפולין כדי לראות את בית הילדות של סבתא שלהם.
כל העסק מאוד חביב וחמוד ואף פעם לא ממש נוגע בזכר השואה כמו שהוא מדבר על מערכת היחסים של שני בני הדודים וההבדלים ביניהם וזה, וואלה, חמוד ממש ומספיק טוב כדי להיות בילוי נעים בקולנוע. מפיצים, אני יודע שאלה לא התשבוחות שרציתם, אבל לדעתי זה תלוי בכם והגיע הזמן לנרמל "חמוד ממש" כהמלצה חמה על פוסטרים. מוכן גם לפרגן בארבעה חתולים עם עיניים גדולות במקום כוכבים.
איש זאב
מתי בארץ: 16 בינואר
אני יכול להעמיד פנים שהסיבה שהחידוש ל"איש הזאב", חלק מהעדכון ליקום המפלצות המיושן בניגוד לסתם סרט על אנשי זאב כי יש הבדל משום מה, פה הי- רגע, זה משפט ארוך. מהתחלה.
אני יכול להעמיד פנים שהסיבה ש"איש זאב" פה היא שכולנו אהבנו את "בלתי נראה", ואני אהבתי את "משודרג", ולכן הסרט החדש של לי וואנל פה כי לי וואנל.
אבל האמת המצערת היא שאני פרייאר לפרצוף היפה והמיוסר של כריסטופר אבוט, ומה שהוא בגדול יריית הפתיחה למה שיכולה להיות הקריירה ההוליוודית שלו ככוכב (אחרי שכבר די חרש את כל עולם האינדי) היא מספיקה בשבילי לבדה בשביל להתייצב לצידו גם אם הסרט היה החידוש בשר ודם לפוקוהאנטס של דיסני כאשר הוא בתפקיד פוקוהאנטס. אבל זה שהוא בסרט החדש של לי וואנל, במאי "משודרג" ו"בלתי נראה", מאוד עוזרת, כן?
נוכחות
מתי בארץ: 23 בינואר
אין לי מושג מה קורה עם סטיבן סודרברג. יחסית לבמאי שיש לו כמה וכמה סרטים שאני מחשיב כאהובים עליי, פשוט בלתי אפשרי להבין מה קורה איתו. הבמאי היה בקלות יכול להיות על פסגת העולם, עובד עם השחקנים הכי טובים ויוצר סרטים ששוב ושוב מועמדים לאוסקר; אלא שאז הוא החליט שזה לא מעניין אותו אפילו קצת, ויצא לקריירה פרועה ולא ברורה עם סרטים שצריך להיזכר שבעצם ממש אהבת כשהם יצאו, חבל שאף אחד לא דיבר עליהם יותר.
אני לא יודע אם "נוכחות" יזכה לאותו גורל. ביקורות נהדרות כבר יש לו, עכשיו השאלה האם אותו נצליח לזכור כי הוא יוצא לקולנוע (בניגוד ל"קימי" הנהדר שנעלם בסטרימינג) או שמא נשכח אותו עד שייצא הסרט הבא של סודרברג בשנה הקרובה.
5 בספטמבר
מתי בארץ: 23 בינואר
סרט המתח הזה זכה לבאזז לחצי רגע כשחקן משמעותי בעונת הפרסים, אבל די ברור בשלב הזה שהוא אולי במקרה הטוב שחקן חיזוק בספסל שבא לקלוע שלשה ואז מחזירים אותו שוב לספסל.
וחבל – זה סרט טוב באותה רמה (אם לא יותר) של חלק מהסרטים המועמדים, אם כי די ברור למה תעשייה שחרדה להביע עמדה מוסרית מוצקה יותר מ"אולי תפסיקו לריב, לא יודע" לא תשליך את יהבה על סרט שלא מנסה לשנייה להצדיק את מעשיהם של טרוריסטים שפוגעים בישראלים. הוא גם, ראוי להגיד, לא ממש מצייר את הישראלים כקורבנות. המוקד שלו הוא אחר לחלוטין, ובאופן שמתקשר עם התימה של הסרט, הצדדים במעשה הטרור פה הם רק סיפור בשביל העיתונות בסרט שהוא הרבה פחות "ספוטלייט" והרבה יותר "הקרנבל הגדול". בכל מקרה, כל חברי הקאסט פה חמודים אחד אחד וזה סרט מותח וקצר שיודע להגיד את מה שיש לו להגיד בקצת פחות מ-100 דקות. כן ירבו.
עד שיצא עשן לבן
מתי בארץ: 31 בינואר
אני יכול להסביר למה דרמת הפוליטיקה האפיפיורית שדי בוודאות תהיה מועמדת למלא אוסקרים היא סרט מסקרן ומגניב ולמה כדאי לכם לראות אותו (…כלומר, אם לא עשיתם את זה בדרכים אחרות), אבל האמת היא שכל פעם שאני רואה את השם שלו בעברית נתקע לי השיר של הדג נחש (שלקח לי רגע להיזכר שלא קוראים לו "עד שיצא עשן") אז אני פשוט אקשר אליו למרות שאין שום קשר בין שני הדברים.
עם הזרם
מתי בישראל: 31 בינואר
די מדהים ש"עם הזרם" יוצא בארץ: מדובר בסרט אנימציה עצמאי שלא ממש מיועד לילדים (לא כי הוא אלים או מיני, פשוט כי הוא חידתי ומהורהר ואיטי) שאי אפשר לדבב לעברית ולתקוע על הפוסטר "בדיבובה של משי קליינשטיין". ובכל זאת, הוא יוצא, וזה טוב מאוד – כי זאת אחת מהפנינים היפות שהיו בפסטיבל ירושלים ונחמד שעכשיו היא תוכל להגיע לעוד אנשים.
ועוד בינואר
מזימת האהבה (01/01, בנטפליקס): שני אחים זוממים להונות יורשת עשירה כדי להציל את הבית שלהם אבל אף אחד לא יראה את הסרט כדי לגלות האם המזימה הצליחה או שאהבה הפריעה להם בדרך.
אנזו חתול הרפאים (02/01, בקולנוע): נכון לעכשיו רק הוט סינמה מדווחים על הקרנות שלו, אז אין לי מושג אם הוא יופץ פה בכל הארץ או רק בבית הקולנוע הזה. בכל מקרה, רם ראה את הסיפור על חתול הרפאים עוד בפסטיבל אנימיקס ואהב.
היורש (02/01, בקולנוע): סרט מתח על מישהו שאבא שלו מת. לא הצלחתי להבין מה בדיוק הופך את הסרט הזה לסרט מתח, אבל הטריילר מאוד הלחיץ אותי אז אני מניח שקורה משהו.
קוויר (02/01, בקולנוע): דניאל קרייג מסתובב במקסיקו ומתאהב במישהו בסרט שהיה צריך להיות הרבה יותר מעניין וטריפי ממה שהוא בפועל.
המסדר (02/01, בקולנוע): סרט מתח על בסיס סיפור אמיתי על ניאו-נאצים שהחליטו לשדוד בנקים על מנת להקים מיליציה וסוכן הבולשת (ג'וד לאו) שמנסה לתפוס אותם. ניקולס הולט פה בתפקיד הנבל, מה שמרענן כי לרוב הוא בתפקיד הילד הכל כך חמוד איך אפשר לכעוס עליו, ואז הוא מתחיל להגיד שטויות אנטישמיות וגזעניות ואז די קל לכעוס עליו.
בייביגירל (02/01, בקולנוע): הבמאית של "גופות, גופות, גופות" חוזרת עם סרט שלא קשור בכלל לסרט הקודם שלה, אלא בכלל על זה שניקול קידמן מחפשת מערכת יחסים בדס"מ-ית ומוצאת אותה במתמחה שמגיע לחברה שבה היא המנכ"ל. האריס דיקינסון הוא המתמחה, אנתוניו בנדרס הוא הבעל החמוד שלה. לא התלהבתי בכלל.
למה מלחמה (02/01, בקולנוע): עמוס גיתאי עושה דברים של עמוס גיתאי.
Umjolo: שאהבה נפשי (03/01, בנטפליקס): אני קצת משתגע כי זה הסרט השלישי מדרום אפריקה שמתחיל עם "אומג'ולו" אבל על פניו אין קשר בין כל הסרטים – לא שחקן, לא תסריטאי, לא במאי – חוץ מזה שכולם קומדיות רומנטיות גבוליות להחריד. הפעם זה נראה חמוד יותר ורק על מישהי ששוקלת לבטל את החתונה שלה כי פגשה נגן ג'אז.
חדר הפלאות (09/01, בקולנוע): כאשר בנה הצעיר נכנס לקומה, אמא מוצאת את רשימת הדברים שרצה להספיק לעשות ומתחילה לעשות אותם.
מלון פאלאס (09/01, בקולנוע): רומן פולנסקי חוזר עם סרט חדש שמתהדר בכל ה-10% בעגבניות רקובות. אבל זה בסדר, אל תדאגו – גם העלילה והטריילר נראים כמו חיקוי גרוע ל"משולש העצבות", שבעצמו היה חיקוי גרוע לסרטים אחרים. יש חיקויים גרועים כל הדרך למטה.
מאורת הגנבים: פנטרה (09/01, בקולנוע): לכל מי שהתעניין בקליפהאנגר המותח בסיום "מאורת הגנבים", אז הידד! עכשיו אפשר לדעת מה עלה בגורל הדמויות. סתם, יש אנשים שבאמת אהבו את הסרט הקודם, אולי הוא היה טוב.
עד הסוף המר (10/01, בנטפליקס): מותחן צרפתי על מישהו שמחפש את הסוד מאחורי זה שאשתו נחטפה ומגלה סוד שקשור לשלוק המר שבסוף הקפה.
סודה (16/01, בקולנוע): הסרט בעל משחק המילים הכי פחות נחוץ בעולם (כי זה גם המשקה סודה וגם הסוד שלה! הבנתם? הבנתם???) שם את ליאור רז ואת רותם סלע כניצולי שואה בישראל בסרט שהוא סוג של מותחן סביב השאלה האם רותם סלע הייתה קאפו בשואה או לא כי זה מאוד חשוב לליאור רז לדעת כי אם היא כן זה יקשה עליו מוסרית להתמזמז איתה.
לוחמות ללא גבול (16/01, בקולנוע): אחד משני סרטים של מרטין קמפבל על גיבורה לוחמת בכתבה הזאת. פה אווה גרין (יחד עם קבוצת חיילות) מחלצת נערות שנחטפו על ידי דאע"ש. דעא"ש? דהה"ש? דה! א"ש?
סיפורו של כריסטופר ריב (16/01, בקולנוע): סרט תיעודי על כריסטופר ריב.
הממלכה של קנסקי (16/01, בקולנוע): לפני שאתם ממהרים לזלזל בו כעוד סרט מונפש לילדים – זה דווקא מבוסס על ספר אהוד ועם מלא ביקורות חיוביות, אז אולי הסיפור הזה, על ילד שנתקע על אי לבדו, דווקא כן מומלץ.
תעלול של מירוץ (16/01, בקולנוע): בניגוד לחרא הזה, שהוא אכן זבל של אנימציה לילדים מהסוג המוכר והישן.
דברים קטנים שכאלה (16/01, בקולנוע): קולנוע לב הזיזו את תאריך ההפצה שלו איזה ארבע פעמים מאז שהתחלתי את הכתבה אז אין לי מושג מתי הסרט הזה הולך לצאת. בכל מקרה, סרט די קטן, על איש משפחה שהולך לפה והולך לשם עד שהוא מבין שאולי משהו קצת דפוק קורה בכנסיה הקרובה לביתו (וגם זה קורה איזה ארבעים דקות לתוך הסרט). קיליאן מרפי פה, שזה נחמד.
בלתי ניתן לעצירה | Unstoppable (16/01, בפריים וידאו): סיפורו של המתאגרף האמריקאי אנתוני רובלס.
רוצח לוח השנה | The Calendar Killer (16/01, בפריים וידאו): אישה מתקשרת לקו שעוזר לנשים בטענה שאיימו עליה שעליה להרוג את בעלה או למות בעצמה.
חוזרים לעניינים (17/01, בנטפליקס): 2025 מסתמנת כשנת הקאמבק של קמרון דיאז, שנעדרה מהקולנוע מאז "אנני". עם זאת, נראה שדיאז חוזרת אלינו כמו שעזבה אותנו: עם סרט מפוקפק שנשכח מקיומו במהרה יחד עם ג'יימי פוקס. הפעם הם בתת ז'אנר הממש עמוס יחסית לכמה הוא ספציפי: קומדיית מרגלים שהעמידו פנים שהם אנשי משפחה רגילים בשירות סטרימינג כלשהו.
בני ערובה (23/01, בקולנוע): לוק ווילסון הוא כוכב אקשן עכשיו? מה זה השטויות האלה.
OVERLORD: The Sacred Kingdom (23/01, בקולנוע): "יותר הערת שוליים לסדרה ארוכה מסרט מתפקד ומהנה בפני עצמו" – ביקורת על הסרט הזה.
סחורה יקרה מכל (23/01, בקולנוע): מישל הזנוויציוס שמע שעושים סרטי אנימציה על השואה והחליט שהוא רוצה גם
טיסה מסוכנת (23/01, בקולנוע): תשע שנים אחרי הסרט הקודם שביים, מל גיבסון חוזר לכיסא הבמאי, אבל הפעם לסרט שכנראה כבר לא יהיה מועמד לאוסקר. במקום זה, אנחנו נזכה לראות את מארק וולברג קירח ומטורף על מטוס. האם זה לא הפרס האמיתי? טריוויה: במהלך העבודה על הכתבה הזאת שינו את תאריך ההפצה שלו לפחות שלוש פעמים.
בחורים מקועקעים: רול+שו (23/01, בקולנוע): עיבוד לספר הראשון בסדרת הספרים "בחורים מקועקעים" על בחור מקועקע קשוח ואפל וחברת ילדות שלו שהיא לא אבל אז אולי הם מתאהבים~~?~~?
ארמון החול (24/01, בנטפליקס): סרט לבנוני על משפחה שתקועה באי בודד.
חברה מושלמת (30/01, בקולנוע): אף אחד לא מוכן להגיד על מה הסרט עם הטריילר המסקרן הזה, אז חרא עליהם, חרא על הסרט הזה, חרא על הטריילר המסקרן שלו, תגידו לי על מה סרטים, יא קקות, אין שום ערך במסתורין כשיטת שיווק.
געגוע (30/01, בקולנוע): כבר כתבנו על הסרט הזה בסתיו, אז להלן העתק הדבק: מקרה לא נדיר של במאי שעושה רימייק לסרט של עצמו, אבל הופך ליותר נדיר כי הפעם מדובר בסרט ובמאי ישראלי – ועוד לסרט שלא כל כך הצליח לא בארץ ולא בחו"ל. הסרט די נקטל בחו"ל, אבל לפחות חלק מכך נובע מחוסר ההבנה של המוח המוזר של שבי גביזון איתו לנו בארץ יש היכרות מעמיקה יותר. ריצ'ארד גיר נכנס לנעליים של שי אביבי, וגם דיאן קרוגר כאן.
מוזמנים | You're Cordially Invited (30/01, בפריים וידאו): אין לי לא כוח ולא חצי-כוח לפרסונה הקולנועית של ויל פארל בימינו, ולטעמי הוא נוטה לקחת תפקידים מוצלחים שהיו יכולים להגיע לשחקנים קומיים יותר מגוונים ויותר נסבלים. אבל ריס וויתרספון גם פה, ואמנם בחירת התסריטים שלה לא מושלמת אבל אין ספק שהיא הרבה יותר חביבה. ובנוסף זה סרט של ניקולס סטולר, שגם בסרטיו הגרועים ביותר תמיד מצליח להוציא רגעים קומיים טובים אפילו מהפרסונות הקולנועיות הקשוחות ביותר (כמו, נניח, בילי אייכנר ב"אין גברים כאלה"). בכלל, מדובר באחד מהאנשים היחידים שצמחו כבמאי קומדיה בעשור האחרון, ואם זה לא הישג בפני עצמו, כמעט כל הסרטים שלו אשכרה מוצלחים.
המפעיל בשירות ה-CIA (30/01, בקולנוע): אה, אז זה מה שנהיה מהקריירה של ארון אקהרט באופן סופי. מצער.
לוקה מגלה עולם (31/01, בנטפליקס): אמא של לוקה נוסעת להודו עם בנה הסובל משיתוק מוחין לטיפול ניסיוני.
סרטי פברואר
אהבה ומכות אחרות
מתי בישראל: 06 בפברואר
אני לא צריך עוד חיקוי "ג'ון וויק". בקושי הייתי צריך את "ג'ון וויק" המקורי. אני עדיין לא בטוח שאני צריך אותו, הרי גם הוא היה חיקוי של סרטי אקשן אחרים.
ובכל זאת, אם סרטי האקשן המקוריים היחידים שמאשרים בהוליווד הם "ג'ון שמיק", "ג'ון בריק" ו"ג'ון שטיק", אז לפחות שהגימיק יהיה "ג'ון וויק" אבל חמוד, בליהוק הכי קולע בהיסטוריה ל"ג'ון וויק אבל חמוד": קה הוי קוואן.
וזהו, הטריילר בעיקר נועד להסביר שהוי קוואן הוא בחור חמוד למי שלא ראו אותו ב"הכל בכל מקום בבת אחת", וזה די מספיק לכל הדעות.
מה שכן, יהיה מעניין לראות את שיתוף הפעולה של קוואן עם אריאנה דהבוז, שמאז האוסקר שלה הלכה לאיבוד ועוד לא מצאה פרויקט מוצלח בכיכובה.
אנונימי לגמרי
מתי בישראל: 06 בפברואר
טימותי שלמיי הוא בוב דילן, והוא בסדר בתפקיד הזה. לא התפקיד הכי גרוע שלו, לא הכי טוב, בהחלט הכי "תנו לי אוסקר" שלו.
אם יש סיבה טובה לראות את הביוגרפיה הזאת, ואני לא בטוח שיש, זאת דווקא קולקציית דמויות המשנה שנאלצת לסבול את דילן הבלתי נסבל שהוא מסוג השמוקים הזחוחים והמרוצים מעצמם: מאדוארד נורטון שמגלם פה את פיט סיגר כאדם החביב בעולם, דרך אל פאנינג ומוניקה ברברו כצמד הנשים המשמעותיות בחייו באותה תקופה ועד לבויד הולברוק כמעריץ מספר אחת של דילן – ג'וני קאש (דמות שג'יימס מנגולד כבר ביים עליה סרט אי אז ב-2005). זה, וביצועים לא נוראיים (אבל לא מאוד טובים) לשלל להיטי בוב דילן משנות השישים הם אולי הסיבה לראות את הסרט. רק שאני לא בטוח שהיא סיבה טובה.
קפטן אמריקה: עולם חדש מופלא
מתי בישראל: 13 בפברואר
האם יש קהל לדמות של פלקון? לא בקטע רע לאנתוני מאקי, אבל אני מרגיש שיש הערכת יתר במארוול סביב ההתרגשות לדמותו של סם וילסון. אי אפשר להאשים את מאקי – כוכב כריזמטי וחביב – אבל משהו בדמות עצמה תמיד הרגיש נדחף – מישהו שכל הפרסונה שלו נבנתה סביב קפטן אמריקה, עד למצב שהזהות שלו נמחקה ועכשיו הוא פשוט מנסה להיות אחד כזה. הסרט ינסה להצליח במקום בו הסדרה בכיכובו הצליחה חלקית, והבאזז באינטרנט עד כה די שלילי סביב הנושא. לא עוזר שבאמצע כל הסיפור הם הכניסו את הענק האדום, שמה הוא קשור בכלל מה אתם רוצים מאיתנו.
אם כי אני מניח שבארץ כל העיסוק בסרט יהיה לראות מה נשאר מדמותה של סברה: האם היא עדיין יהודיה? ישראלית? דמות חיובית? שלילית? האם בכלל קוראים לה עדיין סברה? התשובות לשאלות הללו עלולות להשפיע קלות על כמה אנשים בארץ יגיעו לסרט בהתלהבות, כפי שהוכיחה גל גדות והופעותיה ב"מהיר ועצבני".
מופע טוטאל
מתי בישראל: 13 בפברואר
אני מקווה שאתם אוהבים את הקולנוע הישראלי שלכם פוליטי, כי "מופע טוטאל" הוא כל כולו פוליטיקה – מורה שחזר משירות מילואים עם איזושהי פוסט-טראומה זורק מילה לא נכונה על צה"ל בשיעור, מושעה מהתיכון בו הוא מלמד, ואז מנסה למנף את השערוריה בשביל קריירת התאטרון הלא ממש זורחת שלו. רועי אסף ביים, כתב, ושיחק בתפקיד הראשי בסרט עם צילום מרשים מאוד (באמת), ושבגדול מרגיש כמו טיוטה יותר טובה של "טור פרידה" על אדם שצריך להבין מה הוא מעדיף: את המשפחה, הקריירה, הערכים שלו או אהבת קהל. אם זה לא מספיק פוליטי לכם, אסף מוסיף כמה מונולוגים שאמנם לא אומרים "ביבי" או "לפיד" אבל בבירור מכוונים לראשי ממשלה, שרים, ומה לא. זה יותר טוב ממה שאתם חוששים שזה יהיה, גם אם זה עדיין סרט בוסרי של במאי בסרטו הראשון. אבל אין ספק שיש פה כמה סצנות ששווה לראות.
הנקיק | The Gorge
מתי בישראל: 13 בפברואר, באפל טי.וי+
אניה טיילור-ג'וי היא אחת מהשחקניות הטובות של התקופה האחרונה. כזאת שאפילו אם הסרט בכיכובה לא טוב במיוחד, היא יוצאת ממנו ללא רבב וממשיכה לעבר הפרויקט המסקרן הבא. הפעם היא נוחתת בסרטו החדש של סקוט דריקסון ("דוקטור סטריינג'", "בלאק-פון") בסרט שאפל השתפנו ברגע האחרון מלתת לו הפצה נורמלית ובמקום זה הסתפקו בלזרוק אותו בשירות הסטרימינג שלהם. חבל. מצד שני, אולי זה עונש לסרט בגלל שיש בו את מיילס טלר. במקרה הזה, מובן.
הסרט הוא על צמד צלפים שנאלצים לשמור על נקיק שנאמר להם שבכל רגע יכולות להגיח מתוכו מפלצות, ונאמר להם גם לא ליצור קשר אחד עם השני. הם לא כל כך טובים בחלק השני של הבקשה, אז רק צריך לקוות שהם יותר טובים בחלק הראשון.
הברוטליסט
מתי בישראל: 20 בפברואר
שלוש וחצי שעות של סרט, לא כולל רבע שעה הפסקה מובנית בסרט, של מה שהוא לא בדיוק אפוס אבל אין ספק שהוא די אפי – סיפורו של ניצול שואה שמנסה למצוא את עצמו בארה"ב רגע אחרי מלחמת העולם השנייה. אדריאן ברודי שוב מגלם שורד שואה, ושוב מוציא את מה שהיא בקלות מההופעות הטובות של השנה, ולצידו גאי פירס שגם הוא מבריק בתפקיד מיליונר שדרכיו ודרכי דמותו של ברודי מצטלבות. החצי הראשון של הסרט הוא מהדברים הכי טובים שנעשו בקולנוע, אז שווה לראות את זה בקולנוע. אבל אם אתם צריכים סיבות להימנע מלבלות בערך ארבע שעות בקולנוע – אז, טוב, החלק השני בהחלט נופל באיכות שלו.
מריה
מתי בישראל: 27 בפברואר
אנג'לינה ג'ולי היא נוכחות מתעתעת בעולם הקולנוע. כוכבת על מצד אחד, אבל כזאת שסרטים בכיכובה יכולים להיעלם לחלוטין מהתודעה אחרי שיצאו. במאית ניסיונית, אבל כזאת שאף אחד לא מעריך את הניסיונות שלה. סלברטיאית ממדור הריכולים עם כל הסיפורים הכי עסיסיים אבל כאמור גם שחקנית רצינית זוכת אוסקר שרוצה לביים סרטים על דברים קשים שקורים בעולם, וגם שגרירת רצון טוב מטעם האו"ם ופעילה הומניטרית וכו' וכו'.
לכן כשרואים אותה צצה לפתע משום מקום עם סרט "תנו לי מועמדות לאוסקר בבקשה". אחרי יותר מעשור של סרטים בינוניים (אם היא דיבבה בהם) או גרועים (אם היא שיחקה בהם), קצת מוזר לקחת את זה ברצינות. ובכל זאת, על הסרט חתום פבלו לוריין, שהוא במאי רציני שעושה סרטים שתמיד מועמדים לאיזה אוסקר או שניים, ולרוב בשביל השחקניות שבו, שבאמת עושות עבודה טובה. אז יאללה, ג'ולי, תתפנקי עם מועמדות, זה על חשבון הבית.
ועוד בפברואר
להציל את החווה (06/02, בקולנוע): גם הפעם, למרות הציניות המיידית, הביקורות טוענות שיש פה סרט חמוד וחביב למרות שקוראים לסרט "להציל את החווה" והפוסטר שלו נראה ככה. הפעם אני יותר סקפטי, אבל בוא נראה.
מפחידונת (06/02, בקולנוע): ושוב, בשביל לאזן, "מפחידונת" בא בשביל להצדיק את המוניטין של מה שהמפיצים בארץ מביאים לילדים כשאין להם משהו של אולפני האנימציה הגדולים בארה"ב. אם כי כן אציין לטובת הסרט שעיצוב הדמויות שלו חמוד להפליא.
אהבה משוגעת (06/02, בקולנוע): בחור ובחורה מתאהבים, בחור עושה פשעים, בחור ובחורה נפרדים, ואז הם שוב נפגשים. הכל מאוד צרפתי.
היפרדות (06/02, בקולנוע): אישה משקרת למישהו שהיא פגשה ללילה אחד שיש להם תינוק ביחד, דבר שאנשים סבירים והגיוניים תמיד עושים.
טנור (06/02, בקולנוע): ראפר צעיר מתגלה כבעל כישרון לאופרה ועכשיו נאלץ לחיות בין שני העולמות.
חליסה (06/02, בקולנוע): אחות בטיפת חלב מתחילה להתערב בחייה של אמא צעירה חד הורית.
המכשף: הסירנות מהמעמקים (11/02, בנטפליקס): מר המך שף מנסה לעזור בסכסוך בין בני הים ובני היבשה בסרט אנימציה, אבל כזאת שלא תרצו להראות לילדים שלכם. או, ליתר דיוק, כזאת שלא תרצו להראות לילדים שלכם אבל לא כי היא זבל מוזר מארץ זרה, אלא הפעם באמת כי המון מין ואלימות.
אשמתי: לונדון | My Fault: London (13/02, בפריים וידאו): נערה מתאהבת באחיה החורג ואני לא יודע אשמת מי זה, אבל אני מצפה שהאשמים יועמדו לדין.
ברידג'ט ג'ונס: חוזרת לשוק (13/02, בקולנוע): חמש שנים אחרי שזכתה באוסקר על "ג'ודי", רנה זלווגר חוזרת לזיכיון הקומדיות הרומנטיות שממנו כולם ממילא זוכרים רק את הסרט הראשון.
הקוף (20/02, בקולנוע): עיבוד לסיפור קצר של סטיבן קינג שבו קוף צעצוע גורם למיתות משונות.
לא יום ולא לילה (20/02, בקולנוע): דרמה ישראלית על נער חרדי שהוא עילוי בתורה אבל לא יכול להתקבל לישיבה אשכנזית כי הוא ספרדי.
צ'קאאוט (27/02, בקולנוע): סרט שאני רוצה להיות בעדו: קומדית ריגול! ישראלית! עם כל מיני משחקי בימוי חמודים בנוגע לאיך מספרים סיפורים! אבל ראיתי אותו, וזה מקשה עליי להמליץ עליו בפה מלא. הכי טוב שאני יכול לעשות זה להמליץ עליו למי שחושב שאני מטומטם שלא מבין כלום מהחיים שלו ולא היה מזהה קומדיית ריגול ישראלית טובה גם אם היא הייתה חיה איתו שנים בזוגיות כחלק מניסיון להיטמע בסביבה בעודה מרגלת עבור גוף עוין.
סיכון גבוה (27/02, בקולנוע):השני משני סרטים של מרטין קמפבל על גיבורה לוחמת בכתבה הזאת. הפעם זאת דייזי רידלי שמרביצה לטרוריסטים אקולוגיים שמנסים לעשות "מת לחיות" וממש-ממש קיוו שלא יהיה ג'ון מקליין הפעם.
עיר השדים (27/02, בנטפליקס): בנטפליקס היה מאוד חשוב לנקד את המילה "שדים" כדי ש… לא נחשוב שזה עיר השדיים, אני מניח? מצד שני, זה סרט יפני, אז אולי החשש מוצדק. אבל לא, זה סרט על מישהו שרוצה לנקום במישהו ויש משפחה מתה ושדים.
סרטי מרץ
פדינגטון בג'ונגל
מתי בישראל: 06 במרץ
"פדינגטון 2" הפך במהרה לאחד מהסרטים האהובים בהיסטוריה, ובצדק רב. "פדינגטון בג'ונגל" בא לבדוק האם הקסם הפדינגטון-י הזה עובד גם בלי פול קינג. התשובה, לפי הביקורות, היא "כן, אבל קצת פחות". מצד שני, ה"קצת פחות" הוא קצת פחות מ"פדינגטון 2", אז נראה לי שאנחנו בסדר.
אם תהיתם, פדינגטון הפעם נוסע לפרו, ומשום מה בארץ חשבו שזה מזל רע לקרוא לו "פדינגטון בפרו" ולכן הוא בג'ונגל משל הוא איזה דוב מסרט אנימציה קרואטי שהגיע לארץ בעסקה מפוקפקת שמפיצים עשו בשירותים בפסטיבל קאן.
האגדה של אוצ'י
מתי בישראל: 06 במרץ
אבל אם אתם דואגים ממחסור בסרטים אמנותיים לילדים שתוכלו לקחת אליהם את הילדים שלכם בשביל שאז אחר כך הם לא יוכלו לדבר עליהם עם אף מהכיתה כי כולם הלכו לראות משהו נורמלי וסביר – אז בשבילכם יש את "האגדה של אוצ'י": סרט ילדים (כולל גרסה מדובבת) מבית A24. וילם דפו פה, למקרה שלא האמנתם שזה באמת שלהם.
חוטאים
מתי בישראל: 06 במרץ
ריאן קוגלר הוא אחד מהקולות היצירתיים היותר משמעותיים שיצאו מארצות הברית, אפילו אם בעצם הוא כבר עשור מבזבז את הזמן של כולנו עם יותר מדי "הפנתר השחור" ופחות מדי "קריד" או "תחנת פרוטוויל". "חוטאים" תהיה ההזדמנות שלו לכפר על זה, עם מעשיית פשע-ערפדים-גזענים או מה שזה לא יהיה, ואם זה לא מספיק לכם אז גם מייקל בי. ג'ורדן (השחקן שקוגלר לא הולך שני צעדים בלעדיו לשום מקום) מככב בתפקיד כפול. כמו כן, אם איכשהו זה לא ברור: זה סרט אימה שחור, ולמרות שני הנתונים הללו המפיצים בארץ מפיצים אותו עם שאר העולם. זה כבר סימן טוב.
תיק שחור
מתי בישראל: 13 במרץ
הסרט השני של סטיבן סודרברג, והאחד שהוא יותר "טרי" ("נוכחות" טכנית הוצג עוד בסאנדנס 2024) – קייט בלנשט ומייקל פסבנדר הם צמד מרגלים עם חיי נישואין מאושרים עד שיום אחד משהו קורה וכל הסיפור הופך ל"מר וגברת סמית'" שכזה. מודה שזה פה פחות בגלל הטריילר ויותר בגלל סודרברג, בלנשט ופסבנדר.
איש הכלב
מתי בישראל: 13 במרץ
ואם הילדים שלכם בכו באמצע "האגדה של אוצ'י" וטענו שאתם לא אוהבים אותם באמת, אתם יכולים לקחת אותם שבוע לאחר מכן ל"איש הכלב" – עיבוד לסדרת הקומיקס המצליחה שעוסקת באיש שהוא כלב שהוא שוטר. זה מבית היוצר של "קפטן תחתונים", בערך עם אותו הומור, רק לטעמי יותר מוצלח בסך הכל. נקווה שגם הסרט יהיה יותר מוצלח מהסרט של "קפטן תחתונים", שהיה גם הוא די מוצלח סך הכל.
שלב החשמל
מתי בישראל: 14 במרץ (בנטפליקס)
האחים רוסו כבר פספסו פעמיים. "צ'רי" הוא סרט ששכחתם שקיים, ו"האיש האפור" דווקא לא, אבל לשניהם יש מכנה משותף והוא שהאחים רוסו ניסו לעשות משהו מקורי (טוב, נו, עיבוד של ספר) אחרי שהתנתקו ממארוול, ולאף אחד לא היה אכפת. "שלב החשמל" הוא הניסיון השלישי שלהם, ויודע כל מי ששיחק בייסבול – אחרי הפאשלה השלישית אתה בחוץ.
לכן, כנראה, הם גייסו סוללת שחקנים מרשימה שכוללת את קה הוי קואן, מילי בובי בראון, כריס פראט, סטנלי טוצ'י, וודי נורמן (הילד מ"'קדימה קדימה"), ג'יאנקארלו אספוסיטו, אנתוני מאקי, וודי הארלסון, בריאן קוקס, אלן טודיק, בילי בובי תורנטון, וקולמן דומינגו. עכשיו רק נותר לראות האם כל זה משנה או שבסופו של דבר, מעל הכל מרחף דבר אחד והוא: זה סרט של נטפליקס.
שלגיה
מתי בישראל: 20 במרץ
בשלב הזה, אני לא מבין מדוע דיסני לא מוותרים ומחליטים לשווק את "שלגיה" משל הוא "החדר" הבא: מעין הבטחה לקלאסטרפאק כה גדול שרק תבואו לראות כמה יותר גדול הוא יהיה. בין שתי שחקניות ראשיות שלא מסתדרות, שחקנית ראשית שעסוקה בלריב עם העולם, וגמדי CGI מהסיוטים הקולקטיביים של כולנו – למי נראה שהסרט הזה יהיה טוב? הייתי מצטער על מארק ווב שמבזבז את הכשרון שלו, אבל כזה, 2009 הייתה לפני 15 שנה. נראה לי שאפשר לוותר על החלום שווב יהפוך לבמאי מוצלח עם קריירה ענפה. מניח שבשלב הזה השאלה הכי גדולה סביב הסיפור היא עד כמה גרטה גרוויג תצליח לנתק את עצמה מהסרט לו כתבה את התסריט?
ועוד במרץ
המורה שהבטיח את הים (01/03, בקולנוע): אני לא בטוח למה כל האתרים משוכנעים שהוא יוצא באחד במרץ, יום שבת, ולא ביום חמישי לפני או אחרי, אבל כולם ממש ממש מתעקשים על זה. אז כנראה זה באמת יהיה ככה. לאחר שמורה כלשהו מבטיח לתלמידים שלו לראות את הים, הוא לא עושה את זה, ואז 100 שנה לאחר מכן אנחנו מגלים למה.
אפר | Ash (21/03, בפריים וידאו): אישה בתחנת חלל רחוקה מגלה שכל הצוות שלה מת וצריכה להחליט האם היא סומכת על מי שנשלח להציל אותה. ארון פול פה, כי קריירה קולנועית כבר לא תהיה לו, הא?
אלכסנדר והטיול הנורא, האיום, המבאס והגרוע ממש | Alexander and the Terrible, Horrible, No Good, Very Bad Road Trip (28/03, בדיסני פלוס): למרות השם הדומה, זה לא המשך לסרט הקודם שיצא ב-2014 אלא מעין רימייק עם משפחה חדשה, שגם בה יש ילד בשם אלכסנדר וגם הוא מקולל במזל נאחס.
חסין כאב ("מרץ בקולנוע". כנראה 15/03, כי בארה"ב יוצא ב-14/03 אבל לכו תדעו): הייתי בעד הסרט הזה בכיכובו של ג'ק קווייד, על בחור שיוצא להציל את הבחורה שלו לאחר שנחטפה ושמנצל את חוסר היכולת שלו להרגיש כאב. ואז ראיתי את הטריילר, ואני קצת פחות בעדו. לא שקווייד לא חמוד, אבל הסרט קצת יותר מדי הופך אותו לגיבור-על עבור מה שאמור להיות בבסיסו סרט "אדם מסתבך במשהו שגדול עליו".
באגהד – מרתף האימה (20/03, בקולנוע): מישהי מגלה שד בפאב שהיא יורשת מאבא שלה אבל כל עוד היא לא מבקשת ממנו לדבר עם המתים הכל סבבה. ואז כמובן…
דרכים מצטלבות (27/03, בקולנוע): הבמאי של "ואז רקדנו" חוזר עם סרט על אישה שנוסעת לטורקיה ונפגשת שם עם עו"ד שמתמחה בזכויות של טרנסים.
סרטים שנכון לעכשיו אין להם תוכנית הפצה בישראל (התאריך שמצוין פה הוא מתי שהם יוצאים בחו"ל):
03 בינואר
הארורים | The Damned – אלמנה נאלצת לעשות בחירות קשות כאשר ספינה מתרסקת ליד כפר הדייגים הקטן שלה. סיכוי שיופץ פה: 15%, שום דבר פה לא בולט לעין כמשהו שיגרום למישהו להפיץ פה.
10 בינואר
סכנה | Hazard – איש צעיר מנסה לשבור את מעגל ההתמכרות לסמים ולאלכוהול שהרס את משפחתו לאורך השנים. סיכוי שיופץ פה: 2%, בהתחשב בכך שאני לא בטוח שזה באמת סרט אמיתי
פוטין | Putin – דרמה ביוגרפית על פוטין שנעשתה בשילוב דיפ-פייק ונראית קצת כמו הסיוטים שלי. נאמר שזה גם צולם בארץ. סיכוי שיופץ פה: 55%. מצד אחד סרט פולני עצמאי מוזר על פוטין, מצד שני גימיק מוזר שנשמע מתאים בדיוק למפיצים ישראלים שינסו לשכנע את עצמם שיש לזה קהל.
17 בינואר
אחד מהימים האלה | One of Them Days – שתי שותפות לדירה צריכות למצוא כסף במהרה לאחר שהחבר של אחת מהן בזבז את הכסף שהן שמרו. סיכוי שיופץ פה: 0.5%, קומדיה שחורה? שאפילו לא קשורה לאוסקרים? תחלמו על זה.
הסוכן הנרי: הסרט | Henry Danger: The Movie – המשך העלילות של הסוכן הנרי שהתרחשו בסדרה ששמה "הסוכן הנרי" ושאני לחלוטין יודע מה הן, מה זאת אומרת. סיכוי שיופץ פה: 0%, זה שייך לפאראמאונט פלוס שלא הוציאו פה עוד אף סרט שלהם ולא יתחילו עם פאקינג "הסוכן הנרי: הסרט". כאילו, אם ייצא בארץ סרט מהשירות הזה, זה קודם כל יהיה "בייבי שארק: הסרט".
שתי העיניים פקוחות | Both Eyes Open – אישה בורחת ממערכת יחסים מתעללת אבל חושדת שהאדם שהתעלל בה עדיין נמצא בסביבה. סיכוי שיופץ פה: 0.5%, ראו ערך "סרט עם אנשים שחורים? לא תודה".
סימן סכנה | Alarum – שני סוכנים חשאיים נעלמים לסוכנויות בהן הם עובדים בשביל להתחתן, אבל אז הסוכנויות מגיעות לבקתה בה ניסו להתבודד כי יש איזה כונן קשיח שהן מחפשות. מחזיק אצבעות שהכל תעלול גדול ובסוף מוצאים את הכונן ויש בו מצגת קריוקי מביכה של כל החברים שלהם שרים ביחד לכבוד החתונה. סיכוי שיופץ פה: 100%, זה סרט אקשן דרג ב' עם סילבסטר סטאלון וסקוט איסטווד. ברגעים אלה ממש האנשים ביונייטד יושבים וחושבים איך לקרוא לו: "בקתה קטלנית"? "החתונה של הסוכן הכי טוב שלי"? "סכנה מסוכנת"?
24 בינואר
מסע בין כוכבים: מחלק 31 | Star Trek: Section 31 – מישל יאו (מצטער, זוכת האוסקר מישל יאו) משחזרת את תפקידה מ"מסע בין כוכבים: דיסקאברי" ועושה דברים מגניבים שאני לא מבין מה הם כי אני לא עוקב אחרי כל המסעות בין כל הכוכבים האלו. סיכוי שיופץ פה: 0%, ראו ערך סרטים של פאראמאונט פלוס.
אהוב אותי | Love Me – לווין ומצוף נפגשים באינטרנט ומתאהבים. כן, באמת. סיכוי שיופץ פה: 33%, מצד אחד זה סרט מוזר שקשה למכור. מצד שני, הסרט נקטל מה שאומר שכנראה המפיצים שלו יהיו מוכנים למכור אותו בזול ובארץ יהיה אפשר פשוט למרוח על הפוסטר את הפרצופים של סטיבן יואן וקירסטן סטיוארט ולקוות שהקהל הישראלי לא יבין שמדובר במוצר מפוקפק.
ירושה | Inheritance – אישה מגלה שאבא שלה היה מרגל ואז מגלה שהיא באמצע קונספירציה. מה שנקרא, יום כיף עם אבא. סיכוי שיופץ פה: 67%, נשמע כמו סוג הטראש שיופץ פה, אבל אין פה שמות מספיק מוכרים בשביל שהדבר יהיה ודאי.
ספינת הצרחות | Screamboat – סלאשר ובו מיקי מאוס רוצח אנשים על ספינה. סיכוי שיופץ פה: 30%, הייתי רוצה להגיד שנמוך יותר אבל משום מה הסלאשרים של "פו הדב" הופצו פה. מצד שני, זה של החברה שעשתה את סדרת "מפחידן"/"מבעיתן" שלא הגיעה לארץ, אז אפשר לקוות שגם זה לא יגיע.
עמוק בפנים | Into The Deep – פיראטים חוטפים אנשים ומכריחים אותם לצלול באזור עם כרישים כדי לשלות להם סמים ששקעו בים. סיכוי שיופץ פה: 70%, די אוהבים להפיץ פה שטויות של כרישים אבל כן צריך להיות הוגנים ולהגיד שלא כל שטות של כרישים מופצת פה, אז אולי יחליטו לוותר על התענוג הפעם.
31 בינואר
להתמודד עם החשיכה | Brave the Dark – נער צעיר נלקח תחת חסותו של המורה שלו לתיאטרון. מבוסס על סיפור אמיתי. סיכוי שיופץ פה: 31%. קצת קשה לדעת עם דרמות אמריקאיות קטנות ומעוררות השראה: לרוב מדלגים עליהן פה, אבל אם הן מספיק זולות או איכשהו תפסו את תשומת הלב של מישהו בחברות ההפצה הן יכולות להגיע באיחור משמעותי של איזה שנה לאחר שיצאו בארצות הברית.
האחד האמיץ | Valiant One – מסוק אמריקאי נתקע בצפון קוריאה ועכשיו צריך למצוא דרך להגיע לקוריאה היותר נחמדה. סיכוי שיופץ פה: 41%. סרטי אקשן אמנם הולכים פה חזק, אבל סרטי חיילים לוחמים אמיצים דווקא קצת פחות. ייתכן שאני מזלזל בכוחו של צ'ייס סטוקס למשוך קהל.
כאב כן בנו | Like Father Like Son – נער צעיר נוקט "צעדים דרסטיים" במטרה לשבור את מעגל האכזריות והאלימות במשפחתו. סיכוי שיופץ פה: 22%. בלי אקשן, בלי שחקנים מוכרים, בלי משהו יוצא דופן… קשה להאמין שזה יגיע לפה. לא בלתי אפשרי, פשוט… קשה.
04 בפברואר
דברים טובים רעים | Good Bad Things – אדם בעל מוגבלות מנסה את מזלו באפליקציות דייטינג ומגלה דברים על עצמו. סיכוי שיופץ פה: 9%. כבר יצאו פה לא מעט סרטים מונפצים אבל זה נראה לי סרט ממש לא קיים, אפילו בשביל המפיצים בארץ.
07 בפברואר
עיני לב | Heart Eyes – צמד ידידים נחשדים כזוג נאהבים על ידי רוצח סדרתי שהורג זוגות ולנטיין. סיכוי שיופץ פה: 4%. אם היו מפיצים אותו הוא היה יוצא סביב יום האהבה, ולא נראה שזה יקרה.
14 בפברואר
הדבר המת | The Dead Thing – אישה מנסה להבין למה הדייט שלה נעלם באופן מסתורי. סיכוי שיופץ פה: 3%. לא מתים פה על אימה ואין פה אף שם גדול מספיק בשביל שמישהו יתעניין בזה.
21 בפברואר
הנער הבלתי ניתן לשבירה | The Unbreakable Boy – מסרטי האמונה הנוצריים האלה, הפעם על ילד אוטיסט עם מחלה נדירה ומחוזק בזאכרי לוי, שהתפוטר מהוליווד או משהו. סיכוי שיופץ פה: 1%, סרטי אמונה נוצרים לא מגיעים ארצה.
בחור זקן | Old Guy – קופר הופמן הוא רוצח שכיר וכריסטוף וולץ הוא המנטור שמנסה לחנך אותו בדרכיו, בטריילר שהוא לא מספיק טוב עבור הפרמיס הזה. סיכוי שיופץ פה: 82%. רוצחים שכירים? שחקנים זקנים זוכי אוסקר? תוכנית ההפצה בשקל כותבת את עצמה.
28 בפברואר
אכזרי | Vicious – דקוטה פנינג (כנראה) נאבקת על קיומה אחרי שהיא מקבלת מתנה מקתרין האנטר (כנראה). בתיאור רק רשום "אישה" ו"אורח לא צפוי", אבל כשאלה הליהוקים זה יהיה מפתיע אם זה יהיה כל דבר אחר. סיכוי שיופץ פה: 45%. אם "הם רואים הכל" הצליח מספיק בארץ אולי המפיצים הבינלאומיים של "אכזרי" יחשבו שישתלם להם להביא גם אותו.
נשימה אחרונה | Last Breath – השם הזה והפרמיס של "סיפור אמיתי על מישהו שהיה תקוע בקרקעית הים ומישהו היה צריך לחלץ אותו" גורמים לסרט הזה להישמע כמו זבל גנרי, אבל וודי הרלסון וסימו ליו פה, אז לכל הפחות היו למפיקי הסרט כיסים גדולים ו/או תמונות מפלילות של שניהם כי אף אחד מהם עדיין לא בשלב ה"זבלוני אוגה בוגה ים" עדיין. סיכוי שיופץ פה: 89%. בארץ לא צריך לשכנע הרבה את המפיצים כדי לנסות להפיץ פה סרטי "אוגה בוגה ים", ועם שמות של שחקנים כמעט איכותיים ו/או פופולריים זה בכלל נשמע כמו משהו שיגיע לפה די בקלות.
באיים האבודים | In the Lost Lands – פול ו. ס. אנדרסון מעבד את ג'ורג' ר. ר. מרטין אבל זה לא משחקי הכס, אלא משהו עם מכשפות ואנשי זאב. כן, מילה יובוביץ' פה. סיכוי שיופץ פה: 98%, אלא אם זה יהיה הפלופ של החיים.
חברתי המתה זואי | My Dead Friend Zoe – אחרי שחזרה ממלחמה כלשהי, מריט צריכה להמשיך ולתפקד כרגיל, למרות שלכל מקום שהיא הולכת מלווה אותה חברתה, זואי. מה שהיה בסדר אם לא הייתה מתה. סיכוי שיופץ פה: 50%. סרטים קטנים שזכו בפסטיבלים עצמאיים קטנים יכולים להגיע לפה רק עם הר של ביקורות וטובות והרבה מזל. לפני כמה שנים הייתי נותן לזה סיכוי נמוך יותר, אבל מאז גם יונייטד התחילו להמר פעם בכמה זמן על סרטי A24.
ללא מען | No Address – סרט על הומלסים. סיכוי שיופץ פה: 18%. אין פה כוכבים גדולים והנושא לא ממש מדבר ללב הישראלים. אבל כזה… אולי? אבל לא. אבל אוליייי. אבל לא.
סנוקרת | Uppercut – משהו על אגרוף. וינג ריימס פה, נחמד לדעת שטום קרוז הוציא אותו מהכלוב שלו לעשות סרטים שהם לא "משימה בלתי אפשרית". סיכוי שיופץ פה: 7.77%. סרטים על אגרוף לא ממש הולכים בארץ.
07 במרץ
על ההפיכה לפנינתי | On Becoming a Guinea Fowl – קומדיה שחורה מזמביה שזכתה בפרס מקאן וגם לביקורות מהללות אבל נעמה טענה שאחרי פתיחה מעניינת זה נהיה די משעמם אז לא למהר להתלהב יותר מדי. סיכוי שיופץ פה: 77%. לא יודע, זה נשמע כמו סוג הדברים שלב יקנו ויפיצו באיזה חצי שנה איחור.
הבוגר | The Senior – סיפורו של שחקן פוטבול מכללות אבל… הוא נורא זקן. כן זה כל הסיפור. השחקן הזקן הוא מייקל צ'יקליס, למי שהתגעגע אליו מאז "המגן". סיכוי שיופץ פה: 0.2%. סרטי ספורט לא כל כך עובדים בארץ וסרטי פוטבול ובייסבול בכלל לא.
אפס | Eephus – ראשית כל, אני רוצה לציין שהתרגום כאן הוא לאו דווקא מדויק אבל יש סיכוי שכן, שכן המונח – שמתייחס לבייסבול – אולייי הגיע מהמילה אפס. בכל מקרה, קומדיה על משחק בייסבול אחרון של שתי קבוצות לפני שבאים להרוס להן את המגרש. סיכוי שיופץ פה: 0.3%. כנ"ל, אבל אני מוסיף 0.1% למקרה שמישהו ישים לב שזה כאילו סרט איכותי של פסטיבלים ולא סתם דרמה.
21 במרץ
אבירי האלט – רוברט דה נירו הוא גנגסטר. רוברט דה נירו הוא עוד גנגסטר. רוברט דה נירו הוא שני גנגסטרים, בסרט החדש של בארי לוינסון. סיכוי שיופץ פה: 94%. את בארי לוינסון תמיד אפשר להפיץ תחת "מהבמאי של איש הגשם", וכמעט כל סרט של רוברט דה נירו יוצא בארצנו. קשה להאמין שדווקא הפעם יוותרו.
החבר | The Friend – נעמי ווטס מאמצת כלב. זה כנראה הספיק לכל המבקרים שנתנו לזה 100% בעגבניות רקובות ותכל'ס כנראה גם בשבילי. כאמור: כלב! סיכוי שיופץ פה: 84%. אוהבים בארץ סרטים עם כלבים, אבל כשזה סרט פסטיבלי מדי לפעמים מחליטים לוותר.
חלומות מגזין | Magazine Dreams – מפיצי הסרט מקווים שהביטול של ג'ונתן מייג'ורס בוטל כי הנה הם מוציאים את הסרט החדש בכיכובו. אמנם לא בעונת הפרסים, כמו שבזמנו היה דיבור סביב הסרט הזה, ובכל זאת. בכל מקרה, ג'ונתן מייג'ורס הוא מפתח גוף. סיכוי שיופץ פה: 11%. סרט בכיכוב שחקן שחור, לא באמת כוכב, והוא דרמה רצינית? רק אם זה בא באיזה 1+1 עם פיצה או משהו.
28 במרץ
איש עובד | A Working Man – דיוויד אייר חוזר לשתף פעולה עם ג'ייסון סטייטהאם וגם סילבסטר סטאלון פה כתסריטאי. וגם דיוויד הרבור ומייקל פניה פה. סיכוי שיופץ פה: 100%, בהתחשב בכך שפורום פילם שמו את הסרט בלוח שנה הזה שהם שולחים כל שנה. השאלה היא רק מתי ותחת איזה שם.
האישה שבחצר | The Woman in the Yard – ז'אומה קולייט-סרה רק לפני שנייה הביא לנו את "בידוק" והנה הוא חוזר עם סרט אימה על אישה שמגיעה לחצר ומוסרת "אזהרה מצמררת" ואז מסרבת ללכת. סיכוי שיופץ פה: 55%. אולי השם קולייט-סרה יספיק כדי להביא את זה לפה?
זהו, סיימנו. באיזשהו שלב רם התחיל עם "בפרקים הקודמים" וזרמתי איתו אבל תגידו אם זה מיותר או דווקא מגניב שהקישור פה ואז אפשר ללחוץ על כולם ולהיזכר בכל הסרטים שיצאו או לא יצאו בתקופה האחרונה.
בפרקים הקודמים: סרטי סתיו 2024, סרטי קיץ 2024, סרטי אביב 2024, סרטי חורף 2024, סרטי סתיו 2023, סרטי קיץ 2023, סרטי אביב 2023, סרטי חורף 2023, סרטי סתיו-חורף 2022, סרטי אביב-קיץ 2022, סרטי חורף-אביב 2022.
תודה על הכתבה
רק בקשה אחת קטנה – האם יש אפשרות לבקש להוסיף את השמות של הסרטים בלועזית גם עבור סרטים שיש להם דף סרט?
אני מניחה שזה קשור לכך שאני לא גרה בארץ, אבל שמות סרטים בעברית לא אומרים לי כלום אלא אם הם תרגום ישיר לשם המקורי. כל ההיכרות שלי עם עולם הקולנוע חוץ מהאתר הזה היא דרך אתרים מחו״ל. מאוד יעזור לי לדעת על מה מדובר אם יופיע חוץ מהשם בעברית גם המקור.
ואם זה הרבה מדי עבודה או בלתי אפשרי הפעם, אעריך את זה לכתבות הבאות. תודה!
ועדיין אין תאריך ל-"כביש הסרגל"?
(ל"ת)
היה כשהתחלתי לכתוב את הכתבה
ועד שסיימתי נעלם שוב.
שינויי התאריכים של המפיצים זה ממש כיף
אחלה סקירה השאלה תמיד היא כמה סרטים ינדדו להם
לפי האתר של יונייטד קינג אהבה משוגעת עולה ב13.2 להציל את החווה ב20.2
alarum יקרא בארץ ריגול כפול וצפוי לעלות ב6.2
Vicious ירד מלוח ההפצה של פארמונט
וורנר החליפו חוטאים נדחה ל17.4 במקום מיקי 17 שהוקדם ל7.3
The Electric State, יש לציין
מבוסס על ספר (או נובלה עם תמונות או הגדרה כזו או אחרת). ומבוסס זו מילה יפה כי לפי הטריילר הוא בעיקר לוקח חלקים מהויזואליה ואת סיפור העלילה באופן מאוד מאוד מאוד מאוד כללי.
הספר מצויין, הטריילר לא בדיוק מעודד.
כמה הערות בקצרה...
…על סרטים שכבר ראיתי:
Better Man – מרשים, אבל הטריק עם הקוף לא מחזיק יותר מ-5 דקות. אחרי זה הוא די מפריע. אבל הי, Rock DJ זאת סצנה מצוינת.
עד שיצא עשן לבן – מרשים מאוד, מרתק אפילו, אבל גם לא מרגש, והשאיר אותי מרוחק.
עם הזרם – מתחיל מצוין, ולאט לאט מאבד תנופה
סודה – מאוד אהבתי
מופע טוטאל – יהונתן, תתכונן להתפלץ: במהלך הצפייה נזכרתי כמה פעמים ב"מאמי". את הסרט של קרן ידעיה אהבתי הרבה הרבה יותר.
אהבה משוגעת – שני סרטים שמגיעים השנה מצרפת מציגים במאים עם טירוף בעיניים. אחד הוא "אמיליה פרז". השני הוא "אהבה משוגעת". אנרגיה חסרת מעצורים והמון דמיון כיפי (סרט ארוך מאוד. קצת פחות משלוש שעות. מעיין ההמצאות של הבמאי לא מתייבש גם בשעה השלישית). חבל שהתסריט לא באמת עומד בסטנדרט המאוד גבוה של הבימוי, אבל גם כך: סרט מאוד מהנה.
חליסה – מאוד ריגש אותי
לא יום לא לילה – לא אהבתי
צ'קאאוט – מאוד הצחיק אותי. מצד שני, ראיתי אותו לפני ה-7 באוקטובר. אולי עכשיו אני אסתכל עליו אחרת.
מה אם - שלגיה - was wishing
אני חושב שבכל ההיסטוריה של הוליווד לא הייתה שחקנית יותר שנואה מרייצ'ל זלגר. זה די מדהים איך שנה אחרי שנה דיסני מצליחים לחבל במורשת שלהם. רק בשנה שעברה הם חגגו 100 שנה עם סרט האנימציה הכי דלוח שהם אי פעם הוציאו. סרט שהיה אמור לייצג מורשת ארוכה ומרשימה, ובפועל הראה כמה הם עסוקים בהכול חוץ מאשר לאהוב את הקהל שלהם.
אין טעם להיכנס לכל הבעיות של הסרט, אבל שלגיה… וואו. במקום לכבד את הסרט שהביא את דיסני לעולם, למה לא פשוט לשנות אותו לגמרי, עד שלא יישאר לו זכר? הנסיך הפך לסטוקר, ושלגיה בכלל לא חולמת שאהובה יגיע, אלא עוסקת בעצמה ובמי שהיא רוצה להיות. אין בעיה עם המסר הזה בפני עצמו, אבל זו לא שלגיה – ובטח שלא של דיסני. ועוד עשו סרט כזה בדיוק עם "שלגיה והצייד", עם אותו CGI.
ובינתיים, מואנה עושה מיליארד כדמות מקורית ולא לבנה שכולם אוהבים. יש את הקהל המסורתי של דיסני ויש את הקהל החדש, אז למה לנסות למחוק את המורשת שלהם? מה קרה לערכים של אהבה ואדיבות? לא כל נסיכה צריכה להיות "בוסית".
אבל אז יש את השחקנית עצמה. בלי קשר לזה שעורה לא "צח כשלג", היא פשוט מפונקת, ובכל ראיון מנסה לחבל בדיסני ובסרט. מה שהיא עשתה לגל גדות ב-D23, ואחר כך ההתבטאויות שלה נגד מצביעי טראמפ… יוטיוב על טורבו נגדה, מלא בסרטונים שמראים איך הנסיך בוחר במלכה הרעה, כי איך אפשר לאהוב דבר כמוה?
העיצוב של הגמדים? סיוט. הם נראים כמו הגרסה שלהם מ"שרק". יש כבר סרטונים שמראים אנימציות מעריצים או שימוש ב-AI שנראים יותר טוב מהסרט האמיתי.
ובסוף, כולם רוצים שגל גדות תנצח בתור המלכה. לא ברור מה יש לה לקנא ביופי של רייצ'ל עם תסרוקת הלורד פארקוורד. וגם אם המסר הוא על יופי פנימי, רייצ'ל הרסה לעצמה את התדמית. היא נתפסת כמפונקת, אגואיסטית ורעה, וזה משפיע על איך שהקהל רואה אותה. לעומת זאת, גל, עם התדמית הטובה שלה מ"וונדר וומן", פשוט גורמת לכולם לרצות שהיא תנצח.
ובכן גם נגמרה סדרת What If.. שגרמה לכולם לשנוא את קפטן קרטר, כל הזמן נתנו לה עוד ועוד כוחות שהיא לא הייתה ראויה להם סיימו עם עונה כל כך גרועה, שתודה שנגמר. היו חייבים לסיים עם קבוצה רק של בנות משום מה כי הם מנסים בכוח לנסות לפנות לקהל שהוא לא קהל היעד שהוא יותר גברים. אקסמן 97 הוכיח איך מאזנים את זה נכון עם דמויות נשיות כתובות היטיב לצד גברים. וסרטים כמו ברבי, מרשעת ומואנה מוכיחים שיש מקום לקהל שהוא בעיקר נשים והפלא ופלא הוא עובד. המארווליות, מאדם ווב פחות.
אתה משתכלל ומתחכם
טורח להוסיף מדי כמה שורות הערות על נשים שאתה כן מאשר את קיומן, אבל עדיין רואים לך.
תרגום:
"אהבה ואדיבות" – שם קוד לתכונות המצופות מדמויות נשיות. דמויות גבריות פטורות מהדרישה.
"בוסית" – אישה עם אופי/תחביב/מקצוע שאמור להיות בלעדי לגברים. מאמיני "לשלוט או להישלט" חושבים ש"בוסיות" רוצות לשלוט בהם. לגבר עם אותו אופי/תחביב/מקצוע אין כינוי.
"קבוצה רק של בנות" – אנומליה. בנים הם ברירת המחדל. עם עודף בנים קבוע ושיטתי אין בעיה.
"קהל היעד שהוא יותר גברים" – 1. גברים לא רוצים לראות נשים. 2. מדע בדיוני ופעולה זה לא לנשים.
"התדמית הטובה" – דמות נשית רכה וחביבה וענוגה ונעימה שנכתבה בזהירות.
אם אני מכיר אולי שיר אחד של רובי וויליאמס
עדיין יש לי מה ללכת לסרט וליהנות ממנו?
לגבי וואלאס וגרומיט, הסרט עומד כרגע על 100% ברוטן טומטוז עם 74 ביקורות, אז אני אופטימי.
ולמה התאריך של "עד שיצא עשן לבן" מחוק?
בקרוב ביקורת
אני חושב שכן, אבל אני מאוד שבוי בקסמו של הסרט.
לגבי רובי וויליאמס
אחד הדברים הטובים בו הוא ההימנעות מדחיפת שיר כל 5 דקות. כלומר, כן, יש שירים של האדון שלשמו התכנסנו, אבל יש גם סיפור, והרבה. יש אולי 5 נאמברים בכל הסרט, וכל השאר זה סרט רגיל (רק עם קוף). הנאמברים מרשימים (במיוחד Rock DJ. ואני מבטיח לך, אם אתה לא מכיר את השיר הזה, אחרי הצפייה תתחיל לשמוע אותו בלופ. הסצנה זאת פשוט מצוינת), אבל לגבי להנות מהסרט – נו, אני קצת חלוק על יהונתן. לא סרט רע לטעמי, אבל יש לו בעיות.
נשמע קצת כמו אלוויס, לא?
(ל"ת)
לפי הביקורות שקראתי נראה לי שממש כן
(ל"ת)