תראו מה זה מזל: לילות כימים שקדתי על כתבת סרטי סתיו 2023 רק כדי שתפרוץ מלחמה ארורה שתדחה את רוב סרטי הקולנוע ותהפוך חלק נרחב ממנה ללא רלוונטי. חוסר התחשבות מוחלט זה מה שזה, באמת.
על כל פנים, הגיעה העת להביט קדימה אל כל הסרטים שיפקדו את המסכים שלנו (הגדולים, הקטנים והממש קטנים, אם אתם מהמוזרים האלה שאוהבים לראות סרטים בטלפון) במהלך חורף 2024 – בתקווה שנדע ימים שקטים שלא ידחו אף אחד מבין 103 הסרטים שלפנינו.
ינואר:
בתו של מלך הביצה
מתי בישראל: 4 בינואר
סרט שנדחה מדצמבר ושכתבתי עליו בסקירת סרטי הסתיו. העלילה מבוססת על מותחן פסיכולוגי ובו פסיכופת (בן מנדלסון) חוטף נערה צעירה, ובבקתה מבודדת עמוק בביצות היא יולדת את בתם המשותפת הלנה. כעת הלנה (דייזי רידלי) היא אמא בעצמה לילדה קטנה – וכשאביה מלך הביצה בורח מהכלא היא מאמינה שהוא בדרך אליה ולמשפחה שלה.
ההבדל בין שתי הפעמים שעליהן כתבתי על הסרט הוא שהפעם גם ראיתי אותו (ואפילו קראתי את הספר המקורי), ואיך לומר בעדינות? אין פה לקראת מה להתרגש. מותחן גנרי, סתמי, תפל, זיפתי, לא שווה פרוטה, בכי רע, משְמִים, עבש ומעורר פיהוק (וכן, זה כשאני עדין).
לילה שקט
מתי בישראל: 4 בינואר
והנה לכם עוד סרט שכתבתי עליו בסקירה הקודמת ושנדחה לינואר (זה כאילו שעולם התרבות בישראל חווה טלטלה בגלל אירוע אקטואלי).
על כל פנים מדובר בסרט החדש של ג'ון וו ("עימות חזיתי") שזה כשלעצמו מפתיע. מתי בפעם האחרונה ג'ון וו הוציא סרט דובר אנגלית? זה בסדר, לא צריך לחפש – התשובה היא 2003 ("צ'ק פתוח"), אם כי זה לא ש"לילה שקט" שובר את הרצף: הסרט החדש נטול דיאלוגים, וככל שידוע לי יש מצב שהדמויות שלו בכלל דוברות יידיש.
"לילה שקט", לתוהים, עוסק באב (ג'ואל קינמן) שיוצא לנקום בכנופייה שהרגה את הבן שלו בערב חג המולד. רעיון מינימליסטי שנשמע נהדר בכל הקשור לאקשן, אלא שהביקורות פחות מחבבות (בעגבניות רקובות הוא קיבל 66% מצד המבקרים, וציון קהל אפילו נמוך מזה: 47%). אין לי מושג איך מאסטר האקשן ג'ון וו פיקשש קונספט פשוט כל כך ולא נראה לי שאגלה בקרוב.
שחיה לילית
מתי בישראל: 4 בינואר
סרט נוסף בסימן לילה שנדחה מהסקי… אה לא, סליחה. כוחו של הרגל. זה באמת סרט חדש. העלילה עוסקת באישה שמגלה שבבריכה שלה יש שדים – וכן, גם לי זה נשמע כמו מתכון לפרויקט בן חמש דקות ולא לסרט קולנוע באורך מלא – ולכן לא מפתיע לגלות שהוא מבוסס על סרט קצר (שזמין ביוטיוב).
מה שכן מפתיע לגלות הוא שהסרט מתואר כסמי-אוטוביוגרפיה של הבמאי והכותב שלו, ברייס מקגווייר; עכשיו, או שמדובר במטאפורה לחייו של מקגווייר כילד בפלורידה בבית שמוקף באוקיינוס ובו בריכה חשוכה ומפחידה, ושכמה חברים שעמם גדל טבעו והוא עצמו חווה סופות הוריקן קטלניות, כך שלמעשה היבט האימה של הסרט מבטא את חוויות הילדוּת המטלטלות שלו… או שהוא משקר, ובאמת לטענתו היו שדים בבריכה שלו. תאמינו לְמה שאתם רוצים להאמין.
תכנית א'
מתי בישראל: 11 בינואר
[העתק-הדבק מסקירת סרטי האביב. כן, האביב. הסרט הזה נדחה מאפריל]
"תכנית א'" הוא מותחן דובר אנגלית שעוסק בקבוצת ציידי נאצים שקראו לעצמם "הנוקמים" ושהוקמה על ידי ניצולי שואה, פרטיזנים וחברי הבריגדה היהודית, שכולם תכננו לזהם את מי השתייה במספר ערים גרמניות בתום מלחמת העולם השנייה.
בין המשתתפים: עוז זהבי, מיכאל אלוני, ישי גולן בתור אבא קובנר וגם כמה וכמה שחקנים גרמנים. וכיוון שמדובר בסרט ישראלי, ניחשתם נכון: הוא צולם לפני מיליון שנה ויוצא רק עכשיו לאקרנים.
המתאבקים
מתי בישראל: 11 בינואר
סרט דרמה שדובּר עליו לא מעט מאז שהוכרז, בהתחלה לא בגלל העלילה אלא כי "וואו תראו איך זאק אפרון ניפח את עצמו" ובהמשך דווקא כן בגלל העלילה.
מדובר בסרט ביוגרפי שמגולל את סיפורה של משפחת המתאבקים ואן אריק המפורסמת שזכתה להצלחה רבה אי שם בשנות השמונים, אלא שאי אפשר לקרוא את עמודי הוויקיפדיה של כל אחד מהם מבלי לבכות. שישה מתוך שבעת האחים מתו לפני גיל 35 בגלל סיבות שונות (ורק עכשיו למדתי על האח הבכור ג'ק שהתחשמל למוות בגיל 7). אני לא מאמין בקללות אבל לא אופתע אם סבא רבא שלהם עצבן מכשפה צוענייה.
בזמן הקצר שלו באקרנים (בארה"ב הסרט יצא רק בסוף דצמבר) זכה "המתאבקים" לביקורות אוהדות (וגם מדד הקהל שלו בעגבניות רקובות עומד על 97%). וחוץ מזה, ראיתם איך זאק אפרון ניפח את עצמו?
הגול הבא מנצח
מתי בישראל: 18 בינואר
מי עוד כמוני מרגיש שאנחנו שומעים על הסרט הזה כבר שמונים שנה לפחות? אבל זהו, תכף זה נגמר כי סוף סוף נוכל לראות את הבייבי החדש של טאיקה וואיטיטי: הסרט מבוסס על סיפורה האמיתי של נבחרת סמואה האמריקאית שהפסידה 31-0 לאוסטרליה, עם מייקל פסבנדר, אליזבת מוס וביקורות שליליות מצד המבקרים (אבל הקהל מחבב אם זה מעודד אתכם – 84% עגבניות טריות).
מסכנים שכאלה
מתי בישראל: 25 בינואר
אין באמת צורך להציג את החדש של יורגוס לנטימוס שזכה באריה הזהב בפסטיבל ונציה ושדיברנו עליו באתר אינספור פעמים, נכון? לונדון הוויקטוריאנית, סיפור פרנקנשטייני ואמה סטון אחת שחוזרת לחיים בזכות רופא מבריק אך מטורלל (וילם דפו, אלא מי?).
גם מארק ראפלו משתתף פה, וסך הכול הסרט נראה נהדר. אם הטריילר לא משכנע אתכם אז אולי מיליון הפרסים והביקורות המשתפכות יעזרו (או זה שגם כותבי האתר שראו אותו די עפו עליו).
הכוורן
מתי בישראל: 25 בינואר
אתם יודעים? תמיד רציתי לדעת מה עושים כוורנים: כיצד מגדלים דבורים, במה מאכילים אותן, איך אוספים את הדבש, איך מתרגלים לעקיצות והאם קשה להתקיים מהעבודה הזו מבחינה כלכלית. והנה מגיע ג'ייסון סטיית'האם כדי לענות על כל השאלות הללו בסרט דרמה נוקב וסוחט דמעות על חייו של כוורן, ואני מוכרח להודות שאני בהלם: לא האמנתי שבמסגרת העבודה צריך לירות במתנקשים, לקפוץ ממכוניות ולפוצץ בניינים.
אז חבר'ה, מהיום כשאתם קונים דבש בסופר, זכרו את העבודה הקשה שהכוורנים עברו כדי לספק לכם את כל זה.
ועוד בינואר:
אחוות השלג (04/01, נטפליקס): אורוגוואי 🇺🇾 מבוסס על הסיפור האמיתי על קבוצת שחקני רוגבי שהתרסקו בהרים האנדיים באורוגוואי ב-1972. יהונתן מוסר שהסרט הוא יצירת מופת.
העבריינים (04/01, בקולנוע): ארגנטינה 🇦🇷 פקיד בנק יבשושי ונטול חברים גונב סכום כסף גדול מהבנק. הוא מתכנן להסגיר את עצמו, אך לפני שיעשה כן הוא מציע לאחד מהקולגות שלו להתחלק בכסף, אם הלה ישמור על הכסף בזמן תקופת המאסר של הפקיד. בהתחשב בכך שהסרט באורך שלוש שעות, כנראה צופים בתקופת המאסר בזמן אמת.
הנהג של מדלן (04/01, בקולנוע): צרפת 🇫🇷 אישה מבוגרת מבקשת מנהג מונית לקחת אותה מביתה אל בית האבות בקצה האחר של העיר, ועל הדרך מבקשת ממנו לעצור במקומות משמעותיים בחייה (חווים דה ז'ה וו? כן, גם הוא נדחה מהסקירה הקודמת).
נחמה מתוקה (05/01, נטפליקס): דן לוי ("שיט'ס קריק") מגלם אמן שאיבד זה עתה את בן זוגו, ומה עוד יש לאמן מיוסר לעשות אם לא לנסוע לפריז כדי לחפש את עצמו? עוד משתתפים: רות' נגה, לוק אוונס וכנראה חדר במלון שבמקרה פונה למגדל אייפל.
אויב | Foe (ב-05/01, אמזון פריים): חייהם של זוג נשוי בחווה (סירשה רונן ופול מסקל) מתהפכים כאשר האיש נאלץ לעזוב לתחנת חלל, ואילו האישה נשארת בחברת רובוט. הביקורות שליליות.
20 אלף מינים של דבורים (11/01, בקולנוע): ספרד 🇪🇸 לא קשור ל"כוורן". נראה לי. ילדה בת 8 ואמהּ מתחברות זו עם זו בקיץ אחד בחווה בה מגדלים דבורים.
החלילן (11/01, בקולנוע): מלחינה צעירה מתבקשת לסיים את היצירה של המורה המנוח שלה. נשמע כמו פרמיס נהדר לסרט דרמה, אלא שהנה הקטע: זה סרט אימה על טבעי.
רק לא אתה (11/01, בקולנוע): שני צעירים יפים (הוא גלן פאוול, היא סידני סוויני) נפגשים במקרה בחתונה באוסטרליה אחרי דייט ראשון בארה"ב, ומחליטים להעמיד פנים שהם זוג, כמו שאנשים נורמטיביים ושפויים עושים כל הזמן. וויל גלאק, שם שפעם היה "הבמאי של 'באה בקלות'" והיום הוא יותר "ההוא מ'פיטר ראביט'", מביים.
סיפור אהבה (11/01, בקולנוע): קומדיה רומנטית בת 3 שנים שמשום מה רק עכשיו מגיעה אלינו לאקרנים. משהו על זוג אוהבים באירלנד שנקלע לסכסוך אדמה בין שתי המשפחות. אני מודה, זה נשמע כמו כדור שינה אבל במפתיע יש פה שחקנים נהדרים: ג'יימי דורנן (לא, לא הוא) אמילי בלנט, ג'ון האם וכריסטופר ווקן.
ליפט: (12/01, נטפליקס): סרט שודים עם קווין הארט, והנה התקציר הרשמי של נטפליקס: "גנב מקצועי וצוותו המיומן מנסים לבצע את השוד האולטימטיבי: גניבת זהב בשווי 500 מיליון דולר שנמצא בכספת מטוס – שטס בגובה 12 אלף מטר". עכשיו השאלה שלי היא כזו: באמת כזה משנה שהמטוס נמצא בגובה 12 אלף מטר? השוד היה פחות מרשים אם המטוס היה בגובה 8 אלף מטר?
הסתמכות עצמית | Self Reliance (ב-12/01, הולו וכנראה דיסני פלוס): סרט של חברת ההפקות של הלונלי איילנד, ושכתב וביים השחקן ג'ייק ג'ונסון שגם מגלם את התפקיד הראשי (זה נחשב נפוטיזם אם אתה מלהק את עצמך?). איש מקבל הזמנה למשחק ריאליטי ברשת האפלה: עליו להתחמק מציידים במשך חודש שלם, אבל הנה הטוויסט: הם יכולים לתקוף אותו רק כשהוא לבד. לכן הוא מבקש מהחברים ומבני המשפחה שלו להיות איתו 24/7. גם אנה קנדריק כפרה עליה משחקת פה.
המטבח (12/01, נטפליקס): סרט שכתב וביים… דניאל קלויה? מה נסגר עם כל השחקנים האלה שחושבים שהם יודעים גם לביים? לפחות הוא לא סידר לעצמו תפקיד כשחקן, מה גם שהוא גם לא הבמאי והתסריטאי היחיד (לא שאני מזהה את השמות האחרים). בכל אופן העלילה מתרחשת בלונדון הדיסטופית, ובה שני חבר'ה מנסים לנווט בשיכון מסוכן.
משחק תפקידים | Role Play (ב-12/01, אמזון פריים): קלי קוקו ("המפץ הגדול") מגלמת אשת משפחה מהפרוורים עם בעל (דיוויד אוילאו, "סלמה") ושני ילדים, אלא שבסתר היא גם מתנקשת מקצועית. תגידו, לא היה ממש הרגע סרט עם רעיון דומה עם מארק וולברג באפל TV?
הזיכרון הנצחי (18/01, בקולנוע): צ'ילה 🇨🇱 סרט דוקומנטרי אודות העיתונאי הבכיר אוגוסטו גונגורה שתיעד את זוועות משטר פינושה. לאחר שחלה באלצהיימר, אשתו (שרת התרבות לשעבר) מנסה לעזור לו להיאחז בזכרונותיו החשובים.
מתחת לפני המים (18/01, בקולנוע): מותחן גנרי בן שנתיים (תגידו, מפיצים: באמת משתלם לכם להביא את הזבל הישן הזה?) אודות צעירה שעולה על יאכטה עם האיש הלא נכון.
מן האפר (18/01, נטפליקס): ערב הסעודית 🇸🇦 שריפה פורצת בבית ספר לבנות, ולא ברור אם מדובר בתאונה או בהצתה מסתורית. מבוסס על סיפור אמיתי.
אהבה זה כל העניין (18/01, בקולנוע): דסטין הופמן והבן שלו במציאות, ג'ייק הופמן, מגלמים אב ובנו שמתאהבים בשכנה החדשה ובבתה. לא התעמקתי מספיק כדי לגלות מי מהם מתאהב במי מהן, ואני מאוד מקווה שזה מה שאני חושב שזה. כמו כן, לא יודע למה זה מעניין: סרט הביכורים של דארן לה גאלו, בעלה של איימי שומר.
שישים דקות (19/01, נטפליקס): גרמניה 🇩🇪 לוחם MMA מוותר על קרב חשוב כדי להספיק ליום ההולדת של הבת שלו, פן יאבד את המשמורת עליה (ואני מנחש שיש לו רק שישים דקות להגיע). כמו כן, לפי הטריילר זה נראה כמו ג'ון וויק הגרמני: הוא הולך מכות מול חבר'ה שכועסים על הכסף שהוא הפסיד להם. מוכרח להודות, נראה לא רע.
מאווקה נסיכת היער (25/01, בקולנוע): אוקראינה 🇺🇦 סרט אנימציה שמבוסס על אגדת עם. שומרת יער קסומה מתאהבת בבן אדם רגיל, ואני מנחש שזה אסור אחרת איפה הפלפל? ואני יודע מה אתם חושבים אבל לא, לא מדובר בג'אנקנימציה: הטריילר סביר, התקציב מכובד ועומד על 187 מיליון הריבניה (שזה, בערך, 5 מיליון דולר) והביקורות למרבה הפלא לא קוטלות.
השנה שהייתה לנו (25/01, בקולנוע): צרפת 🇫🇷 שני לוזרים עם כריזמה מצטרפים לקבוצת פעילים למען איכות הסביבה כי מחלקים שם בירה בחינם (המאבק למען איכות הסביבה בצרפת נשמע הרבה יותר כיפי), אלא שהשניים מגלים שם גם כיוון חדש לחיים.
רדיקלי (25/01, בקולנוע): מקסיקו 🇲🇽 אחרי שגילם איש חינוך שמעניק השראה ב"קודה", יוג'יניו דרבז מגלם כעת מורה בבית ספר בשכונת פשע, שמשתמש בשיטות חדשות לעורר בתלמידיו סקרנות. עד סוף הסרט הוא כנראה יגיד שיותר משהוא לימד את התלמידים, התלמידים לימדו אותו.
שובו של ג'יפרס קריפרס (25/01, בקולנוע): מישהו בשם ג'יפרס קריפרס חוזר, אנא עארף. מסתבר שזה סרט אימה רביעי בסדרת ג'יפרס קריפרס שזו הפעם הראשונה שאני שומע עליה. יהונתן ומתן מוסרים לי שהיא דווקא כן מוכרת אז לא יודע, אולי הבעיה בי. מצד שני, הם גם מוסרים שלאף אחד בסרט לא קוראים "ג'יפרס קריפרס", אז אולי הבעיה באנשים אחרים.
אם לרגע הרמתם גבה ותהיתם לעצמכם "רגע, אולי בכל זא…" אז לא. 2.5 מתוך 10 בימד"ב.
האקדמיה לאמנות 1994 (25/01, בקולנוע): סין 🇨🇳 סרט אנימציה שמתרחש ב… ובכן, אתן לכם ניחוש אחד, ושעוסק בסטודנטים לאמנות שמדברים על פילוסופיה. מה שמעניין הוא שהסרט גם הונפש על ידי מורים ותלמידים באקדמיה לאמנות.
ירושה בהפרעה (25/01, בקולנוע): חבורה של בני משפחה חמדנים מנסים להתחבב על דודה עשירה וגוססת, מטעמי מצפון כמובן ובלי שום אינטרס חבוי אחר, מה פתאום.
חתונה יפהפייה (25/01, בקולנוע): זוג סטודנטים מגלים שהתחתנו בווגאס ואז יוצאים לירח דבש במקסיקו ואז קורים דברים "משוגעים ומטורפים", כך מבטיחים לנו.
חלום של רובוט (25/01, בקולנוע): ספרד 🇪🇸 הפצה קולנועית מסודרת לסרט אנימציה שהוקרן כבר בפסטיבל חיפה. ידידוּת בין כלב ובין רובוט מחליד בניו יורק של שנות השמונים. יהונתן מוסר שחמוד.
לוויתן על הגל (25/01, בקולנוע): קנדה 🇨🇦 סרט אנימציה על לוויתן או משהו תקשיבו אני מאבד סבלנות ואנחנו רק בינואר.
הבית ברחוב פין (25/01, בקולנוע): ישראל 🇮🇱 סרטו העלילתי המלא השני של העיתונאי והתחקירן עמיר מנור ("חיותה וברל") עוסק בעולם הזנוּת והסמים בתל אביב מנקודת מבטה של צעירה שעברה לשם מבאר שבע בעקבות אהבה. סרט שיוצא לאקרנים 3 שנים אחרי שהופק. כל הכבוד ישראל, דרך מצוינת לתמוך ביוצרים!
ציידי הארץ הרעה | Badland Hunters (ב-26/01, נטפליקס): דרום קוריאה 🇰🇷 סרט המשך ל"Concrete Utopia" (שלא זמין בנטפליקס כי הוא לא היה בהפקה שלו) שמתרחש ברחובותיה הכאוטיים של סיאול אחרי רעידת אדמה אפוקליפטית.
האנדרדוגגים | The Underdoggs (ב-26/01, אמזון פריים): סנופ דוג מגלם שחקן פוטבול לשעבר (חחחח אוקיי מה שתגידו) שמסכים לאמן קבוצת צעירים כדי לא ללכת לכלא.
פברואר:
ארגייל
מתי בישראל: 1 בפברואר
סרטו החדש של מת'יו ווהן, במאי סבבה לחלוטין שיודע לעשות אחלה בחלה של אקשן, באמת, אבל בחייאת רבאק אל תעזוב יותר את התסריטאית ג'יין גולדמן. "קינגסמן: ההתחלה" דומה לסרטי קינגסמן בערך כמו שנדנדה היא מתקן האנקונדה בלונה פארק. וגם "ארגייל", סרט שלפי הטריילר נראה סביר, נעדר קרדיט לגולדמן וזה כבר ממש לא בסדר. מזל שלפחות היא עובדת בימים אלה על הסרט הבא של קינגסמן.
הסרט עצמו, על כל פנים, עוסק בסופרת ריגול שנסחפת בעל כורחה אל עולם הריגול האמיתי, אחרי שהיא מגלה שעלילת הספרים שלה מזכירה פעילות של ארגון צללים אמיתי (תגידו, זה לא תכלס אותו רעיון כמו "העיר האבודה"?). הסרט אומנם בהפקת אפל +TV אבל הוא יוצא לאקרנים בחסות אולפני יוניברסל: האולפן הגדול השלישי שאפל עובדים איתו על הפצה קולנועית רחבה לאחד הסרטים שלהם, אחרי "רוצחי פרח הירח" (פרמאונט) ו"נפוליאון" (סוני). מי היה מאמין שחברת אפל, מכל החברות בעולם, תהיה כזו ידידותית לצרכנים.
הילד והאנפה
מתי בישראל: 1 בפברואר
בחייאת, זה הסרט השני הכי מצופה השנה, הטריילר יפהפה והביקורות מהללות, אתם לא צריכים שאני ארחיב על זה.
המנצחים
מתי בישראל: 8 בפברואר
מחזמר ישראלי שמתאר סיפור אהבה בישראל שאחרי מלחמת ששת הימים, ועוסק בשחקנית בתחילת דרכה שבעלה חוזר מהמלחמה כאדם שונה מאוד. מכיל כנראה את מספר השחקנים הישראלים המרשים ביותר שראיתי מזה זמן רב: דניאל ליטמן, עמית פרקש, ידין גלמן, יעל שטולמן, דור הררי, יואב רוטמן, אורנה כץ, יותם קושניר, נועם שנהב, גיל וייס, יון תומרקין, שרון אלכסנדר, יפה לוי, ספיר יוסף, אודי קנבל ורותם קינן. חצי מהשמות האלה אני גם מזהה!
הסרט, שנדחה מנובמבר בגלל המצב והיה מועמד לארבעה פרסי אופיר, עתיד לצאת לאקרנים ב-8 בפברואר, וב-22 בפברואר תוכלו לצפות בו במסגרת אירוע מיוחד בסינמה סיטי בליווי ארבעה נגנים, וכל ההכנסות יועברו לעמותת "לוחמים לחיים".
נשארים לחג
מתי בישראל: 8 בפברואר
סרטו החדש של אלכסנדר פיין מאז 2017, ואתם יודעים מה? אם זה הזמן שהוא צריך כדי להפיק יצירות מופת, אז שייקח את הזמן שלו. כי "נשארים לחג" הוא פשוט סרט נהדר, ללא ספק אחד המוצלחים שראיתי בעת האחרונה: מופת של משחק, כתיבה, בימוי ואווירה. העלילה מתרחשת בשנות ה-70 והיא עוסקת במורה לא אהוב במיוחד (פול ג'יאמטי) בפנימייה יוקרתית לבנים, שמשגיח על התלמידים שלא חוזרים הביתה לתקופת חג המולד. אתם תבכו, תצחקו ותבכו שוב. ממליץ לצפות עם שוקו חם כשגשם בחוץ.
כמו כן, יש לו את הפוסטר העברי המכוער ביותר שראיתי מזה זמן רב.
חולית: חלק שני
מתי בישראל: 29 בפברואר (אה איזה יופי לא ידעתי שזו שנה מעוברת)
הזוכה הגדול (ובפער) בסקר הסרט המצופה ביותר של עין הדג לשנת 2024 (אבל זה בטח רק כי "ונום 3" לא היה מועמד), הספקטקל הקולנועי הגדול ביותר של העתיד הנראה לעין. סרט לראות על מסך כמה שיותר גדול ועם סאונד כל כך חזק שזה יפריע לסרטים באולמות ליד. סרט שהעיניים שלכם יבכו בו מרוב אושר כי הן מעולם לא ראו משהו יפה כל כך. הסרט שיציל את עולם הקולנוע ויהיה הראשון לזכות בנובל ותגידו לי מתי תקלטו שאני ציני כי אני יכול להמשיך עוד הרבה.
שמעו, "חולית" הראשון הוא בסדר גמור. סרט יפה, אם כי אפשר היה לזרז טיפה את העלילה. מכאן ועד מה שעשיתם ממנו יש פער. דניס וילנב במאי מצוין אבל הוא לא המשיח.
ועוד בפברואר:
לאן שתלכי (01/02, בקולנוע): מיליונר מגלה שכסף לא קונה הכל אחרי שהוא מגלה שמישהי לא נופלת בקסמי הכסף שלו.
אנטומיה של נפילה (01/02, בקולנוע): צרפת 🇫🇷 לאחר שבעלה מת בשלג בנסיבות מסתוריות, סופרת מתמודדת במשפט עם ההאשמות נגדה. זוכה פרס דקל הזהב של פסטיבל קאן האחרון ופרס שני אגודלים כלפי מעלה של מתן שלנו.
הסמוי (01/02, בקולנוע): בלש בשם בובי בלוצ'י מסתנן לתוך ארגון פשע במטרה להפיל אותו, ואני מקווה שהוא לא עושה זאת עם השם "בובי בלוצ'י", אלא אם התכנית היא להפיל את הארגון מצחוק.
אוריון והחושך (02/02, נטפליקס): סרט אנימציה חדש מבית אולפני מיקרוס ("קפטן תחתונים: הסרט" ו"הנסיך הקטן" שאני ממליץ עליו בחום) ובחסות אולפני דרימוורקס ("טורבו", "שרק השלישי"), ועם צ'ארלי קאופמן ("אנומליסה"), אבל רק על התסריט הפעם. ילד שמפחד מהחושך יוצא להרפתקה לילית עם מפלצת שהיא מעין האנשה של החשכה. בעצם, אמרנו שהיא מפלצת, אז זה לא יכול להיות "האנשה". ננסה שוב: הרפתקה לילית עם מפלצת שהיא מעין הפלצה של החשכה. טריילר מקסים.
ציפור לבנה: סיפור פלא (08/02, בקולנוע): סרט שמשום מה קשור ל"פלא" על אף שלמראית עין, אין לכך סיבה. סיפורה של צעירה יהודייה במלחמת העולם השנייה שמתחבאת בבית משפחתו של אחד מחברי כיתתה (נדחה מאוגוסט אחרי שהיה אמור לצאת ב-2022 בכלל).
דוג מן (08/02, בקולנוע): צרפת 🇫🇷 (אבל דובר אנגלית). הסרט החדש של לוק בסון, במאי שטרם בוטל בצרפת משום מה חרף האשמות על אונס. בחור צעיר מגולל בפני חוקרת משטרה את הילדוּת המתעללת שחווה ואת העבר שלו עם הכלבים שאיתם חלק כלוב (נדחה מאוקטובר).
נפש אחת (08/02, בקולנוע): בנקאי בריטי שמגיע לפראג מחליט להציל יהודים לאחר שנחשף למצבם העגום. חשוב לציין, בשביל הקונטקסט, שהעלילה מתרחשת ב-1938 (אם כי לצערי, גם בימינו התקציר הזה הגיוני).
מטפלות בעניינים (08/02, בקולנוע): צרפת 🇫🇷 צעירה מחוף השנהב מתחילה עבודה כמטפלת של ילד בשכונת יוקרה בפריז, ולאחר שהיא מתוודעת למצבן של מטפלות אחרות – היא מחליטה לעזור להן. כמו כן, משחק המילים בשם העברי פשוט נהדר.
משודרג | Upgraded (ב-09/02, אמזון פריים): קומדיה רומנטית על מתמחה צעירה בעולם האמנות שמכירה במטוס בחור בשם ויליאם. בחיי שזה כל התקציר.
סוכנות הלב השבור (14/02, נטפליקס): גרמניה 🇩🇪 עיתונאי הולך לטיפול בשברון לב ופותח את לבו בפני המטפלת. הסרט יוצא ביום האהבה ומוגדר כקומדיה רומנטית כך שעל פניו, השניים אמורים להתאהב. אם זה אכן המצב, אתי זה לא. מצד שני, לא פעם ראשונה שקומדיה רומנטית עושה דברים כאלה.
הצבע ארגמן (15/02, בקולנוע): כמו "הצבע ארגמן" של ספילברג (שבתורו מבוסס על רומן של זוכת הפוליצר אליס ווקר), רק עם שירים (הסרט מבוסס על עיבוד ברודוויי שעלה ב-2005).
מאדאם ווב (15 בפברואר, בקולנוע): נראה לי שזו הפעם הראשונה שאני דוחק בכתבות האלה סרט גיבורי על עתיר תקציב של אחד האולפנים הגדולים לשולי הכתבה, אבל בתקופה שבה גם אולפני מארוול וגם DC מוציאים ברצף סרטים כושלים מסחרתית וביקורתית, איזה סיכוי יש לסוני להצליח פה עם סרט ספיידרמן נטול ספיידרמן?
עצמאי בשטח (15 בפברואר, בקולנוע): סרט אקשן של פייר מורל עם ג'ון סינה ואליסון ברי שנדחה מאוקטובר, ושבזמנו הקדשתי לו את החלק בכתבה שבו אני כותב על סרטים שאני חושב שיהיו טובים. זאת הייתה טעות. אל תראו את זה.
בוב מארלי: One Love (ב-15 בפברואר, בקולנוע): ביופיק מוזיקלי על אביו של הבחור שביצע את שיר הפתיחה של "ארתור".
מלכודת למתנקשים (22/02, בקולנוע): מתנקשים שהוזמנו להתנקש במתנקש הטוב בעולם מגלים שהם המטרה. ועם ביקורות שליליות בטירוף, "מלכודת למתנקשים"? נשמע יותר כמו מלכודת לצופים מה לא ככה? הא? הא?? לא משנה, בואו נמשיך.
מבעד לחלוני 3: פנים אל מול פנים (23/03, נטפליקס): ספרד 🇪🇸 רומן נעורים שלישי בטרילוגיית החלונות של נטפליקס או מה שזה לא יהיה שקורה שם.
נשים ונפלאות (29/02, בקולנוע): אירלנד 🇮🇪 ארבע נשים (שלוש מהן הן לורה ליני, קתי בייטס ומגי סמית') מעיירה דתית נוסעות לעיירה מפורסמת בדרום צרפת, שם אומרים שמתרחשים ניסים.
מרץ:
בחלל שנותר
מתי בישראל: 1 במרץ (נטפליקס)
סרט של אדם סנדלר, אבל מאלה שבהם הוא מנסה להיות איכותי א-לה "יהלום לא מלוטש". והאמת שעם או בלי הזוהאן, "בחלל שנותר" נשמע כמו משהו שמאוד ארצה לראות, בעדיפות על מסך גדול, וחבל שהסרט נחת בנטפליקס.
"בחלל שנותר" עוסק באסטרונאוט שנשלח לקצה הגלקסיה כדי לאסוף חומר מיוחד ומתיידד עם עכביש חלל שאותו מדבב פול דנו. עכשיו, הבודדים מכם שהרימו גבה כי זה נשמע דומה באופן מחשיד לספר "פרויקט הייל מרי" של אנדי ויר (ושכריסטופר מילר ופיל לורד אמורים בקרוב לביים גרסת סרט על פיו): הספר שעליו "בחלל שנותר" מבוסס יצא קודם, אז הא לכם.
בכל אופן במאי כל פרקי "צ'רנוביל" יוהאן רנק מביים את הסרט, ואם זו לא אינדיקציה מספקת לחוויה הוויזואלית יוצאת הדופן שמחכה לנו, אולי הטיזר ישכנע אתכם.
ריקי סטאניקי
מתי: 7 במרץ (אמזון פריים)
שמעו, לא תכננתי להשקיע בכתיבה בכל הנוגע לסרט הזה. קוראים לו "ריקי סטאניקי" למען השם. אבל ככל שקראתי עליו, כך גיליתי סרט שאני מאוד רוצה לראות – כי קומדיות מטופשות זו החולשה שלי, תתבעו אותי.
העלילה עוסקת בשלושה חברים שבמהלך 20 השנים האחרונות האשימו בכל דבר רע שהם אי פעם עשו את חברם ריקי סטאניקי, רק שריקי סטאניקי לא באמת קיים. הם המציאו אותו; אלא שכאשר בנות הזוג חושדות ודורשות לפגוש את ריקי סטאניקי – השלושה שוכרים שחקן סוג ז' שיגלם את החבר המומצא (ואותו מגלם ג'ון סינה).
והרעיון המגוחך-אך-מסקרן הזה הגיע לידיו של הבמאי פיטר פארלי (זוכה האוסקר "הספר הירוק") שמשתף כאן פעולה פעם נוספת עם זאק אפרון ("The Greatest Beer Run Ever", סרט אנטי-מלחמה לא רע שלצערי נקבר באפל TV בימים שהם לא השקיעו בהפצות קולנועיות). וכן, בשנה אחת תזכו לראות את זאק אפרון משתתף גם ב"המתאבקים" וגם ב"ריקי סטאניקי". שלא תגידו שהוא לא שחקן ורסטילי.
ועוד מרץ:
אם אין נסיך לי (08/03, נטפליקס): סרט פנטזיה עתיר תקציב ובו מילי בובי בראון ("דברים מוזרים") מגלמת את כלתו הטרייה של נסיך, אלא שהחתונה היא תחבולה, וכדי לשלם חוב עתיק יומין היא נזרקת למערה ובה דרקון אימתני. כעת עליה לברוח בכל האמצעים העומדים לרשותה, רק שאין הרבה כאלה. ואני מודה שהקונספט נשמע נהדר, נותר רק לקוות שהסרט עצמו לא יאכזב כי אתם יודעים, נטפליקס וכאלה. כמו כן, מדובר בסרט הראשון של חואן קרלוס פרסנדילו ("28 שבועות אחרי") מאז 2011.
בית (13/03, בקולנוע): ישראל 🇮🇱 צעיר חרדי שרוצה לפתוח חנות מחשבים בשכונת גאולה בירושלים, לומד על בשרו מדוע זה רעיון לא טוב. יהונתן מוסר שהסרט גרוע.
24 שעות עם גספר (14/03, נטפליקס): אינדונזיה 🇮🇩 בלש בשם גספר מנסה לגלות לאן נעלם חבר ילדותו. אין לי משהו שנון לכתוב תראו לאן הגענו כבר בכתבה הזו.
שומר הברים (21/03, אמזון פריים): דאג לימן (שלא ביים סרט טוב מאז 2017, אל תקשיבו ליהונתן) החליט שהוא רוצה לעשות רימייק ל"שומר הברים", הפעם עם ג'ייק ג'ילנהול על תקן פטריק סווייזי. שיהיה לו לבריאות, מה אגיד.
קונג פו פנדה 4 (21/03, בקולנוע): משהו טוב עובר על דרימוורקס בשנים האחרונות עם סרטים כמו "לא רעים בכלל", "החתול של שרק – משאלה אחת ודי" ו"אוריון והחושך" שכתבתי עליו מוקדם יותר. מצד שני, הם עדיין מוציאים סרטים כמו "רובי נגד הזרם" ו"טרולים 3: הקול טוב". לפי הטריילר, משהו אומר לי שגם "קונג פו פנדה 4" לא יועמד לאוסקר.
מכסחי השדים: אימפריה קפואה (28/03, בקולנוע): מכסחי השדים מכסחים עוד שדים, הפעם במעיל.
סרטים שנכון לעכשיו אין להם תוכנית הפצה בישראל:
2 בינואר:
The Mummy Murders: לא כיפי כמו שהשם שלו גורם לו להישמע, אז בוא נוותר על זה.
4 בינואר:
DarkGame: שוטר מנסה לעצור משחק רשת ברשת האפלה שבו המשתתפים נאלצים להתחרות ולהמר על חייהם. בטח יופץ בארץ באיזה 2027.
5 בינואר:
He Went That Way: מאמן בעלי חיים (זאכרי קווינטו), בליווי שימפנזת המחמד שלו, אוסף טרמפיסט (ג'ייקוב אלורדי, "אופוריה"). אממה, הטרמפיסט הוא הרוצח הסדרתי לארי ריינס.
The Painter: מצד אחד הסרט נקרא "הצייר". מצד שני, הפוסטר שלו נראה ככה ואני לא באמת חושב שהוא עוסק בציור.
The Bricklayer: מצד אחד הסרט נקרא "הבנאי". מצד שני, הפוסטר שלו נראה ככה ואני לא באמת חושב שהוא עוסק בבנייה.
12 בינואר:
!Let's Go Karaoke: יפן 🇯🇵 בכיר ביאקוזה מבקש מתלמיד תיכון ביישן במקהלה ללמד אותו לשיר, רגע לפני תחרות הקריוקי השנתית של היאקוזה. טריילר.
Mean Girl: The Musical: עיבוד חדש של "ילדות רעות", הפעם כמחזמר כי הכול צריך להיות מחזמר בימינו, מסתבר. מתי כבר "עיר החטאים: המחזמר"?
The Book of Clarence: קלרנס (לקית' סטנפילד), בחור חסר מזל שגר בירושלים בשנת 29 לספירה, מנצל את הפופולריות הגואה של ישו ומכנה עצמו המשיח החדש כדי להיגאל מחובות. שת"פ מוצלח שני (כך לפי הביקורות) בין סטנפילד והבמאי ג'יימס סמואל ("נקמה מרה").
19 בינואר:
I.S.S: האחד הזה נשמע מעניין אז שימו לב: בזמן שבכדור הארץ מתפתח קונפליקט, כל אחד מהאסטרונאוטים בתחנת החלל הבינלאומית מקבל פקודה חדשה: להשתלט על תחנת החלל, וכל האמצעים כשרים. עם אריאנה דבוז בתפקיד הראשי.
Sunrise: ערפדים תוקפים עיירה נידחת. שני הסרטים הקודמים של הבמאי אנדרו ביירד ("One Way" ו"Zone 414" עם גיא פירס, שגם משתתף בסרט החדש) נקטלו קשות אז לא לפתח ציפיות.
Wanted Man: דולף לונדגרן כתב, ביים ומשחק בסרט הזה שעוסק בשוטר שמגן על עדת ראייה שתעיד שקרטל סמים טבח בסוכני המִנהל לאכיפת הסמים. גם קלסי גראמר פה.
Which Brings Me to You: שני רווקים צעירים ויפים (לוסי הייל ונאט וולף) נפגשים בחתונה ומחליטים קודם לספר את הסודות שלהם זה לזה לפני שהם ממשיכים הלאה. אם אף אחד מהם הוא לא איש עקרב זה לא מעניין.
26 בינואר:
Sometimes I Think About Dying: דייזי רידלי מגלמת צעירה מתבודדת ובעלת מחשבות אובדניות שחייה משתנים כשמגיע קולגה חדש לעבודה. יוצא לאקרנים בארה"ב כמעט שנה בדיוק אחרי הבכורה שלו בפסטיבל סאנדנס האחרון.
American Star: איאן מקשיין מגלם מתנקש שמתכנן פרישה, אך לא לפני שיבצע עבודה אחת אחרונה ויהרוג אדם שלא פגש מעולם, וזאת אי שם בפוארטוונטורה שזה, לפי ויקיפדיה, האי השני בגודלו באיים הקריביים. עד כאן נשמע גנרי להחריד, אלא בזמן שהיעד שלו מתעכב, הוא לומד להכיר ולאהוב את האי ואת יושביו.
Housekeeping For Beginners: צפון מקדוניה 🇲🇰 להט"בית נאלצת לגדל את בתה של זוגתה לאחר שהזאתי הבינה שהיא לא רוצה להיות אימא. זכה בפרס האריה הגאה בפסטיבל ונציה האחרון, וכמו כן הוא המועמד שמקדוניה שלחה להתמודד באוסקר.
Miller's Girl: טוב, יש מצב שהאחד הזה יעשה כותרות. מורה לכתיבה יוצרת (מרטין פרימן, "שרלוק") מפתח רגשות, הממ, בעייתיים, לאחת התלמידות שלו (ג'נה אורטגה, "ונסדיי"). גם הטריילר מלחיץ.
2 בפברואר:
Scrambled: רווקה ענייה בת 34 מחליטה להקפיא את הביציות שלה, ומגלה ש"האחד" שעליו תמיד חלמה זו היא עצמה (האם אף אחד לא גילה לה את הפיצה?).
The Tiger's Apprentice: סרט אנימציה על נער שלומד קסם עתיק מנמר כדי להפוך לשומר של עוף ח… עוף חו…חו..ח…. ח… סליחה סליחה, נרדמתי. איפה הייתי?
9 בפברואר:
Lisa Frankenstein: סרט שכתבה דיאבלו קודי ("ג'ונו") וביימה זלדה ויליאמס (הבת של-) ולי אישית זה נשמע כמו שילוב מהחלומות. בשנת 1989, תיכוניסטית (קת'רין ניוטון, שהוכיחה עצמה בסרט אימה קומי טוב עם "פריקי") מחזירה לחיים גופה של צעיר שמת לפני למעלה ממאה שנים, ומעצבת אותו להיות גבר חלומותיה. טריילר נהדר.
It Ends with Us: מבוסס על הרומן (שתורגם גם לעברית) "איתנו זה נגמר". לילי (בלייק לייבלי) מנסה לבנות את חייה בצל היחסים המתעללים בין אביה (שזה עתה נפטר) לאמהּ. היא מכירה נוירוכירורג (ג'סטין בלדוני מ"ג'יין הבתולה" שגם מביים את הסרט) ומתפתחת ביניהם מערכת יחסים שמזכירה לה ימים לא טובים.
Lola James: צעירה בת 19 (כוכבת "רובוטריקים 4" ניקולה פלץ בת ה-28 בכלל, שגם כתבה וביימה את הסרט) עובדת קשה כדי להוציא אותה ואת אחיה בן ה-9 מהבית הרעיל שבו הם גרים – אלא שלילה אחד מתרחשת טרגדיה. כמו כן, בוויקיפדיה הסרט נקרא "לולה ג'יימס" אך בימד"ב הוא השתנה ל"לולה". אני מנחש שהסיבה זה כדי לא לשייך את הסרט לרצח האמיתי שאירע בוויילס של ילדה בת שנתיים בשם לולה ג'יימס.
16 בפברואר:
Bleeding Love: עוד סרט שאני לא בטוח איך קוראים לו, כי בימד"ב הוא נקרא "You Sing Loud, I Sing Louder" (ואני לא חושב שזה צירוף מקרים ששני הסרטים נרכשו על ידי אותה חברת הפצה, Vertical Entertainment). אב (יואן מקגרגור) מסיע את בתו המנוכרת (קלרה מקגרגור, בתו במציאות) למכון גמילה מסמים.
Land of Bad: משימה צבאית שמסתבכת הופכת למבצע חילוץ, עם ליאם המסוורת' וראסל קרואו.
Lights Out: חייל לשעבר הופך למתאגרף בקרבות מחתרתיים בעזרתו של אסיר משוחרר. כמו כן, כבר יש סרט בשם "Lights Out" והוא אפילו לא כזה ישן, למה סתם לבלבל?
23 בפברואר:
סעי בובה: קומדיית מסע בדרכים מבית האח כהן (זה שלא עסוק בטרגדיות של מקבת) על שתי חברות שזקוקות לחופשה ומסתבכות עם עולם הפשע בהתאם למסורת הכהנ-ית. את הקאסט מהדרים מרגרט קוואלי, ג'רלדין ויסוונת'ן, ביני פלדסטין , קולמן דומינגו, פדרו פסקל ומאט דיימון פה. נדחה מספטמבר בגלל שביתת התסריטאים, היה אמור להיות מופץ גם אצלנו אז כנראה זה עדיין המצב.
Ordinary Angels: בשנת 1994, מעצבת שיער (הילרי סוונק) מובילה עיירה שלמה בעיצומה של סופת שלגים לעזור לאלמן להציל את בתו החולה. מבוסס על סיפור אמיתי.
8 במרץ:
Imaginary: סרט אימה. אישה (דהוונדה ווייז) חוזרת לבית ילדותה ומגלה שהחבר הדמיוני והשמח שאותו השאירה מאחור, לא כזה דמיוני… וגם לא כזה שמח. נשמע על פניו כמו קונספט חביב, אבל זה סרט של ג'ף וודלו ("קיק-אס 2", "מת או חובה", "אי האשליות") אז בואו לא נעוף גבוה מדי עם הציפיות. גם הטריילר לא משהו.
Love Lies Bleeding: מנהלת מכון כושר (קריסטן סטיוארט, "ספנסר") בעיירה קטנה מתאהבת במפתחת גוף (קטי או'בריאן) שעוצרת בעיירה בדרכה להגשים חלומות בלאס וגאס. נשמע רומנטי מאוד אבל יש הרבה פיו פיו פיו בטריילר ותראו את התמונה הזו למטה ותגידו לי האם היא נראית לכם מתוך קומדיה רומנטית.
Cabrini: מבוסס על סיפורה האמיתי של פרנצ'סקה קבריני, מיסיונרית נוצרית מסוף המאה ה-19 שנתקלת בשחיתות כשהיא מנסה לנהל עמותה בניו יורק.
My Home Hero: יפן 🇯🇵 איש משפחה נורמטיבי לא רק מגלה שבתו עוברת התעללות בידי החבר שלה, אלא שבנות הזוג קודמות של החבר נרצחו על ידיו. לכן הוא הורג את המניאק ונפטר מהגופה, מבלי לדעת שהוא הרג, בעצם, את בנו של בוס היאקוזה בעיר.
22 במרץ:
The American Society of Magical Negroes: בחור (ג'סטיס סמית', "פוקימון: הבלש פיקאצ'ו") מתקבל לאגודה סודית של שחורים קסומים שתכליתם היא אחת: להקל על חייהם של אנשים לבנים. פרודיה על הטרופ המפורסם של שחורי-עור קסומים.
Peter Five Eight: מותחן חדש עם קווין ספייסי. בואו נמשיך הלאה, סבבה?
Arthur the King: מבוסס על סיפור אמיתי. בעיצומו של מסע חוצה יבשת, ספורטאי (כוכב "הצדק של ספנסר" מארק וולברג) מאמץ כלב נטוש. את הסרט כתב יוצר "שיקגו Fire" מייקל ברנדט (וגם "3:10 ליומה", "מבוקש" ועוד כמה סרטים) וביים סיימון סלן ג'ונס ("חופשה משפחתית" שיצא הרגע באפל +TV ושהוא לא כזה גרוע אלא סתם גרוע).
Dead Dead Demon's Dededede Destruction: יפן 🇯🇵 סרט אנימה שנפתח 3 שנים אחרי שחללית-ענק עצרה מעל שמי טוקיו. למרות הפלישה המסתורית הזו מהחלל, העלילה מתמקדת דווקא בחיי היומיום של שתי תלמידות בית ספר ובסיפורי ההתבגרות שלהן ושל הסובבים אותן – כולם ממשיכים (או לפחות מנסים) לחיות את חייהם כרגיל. הטיזר נראה מבטיח. הסרט עצמו חולק לשני חלקים כשהשני צפוי לעלות באפריל.
29 במרץ:
Mickey 17: ונסיים את האודיסאה המילולית הזו עם סרטו החדש של בונג ג'ון-הו שיוצא בערך 5 שנים אחרי סרטו הקודם "פרזיטים", והציפיות בחלל… כמו גם הסרט עצמו שעוסק בשיבוט מספר 17 (רוברט פטינסון) של אדם במשלחת ליישב כוכב קרח מרוחק; זה גם אומר שאולפני וורנר בארה"ב יפתחו את חודש מרץ עם סרט מד"ב עתיר תקציב של במאי מוערך על ידי האקדמיה – ויסגרו את חודש מרץ עם סרט מד"ב עתיר תקציב של במאי מוערך על ידי האקדמיה.
לקריאה נוספת בפרויקט: סרטי סתיו 2023, סרטי קיץ 2023, סרטי אביב 2023, סרטי חורף 2023, סרטי סתיו-חורף 2022, סרטי אביב-קיץ 2022, סרטי חורף-אביב 2022.
נראה לי שהכתבה הזו
הכריעה סופית את הכף לטובת חידוש המנוי שלי לקולנוע אחרי שלוש שנות הפסקה.
איזה כיף שפתאום יש המון סרטים שבא לי לראות, בעיקר בהתחשב בזה שבשנים שחלפו מאז הקורונה פשוט לא מצאתי כמעט סיבות טובות ללכת לקולנוע.
יש איזה צפי לחדשים של ונדרס או קורה אדה?
(ל"ת)
כיוון ששניהם הוקרנו בפסטיבל חיפה
שניהם בחסות קולנוע לב, וקורה אדה בדר"כ מגיע בסופו של דבר לישראל, זו ככל הנראה רק שאלה של זמן.
למי שכמוני מתעניין בשני הסרטים הללו
מעדכן שהם יוקרנו בסוף החודש בסינמטקים, במסגרת פסטיבל קולנוע יפני
תקלה מעצבנת באתר שחווה כבר שנים
לאחר שסוגרים סרטונים שנוגנו במצב מסך מלא, הדף קופץ חזרה לתחילתו למעלה ויש צורך לגלול מחדש ולמצוא איפה עצרת בכתבה.
מעצבן במיוחד בסקירות כאלו ארוכות שיש הרבה סרטונים. מה עושים עם זה?
מעניין
אני מנחש שזה קורה רק בעת גלישה בטלפון הנייד, במצב "גלישה באתר רגיל" ולא "אתר מותאם לטלפון". הפתרון היחיד שאני יכול להציע זה לעבור, לפחות בכתבות ארוכות כמו אלה, לתצוגה המותאמת לטלפונים (על אף שאני מסכים שזו תצוגה די מעפנה כרגע). נבדוק אפשרות לתקן את הבאג בתצוגת האתר הרגיל.
לא בנייד
דווקא משתמש בדפדפן כרום במחשב האישי בלבד.
התקלה רק בעין הדג, לא נתקלתי בזה באף אתר אחר.
בפיירפוקס אגב אין את הבאג, אבל רגיל לשימוש בכרום.
גם אני רגיל להשתמש בכרום
למרות שפיירפוקס לאחרונה פי מליון טוב יותר.
הבנתי
לא שמתי לב לזה אף פעם במחשב כי אני פותח את הטריילרים ישירות ביוטיוב (יש לי קטע שאני אוהב לעשות לייק לכל סרטון). שווה אולי לנסות ככה. לא אידיאלי אבל עדיף מקפיצות לראש הדף.
בדיוק התאוששתי מהקטע על חולית
ואז הגיע התקציר של אוריון והחושך D:
כתבת נהדר ומסתבר שיש הרבה למה לחכות. תודה
יאאא. זכרו להזכיר את מיקרוס בשמם
תודה על התזכורת שופל. בכל מקרה כן מיקרוס הם נהדרים ונחמד שסוף כל סוף מזכירים אותם בהתחשב בזה שיש כמה ביקורות של הסרטים שלהם באתר.
יש עוד סרטים שלהם ששווים תזכורת
mune ושני האסטריקס ואובליקס בcg לטובה. הם דוגמה נהדרת לאנימציה בסטייל לפני שזה הפך להיות טרנד (גם אם זה התחיל באיזור אמצע שנות ה 2000).
וסהרה… פחות, אבל הוא מבדר. אוסף של בדיחות משוגעות כאשר די ברור שאף אחד לא התכוון לזה. (קחו את חוסר הטקט מעבודת נמלים והסירו את ההצדקה שזה למען ביקורת חברתית)
את השאר אני אתן לקוראים למצוא.
אה, זה כל מה שיוצא?
– קראתי לא מזמן את עמוד הויקיפדיה של משפחת ואן אריק והוא בהחלט אחד המדכאים. אם הייתי רואה את הסרט לפני כן (לא שאני יודע עד איזו נקודה הוא מגיע וכמה הוא יראה) אולי הייתי חושב "די, לא הגיוני שכל החרא הזה קרה לאותה משפחה, זאת בטח דרמטיזציה של ביופיקים" אבל לא, כל החרא הזה באמת קרה למשפחה הזאת. בקיצור, תדאגו שיחכה לכם משהו נחמד ומעודד בבית אחרי הצפייה.
– התבקשנו למסור ש"המנצחים" יופץ כאן ב-8.2, ולא בינואר כפי שנכתב במקור (הפוסט נערך בהתאם). אירוע הקרנה בליווי תזמורת יתקיים ב-22.2.
– "אויב" זה לא בייסיקלי הפרק הזה שהיה עכשיו ב"מראה שחורה"?
– מה הקטע עם כל בעלי המקצוע האלה שמתאספים בחודש ינואר?
– בתור מישהו שבזבז עליו זמן שהוא לעולם לא יקבל בחזרה, מפציר בכם לוותר על "שובו של ג'יפרס קריפרס" (איזה עברות מטומטם. זה כמו לקרוא לסרט של צעקה "שובו של צעקה"). אלא אם כן מסקרן אתכם לראות איך נראה סרט ש-90% ממנו צולם בתוך חדר מלא במסכים ירוקים, ואז זה בהחלט הסרט עבורכם (זאת לא הגזמה למטרות קומיות, זה באמת נראה ככה).
– "2 חולית 2 תולעי" בהחלט נראה כמו סרט שיה…ZzZzZzZz….מה? אה סליחה, פשוט נזכרתי ב"חולית" הקודם ונעצמו לי העיניים לרגע.
משחקי מילים
'מטפלות בעניינים' באמת חמוד, אבל גם 'נשים ונפלאות' זה משחק מילים לא רע, אפילו שהוא קצת צ'יזי. (בניגוד ל'אם אין נסיך לי' שפויה לקרוא אותו)
תודה על עוד כתבה נהדרת!
גודזילה מינוס אחד צפוי להגיע מתישהו?
יש סיכוי כזה?
אגיד את האמת
אופטימי אני לא.
יאיר רווה הזכיר אותו כשהתארח בגיקונומי - מאוד לא סביר שיופץ
מתישהו לקראת הסוף כשהזכירו את הסרט, אמר שהמפיצים בארץ לא ממש בקשר עם אף הפצה ביפן וכל מה שהגיע לארץ משם זה דרך קופרודוקציות ודברים כאלה. גודזילה לא כזה ואין ממש למפיצים עם מי לדבר כדי להביא אותו. (שזה טיפה מוזר לי, אי אפשר למצוא דרך מהמפיצים האחרים שקנו אותו בעולם? בטוח יש מישהו שמכיר מישהו, אולי השאלה כמה רוצים להביא אותו גם)
לא יודע, היו כבר הקרנות סרטים של טקאשי קיטנו, כמה קשה גודזילה יכול להיות?
(ל"ת)
זה כנראה אפשרי בסופו של דבר, פשוט מציין שזה מכשול יותר רציני
מאשר להביא נגיד איזה סרט קטן של איזה A24 או NEON או אפילו חברה צרפתית שכבר יש לה קשרים יחסית קבועים בארץ.
ולרם – זה גיקונומי, תמיד לוקח אותם מאוד בעירבון מוגבל. שוב, לא מאמין שזה לגמרי בלתי אפשרי. כן מאמין שיאיר רווה עשה כמה בירורים וזה מכשול רציני בדרך כמו שהציג.
אמרו כל כך הרבה דברים לא נכונים בפרק הזה
שאני לא באמת סומך על זה.
רק כדי לוודא שהבנתי את החלוקה
גם Miller's Girl, גם ליסה פרנקנשטיין וגם מיקי17 לא אמורים להיות מופצים בישראל?
אם כן – איזה באסה, שלושתם נשמעים ממש מעניינים. וגם – למה בעצם? שלושתם נשמעים כמו סרטים בפרופיל גבוה, עם יוצרים/שחקנים מצליחים ומוכרים גם בארץ.
לא הייתי קורא לתוך זה
זה סה"כ אומר שכרגע לא ידוע על תכניות כאלה.
מתי כבר "עיר החטאים: המחזמר"?
צדיק, על "העיר הזאת" שמעת?
כמו כן, זה או אורוגוואי או אורוגווי, תבחר (זה אורוגוואי, אגב). בתודה, בחור אורוגוואי (יעני ממוצא אורוגוואי).
"העיר הזאת" הוא הרבה דברים – "עיר החטאים" הוא לא. זה ששניהם שואבים מקור השראה מאותן מקורות זה לא אומר שאחד דומה לשני.
ברור שהם לא אותו דבר
וההבדלים ביניהם לא מסתכמים ב"אחד מהם מוזיקלי ואחד לא". אבל שניהם משתמשים בקלישאות הפילם נואר, גם אם בדרכים שונות. העיר הזאת הוא די "פילם נואר: המחזמר (בגרסת הראפ)". ביציאה ממנו הרגשתי כאילו צפיתי בעיר החטאים, אם לין מנואל מירידה היה כותב ואדגר רייט היה מביים.
אבל כשאתה מרחיק את עיר החטאים מהאדג׳יות וחוסר הטעם הטוב של רודריגז ומילר - זה כבר לא עיר החטאים.
למ״מ ורייט הם די אנתיזה לסגנון של רודריגז ומילר.
שוב, ברור שהסרטים האלה שונים
אבל אני מוצא ביניהם גם נקודות דמיון
אוריון והחושך
כל כך סרט של מיקרוס לטוב ולנטראלי. זה מעין גירסה "פנטסטית ראליסטית" לסרט הראשון שלהם mune כולל בעיסוק בחושך ואור כמוטיבים בסיפור וחשש מהלא נודע. החיסרון היחיד בסרט הזה הוא דווקא צ'ארלי קאופמן כי הדיאלוג בסרט הוא overwritten אבל חוץ מזה מדובר על סרט חמוד שלמרות התקציב הנמוךמצליח לא רק להראות נהדר אלא גם להשתמש באנימציה כחלק חשוב מהסיפור עצמו. לא יהיה לי אכפת עם מיקרוס יהיו ידועים בתור סטודיו התאורה, מי יודע אולי הם יעקפו את קוקו בתאורה הכי טובה שראיתי בסרט אנימציה.