במקור: Wedding Crashers
במאי: דיוויד דובקין
תסריט: סטיב פייבר ובוב פישר
שחקנים: אוון ווילסון, וינס ווהן, רייצ'ל מקאדאמס, כריסטופר ווקן, בראדלי קופר, וויל פרל
ג'ון וג'רמי הם פורצי חתונות מקצועניים. נאמנים לספר החוקים הלא כתובים אך ברורים, הם מוצאים לעצמם חתונה שאליה לא הוזמנו, מכינים את עצמם, ומופיעים בפתח האולם נטולי מתנה אך מלאי שמחת חיים. משימתם, שאותה הם בחרו בשמחה לקבל, היא לרקוד, לעשות שמח, לאכול חופשי מהקייטרינג, ולמצוא בחורות שחתונה מחרמנת אותן על מנת לגמור איתן את הלילה. והם מוכשרים, מוכשרים כמו שרק דמויות קולנועיות יכולות להיות. הם מפלרטטים עם הדודה צילה, משוחחים עם בן הדוד מינג, יודעים בדיוק על אילו כפתורים ללחוץ על מנת ששני הלבנים היחידים בחתונה קוריאנית ייראו וירגישו כמו חלק מהמשפחה, ויכולים לומר "מזל טוב! בקרוב אצלכם!" בחצי תריסר שפות שונות.
אין תקופה האהובה יותר על ג'ון (אוון ווילסון) וג'רמי (וינס ווהן) מאשר עונת החתונות: שלושה שבועות, שבע עשרה חתונות ומונטאז' אחד ארוך ומושקע. עונה אחת שכזו מספקת את הצורך האינפנטילי בעבודה בעיניים, ואחריה אפשר לחזור לשגרת העבודה. אבל כשמגיעים לרמת מקצוענות-קו נטוי-חוסר בגרות-קו נטוי-אובדן נשמה כשל ג'ון וג'רמי, מגיע גם חטא ההיבריס: ג'ון וג'רמי שמים לעצמם לפרוץ לחתונה הגדולה מכולן, חתונת בתו של שר האוצר קלירי (כריסטופר ווקן, שנותן הופעה נשכחת לחלוטין).
משהו חייב להסתבך. אחיותיה של הכלה יפות וחסודות הן; האחת, מטורפת, אימפולסיבית ובלתי צפויה מאין כמותה מתאהבת עד כלות בג'רמי, שכל מה שרצה היה רק לילה אחד. ואילו השניה, צינית ונונשלאנטית וגם תפוסה חזק על ידי חבר אלים, מתגלה כדג שמן מכדי להעלות בחכתו של ג'ון. אחד הגיבורים רודף אחרי בחורה שהוא אינו יכול להשיג, ואחרי השני רודפת בחורה שאי אפשר להיפטר ממנה.
אבל את כל זה כבר ידעתי כבר אחרי שראיתי את הטריילר. בסוף האקספוזיציה הגעתי לשלב שבו עלו בראשי כותרות לביקורת בסגנון "לדפוק סרט" ודומיהן, כולל ההמלצה לראות את הטריילר ולחסוך כרטיס לקולנוע.
רק שאז 'לדפוק חתונה' משנה כיוון בחדות. ג'ון וג'רמי הופכים מזוג דופקי חתונות לאורחים בבית השר, ומנסים להיטמע בחברה הגבוהה על שגיונותיה. חלק זה של הסרט ארוך מדי וחוזר על עצמו, וגם מנסה הרבה פחות להצחיק. כלומר, אם לא מחשיבים רצף בדיחות סקס אינפנטיליות או בדיחות סלאפסטיק זולות, שהצחיקו בעיקר את הילדים שהסתננו לאולם הקולנוע. אבל בין קו עלילה בלתי צפוי אחד או שניים לבין דמות אקצטנרית אחת לשניה (למשל, הזקנה שלא יכולה לסתום את הפה, החבר המניאק והאלים, ההומו המוחצן וכד'), הסרט גם מצליח לומר משהו על אהבה ומערכות יחסים, בעזרת שתי מערכות היחסים המאוד לא בריאות שג'ון וג'רמי מפתחים.
אז מה יש בו, ב'לדפוק חתונה', שהופך את הסרט למשהו שגרתי, לחתונה של בת הדודה השניה שבה הריקודים טובים והבופה טעים והערב עובר מהר אבל שום דבר מיוחד לא קורה? אולי אלו הקטעים הארוכים שבהם הבדיחות ירדו מתחת לרמת תשומת הלב שלי. אולי אלו הקטעים שלא טורחים אפילו להצחיק, שמצליחים באותו הזמן לא להיות נדושים אבל גם לא לחדש יותר מדי. אולי אלו השחקנים, שעושים עבודה סבירה אבל בלי לרגש או לתת הופעה בלתי נשכחת. אולי זה הבימוי האיטי, שגורם לסצינות לחזור על עצמן, במיוחד בכל מה שנוגע ל(חוסר)ההשתלבות של דופקי החתונות במשפחה המהוגנת.
ואולי כל זה לא ממש משנה. גם בחתונה משפחתית יש את הקטעים המרגשים ההם שמונעים מהערב להיות בזבוז מוחלט, ואפילו בלי דופקי חתונות שיבואו לעשות שמח. שתי השחקניות הראשיות נכנסות לתפקידי המטורפת והצינית בצורה חלקה. ווינס ווהן ואוון ווילסון אולי לא נותנים הופעה מושלמת, אבל הכימיה ביניהם מספיק טובה על מנת לחשוב שהם חברים טובים גם במציאות. וכשהסרט מפסיק לנסות להצחיק בכוח, הוא מצחיק באמת. בסופו של דבר, 'לדפוק חתונה' רחוק מלהיות סרט רע, או משעמם, או בזבוז של ערב. הוא פשוט סרט שגרתי, סרט שהולכים לראות כשאין משהו טוב יותר. אחרי הכל, כרטיס לקולנוע עדיין יותר זול מצ'ק.
אהבתי מאוד את השורה האחרונה בביקורת.
אם כי היה צריך להדגיש יותר את נושא ה-*עדיין*.
מה קורה לכריסטופר ווקן?
האיש בדרך המהירה להפוך לרוברט דה-נירו הבא – בשנים האחרונות הוא עושה _רק_ תפקידים נשכחים.
צר לי להגיד לך את זה
אבל ווקן לא משפיל את עצמו רק בשנים האחרונות, אלא כבר עשרים שנה…
לא מדוייק.
התפקיד הקטן שלו בספרות זולה שווה 20 שנה של שממון..
והקטע הזה מSNL:
http://www.milkandcookies.com/links/12491/
לא מדוייק.
אולי הגיל שלי נותן את אותותיו, אך איני מצליח להיזכר בתפקיד קטן שווקן גילם בספרות זולה.
ווקן
הוא מספר את סיפור השעון לבוץ' הקטן.
(בוא נראה אם הפעם אני ראשון).
ווקן
נכון. תודה רבה.עכשיו אני נזכר. באמת היה לו תפקיד קטן, אך אני לא בטוח שהוא היה כל כך בלתי נשכח.
אני חושב שהוכחת היטב שהוא היה נשכח.
השתדלי מאוד.
וגם התפקיד שלו ב''סידורים אחרונים בדנבר''
הוא תפקיד מצוין למדי.
וגם -'תפוס אותי אם תוכל''
הוא היה מצוין.
זה היה לפני עשור
אבל אני מסכים, תפקיד מצוין.
אופס, סליחה, התבלבלו לי התגובות
'סידורים אחרונים בדנבר' היה מצוין, אבל לפני עשור.
את 'תפוס אותי אם תוכל' אכן שכחתי, אבל הוא מעט קטן מדי בשביל באמת להיחשב.
אני קצת יותר קיצוני
לדעתי, 'לדפוק חתונה' ממש לא רחוק מלהיות סרט רע, או משעמם, או בזבוז של ערב. אם לדקדק, אני חושב ש"סרט רע, ומשעמם, ובזבוז של ערב" מתמצת נהדר את המהות של 'לדפוק חתונה'.
הבדיחות לא הצחיקו, התובנות לגבי אהבה וחתונה העלו לי את הסעיף (או שתתחתן או שתגמור כלוזר מזדקן שגר בבית עם אמא), וינס ווהן נראה כאילו הוא מנסה לדקלם את כל התסריט בנשימה אחת (וכתוצאה מכך יוצא לו לסתום פעם אחת לאורך הסרט- בהפסקה), הדמויות אופינו בקלישאתיות מרגיזה וההקרנה התחילה בעשרים דקות איחור (זה רב- חן גבעתיים המהולל שלכם?).
בדיעבד, נראה שלכל החולירעות האלה -פרט למקרן- הייתי צריך לצפות מראש. כנראה שההצלחה והסלחנות של הביקורות סחררה אותי. קקה סרט.
אתה דווקא לא מיינסטרימי.
המיינסטרים (כלומר רוב המבקרים, גם בארץ) טוענים שזהו סרט מקסים ומלבב. אני לא ממש מבין למה הם טוענים את זה, אבל ככה זה.
(-:
ה"מיינסטרימי" נשאר עוד מהסקר על ג'וני.
קומדיות מצחיקות
אני מנסה, די נואשות, להיזכר איזה קומדיות שיצאו בשנים האחרונות הצחיקו אותי, וממש לא מצליח להיזכר. היו כמה קומדיות שהיו סרטים טובים – האקאביז והסרטים של ווס אנדרסון, למשל – אבל לא צחקתי בהן בקול רם. 'משפחת סופר-על' היה משעשע לפרקים, אבל הוא לא באמת קומדיה.
רעיונות?
''מוצאים את נמו'' ו-''שרק''
מאוד הצחיקו אותי. והיו גם… אמממ…
זהו.
דיכאון.
אם אני אגיד 'אהבה זה כל הסיפור', אני אנודה מהאתר?
כי במקרה הזה אני אזכיר רק את 'שרק 2' ו'לחסל את הליידי'.
לחסל את הליידי!? אתה מנודה מהאתר!!
סליחה,
מי אתה, ובשם מי אתה "מנדה מהאתר" אנשים על זה שהביעו איזו דעה?
אני חשוב שזו הייתה בדיחה
כן, לחסל את הליידי.
אני לא יודע מה אתם רוצים. זה היה סרט מצחיק.
לא שצחקתי בקול (פרמטר ששמתי אליו לב באיחור). מצד שני, אני גם לא זוכר מתי הפעם האחרונה שצרחתי מסרט אימה או בכיתי מסרט מרגש.
כן, לחסל את הליידי.
עדיין לא הצלחתי להכריע אם "לחסל את הליידי" הוא יותר זניח או יותר גרוע. מצד אחד החבר שאיתו ראיתי את הסרט לא זכר ממנו כלום יום אחרי. מצד שני הוא עוד יצא בזול.
ולחשוב שאלו היוצרים של ביג ליבובסקי…
לא, לא לחשוב שאלו היוצרים של 'ביג ליבובסקי'.
זהו בדיוק הלך המחשבה המוטעה שגרם לאנשים להאמין ש'לחסל את הליידי' הוא סרט גרוע.
אני חושב שלעבודה שמדובר בסרט גרוע גם היתה השפעה מסוימת
אני חושב שבשלב זה של הדיון אני אוותר.
("'לחסל את הליידי' הוא סרט מצחיק".
"לא נכון!"
"כן נכון!"
"לא נכון!"
"כן נכון!"
"לא נכון!").
אומה!
אני דוקא די אהבתי את ''אהבה זה כל הסיפור''
אבל מבחינה קומית, רק הסיפורים של הזמר בילי מאק ושל זה שנוסע לארה"ב לתפוס בחורות ממש הצחיקו אותי. טוב, יתר הסיפורים בסרט באמת יותר שמים דגש על הצד הרומנטי אני מניח ופחות על הקומי. מבחינת הסיפורים האלה הטוב ביותר הוא לטעמי זה של הסופר ועוזרת הבית הפורטוגזית שלו. על הסיפור הקיטשי של האב החורג והילד המעצבן הייתי מוותר בכיף.
ואללה, שרק
שרק 2 היה הסרט האחרון שבו צחקתי בקול רם (בסצינה של משימה בלתי-אפשרית), אבל לא מצאתי אותו היסטרי באופן כללי. שרק המקורי קצת חלף מעלי, או מתחתי, למרות שיש בו קטע מבריק (הבובות הקטנות בכניסה לעיר).
נמו בעיקר הבהיל אותי.
רגע, צחוק אחד בקול רם נחשב?
אז 'מדריך הטרמפיסט', קטע הבתיה-עוזיאל. מי לא צחק, מי?
זה עניין של שקלול כולל
מרבית 'שרק 2' שיעשע אותי למדי (טוב, למדי מינוס), ובזכות הצחוק היחיד הזה הוא זוכה למעמד "קומדיה לא רעה". לעומת זאת, מדריך הטרמפיסט לא שיעשע אותי כלל, ואפילו היה לא-מצחיק באופן אקטיבי בכמה סצינות, ולכן למרות הצחוק היחיד הזה הוא זוכה למעמד "סרט בינוני מינוס, ושלא יתיימר להיות קומדיה כי אני אתעצבן".
סתום ת'פה
דווקא סרט מצחיק
"סתום ת'פה"…
קומדיות מצחיקות
קומדיות מצחיקות
מסתמן, ואני אומר זאת באופטימיות זהירה, שלאחר שנות שפל יעלו בארה"ב בעונת הטלוויזיה הקרובה כמה סדרות קומיות (סינגל-קאמרה, ללא פסקול צחוק) שהפיילוטים שלהם מבטיחים ביותר ("כולם שונאים את כריס" בהפקת כריס רוק, "קוראים לי ארל" עם ג'ייסון לי, בין היתר).
אני לא יודע אילו קומדיות מתוכננות לצאת לאקרנים בקרוב, אבל לפחות על המסך הקטן, צפויות כמה קומדיות לא רעות בכלל שיבטיחו צחוקים בריאים. טפו, טפו.
זה לא חדש. הטלוויזיה, מזה כמה עשורים,
מאכילה את הקולנוע עפר מר בכל הנוגע ליכולת לייצר קומדיות אינטליגנטיות ומצחיקות.
נכון
אלא שהשנה נראה שאחוז הקומדיות הלא-סטנדרטיות (קרי אלו שלא מצולמות בפני קהל וכוללות פס צחוק), הינו גבוה יותר, רמת ההשקעה בהן נראית גבוהה ומעורבים בהן כותבים, מפיקים ושחקנים מהשורה הראשונה.
ואם בעבר רוב הקומדיות המתוחכמות שרדו כמה פרקים לפני שנבעטו מהמסך, היום נותנים להן צ'אנס ("משפחה בהפרעה" זוכה לעונה שלישית!)
יחד עם זאת, רובן המכריע לא נהנה מהצלחה גדולה ברייטינג, מה שאולי יכול להסביר גם את המצב בקולנוע (אם נחזור להיות און-טופיק): מה שמצליח זה המכנה המשותף הנמוך. הקומדיות האינטליגנטיות ימשיכו אולי לקטוף פרסים אך לדשדש ברייטינג. ההומור הנמוך ישבור קופות.
קומדיות מצחיקות
לא יודע אם כדאי לציין את זה, אך אני מאוד נהנתי מ"דודג'בול". אמנם מעורבים בו חלק מהשחקנים מה"פראט-פאק"
הנוכחי, והוא כולל בדיחות פיזיות רבות, אך היו בו קטעים מצחיקים נורא.
הגבול התחתון
בעצם, כשחושבים על זה, Glaxy Quest (כיבוש הגלקסיה) היה הקומדיה האחרונה שבאמת נהנתי בה: סרט מ-1999.
כן, גם אני חשבתי עליו כששאלת את השאלה שלך
אבל פסלתי אותו בנימוק של "עבר כבר די הרבה זמן מאז" (שש שנים מאז שהשתחררתי מהצבא. אני מזדקן).
בכל מקרה, לרשימה שלי אפשר להוסיף גם את "מרד התרנגולים", "לילו וסטיץ"' ו-"פתאום 30" – שהוא בפירוש לא סרט מצחיק לכל אורכו, אבל כמה צחוקים בריאים הוא בהחלט הצליח לסחוט ממני.
זה מסביר כל-כך הרבה דברים
תהיתי למה לקח לי כל-כך הרבה זמן לגלות את Galaxy Quest, ועכשיו הבנתי: הוא יצא בזמן שהייתי בטיול-הגדול-שאחרי. נו, טוב, אז זה מסביר רק דבר אחד.
את 'פתאום 30' לא ראיתי (גארדנר גורמת לי לאלרגיה), ומשני האחרים ממש התאכזבתי, בעיקר מ'מרד התרנגולים', כיוון שמאארדמן ציפיתי להרבה יותר. מצד שני, הזכרת לי שאת The Emperor's New Groove (הקיסר נפ… לא, אני מסרב לכתוב את זה) מצאתי משעשע ביותר.
אחי אתה!
____________________________
גם אסף מתעב את ג'ניפר גארנר
תן לי לנסות -
אדם קלין אורון טי בי…. המממ… טיפה ארוך, לא? אולי נוכל להיפגש באמצע – אדם טי בי אורון ואסף קלין טיבי או משהו?
צריך לחשוב על משהו אחר
כי לפחות בתעתיק שלך זה אומר שאחמד טיבי קשור איכשהו אלינו, וזה לא ממש משהו שאני מעוניין בו.
יכול להיות שאתם למעשה שלושה אחים?
אסף, מייק ואחמד?
אחמד הוא הבן דוד
רוצים סרט מצחיק מהשנים האחרונות?
בבקשה- בית הספר לרוק. לא יודע פראט פאק לא פראט פאק, זה סרט מצויין לדעתי (ולא רק לדעתי), עם אחלה מוסיקה והופעה מצויינת של ג'ק בלאק וגו'אן קיוזאק וגם של כל הילדים (ושל "ספיידר" הגיטאריסט!). מומלץ ביותר לחובבי מוסיקה ובכלל.
סרט משעשע, לא מצחיק
אני אפילו לא בטוח שהייתי מגדיר אותו כקומדיה (למרות שבהחלט יש בו נטיות קומיות). לא צחקתי ממש אפילו פעם אחת – למרות שאכן, מדובר בסרט טוב מאוד.
נסה את Bad Santa
נראה לי שיש סיכוי טוב שתצחק ממנו.
שירות לציבור
נסה את Bad Santa – יום שבת בלוויין.
צודק
הייתי בסרט והיה ממש סתם בזבוז של ערב..
אני קצת יותר קיצוני
כל מילה אמת. סרט דפוק.
סרט מטומטם
דבר אחד מזה הפריע לי החברה של ג'ון היא טיפשה וחסרת אופי ועושה כל מה שאומרים לה וגם מה שמרלין,דורי ונמו עוברים ב"מוצאים את נמו" ומה שקלאוס,וליאט וסאני עוברים ב"סדרה של צרות" זה כלום לעומת מה שג'רמי עובר בסרט הזה.
אולי תשתקו קצת?! אני בטוחה שצחקתם...
ויותר מפעם אחת! אני רוצה לראות אותכם, יושבים שמה הקולנוע ולא צוחקים עם כולם בכל סרטי הקומדיה. אפילו ברובוטס אם ראיתם היו קטעים מצחיקים, אתם ממש ממש מגזימים ונותנים את הרושם שאיו טעם ללכת לסרט.
עם דעת המיעוט
בעל כורחי נגררתי לסרט. רק המחשבה על ווינס ואוון כמעט גרמה לי לבכות, אבל מה? צחקתי. ולא מעט. אז אמנם ההתחלה זוועתית לדעתי, אבל הסרט וזוג הכוכבים תופס דינמיקה חיננית במהלך הסרט, ואני בהחלט לא אזכור אפילו אחת מהבדיחות, אבל בקולנוע, עם הרבה אנשים – צחקתי. ובשבילי, במקרה הזה, זה מספיק.
יש קומדיה, ויש קומדיה.
וכמו שכל מי שניסה את כוחו בביקורות יודע, אני סבורה שיש הבדל רב בין הומור סיטואציות לבין הומור פלוצים, ובין הומור סלפסטיק להומור שמתבסס על דיאלוגים שנונים ושאר משחקי מילים או שורות מחץ.
אז כן, אם יש הרבה קומדיות שמתבססות על סלפסטיק והומור פלוצים, מאד יכול להיות שאנשים לא יצחקו בהן, מהסיבה הפשוטה שהם מעדיפים משהו אחר. ואם כל מה שהסרט יכול להציע זה "היי, אם אני אחתוך לו את אברי המין זה בטח יהיה מצחיק כי הוא יסבול", או לחלופין, יש לו שנינויות בגרוש שכבר חזרו עליהם מאות פעמים – נו, גם זה לא שיא הצחוק. מה לעשות, קשה להיות מקורי.
לטעמי, קומדיה צריכה להיות מצחיקה רוב הזמן. וחיוך או אפילו צחוק פעם-פעמיים במהלך הסרט, לא שווה את ההליכה אליו. באשר לסרטים אחרים – ובכן, זה לא שכל הביקורות נכתבו על ידי אותו מבקר. כך שיש פה כמה אנשים ש – אללי! – הומור ילדותי לא מי יודע מה מצחיק אותם.
הליכה לקולנוע כמדד
בשבילי כבר יש מדדים חדשים להאם הסרט נחמד. את הסרט הזה, למשל, ראיתי בסלון של חבר שלי, בx-box שלו, וממש נהניתי, כי בסה"כ נפגשתי עם סרט כיפי, ולא הייתה שום השקעה מצידי. אני חושבת שבימינו פרוצי האינטרנט אפשר להגדיר מדדים חדשים להאם הסרט שווה את זה. אני, למשל, רואה סרט בקולנוע בערך פעם בשנה. העובדה שאני גרה במצפה רמון ושהקולנוע הקרוב נמצא במרחק שעה וחצי בהחלט עוזרת לעניין, ובגלל זה המצב אצלי שונה – קולנוע זה לחלוטין לא חלק מהחיים שלי.
ודברים. אחלה סרט לדעתי, כיפי. אוון ווילסון, אני מתה על האף העקום שלו :)
גם כשאני רואה קומדיה בדיוידי אני מצפה לצחוק.
הצעה מעניינת, אבל כבר ניסיתי. פעם שתקתי קצת.
מה אני אגיד לך, לא נהניתי.
אז אתה אומר שכדאי לנסות?
כי אף פעם לא ניסיתי.
תראו , הקומדיות היחידות שייצאו לנו השנה ( שנראות שוות משהו ) זה " מוכרים בלבד 2 " שיכול להתגלות כעוד המשך גרוע ו"האחים גרים" שיכול להיות הרבה יותר מדי אפל בשביל להיות מצחיק.
זה , אולי לצערנו , הסרט הכי מצחיק של השנה. תאהבו את זה או לא. או " מדריך הטרמפיסט לגלקסיה" .
אני מאוד נהנתי בשניהם.
אני לא יודע , אולי זה העובדה שראיתי את זה אם עוד אנשים , אולי העובדה שאני יותר אוהב לצחוק אז אני ייתן גם לא לסרט הכי מצחיק בעולם להצחיק אותי.
הסרט לא היה קורע מצחוק , אבל בחינתי הוא היה מצחיק , לא ברמות אלוהיות אבל ברמות טובות ביותר.
מי יודע? אולי זה סתם מרמורים של מישהו שאוהב לשמוע סבתא זקנה אומרת לנכד שלה שהוא הומו.
אבל מצד שני , אני לא ייצחק השנה בעוד המון הזדמניות אז אני מציע גם לכן ללכת לזרועות וינס ווהן ( מה יש לכולם נגדו? אחלה שחקן.) ואוון וילסון , כי אם לא , תפספסו את ההזדמנות היחידה השנה לצחוק בקולנוע , ותאמינו לי , לצחוק בבית לא משתווה ללצחוק בקולנוע.
סרט חביב למדי
נטול בדיחות קקי-פיפי, תודה לאל. יש משהו בהתמקדות שלו בחברה הגבוהה האמריקאית שמזכיר קצת קומדיות "סקרובול" משנות הארבעים (סיפור פילדלפיה למשל), רק שהסרט הזה הרבה פחות שנון, כמובן.
ושימו לב להופעת האורח של ג'יימס קארוויל, היועץ הפוליטי/מנהל הקמפיין של קלינטון, ויותר מאוחר גם של אהוד ברק (זה הבחור הקרח עם משקפי השמש שיושב ליד ווקן בחתונה).
ו-וויל פארל גונב את ההצגה בגדול, כמו תמיד.
אם לגלות שם שחקן שמתארח ללא קרדיט זה ספוילר, אז יש כאן ספוילר
הדמות של צ'אז, גורו מתגנבי החתונות, מגולמת על ידי וויל פארל והוא פשוט צועק את דרכו אל חירובו של התפקיד. הופעתו כה גרועה לדעתי, עד כדי כך שבדרך החוצה מהקולנוע נעלמה כל ההנאה שהייתה לי מהצפייה בסרט (כן, די נהנתי ממנו. אבל זה כנראה מפני שבמהלכו הייתה לי חברה משובחת).
גם אני לא מאוהבי וויל פארל
ב"אולד סקול" למשל הוא היה די מביך לדעתי (למרות שמדובר בסרט די משעשע), וגם ב"לדפוק חתונה" הוא קצת פרוע מדי. אני חושב שבהתנהגות המאד קיצונית ומוחצנת שלו הוא מנסה לחפות על העובדה שהוא לא מאד מצחיק.
ויסלחו לי כל אוהביו ומעריציו מsnl. לא ראיתי אותו שם, ואני מודע לכך שיתכן והעבר שלו היה נפלא וגדול. אבל בקולנוע הוא די פאתטי.
תראה את Elf
וכן, תראה גם מערכונים שלו מ-SNL (ג'פרדי, המעודדים, מנחה תכנית הבוקר ובעצם כל דבר שהוא עשה יחד עם שרי אוטרי). זה לא שאין לך מקורות
(ולשניהם קוראים אסף)
כן, ב-Elf הוא באמת היה מצחיק.
וגם אני לגמרי לא סבלתי אותו ב'לדפוק חתונה'.
היי, אני בטוח שזה נכון
רק טענתי שבקולנוע עד היום לא ראיתי את זה. ושגם אם יכול להיות שבelf הוא היה טוב, הוא בדרך כלל לא עובר את מסך הקולנוע.
אבל רק כדי להיות בטוח, (לגבי snl), אני חושב שאקח את העצה ואת המקור. תודה.
SNL זה האסף השני
ואם יורשה לי להוסיף,
שאותו דבר קורה ב"סמנתה", רק שאז הוא עושה את זה לכל אורך הסרט. המונח over acting לא מתחיל לתאר את מה שקורה איתו.
וסה"כ סרט לא רע. לא פסגת היצירה הקולנועית, אבל העביר בסבבה שעתיים.
סקר לא מייצג
בקרב חמולתי הקרובה העלה שהסרט פופולרי במיוחד (ואף נחשב מצחיק!) בקרב ילדות(2) בגיל 12. בנות ה-8-9 השתעממו רוב הזמן (מלבד בקטעי הסלפסטיק) והמבוגרים נעו בין יאוש לצחוק כבוש.