תנו לי להבהיר דבר אחד מראש: זה לא שאני שונא תלת-מימד. אני חושב שזה אפקט נחמד, שעובד נהדר בסרטים מסוימים ומיותר באחרים, אבל לא זו הנקודה.
זאת הנקודה: לאנשים שונים עם העדפות שונות. יש כאלה שישמחו לשלם את המחיר הגבוה יותר, להרכיב את המשקפיים כל הסרט ולדעת שהוא יהיה אפל יחסית; יש כאלה שיעדיפו תמיד לצפות בסרט בהיר ושטוח, במחיר סטנדרטי, תודה רבה. ויש אנשים, לא מעטים, שגם אם ירצו לא יוכלו לחוות תלת-מימד; אנשים שסובלים מבעיה כלשהי בעיניים שפוגעת להם בראיה המרחבית, או שגורמת להם לכאבי ראש בלתי נסבלים עם הרכבת המשקפיים. ככה זה, אנשים הם מסובכים.
לרוע המזל, במקרים רבים מפיצי הסרטים בארץ לא מכירים בכך שקיימים אנשים שונים עם העדפות וצרכים שונים. במקרים רבים הם נותנים לנו רק אפשרות אחת: תלת-מימד. אם תרצו לראות את הסרט – תצטרכו לשלם יותר ולסבול את תופעות הלוואי, גם אם לא רציתם או אתם לא יכולים לחוות את התלת בכלל. זה היה המצב ב"התנגשות הטיטאנים", ו"הצרעה הירוקה", וכשמדובר בסרטים המוקרנים גם בדיבוב עברי, לעתים קרובות הגירסה העברית מוקרנת בשתי הצורות – דו ותלת – אבל למי שמעדיף את הגירסה המקורית אין אפשרות בחירה.
בקיץ הקרוב, רוב הסרטים ההוליוודיים הגדולים הם סרטי תלת-מימד. פורום פילם מפיצים את "שודדי הקאריביים: זרמים זרים", "המאמין", "מכוניות 2" ו"הדרדסים". גלובוס מפיצים את "תור", "קונג פו פנדה 2", "רובוטריקים 3" ו"קפטן אמריקה"; וורנר – את "גרין לנטרן", וכמובן, "הארי פוטר ואוצרות המוות, חלק שני".
בשבועות האחרונים ניסיתי לברר עם המפיצים איזה מבין סרטי הקיץ יוקרנו בתלת-מימד בלבד, ואיזה מהם יוקרנו בשתי הגירסאות. ברוב המקרים, התשובה (הכנה) היתה "אנחנו לא יודעים". הסרטים עדיין רחוקים, ועדיין לא התקבלה ההחלטה איך להפיץ אותם. רק לגבי שני סרטים קיבלתי תשובות החלטיות, וגם אלה, חשוב לזכור, הגיעו מהיחצ"נים וכמה שבועות מראש, ולכן אינם חקוקים בסלע. יכול להיות שהמצב ישתנה.
"שודדי הקאריביים: זרמים זרים" (בהפצת פורום פילם) יוקרן בארץ בשתי הגירסאות – תלת-מימד ודו-מימד.
"תור" (בהפצת גלובוס) יוקרן בארץ בתלת-מימד בלבד.
[עדכון: המידע שפורסם כאן כנראה לא היה נכון. לאחר שפורסמה הכתבה קיבלתי עדכון מיחצ"ני פורום פילם, שאומרים, ואני מצטט: "זו אינה תשובה סופית אבל נכון לעכשיו שודדי הקאריביים יוצג רק בתלת ממד". המצב עוד יותר גרוע ממה שחשבתי, אם כך. זה גם מוציא את העוקץ מהטענות שלי כלפי גלובוס בהמשך: זה לא הופך את המדיניות הזאת לנצלנית או מעצבנת פחות, אבל נראה שכל המפיצים אשמים באותה המידה].
באמת שלא ניגשתי לעניין מתוך ניסיון להדביק תוויות של טובים ורעים על חברות, אבל רבים יגידו שהתוצאות האלה מאוד צפויות. גלובוס, אחרי הכל, היא הרשת שהעזה לדרוש תוספת מחיר על הקרנה דיגיטלית דו-מימדית; הרשת הידועה לשמצה כבר שנים באיכות ההקרנה מינימלית ובאי-האכפתיות של העובדים שלה; ושהמציאה את הפטנט (שהופסק, למרבה השמחה) של הקרנת פרסומות לא רק במשך 25 דקות לפני הסרט, אלא גם במהלך ההפסקה. בקיצור, גלובוס – שוב – נראית כמו הרשת שמתייחסת לצופים כאל משהו שאפשר לסחוט ממנו כסף, ולא מישהו שצריך לתת לו שירות הוגן. אם קיימת אפשרות לקחת מחיר גבוה יותר על כרטיס – גלובוס תקפוץ עליה, וחלילה לא תיתן לכם אלטרנטיבה (כן, אנשי גלובוס, אני יודע שאתם קוראים. בבקשה, תוכיחו לי שאני טועה).
הפצת סרטים היא עסק, ולא עסק פשוט. ברור לי שמישהו צריך להרוויח, וברור לי שיש הרבה נסיבות מקלות. במקרה של סרט כמו "המסע בדורך השחר", לדוגמה, רוב הכרטיסים ממילא נמכרים לגירסה העברית; ייתכן שמספר הצופים של הגירסה האנגלית לא מצדיק הקרנת שתי גירסאות שונות. במקרה של סרט שמוקרן על מסכים בודדים, הגיוני – לפחות כלכלית – שהגירסה שתוקרן תהיה הגירסה שאליה הכרטיסים יקרים יותר. אבל אין שום סיבה שלסרט כמו "תור", שובר קופות קיצי, שמן הסתם יוקרן ב-25 אולמות שונים בארץ לפחות, לא יימצאו כמה אולמות שבהן אפשר להקרין גם את הגירסה השטוחה. בהקרנות בארה"ב, כפי שפורסם מראש, הסרט הזה – וכמעט כל סרט תלת-מימד אחר – מוקרן גם בדו-מימד, ולקהל ניתנת אפשרות הבחירה.
ולא, אני לא קונה גם את הטענה שלייבא עותק דו-מימדי לארץ זה יקר. אם הסרט מוקרן בתלת-מימד באולם כלשהו, הוא מוקרן דיגיטלית. ה"עותק" הוא קובץ מחשב. אין לו משקל, לא עולה הון להטיס אותו, לא קשה להעביר אותו ממקרנה למקרנה, ולכן לא מסובך להקרין גם עותק דו-מימדי. להיפך, ההקרנה שלו הרבה יותר פשוטה, טכנית ולוגיסטית, מהקרנת עותק תלת-מימד. אם קיים הסבר הגיוני וסביר לאי-הקרנת גירסת הדו-מימד, אני עוד לא שמעתי אותו.
אני לא קורא לחרם צרכנים, כי אני לא חושב שצרכנים צריכים לאיים כדי להשפיע. צרכנים צריכים לעשות רק דבר אחד: לקנות את המוצרים שמתאימים להם, ולא לקנות את אלה שלא. אני רק רוצה להזכיר לכם, אם חשבתם לראות את "תור", שהוא מוקרן אך ורק בתלת-מימד, ולא כי ככה הוא נוצר ואין אפשרות אחרת, אלא כדי לקחת מהארנק שלכם עוד שמונה שקלים. קחו את זה בחשבון לפני שאתם יוצאים מהבית, ואם במקרה אתם מאלה שלא אוהבים 3D או לא יכולים לחוות אותו – תזכרו שאתם ממש לא חייבים.
אני לא נגד תלת מימד. אני בעד אפשרות בחירה.
ואם גם אתם עצבניים על כך שלקחו לכם את אפשרות הבחירה, שתפו, הגיבו ותעבירו הלאה. אם יהיה לנו מזל נוכל אולי לגרום למפיצים להבין את הקטע עוד לפני הארי פוטר.
עוד באותו נושא:
הארי פוטר השביעי: לא בתלת-מימד, אחרי הכל כולל סקר: תלת מימד זה טוב או רע ליהודים?
חדש! משקפי אנטי-3D
(התמונה בראש הדף: מבוססת על Matt Neale, Flickr, CC-BY-SA)
אותו סיפור היה עם ת'ור כמדומני, רק ב3D, ועוד חלקים רבים ממנו היו בדו מימד ואתה סתם עם משקפיים שעושות את התמונה לכהה יותר ומרגיש מטומטם. לפחות "הזהירו" בקופה (אחרי שכבר הדפיסו כרטיסים ונתנו לי עודף…)
בכלל, ראיתי עוד 2 סרטים בתלת מימד, אחד מהם אווטר, והוא היחיד שבאמת היה שווה את זה. אחר כך ראיתי בגירסת HD אבל דו מימדית, וזה באמת הבדל משמעותי, וזה הסרט היחידי שהיה שווה לשלם בשבילו אקסטרה. חוץ ממנו עוד לא נתקלתי בסרט כזה.
ותודה לאל שעוד יש במאים שמבינים את זה ולא הולכים אחרי הטרנד המאוס הזה, כמו כריסטופר נולאן.
התכוונתי ל"טרון" כמובן, לא ת'ור.
לידיעתך, נולאן עובד בימים אלה על גרסת 3D ל"התחלה"
אני די אמביוולנטי בעיניין.
מצד אחד, הייתי מת לרכוש טלויזיה משוכללת התומכת ב3D, אבל מצד שני ככל הנראה אני מאלה שכלל אינם יכולים להינות מהטכנולוגיה.
אז למה אתה מעוניין ברכישת טלויזיית 3D אתם שואלים? כי מכל הטלויזיות שבחנתי, רק אלה שתמכו ב3D הציגו תמונה מרהיבה ב2D. מוזר? כנראה שלא.
בגדול, אני לא מאמין שיש הבדל משמעותי בין 2D ל3D.
הרי ה3D הנ"ל הוא לא 3D אמיתי. לשם כך צריך טכנולוגיה שאינה זמינה לנו כעת. אני מדבר כמובן על הקרנה הולוגראפית (צופי ומעריצי סטאר טראק יודעים על מה אני מדבר).
אתה רציני? לא שמעתי על כך. אולי נפלת במתיחה לפני 20 יום?
היו טענות כאלה, לא ברור אם הן נכונות.
ליתר דיוק: זה מה שג'ונתן ליבסמן, הבמאי של "התנגשות הטיטאנים 2", הזכיר כבדרך אגב בראיון.
http://www.techradar.com/news/home-cinema/christopher-nolan-converting-inception-to-3d–931276
זה לא נכון.
(ל"ת)
אתה כל כך צודק. כמו שיש בחירה בין דיבוב לעברית למקורי, צריך להיות בחירה בין 3D ו2D.
יש סרטים שגם אין בהם את הבחירה בין דיבוב עברי למקור
ואני לא מדבר על סרטים שלא מדובבים אותם לעברית
המצב בארץ חרא :\
המצב בארץ יחסית בסדר. במדינות עם קולנוע מקומי חזק יותר נוהגים לדובב את כל הסרטים הזרים.
לפחות לא לוקחים ממך תשלום נוסף על הזכות לצפות בדיבוב.
(ל"ת)
אם לא נותנים גירסה רגילה לסרט מדובב, כנראה שגירסה באנגלית לא הייתה חסרה לאף אחד..
(אין לי דוגמאות כרגע.. אם יש לך דוגמא נגדית אז תגיד..)
מישהו צריך להגיד את זה
ג'יימס קמרון הרסת את המדינה
למה ?
זה באשמתם של אלה שרוכבים על ההצלחה של קמרון.
אני רוצה סטיקר כזה על האוטו!
(ל"ת)
רגע, רגע... מה?! פאקק!!
עד עכשיו נמנעתי מללכת לסרטים שידעתי שהומרו לתלת-מימד משתי סיבות:
1) ידעתי שהתלת-מימד לא ישתווה לזה שצולם ככה מראש.
2) הסרטים האלה (אליס בארץ הפלאות, התנגשות הטיטאנים, נרניה 3, הצרעה הירוקה) לא באמת עניינו אותי מספיק כדי שאטרח לראות אותם בקולנוע. היה רק סרט אחד שעניין אותי (איירבנדר) כי אני מעריץ גדול של הסדרה שעליה הוא מבוסס, ולכן הוא היה הסרט היחיד שראיתי בתלת-מימד בקולנוע. ואוי, אלוהים, כמה שזה היה נורא.
ועכשיו כשסוף סוף מגיע סרט שאני כן מצפה לו ורוצה לראות אותו בקולנוע אתה רוצה להגיד לי שאני אצטרך לראות אותו בתלת-מימד?!
פאקק!! אני רוצה לראות אותו. אני רוצה לראות אותו על מסך גדול. אפילו שמעתי שההמרה לתלת-מימד דווקא בסדר אצלו, אבל "בסדר" זה לא מספיק כדי לגרום לי לשלם 10 שקלים יותר על משהו ש*מזיק* לצפייה בסרט יותר מאשר מועיל ומהנה.
אני באמת לא יודע מה לעשות. אולי נקים עצומה?
אמרו לך מה לעשות
זה פשוט מאד: אם אתה לא רוצה לשלם על תלת מימד, אל תלך לסרט. אם אתה ממש רוצה להגדיל ראש, אתה יכול לשלוח מכתב שאומר "הייתי משלם לכם על גרסת הדו מימד, ועכשיו אני לא אשלם לכם כלום" כדי לעזור למפיצים להעריך את האימפקט הכלכלי של זה.
אנטרקס, נהנה כל עוד הדיון לא נהיה מתלהם.
אולי באמת?
יש אתר מעולה ליצירת עצומות, באופן לא מפתיע, הכתובת שלו היא http://www.atzuma.co.il/
מישהו יקח יוזמה?
אולי רד בעצמו?
אני עשיתי
הצטרפו בהמוניכם למען עתיד ה2D (ואולי גם הקולנוע).
http://www.atzuma.co.il/wewant2d
מה שאנחנו עושים כאן, זאת עצומה.
מספר הלייקים בתחתית הכתבה – זה מספר החתימות.
רוצה לגייס עוד אנשים? מצוין. תפיץ את הכתבה הזאת, וגרום לעוד אנשים ללייקק ולכתוב בה את דעתם.
אבל יש אנשים (כמוני) שהם נטולי פייסבוק.
איך נחתום?
קל. תגיב. יותר טוב מלחתום.
(ל"ת)
רוצה לנחש כמה דברים בעולם השתנו בעקבות עצומות?
בפרט, באתר ההוא?
טוב, מסתבר שכרגע המפיצים הפסידו כרטיס אחד.
התכוונתי ללכת לראות את 'ת'ור', אבל יש מעט סרטים שאני מוכן לשלם עליהם יותר בשביל תלת-מימד. אז 'ת'ור' עבר לקבוצת 'נחכה ל-DVD'.
זה היה אחד הסרטים שהתכוונתי לחרוג ממנהגי עבורו
וללכת לקולנוע. זה היה, כמובן, במטרה לצפות בגרסת הדו-מימד.
מכיוון שבגלובוס לא אוהבים לקוחות מסוגי, נראה שהברירה היחידה היא להוריד את הסרט ולצפות בו בתנאים שלי (צג מחשב LCD בגודל 23 אינץ' לא משתווה למסך קולנוע, אבל זה עדיף על פני האלטרנטיבה הכפויה).
האם בארצות הברית גובים מחיר גבוה יותר על תלת מימד
או שזה פטנט ישראלי מקורי?
ואכן תלת זה לרוב זוועה. היחידים שנהניתי מהתלת שלהם הם אוואטר וקרולין (ב-UP זה לא ממש הפריע, ובכלל בסרטי אנימציה פחות סובלים מהחסרונות). באליס זה היה נראה שרק הכתוביות היו בתלת מימד, ובכל מקרה זה סרט שלא משנה כמה מימדים תוסיף לו, הוא עדיין יהיה שטוח כמו קרש.
גם בחו"ל יש הבדל במחירים
(ל"ת)
אבל שם (לפחות בארה"ב) יש אלטרנטיבה.
מילת המפתח, שמופיעה בסופו של כל טריילר, היא "In select theaters". כמעט אין דבר כזה שסרט יוקרן אך ורק בתלת-מימד.
מה זה כמעט?
אילו סרטים אפילו בארה"ב לא מוכנים להקרין בדו?
יש סרטי איימקס שנוצרו עבור תלת-מימד
ולא קיימים בשום פורמט אחר, מהסוג שמוקרן באיימקס באילת בעיקר. ככל הידוע לי אין שום סרט מיינסטרימי שהופץ בארה"ב אך ורק בתלת-מימד, וגם אין כוונה שיהיו כאלה בעתיד.
אגב עתיד
אם התלת מימד יצליח (מה שלא ממש נראה כרגע…), יתכן שבעתיד הרחוק יהיו רק סרטי תלת ורק קולנועי תלת, ואני לא רואה בזה שום פסול. מה זה שונה מהמעבר מקולנוע אילם לקולנוע מדבר, למרות שקהילת החרשים נפגעה מכך? (אמנם יש לחלק, ובכל זאת נראה לי שזה בסדר גמור אם בעתיד יהיה רק תלת)
האם על סרטים מדברים בתי הקולנוע לקחו מחיר גבוה יותר?
והאם כדי לשמוע את הקולות כל הצופים נאלצו לשבת עם אוזניות לא נוחות לאורך כל הסרט, ולסבול מתופעות לוואי מרגיזות? כי אם כך זה היה, ההשוואה באמת תקפה.
מסתבר שגבו מחיר גבוה יותר, לא?
ולגבי הדבר השני שאמרת, לכך כיוונתי בסוגריים שיש לחלק, ובכל זאת אם יבוא יום שכל בתי הקולנוע בעולם יעברו לתלת מימד, אני חושב שזה יהיה יום שמח. מי שלא יכול לראות תלת יראה דו (וישלם לכאורה יותר. כמו שמשלם עיוור צבעים על סרט בצבע). ובאותו עתיד אוטופי שאני מציג, אנשים כל כך יתרגלו לקולנוע כזה שיהיה הסטנדרט, שתופעות הלוואי יעלמו. לגבי חוסר הנוחות של המשקפיים, ראשית אם אני כבר אוטופי אז עד הסוף, לא יהיה צורך במשקפיים (אבל מסתבר שזה כבר עתיד ממש רחוק של עשרות שנים), אבל בכל מקרה אני לא חושב שזאת בעיה קשה כל כך.
אז כשלא יהיו משקפיים תקרא לי.
עד אז, זה חזון נחמד ואפילו סביר, אבל לא רלוונטי לנושא שאנחנו מדברים עליו.
רד! רד! רררררררד!
רק רציתי לומר דבר אחד… I'm in spce!
אה, וגם שהטכנולוגיה קיימת, לפחות בטלוויזיות. בקרוב במסך הקרוב לביתך
http://www.top3dtvreview.com/web/3d-tv-without-glasses/
לא בקרוב.
הטלויזיות נטולות המשקפיים מאוד בעייתיות, והטכנולוגיה הזאת לא ישימה במסכי קולנוע.
כמובן ששונה
חוששתני שאחוז האנשים שלא מסתדרים עם תלת (רוב האנשים מעל גיל מסויים, חלק ניכר ממרכיבי המשקפיים וכו'), גדול קצת יותר מאחוז החרשים באוכלוסיה.
זאת ועוד – חירשים מאומנים בקריאת שפתיים. ובארצות מסויימות (ישראל!) השימוש בכתוביות לכלל האוכלוסיה מאפשר גם לחירשים לראות סרט מדבר וליהנות לא פחות.
בטוח? אני זוכרת טריילר לאיזשהו סרט ריקודים
מהשנתיים האחרונות (סטריט-דאנס? משהו כזה) שלמיטב הבנתי יצא אך ורק בתלת-ממד.
קשה לדעת בוודאות
אבל באתרי הזמנת כרטיסים יש עמודים ל"Streetdance 2D", אז כנראה היתה גם גירסה כזאת. http://www.odeon.co.uk/fanatic/film_info/m100194/Streetdance_3D/
אגב, הסרט לא הוקרן בארה"ב בכלל.
מסתבר שזה לא לגמרי נכון
אני רואה לא מעט תלונות בתגובות באתר סלאש פילם מאנשים שטוענים שבאזור שלהם אי אפשר לראות את הגירסה הדו-מימדית ומאפשרים להם לראות אך ורק את זו התלת-מימדית.
כך שגם אצלהם יש מקומות כאלה.
הימור לא לגמרי משכיל
אבל מהיכרות עם מדינת "אמצע" אחת שבה הכל לרוחב, ובלי אוטו אי אפשר להסתדר, זה פשוט עניין של נסיעה ארוכה יותר. כלומר, לרב בכל עיר גדולה כן יהיו בתי קולנוע שמציגים גם וגם, אבל בגלל הפרישה הכל כך רחבה של השטח וכמות השטחים הריקים/מיוערים/מאוגמים וכן הלאה, מדובר בנסיעה רחוקה. כי זה באותה העיר, אבל בשכונה אחרת, והשכונה הזו ממש מרוחקת, כי ארה"ב היא לא פיצית כמו ישראל.
אבל שוב, אני מכירה רק מדינת אמצע אחת כזו ויכולה להעיד רק לגביה. למשל, כשיצא האביר האפל בקולנוע שוב שנה או משהו כזה אחרי ההקרנות הרשמיות (לכבוד חג המולד נדמה לי?) אז באינידאנפוליס, למשל, היו רק שלושה בתי קולנוע שהקרינו אותו, וספציפית, כולם היו מרוחקים מאוד מאיפה שגר ידיד שלי. אבל היו שלושה כאלה באינדיאנפוליס, אז זה לא ממש פייר להגיד שאין בחירה. יש בחירה, היא רק כרוכה בנסיעה יותר ארוכה.
המצב עוד יותר גרוע מכפי שחשבתי
הוספתי עדכון לכתבה: ככל הנראה, גם "שודדי הקאריביים" יוקרן רק בתלת-מימד.
לאאאא
(ל"ת)
טוב נו
אבל יש כבר דיוחים על איך התלת מימד של ת'ור? מכיוון שהוא הומר יש 2 אפשרויות: שהתלת מימד הורס את הסרט (כמו התנגשות הטיטאנים) או סתם ברקע (הצרעה הירוקה).
הוא לא רע.
אבל בכוונה לא נכנסתי לזה. יכולתי לכתוב מגילות על סרטים שבהם התלת-מימד לא רק שלא מוסיף אלא מכער והורס את הסרט. אבל השאלה האם תלת-מימד הוא טוב או רע היא לא הנקודה כאן, אלא חוסר הברירה.
רגע, ראית את הסרט?
איך הוא?
טפשי.
אם כי לא טפשי כמו סאקר פאנץ'.
דעה מפורטת יותר אני אפרסם, כמובן, בקרוב.
אוי...
הביקורות אליו ברוטן טומיטוס הן בינתיים די טובות.
אבל הדעה שלי בדרך כלל זהה לשלך אז אני קצת חושש.
אז רק עוד שאלה אחת בינתיים לפני שתפרסם את דעתך המלאה בעניין:
אתה חושב שהעולם הפנטסטי של "ת'ור" יכול להתאים ל"אוונג'רס" מבלי להיראות מגוחך?
זהו, שלא.
אבל בוא נשאיר את זה להמשך.
מניח ש"לא, אבל" הוא "ישאיר את זה להמשך"?
(ל"ת)
גררררר
דווקא תכננתי ללכת לת'ור, הוא נראה חמוד אבל אלך רק אם הוא יוצג בדו מימד. לא ממש בא לי על המיגרנה שאחרי.
אוי לא
זה אומר שגם סיכוייו של קפטן אמריקה לא לראות הפצה ב-3D קטנו משמעותית, ממש חבל.
לגבי 'זרמים זרים' (נסו להגיד את השם הזה 10 פעמים רצוף מבלי להתבלבל) – לי אישית אין הרבה בעיה, מפני שהסרט צולם בתלת-מימד ולכן גם מיועד לצפייה מהסוג הזה. כמובן שזה לא מעניק לגיטימציה לבחירת ההפצה הלקונית, אבל זה כמו שאם לדוגמה 'אווטאר' לא היה מקבל הפצה דו-מימדית בארץ, דבר שהיה משפיע על אחוז קטן ביותר של צופים כי השטיק באווטאר הוא יותר התלת-מימד מאשר הסרט עצמו.
לדעתי (מעוניין להדגיש את ה-'לדעתי'. אני לא קובע עובדות פה) זה אותו הסיפור עם שודדי הקריביים.
אחרי שלושה סרטים – כשחיוניותו של אחד מהם תלויה בספק – הסיבה המרכזית לחזור בפעם הרביעית כדי לראות את ג'וני-ג'ק-ספרו-דפ (בתנאי שאתה לא ילדה בת 12) היא אם הוא צולם בתלת-מימד. לולא העניין הזה, ספק אם אני ורבים אחרים בכלל היו טורחים לבוא לקולנוע.
אני מאלה שבדרך-כלל לא אוהבים תלת-מימד
הצורך לעשות כל הזמן פוקוס עם העיניים, והעובדה שפעמים רבות התמונה נראית לי מטושטשת (תלוי גם במקום באולם) מוציאים אותי מהסרט, פוגעים בריכוז, ולא פעם הורסים את חוויית הצפייה. כבר קרה לי שוויתרתי על סרט, רק בגלל שהוא היה בתלת-מימד.
מקווה שמישהו יתעשת אצל המפיצים. הקמתם קולנוע. למה להרוס לצופים את ההנאה מהסרטים?
תלת מיימד נחמד (עד השלב שהוא עושה לך כאב ראש בעיות צוור , עיניים, גב ועייפות יתר ….)
לפי דעתי זה מיותר ואם באמת משהו צריך את זה ולא יכול לחיות בלי התלת מיימד שלו,
שיעשו אפשרות לראות גם עם וגם בלי.
אני מאמינה שאם הסרט טוב הוא טוב בזכות עצמו ולא בזכות מימד שנוסף לו .
ושלא יעבדו עליכם!
לולו
אמ. בעיות גב?
(ל"ת)
לפי משרד החינוך
בשבועות הראשונים להקרנתו של 'אווטאר' בארץ עלתה פלאים כמות המורים והמורות שיצאו לחופשת מחלה בשל בעיות גב.
אולי כי הם ישבו בשורות הראשונות
מה שמצריך מחקר שיגלה מדוע מורים לא מזמינים כרטיסים מראש לסרט שמוקרן באולם מפוצץ, במקום להגיע ברגע האחרון ולשבת בזווית של 45 מעלות.
ולמה הם חושבים שאם הסרט לא היה תלת-מימדי זה היה משנה.
(אני עדיין לא בטוח אם ההודעה של תומרס היתה בדיחה או לא, אגב).
בגלל הדמות שקופצת מהמסך והישיבה קרוב מידי אל המסך
הדמויות שקופצות מופיעות מאחורי השורות הראשונות (מדעית), והמורים צריכים לסובב את הצוואר בזוויות מסוכנות או לעקם את הגב. בעיה קשה.
המורים לא צריכים לסובב את הראש כדי לראות דמויות אלו
אחרת למה יש להם עיניים בגב?
-האשף הדגול
אי אפשר לשים את המשקפיים על העיניים בגב
(ל"ת)
(ל"ת)
ממשכורת של מורה, אתה חושב שאפשר לממן גם את עמלת ההזמנה מראש ולנפח את מחיר הסרט עוד יותר?
יכולת להיות שרק אני
כי באותו סרט (אווטר) ישבתי שורה ראשונה ..
אה כן וגם כאבו לי האוזניים ולא יכולתי להרגיש אותם ( מה שאני במילא לא מרגישה את אוזני) מהמשקפיים הענקיים שחוייבתי לשים..
בכל מקרה הפואנטה היא שזה פשוט לא נוח .
חוץ ממחיר הכרטיס, וקבוצת האנשים עם הבעיה הרפואית
אני לא רואה מה הבעיה. יכלת להגיד את אותו הדבר לפני 80 שנה במעבר מהראינוע לקולנוע (יש סרטים שהסאונד רק מקלקל אותם ובכלל מה עם ציבור החרשים? הם בכלל לא יהנו מהמעבר הזה).
אני הכי בעד חופש הבחירה, אני הכי בעד לשלם פחות על כרטיסי קולנוע (ובאופן כללי) אבל לדעתי הקולנוע הולך לכוון התלת מימד (העניין של משקפיים בכניסה זה משהו זמני עד שימצאו טכנולוגיה להקרין תלת מימד ישירות על המסך באופן מסחרי). אני מאמין שבעוד כמה שנים מעכשיו, רוב הסרטים יוקרנו בתלת מימד (למרות שמבחינה אומנותית לא תהיה מניעה לעשות סרטים בדו מימד, כמו שעדיין נעשים סרטים בשחור לבן או ללא קול).
ההבדל הוא
שהמעבר מהראינוע לקולנוע, לא באמת הפריע לאף אחד..(עד כמה שאני מבין..)
היה מובן שזו התפתחות לטובה, וגם לחרשים היו כתוביות. מה ההבדל אם חרשים יראו סרט כשיש סאונד או כשאין סאונד?
הכרגע הבעיה היא שהטכנולוגיה לא מספיק מפותחת בשביל שהסרט יהיה מושלם, אז עד שהיא לא תתפתח לכך שלא נצטרך משקפיים או לפחות שהאיכות של הסרט לא תיפגע, צריך לתת את האפשרות לבחור איך אתה מעדיף את הסרט שלך, עם מיגרנה או בלי מיגרנה..
פעם כשהיית הולך לראות סרט היית זוכה גם לקונצרט פסנתר
עכשיו יש כל מני רעשים לא בהכרח נעימים במקום, כל השחקנים מתרכזים סביב המיקרופונים מה שפוגע ביכולת המשחק שלהם ומסתבר שלשחקנים מאד טובים יש קולות מעצבנים שהורסים את התדמית שלהם. חוץ מזה, הסנכרון חרא והפוקוס המוגזם על מחזות זמר וריקודים הורס את הקולנוע.
בגדול אני מסכים,
רק יש בעיה אחת. אנשים בדרך כלל, לא אוהבים שינויים. החליפו לי את הממשק בדואר האלקטרוני של האוניברסיטה. התגובה הראשונית שלי הייתה "למה צריך את זה בכלל? מה היה רע בישן?". רק אחרי שהכריחו אותי להשתמש בממשק החדש גיליתי כמה הייתי צריך אותו. מצד שני, אני לחלוטין לא אומר שחייבים להכריח את האנשים לראות סרטי תלת מימד בכח. אני לגמרי תומך בבחירה. אבל אני כן אומר שיש פה תהליך של ברירה טבעית. אם אנשים ילכו פחות לקולנוע בגלל שהם לא רוצים לשלם יותר על כרטיס או לא רוצים לראות סרט בצורה אחרת, אני די בטוח שהתופעה הזו תדעך (כמו נסיונות אחרים, לדוגמה להכניס כרטיסיות עם ריחות לקולנוע או גימיקים אחרים).
אני לא חושב שזה יקרה. נכון, כרגע המצב הוא שרוב האנשים חושבים שאפקט התלת מימד נועד לסרטי אקשן עתירי תקציב, כמו אווטר או ת'ור. מצד שני, אני ראיתי את 'הצרעה הירוקה' בתלת מימד, ולמרות כמה קטעי אקשן שהשתמשו באפקט הזה, רוב הסרט יכל להתבצע בדו מימד, ובכל זאת הרגשתי איזה משהו מוסף לצפייה שלי בסרט. ובכלל אני חושב שעוד לא התחילו לחקור את ההתחלה של מגוון השימושים שאפשר לעשות בתלת מימד, ככה שמוקדם מדי להחליט אם זה טוב או רע..
אני לא רואה איך רוב האנשים יבחרו עם הזמן בצפיה בתלת,
כשרוב האנשים (או לכל הפחות, רוב האנשים כאן) מעדיפים לא לצפות בתלת. עשינו סקר כזה כשנודע שגירסת התלת-מימד של "הארי פוטר ואוצורת המוות, חלק ראשון" בוטלה. התוצאות היו חד משמעיות לחלוטין.
http://www.fisheye.co.il/harry_potter_not_3d/
הקהל של עין הדג הוא האחרון שאפשר לומר עליו שהוא שונא תלת מימד רק כי הוא לא אוהב חידושים. אני בטוח שרובנו הגדול ראינו לפחות סרט תלת-מימד אחד מ"אווטאר" והלאה.
ושוב: ההשוואה מופרכת.
אם התלת-מימד הוא הסטנדרט החדש – סבבה. שיקחו עליו מחיר סטנדרטי.
אם התלת-מימד הוא שירות פרימיום – גם סבבה. שיציעו אותו למי שרוצה אותו, ויתנו ליתר לראות סרט בשקט.
המצב כרגע הוא שהתלת-מימד הוא לא יותר מתירוץ להעלאת מחירים (של לא פחות מעשרים אחוז), כשידוע היטב שחלק מהקהל לא סתם לא נהנה אלא סובל ממנו.
נו באמת
לגבי הלפני 80 שנה: הסאונד רק מקלקל אותם זה נתון לוויכוח, ציבור החרשים לא יושפע מהסאונד – ולכן לא יהיה אכפת לו, אלא אם כן הוא יצטרך לשלם יותר לחינם.
ומה שיקרה בעתיד לא ממש רלוונטי.
כיום, העובדות הן שהכפייה התלת מימדית מפריעה להרבה מאוד אנשים (כפי שרד הזכיר):
– עושה להם סחרחורת ככה שהם כבר מוותרים על הסרט
– מכהה את התמונה (במיוחד בסרטים מצויירים שהם עשירים בצבעים, ושכמעט כולם יוצאים רק בתלת מימד בדיבוב אנגלי)
– מייקר את הכרטיס (שלא להזכיר גם את העניין המעצבן שאי אפשר להזמין כרטיסים לסרטי תלת מימד דרך המנוי של יספלאנט).
אפשר רק בקופות, בתוספת של 6 ש"ח.
חייב לומר שמעולם לא צפיתי בתלת מימד.
ו-i don't care for it.
אני חושב שזה גימיק זול, שחברות הסרטים התחילו כדי לנסות לנצח את גל ההורדות הבלתי פוסק, ולתת את היתרון של סרט בקולנוע על סרט ביתי.
אבל זה נהיה מגוחך, שבמקום לצלם סרטים בתלת מימד, יודעים ש"זה מה שהקהל רוצה" (וכפי שאמרת, אף אחד לא שאל אותנו…) אז לוקחים סרט גמור, מוכן, ארוז בחבילה לבכורה המיוחלת… ומעבדים אותו ל-3D במחשב. מה היה רע בסרטים עד לאותה הנקודה? עד שהגיע אוואטאר?
עם עלילה טובה, שחקנים טובים ובימוי מוצלח, באמת שאני לא צריך יד שתצא אליי מהמסך.
ומצטרף לאמירות על הארי פוטר. אם זה יצא רק בתלת מימד, יש סיכוי טוב שאני אירה במישהו.
אני בהחלט מסכים עם הדברים שכתבת, אבל אנא בחר לך כינוי
אחר – רז (בלי שום תוספת אחר-כך) כבר יש פה.
אגב, מה הקטע עם מחיקת הטקסט על גלובוס מהפוסט? רוב הדברים שנכתבו שם, על חטאי האנשים האלה בעבר, עדיין רלבנטיים. מאוד. למרבה הצער.
באופן חשוד הוא גנב לך גם את התמונה!!!!
(ל"ת)
לא, הוא לא.
(ל"ת)
רד הסביר בתגובה, שמסתבר בנתיים שגלובוס לא לבד
וגם מפיצים אחרים שולחים ידיהם במעל.
מסכימה עם כל מילה. ככה אגב נהגתי עם צעצוע של סיפור 3 שהוקרן רק בתלת מימד. לא הלכתי לראות אותו בתלת מימד אלא חיכיתי לדיוידי ולשמחתי חצי שנה אחרי שהוא יצא, סינמטק ירושלים הקרין אותו בדו מימד.
מסתבר שמתיחת ה1 באפריל של THINKGEEK לא היתה מקורית
http://www.2d-glasses.com/
זה טיפשי
למה לי להזמין את המשקפיים הללו, ללכת לסרט תלת מימד שהוא יקר יותר ואיכות התמונה בו גרועה?
בזבוז משווע של כסף.
פשוט אל תראו את הסרטים בקולנוע ותחכו לDVD/Blu Ray.
תלת מימד הבייתה
אני רק רוצה להביע את הסכמתי למה שכבר נאמר –
רד, אני מסכים לחלוטין לגבי עניין הסדנטרט – מחיר סטנדרטי, פרימיום – תנו גם סטנדרטי.
ומעבר לכך ריכוז הטיעונים שלי לגבי למה תלת מימד זה רע:
– המשקפיים מכהות, פוגע בחווית הצפייה
– המשקפיים לעיתים נוגעות ביד שמנונית של מישהו/סדרן וניתן לראות רק בחצי עין, פוגע בחווית הראייה
– יקר יותר, סתם גימיק שנותן תירוץ לקחת עוד כסף ולא נותן תמורה לצופים. הדבר משול לאדם המבקש לקנות לחמניה ומקבל יחד איתה שקית ניילון. הוא לא צריך את השקית כי הוא מתכוון בלאו הכי לאכול רק את הלחמניה, אבל השקית היא שומרת טריות ומאוד צבעונית…
– הקסם של הקולנוע הוא יצירת אשלייה של עומק באמצעים אומנותיים. ליצור עומק ממשי מוציא את האומנות – הרי קולנוע בנוי לא רק על מה שרואים אלא גם על מה שמחוץ לפריים והעולם שנוצר מחיבור השוטים. ניסיון ליצור משהו יותר דומה למציאות הוא אווילי כל עוד לא עושים בו שימוש אשר משפיע על הרגש. כשהוסיפו את הקול לקולנוע בהתחלה השתמשו בו סתם אבל לאט לאט למדו את השימוש היצירתי של מוסיקה, של סאונד אפקטים וכו'. כשהוסיפו את הצבע בהתחלה הכול נראה אולי מלהיב בצורה מסחרית אך בואו נודה – הסרטים בשחור לבן מאותה תקופה יותר יפים. כשלמדו כיצד להשפיע על הרגש נוצר פן אומנותי מעניין על ידי שימוש בצבעים השונים (מה גם שהדבר עבד קודם לכן באומנות המצויירת). תלת מימד לעומת זאת נראה לי מתחיל כפטנט מסחרי כמו האחרים אבל אני לא רואה איך הוא יכול לסייע להעברת הרגש… הדבר האומנותי היחיד שקרוב אליו הוא הפיסול אבל שם יוצרים מאבן משהו סמלי למשהו יותר עמוק. בקולנוע זה כבר נעשה על ידי עיצוב העלילה, הדמויות, הצילום והעריכה. לא צריך תלת מימד לשם כך… כמובן שאפשר להראות תמונה וליצור תחושה של תלת מימד לא נכון כדי להעביר "משהו", אבל חוץ מיצירת הרגשה מוזרה זו אני לא רואה שום פוטנציאל לשימוש בכך.
– נוראי לצפייה ממקומות שאינם מרכז שורה מרוחקת. יצא לי לראות סרט משורה 1 בתלת מימד, כל הזמן עצמתי את העיניים. בלי התלת זה עקום אבל הצפייה עדיין אפשרית.
– למשקפיים יש עיצוב מגוכח ולא נוח בעליל… אם כבר להכריח לשים אותם שלפחות זה יהיה בסטייל
– הכתוביות בעברית ממוקמות במקום הכי קרוב מבחינת התלת מימד שנוצר ומאחר והן גם לבנות זה גורם להן לבלוט הרבה יותר מהסרט מה שמושך את תשומת הלב שמוסטת בלאו הכי מעצם קיומן ואם בדו מימד אפשר להתעלם מהן בתלת מימד זה הרבה יותר קשה.
– מרבית היוצרים שיודעים שיש להם אפשרות להשתמש בתלת מימד בוחרים להשתמש בטריק הזול של "להעיף" על הצופה אלמנט כלשהו מה שיוצר חוויה מאוד מגוכחת, חסרת ייחוד שחוזרת שוב ושוב במקום ניסיון ליצור משהו מעניין ומשפיעה גם על הבימוי של השחקנים והמסרטה ויוצר כל מיני המצאות דביליות.
הסרטים היחידים שראיתי בתלת מימד שלא הפריע לי הם שרק4 וצעצוע של סיפור 3, ושניהם נוצרו בתוכנות תלת מימד ולא ניסו להראות מגוחכים. ורנגו שהיה בדו מימד הרגיש תלת מימדי יותר מכל סרט לייב-אקשן תלת ממדי…
לסיכום – גם אני בעד האפשרות לתת לצרכן לבחור במה לצפות.
אני חושב שזה גם תלוי במספר הסרטים שרצים במקביל , לא?
גלובוס נתניה זה הקולנוע הקבוע שלי (תיקון טעות – הכי קרוב :-) ) , ותמיד הסרטים שם הם רק בתלת ממד כי אין שם כל כך הרבה אולמות יחסית לסינמה ויס פלנט.
אוקיי
מקובל עלי שבמקומות שבהם יש מספר מוגבל של מסכים, בעלי בתי הקולנוע/המפיצים (בישראל זה אותו הדבר) מעדיפים להקרין כמה סרטים שונים מאשר כמה גירסאות של אותו סרט. אבל מה עם סינמה סיטי ויס פלאנט, באמת? שם אין מחסור במסכים. אילו הגירסה השטוחה היתה מוקרנת רק במולטיפלקסים גדולים, זה היה מאלץ את שונאי התלת להגיע אליהם במיוחד – אבל עדיין מותיר אלטרנטיבה כלשהי.
אני אוהב קולנוע
באמת. אני אוהב ללכת לקולנוע ולא אכפת לי לשלם כל עוד אני באמת רוצה לראות את הסרט. גם אין לי בעיה עם תלת מימד מלבד, כמובן, המחיר המופרז (לגבי זה שמחיר כרטיס קולנוע להקרנה רגילה לחלוטין הוא מופרז בעצמו, לא אכנס לזה עכשיו). הקרנת הסרט בתלת מימד היא חישוב מהותי בהוצאות הכספיות – מעצם היותי חייל ללא גרוש על הכומתה – ולכן לפעמים עדיף ללכת להקרנה רגילה.
ועם כל הכבוד לטכנולוגיית התלת מימד ה-לפעמים-מרהיבה-לרוב-סתמית (עד כה לפחות), כשבאים אלי בלי אפשרות בחירה, כדאי להזכיר למפיצים שוב שכן – יש אפשרות!
יש עוד טכנולוגיות מרהיבות להתרברב בהן. אנחנו בעשור השני של המאה ה-21. אם אני רוצה לראות סרט ולא נראה לי המחיר, אוכל לפתוח טאב נוסף בדפדפן ה'כרום' שלי ולראות אותו בלי לשלם אגורה (או עם לשלם מחיר סמלי אם באמת אכפת לי), וזה לא זמן רב לאחר שהסרט הופץ כבר בקולנוע – לעיתים אפילו לפני ההפצה. אני לא עושה את זה, כי באמת אני מעדיף את החוויה הקולנועית – מסך גדול, הסרט כבר בא עם תרגום, ובכללי לצאת מהבית, לפגוש חברים, לדסקס על הסרט ועל החיים בכלל; אם לא זה אז גם לא אלחץ לראות אותו ובכיף אחכה שיצא בDVD או יגיע לערוצי הסרטים הרבים.
אני רק מזכיר – יש אפשרות אחרת. גם אם פחות נוחה (ויש אנשים שיגדירו אותה יותר נוחה).
צריך את הפתרון שיש בארצות הברית
כבר לפני מספר שנים בארצות הברית, נתקלתי בתופעת ה-imax – אולמות קולנוע שבהם כל הסרטים בתלת מימד. זה היה אז חדש, ואני זוכרת כמה התלהבתי מהעניין. אבל זה העניין: אם אתה הולך לקולנוע, אתה יודע מראש שהכל שם תלת מימד. רוצה סרט רגיל??? לך לאולם רגיל ותקבל את אותו הסרט בפורמט דו מימדי (מי צריך בכלל את התלת הזה, לעז…???). אני מניחה שאם מישהו היה רוצה, היה אפשר גם בארץ ליצור את הפתרון הזה.
זה לא מדויק, לא כל סרטי איימקס הם בתלת-מימד.
(ל"ת)
מסכימה- אני רוצה אפשרות בחירה בקולנוע שלי.
התכוונתי לארגן יציאה המונית לת'ור עם חברים, אבל עכשיו זה לא יקרה.
תלת מימד הוא מעצבן, מציק, בעיני לא תורם בכלום, ולבעלי משקפיים הוא ממש לא נוח.
יש אחרים שיחשבו אחרת- אני לא אלך סרט תלת מימד, גם אם רציתי לראות אותו.
עלי להצטרף ולומר- די לתלת מימד בלבד!
שאלה: איזה מסרטי הקיץ הקרוב הוא כן סרט שכדאי לראות בתלת מימד (צולם במצלמת תלת מימד או שנעשה בתוכנות האנימציה בתלת מימד מהתחלה,כמו אווטאר)?
מדוע יש פסקה שכאילו מחוקה? זה לא היה ככה מההתחלה.
לא באמת אוף טופיק -
האנק גרין, יוטיובר ידוע, מוכר משקפי 2D אמיתיים:
http://www.youtube.com/watch?v=SsJHbw5iRds
http://www.2d-glasses.com/
די לכפייה הקולנועית!
טרנד מאוס. ברוב הסרטים אין לזה שום הצדקה בכללל… היחידי שאולי היה שווה את הטרחה היה אוואטר (ואני רואה שרוב האנשים יסכימו איתי בזה). אחר כך ראיתי את הסרט בדו מימד ומאד נהנתי גם ממנו. האנימציה הייתה כל כך טובה מלכתחילה, שכל העסק הזה של התלת מימד רק גרם לי לחשוב "בשביל מה?". חוץ מזה שזה עושה כאבי ראש איומים.
יופץ הלאה!
אני פשוט לא אלך לסרטים האלה
עם יוצא דופן אפשרי אחד – אם "זרמים זרים" יקבל ביקורות מעולות על *איכות תלת המימד* שלו. אולי אשקול. בעיקרון נרניה היה הסרט האחרון שראיתי בתלת בעל כורחי ולא אחזור על הטעות הזאת. הסבל שנגרם לי בגלל הדבר הזה לא שווה את הצפיה על מסך גדול.
ת'ור היה אחד הסרטים שתכננתי לראות, ולא אלך אם הוא יוקרן רק בתלת מימד. לצרעה הירוקה לא הלכתי. (וגם לא קיבלתי שום התייחסות על מכתב התלונה שכתבתי למפיצים, מה שהיה ממש נחמד מצידם). כנ"ל לגבי סרטים אחרים. פשוט לא אלך. אחכה ל DVD. יש חנות וידאו לא רחוק מהבית, תמיד אפשר לקחת שם את הסרט, ולצפות על המסך הביתי שהגודל שלו סביר למדי.
אין לי שום כוונה לשלם יותר כדי להנות פחות. למדתי את השיעור הזה בנרניה, ומספיק פעם אחת.
עוד בעיה - עומס
אם כל סרטי תלת המימד יופצו רק כך, עלול להיווצר עומס מבחינת כמות המסכים העומדים לרשות הצופים.
והמחיר ישתנה בהתאם?
או שנמשיך לשלם תוספת על משהו שהוא בעצם נורמה. הרי גם לפני ההעלאה של מחיר התלת ממד הכרטיסים היו יקרים!! (וזה עוד בלי לקנות פופקורן וקולה..)
אישית
אני מאוד לא אוהב את תופעת התלת מימד.
המשקפיים האלה מאוד לא נוחות, זה לא באמת תלת מימד, כל המסך נראה כהה יותר, דבר המוביל לכאבי ראש כשהעיניים מתאמצות.
בבקשה שלפחות הסרטים הטובים של הקיץ יגיעו ב2D?
עוד משהו מחפיר
אם קונים כרטיס לסרט המוקרן בדו-מימד בעזרת כרטיס נכה, מקבלים הנחה, ובמקום לשלם 38 ש"ח, משלמים רק 26 ש"ח, הנחה נאה בהחלט. אבל בסרט שמוקרן בתלת מימד אין שום הנחה! זאת בושה וחרפה, אין עוד מה להוסיף.
אם כבר דנים בנושא הזה, למה לעזאזל כשמזמינים כרטיסים דרך האינטרנט לוקחים עמלה? זה הרי חוסך לבתי הקולנוע כסף. ולא רק זה, אין שום אפשרות לקבל דרך האינטרנט הנחה. חוסר נגישות מחפיר.
המממממ... זו שאלה טוב. רד,
לך יש קשר קבוע עם מפיצים לא? למה אתה לא שואל אותם את השאלות המצוינות האלה?
גילוי נאות: זאת באמת הדעה שלי ולא טרולינג
למה מגיעה לנכים הנחה בקולנוע? אני יכול להבין את נקודת המבט שמן הראוי להנגיש מקומות לנכים על ידי שריון מקומות חניה, מעליות וכיו"ב. אבל למה שהסרט גם יעלה פחות?
לגבי העמלה באינטרנט, אני מאמין שהנושא כבר עלה באתר הזה. התשובה היא שילוב של "כי אפשר" עם "כי אנשים משלמים". כמו כל תמחור, מה שאנשים מוכנים לשלם זה מה שיגבו מהם, חד וחלק.
כי... זה נחמד?
אני לא יודע אם יש חוק שמחייב לתת הנחה לנכים, כמו שאף בית עסק לא *חייב* לתת הנחה לחיילים במדים או לקשישים, אבל זה דבר נחמד לעשות. איפה הבעיה? *זה* מה שיש לך להתלונן עליו בהתנהלות בתי הקולנוע?
ובמקרה של נכים, יש גם הצדקה מעשית יותר, למרות שבתי הקולנוע לא יודו בזה: המקומות השמורים לנכים בקולנוע הם בדרך כלל כל כך גרועים שמגיע להם לשלם פחות.
אבל זה בדיוק ההפך ממה שהוא טען
הוא לא אמר שזה נחמד שיש הנחה בסרטי דו מימד, הוא אמר שזו "בושה וחרפה" שאין הנחה בסרטי תלת מימד. כלומר, המצב הטבעי הוא מתן ההנחה (ובהתאם זה "נחמד" כמו שזה נחמד שכשאתה הולך ברחוב אף אחד לא יורק עלייך), והעדרו הוא בעיה.
לגבי המקומות השמורים לנכים בקולנוע, זה לא די אילוץ של איך שהקולנוע בנוי? האלטרנטיבה היחידה שאני יכול לחשוב עליה היא לשים נכים בVIP, אבל יש שמועות כאילו גם לנכים יש חברים וייתכן שהם רוצים לשבת יחד איתם.
אם מדובר באמת בנחמדות ולא בחוק (לא מבין בזה)
אז מותר לבתי הקולנוע לעשות מה שבא להם. במקרה כזה לא הייתי מגדיר את חוסר ההנחה בסרטי תלת מימד כ"בושה וחרפה", ועדיין זה מעיד על גישה עקומה מצד בתי הקולנוע. לא רק נכים – גם הנחת מנוי לא תקפה בסרטי תלת-מימד. אז שוב: אם מתייחסים לסרטי תלת-מימד כאל שירות פרימיום, כמו הקרנת VIP – זה הגיוני לגמרי, אבל אז צריכה להיות גם אלטרנטיבה למי שלא מעוניין. כשתלת-מימד הופך לסטנדרט ללא אלטרנטיבה, היחס לסרטים האלה צריך להיות כמו לכל סרט אחר, כולל כל ההנחות, מכל הסיבות. כשאתה מעניק הנחה אבל שמח לוותר עליה בתירוץ הקלוש ביותר, זה גורם לנחמדות להיות הרבה פחות אמינה.
יש הנחה גם בכרטיסי מנוי בתלת מימד
לפחות בכרטיסי "מג'יק" של גלובוס.
צריך להוסיף עוד 7 שקלים למחיר הכרטיס (שנקנה במנוי) כך שההנחה קטנה יותר, אבל היא בהחלט קיימת.
יש הבדל בין מתן הנחה בקולנוע לנכים (שעל זה אפשר להתווכח) לבין מתן גישה טובה ונוחה לנכים, שזה עד כמה שאני מבינה קבוע בחוק.
אני לא מסכימה שהעובדה שהמקומות לנכים גרועים זה אילוץ של בתי הקולנוע. אין לי מושג איך הם בנויים היום וכמה הם גרועים, אבל אני בטוחה שאפשר די בקלות לעצב את האולמות ככה שהכסאות ליד המעבר בשורה הראשונה כשנכנסים לאולם (בד"כ זה יוצא איפשהו באמצע האולם, ולא בשורה הראשונה-ראשונה) יהיו מיועדים לנכים עם גישה מתאימה אליהם, ואלה סבבה של מקומות.
נכון שרוב הזמן הם לא יהיו בשימוש, אבל מדובר בבערך שני כסאות באולם.
זה לא אילוץ, זה הכל עניין של רצון.
אם אני לא טועה
בסינמה סיטי יש להם מקומות די טובים, באמצע. כנראה שאפשר לתכנן את זה ככה!
הם גם לא משתמשים בכיסאות של אולם הקולנוע.
הם לא מצמצמים את מספר מקומות הישיבה שיש לבית הקולנוע להציע, ולכן מן הראוי שהם ישלמו פחות.
זה לאו דווקא נכון
"נכים" זה לא מינוח שמוגבל רק לבעלי כיסא גלגלים. יש הרבה סוגי נכות, ויש לא מעט בעלי תעודת נכה שכן ישבו בכיסאות של אולם הקולנוע ולא בכיסא שבאו אתו.
ובכל מקרה הם מנצלים חלק משטח האולם שיכל לשמש לכיסא סטנדרטי
נהוג לנסות ולהקל על נכים שרובם (לא כולם כמובן), מתקשים יותר למצוא עבודה ולהתפרנס כראוי. על משקל הנחה לסטודנטים שגם להם קשה יותר להתפרנס.
אם החליט הקולנוע שהוא מתגייס להקל ולעזור ולכן לתת הנחה יש בזה משהו מכעיס שהיא לא ניתנת בתלת מימד.
אגב בישראל כמובן הקופאית צוחקת שאתה שואל אם יש הנחת סטודנט…
אם את צודקת מצבנו רע מאד
שוויון הזדמנויות הוא דבר טיפה יותר חשוב ממחיר של כרטיס קולנוע. בכל מקרה, אני עדיין לא מצליח להבין למה מספר אנשים פה חוזרים על הטענה שאם הקולנוע נותן הנחה למרות שאינו מחויב על פי חוק, זה מכעיס שהוא נותן אותה רק על דו מימד. היות שפרט אלי כולם מסכימים עם זה, בעליל אני מפספס משהו ברור, אבל אני באמת לא מבין מה. האם התפיסה של ההנחה הלא מחויבת כסוג של צדקה היא לא נכונה? או שזה הרעיון שמותר לחלק צדקה לפי קריטריונים שרירותיים כאוות נפשו של הנותן?
זה הרעיון שזה מחזק שתלת מימד נחשב בעיני הקולנועים לשירות פרימיום (כי על שירותי פרימיום הגיוני שלא תהיה הנחה) ואם כך הוא, צריכה להיות לצרכן בחירה, כלומר צריך לאפשר לו לבחור אם לראות פרימיום או לראות בדו מימד.
וזו גם האפליה; "טוב, ניתן לכם לראות סרטים, אבל נגביל אתכם ונקבע לאיזה לא תוכלו ללכת" שנושבת מהרעיון שעל סרטי תלת מימד לא מגיעה הנחה, ועל כל השאר כן. אבל זה בעיקר עניין הפרימיום, שהוא מה שמלכתחילה הציק לרד פיש ועליו נכתבה הכתבה לעיל.
איבדתי אותך בפיסקה הראשונה
איפה הסתירה בין "תלת מימד זה פרימיום" לבין "אנחנו מספקים רק פרימיום"? למה היותו של דבר טוב מחייבת שיהיה היצע כלשהו גם לאלטרנטיבות? אילו בא מר גלובוס הרשע ואמר "מבחינתי הסטנדרט הוא תלת מימד, ובמקרים שבהם הסרטים לא עומדים בסטנדרט אנחנו מציעים הנחה לנכים ולחיילים" זה היה פחות מקומם? אילו היו שתי רשתות, אחד לדו מימד ואחת לתלת מימד, עדיין הייתם באים בטענות לרשת שמקרינה רק תלת מימד?
אין דבר כזה, "רק פרימיום".
Premium: adjective
1. of exceptional quality or greater value than others of its kind; superior: a wine made of premium grapes.
2. of higher price or cost.
כדי להציע משהו באיכות גבוהה יותר ובמחיר גבוה יותר מאחרים, צריך שיהיו קיימים אחרים. אם אין אפשרויות אחרות, זה לא פרימיום אלא סטנדרט. ואם מבחינתו של מר גלובוס (ולא רק הוא, כמובן) הסטנדרט הוא תלת-מימד והמחיר הסטנדרטי הוא 45 ש"ח, שיבוא ויגיד: "זה עתה העלינו את מחירי כרטיסי הקולנוע בעשרים אחוז, למרות שהדולר ברמה הנמוכה ביותר מזה שנים, ובאותה הזדמנות גם ביטלנו את כל ההנחות לנכים ולבעלי כרטיסי מנוי שהיו קיימות עד היום".
ויודע מה? אפילו במקרה כזה, אפילו אם אתה מקבל שמחירי הכרטיסים פשוט עלו, היה מאוד משמח אם היו נותנים אפשרות לצפות בדו-מימד – אפילו באותו מחיר, בלי הנחה ובלי כלום – פשוט כי יש הרבה אנשים שתלת-מימד גורם להם סבל. הם לא עושים את זה מסיבה אחת – כי זה לא יאפשר להם להמשיך להעמיד פנים שהתלת-מימד הוא שירות פרימיום.
לייק!
(יהיה מתישהו שירות פרימיום של לייק ישירות תגובה מסוימת?)
לא, זה לא היה מקומם פחות
אם תלת מימד זה הסטנדרט, אזי שדו מימד הוא מתחת לסטנדרט.
זה כמו שיגידו "את הסרט הזה יש לנו באיכות ממש גרועה עם כמה פריימים חסרים באמצע וכתם גדול שמכסה חצי מסך לקראת הסוף, אז אנחנו מציעים הנחה לחיילים וסטודנטים". או "במסעדה שלנו יש הנחה לנכים וסטודנטים על אוכל שפג תוקפו", זה היה נראה לך הגיוני ומקובל ובסדר, או שזה היה נראה לך מקומם?
או בלי הקצנה – מה אם היו אומרים "אנחנו מציעים הנחה לסרטים שנקרין בלי סאונד" – כי אחרי הכל, הסטנדרט זה סרטים עם סאונד…
זה נראה לי הגיוני ומקובל ובסדר
בעיקר בגלל שבמוצרים שאינם סרטים זה קיים כבר שנים. מוצרים מתצוגה נמכרים בהנחה. פירות וירקות באיכות ירודה עולים פחות. שורש אי ההסכמה הוא האם תלת מימד הוא
א) מוצר שונה מסרט דו מימד
ב) מוצר תחליפי עדיף על סרט דו מימד
ג) מוצר תחליפי נחות על פני סרט דו מימד
נראה כאילו בעלי הקולנועים מניחים ב', והיות שג' מתקיים לחלק מהמגיבים (חשוך, משקפיים, כאב ראש), הם מתקוממים על העדר זכות הבחירה, שכנראה לא היה חשוב אילו המוצר היה עדיף בהחלט. או ששוב פספסתי?
אני עם אנטרקס, ואעזור בדוגמא נוספת
במסעדה שלי יש הנחה משמעותית לארוחות עסקיות לעומת חוסר הנחה לשאר התפריט. בנוסף, סטודנטים, חיילים ואנשים בעלי עין אחת מקבלים הנחה נוספת של 20% על התפריט העסקי.
עם זאת, התפריט העסקי מורכב מפסטות ברוטב שמנת ופיצות, ולכן אינו מתאים לאנשים האלרגיים ללקטוז או לבנות בדיאטה.
בתפריט הרגיל יש מנות רבות שכן מתאימות – אבל מחירן גבוה יותר.
כמו כן, אין לי פסטות ברוטב עגבניות בכלל, כי לטעם השף שלי פסטות ברוטב עגבניות זה עלבון לקולינריה, אז אנשים שהינם אלרגיים ללקטוז לא יכולים בכלל לאכול אצלי פסטה.
כל עוד אנשים באים ואוכלים במסעדה שלי ומשלמים כסף על המנות העסקיות והלא עסקיות, מי את שתגידי לי שההנחה צריכה להיות תקפה לכלל המנות, או שהפסטות שלי חייבות להיות גם ברוטב עגבניות?
נו באמת.
למסעדה שלך יש אלטרנטיבה – מסעדות נוספות.
אם היית אחראי על כל הפסטות בארץ (כמו שגלובוס אחראים על כל ההקרנות של תור בארץ), אני מבטיחה לך שאנשים היו מאוד כועסים שאתה אוסר על רוטב עגבניות.
אנטרקס – כמו שרד פיש אמר, אם דו מימד הוא מוצר נחות, אזי תלת מימד הוא הסטנדרט. זה אומר שבסטנדרט אין הנחות ומחירי הכרטיס עלו משמעותית. העמדת הפנים של המפיצים שהמצב הוא אחר היא עקומה ומאוסה, ומונעת מאנשים להחליט לבד במה הם רוצים להשקיע את הכסף שלהם.
שלא לדבר על זה שאני לא מבינה איך מישהו שאמור להיות לו הבנה מינימלית בקולנוע, כמו המפיצים, יכול לחשוב שדו מימד הוא מוצר נחות למרות שדעת הקהל כרגע היא בהחלט שתלת מימד היא טכנולוגיה לא בשלה עדיין. המניעים של המפיצים נראים לחלוטין חמדניים – הם מוכנים לדפוק את הקהל שלהם אם מוצר שהרבה מרגישים שהוא פחות טוב, לא לתת אלטרנטיבה כי המוצר הזה מכניס להם יותר כסף, ועוד להעמיד פנים שהוא מוצר יוקרתי יותר.
אז כן, זה חוקי, אבל זה לחלוטין לא "בסדר" והגיוני לחלוטין שאנשים מתרגזים מזה.
With great power, comes nothing
סליחה, אבל אם בבת אחת כל המסעדות האחרות נסגרות זה לא מחייב את היחיד שלא סגר לשום דבר בכלל אף פעם בשום צורה. זו הסיבה ששאלתי מה היה קורה אילו היו שתי רשתות, אחת שמקרינה רק דו מימד ואחת שמקרינה רק תלת מימד. אם המצב הזה קביל, נשאלת השאלה מה בעצם רוצים מהרשת שמקרינה רק תלת מימד בעולם שבו הרשת שרק מקרינה דו מימד נסגרה או עוד לא נפתחה. חופש בחירה זה אחלה אבל למה דווקא הם צריכים לספק אותו, אם מה שבא להם זה לספק סרטים באיכות טכנית בינונית במחירים מופקעים לכל דורש.
מה שרד פיש עשה קצת בלבל אותי. בהתחלה אמרנו "אם זה עולה יותר, זה פרימיום". אז אמרנו "אם זה פרימיום, חייב להיות סטנדרט". מזה גזרנו שהמפיצים לא בסדר כי לא ייתכן שהם יגדירו את זה כפרימיום אבל לא יספקו את הסטנדרט. רגע מה? הם לא הגדירו שום דבר, עשינו את זה בשבילם ועברנו בין שתי הגדרות מילוניות שונות לאותה מילה.
אני פשוט לא מבין איפה פה גניבת הדעת. זה באמת מבאס שסרטי תלת מימד עולים יותר, וכנראה שאין עלות שולית שכרוכה בזה אלא ממש ולגמרי שולי הרווח על סרטי תלת מימד יותר גדולים והמפיצים ישנים עכשיו על מיטות מזהב. אין לי מחלוקת על העובדות, פשוט התפיסה כאילו מישהו היה כאן לא בסדר מוזרה לי. אני מוכן אם תלחצו אותי לקיר להודות שאולי אפשר לטעון שהספק היחיד של אינסולין בעולם מחויב באיזשהו אופן לאיזושהי מגבלת מחירים אולי בערך בתנאים מסוימים. סרטים זה לא אינסולין, יש יותר מרשת אחת שמקרינה, אין חסמי כניסה לשוק הפצת הסרטים ואם באמת כולם רוצים דו מימד יש פה חתיכת בוננזה שרק מחכה למישהו שירים את הכפפה ויגרוף את היהלומים האלה מהרצפה. כל זה טוב ויפה, אבל איך מזה מישהו יוצא לא בסדר, השד יודע.
אגב, למקרה שזה לא ברור, אני מאה אחוז מאחורי הכתבה המקורית של רד פיש, ובפרט אני הולך פחות לסרטים מאז שמחירי הכרטיסים עלו ומסרב בצורה פנאטית לשלם עמלות על הזמנה באינטרנט או במכונות כרטיסים (סינמה סיטי).
אני לא מצליחה להבין את ההשוואות לעולם המסעדות, ההשוואה הזאת חסרת כל יסוד. גלובוס הם המפיצים היחידים של תור בארץ והם יודעים את זה, זה בכלל לא דומה למסעדות.
אני לא בטוחה למה אתה מתכוון כשאתה אומר "גניבת הדעת", אבל לגבי "לא בסדר", נו – זה לא בסדר שהם העלו את מחירי הכרטיסים וכן הלאה. זה כן חוקי, זה כן "זכותם", אף אחד לא עומד לתבוע אותם, אבל זה לא בסדר. אז רד פיש חושב שזה לא בסדר, וכותב כתבה כדי שאחרים יגידו לעצמם שנכון, זה לא בסדר, ואולי אם מספיק אנשים יחשבו שזה לא בסדר אז המצב ישתנה חזרה.
אני לא מצליחה להבין נגד מה בדיוק כאן אתה יוצא.שאנשים לא אוהבים את זה שאין להם אלטרנטיבה לתלת מימד?
(אגב, אם נתקטנן, אז יש לי גליונות על גליונות של מה לא בסדר חברתית באנשים שרק רוצים למקסם את הרווח שלהם בצורה חמדנית. אבל כיוון שהשלב של מרקסיזם בסמסטר עבר, נראה לי שנוותר על זה).
לא צריך מסעדות
גלובוס הם היחידים בארץ שמותר להם להקרין "ת'ור" על מסך ענק. הם בוחרים לגבות על זה 750 ש"ח לכרטיס ולשים הפסקת פרסומת כל שלוש דקות. אז לא נראה ת'ור. לא קרה שום דבר. זה נחמד לראות ת'ור על מסך ענק, אבל גורלי לא קשור בזה. נראה קפטן אמריקה או נחכה לדיוידי.
יתרה מזאת, אין בזה שום דבר "לא נחמד" כי הם לא חייבים לי כלום. גלובוס קיימים למטרה היחידה והמוצהרת של לקחת ממני כמה שיותר כסף. זה לא מקומם במיוחד את מי שתודעתו כוזבת שאינו מרקסיסט, וגם מי שכן כדאי שייקח את זה כמצב הקיים ויזרום עם זה, כי זה עדיין מאפשר לראות סרטים בכיף רוב הזמן.
"שתודעתו כוזבת" היה אמור להיות עם קו חוצה
לא יפה להציג טאגים של הטמל בתצוגה מקדימה אבל להפשיט אותם בגרסה הסופית של הפוסט
לא בדיוק אבל בערך, בים בם בום
אפילו את נתעלם מהעולם המוסרי שאתה מצייר כלגיטימי, ואפילו את נתעלם מכך שגלובוס הם מונופול ולכן מרבית הנאו-ליברלים היו ממליצים על פתיחה *כפויה* של השוק לתחרות – הרי שאתה שוכח שלצרכנים יש מגוון דרכים להשפיע על השוק. ואני אדגים –
המודל שלך הולך ככה:
מוכר: אני מייקר את המוצר (ומשקר לגבי הסיבות)
קונה: אני מפסיק לקנות אותו
המודל שאנשים מציגים כאן הולך ככה:
מוכר: אני מייקר את המוצר (ומשקר לגבי הסיבות)
קונה: זה לא מוצא חן בעיני. תפסיק עם זה או שאני אספר לכולם שאתה פיכסה.
למה זה מפתיע אותך שאנשים מנסים להשפיע על המחיר והאופי של מוצרים שהם קונים בדרכים שאינן דיכוטומיות (קניה/העדר קניה)? באופן כללי זה מאוד אנושי; באופן ספציפי, בשוק מונופוליסטי (רק גלובוס מפיצים ת'ור) בו אנשים בכל זאת רוצים לצרוך מוצרים (לראות סרט בקולנוע ולא בבית) בתנאים נוחים להם (מבלי לשלם עלות נוספת), זה גם מאוד הגיוני.
אני בעד לספר שמישהו הוא פיכסה
בשעתו עודדתי את יעל לשלוח מכתב למפיצים שמסביר להם שהם מפסידים כסף בגלל הגישה שלהם (ואגב, כבר הייתי עד לדבר כזה פעם בשוק אחר ומעולם לא הצלחתי להבין איך המוכר כל כך טיפש. בסוף הוא פשט רגל). נראה שהם לא מאמינים לה.
מה שאני יוצא נגדו הוא שני דברים:
א) להתלונן בפיש-איי אבל עדיין ללכת לסרטי תלת מימד כי "חייבים". זאת בדיוק הגישה שהופכת את זה לנכון כלכלית לא לספק אלטרנטיבה. לצערי, מהנסיון שלי, רוב האנשים מספיקים במינימום אקטיביזם שגורם להם להרגיש טוב עם עצמם, כמו לחתום על עצומה באינטרנט או להתלונן לאנשים אחרים שמסכימים איתם וכולם מסכימים שזה באמת רע מאד התלת מימד הזה. זה לא איום ונורא אם הסיפוק שלהם לא אחרי זה גורם להם ללכת לסרט תלת מימד. בגלל זה אני מדגיש את מה שלדעתי חייב להשפיע באמת, המנעות מסרטים שאתה לא באמת רוצה לראות בתלת מימד, בתלת מימד. הטפיחה ההדדית על השכם מונעת צורות יעילות של התארגנות.
ב) התפיסה כאילו מי שרוצה להרוויח כסף הוא חלאה. אמרתי לך בעבר שההשכלה הפורמלית שלי בתחום לוקה מאד, אז אני לא יודע אם זה ניאו ליברלי או ליברטריאני או קללה אחרת כלשהי, אבל אני מאמין שהמטרה היחידה של כל חברה שאינה בבעלות ציבורית היא לקחת ממני מקסימום כסף. זה לא דבר רע. זו פשוט ההגדרה של חברה. בשביל זה מקימים אותן. אין לזה שום השפעה אופרטיבית על החיים שלי, אבל זה זה חוסך לי המון התקוממות שלפי תפיסתי היא כמו לכעוס שמסות נמשכות זו לזו.
וזהו, אני מתנצל אבל איבדתי את היכולת להגיב בכל החוטים, זה כבר לא כ"כ קשור לקולנוע וגם חוץ מב' למעלה (וגם זה אולי) אני לא חושב שאני מחדש למגיבים פה משהו בדעות שלי.
סבבה אגוזים.
בעיקר כי לגבי א' אין לי אלא להסכים, ולגבי ב' אנחנו כל-כך רחוקים האחד מהשני בדעותינו שאין הרבה טעם לדבר על זה (רק להבהיר: מי שרוצה להרוויח כסף אינו חלאה; אבל חברה (society, לא company) שגורסת שמי שרוצה *רק* להרוויח כסף הוא בסדר גמור היא חברה מאוד בעייתית).
אבל הצד השני של המטבע הקפיטלסטי שלך זה שאני בתור צרכן אתלונן עד שהם יתנו לי מה שאני רוצה. כיוון שגלובוס בכל זאת רוצים שהלקוחות שלהם יצאו מרוצים, זה אולי אפילו יקרה.
בעיני גם אנשים שלא חייבים לי כלום יכולים לעשות דברים לא נחמד, וזה לא נחמד ואפילו לא בסדר לתת לי מוצר נחות יותר (וכאמור, אני בספק אם מישהו שמבין בקולנוע חושב שבמצב של היום תלת מימד הוא מוצר יוקרתי יותר) ועוד לגבות עליו אקסטרה כסף.
אז בתור צרכן שמרגיש שדופקים אותו אני עושה מה שאני יכולה לעשות – ובמקרה הזה זה להפנות את תשומת ליבם של אנשים למצב הקיים.
לא כל דבר צריך לבוא מיד עם חרם צרכנים, ובמקרה הזה כיוון שגלובוס הם מונופול זה אפילו לא דרך כזאת אפקטיבית.
שאמרה שזה נכון, אבל ההנחות למוצרים נחותיםם ופגומים הן הנחות גורפות ומבוססות על זה שהמוצר נחות, בעוד שההנחה לחיילים/ סטודנטים/ נכים מבוססת על מי הצרכן, ולא על איכות המוצר.
ולנילי, אין שום קשר בין ההודעה שלך לדוגמה שאני נתתי. ועוד לפני שנוגעים בעניין המונופול.
אבל זה בדיוק מה שאני אומרת.
בין הדוגמא שאת נתת לבין נושא הסרטים יש קשר קלוש.
הדוגמא שאת נתת:
"זה כמו שיגידו "את הסרט הזה יש לנו באיכות ממש גרועה עם כמה פריימים חסרים באמצע וכתם גדול שמכסה חצי מסך לקראת הסוף, אז אנחנו מציעים הנחה לחיילים וסטודנטים". או "במסעדה שלנו יש הנחה לנכים וסטודנטים על אוכל שפג תוקפו", זה היה נראה לך הגיוני ומקובל ובסדר, או שזה היה נראה לך מקומם?"
כן, היה נראה לי מקומם אם היו מגישים במסעדה אוכל שפג תוקפו או הינו מקולקל, כי זה מפגע תברואתי וסכנה לציבור. לעומת זאת, אם היו מוכרים בה בזול אוכל שמתקרב לתאריך התפוגה ואינו מקולקל, זה לא היה מקומם וזו הייתה זכותם ואפילו מבצע נחמד. זה בדיוק ההבדל. אם היו מקרינים סרטים עם כתם גדול שמכסה חצי מסך, אנשים לא היו באים לקולנוע או דורשים את כספם בחזרה. הקולנוע היה מפסיד כסף.
וזו בדיוק הסיבה שרשמתי דוגמא אחרת, שמתבססת על הדוגמא שלך, אבל הינה הרבה יותר קרובה למה שאנחנו מנסים להדגים.
אבל אני מסכימה שיש באופן כללי בעייתיות בשיטת הדוגמאות, ולכן אני אנסה בלי דוגמאות.
אם מקרינים סרטים בתלת מימד, ואנשים (רוב האנשים) עדיין באים וקונים כרטיסים, אז מה אכפת לבתי הקולנוע שהם משלמים עוד עשרה שקלים לכל כרטיס ואז הולכים ומקטרים על זה באינטרנט?
ברור שאם הייתה ברירה בין תלת מימד ודו מימד, אז הרבה אנשים (אולי אפילו כולם?) היו מעדיפים ללכת להקרנה שעולה פחות כסף. זו בדיוק הסיבה שבתי הקולנוע מעדיפים לתת רק אפשרות בחירה אחת. בשביל שיוכלו לגבות יותר כסף לכרטיס. כנראה שיש להם היגיון עסקי מאחורי זה. ברור שמי שלא אוהב תלת מימד יתעצבן מזה, וזכותו להביע את דעתו. אבל גם כשהוא מביע את דעתו, הוא צריך לזכור שבעל הקולנוע לא חייב לו שום דבר, אלא רק יכול לבחור להתחשב בדעתו מתוך רצון להרוויח יותר כסף, כשזה מתאים לבעל הקולנוע.
לסיכום: בעל עסק בוחר לתת שירות מסוג מוגבל במחיר יקר יותר ולא לתת יותר את השירות הזול. זכותו לעשות זאת גוברת על הזכות שלנו לקבל את השירות במחיר הזול יותר, אלא אם כן באמת מדובר בנושא שפוגע בבריאותו הגופנית של הציבור (למשל, אם גלובס היו ספקי האינסולין היחידים בארץ, אנטרקס, לדעתי מן הראוי שהייתה מגבלה על מחירו – שנאכפת על ידי המדינה). אנחנו יכולים להתלונן, אבל חשוב לזכור שבגדול עדיף לנו שגלובס ורב חן וכל השאר ירוויחו כסף טוב וימשיכו להתקיים ולקנות זכויות הפצה של סרטים לרוב, ואז נוכל להנות מהם, בתלת או בדו מימד.
למה הסיפא?
אם אנחנו יודעים שספקי השירות מתעלמים מדעתנו, ושהרווחים חשובים להם יותר מאשר לספק את המוצר שאנחנו רוצים – דהינו, אם אנחנו יודעים שהם מתייחסים אלינו כמו אל קהל שבוי – למה שנרצה שהם ימשיכו להתקיים? אדרבא, שיפסיקו להתקיים. בהקרנת סרטים יש מספיק כסף כדי שיקום במקומם ספק שגם מנסה לרצות את הלקוחות שלו.
בכלל, גם את וגם אנטרקס מדברים על מערכת שבה לספקי השירות יש מגוון זכויות, אבל ללקוחות יש רק זכות אחת: לקנות או לא לקנות. אני לא ממש מבין את זה. אם המודלים שלכם מתקיימים בוואקום מוסרי מוחלט (כל עוד אין סכנת חיים), אזי הוואקום הזה עובד לכל הכיוונים, וזכותנו, כלקוחות, לעשות מה שאנחנו רוצים כדי לקבל שירות טוב יותר. אגב, זכותנו גם להתגנב לסרט בלי לשלם או לשלם בכסף מזויף. אבל אם יש התחייבות מוסרית כלשהי של מישהו כלפי ספקי השירות (המוכרים), בוודאי שישנה גם התחייבות כזו כלפי צרכני השירות (הקונים).
אני מצטערת, מה?
אף אחד לא דיבר על וואקום מוסרי מוחלט. דיברנו על החלת המוסר על הדברים שבאמת נכנסים לקטגורייה זו בלבד.
למעשה, לשלם בכסף מזויף זה דיי נגד החוק בלי קשר לדיון כרגע. וזה גם לא מוסרי, כי זה *לגנוב* מהקולנוע. וכן, יש התחייבויות מוסריות רבות כלפי מקבלי השירות. למשל, שהקולנוע לא *יגנוב* ממך כסף (למשל, אם הוא מנחה את הקופאיות לרמות בעודף). שבקולנוע יהיו תנאי תברואה ראויים. שלא יהיו מסמרים על הכיסאות. וכן, גם שאפשר יהיה לצפות בסרט והוא לא ייתקע באמצע, שהפרסומות לגביו לא יהיו שקריות (למשל, אם הייתי קונה כרטיס לת'ור 3D ואז היו מראים לי אותו ב-2D במקום).
אבל אין לקולנוע התחייבות לספק לך מוצר שהוא לא מעוניין לספק לך משיקולי הרווח האישיים שלו.
אשר לזכויות הציבור:
אם, למשל, היה ציבור נרחב בארץ שהיה מעוניין שיביאו את הסרטים של הבמאי האוסטרי הנודע שמוליק, והקהל היה מתארגן בקבוצת פייסבוק גדולה ששמה "תראו את הסרטים של שמוליק האוסטרי!!! שמוליק שולתתת!!!", זו מחאה מובנת (ואולי היא אפילו יכולה לעבוד… אני עדיין מקווה שמיוז יגיעו ארצה :) )
אם, למשל, הציבור מתבאס (או בעל אתר פופולרי על קולנוע מתבאס) שאין לו את אופציית ה-2D וכותב על זה, כמו שהכתבה והדיונים הללו התחילו, גם זו מחאה מובנת.
מה שלא מובן לי, ונראה לי גם לאנטרקס, למרות שקטונתי מלדבר בשמו – זה ההמשך – למה הציבור חושב שזו זכותו המוסרית לראות את הסרטים ב-2D, ולמה זכות זו עולה על הזכות של בעלי הקולנועים להרוויח כסף.
ולגבי הסיפא:
בטח שאני רוצה שיהיה רווחי לתת לי את השירות הקולנועי, כי אחרת מי שנותן לי את השירות הקולנועי יתחיל לקצץ בעלויות וזה יפגע בי (למשל, לא יוכל לקנות את ההפצות של סרטים שהייתי רוצה לראות או אפילו לא יוכל לשלם לעוד מנקים ואז כשאני אלך לקולנוע השירותים יהיו מגעילים).
בלי להיכנס לקטע הפלילי,
זכותי לשיטתך לטעון* שמדובר בחבורה של נצלנים, לעמוד מול הכניסה לבית הקולנוע ולהכריז בקול 'לפי עניות דעתי, גונבים ממכם', ולפרסם מנשרים לכל באי הקולנוע. אני מקווה שאת זה לפחות את מבינה.
עכשיו, מבחינה *חוקית* מותר לקולנוע גם לגבות חמשת אלפים ש"ח פלוס עיקול רכב על כרטיס. אם יהיה המצב שבו הוא גם יוכל לעשות את זה בהצלחה, אז מבחינתך הוא מוסרי לגמרי. אבל מבחינתי, בני האדם – ומדובר פה בבני אדם שמפעילים את הקולנוע – יהיו חבורה של חלאות נצלניות.
ובאמת, אפשר ומוסרי לגמרי לטעון שגם כאן מדובר בחבורה של חלאות נצלניות – כי במשוואה 'אתה תיתן לי מה שאני רוצה ותקבל על זה כסף', הם מנצלים את מעמדם המונופוליסטי (טוב, אוליגופוליסטי) ואת יכולתם למנוע מאחרים להביא סרטים כרצונם, על מנת לנצל את הקהל, לסחוט ממנו הרבה כסף על מוצר גם אם אין לו עניין בו.
ונזכיר שוב: אין פה שוק חופשי. יש למפיצים היכולת, שהם מנצלים, *למנוע יבוא* של המוצר, להלן 2D, שצופים רבים מעוניינים בו. ונזכיר גם שוב: הציבור *מעוניין* לראות את הסרטים ב-2D. לקחת ממנו יותר כסף על 'זכות' שהוא לא מעוניין בה – זו חמדנות. וזה חוקי, אולי. אבל זה מגעיל.
מה שכן, לא ברור לי מאיפה ההתחייבויות ה'מוסריות' לספק 'תנאי תברואה נאותים', למשל. למה בדיוק זה מוסרי? הקולנוע לא מכריח אותך להשתמש בשירותים, ואת מוזמנת לא ללכת לשירותים בקולנוע אם זה לא מוצא חן בעינייך. לא ברור לי למה זכות הציבור להשתמש *דווקא* בשירותים של הקולנוע גוברת על זכותם של בעלי הקולנוע להרוויח יותר כסף.
והאמת, גם להם לא תמיד ברור. לקולנוע הידוע בירושלים של הרשת שלא מתחרזת עם מנחם גולן, יצא לי להיכנס הרבה מדי במהלך השנים. כמעט *אף פעם* השירותים שם לא היו נקיים.
וגם ההקרנות לא היו תמיד רציפות, הסרט היה מדלג כמה דקות קדימה במהלך ההפסקה, המקרינים שם לא ידעו איך למקד את התמונה כמו שצריך, ופעם אחת גם הקרינו אותה על התקרה.
כי, כמוך, הם חשבו שזכותם המוסרית להרוויח כסף בכל אמצעי שאיננו בלתי-חוקי, ולעזאזל שביעות רצונו של הצרכן, ששילם להם גם בשביל *החווייה*.
ולכן, המפיצים גם מוזמנים לעסוק בדיונים מלומדים על המוסריות במעשיהם; בזמן הזה הרבה אנשים מאוכזבים לא יטרחו להתפלפל, ויחפשו אפיק צפיה אחר, חוקי או לא.
*לטובת עורכי הדין, מדובר בדיון היפותטי כמובן
עולם מוסרי בתוך ומחוץ לשוק
הנחת המוצא שלך, שהופיעה אצל אנטרקס בצורה מפורשת אפילו יותר, היא שלספק השירות (בית הקולנוע) מותר לעשות כל מה שהוא רוצה כדי להרוויח יותר כסף. מותר לו, למשל, לבקש 500 ש"ח לכרטיס; מותר לו לקצץ בכמות הסדרנים; מותר לו לבחור את שעות ההקרנה וכמות המסכים בהם יוקרן הסרט לפי רצונו. לנו, הצרכנים, מותר בתמורה לקנות או לא לקנות כרטיס.
אני בכלל לא נכנס כאן לדיון האם במצב עניינים כזה – מודל קלאסי של שוק חופשי – השוק באמת יסתדר בעצמו לטובת כל הצדדים כולם (את יכולה להניח שאני חושב שלא, אבל זה פחות חשוב כאן). השאלה שלי היא אחרת: מה הזכויות ומה החובות המוסריות של כל אחד מהצדדים במשוואה הזו?
התשובה שלכם, ואשמח מאוד אם תתקני אותי, היא "שום דבר". הבסיס המוסרי העומד מאחורי השיטה שלכם הוא, במקרה הטוב, בסיס חוזי: המוכר והקונה חותמים ביניהם על חוזה, כל פעם מחדש, ואותו החוזה מחייב אותם לתקופתו, ולתקופתו בלבד. במקרה של בתי הקולנוע, ההתחייבות החוזית של הקונה היא "אתן לך 35/45 ש"ח", ואילו ההתחייבות החוזית של המוכר היא "אקרין את הסרט בלי מידה מוגזמת של תקלות". וזה הכל.
איפה, בתוך החוזה הזה, נאמר שהצדדים צריכים לשמור על החוק? איפה נאמר שהם חייבים להתייחס האחד לשני בצורה הוגנת? מה זה בכלל "הוגן" בתוך שוק חופשי? ולמה החוזה הזה מציב תנאים דרקוניים וברורים לקונה (זה חייב להיות הסכום המדויק, והוא חייב להיות בכסף חוקי וסחיר) אבל תנאים מעורפלים מאוד למוכר (מה זה "מוגזמת"? האם מותר לו להקרין גם פרסומות?)? בכך שאת מדברת על "הוגן" או על "חוק" את הרי כופה מערכת ערכים חוץ-חוזית, לא-חופשית, ובכך מגבילה את השוק. והשוק אמור להיות חופשי לגמרי, לא? כך, לפחות, את טוענת לגבי המוכר – שמותר לו לעשות כל מה שהוא רוצה, פחות או יותר.
מה שאני מנסה להראות לך, חוץ מאשר את החולשה המוסרית הבסיסית של רעיון השוק החופשי (שאם לוקחים אותו עד הקצה, מאמין באנרכיה מוחלטת), הוא שמה שאת ואנטרקס מציגים הוא מערכת שבה למוכרים יש הרבה, הרבה, הרבה יותר כוח, זכויות והגנה מאשר לקונים. ואחרי זה, אתם עוד מתעצבנים על קונים שמנסים להשיב לעצמם קצת כוח! אתם אומרים לקונה שיש לו זכות אחת, ואחת בלבד – לקנות או לא לקנות. ואני אומר, אפילו בהינתן ההנחות שלכם – שסרטים אינם זכות בסיסית, ולכן אין שום סיבה לרגולציה של המדינה – לקונים מותר לעשות הכל, או לפחות כל מה שחוקי, כדי לנסות ולשפר את תנאי החוזה.
ולגבי הסיפא: לא. את רוצה לקבל שירות הוגן במחיר הוגן. מה שהמוכר רוצה לא צריך לעניין אותך כקליפת השום. אם הוא יקצץ, שיקצץ – את תעזבי אותו ויקום שירות מתחרה שיספק לך את מה שאת רוצה. ושוב, אני פועל כאן בתוך מערכת ההגיון שלך, לא זו שלי.
טוב, אז...
קודם כל, אני אציין שלקחתי את זה כמובן מאליו, ואולי זו הייתה טעות מצידי, שההנחה היא שכל הצדדים שומרים על החוק במדינת ישראל ולזה הם מחוייבים.
והחוק הוא בדיוק מה שמכיל את הערכים המוסריים המינימליים על הקונה והמוכר.
וכן, שלא במפתיע, למוכר יש יותר כוח – וזה גם בסדר גמור.
אני לא נגד כל סוג של רגולציה, אני בעד רגולציה רק במקומות בהם אי אפשר להסתדר בלי רגולציה ומהווים שירותים חיוניים לאוכלוסיות מוחלשות ולפיתוח המדינה (לדוגמא חשמל, מים, תחבורה ציבורית, אבל בוא לא ניכנס לדיון הזה).
אתה יודע מה? אפשר גם רגולציה, אבל מסוג אחר. למשל, אם המדינה מעוניינת, היא יכולה לייצר מנגנון של הקלות במס לקולנוע שיעבוד בעיירות פיתוח, במחיר מוזל לסטודנטים, קשישים, נכים ומקבלי קצבאות ביטוח לאומי. אבל לא לאסור על בתי קולנוע להרוויח כסף. כי זה נכון, באמת אין לך שום זכויות על הקניין הרוחני של הסרט, שאותו חברת הקולנוע רוכשת להפצה בארץ.
ולגבי הסיפא: אוקיי, אני לא רוצה שספציפית גלובוס או רב חן ירוויחו, אבל אני רוצה שקיום קולנוע יהיה עסק רווחי. זו בדיוק הסיבה שאני אומרת, שאם קיום קולנוע 3D יהיה עסק לא רווחי, והדרך היחידה שזה יקרה היא שאנשים לא יקנו כרטיסי קולנוע 3D, אז הקולנוע ישנה את דעתו ויקרין גם ב-2D. כל עוד זה עסק רווחי, וכל עוד התנאי לרווחיות הוא לא לספק את אלטרנטיבת ה-2D, זו זכותו של הקולנוע לעשות את זה. גם אם זה מעצבן אותך.
מעבר לזה, אני מרגישה שאני מתחילה לחזור על עצמי, ושאתה סתם ככה מכניס מילים לפי או מגחך על תפיסת העולם שלי בלי שום סיבה מוצדקת. בוא נסכים שלא להסכים.
מגחך על תפיסת העולם שלך? חס ושלום
אני מאוד לא מסכים איתה, וחושב שההשלכות הרחבות שלה בעייתיות מאוד. לא עם תפיסת העולם שלך ספציפית, זאת אומרת, אלא אם תפיסת שוק חופשי. לגבי הטענות שלך, נדמה לי שהן לא לוקחות את תפיסת השוק החופשי במלואה, והאמת, לא לגמרי ברור לי על מה הן נסמכות. למה, למשל, מובן מאליו שכל הצדדים מכבדים את החוק? אני לא מגחך בכלל, אבל באמת ובתמים, בשוק חופשי לחלוטין כמעט ואין חוק – כי חוק משמעו מדינה, ושווקים חופשיים לא אוהבים מדינות. אם לזה את מתכוונת ב"שם מילים בפיך", אזי יתכן שאת צודקת: אני חושב שיש השלכות נרחבות מאוד למה שאת מציעה, כולל כאלה שעל חלקן, אולי, לא חשבת – ושבוודאי שלא התכוונת שהן יקרו.
בכל מקרה, אני מתנצל אם חשבת שאני צוחק עליך. אני לא. אבל עדיין, אני חושב שאת טועה.
כנראה שיש מרחק מסויים
בין השוק החופשי כמו שהוא נראה בעיניך לבין השוק החופשי כמו שאני מדמיינת אותו, אם לדעתך אין בשוק החופשי חוק.
וכן, אתה קצת שמת את נושא השוק החופשי בפי, ולו רק בגלל שאני לא כ"כ מכירה מודלים פיננסיים או מדיניים ולא הייתי מתיימרת להגדיר אותם. מעבר לזה, ציינתי מפורשות שאכן קיימים דברים שלדעתי לא קבילים במערכת היחסים צרכן-ספק. פשוט צריך לחשוב טוב לפני שאנחנו מכריזים על משהו ככזה, בין השאר כי אם נגביל את ספק השירות מאוד מאוד אף אחד כבר לא ירצה, או לא יוכל, לספק את השירות וכולנו נפסיד.
מעבר לזה, מההודעה שכתבת מאוחר יותר לא ברור לי בכלל איך יעבוד מודל השוק שאתה מדבר עליו. בכל מקרה יניר ענה לך בצורה נערצת ומצויינת שלא הייתי יכולה לנסח טוב יותר, אז אם בעתיד יהיה לי מה להוסיף על דבריו אני אצטרף לשרשור בנקודה אחרת.
יש משהו בעייתי בדרך שבה אתה מציג את הדברים
מן הסתם זה בגלל שאתה לא אובייקטיבי, אבל אתה מציג את חוסר השוויון בין הקונה והמוכר בצורה הרבה יותר חמורה ממה שהוא בפועל.
א. אתה כותב שלספק השירות "מותר לעשות כל מה שהוא רוצה" ואז מציין דברים שהם, לטעמי, די ברורים – יש לו את הזכות לקבוע את שעות ההקרנה? האם אתה טוען שהצרכן צריך לקבוע את שעת ההקרנה?
וכן, יש לו את הזכות לקחת 500 ש"ח לכרטיס, כמו שלך יש את הזכות למכור ספר משומש שקנית פעם ב 500 ש"ח. המוצר שלך אז זכותך לתמחר אותו לפי ראות עיניך.
לעומת זאת, לצרכן גם "מותר" לעשות כל מיני דברים – לקנות כרטיסים 10 דקות מראש או שבוע מראש באינטרנט, להגיע לבד או עם עוד 10 אנשים, לדבר בקול רם באולם ולפגוע בחוויה של שאר הצופים, ואפילו להירדם בזמן הסרט. אני בכוונה מקצין את זה כי זכותו של הצרכן להירדם בזמן הסרט נראית לי שקולה לזכותו של בעל הקולנוע לקבוע את שעת ההקרנה. אבל על הצרכן אתה לא כותב ש"מותר לו לעשות כל מה שהוא רוצה".
ב. אתה מתייחס לתנאי ה"חוזה" בין הצרכן ובית הקולנוע כתנאים "דרקוניים" עבור הצרכן. על פי ויקימילון, משמעות המילה דרקוני היא "נוקשה ביותר, המאופיין באכזריות וחוסר התחשבות בָּאחר". מה כל כך נוקשה ואכזרי בלקבוע את מחיר הסרט? מדוע אם המחיר היה 20 ש"ח החוזה לא היה נוקשה ואכזרי?
ג. אתה טוען שהתנאים מעורפלים מאוד למוכר, בניגוד לקונה, אבל בכך אתה אולי בלי לשים לב מבטל את כל עקרונות המסחר. לא הכלכלה החופשית, דווקא, אלא מסחר בכלל. אתה מבטל את משמעות הכסף.
כשאני קונה לחם במכולת, אני משלם עליו סכום מאוד מדוייק, ברור ואולי אפילו דרקוני לשיטתך. המכולת, לעומת זאת, מספקת לי מוצר שתנאיו מאוד מאוד מעורפלים. האם הלחם טעים? האם הוא משביע? האם קל לפרוש אותו? האם הוא נשאר טרי לאורך זמן? כל זה נתון לבחירתו של בעל המכולת (או המאפיה). לפי דבריך, כל הכח נמצא כרגע אצל המכולת, וזה דבר פגום?
אם נחזור לנושא הקולנוע, הרי הקולנוע לא יכול להבטיח לי שמדובר בסרט טוב, או סרט שאיהנה ממנו. יכול להיות שאפילו עם הקרנה איכותית באופן יוצא מהכלל הסרט יהיה גרוע, כך שהתנאים תמיד יהיו מעורפלים במידה מסוימת. עדיין כאשר אתה סוחר אתה צריך לקבוע מחיר למוצר או לשירות שאתה מספק.
ד. אני לא חושב שמישהו פה התכוון שאסור להתלונן על התנהגות המפיצים – למרות שייתכן ולא הצלחתי לעקוב אחרי כל השרשור המפותל הזה…
אני חושב שהטענה של אנטרקס היא אחרת – אני חושב שמה שהוא ניסה להגיד זה שאין טעם להגיד ש"זה לא מוסרי" ואז ללכת לסרט בתלת מימד בכל זאת – כי בסופו של דבר ההחלטות של המפיצים תלויות בכסף שהם ירוויחו מהמהלך ואם הם ירוויחו יותר כסף אז זה לא יעזור שהיתה עצומה באינטרנט.
כך שמה שצריך זה להצביע ברגליים.
לדעתי, בהחלט יש מקום להביע מרמור על כך שסרטים מסוימים לא יופצו בכלל בדו מימד. יחד עם זאת, זאת קצת הגזמה לטעון שלא להביא סרט בפורמט מסוים לארץ זה לא מוסרי – למשל אם לא היו מביאים את "127 שעות" לארץ בכלל לא היית טוען שיש בזה משהו לא מוסרי, רק כנראה קצת מטומטם.
אני יודע שיש סרטים שאני אלך לראות גם אם הם יהיו רק בתלת מימד (למשל ההוביט), אבל את רוב הסרטים אני לא אלך לראות בכלל אם הם יוקרנו רק בתלת מימד (למשל ת'ור) – ואני מקווה שאנשים יצביעו ברגליים, המפיצים יבינו את העניין ובסופו של דבר יראו שכשהם לא מביאים סרט בדו מימד הם מפסידים כסף ולא מרוויחים.
לא, אני מציג אותו בצורה שאני חושב שהיא מדויקת
כמובן שאתה רשאי להוכיח שאני טועה, אבל זה לא ממש הוגן לטעון שזה בגלל שאני לא אובייקטיבי.
יחד עם זאת, באמת ניסית להוכיח, אז לעניין:
אני טוען שבשוק ראוי, הרבה מתנאי העסקה צריכים להיקבע במשא ומתן בין הצדדים. זה כולל לא רק את עצם הקרנת הסרט – תחום שגם מפיצי הסרטים בארץ מפשלים – אלא באיזה סוגי דיבוב הוא מוקרן, בכמה ממדים, על כמה מסכים, באיזה מחיר.
איך המשא והמתן הזה מתנהל זו שאלה מצוינת – בעזרת שוק חופשי ויד נעלמה (אם באים המון צופים, מוסיפים עוד הקרנות)? בעזרת סקר שוק מוקדם (כמה צופים עונים, בסקר טלפוני, שהם מתכוונים להגיע)? בעזרת נציגים רשמיים של הצדדים שידברו על זה? בעזרת ערוצי תקשורת לא ישירים (אתרי אינטרנט כמו 'עין הדג')? בכל מקרה, מובן שזה משא ומתן – אף צד לא יקבל כל מה שהוא רוצה. אבל המצב הנוכחי, לטעמי, לא מאוזן – צד אחד עושה מה שבא לו, והצד השני חורק שיניים.
"דרקוני" הייתה מילה לא מתאימה, אתה צודק. "נוקשה" היה מספיק. החוזה אינו אכזרי, הוא סתם לא הוגן. והוא לא הוגן בגלל שהאנלוגיה שלך לא עובדת: לא בצד של הצרכנים (חוזה צריך להיות מדויק), אלא בצד של המוכרים – אם בעל המכולת שלי ינסה למכור לי רק לחמים-מועשרים-בסיבים שעולים 15 ש"ח לחבילה, אבל הם לא יותר טעימים, כמה זמן אתה חושב שאמשיך לקנות אצלו לחם? אבל אם אני לא רוצה לקנות סרט-מועשר-במימד אצל גלובוס, אני צריך להפסיק לאכול לחם. יתרה מזאת, אם נעזוב את האנלוגיה (ואנלוגיות הן תמיד רעיון רע): אם הצרכן ינסה להתנהג בצורה שאתה מתאר בקולנוע כולנו נחשוב שזה לא בסדר; אבל המוכר יכול לעשות מה שמתחשק לו, וזה לגיטימי?
יחד עם זאת, כן, הטענה שלי גם הייתה כללית יותר: שווקים תמיד נותנים הרבה יותר כוח למוכרים (גדולים) מאשר לקונים (קטנים), כי *החוק*, ועצם מהות הכסף, עומדת לצידו של המוכר, לא של הקונה. אבל זאת סטייה די חריפה מהדיון, לתוך תחום שאני גם לא מרגיש בקי בו מספיק, אז נעצור כאן, ברשותך.
ונקודה אחרונה לסיום: החוזה שהצגתי לא אומר כלום על תוכן הסרט ואיכותו. זה לא חלק מהעסקה בכלל.
ובשום מקום לא טענתי שההתנהגות של בעלי הקולנוע בארץ לא מוסרית. טענתי שלפי אנטרקס ונילי, למוסר אין בכלל מקום בשיקולי מוכר/קונה. אותי, אישית, זה מבעית – אני רוצה שבכל מערכת יחסים אנושית יהיה מקום למוסר, ואני מרגיש שכל חוזה (או עסקה) שאני מבצע הם גם בעלי ממד מוסרי.
אבל אתה טועה: בעולם שלי, זה שהמפיצים לא הביאו את '127 שעות' לארץ זה לא מוסרי (לא ברמה חמורה במיוחד, כמובן, אבל בכל זאת). אבל ברור לי לחלוטין שהמפיצים בכלל לא חושבים על מוסר בהקשר של הקרנת סרטים; רק על כסף.
האם יש לך דוגמה לשוק ראוי?
זה נכון שתנאי המסחר תמיד נקבעים על פי המוכר (פרט לכך שהקונה לא מחויב לקנות).
אבל למען האמת, אני לא מצליח לדמיין שוק שבו המשא ומתן מתרחש כמו שאתה מתאר – אני רוצה לקנות X והמוכר מוכר Y, ובסוף אני קונה X+Y)/2)? הדבר היחיד שיכול להיות לגביו משא ומתן זה מחיר, וגם זה מקובל רק במקרים מועטים (בשוק או בבורסה).
בעצם, עיקר המחלוקת בינינו היא באשר לזכות המוכר לא למכור את המוצר. כי הרי מכך נובע כל השאר – אם יש לי זכות להחליט למי אני מוכר את המוצר שלי, אני יכול גם לקבוע איזה מחיר שאני רוצה ע"י כך שאחליט לא למכור את המוצר למי שמעוניין לשלם עליו מחיר נמוך יותר, ואני גם יכול להחליט לא למכור את המוצר לאף אחד (למשל את הגרסה הדו מימדית של הסרט).
אם הבנתי אותך נכון, אתה טוען שבמקרה הזה מאחר ואני לא יכול להשיג את השירות בשום מקור אחר – בגלל הבלעדיות, או המונופול – דרוש קוד מוסרי מסוים שיקבע תנאים ברורים לשירות המוצע. נשאלת השאלה מתי מוצר או שירות הופך להיות זכות צרכנית בסיסית שדרוש עבורה כזה קוד מוסרי.
אם אני מייצר מוצר מאוד ספציפי שאי אפשר להשיג בשום מקום אחר, האם אני צריך אוטומטית לשתף את הצרכנים במפרט ובתנאי השירות? או שאני יכול לקבוע את המחיר, לוח הזמנים ושאר תנאי העסקה, ומי שלא רוצה שלא ירכוש?
או שזה תקף רק למוצרים הנמכרים במיליונים? או למוצרים שהם "נחלת הכלל" (אפילו שסרט קולנוע הוא עד כמה שידוע לי רכושה של החברה שייצרה אותו, ולא של הכלל)?
זה נושא אחד, והפסקה האחרונה שכתבת היא נושא אחר ומעניין לא פחות. האם אתה באמת חושב שאם אף אחד מהמפיצים (תקן אותי אם אני טועה, מדובר בכמה גופים שונים נכון?) לא מצא לנכון לרכוש את זכויות ההפצה לסרט מסוים אז כולם פעלו באופן לא מוסרי? לעומת זאת אם אחד מהם כן רכש את זכויות ההפצה אז כל השאר פעלו באופן כן מוסרי? זה כבר לא הגיוני בכלל, אלא אם כן מדובר במפיצים קוונטיים.
באיזה מקרים אי הפצה של סרט היא לא מוסרית? כאשר הוא זוכה באוסקר? כאשר הוא מבוקש ע"י הקהל? כאשר הוא "נחשב טוב"? אני בטוח שאני יכול למצוא סרטים שלא היה אכפת לך אם יופצו או לא אבל מישהו אחר דווקא היה שמח לראות בקולנוע. ובטח ברור לך שאי אפשר להפיץ את כל הסרטים שנוצרו בעולם.
מה זאת אומרת "שוק ראוי"? אני מדבר על אנשים.
זאת בדיוק הנקודה: שוק אינו ראוי או לא ראוי. הקודים המוסריים המקובלים בשוק הם ראויים או לא ראויים. לדוגמה, נגיד שאני הולך לראות דירות דרך מתווך, ואחר-כך, יוצר קשר עם מוכר הדירה מאחורי גבו של המתווך וסוגר מולו ישירות. עד לפני שנתיים, זה היה די מקובל בשוק הנדל"ן בארץ; מאז, זה פחות או יותר לא חוקי. בשני המקרים, אני מוצא את זה לא ראוי.
אבל, וזו הנקודה המרכזית, מה שלא ראוי אינו רק ההתנהגות שלי ושל מוכר הדירה – מה שלא ראוי הוא שהחברים שלי אומרים לי "מה זאת אומרת? ברור שאתה צריך לסגור ישירות מול המוכר, תחסוך ככה כסף!" מה שלא ראוי הוא ההנחה שכאשר מדובר בשוק, סחורות מול מזומן, המחויבויות המוסריות מצטמצמות למינימום.
זה רק ניחוש, אבל נדמה לי שככל שהמגע בין המוכרים והקונים בשוק הוא יותר אישי ויותר מתמשך, ברור לכל הצדדים שהמוסר – להתנהג בצורה הוגנת האחד לשני, לעמוד בהבטחות, לנסות לשפר – הוא חלק מהעניין. ברגע שהשוק הוא ערטילאי יותר (בורסה) או חולף יותר (סרטי קולנוע) אנשים לא מרגישים מחויבות מוסרית, שזה רע, או לא מרגישים שמוסר הוא בכלל שיקול שאמור להיכנס לעסקה, שזה ממש רע.
עכשיו, המוסר הקלאסי של שוק חופשי ליברלי הוא מוסר תועלתני לחלוטין – אבל בכל זאת, הוא מוסר. הוא ההנחה שאם תספק את השירות הטוב ביותר והזול ביותר (ביחס לאיכותו, לא באופן אבסולוטי), תצליח. במודל הזה גם הלקוחות מרוויחים, כי המוכרים מחויבים – רק מתוך רצון ברווח, אבל בכל זאת – לנסות ולרצות את הלקוחות. הסוחר האידיאלי של התקופה הזו לוקח את המקצוע שלו מאוד ברצינות ורוצה להצליח על-ידי כך שהוא יהיה הטוב ביותר.
אלא שזה לא המוסר הנפוץ בשווקים חופשיים, בעיקר לא אלו הנאו-ליברלים. שם יש רק רווח, וזה לגמרי לגיטימי להשיג אותו בדרכי מרמה או תוך מתן מוצר פגום או לא איכותי. לסוחר האידיאלי של התקופה הזו אין בכלל מקצוע, במובן של vocation ואפילו של profession – הוא רק רוצה כסף, ולא אכפת לו להחליף את השירות שהוא מוכר פעם ביומיים אם זה יביא אותו אל המליון.
אם להשוות את זה לקלישאה תרבותית מתחום המוזיקה, הרי שהסוחר הראשון רוצה להיות נגן הגיטרה הכי טוב בעולם; והסוחר השני רוצה להיות מפורסם.
שים לב שאני בכלל לא מדבר על זכויות צרכניות של מוצרים מסוימים מול אחרים. אין כאן לא זכות ולא חובה שנובעת מצורך קיומי, אלא זכויות וחובות שנובעות מאופי היחסים בין בני אדם שגם, במקרה אבל לא רק, סוחרים זה עם זה. כשאני קונה כרטיס קולנוע אני שמח לשלם כסף עבור שירות שאני נהנה ממנו, ואני משתדל להתייחס בצורה ראויה לעובדי הקולנוע ולציוד שלו. בתמורה, אני מצפה שהמחיר יהיה פחות או יותר הוגן, שהעובדים ידעו את עבודתם ושהציוד יהיה טוב.
את שאלת הדרך להסדרת היחסים בין מוכרים לקונים השארתי, בכוונה, פתוחה. אפילו בשוק ליברלי מוכרים כל הזמן מנסים לרצות את הלקוחות שלהם, ויש להם מגוון דרכים לעשות זאת שאינן רק מעקב אחרי עקומות מכירות. הייתי מעדיף שזה יהיה משהו אפילו יותר מתוחכם, כמו גם יותר אישי, אבל זה פחות מעניין אותי. מה שמטריד אותי הוא שהנחת היסוד שלי כאן – גם מסחר הוא סוג של יחסים אנושיים מוסריים – מאוד לא נפוצה.
למשל, בעולם האידיאלי שלי, מפיצי קולנוע מפיצים סרטים, בין השאר, כי הם אוהבים סרטים. זה אומר שהם יפיצו סרט אם הם חושבים שהוא יצליח, אבל גם אם הלקוחות שלהם דורשים את זה, וגם אם הם חושבים *שראוי* שהסרט יופץ, אפילו אם הם לא חושבים שהם יראו ממנו הרבה רווחים.
הערת אגב לעצמי
אני כל-כך נאיבי שזה כואב: פתאום שמתי לב שבכלל לא אמרתי כלום על המדינה (המחוקק והרגולטור), כי אני מניח שאם זה יהיה מקובל חברתית, אנשים פשוט יכולים לסמוך זה על זה. אללי, יש לי עוד הרבה מה ללמוד על הטבע האנושי.
אם זאת ההגדרה אז אני לא ניאו ליברל
שום דבר טוב לא יוצא מלאפשר לאנשים לרמות אחד את השני.
מצד שני, אני מודה ומתוודה שאם פתאום המקצוע שלי יהפוך להיות הרבה פחות רווחי, אני אהפוך אותו לתחביב ואלך לעשות משהו מכניס. אז אולי אני כן?
אנא הגדר "לרמות"
אם מישהו מנסה למכור לך תפוז ב-500 ש"ח, הוא מרמה אותך? ואם לא אכלת שבוע הוא מנסה, עכשיו הוא מרמה אותך? ולמה, בעצם, צריך לאלץ אנשים *בשוק חופשי* לעמוד בהתחייבויות שלהם?
אני לא מקניט. אני באמת רוצה לדעת מה הבסיס המוסרי למסחר בעיניך (כמו בעיני כל המתדיינים פה).
לא, לא
הסיבה שאתה רוצה לאכוף הסכמים בשוק חופשי היא, כמו שאמרתי, שאחרת לא "יוצא מזה שום דבר טוב", כלומר לא קורית האינטרקציה בין אנשים שמביאה לכל התוצאות שמשוגעים כמוני מאמינים ששוק חופשי מביא להן. נניח, לי יש לימונים, לך יש סוכר. אני מסכים איתך שנעשה ביחד לימונדה ונחלק את ההכנסות חצי חצי, וכל אחד ירוויח יותר מעלות המרכיבים. אם אוכפים הסכמים, זה קורה, גם העולם נהנה מלימונדה טעימה וגם אנחנו הרווחנו מזיעת אפנו. אם לא אוכפים הסכמים אנחנו מכינים לימונדה, אתה נותן לי מכה על הראש ובורח עם כל הכסף. גם אני לא הרווחתי, גם העולם לא הרוויח כי יותר לא אעשה איתך לימונדה. יתרה מזאת, פעם הבאה שמישהו יציע לי שת"פ כלשהו, אני אסרב כי אין מי שידאג לגב שלי, מה שדי ידפוק את כל הרעיון בחברה.
מסחר ראוי מתקיים כששני הצדדים יודעים את כל הפרטים הרלוונטיים לעניין העסקה (אם אתה מוכר לי סוס צולע כסוס מירוץ, זה לא מסחר הגון) ויודעים שהחוזה ביניהם ייאכף על ידי המדינה (אני לא שייך לגזע שמאמין שלא צריך גם את זה ובמקום זה אזרחים יתארגנו בכנופיות משל עצמם שתדאגנה להוגנות, למרות שגם הדעה הזו קיימת). אם אתה מנצל לרעה את זה שיש לך משהו שאני ממש רוצה ומתמחר אותו הרבה מעל מה שעלה לך להשיג אותו, אין פה בעיה מבחינת המסחר ההגון, אתה סתם לא נחמד. הסיבה לזה היא לא מוסרית אלא פרגמטית: אם תאפשר למי שהצליח להיות זה שהביא מים למדבר להרוויח סכומים מגונים של כסף על חשבון הצמאים, תעודד אנשים להביא מים למדבר (ותרופות לסרטן לעולם). יתרה מזאת, יש גבול לכמה שאפשר לסחוט על התפוז – אם לאורך זמן מישהו יצליח למכור תפוזים ב500 ש"ח, עוד אנשים יעשו את מה שהיה צריך לעשות כדי להכנס לזה, פשוט כי כ"כ מפתה לעשוק את האחרים. זה, בתורו, יגרום לזה שאף אחד מהם לא יצליח למכור תפוז ב500 ש"ח כי כולם יתפתו למכור ב499 מרגע שכבר השקיעו את ההשקעה הראשונית.
אז זה הרעיון, בגדול. בישראל של היום הוא ממש לא עובד (ע"ע בנקים, חברות סלולר, חברות כבלים, מפיצי קולנוע), אנשים כמוני יטענו שזה בגלל הרגולציה שמונעת מכל דכפין להציע את אותם השירותים, אנשים אחרים טוענים שזה בגלל שהפיקוח הציבורי לא אפקטיבי ולרעים יש קרטל ואף אחד לא מתפתה לבגוד.
זה לא בסדר שאתה כל הזמן גורם לי להסכים איתך.
או, לכל הפחות, לקבל את דעתך כלגיטימית – שזה כל מה שאפשר לבקש בשוק חופשי.
מעבר לזה שהמפיצים הם רשעים מרושעים
הם גם עדיין מעוניינים ברווח.
להשיג רווח בדרכי מרמה או ע"י מתן מוצר פגום יהיה ממש לא יעיל בטווח הארוך, בדיוק בגלל מה שכתבת על שווקים חופשיים – הלקוחות יקנו את המוצר הפגום פעם אחת, ואחרי זה לא יחזרו לקנות אותו שוב (כמו כל האנשים בשרשור שהצהירו שהם לא הולכים לסרטי תלת מימד).
בשורה התחתונה, אם המפיצים היו יודעים שחצי מהלקוחות לא ילכו לראות את הסרט בגלל שאין הקרנה שלו בדו מימד, הם מייד היו מוסיפים הקרנות בדו מימד כדי לא להפסיד חצי מהלקוחות שלהם. כנראה שהמפיצים חושבים שמדובר באחוזים הרבה הרבה יותר קטנים ושרוב הציבור מעוניין בהקרנות התלת מימדיות.
סרט ש"ראוי" שיופץ הוא סרט שיהיה קהל שיבוא לראותו. כך שללא ספק, אתה יכול להאשים את המפיצים בכך שהם עושים החלטות שגויות ואולי אפילו מטומטמות, אבל אתה לא יכול להאשים אותם בכך שהם לא מעוניינים להפיץ סרטים שהלקוחות שלהם דורשים – זה מנוגד לחלוטין למטרות העסקיות שלהם.
כמובן שזה קצת יותר מסובך כשמדובר במונופולים ובמוצרים שהם הכרחיים (המפיצים המרושעים יכולים להחליט להפיץ רק סרט אחד בחודש, ומכיוון שזאת תהיה האופציה היחידה לראות סרט בקולנוע הם ירוויחו יותר על כל סרט). אבל זה לא בדיוק מונופול קלאסי – קודם כל כי יש כמה מפיצים שונים, ויש ביניהם איזושהי תחרות, ודבר שני כי קולנוע הוא לא סוג הבידור היחיד שיש וגם לא הדרך היחידה לראות היום סרטים – כך שאם הסרטים המוקרנים בקולנוע לא ימצאו חן בעיני הקהל הוא פשוט לא ילך לקולנוע.
אתה מדבר איתי כלכלית,
שזו שפה שאני לא מוכן לדבר, כי אני לא מקבל את הנחות היסוד שלה. אני חושב שהבהרתי, בפירוט מתיש, למה, אבל במלים פשוטות: כן, אני חושב שמפיצי הסרטים בארץ חייבים לי משהו, כמו שאני חושב שאני חייב להם משהו. המשהו הזה הוא להתייחס אלי כמו אל בן אדם.
באמת שאשמח לשמוע תגובות לכל הררי המילים שכתבתי, אבל לא כאלו שמנסות להציע לי מודלים של שוק ומדברות על רגולציה ומונופול. דבר איתי על הנחות היסוד שלך לגבי מסחר ראוי.
זכות הצרכן להתלונן על זה מעל כל במה אפשרית
וזכותו של הצרכן גם להעיר את תשומת ליבם של צרכנים אחרים לכך שעושקים אותם ונוטלים מהם את זכות הבחירה. וזה בדיוק מה שעושים פה. תתפלאי כמה אנשים יש שפשוט לא חושבים על זה, ואם נפנה את תשומת ליבם לנושא הם יצטרפו למחאה.
אף אחד לא טוען שהמפיצים שמביאים סרטים רק בתלת מימד עוברים על החוק. אבל טוענים שהם חמדנים ושהם אינם מתחשבים בקהל שלהם בכך שהם לא מביאים גם סרטי דו מימד. אני, אחרי החוויה האומללה בנרניה, אפילו אם סרטי תלת היו עולים בדיוק כמו דו מימד לא בטוח שהייתי בוחרת ללכת אליהם. זה מאוד מעצבן אותי שמכריחים אותי לראות סרטי תלת מימד או להמתין עד שהם יגיעו ל DVD ואז לראות אותם במסך קטן.
ואם נחזור רגע לדוגמת המסעדה, אני מאוד מתעצבנת כשאני מגיעה למסעדה ואין שום דבר בתפריט שאני יכולה לאכול (קורה לא מעט). ברור שזו זכותה המלאה של המסעדה להנפיק תפריט שלא מתאים לי, אבל זו גם זכותי להתמרמר וללכת לספר לחברי שיש להם הגבלות קולינריות זהות שאין להם מה לחפש במסעדה הזו, ואם זו הברירה היחידה בעיר עדיף להם להכין אוכל לבד בבית. ואם המסעדה תפשוט רגל בגלל זה, בעיה שלה. יש לה הזדמנות לתקן את המצב. אם המחאה פומבית היא אפילו יודעת על זה בזמן!
המחשב שלי עושה בלגן
ומוחק כל מיני קטעים, אז עמכם הסליחה.
אין קשר בין מה שאת כתבת למה שאני כתבתי, ונתתי את הדוגמה בכדי להסביר לאנטרקס למה אנשים מתקוממים כנגד הנחה לנכים רק בסרטי דו מימד, אבל אי מתן אלטרנטיבה של דו מימד בהקרנת סרטים שיש להם גרסת תלת מימד.
החלק המהותי בכל דוגמה שלא תהיה, היא הנחה שניתנת רק לקבוצה מסוימת (קבוצה שנחשבת חלשה/ מעוטת יכולת), הנחה שלכאורה היא יופי של דבר. איזו התחשבות באוכלוסיה חלשה יותר!
אבל אם זה רק על מוצר שנחשב לפגום, אז זה הופך את הקערה על פיה; זה כבר לא מעשה יפה ואצילי, אלא כבר מעשה מכוער לגמרי. בעיקר כי זה מתיימר להיות מעשה יפה ואצילי.
הבעיה הכי גדולה היא שמלכתחילה ההודעות של אנטרקס עוסקות בעולם היפותטי. תלת מימד זה לא הסטנדרט, זו טכנולוגיה בחיתוליה. לכאורה סרטי תלת מימד הם מוצר איכותי יותר, ובחלק מהמקרים אכן כך הוא, אבל כל עוד בהקרנת סרטי תלת מימד *נלקחת* ההנחה שניתנת לנכים על סרטים, זה ממקם אותם תחת ההגדרה שירותי פרימיום, ושוב חזרנו להתחלה – צריכה להיות אלטרנטיבה.
אז בעולם ההיפותטי של אנטרקס, אם תלת מימד הוא הסטנדרט דו מימד הוא מוצר נחות. בעולם שבו אנחנו חיים כיום, דו מימד הוא הסטנדרט, אז מוצר נחות חייב להיות משהו – ובכן – נחות. לכן ההשוואה לאוכל שפג תוקפו או לסרט בעותק מוכתם או קטוע.אבל הכל חוזר לשאלה "למה זה מקומם שההנחה לנכים לא תקפה על סרטי תלת מימד"
(אני ממש מקווה שזה יצא קוהרנטי)
אוקיי, אז בעצם...
מאחר וכבר הסברתי את דעתי לגבי נושא הקיום של התלת מימד בלבד לעומת הדו מימד בלבד בפירוט בהודעות אחרות, ברשותך אתייחס לסוגיית הנכים בלבד.
בואי נפריד את שתי הטענות שלך:
1. "הנכים מקבלים הנחה רק לדו-מימד, שזה מוצר פגום."
ממש לא הבנתי את הדו-חושב שעשית כאן לגבי הדו-מימד הפגום. את כותבת שדו-מימד הוא אפילו עדיף על תלת-מימד, אבל זה לא מפריע לך להשוות אותו לאוכל מקולקל?
או שלדעתך הוא פגום בעיניי בתי הקולנוע, ולכן זה לא בסדר שהם נותנים הנחה רק על המוצר הפגום? או שאנחנו בעולם היפותטי שבו פתאום אנחנו לא מסוגלים לראות סרטי דו-מימד? אני לא מבינה למה זה בלתי נתפס שיש מוצרים ברמות שונות…
בואי ננסה לצייר את הסקאלה של המוצרים שאני דיברתי עליהם:
א. פרימיום > ב. סטנדרט > ג. מוצר שאפשר למכור > ד. מוצר פגום שאי אפשר למכור
(נגיד) סינמה VIP > תלת מימד > דו מימד > סרט בעותק מוכתם וקטוע.
מנת גורמה > כל התפריט > מנות זולות להכנה שנמכרות בעסקית > אוכל מקולקל
אני מבינה למה יש בעיה למכור בהנחה רק את המוצר מדרגה ד', אבל לא מבינה למה יש בעיה למכור בהנחה רק את המוצר מדרגה ג'.
וגם, אני לא מבינה איך אפשר לשייך את הדו-מימד לדרגה ד'.
וזו הסיבה שהתרעמתי על הדוגמאות שלך (מה שהביא לכל הדיון הארוך למעלה).
2. הנכים לא מקבלים הנחה לסרטים ספציפיים שהם רוצים לראות, כי יש אותם רק בתלת מימד, וזה לא הוגן.
אוקיי, הטענה הזו היא הרבה יותר מובנת. יכלתי עדיין לטעון בצורה דמגוגית משהו שהיא בעייתית ("למה, למשל, אין לנכים הנחה על הפופקורן?"), אבל למען האמת כאן אני דיי מסכימה איתך, בסך הכל. אם הקולנוע מחליט כאסטרטגיה להפיץ סרטים מסויימים בתלת מימד בלבד בשביל להרוויח כסף, מן הראוי שייתן הנחה סבירה באחוזים לנכים גם על תלת מימד, בייחוד אם הוא אכן מחוייב מבחינה חוקית לעשות הנחה לנכים ולמעשה מתחמק ממחוייבות זו בצורה כזו. בסך הכל אני מאמינה שזה חשוב גם להיות נחמדים, וגם שהנחה לנכים זה לא מה שיגרום לקולנוע להפסד כספי אלא אפילו להיפך.
האם לדעתי הקולנוע *מחוייב מוסרית* במקרה זה לתת הנחה לסרטי תלת-מימד? לא יודעת. אולי לא הייתי מרחיקה לכת עד כדי כך, בעיקר כי בעולם שלי מחוייבות מוסרית היא משהו שתקף לדברים קצת יותר חשובים. (למשל, כן, הקולנוע מחוייב מוסרית שיהיו שירותי נכים בקולנוע). אבל אני מוכנה לקבל את הדיעה שלך שכן.
הסיבה שיש שירותי נכים בקולנוע היא כי יש חוק,
ולא שום דבר מעבר לזה.
עכשיו, הבה נביא דוגמאות למוסר שאיננו בחוק העונשין נוסח משולב?
תראי,
התפרצת אמנם לדלת פתוחה וכל המרבה הרי זה משובח והכל, אבל לא טרחת להסתכל לאיזה חדר נכנסת.
הכל התחיל מזה שאנטרקס שאל למה אנשים מתעצבנים שבתי הקולנוע נותנים הנחה לנכים, אבל לא בסרטי תלת מימד.
הסברתי לו שזה בגלל שהיעדר ההנחה על סרטי תלת מימד מלמד אותנו שסרטי תלת מימד נחשבים לשירות פרימיום. ואם הם שירותי פרימיום, אזי הכתבה של רד פיש (כלומר, קראי שוב אם את צריכה לרענן את הזיכרון על מה היא).
כל שאר ההסברים והדוגמאות נתמכים בהחה ההיפותטית שסרטי תלת מימד הם הסטנדרט (על משקל סרטים עם קול לעומת סרטים אילמים, או סרטים בצבע לעומת שחור לבן שהתחילו כפרימיום והפכו לסטנדרט), ובהיותה היפוטתית, גם הם היפוטתיים.
יש כמה סיבות
קודם כל, אי אפשר לעשות הבחנה בין כל הנכים, לכן לכל מי שנחשב נכה יש כרטיס נכה והוא אוטומטית מקבל הנחה.
כמו שכבר אמרו כאן, לנכים קשה יותר להתפרנס ויש להם הרבה יותר הוצאות, ישנה גם את הסיבה שרד פיש אמר – המקומות השמורים לנכים גרועים בד"כ. בנוסף לחלק מהנכים קשה להגיע לבתי הקולנוע ולכן המחיר הנמוך יכול לעזור למשוך אותם… ויש עוד סיבות רבות.
ויש לי סתם דוגמה – גם חירשים נחשבים נכים בחוק, והם לא "נהנים" מהסאונד, אז למה מגיעה להם הנחה בדו מימד ולא בתלת מימד?
(אפרופו, מי שאמר בדיון הקודם על חירשים שהם יכולים לקרוא שפתיים בסרטים – חחח, אני בספק אם אפשרי בכלל לקרוא בכזה מצב. ואומנם התרגומים בסרטים זרים מאוד עוזרים לחירשים, אבל בסרטים כחול לבן לא תמיד יש כתוביות.)
אני לא יודע אם ההנחה מחוייבת על פי החוק או לא, אבל בכל מקרה בתי הקולנוע יוצאים רע פה:
אם היא כן מחוייבת בחוק, אז הם עוברים על החוק.
אם היא לא, אז למה לא ללכת עד הסוף בהנחה? למה לא להתחשב בנכים?
אגב, דווקא יש חוקים של הנחה לקשישים, סטודנטים, נכים ואף חיילים. אומנם בתי העסק שמחוייבים לתת הנחה עפ"י החוק לקבוצות האלו מעטים, אבל יש כאלה.
ובקשר לשאלה השנייה בתגובה המקורית – הייתי מאוד רוצה לדעת למה בכלל לוקחים עמלה עבור הזמנה מהאינטרנט? זה משהו שכבר נוגע לכל האוכולוסייה ולא רק לחלק ממנה.
רוצים זכות בחירה!
רוצים זכות בחירה!
בגללכם אני אוריד את שודדי הקריביים 4 בצורה פיראטיתבמקום לקנות כרטיס לדו מימד שלו. (כי לא מופץ בארץ..)
את שודדי הקאריביים מתבקש להוריד בצורה פיראטית
את שודדי הקאריביים מתבקש להוריד בצורה פיראטית. זו נאמנות לרוח הסרט.
לא, רוח הסרט היא
לקחת את מי שהוריד אותו פיראטית ולזרוק אותו מהסיפון.
לא, היא שבריטי מרושע יקח את מי שהוריד את הסרט
ויכריח אותו להילחם במפיצי הורדות פירטיות על-ידי כך שחוטפים את אהובתו ומחזיקים את הכבד שלה כערובה בידי חבורה של פרות-ים זומביות.
באופן מוזר
זו פחות או יותר העלילה של אי הקופים 5.
אשמח לדעת מה דעתכם על הרעיון שלא יהיה מספיק מקום לכל הסרטים הגדולים של הקיץ, אם כולם יוקרנו בתלת מימד בלבד…
קצת באיחור, אבל יכול להיות
שהסיבה לכך שמקרינים את הסרטים רק בתלת מימד זה כי זה יותר משתלם מדו מימד?
סוף סוף משהו אמר את מה שכולם חושבים
(ל"ת)
אני מאלה שלא יכולים לראות 3D בגלל עין עצלה
בחצי מספר (!), בשבילי זה מטושטש, ואני מודיע בזאת שאני אראה את הסרטים האלה (פוטר, שה"ק וכו') יחד עם הרבה אנשים אחרים במקרן שיש לי, על מסך גדול עם מערכת הגברה עצבנית, ובאיכות מצויינת!
ושהקולנועים יחפשו פראיירים אחרים להוציא מהם כסף.
אגב, לדעתי עם ירידת מחירי אמצעי ההקרנה והמעבר למדיה דיגיטלית, אין סיבה (מלבד חמדנות) לקחת יותר מ10 ש"ח לכרטיס. ממילא את הכסף הגדול הם עושים מהשטויות שהם מוכרים לנו מסביב.
ולמי שזה נשמע מוגזם וקטנוני, אזכיר כמה דוגמאות אחרות למחיר יקר בלי סיבה:
-משקפי ראיה
-שיחות לחו"ל (עד לפני כמה שנים)
-שיחות סלולרי
-אינטרנט
אה, כן, וגם צריך לשרוף את המועדון!
יאיר רוה מצטרף לויכוח (הלא נכון)
בפוסט ב"סינמסקופ" הוא כותב על המאבק הזה, מלנקק אלינו ומציין את דעתו:
http://blog.orange.co.il/cinemascope/?p=6843#more-6843
בקצרה, הוא אומר שהטענות כאן צודקות, אבל הוא בכל זאת בעד תלת-מימד, משום שהוא משפר את איכות ההקרנה באולמות, ובעקיפין, את מגוון הסרטים שמוקרנים בארץ.
רוה מבלבל בין שני מושגים (וזה מוזר, כי בחלקים אחרים של הפוסט שלו מובהר שהוא דווקא יודע להבדיל בינהם): הקרנה דיגיטלית ותלת-מימד. אחד לא זהה לשני. כל הקרנות התלת-מימד הן דיגיטליות, אבל לא כל הקרנה דיגיטלית היא תלת-מימד. ההקרנה הדיגיטלית היא דבר מצוין: היא מקטינה את ההזדמנויות של בתי הקולנוע לפשל, וגורמת לכך שהקרנות יהיו חדות ואיכותיות יותר. בנוסף, היא גם זולה יותר מהקרנות מפילם. כל מה שרוה אומר על יתרונות התלת-מימד הם בעצם יתרונות ההקרנה הדיגיטלית. נכון שהתלת-מימד בוודאי עזר להפיץ את ההקרנה הדיגיטלית בארץ, ובכל זאת זה לא אותו הדבר, והמעבר כנראה היה קורה בשלב זה או אחר בכל מקרה.
הקרנות תלת-מימד, לעומת זאת, הן יקרות יותר – בית הקולנוע צריך להחזיק ולתחזק מלאי של משקפיים, ולהפעיל יותר כח אדם בחלוקת המשקפיים לקהל בכניסה ובאיסוף ביציאה. מהבחינה הזאת יש הצדקה לגביית מחיר גבוה יותר על סרט תלת-מימד (זה בטח לא מצדיק 8 שקלים נוספים לכרטיס, אבל לצורך העניין לא נתקטנן).
ודבר אחרון – אני לא חושב שהדיון הזה שייך לכאן בכלל. רוה מכריז שהוא "דווקא בעד תלת מימד", אבל אני מעולם לא טענתי שאני נגד. כמו שהבהרתי מראש: הויכוח הוא לא על השאלה האם תלת-מימד הוא טוב או רע. זה עניין של טעם. המחאה שלי היא על חוסר הבחירה שהמפיצים כופים על הצופים, שהיא אבסולוטית דבר רע. אם התלת-מימד עזר להפיץ את ההקרנה הדיגיטלית בארץ, ובכך היתה לו השפעה חיובית – נהדר; זה לא הופך את הכפיה שלו על הצופים ליותר קבילה, וזה לא גורע אף פסיק מהטענות שלי נגד בתי הקולנוע. לא זאת היתה השאלה.
בתור מישהו שהרגע חזר מת'ור
וללא שום קשר לטיב הסרט (שהיה מצויין), אני חייב לעדכן שהתלת-מימד הרס לי חוויות הרבה מהסצנות החשוכות שבו, ולא תרם מאומה לחווית הצפייה. חשתי מרומה כמו שלא חשתי זמן רב (או לפחות מאז הצרעה הירוקה). מקווה שהמפיצים יתעשתו סוף סוף, כי אם טרנד התלת-מימד בישראל יהפוך לסטנדרט אני אדיר רגליי מהקולנוע לעיתים קרובות יותר.
די כבר עם תלת המימד
אני חובבת די גדולה של קולנוע.
לצערי, בשנים האחרונות, מאז שהתחילה מגיפת ה – 3D לא ביקרתי באולמות.
מרבית הסרטים שמעניינים אותי הם אלה המוקרנים בארץ בטכנולוגיה הזו, ואני לא יכולה לראות סרטים כאלה.
נכון, אני מוצאת את הפתרונות ה"יצירתיים" ורואה אותם בבית, בגרסא השטוחה, אבל מכעיס אותי שאני תמיד בדיליי של כמה חודשים טובים.
באסה.
תלת-מימד לא מוסיף הרבה למידע שאנחנו מקבלים מהתמונה.
וזו הבעיה העיקרית שלי איתו. לא ראיתי הרבה סרטי תלת-מימד- בעיקר סרטי ילדים באנימציה ואת אוואטר- ככה שאני לא נפגעת תלת-מימד כמו מי שראה את נרניה או התנגשות הטיטאנים. הסיבה שתלת-מימד לא מעניין אותי [אלא אם הוא מרהיב ויזואלית כמו אוואטר] הוא שהוא לא באמת תורם לי משהו. סרטים רגילים בדו-מימד לא רחוקים מאיך שאנחנו חווים את העולם כמו סרטים אילמים או סרטים בשחור לבן. זה לא שהכל מתרחש במישור אחד כמו בתיאטרון בובות. ככה שלרוב, התלת-מימד פשוט לא מוסיף שום מידע, ולכן הוא לא שדרוג.
יכול להיות שלפני המחאה הזו הייתי הולכת לסרטי תלת בקיץ, לא כי אלו הסרטים שאני באמת רוצה לראות, אלא כי אלו הסרטים שהאנשים שאני מבלה איתם אוהבים לראות, אבל עכשיו יותר סביר שאני לא אעשה את זה, כי אני רוצה את האופציה של הבחירה. אני רוצה שאם יום אחד אני אקרא בעין הדג שמלתעות 17 נראה זוועה בתלת-מימד ואני עדיין ארצה לראות אותו, תהיה לי הזדמנות לעשות את זה בדו.
כמו כן, סביר להניח שאם סרטים [כמו הארי פוטר לדוג'] יהיו עוד יותר חשוכים יהיה לי ממש קשה להבין מה קורה בסצינות האקשן, כי גם ככה אני בקושי מבינה מה קורה בסצינות חשוכות או מבולגנות מדי [הסתבכתי עם האביר האפל. אני לא מתכוונת לראות רובוטריקים לעולם].
התלת מימד מאוס ומיותר.
אני מתעב את התלת מימד.ראיתי את אווטאר,סבלתי כל רגע ונשבעתי שאדיר רגליי מסרטי תלת מימד מעתה והלאה.כך עשיתי ואני לא חושב שהפסדתי משהו.באופן די נדיר אני תומך בצעד שהאתר הזה מעודד,אפשרות בחירה לצופה.התלת מימד לדעתי לא מוסיף דבר מלבד כמה שקלים למחיר הכרטיס.יאיר רוה כמובן מתנגד אבל הוא כמובן רק מתעניין במה שהוא חושב ולא באחרים.
באמת?
דווקא אוואטר הוא הסרט היחיד שבו תלת המימד שווה כל אגורה. הוא גם היחיד, אאל"ט, שצולם בטכנולוגיה הזו, והיא לא סתם הולבשה עליו אחר כך. ממה סבלת בו?
גם ג'ק אס 3D
(ל"ת)
אווטאר הוא מטופש וילדותי והתלת מימד סתם עשה לי כאב ראש.זה לא מרשים אותי שהוא צולם במיוחד בטכניקת תלת מימד. בזבוז כסף של היוצרים שלו(אם כי הם החזירו לעצמם כל אגורה בריבית)ובעיקר בזבוז זמן של הצופים.הייתי יוצא באמצע אבל זה לא משהו שאני נוהג לעשות.
גם טרון צולם כתלת מימד
חלק ממנו לפחות.
אני רוצה לחדד נקודה
אני מאמין (כי אין לי ממש הוכחות או מחקר תומך) שהתלת מימד מגרד את היכולות הפיזיולוגיות שלנו.
מדובר אחרי הכל בחיקוי של תלת מימד – הרי העצמים לא נמצאים שם באמת. אנחנו יוצרים אשליה לעין – ובעיקר למח – של תלת מימד. מנסים להבין איך מנגנון הראיה שלנו תופס עצמים במרחב ואז מנסים "להאכיל" אותו במידע כך שיחשוב שלעצמים שהוא רואה עכשיו יש עומק ומרחק משתנה.
הטריקים הללו לדעתי גבוליים. לא כל אחד באמת מצליח להכיל את המניפולציות הללו. וגם מי שכן מצליח, זה לא תמיד עושה לו טוב. בזה אני מתכוון לגרוד היכולת הפיזיולוגית – לפעמים זה מצליח ולפעמים לא.
אני אתן לכם דוגמא אמיתית: אין שום בעיה טכנולוגית ליצור וידאו תלת מימדי ובו התמקדות על יותר מעצם אחד. כאשר ניסו לבנות טלוויזיות תלת מימדיות שתומכות בכך, התברר שהבעיה היא שלמח שלנו אין דרך להכיל את זה. התוצאה היא כאבי ראש וסחרחורות ומותה של תת-הטכנולוגיה הזו.
גם דברים שאתה רואה בתמונות מצולמות לא שם באמת.
המוח שלך די רגיל לעבוד עם יצוגים של יצוגים של יצוגים של דברים. תחשוב למשל על שפה כתובה. תוך חלקיקי שנייה מהרגע שאתה רואה מילה, אתה כבר יכול להזכר בריח שמקושר אליה, או באיפה שמעת אותה לראשונה, ועם מי היית באותו רגע. ומה זאת שפה כתובה? יצוג ארביטררי לחלוטין של שפה מדוברת, שבתורה היא יצוג ארביטררי לחלוטין של המציאות.
מבחינת המוח אני לא דואג. איכשהו (וזה מדהים, למען האמת), נראה שהוא מסוגל להתמודד כמעט עם כל מה שמזינים לכיוונו. אפילו התממשקות ישירה למציאות וירטואלית. נקודת הכשל שאני מאמין שאולי רלוונטית כאן היא דווקא מנגנון הראיה. קישרתי כאן פעם, נדמה לי, למאמר שמסביר למה אולי קיימת בעיה – העצמים המתקרבים לא באמת מתקרבים, אבל השרירים השולטים בעין מנסים לתקן את המיקוד – כפי שהם עושים בעת צפיה בכל דבר מתקרב – ונכשלים.
שאלת הדיוט
דבר שמטריד אותי זמן מה ואולי תוכלו לעזור (בהנחה שמישהו עדיין קורא עמוד זה):
תיאורטית, ניתן לפצות על הכהות של משקפי 3D ע"י הבהרת התמונה (פיצוי בתדרים הרלבנטים בלבד). זה אמור להיות די פשוט עם הטכנולוגיה והמחשבים בתעשיית הסרטים.
האם עושים זאת? האם גרסת 3D של סרט בהירה יותר (ללא משקפי 3D) מגרסת 2D של אותו סרט?
אי אפשר סתם להעלות את רמת הבהירות של התמונה
זה יגרום לאבדן פרטים, ואבדן ניגודיות בתמונה.
אפשר לפתור את זה באופן פשוט הרבה יותר: להקרין את הסרט בעוצמת אור רבה יותר, דבר שנקבע במקרנה בבית הקולנוע. ובאמת, לפחות בחלק מהמקרים, בתי הקולנוע באמת עושים את זה. אפשר לראות את זה אם מורידים את המשקפיים: התמונה (המטושטשת) שעל המסך נוטה להיות בהירה ו"חזקה" יותר משל סרט רגיל. לרוע המזל, אי אפשר לסמוך על בתי הקולנוע (לא בארץ, ולפי דיווחים מחו"ל, גם שם לא) שיגבירו את עוצמת המנורה של המקרנה בהתאם, ולכן הרבה פעמים סרטי תלת-מימד מוקרנים בעוצמת אור נמוכה מדי.
הבעיה הזאת, אגב, לא קשורה רק לסרטי תלת-מימד. את עוצמת התאורה צריך לכוון גם לפי גודל האולם והמרחק של המסך מהמקרנה. גם הרבה לפני שטרנד התלת-מימד התחיל, ראיתי הרבה סרטים (דו-מימדיים) שהוקרנו בעוצמת אור נמוכה מדי, ובסצינות כהות היה קשה להבין מה קורה. שמעתי טענות שבתי הקולנוע מנמיכים בכוונה את עוצמת מנורת ההקרנה כדי לחסוך וכביכול להאריך את החיים שלה. לא יודע אם זה נכון, אבל – לפחות על רשתות קולנוע מסוימות – אני בהחלט לא אתפלא.
זה נשמע סביר
הנחתי שזו הסיבה שלא עושים את זה עדיין: מנורה בהירה עולה הרבה, צורכת הרבה חשמל ומתקלקלת יותר מהר. הפתרון, כמובן, הוא להוסיף עוד קטגוריה של "הקרנות סופר דופר בהירות" ולאפשר להוסיף וואטים בשקל תשעים.
זה לא מדוייק
בהקרנת תלת מימד ישנם שתי מקרנים (לפחות בשיטה של RealD ) וכל עין רואה רק תמונה אחת.
הסיבה העיקרית שהתמונה המטושטשת בהירה יותר היא בגלל שאתה בעצם רואה אור של 2 מקרנים
זה לא נכון.
ב-Real-D – כמו בכל שאר השיטות הנפוצות היום, חוץ מאיימקס 3D – יש רק מקרנה אחת.
לא נכון
ב RealD יש אולי קופסא אחת אבל שתי עדשות בגלל הסיבה הפשוטה שהם עובדים עם קיטוב ולא עם הפרדת צבעים כמו dolby ולא בשיטה האקטיבית שבא כל עין עצומה לחלקיק שניה
תאמין לי חקרטי את הנושא הרבה
אני לא חקרתי את הנושא הרבה
רק קראתי את הערך בויקיפדיה.
http://en.wikipedia.org/wiki/RealD_Cinema
The high-resolution, digital cinema grade video projector alternately projects right-eye frames and left-eye frames 144 times per second.[3] The projector is either a Texas Instruments' Digital Light Processing device or Sony's reflective LCOS (Liquid crystal on silicon). A push-pull electro-optical liquid crystal modulator called a ZScreen is placed immediately in front of the projector lens to alternately polarize each frame.
והנה תמונה של מקרן Real-D:
יש להם כמה טכנולוגיות
הטכנולוגיה שהביאו לארץ (globus max ) היא במוססת 2 מקרנים שאגב דבקה היא גורמת לפעמים לקפילויות
חדשות: גם "רובוטריקים 3" יוקרן בארץ רק בתלת מימד.
(ל"ת)
מה צריך לעשות
כדי למנוע שהחלק השני של 'אוצרות המוות' יוקרן רק בתלת מימד?
להפסיק ללכת לסרטי תלת מימד.
(ל"ת)
ודווקא זה בכלל לא מטריד אותי ;-)
(ל"ת)
רובוטריקים, תאכלו תחת
או במילים אחרות, צר לי על בני ה15 שציפו לגרסת הדו מימד
אוף. זה היה ארוך.
כל הזמן דחיתי את הקריאה בגלל שלא היה לי זמן לקרוא כל כך הרבה תגובות, ומתברר שפספסתי מחאה חברתית חשובה. אין לי שום דבר להוסיף למה שנאמר לפני, אבל בשם היעדר הפייסבוק: גם אני במוחים. אני די מחבבת תלת-מימד, כשהוא נעשה טוב, אבל לא רואה שום סיבה להכריח אותי ואת שאר האוכלוסיה. אה, וגלובוס זה איכסה.
אגב, אם כבר 3D
ראיתם את ערוץ ה3D של יוטיוב?
http://www.youtube.com/3d
אגב, למי שרוצה לנסות, הנה סרטון 3D מרהיב שמתאר שגרה ברחוב. כול סוג של משקפיי תלת מימד עובד.
http://www.youtube.com/watch?v=YULfCzvNNec&feature=channel_video_title
ובנוגע ל'ת'ור', יש לי הרגשה שבעקבות המחאות הרבות, יפיצו בעוד כמה שבועות גרסת 2D ב-2 בתי קולנוע בארץ. אבל זו רק התחושה שלי.
כול סוג של משקפיי תלת מימד עובד?
רק כל עוד הן משקפיי כחול-אדום. אין קשר בין משקפיים מהסוג הנ"ל, לטכנולוגיות שמשות היום בבתי הקולנוע (הפרדת התמונה המגיעה לכל עין ע"י קיטוב או תזמון).
אממ, כן
התכוונתי למשקפיים המיושנים (עם הצלופן האדום כחול).
עוד משהו שנהרס בארץ
אני חובב סרטים מושבע, ועם כל מה שפיראטיות הביאה, עד לפני שנה-שנתיים לא העזתי להוריד אפילו סרט אחד – או שהלכתי לקולנוע, או שהשכרתי ב-DVD… ואז הגיע 3D, אווטר, ונתתי לו ניסיון למרות שידעתי שיש לי בעיה בעין (אני בן 25), זה לא היה נורא, אבל גם לא הועיל לי בכלום והמשקפיים מאד עצבנו, והכהו את כל הצבעים החדים של הסרט… בסדר, אז לא נורא, בהתחלה עוד הסרטים הגיעו לפה או בתלת ממד או בדו ממד, אז הלכתי לדו ממד והכל היה בסדר.
ועכשיו ת'ור, אולי ה-סרט שחיכיתי לו כבר שנה או יותר, ובתור חובב קומיקס, ספרתי את הימים לכשיצא. והנה, בשבוע ליציאה, הכנתי את החברים, אבל מסתבר שהסרט מוקרן אך ורק ב-3D, בדקתי כל יום אולי הרשימות לא מעודכנות, ועדיין אין שום סימן להקרנה מסוג אחר. חיפשתי באינטרנט והגעתי לפה, וזה הרס לי את התקווה שלפחות אני אראה את שודדי הקריביים ושאר סרטים אהובים בצורה נוראמלית.
לא איכפת לי ממחירי כרטיסים, אני אוהב את חווית הקולנוע, אבל ככה להרוס לאוכלוסיה של אנשים שלא יכולים לראות או לא מסתדרים עם 3D, זה פשוט בושה. והנה, עד כמה שזה לא משנה למפיצים, היום הם איבדו לקוח שעוד חשב לתת צ'אנס ולחכות לראות מה קורה עם הסרטים האחרים. לא עוד, אני מוחק את הקולנוע בארץ, עד שיתנו לי אפשרות לראות סרטים חדשים ב-2D וגם זה, שלא יהיה באולם קטן בשעה 5 בצהריים בלבד.
אחרי זה מתפלאים למה אנשים לא הולכים לקולנוע יותר. תנו אופציה, ואני אהיה שם כל שבוע במהלך הקיץ. לפחות אני יוצא לחו"ל קצת, אז שם (מקווה) שהמצב הזה לא הגיע לרמה כזו מעצבנת של אך ורק 3D ואולי אזכה לראות את אחד מלהיטי הקיץ כמו שצריך על מסך גדול, ולא בטלויזיה כמו עכשיו.
הידעתם? ג'וני דפ, כוכב "שודדי הקאריביים 3D", לא רואה 3D
עוד אחד מהאנשים הרבים שעבורם תלת-מימד הוא בזבוז כסף:
http://www.engadget.com/2011/05/06/johnny-depp-star-of-3d-pirates-movie-can-only-see-2d/
תודה לנדב.
סליחה על הבורות, אבל אי אפשר לתקן את זה?
בניתוח לייזר זאת אומרת. בעיקר למישהו עם כל כך הרבה כסף.
יכול להיות שאפשר, אבל למה?
זה לא שהוא עיוור. ראיית עומק היא לא דבר כל כך חשוב בחיי היומיום. לעשות ניתוח יקר (וכואב?) רק בשביל לראות סרטי תלת-מימד – אני לא חושב שזה שווה את זה.
מה, לעשות ניתוח *בעין* רק בשביל לראות סרטי תלת מימד, לא הגזמת?
אם בעתיד זה יהיה הטרנד שישלוט ובכל הסרטים
יהיה את זה כפי שקמרון חוזה אז.. כן.
מצד שני, אני לא מאמין שזה מה שהולך לקרות. יש סרטים מסוגים שונים ולא בכולם התלת-מימד הכרחי ובכמה מהם הוא גם מזיק (בסרטים בסגנון המצלמה הרועדת).
אין מצב שזה יהיה הטרנד ששולט בסרטים
(ל"ת)
גם בנזוגי לא יכול לראות תלת מימד
וזה לא הפריע לו ליהנות מאווטאר שראינו באיימקס (ובעקבות זאת גילינו שהוא לא יכול לראות את התלת מימד). רק עניין המחיר המוגזם הציק לו, אבל אם זה יהיה הסטנדרט, אז מחירי הכרטיסים יתיישרו לכאן או לכאן בכל מקרה. בינתיים אנחנו פשוט לא צריכים ללכת לסרטים באיימקס. ותכל'ס, גם ככה כבר הרבה זמן בקושי הולכים לקולנוע…
שכחתי לאמר שזה לא משנה
כי גם ככה כשאתה מוריד ת'מישקפיים אתה רואה 2 תמונות שמחילות פי 2 אור.
עוד סיבה לשנוא תלת מימד.
ראיתי היום את תור בתלת מימד וגיליתי משהו ממש מרגיז – בשנה האחרונה יש לי משקפיים לראייה לרחוק, ומשקפי תלת מימד על משקפי ראייה זה אחד הדברים הכי לא נוחים שיש. מעבר לכך ששני זוגות משקפיים זה ממש כואב בגשר האף, זה גם לא ישב טוב ולפעמים המשקפים ירדו מסליפ.
בלי שום רגשות אשם, אני לא רואה יותר תלת מימד בקולנוע ואם נפשי חשקה בסרט שמוקרן רק בתלת מימד בארץ – אני פשוט אוריד אותו, וזאת למרות שאני אף פעם לא מורידה סרטים ובכללי לא מתלהבת מהקונספט. יש גבול לכל דבר, והגבול עובר על גשר האף שלי!
מסכימה עם כל מילה!
משקפי תלת ממד על משקפיים רגילים זה פשוט סיוט, והתיאור שלך זה בדיוק מה שעבר עליי בצפייה באווטאר: http://www.tapuz.co.il/Forums2008/ViewMsg.aspx?ForumId=497&MessageId=142304726 (פסקה שנייה). הצטערתי מאוד שלא הרכבתי עדשות (העדפתי שלא כי אז הרכבתי רק עדשות יומיות ללא צילינדר, ואני לא רואה בהן 6/6).
לי אין אפילו את הפתרון של עדשות.
יש לי מספר נמוך ואני בכלל לא מרכיבה משקפיים ביום יום, אלה סתם משקפים לראייה מרחוק.
גם אני ניסיתי את הפתרון של להחזיק את המשקפיים ביד וזה לא באמת עובד כי אי אפשר להחזיק ככה לאורך זמן. ובכל צורה אחרת אי אפשר להתרכז בסרט, כי כל עשרים שניות גשר האף שלך מזכיר לך שהוא קיים, ושהוא לא מת על כל המשקל שיש עליו.
הבן אדם הבא שירצה לקחת אותי לתלת מימד יצטרך לשכנע אותי טוב-טוב למה לי לעשות את זה לעצמי, או לשבת איתי בשורה שלישית על המסך.
האמת שהמשקפיים הכפולות לא מפריעות לי כל כך
זה לא הכי נוח שבעולם, אבל לרוב אני יכולה לחיות עם זה (בהשוואה לכאבי הראש שהתלת לעיתים גורם להם או העמימות של המסך, המשקפיים הכפולות זניחות עבורי). אבל מה שתמיד הורס אותי זה חוסר המחשבה המובהק של ממציאי הטכנולוגיה על הקושי הזה. כמה אנשים מרכיבים משקפיים? וזו עוד אוכלוסיה גדולה יותר בקרב גיקים ואנשי הי-טק. באמת לא נתנו את הדעת על הקושי להרכיב משקפיים כפולות ועל האפשרות שזה יגרום לאנשים להדיר רגליים מהתלת?
יש לך, אם תבחרי להשתמש בו...
גם אני קצרת רואי, אבל הרכבתי משקפיים עוד כשהיה לי מספר ממש נמוך כי זה פשוט הפריע לי (לקרוא מהלוח, לקרוא מספרי אוטובוסים… וסתם לראות את העולם חד ). גם היום המספר שלי לא גבוה במיוחד, אבל אני מאלה שמרכיבים כל הזמן, גם בבית. לאמי יש מספר גבוה משמעותית משלי והיא לא משתמשת במשקפיים בבית, אני לא מבינה איך. פשוט משגע אותי לראות מטושטש.
את יכולה לקנות חבילה של עדשות יומיות (יש גם למספרים קטנים). בשנים האחרונות המחירים יורדים ויש המון מבצעים (על אחת כמה וכמה מאז שנכנסו הקופונים לתחום). למען האמת אם את קונה חבילה חד פעמית ומחזיקה בארון כדי שיהיה לך לאירועים מיוחדים, זה גם לא נורא משמעותי אם זה קצת יותר יקר. זה הרבה יותר פשוט ונוח מכפי שנוטים לחשוב, והחד פעמיות לא מצריכות התעסקות או טיפול מיוחד – מרכיבים כשרוצים (בבוקר, או לפני האירוע) ובסוף היום מוציאים וזורקים לפח. חסרונן היחיד הוא מחירן הגבוה (למי שמשתמש קבוע) אבל למי שמשתמש "פעם ב" זה פתרון מצוין.
מעבר לכך שהרעיון של לדחוף אצבע
לעין מזעזע אותי, אני מצטערת, ללכת לקנות עדשות במיוחד כדי לראות סרט תלת מימד (כשבשום תחום אחר בחיים שלי אני לא מרגישה צורך בעדשות) נשמע לי מוגזם, שלא לדבר על זה שזה מייקר אפילו יותר את ההליכה לתלת מימד, שכבר היום יקרה בצורה לא פרופרוציונלית.
אם תלת מימד לא משקפיים הוא פתרון רחוק ולא מעשי, הם לא יכולים לפחות לעשות איזה פתרון ביניים נח? עדשות שמשתלבשות על המשקפיים? משקפי תלת מימד ממש קלות? משהו?
נראה לי שזה תמיד נראה מזעזע למתבונן מהצד...
גם לי זה נראה נורא לפני שניסיתי בעצמי, אבל זה ממש לא. מן הסתם לא הייתי טורחת לקנות עדשות כדי לראות סרט תלת ממד; אני פשוט מניחה שאם יש לך משקפיים לצפייה מרחוק אולי יש גם נסיבות אחרות שבהן היית רוצה להרכיב עדשות (הצגה? חתונה? הופעה על במה?) ואז טוב שיהיה ל"פעם ב". אם אין לך נסיבות כאלה, אז לא, כמובן. אגב, זה לא מייקר משמעותית – במחירים המוזלים שקניתי בשנה האחרונה, זה יוצא 6-5 ש"ח לזוג. אכן יקר ליום-יום, אבל למשהו שעושים "פעם ב" זה מחיר הגיוני מאוד לשלם על נוחות, בעיניי (כמובן, עבור מי שנוח לו).
אין לי מושג למה משקפי תלת ממד כ"כ כבדים; ייתכן שהפלסטיק כבד כי הוא עבה וקשה, כדי שהם לא יהיו עדינים ולא יישברו או יתעקמו בקלות? זו הסיבה היחידה שאני יכולה לחשוב עליה. חדשות שמתלבשות על המשקפיים זו בעיה טכנית של התאמה (יש המון צורות שונות של משקפיים) ונראה לי שזה גם בעייתי הגיינית – גם ככה טוענים שהמשקפיים האלה מטונפים ומפיצים מחלות, אז אם אנשים יתעסקו איתם בהרכבה על המשקפיים וזה יהיה עוד יותר צמוד לפנים, אני לא חושבת שזה ישפר את המצב…
יש לי כבר שנה משקפיים,
ומעולם לא הרגשתי צורך להרכיב עדשות, אז נראה שזה באמת לא פתרון בשבילי.
בכל מקרה שמעתי עכשיו שמועות על משקפי תלת מימד חד פעמיים, במקרה הזה לא אמור להיות פשוט להפוך אותם לקלים? אם הם מתעקמים או נשברים לא נורא, הם מיועדים רק לשעה וחצי הקרובות.
מצד שני, יכול להיות שהמצאתי את עניין המשקפיים החד פעמיים או שיש סיבה אחרת שהופכת את משקפי התלת מימד לכאלה כבדים ומסורבלים.
אם את מרכיבה "פעם ב" אני יכולה להבין את זה.
למי שמרכיב קבוע זה יכול להיות נוח מאוד (ומשחרר את האף גם מהמשקפיים הרגילים, שגם הם מעיקים לפעמים).
משקפי תלת ממד חד פעמיים היו פעם מנייר, עם הצלופן הכחול-אדום. מאז ששינו קצת את הטכנולוגיה לא ראיתי חד פעמיים… אולי כי זה משהו שאי אפשר להשיג בצלופן וצריך לצבוע עדשות פלסטיק? או שמכל סיבה אחרת לא משתלם לייצר חד פעמיים כי זה יקר מדי.
Google: clip 3d lens glasses
(ל"ת)
יש "שודדי הקאריביים" בדו מימד!
לא הרבה אמנם – נכון לכרגע, ידוע לי רק על קולנוע אחד שבו תוקרן הגירסה הדו-מימדית של הסרט: יס פלאנט איילון. אם אם אתם רוצים לראות את הסרט בלי לשלם עליו אקסטרה ובלי משקפיים – האפשרות קיימת. ושוב תודה למורדוק המשוגע, מקור המידע מספר אחת לכל מה שקשור בשודדי הקאריביים.
באמת אין צורך בתלת מימד בסרט הזה
(ל"ת)
אכן
חוץ מחרב שנשלפת לעבר המצלמה פה ושם, אין בזרמים זרים שום סצנה שמצדיקה צפיה דווקא בתלת-מימד. הוא יראה פחות או יותר אותו דבר גם בדו-מימד, רק שהדמויות נראות כמו דמויות בסרט ולא בהדמיה ממוחשבת.
!!!we want 2D!!!
אני בכל מקרה פשוט לא אוהב את ה "תלת מימד" הזה שהתחילו לעשות,
שזה יצא חשבתי שזה יהיה מגניב כמו בדיסני שהדמויות אשכרה יוצאות מהמסך וזה אבל סתם עשו שיהיה עומק…
חוץ מזה תלת מימד + כתוביות = top 10 most annoying things in the world (ולמתחכמים כן זה כל העשרה).
מה שאני לא מבין זה את ההפרש במחיר
אם 37 שקלים (35 כשהתחילו לגבות 45 עבור 3D) הספיקו עד היום כדי לתחזק את בתי הקולנוע, לשלם שכירות ושכר לעובדים, לקנות מקרנים ודליים של פופקורן, איך זה שצריך 8 שקלים כדי להקרין סרט ב- 3D?
האם באמת העלויות של בתי הקולנוע (עם המחיר היותר גבוה של גרסאות 3D של הסרט, המקרנים החדשים והמשקפיים הזוועתיים) עלו ביותר מ- 20%?
נ.ב.
בחירה צרכנית בישראל? הצחקתם אותי ואת היבואנים של בערך כל מוצר שהוא. פה יש רק מוצרים פופולריים ועם מתח הרווחים הכי גבוה וזהו.
הרעיון הוא שאתה משלם על הציוד החדש
כלומר, בית הקולנוע השקיע X כסף שכנראה לווה בריבית מסוימת, והוא מצפה להחזיר את ההשקעה תוך פרק זמן מסוים על ידי גביית מחיר גבוה יותר על השימוש בציוד החדש.
מוצר פופולרי הוא מוצר שהצרכנים בחרו בו, אני מאמין.
ההנחה כאילו מחיר המוצר
משקף באיזה אופן את הכסף שהושקע ביצור המוצר היא בעייתית. אני מוכן להמר שחלק זעיר מאוד ממחיר הכרטיס שנגבה עד כה חזר למחזור הייצור בדמות משכורות לסדרנים, רכישת סרטים נוספים או קניית שקי ענק של גרעיני תירס, הרוב הוא רווח נקי שעובר לכיסי הבעלים (כמו ברוב המוחלט של המוצרים שאתה רוכש).
באופן כללי אפשר לומר שהמחיר עלה ב-20% כי אנשים מוכנים לשלם 20% יותר. בדיוק כמו שהם מוכנים לשלם יותר על הזמנה דרך האינטרנט שבעצם חוסכת למפיצים כסף. בתי הקולנוע לא צריכים שום הצדקה לגביית תשלום נוסף, הם לוקחים אותו כי יש מי שמוכן לשלם.
לא הייתי אומר "הרוב הוא רווח נקי",
מכיוון שאם הפעלת בתי קולנוע הייתה עסק כל כך רווחי – המגמה לא הייתה לסגור את הקיימים.
גם אני בתלונות תלת מימד
התכנון היה ללכת לראות הערב את שודדי הקריביים, אבל כרטיס תלת מימד יקר מדי לאנשים שהתכוונתי ללכת איתם ואנחנו מוותרים. זו חוצפה להכריח מישהו להוסיף כסף על תוספת שהוא לא בחר בה, וזה הזוי שכרטיס קולנוע יעלה 45 שקל כנורמה.
כמה תגובות למעלה יש דיווח שיש את הסרט גם בדו מימד בארץ
תכננו לראות באיילון :-)
אנחנו ירושלמים
אבל תודה
גם בארה"לֹ לא הכל פיקניק
ראו את ביקורת הthor הזאת
http://www.youtube.com/watch?v=YjayUxhozzk
וגם מתברר שיש סיכויי שזה דופק לנו את איכות ה 2d
http://www.engadget.com/2011/05/23/movie-theaters-could-screw-up-your-2d-movies-by-leaving-the-digi/
בקיצור, חמור מאוד!
-האשף הדגול
ארה"ל = ארה"ב
(ל"ת)
עוד תוצאה מעצבנת של דיקטטורת התלת
ג'ון סקאלזי, סופר מד"ב אמריקאי, מסביר שלמרות הצניחה באחוזי הכרטיסים הנמכרים לסרטי תלת מימד בארה"ב, הטכנולוגיה עדיין על רגליים חזקות משום שבחו"ל אחוז התלת מימד נותר גבוה. הוא ממשיך ותוהה האם הסיבה לכך היא שאולי הקהלים הבינלאומיים הנחשלים מפגרים אחר הקהל האמריקאי המתוחכם ולא קלטו שתלת מימד זה תוספת כסף ללא תמורה וגם חשוך. האפשרות שמחוץ לארה"ב אולי אין אפשרות בחירה לגבי הפורמט לא עולה במוחו.
http://www.filmcritic.com/features/2011/06/the-return-of-3d-international-edition