אם אתם כבר מכירים את העסק – יש מה להוסיף, ובבקשה תקראו, אבל נו, אתם גם יכולים להתקדם ישר לטופס ההצבעה. אבל באמת תישארו לקרוא, כי כדאי.
בטופס תמצאו רשימה ארוכה מאוד של הרבה סרטים שאתם כנראה ראיתם חלק נרחב מהם: 316 הסרטים שנבחרו על ידיכם לאורך השנים בסקרי השנה ובנוסף, הסרטים קיבלו המלצות בכתבת "איזה סרט חייב להיות בסקר העשור?".
את הסרטים בטופס אתם מדרגים באופן הבא: האם אהבתם אותם, לא אהבתם אותם, או שהיה ככה-ככה. בנוסף, מבין כולם אתם יכולים לבחור עד עשרה (לא חמישה!) סרטים שאותם הייתם מגדירים כסרטי העשור שלכם. אין שום חובה לדרג כל סרט וסרט ברשימה. אם אתם רוצים לתת ציון לכל סרט שראיתם – סבבה; אם אתם רוצים לציין רק את הסרטים האהובים עליכם ביותר ולהתעלם מכל היתר – גם סבבה.
בנוסף, נוספה לסקר גם האופציה "לא ראיתי אבל אני רוצה לראות". סימון סרט שכזה לא משפיע על המיקום שלו בסקר, והוא כמו הצבעת "לא ראיתי", אבל הוא כן יכול לתת לו מדד למי הסרט ה"מפוספס" בידי רבים. עם זאת, שימושו העיקרי הוא עבורכם – לעשות לכם מעין רשימת סרטים נוחה של סרטים מהעשור האחרון שרציתם לראות ואולי שכחתם.
בגלל כמות הסרטים, הייתי ממליץ לא לעשות הכל בבת אחת, כי זה ממש יותר מדי סרטים כדי להתמודד איתם בצורה נורמלית, אבל אולי זה רק אני.
דבר אחרון שחדש בסקר הוא מד נחמד שמלווה אתכם במהלך מילוי הטופס ומראה לכם כל הזמן מה העשירייה שבחרתם, וכמה סרטים אהבתם, לא אהבתם או הייתם בסדר איתם.
בקצה הטופס מחכה לכם האפשרות לבחור את "הופעות העשור" שלכם (שגם פה, הורחב משלושה לחמישה): השחקניות, השחקנים, החיות או יצורי ה-CGI שעשו את העבודה הכי טובה, מבחינתכם, בסרט מסוים כלשהו. שימו לב שאתם מצביעים לא לשחקן, אלא להופעתו של שחקן בסרט מסוים אחד. אם אותה שחקנית הרשימה אתכם בשני סרטים שונים, אתם יכולים בהחלט להצביע לשתי ההופעות – אבל תצטרכו לציין אותן כשתי בחירות נפרדות.
אם אתם משתמשים רשומים באתר, אתם יכולים לחזור לסקר שוב ושוב, לשנות, להוסיף, להחסיר או להחליף דירוגים. הסקר ייסגר ביום ראשון ה-23.2 בבוקר, ולאחר מכן יעלה סקר הגמר: עשרת הסרטים שקיבלו את הציונים הטובים ביותר במוקדמות יעמדו לבחירתכם. שבוע אחר כך – עשר ההופעות הנבחרות בגמר "הופעת העשור".
את ההיסטוריה של הסקרים השנתיים – כל הזוכים, ולינקים לכל סקרי הגמר מ-18 השנים האחרונות – אתם יכולים למצוא כאן.
ותודה רבה לעודד על כל ההשקעה בעבודה על הטופס שיעבוד כמו שצריך עם כל העדכונים.
הקישורים לא מובילים לעמודים של הסרטים
הם מובילים לאיזה עמוד סרט ריק כזה משהו מוזר
תוכל לתת דוגמה?
כי אני לוחץ וזה מעביר אותי לעמודי הסרטים
עשיריה זה פחות מדי
אני לא מצליח להחליט, צריך העשרימים או השלושימיה או משהו!
מעביר אותי לעמוד הזה
https://www.fisheye.co.il/movie_the_movie/movie/
כשאתה לוחץ על מה? כל דף סרט? תוכל לתת אחד ספציפי?
(ל"ת)
כשאני לוחץ על כל דף סרט
(ל"ת)
בדקתי את זה שוב וזה קורה רק כשאני בתצוגה באנגלית, בעברית אין את הבעיה הזאת מסתבר
(ל"ת)
אכן, אני רואה את זה עכשיו. בבדיקה.
(ל"ת)
תוקן.
(ל"ת)
אז הימורים?
איזה במאי יכניס הכי הרבה סרטים ?איזה שחקן?פיקסאר או מארוול?
אחלה תזמון!
זה פורסם בדיוק כשעליתי על אוטובוס מירושלים עם נסיעה של לפחות שעה, אז תודה על התעסוקה. ותודה על השפצורים החדשים, בהחלט יעילים. סימנתי הכל ועכשיו נשאר רק לבחור עשירייה והופעות והולי שיט, יש פה הרבה סרטים מעולים, איך מתחילים בכלל? תהיה תגובה יותר מפורטת כשאמצא את התשובה.
חבל שאי אפשר להצביע להופעה אחת בכמה סרטים.
אנדי סרקיס בתור סיזר היה בעיניי ההופעה הכי מרשימה של העשור, אבל אם הקולות שלו יתפצלו בין שלושה סרטים, הוא כנראה יגיע פחות רחוק. אני מבינה את ההיגיון שאומר שאני לא יכולה לבחור את אמה סטון גם בבאה בקלות, גם בלה לה לנד וגם במועדפת, אבל כששחקן משחק את אותה דמות לאורך כמה סרטים לא תמיד אפשר להפריד את זה לתצוגות משחק בודדות.
אגיד זאת כך:
אני מוכן לשקול לאחד הצבעות בסיכום, אם באמת יש מצב שפיצול קולות מנע ממישהו להגיע למקומות גבוהים.
וואו
אני רגיל מטפסי השנה לרפרף עד שאני מוצא סרט שראיתי, מרגיש מוזר למלא טופס כזה שבו ראיתי יותר מחצי.
ובכן:
לא אהבתי – 12
ככה-ככה – 86
אהבתי – 61
עשירייה – 10 (מה??)
אני מחזיק אצבעות ללה לה לנד, הקול בראש, הערת שוליים, תברח ובקתת הפחד. (לפי הסדר הזה)
העשירייה נכללת בתוך הסרטים שאהבת
היא מופיעה לך גם כמספר בצד? כי אצלי היא לא.
אה, אז כנראה שפשוט לא שמתי לב
היא אכן לא מופיעה כמספר.
נאלצתי לבחור שמינייה, כי שני סרטים שהייתי מכניס לעשירייה לא היו פופולאריים מספיק כדי להיכנס לסקר.
אלה הם "המכשפה" ו"Red State".
בהיעדרם, השמינייה שלי נראית ככה, בסדר כרונולוגי:
הרשת החברתית
הערת שוליים
כרוניקה בזמן אמת
הזאב מוול סטריט
אפס ביחסי אנוש
סיפורים פרועים
מכונת הכסף
מקס הזועם: כביש הזעם
הופעה, סימנתי רק אחת כי בשיא הרצינות שאין שום הופעה שנכנסה לי למוח וללב בעשור הזה כמו זאת של ג'יימס מקאבוי ב"טינופת".
מאוד קשה לי פה
אבל יחסית הצלחתי לצמצם את הבחירות שלי (בלי להתחשב בעובדה שיש 25 סרטים שאני רוצה לראות, שטכנית יכולים להכנס עמוק ללב אבל פרקטית לא אספיק לראות אותם כנארה)
להלן הרשימות הכמעט סופיות שמתוכם בסופו של דבר אאלץ לבחור משהו (מוזמנים לנסות לשכנע אותי)
סרטים:
איירון מן 3
אסירים
אקס מן: ההתחלה
הארטיסט
הוגו
המפגש
הנוקמים
השם שלך.
מה הסיכוי?
ספיידרמן: ממד העכביש
קצה המחר
שלושה שלטים מחוץ לאיבינג מיזורי
הופעות
סאם רוקוול – שלושה שלטים
רד"ג – בתור איירון מן
אוליביה קולמן – המועדפת
אמילי בלאנט – קצה המחר
אליזבת בנקס – משחקי הרעב
בילי לורד – חורשת את הלילה
יו ג'קמן – לוגאן
פסבנדר – פירסט קלאס
אוון ווילסון – חצות בפריס
אנדי סירקיס – מלחמת הקופים
ג'ים פרסנוס – החבובות
שרליז תורן – מה הסיכוי
ג'ניפר לורנס – אופטימיות זה שם המשחק
בראדלי קופר – אופטימיות זה שם המשחק
בניסו דל טורו – סיקארו
רק צריך להפיל שניים, נכון?
* אקס מן: ההתחלה – היה פשוט בזבוז של כסף וזמן. כמו רוב סרטי מרוול של פוקס, מרוול היו עושים את זה יותר טוב, יותר קוהרנטי ופחות משמים.
* קצה המחר – נסיון טוב להביא למסך ההוליוודי סיפור מאוד מעניין עם המון פוטנצייאל, אבל בצורה צפויה לחלוטין מההפקה הוליוודית, its a swing… and its a miss! לא שלא אהבתי, אבל היו שם הרבה יותר מדי בעיות מכדי שזה יהיה בעשיריה.
שמח לעזור!
עצם העובדה שהם פה מראים שאני לא חושבת שהם בזבוז
אז ההודעה שלך קצת מוזרה מבחנתי.
בכל מקרה, רק כדי להגן אקס מן ההתחלה הוא כנארה סרט גיבורי העל הכי טוב שנוצר. יש לו תחרות קשה עם האימפקט של סרטי הנוקמים (וזה למה הוא גם פה) אבל להגיד בזבוז זמן וכסף? רחוק מהמציאות
קצה המחר – וול, הוא סרט ממש כיפי ומד"ב מקורי שלא ראיתי הרבה כמותו, נכון הוא אולי לא באותה רמה של שאר הסרטים מבחינת מופת קולנועי אבל אני חושבת שיש מקום גם לחיבור רגשי בסרטי העשיריה (AKA האהבה שלי לאיירון מן 3 והוגו שאין ספק שיש סרטים טובים מהם)
ההפלות שלי:
מה הסיכוי, שאני שונא, והסברתי כבר למה.
הופעות:
ממה שמוצג הייתי לבטח מעיף את ג'ים פרסונס שמגיע אך ורק לרגע.
ממי שנשאר:
אוליביה קולמן, סאם רוקוול, יו ג'קמן, פסבנדר, אמילי בלאנט.
לא יודע מה כדאי להפיל
אבל אסירים חייב להישאר בפנים.וילנב לא הצליח להתקרב מאז לרמה שלו בסרט הזה,לצערי.אולי רק בבלייד ראנר
להעיף את אסירים, קל
הסרט הכי חלש של וילנב בעשור הזה בפער. את "הארטיסט" ו"השם שלך" לא ראיתי אז לא יודע מה טיבם. מאילו שכן ראיתי הייתי מוציא גם את "הוגו".
א. תשלים
ב. לא בטוחה שאסירים הכי חלש, אם הייתי צריכה לדרג את וילנביב (שראיתי) זה הולך
1. המפגש
2. אסירים
3. בלייד רנר
4. סיקארו
כן יש פה טיעון שאפשר להוריד אותו כי המפגש כבר בפנים ואפשר לגוון עם הבמאים שאני מעמידה, אבל אני לא יודעת אם הצבעות אסטרטגיות זה נכון בסקר כזה
דירוג וילב עשור
א. האישה ששרה
ב. אסירים
ג. אויב
ד. בלייד ראנר 2049
ה. סיקאריו
ו. המפגש (מצטער, אבל הסיום הזה…. לא).
האישה ששרה הוא הצלחה של וילינב
רק כיוון שהוא הצליח להוציא סרט סוחף מתסריט מופרך ולא אמין להפליא. יש פה לפחות שניים-שלושה רגעים של בימוי עילאי שנלחמים בראש מול כמה טויסטים עלילתיים מהסוג המופרך ביותר. מעדיף בהרבה את הסיום של המפגש (גם אם הוא לא החלק הטוב של הסרט המופלא הזה) ובטח את ההצלחה מקצה לקצה של בלייד ראנר ואסירים.
לא יודעת מה להפיל אבל אני בעד שתשאיר את שלושה שלטים
הוא יצירת מופת, וכל קול קובע…
כולם סרטים מצוינים
יהיה קשה להפיל. אישית, הוגו היה קצת פחות טוב לדעתי (לעומת שאר הבחירות שלך). ואת איירון מן 3 אני בכלל פחות אוהב, אז זו לחיצה קלה על ההדק.
חייב להגיד שהיה כואב מאוד להפיל את "המפגש" מהרשימה בשביל "בלייד ראנר 2049". וילנב פשוט מוכשר כל כך.
להלן, הבחירה הסופית:
כי נו, צריך להחליט, וגם אני לא באמת אספיק לראות משהו מועיל השבוע.
ראיתי לא מעט סרטים מהעשור האחרון, שזה לא בדיוק מפתיע אבל עדיין טוב לראות, במיוחד משמחת אותי העובדה שאני יותר ויותר מצליחה לסנן את הציפיות שלי ולכן נדיר שמתאכזבת.
אהבתי: 148
ככה-ככה: 58
לא אהבתי: 20
העשיריה שנבחרה (עם דגש על סרטים שכנארה יהיה יותר חשיבות להצבעה שלי מאשר קולות "מבוזבזים") היא:
אסירים
הארטיסט
המפגש
הנוקמים
השם שלך.
מה הסיכוי?
ספיידרמן: ממד העכביש
קצה המחר
שלושה שלטים מחוץ לאבינג מיזורי
אקס-מן: ההתחלה
רק אל תבקשו שאדרג את העישריה עצמה כי זה יהיה נורא.
מבחינת הופעות,
רוברט דאוני ג'וניר – הנוקמים
בילי לורד – חורשת את הלילה
סאם רוקוול – שלושה שלטים מחוץ לאיבינג מיזורי
אמילי בלאנט – קצה המחר
מייקל פאסבנדר – אקסמן ההתחלה
בחירות והסברים
אפס ביחסי – כן מתלהב מהטריקים של עצמו לפעמים, אבל הוא מצחיק, אפל, עוקצני, ומאוד רייליטאבל באופן כללי.
אני טוניה – עושה את המיטב עם הסיפור של עצמו. הרבה ציניות שיכולה הייתה להתפרק אבל עובדת לטובתו.
מי מפחד – לדעתי הצלחה של פעם בעשור בקולנוע הישראלי. מופת של מתח וקומדיה. מתי "היו זמנים בפלסטינה" אבל???
ג'ון וויק – כן, הוא גנרי לפרקים. אבל הוא גם תגובת נגד מהפנטת לסרטי אקשן רועדים, והחזיר די בעצמו סצנות אקשן מצולמות לעילה חזרה למפה.
הבלתי רשמיים – אם סרט הצליח לגרום לי להזדהות עם ש"ס, הוא עושה משהו ממש טוב. קצב של סרט שוד ודיאלוגים נהדרים.
מכונת הכסף – אחד מסרטי האימה היותר טובים, והוא הצליח לעשות את זה עם חבורה של מניאקים, סלבריטאים שמסבירים דברים, ועריכה שיכורה לחלוטין.
וויפלאש – לא מצליח להגיע לגבהים של החצי שעה הראשונה שלו, אבל עדיין, בעיטה קצבית בבטן ו-character study על מורה שרוצה שהתלמידים שלו יצאו הטוב ביותר.
סרטים שאין בסקר:
על "אפולו 11" כבר דיברתי בזמנו. דוקומנטרי שובה לב ושובה תשומת לב עם טריקים עריכתיים של משחקי מחשב שהשאירו אותי דבוק למסך.
"המטונפים" (The Dirties), שקפץ לארץ בפסטיבל ירושלים, הוא משהו בין דוקומנטרי לבין פאונד פוטאז', בין מציאות לבדיה, מטא לחלוטין ומודע לעצמו אבל עדיין עם ליבה רגשית. מרתק נורא.
אבל "מי הרג את קפטן אלכס" הוא כנראה סרט #1 שלי בכל הזמנים. נוצר באפריקה על ידי אדם שתמיד רצה להיות במאי בתקציב של 200 דולר. כל הכפר שלו התגייס לעניין הזה, פרופס, שחקנים, הכל. ויצא סרט מטורף, מצחיק, מודע לעצמו לחלוטין ופשוט מבדר, וזה כל ההוכחה שצריך לזה שלא צריך עכשיו תקציבים מטורפים ואלף איש בשביל לעשות אחלה אמנות.
"מי הרג את קפטן אלכס" הוא אחלה מם
ואם הוא היה מתמיד עם הקריינות שלו ברמה איכותית אולי הייתי משתכנע – אבל בסופו של דבר לקראת הסוף הוא פשוט משעמם מדי.
גם נכון.
הייתי אומר רטרואקטיבית "באד בלאק", הסרט החדש שלהם שיש לו תכל'ס דרמה וסיפור ואיזה 5 ז'אנרים בו זמנית. אבל "מי הרג" יותר כיפי והוא זה שזרק את אייזק הבמאי והכפר לגדולה.
"התקפה על נגה נגה" יותר טוב
בעיקר כי יותר קצר, והקריין בו מכריז "סמים!" באמצע סצנות.
אבל יש בוווקליווד מלא סרטים נהדרים. תודע לפיש שגילה לנו אותם דרך הטריילר של טבטססולה.
מתי "היו זמנים בפלסטינה"?
כנראה שאף פעם, או בטח לא בחמש שנים הקרובות, מה עם כל הפיצול של פפשודו וקשלס.
"הופעות השנה"? הכוונה ל"הופעות העשור"?
(ל"ת)
מה? הופעות השנה? איפה? תראה, ציפור!
(ל"ת)
תודה על מד הספירה!
אז מסתבר שאהבתי 170 סרטים ורק 15 חשבתי שהם ככה-ככה (ולא מצאתי את עצמי שונא סרט כלשהו).
היה קשה לבחור עשירייה, אבל לבינתיים נסגרתי על:
⋅ בלייר ראנר 2049
⋅ סקוט פילגרים
⋅ הקול בראש
⋅ כוכב הקופים: השחר
⋅ כח משיכה
⋅ כרוניקה בזמן אמת
⋅ אחרוניי הג'דיי
⋅ כביש הזעם
⋅ ממד העכביש
⋅ צעצוע של סיפור 3
⋅ הרפתקאות טינטין
(4 סרטי אנימציה. לא רע)
הופעות:
(פחות סגור על הרשימה הזו. מרגיש ששכחתי כמה הופעות)
⋅ ג'ניפר לורנס על "קר עד העצם".
⋅ לאונרדו דיקפריו על "שאטר איילנד".
⋅ אדם דרייבר על עצם קיומו… כלומר על "פטרסון".
⋅ ג'ייק ג'ילנהול על הפרצוף המקריפ שגרם לי לסיוטים ב-"חיית הלילה".
⋅ אנדי סרקיס על "כוכב הקופים: השחר" (כמו שפייפר אמרה קודם, בכיף הייתי מעמיד אותו על כל הטרילוגיה).
אם העשור החדש יהיה טוב כמו חצי מהנוכחי, אנחנו במצב טוב.
ו-"השם שלך" לא אצלך ברשימה?
(ל"ת)
הממ...
הוא היה קרוב, אם זה מעודד. לא שלא אהבתי את הסרט (הביקורת תעיד) אבל בצפיות נוספות שמתי לב שחסר פוֹליש שיהפוך אותו ליצירה מהודקת וטובה יותר (שזה מצחיק, כי שינקאי אמר דברים דומים בראיון; בגלל לו"ז צפוף הוא נאלץ להתפשר ולחתוך).
טוב, בזכותכם גיליתי ששכחתי לסמן אותו ועכשיו הוא העיף את "התחלה" מהעשירייה שלי. אופסי.
(ל"ת)
השאלה היא האם אני היחידי שחושב שלוק הוא סרט העשור? מוזר שכמוני.
(ל"ת)
ואוו - סוף סוף מצאתי מישהו שחושב כמוני
סרט מדהים בכל קנה מידה ולא רק בגלל השטיק של דמות אחת מדברת בטלפון
לא סרט העשור לדעתי
אבל כזה שבהחלט מגיע אצלי ברשימת ההמלצות לאנשים בסביבה. כשטום הארדי לא מתעסק בשטויות כמו ונום – הוא בקליבר הכי גבוה שיש.
הידד לי, סיימתי ושלחתי ברבע שעה!
אבל זה קל כשאתה מינימליסט ולא צפית ברוב הסרטים שנכנסו; אם כי זה אומר שאולי לא היו לי מספיק סרטים לעשירייה למרות שסימנתי אותם ככאלה. גם הופעות לא בחרתי, זה נראה לי מיותר ואני גם לא מרגיש שאני מבין מספיק כדי למדוד משחק למרות ההסברים שפורסמו כאן. אם לנסות לרשום פה עכשיו אינטואיטיבית את עשרת הגדולים שלי, ללא סדר חשיבות ומבלי להתחשב בשאלה האם הם מופיעים ברשימה או לא, הייתי הולך על
היא (של ספייק ג׳ונז)
אנומליסה
הקול בראש
כיתה ח׳
ממלכת אור הירח
ג׳ס + מוס (כי בעולם שיש בו צדק הוא היה נכנס לכל רשימת מבקרים ולא נשאר אינדי אזוטרי)
סקוט פילגרים נגד העולם
בירדמן
פרינסס
פלונטר
ובטוח יש המון ששכחתי ואני מחשיב ליצירות מופת.
באמת כתבתי פלונטר במקום וויפלאש? אני גרוע.
(ל"ת)
מהם הסרטים שהתווספו
האם תוכל לרשום את רשימת הסרטים שהתווספו לרשימה המקורית (16?)
כן
פרויקט פלורידה
הבאבאדוק
היא (2016)
חדר מנוחה
סליחה על ההפרעה
הרפתקאות טינטין
אויב
כיתה ח'
ג'ון וויק
המצוד אחרי אנשי הבר
ראיתי את השטן
שבעה פסיכופטים
הקצה של 17
היורשים
כוח הטיטאנים! חיים בסרט
אני לא מצליח למצוא את סיכומי (aka הדבר המרחף הזה שבצד)
נראה שזה לא מופיע לי. יכול להיות שזה בגלל שאני משתמש במובייל?
כן, נראה שסיכומי חברה של מוביייל
בבדיקה
מה סוג המכשיר שזה לא עובד לך בו?
כי נראה שאצל חלק זה כן עובד דווקא.
אוקיי, כשהפלאפון מאוזן אז אפשר לראות.
וזה אחלה פיצ'ר!
תודה על הכל!
סיכומי לא מופיעה אם יש סיכוי שהיא תכסה לכם את הרשימה ותעשה לכם את החיים קשים. נסה להטות את המכשיר על הצד – יכול להיות שהיא תופיע אז.
עובד. תודה!
(ל"ת)
זה בעצם לא היה כל כך קשה.
יש לי 88 סרטים שאהבתי, 29 ככה ככה ו-14 שלא אהבתי. בסביבות ה-30 סרטים שאני רוצה לראות, אבל רוצה זה מונח מאד נזיל.
בשביל טיפה אתגר נוסף, אני אנסה לסדר את העשירייה לפי סדר ההעדפה שלי.
10. מלחמת הכוכבים: אחרוני הג'דיי. סרט מבריק ועשוי בצורה נהדרת, הכי טוב בפרנצ'ייז. אבל זה לא שאני מי יודע מה מעריצה של מלחמת הכוכבים, וריי כדמות ראשית לא כל כך מעניינת אותי (לעומת הארקים הפאקינג גאוניים של פין ופו), אז אם אני אחליט להוריד מישהו מהעשירייה, זה יהיה הוא.
9. הערת שוליים. הסרט הישראלי הכי טוב שראיתי. אני מרגישה שהוא קצת נשכח, ושלפעמים אפס ביחסי אנוש מאפיל עליו כשמדברים על השיאים של הקולנוע הישראלי, אבל צפיתי בו שוב ביום העצמאות האחרון והוא עדיין יצירת מופת.
8. צעצוע של סיפור 3. כשהוא יצא, הוא היה סרט האנימציה האהוב עליי (פחות או יותר. קשה לשפוט סרטים שגדלתי עליהם מול סרטים שאני רואה כמבוגרת, אז מלך האריות הוא איכשהו תמיד סרט האנימציה האהוב עליי בצורה אחרת). מאז איכשהו יצאו שני סרטי אנימציה שאני אוהבת יותר. אבל עדיין, זה סרט מרגש ויפהפה שאיכשהו הצליח להתעלות על קודמיו, שהפכו את פיקסאר למה שהם עכשיו.
7. חורשות את הלילה. אני מאד מאד אוהבת את הסרט הזה, והוא נכנס לעשירייה למרות החשש מאפקט שרק שמרתיע אותי מלבחור סרטים מהשנה האחרונה. אבל בכל זאת, הסרט הזה עושה וי על כל מה שחשוב לי בסרטים בערך, ויכול להיות שעם פרספקטיבה של זמן הוא אפילו יעלה בדירוג.
6. אקס-מן: ההתחלה. סרט גיבורי העל הלייב אקשן הכי טוב של העשור. בעשור שנשלט על ידי גיבורי על, אף אחד לא הצליח ליצור סרט כל כך מותח, אבל גם מרגש ועם לב ענק בו זמנית (טוב, כמעט אף אחד. יש עוד סרט גיבורי על בהמשך הרשימה). וזה לא מקרה שהאקס-מן ממריאים בדיוק כשהם מפסיקים להתמקד בוולברין ומורידים אותו לדרגת גאג מצוין.
5. לופר. כשחשבתי שהעשירייה תהיה חמישייה התלבטתי מאד מי ייכנס אליה – לופר או אקס-מן: ההתחלה. את שניהם לא ראיתי מאז שהיו בקולנוע ובסוף לא צפיתי בהם שוב, אז ההובלה של לופר היא על תנאי. ובכל זאת, סרט מדע בדיוני מקורי לגמרי, אנחנו צריכים יותר מזה. ולא סתם ריאן ג'ונסון הכניס שני סרטים לעשירייה שלי (ואם הייתה עשירייה שניה הוא היה גם שם).
4. הקול בראש. הסרט הכי טוב של פיקסאר. הסרט הראשון שראיתי פעמיים בקולנוע (ועוד צפיתי בו מצולם פיראטית בין שתי הפעמים האלה). סרט שהוא הכל בשבילי ברמה האישית. סרט הילדים עם המסרים הכי טובים אי פעם.
3. בתוך לואין דייוויס. אוסקר אייזק + גיטרה + חתול. אני צריכה להגיד יותר? סתם, מעבר לזה שאוסקר אייזק מוכשר עד כדי כאב, יש פה גם סיפור מבריק, מייאש, כואב ומסופר בצורה מושלמת. האחים כהן האלה, יש שם משהו, שווה לשים לב אליהם.
2. ספיידרמן: ממד העכביש. סרט האנימציה הכי טוב של העשור, סרט גיבורי העל הכי טוב של העשור. לא הפסקתי לדבר עליו בשנתיים מאז שהוא יצא (וראיתי אותו בערך עשר פעמים) אז אני אפילו לא בטוחה שאני צריכה להגיד שוב שהוא משלב אנימציה חדשנית ויפיפייה, סיפור מרגש, דמויות נפלאות ואקשן מעולה לכדי שלמות.
1. הרשת החברתית. צפיתי בו שוב ב-31 לדצמבר, כי הוא סרט העשור שלי. אני לא יכולה להצביע על דבר אחד בסרט שעשוי באופן שהוא פחות ממושלם. כל השחקנים בו עושים עבודה נהדרת, לא משנה מה גודל התפקיד שלהם. הפסקול מעיף את המוח. פיתוח הדמויות והרעיונות לא מהעולם הזה. משהו שהדהים אותי זה שגם אחרי עשור, האפקטים המיוחדים שבהם השתמשו כדי לשכפל את ארמי האמר חסרי דופי – לשנייה אי אפשר לראות שאלה לא תאומים. בקיצור, סרט מושלם, שאיכשהו רק נהיה יותר מעניין כשעשור אחר כך יש לנו תפיסה שונה לגמרי של פייסבוק כחברה ושל מארק זאקרברג כבן אדם.
הופעות היה לי קצת יותר קשה לבחור. יש אינסוף אופציות בערך. אז שלפתי חמש שאני אוהבת, אבל בהחלט ייתכן שאני מפספסת ושוכחת הופעות מוצלחות יותר. הרשימה שלי אקראית לחלוטין.
1. אנדי סרקיס – כוכב הקופים: השחר. טוב, זו ההופעה היחידה פה שהבחירה בה לא אקראית בכלל. כלומר, זה קצת אקראי שבחרתי דווקא את הסרט השני כי רציתי להצביע לאנדי סרקיס בכל הטרילוגיה, אבל זו הייתה הופעה מדהימה ומלאת רגש שהיא פלא טכנולוגי ואנושי בו זמנית, שמראה שאין גבול ליכולות האמפתיה שלנו.
2. אנדרו גארפילד – הרשת החברתית. מבין כל ההופעות המוצלחות בסרט הזה, זו האהובה עליי. דווקא בגלל שלדמות הזו יש אנרגיה שונה מלכל שאר הדמויות האחרות בסרט.
3. אמה סטון – המועדפת. סרט שהמשחק הוא הנקודה החזקה ביותר שלו, ומבין שלוש הנשים המדהימות שבו, אמה סטון הכי הרשימה אותי.
4. היילי סטיינפלד – אומץ אמיתי. ילדים שחקנים… כשהם גרועים זה סבל שלא יתואר, וכשהם טובים זה מביא לי כל כך הרבה נחת. היו עוד ילדים מרשימים בעשור הזה, אבל רובם לא נשאו את הסרט על כתפיהם כמו שהיילי סטיינפלד עשתה.
5. אוסקר אייזק – בתוך לואין דייוויס. הוא שר. הוא מניאק. הוא מסכן. בסרט כל כך אינטימי על דמות כל כך מורכבת המשחק הוא הכל, ואוסקר אייזק נותן את הופעת חייו.
לופר
הוא הסרט הכי בוחצלגיחצן של העשור, וחבל לי שלא מדברים עליו יותר.
נכון.
ועכשיו מביך אותי שת'כלס לא אמרתי עליו כלום אז הנה מה שכתבתי פה אחרי הצפייה בו.
מעניין, בעבר חשבתי שיש לנו טעם דומה יחסית
אבל הרשת החברתית, אקס מן התחלה, לופר ואחרוני הג'דיי הם בעיניי לא יותר מחביבים, סרטים שאני באמת לא מצליחה להבין את ההתלהבות הגדולה מהם. בעיקר "הרשת החברתית" שבעינינו היה סתמי ובינוני לחלוטין. אנחנו אוהדים גדולים של סורקין, אבל הוא היה לא יותר מ"עוד סרט", ולא טרחנו לצפות בו שוב. גם "הערת שוליים" המכובד בהחלט רחוק מלהיות הסרט הישראלי הטוב ביותר שראיתי.
אם את מסכימה עם חצי מהבחירות שלי, זה גם משהו.
לא הייתה לי חפיפה של יותר משני סרטים עם אף אחד, כולל חברים מאד קרובים.
לא יודעת, לא צפיתי בהן...
למעט "הקול בראש" שאהבתי (אבל לא שקלתי לרגע להכניס לעשירייה שלי).
אופסי.
כל השבוע הייתי במצב רוח לסרטים שאינם דוברי אנגלית (רוצה להגיד שבעקבות הזכייה ההיסטורית של פרזיטים אבל ת'כלס זה התחיל קודם) אז אתמול, קצת אחרי שעשיתי את הרשימה הזו, החלטתי לראות את "השם שלך."
וזה… בערך הסרט הכי יפה שראיתי…? האנימציה השאירה אותי עם פה פעור והפסקול מהמם וזה פשוט סרט מופלא.
אז עכשיו אני מלאת ספקות בקשר לעשירייה שלי. מצד אחד נראה לי הזוי להכניס אליה סרט שהשנייה ראיתי, והיא גם כבר די מפוצצת בסרטי אנימציה. מצד שני זה באמת היה סרט כל כך יפה.
אין ספוילרים, סימנתי בטעות
(ל"ת)
אם אהבת את "השם שלך.", אז אני אמליץ על "מיראי", שבעיניי הסרט הכי נפלא שיצא מיפן בחמש השנים האחרונות (שאגב, מה שבעיקר חבל לי בהפצה שלו מחוץ ליפן זה הפספוף של משחק המלים בשם הסרט ביפנית: Mirai no Mirai" שאם אני אנסה להסביר אותו זה יהיה ספוילר).
ראיתי את מיראי.
מאד מאד חמוד, אבל לא מדהים כמו השם שלך.
עשירייה:
1. הנוקמים: סוף המשחק – איך לעזאזל סרט עם ציפיות כל כך גבוהות הצליח להתעלות עליהן?
2. הנוקמים: מלחמת האינסוף – הסיבה שבגללה לסוף המשחק היו ציפיות כאלה גבוהות.
3. ספיידרמן: ממד העכביש – סוני הראו למארוול מאיפה משתין העכביש.
4. הקול בראש – הסרט הכי טוב של פיקסאר, וזה אומר המון. מתגעגעים אליך, בינג בונג.
5. בייבי דרייבר – הפסקול הכי טוב מאז ספרות זולה. עד היום כל פעם שאני שומע את Bellbotoms באוטו אני מחקה את התנועות של אנסל אלגורט. אפשר בבקשה סרט של אדגר רייט כל שנה?
6. מה שאנחנו עושים בצללים – הסרט הכי מצחיק מאז בוראט.
7. הרשת החברתית – אולי השמוק הקולנועי הכי מרתק שהיה אי פעם.
8. לה לה לנד – אם לא ג'ין קלי היה מדובר במיוזיקל האהוב עליי. שירים וכוריאוגרפיה מעולים, כימיה נהדרת בין סטון וגוסלינג, מצחיק, מרגש, עצוב, שמח, מדהים.
9. ג'וקר – אם יש דבר כזה סרט עוצמתי, אז זה. איזה שחקן.
10. המפגש – התחיל כמו הסרט הכי קלישאתי בעולם, אבל וילנוב פשוט עבד עלינו. תביאו כבר אוסקר לאיימי אדמס, מבחינתי שיהיה אפילו על סרט של DC.
רק 4 (ועוד האחרונים) היו מועמדים לאוסקר לסרט הטוב ביותר. כמובן שאף אחד מהם לא זכה.
היו מאוד קרובים להיכנס:
התחלה – מודה שבצפייה ראשונה לא התחברתי, אבל בפעם השנייה הבנתי מה נולאן ניסה לעשות (לא באמת, זה לא אפשרי) והודהמתי.
תברח – אתה משתין במכנסיים ואתה לא בטוח אם זה מצחוק או מפחד.
פרזיטים – הרגע הזה שהאוסקר הולך לסרט שאשכרה היה מצוין.
סקוט פילגרים – ראה ערך בייבי דרייבר.
אפס ביחסי אנוש – הישראלי האהוב עליי. לא של העשור, של כל הזמנים.
לופר – הולי שיט ריאן ג'ונסון אתה גאון.
הופעות:
1. חואקין פיניקס – ג'וקר
2. לאונרדו דיקפריו – הזאב מוול סטריט
3. נטלי פורטמן – ברבור שחור
4. רוברט דאוני ג'וניור – הנוקמים: סוף המשחק
5. ריאן ריינולדס – דדפול
כמעט נכנסו:
דנה איבגי – אפס ביחסי אנוש
ניקולס קייג' – ספיידרמן: ממד העכביש
ג'סי אייזנברג – הרשת החברתית
ג'יי.קיי. סימונס – וויפלאש
ביל סקארסגרד – זה
אוסקר אייזק – בתוך לואין דיוויס
אנדי סרקיס – כל אחד מסרטי כוכב הקופים
פיליס סמית' – הקול בראש
אני יודע שזה לא בסקר, אבל בכל זאת:
במאי העשור:
1. האחים רוסו – צריכים להוכיח את עצמם מחוץ למארוול, אבל מבחינתי אחראים על שני הסרטים הטובים של העשור.
2. דני וילנוב – שיגיע כבר חולית.
3. אדגר רייט – כל סרט יותר כיפי מהשני.
4. ריאן ג'ונסון – עשה את הסטאר וורז הכי יפה ויזואלית והכי טוב מחוץ לטרילוגיה המקורית, את הסרט הכי טוב של 2012, ועוד לא דיברתי על בנואה בלאנק.
5. דמיאן שאזל – הוא הולך להביא לנו (עוד) כמה יצירות מופת בעשור הקרוב.
כמובן שעד שייסגר הסקר אני אראה עוד כמה סרטים ודברים אולי ישתנו.
וואי זה קשה הסקר הזה.
העשירייה שלי – ונתחיל עם אלה שאמורים להיות בה אבל לא היה מקום כדי לפצות קצת על הקיפוח:
הפשיטה (בשביל לעשות מקום לסוף העולם – שאפילו אם הוא לא היה מדהים לבד הוא חייב להיכנס לעשירייה בתור הסיום האפי לטרילוגיית הקורנטו) – סרט אקשן מופתי שבאמת צריך היה להיכנס.
RED (בשביל לעשות מקום לממד העכביש – שעושה דברים כל כך יפים באנימצייה שאי אפשר שלא להכניס אותו) – אחד הסרטים הכיפיים שראיתי, כל כך שייך לעשירייה!
המועדפת (בשביל לעשות מקום לקולוסאל – שהגדיר ז'אנר חדש – דרמה קומית אינדי מפלצות רומסות את סיאול – בשלמות שקטה) – מעולה וטורד מנוחה ומעולה ונדחק החוצה פשוט כי בניגוד לאחרים לא בא לי לראות אותו שוב.
להציל את מארק וואטני (כדי לעשות מקום למלון גראנד בודפסט היפהפה) – יצאתי מהסרט הזה עולה על גדותי מכמיהה לחלל ואופטימיות ורוצה לפרוץ בריקוד ספונטני ברחוב. לצלילי דיסקו צ'יזי, כמובן.
קיק-אס (שלא יצא מהעשירייה אלא כבר לא הצליח לדחוק ממנה אף אחד החוצה אבל זה לא אשמתו שהוא מתחיל ב-ק') – אחד מסרטי האקשן הטובים של העשורים האחרונים. מקורי וצבעוני וכיפי והאקשן יפהפה.
ראלף שובר את האינטרנט (ראו מקרה קיק-אס) – צחקתי עד כדי כאב בטן, לא זוכרת מתי בפעם האחרונה צחקתי כל כך הרבה בקולנוע. זה אמור היה להקנות לו מקום בעשירייה.
בייבי דרייבר (שנדחק החוצה על ידי שלושה שלטים מחוץ לאבינג מיזורי) – אולי השימוש המושלם ביותר שראיתי בפסקול.
שומרי הגלקסיה (ראו מקרה קיק אס) – הסרט הכיפי ביותר ביקום הקולנועי המצליח ביותר. כנראה היה מצליח לדחוק מישהו אחר מהעשירייה אם לא סצינת הסרטן בהתחלה, אני לא אוהבת את השימוש של הוליווד בסרטן בתור פאנץ' רגשי קל.
העשירייה שלי – הסרטים שאשכרה נשלחו בטופס:
אפס ביחסי אנוש – אחת הקומדיות הישראליות הגדולות, וקומדיה גדולה נקודה. אחת היצירות שמצליחות ללכוד את מהות האבסורד הצבאי (רשימה אליה ניתן להכניס את מלכוד 22 ומ.א.ש. ושאפס ביחסי אנוש לא מבייש אותה).
דדפול – הנאה צרופה. ריאן ריינולדס במיטבו, למעשה ריאן ריינולדס סוף סוף מצדיק את האהבה אליו שאני מתעקשת לטפח כלפיו מאז "שניים ועוד אחת" למרות שורת הסרטים האיומים שהוא עשה.
המוסד – אולי לא היצירה הגדולה ביותר בז'אנר צוקר-צוקר-אברמס (התואר הזה שמור לסודי ביותר), אבל בין הטובות. גאווה ישראלית.
הערת שוליים – יצירת מופת. אולי הסרט הישראלי הטוב של כל הזמנים (אבל אני תמיד מתקשה להחליט בינו לבין תעלת בלאומילך).
חיות הדרום הפראי – אני כבר לא זוכרת כלום לגביו, חוץ מהתחושה הקסומה המערערת שהוא השרה עלי, שאני עדיין מרגישה אורבת בתחתית הבטן ואחורי המוח (או להיפך?) כשאני חושבת עליו, ואם זה לא שווה מקום בעשירייה מה כן?
מלון גרנד בודפסט – יפהפה ומבריק. אני לא תמיד אוהבת את ווס אנדרסון, אבל הסרט הזה הוא שלמות וזה לא קורה הרבה.
סוף העולם – פלא, קסם, וסיום מופלא לטרילוגייה שהיא כל כולה פלא וקסם.
ספיידרמן: ממד העכביש – כל מה שאנימציה יכולה להיות ועוד קצת.
קולוסאל – וואו וואו וואו. או, אם להשתמש במילים וכאלה, מוזר ומקורי ומעורר מחשבה וכואב ופשוט מוצלח באופן לחלוטין לא צפוי. הסרט הזה שאני מספרת עליו לכולם ומושיבה את מי שאני יכולה לצפות בו.
שלושה שלטים מחוץ לאבינג מיזורי – אגרוף בבטן. מכיל כמה מהסצנות האפקטיביות שראיתי אי פעם. יצירת מופת.
אה, והופעות העשור שלי:
אן האתווי – שמצליחה להפוך את קולוסאל משילוב מוזר שלא עובד לסרט מהמם ומקורי ונהדר.
ריאן ריינולדס – שעושה את דדפול.
פרנסס מקדורמנד ווודי הארלסון – על סצינת החקירה בשלושה שלטים שהיא אחת הסצנות הטובות של כל הזמנים בעיני.
אוליביה קולמן במועדפת (שגם שתי השותפות שלה דופקות בו הופעות מרשימות, אבל היא הצליחה להתעלות עליהן).
סיכום העשור
סרטי העשור:
1. "סקוט פילגרים נגד העולם"
2. "ג'אנגו ללא מעצורים"
3. "עלייתו של האביר האפל"
4. "הזאב מוול סטריט"
5. "צעצוע של סיפור 3"
6. "דנקרק"
7. "תברח"
8. "מקס הזועם: כביש הזעם"
9. "לזמן את הרוע"
10. "מלחמת הכוכבים: אחרוני הג'דיי"
הופעות העשור:
דניאל קלויה- "תברח"
חואקין פיניקס- "ג'וקר"
ליידי גאגא- "כוכב נולד"
ליאונרדו דיקפריו- "הזאב מוול סטריט"
כריסטיאן בייל- "עלייתו של האביר האפל"
מייקל קיין- "עלייתו של האביר האפל"
פרנסס מקדורמנד- "שלושה שלטים מחוץ לאבינג, מיזורי"
אן האתוויי- "עלייתו של האביר האפל"
טום הארדי- "עלייתו של האביר האפל"
אנטוניו בנדרס- "כאב ותהילה"
יו ג'קמן- "לוגאן"
ריאן ריינולדס- "דדפול"
אמילי בלאנט- "סיקאריו"
ג'ים קארי- "אני אוהב אותך, פיליפ מוריס"
צחי גראד- "מי מפחד מהזאב הרע"
ריקארדו דארין- "סיפורים פרועים"
רוברט דאוני ג'וניור- "הנוקמים: סוף המשחק"
אמה סטון- "לה לה לנד"
ביל סקארסגארד- "זה"
יו ג'קמן- "אסירים"
שרליז תרון- "מקס הזועם: כביש הזעם"
כריס המסוורת- "הנוקמים: סוף המשחק"
ג'יימי פוקס- "ג'אנגו ללא מעצורים"
כריסטוף וולץ- "ג'אנגו ללא מעצורים"
פול ראד- "הנוקמים: סוף המשחק"
פתאום נזכרתי בסרט מצוין עם הופעות מדהימות שלא מופיע כאן:
בן חזר הביתה
הבחירות שלי:
הופעות העשור –
חואקין פיניקס על ג'וקר
ריאן ריינולדס על דדפול
שרה סנוק על ידוע מראש
היילי סטיינפלד על אומץ אמיתי
סאם רוקוול על שלושה שלטים מחוץ לאבינג מיזורי
העשירייה של העשור –
ג'וקר
דדפול
התחלה
הנוקמים
כח משיכה
ידוע מראש
קצה המחר
קינגסמן: השירות החשאי
סקוט פילגרים נגד העולם
שרלוק הולמס: משחק הצללים
תודה על טופס נוח במיוחד, החלונית החדשה מגניבה!
נהניתי מתהליך ההצבעה, ובזכות הניפוי המקדים אפילו הרגשתי שצפיתי בלא מעט סרטים בסופו של דבר…
להלן הסיכום שלי:
העשירייה שלי (לפי סדר א"ב אוטומטי):
אפס ביחסי אנוש
המוסד
הנוקמים: מלחמת האין-סוף
הפנתר השחור
התחלה
כוח משיכה
להציל את מארק ווטני
מיתה טובה
ספיידרמן: השיבה הביתה
קצה המחר
אהבתי: 55
ככה-ככה:27
לא אהבתי: 5
רוצה לראות: 19
בלייד ראנר 2049; גט; הארטיסט; ההוביט; חולית של חודורובסקי; חי בסרט; כוכב נולד; כנס העתידנים; ליידי בירד; לשבור את הקרח 2; מואנה; מי מפחד מהזאב הרע; מקס הזועם: כביש הזעם; ספיידרמן: ממד העכביש; ספר הג'ונגל; פורד נגד פרארי; פרזיטים; רוקטמן
הופעות העשור:
סנדרה בולוק – כוח משיכה
אמילי בלאנט – קצה המחר
נטלי פורטמן – ברבור שחור
מרגו רובי – אני טוניה
גל גדות – וונדר וומן
לא נשארו לי מקומות לגברים… אבל לו הייתה עוד חמישייה (וחבל שאין, כי 5 לעשור זה מעט מדי):
אנדי רדמיין – התאוריה של הכול
בנדיקט קמברבץ' – משחק החיקוי
רמי מאלק – רפסודיה בוהמית
טום הולנד – ספיידרמן: השיבה הביתה
גארי אולדמן – שעה אפלה (לא נכנס לסקר, וחבל)
טוב, אז במקומו הייתי מפרגנת לויגו מורטנסן על "הספר הירוק".
כיף גדול!
היה ממש מהנה למלא את כל הסרטים בסקר (כן, עשיתי בינג' להכל בשעה!) ולגלות שדווקא ראיתי די הרבה מהסרטים הטובים העשור, גם אם פחות ממה שחשבתי. לפחות רובם היו בקולנוע, שזה הישג יחסי.
שמתי לב לכמה דברים מעניינים ברשימה שלי – קודם כל, אני בדרך כלל נהנה מהסרטים שאני רואה. אולי כי מדובר בטקס העשור וכל הנמצאים ברשימה הם סרטים מצוינים שראויים להיות בה, או כי בחרתי לראות העשור סרטים שחשבתי שאיהנה מהם, ובאמת כך יצא. בכל מקרה, זה שעשע אותי לראות שרוב הרשימה אצלי ירוקה.
דבר נוסף שהבחנתי בו הוא כמה סרטים לא ראיתי, אבל הייתי רוצה לראות. האופציה החדשה הזו (תוספת מבורכת, אגב!!) הוכיחה לי כמה סרטים מצוינים העשור דווקא פספסתי, לעומת הכמות שראיתי. יהיו הרבה השלמות לעשות בעשור הבא. זה גם מעיד שכל מי שטען שהיה עשור פחות מוצלח לקולנוע, פשוט לא ראה מספיק סרטים.
סך הכל, יש פה רשימה מצוינת של המון סרטים ממגוון ז'אנרים, והמון מהם ראויים לתשומת לב. להרכיב את העשירייה היה קשה מנשוא (אני לא יכול לספור על שתי ידיי את כמות הפעמים שניסיתי להכניס סרט לעשירייה שלי וקפצה לי הודעה שאין מקום ליותר מעשרה), אבל בסופו של דבר הצלחתי לעשות את זה.
להלן העשירייה האישית שלי:
האקסים של החברה שלי – סקוט פילגרים נגד העולם
שומרי הגלקסיה
וויפלאש
הנוקמים: סוף המשחק
בלייד ראנר 2049
מלחמת הכוכבים: אחרוני הג'דיי
מקס הזועם: כביש הזעם
לה לה לנד
תברח
התחלה
הם גם מסודרים לפי האהבה שלי אליהם, מהאהוב ביותר לפחות אהוב (שזה עדיין אומר שהוא נושק למאסטרפיס עבורי, כי זאת בכל זאת עשיריית העשור).
היה מאוד קשה להרכיב את הרשימה הזו, ויש עוד לפחות שבעה סרטים שיכולים להחליף אחרים בהתאם למצב רוח שלי באותו רגע. אבל זאת הרשימה שאני בוחר לתעד פה בתגובות!
ועכשיו להופעות:
אוסקר אייזיק, "בתוך לואין דייוויס"
אדם דרייבר, "פטרסון"
פרנסס מקדורמנד, "שלושה שלטים מחוץ לאבינג מיזורי"
ג'יי קיי סימונס, "וויפלאש"
איימי אדאמס, "המפגש"
הייתי רוצה לציין גם את מייקל קיטון על "בירדמן" ודניאל קאלויה על "תברח", פשוט נגמר לי המקום ):
תודה רבה על סקר מושקע! מחכה כבר בקוצר רוח לתוצאות.
תיעוד עצמי, וכמה שינויים
קודם כל, איכשהו פספסתי את "השם שלך". מחקתי אותו כי חשבתי שזה "קרא לי בשמך".
אז עכשיו כשגיליתי את זה, הוא דחק את "התחלה" החוצה. ידעתי שאין סיכוי שהעשירייה תישאר זהה!
חוץ ממנו, ראיתי גם את "המגדלור" בדיוק (סרט מצוין), ותיקנתי עוד כמה טעויות שעשיתי.
אז המצב הנוכחי הוא:
120 אהבתי
34 ככה ככה
6 לא אהבתי
סך הכל, 160 סרטים. מכובד ביותר.
ורוצה להעיר שאם גם "מיראי" היה נמצא בסקר, באמת היה לי קשה לבחור.
התגובות פה שלכם גורמות לי להתחרט שהדרתי את "השם שלך"
שוקל האם לשקול מחדש.
חבל באמת ש-"מיראי" לא בסקר, אבל חבל יותר על "ילדי הזאב" שלדעתי יותר מוצלח והיה בוודאות נכנס לעשירייה שלי.
וואו, גם ילדי הזאב היה העשור!
אולי יצא טוב שאין הרבה סרטי אנימציה בסקר הזה. ניצלנו מהחלטות כואבות.
הבחירות שלי
היה כיף לעבור על הרשימה, אחלה עשור!
ותודה על אופציית ״לא ראיתי אבל אני רוצה לראות״.
אהבתי: 152 (כולל העשיריה)
ככה-ככה: 86
לא אהבתי: 2
לגמרי בעשיריה, אבל רק במקום ה11: עץ החיים.
התלבטתי הרבה את מי להשאיר בחוץ. יש עוד כמה, אבל על עץ החיים היה לי הכי קשה לוותר. אולי עוד אתחרט ואשנה עד הדדליין.
העשיריה:
בלו ולנטיין
דנקרק
הזאב מוול סטריט
הקול בראש
הרשת החברתית
חיות הדרום הפראי
מלון גרנד בודפסט
מקס הזועם: כביש הזעם
סקייפול
צעצוע של סיפור 3
הופעות העשור:
דאנה איבגי – אפס ביחסי אנוש
חואקין פניקס – המאסטר
לאונרדו דיקפריו – הזאב מוול סטריט
מישל וויליאמס – בלו ולנטיין
קואבנזנה וואליס – חיות הדרום הפראי (לא נראה לי שזה האיות הנכון, אבל ככה זה כאן באתר)
בהחלט עשור מוצלח
מתוך כל הסרטים, אהבתי 151, חשבתי ש-61 היו ככה-ככה ולא אהבתי רק 40.
עשרת הגדולים:
אני וארל וזאת שעומדת למות
בקתת הפחד
הבאבאדוק
הפשיטה
הרשת החברתית
וויפלאש
לופר
מקס הזועם: כביש הזעם
סוף העולם
סקוט פילגרים נגד העולם
הופעות:
אסי דייויס – הבאבאדוק
אנדרו גארפילד – הרשת החברתית
ג'יי. קיי. סימונס – וויפלאש
קייט ווינסלט – סטיב ג'ובס
ריאן ריינולדס – הקולות
יצאה לי גם רשימת צפייה נחמדה של 20 סרטים:
אני אוהב אותך פיליפ מוריס, בון טומהוק, בית לחם, דטרויט, דיוקן של נערה עולה באש, הארטיסט, המאסטר, המגדלור, העזרה, הקצה של שבע-עשרה, הרפתקאות טינטין, ויקטוריה, יסמין הכחולה, לוחם, ממלכת אור הירח, מר שועל המהולל, נאום המלך, סטאלין מת, פטרסון ופרנסס הא.
פשש, מעל 250 סרטים. יפה
(ל"ת)
אציין שיש מישהו שראה כמעט את כל הסרטים בטופס (פרט ל3)
(וזה לא אני)
גם אני ראיתי 252 סרטים, השוואתי לMad_Hatter
היה קשה קשה קשה לבחור לעשירייה, 4 בטוחים:
מלחמת האינסוף (שכנראה ייקח בסוף)
ספידרמן מימד העכביש
קצה המחר
מקס הזועם
ועוד מלא מתנדנדים, שנבחרו בסוף בשביל לתת איזון לסגנונות שונים:
השם שלך (מצויר וזר) מול הכל בראש ופרזיטים
המוסד (פרודיה וישראלי) מול הערת שוליים ולגו
אופטימיות היא שם המשחק (דרמה רומנטית) מול מה הסיכוי
קוד מקור (מד"ב) מול אקס מכינה/ידוע מראש/משודרג
קפטן פנטסטיק (דרמה) מול הולכת רחוק
RED (אקשן וקומדיה) מול ג'ון וויק ושרלוק הולמס:משחק הצללים
קצת מוזר לי להגיד שאני מסכם את העשור, כי התחלתי לראות סרטים ברצינות רק בערך מ2015-16. לכן, באופן טבעי, העשיריה שלי סובלת מאפקט שרק קל, כי מן הסתם ראיתי יותר סרטים מסוף העשור מאשר מתחילתו.
כשמילאתי את הסקר גם לי היו הרבה יותר סרטים שאהבתי מאשר כאלה שככה ככה או שלא, אבל מרגיש לי שרוב הסרטים שסימנתי שאהבתי היו סרטים קלילים כאלה וחסרי יומרה שנהניתי מהם ושכחתי מזה כעבור כמה ימים. דווקא כמה מהסרטים שסימנתי ככה ככה היו סרטים יומרניים(למען הסר ספק, אני אומר ,יומרניים" כמחמאה) שנכשלו במה שרצו לעשות.
הייתי רוצה לכתוב תגובה נורא ארוכה עם פירוט על כל אחד מסרטי העשיריה שלי, אבל כמו שאני מכיר את עצמי סיכוי טוב שזה ידחה וידחה עד שלא יקרה, וגם כך יש מצב שהיא תצא אישית מדי. מצד שני, אני גם לא רוצה לכתוב שורה וחצי עליהם כדי לצאת ידי חובה.מגיע להם יותר מזה.מקווה שאמצא את הזמן והכח לכתוב את הפירוט הארוך.
בינתיים,אלו הם סרטי העשיריה בלי קשר להאם הם מופיעים בסקר(הדירוג לא אקראי אבל גם לא מוחלט):
10.חינוך פריזאי
9.פרידה
8.אסירים
7.מסע ארוך אל תוך הלילה
6.האיש שנולד מחדש
5.המשפחה שלי
4.הקול בראש
3.פוקסטרוט
2.עץ האגס הפראי
1.אמא!
עץ החיים של מאליק הוא סרט שסיכוי סביר שהיה נכנס לעשיריה אם הייתי צופה בו כמו שצריך. כמו מטומטם, התחלתי אותו בשעה נורא מאוחרת, ואמנם זכור לי שאהבתי, אבל לא היה לי שום סיכוי לספוג אותו כמו שצריך. סרט נוסף שראוי לצ'אנס נוסף הוא 'היו זמנים באנטוליה'. הוא הסרט הראשון של ג'יילאן שראיתי, וממש לא הייתי מוכן לקצב כל כך איטי.גם 'בירדמן' שהייתי צעיר מכדי להבין כמו שצריך, ראוי לצפייה נוספת.
סימנתי הרבה סרטים ככאלה שאני רוצה לראות,את רובם כנראה לא אשלים לעולם,אבל השלושה הבולטים הם 'מנצ'סטר ליד הים' ו'התבגרות' ו'פרנסס הא'.
בהיעדרם מהסקר של חינוך פריזאי,עץ האגס הפראי,מסע ארוך אל תוך הלילה,והמשפחה שלי(ועוד כמה ממש מעולים שלא הצלחתי להכניס לסקר) הסרטים שהוספתי לעשיריה-לפחות עד שאתחרט ואחליף באחרים-הם:לפני חצות,הבן של שאול,רכבת הקרח,חדר.
במאי העשור שלי הוא אסגר פרהאדי. הסרט האחרון שלו היה אכזבה, אבל לפני כן היו שלושה סרטים שבחנו בצורה אינטימית,מדויקת ומלאת חמלה את היחסים בין אנשים הכי קרובים.
שווה להזכיר גם:דמיאן שאזל,עם שניים מהסרטים המסחררים של העשור, ועוד סרט קטן יותר שהסוף שלו נגע בי ממש עמוק.
בארי ג'נקינס עשה שני סרטים מצוינים,ויש לי הרגשה שהשיא שלו עוד לפנינו.
על הופעות לא ממש חשבתי לעומק, אבל ברור לי שההופעה של יו ג'קמן באסירים חייבת להיות בפנים.
כמה מרגעי העשור שלי:
האיש שנולד מחדש-עדר הדישונים
האדם הראשון-על הירח
עץ האגס הפראי-הנשיקה
עץ האגס הפראי-ויכוח ארוך על דת
מסע ארוך אל תוך הלילה-נשיקה וזיקוק
אמא!-כל המערכה השלישית
פוקסטרוט-ציפורים מביאות חורבן,החמישית של מאהלר מביאה גאולה
הקול בראש(ספוילר)בינג בונג מת
אור ירח-שוט הסיום
רכבת הקרח-פגישה עם וילפור
אני חושב שעצם זה ששניים מרגעי העשור שבחרתי הם נשיקות,זו תעודת כבוד גדולה לקולנוע, שגם אחרי יותר מ120 שנים של נשיקות מצולמות, הוא מצליח להכניס עומק ויצירתיות ברגע כה נדוש ושחוק.
זהו לעת עתה. עשור די טוב. תודה על כל הכתבות והתגובות המעניינות של כולם. שיהיה לנו עשור מוצלח ממש.
יש בהופעות שני איותים שונים של ג' ק' סימונס
ואף אחת מהן היא לא זאת שבכותרת.
זה נכון
(ל"ת)
אין בהופעות אפשרות לשיילין וודלי
למרות ההופעה המצוינת שלה בהיורשים…
אפשר להזין שחקנים ידנית
אנחנו לא תלויים בחסדה של ההשלמה האוטומטית
זו אכן הופעה ממש מעולה.
(ל"ת)
היה קשה מאוד
אהבתי: 97
ככה-ככה: 80
לא אהבתי: 6
העשירייה (בסדר א"ב):
![!*!](<a rel="nofollow" href="https://www.fisheye.co.il/wp-includes/images/smilies/2_bullit.png"/><img src="https://www.fisheye.co.il/wp-includes/images/smilies/2_bullit.png" alt="" width="" height="" />)
בלייד ראנר 2049
![!*!](<a rel="nofollow" href="https://www.fisheye.co.il/wp-includes/images/smilies/2_bullit.png"/><img src="https://www.fisheye.co.il/wp-includes/images/smilies/2_bullit.png" alt="" width="" height="" />)
דנקרק
![!*!](<a rel="nofollow" href="https://www.fisheye.co.il/wp-includes/images/smilies/2_bullit.png"/><img src="https://www.fisheye.co.il/wp-includes/images/smilies/2_bullit.png" alt="" width="" height="" />)
דרייב
![!*!](<a rel="nofollow" href="https://www.fisheye.co.il/wp-includes/images/smilies/2_bullit.png"/><img src="https://www.fisheye.co.il/wp-includes/images/smilies/2_bullit.png" alt="" width="" height="" />)
הפשיטה 2
![!*!](<a rel="nofollow" href="https://www.fisheye.co.il/wp-includes/images/smilies/2_bullit.png"/><img src="https://www.fisheye.co.il/wp-includes/images/smilies/2_bullit.png" alt="" width="" height="" />)
הרשת החברתית
![!*!](<a rel="nofollow" href="https://www.fisheye.co.il/wp-includes/images/smilies/2_bullit.png"/><img src="https://www.fisheye.co.il/wp-includes/images/smilies/2_bullit.png" alt="" width="" height="" />)
התחלה
![!*!](<a rel="nofollow" href="https://www.fisheye.co.il/wp-includes/images/smilies/2_bullit.png"/><img src="https://www.fisheye.co.il/wp-includes/images/smilies/2_bullit.png" alt="" width="" height="" />)
וויפלאש
![!*!](<a rel="nofollow" href="https://www.fisheye.co.il/wp-includes/images/smilies/2_bullit.png"/><img src="https://www.fisheye.co.il/wp-includes/images/smilies/2_bullit.png" alt="" width="" height="" />)
חדר
![!*!](<a rel="nofollow" href="https://www.fisheye.co.il/wp-includes/images/smilies/2_bullit.png"/><img src="https://www.fisheye.co.il/wp-includes/images/smilies/2_bullit.png" alt="" width="" height="" />)
מי מפחד מהזאב הרע
![!*!](<a rel="nofollow" href="https://www.fisheye.co.il/wp-includes/images/smilies/2_bullit.png"/><img src="https://www.fisheye.co.il/wp-includes/images/smilies/2_bullit.png" alt="" width="" height="" />)
צעצוע של סיפור 3
היו קרובים מאוד להיכנס: אויב, בלשים בע"מ, ג'וקר, הפשיטה, הכנסייה החדשה, חיית הלילה, לה לה לנד, לוגאן, נעלמת, עלייתו של האביר האפל, שמונת השנואים, שלושה שלטים מחוץ לאבינג מיזורי, תברח ולהרוג אייל קדוש (שלא היה בסקר).
הופעות:
![!אוסקר!](<a rel="nofollow" href="https://www.fisheye.co.il/wp-includes/images/smilies/2_oscar.gif"/><img src="https://www.fisheye.co.il/wp-includes/images/smilies/2_oscar.gif" alt="" width="" height="" />)
ברי לארסון, חדר
![!:(!](<a rel="nofollow" href="https://www.fisheye.co.il/wp-includes/images/smilies/1_sad.gif"/><img src="https://www.fisheye.co.il/wp-includes/images/smilies/1_sad.gif" alt="" width="" height="" />)
ג'ייק ג'ילנהול, חיית הלילה
![!אוסקר!](<a rel="nofollow" href="https://www.fisheye.co.il/wp-includes/images/smilies/2_oscar.gif"/><img src="https://www.fisheye.co.il/wp-includes/images/smilies/2_oscar.gif" alt="" width="" height="" />)
ג'יי קיי סימונס, וויפלאש
![!אוסקר!](<a rel="nofollow" href="https://www.fisheye.co.il/wp-includes/images/smilies/2_oscar.gif"/><img src="https://www.fisheye.co.il/wp-includes/images/smilies/2_oscar.gif" alt="" width="" height="" />)
חואקין פיניקס, ג'וקר
![!אוסקר!](<a rel="nofollow" href="https://www.fisheye.co.il/wp-includes/images/smilies/2_oscar.gif"/><img src="https://www.fisheye.co.il/wp-includes/images/smilies/2_oscar.gif" alt="" width="" height="" />)
פרנסס מקדורמנד, שלושה שלטים מחוץ לאבינג מיזורי
סרטים בולטים שאני צריך להשלים: אור ירח, התבגרות, מכונת הכסף, אומץ אמיתי, אוקג'ה והערת שוליים
טוב כמה הבנות (כולל מהסתכלות בתגובות)
1)הרשימה בצד שהוספתם- מדהים. תודה רבה!
2)ההגדלה של הרשימות מ5 ל10 ומ3 ל5 מצוין! בלי זה אין סיכוי להחליט(וגם ככה היה קשה).
3)אני מרגיש שחואקין הולך להיכנס על הגוקר והוא זוכה מאפקט שרק לדעתי-שחקן מצוין הופעה מצוינת. אבל לדעתי לא מגיע לה להיכנס לעשיריית העשור.
4)לצערי הסרט האהוב עלי לא נראה שהולך להיכנס-שאטר איילנד
5)כן יכנסו כמה מהסרטים האהובים עלי-הזאב, צעצוע 3, הקול ורשת(באופן מפתיע יש לו סיכוי)- כמובן שלא כל מי שמצביע עונה כאן…
6)האביר האפל 2 לא נכנס?האתר לא היה פעיל?
עשריית סרטים-
1)ספיידרמן רחוק מהבית
2)צעצוע 3
3)שאטר איילנד(היחיד שנכנס ישר שראיתי אותו)
4)הזאב מוול סטריט
5)הנוקמים מלחמת האינסוף
6)הקול בראש
7)התחלה
8)הרשת החברתית
9)כרוניקה בזמן אמת
10)מופע הפלאים של דר פרנסוס
הופעות-
1)לאונרדו דה קיפריו- הזאב
2)ג'סי אייזנברג- הרשת החברתית
3)ברי לארסון-חדר
4)גונה היל- הזאב
5)מארק רפאלו- שאטר איילנד
האביר האפל 2 כלומר עלייתו של האביר האפל?
כי הוא ברשימה. או שאתה מתכוון בתגובות של אנשים?
לא אני מיתכון לשני בטרילוגיה-עם הגוקר
ותודה שאתה עונה!
אני רציני לגמרי, אתה עובר וקורא מלא תגובות ועונה לאנשים וזה ממש נחמד.
קיצור יצאתי טמבל ושכחתי לשנייה שזה סרט העשור ….
סליחה …
אי אפשר לבחור רק את הופעות העשור.
הבחירה שלי - אולי קצת פחות צפוי
שלום
אכן סקר לא פשוט וממש כיפי. תודה למי ששיפר את הבחירה – בהחלט נהניתי להצביע
הצבעתי לסרטים שאהבתי, ככה ככה ולא אהבתי. נותרו הרבה סרטים שלא קיבלו דירוג כי פשוט היו בין אהבתי לבין ככה ככה ולא ראיתי סיבה להצביע עבורם. שמח לראות שראיתי
בסך הכול 72שאהבתי, 26 ככה ועוד 6 שלא אהבתי.
10 הסרטים שלי – ללא סדר משמעותי
לוק – כביכול סרט גימיק המתרחש רק ברכב לכל אורכו ומציג רק את פניו בלבד של השחקן הראשי. הגימיק הזה מספיק כדי להכניס אותנו לאווירה עצמה, הלילית, בנסיעה אי שם באנגליה. למה כל כך אהבתי את הסרט? קשה לי בדיוק לומר. במהלכו הרגשתי שחטפתי אגרוף בבטן.. תחושה חזקה ביותר. דמות חזקה בצורה בלתי רגילה בעיני שהולכת עד הסוף עם העקרונות שלה, ולא משנה מה יקרה בדרך. פסקול אינטימי ויפה ואולי זה הכביש האנגלי (יצא לי לנהוג באנגליה קצת לא מזמן). חוויה קולנועית
הערת שוליים – מגדולי הסרטים הישראליים שנעשו. ליאור אשכנזי (עם זקן עבות) במערכת יחסים סבוכה עם אביו, בראבא. משחק מעולה, עלילה מצויינת ולא שחוקה ומספר סצינות שקשה להוציא אותן מהראש (סצינת הפתיחה, במשרד הצפוף). נהדר.
כוח משיכה – ואוו איזה סרט. כמו שאמרו לפני – אין סרט שהצליח להעביר תחושת השהייה בחלל כמו הסרט הזה. התלת מימד משרת את הסרט ומהווה חלק בלתי נפרד ממנו. סצינת הפתיחה מצמידה לכסא, ולא זזים משם עד לסוף הסרט. קלוני טוב כהרגלו וסנדרה בולוק בתפקיד חייה. אז למה לא מושלם? כי הסרט היה אמריקאי מדי. עוד אסון ועוד קטסטרופה ועוד ועוד.. היה אפשר למתן את זה קצת. מעבר לעובדה שחלק מהדברים שמתרחשים בסרט קצת לא הגיוניים. אבל בשורה התחתונה מהסרטים המרשימים ביותר שראיתי. חווית קולנוע אמיתית
שאטר איילנד – מסרטיו הטובים בותר של סקורסזי. אפל בדיוק כמו שאני אוהב. עלילה מותחת ביותר עם טוויסט הניתן לפרשנות בסוף. סרט מצויין
ברבור שחור – נטלי פורטמן בתפקיד חייה. בסצינה האחרונה בסרט קלטתי שלא זזתי במשך 15 דקות. הכפית של הגלידה נשארה ביד לכל הזמן הזה. חזק מאוד. מפחיד. מעולם בלט לא נראה ככה
הנוקמים מלחמת האינסוף – במילה אחת – ואוו. במשפט – מעולם לא נהניתי ככה בסרט של גיבורי על. כמות אדירה של דמויות בסרט אחד, מתוזמר בצורה נהדרת, וגם שאיני חובב של הז'אנר ומכיר את הדמויות חלקית בלבד, הצלחתי להנות ולהבין את כל מה שקרה. וגם את הסוף המפתיע בטירוף (שכנראה אינו באמת הסוף). כיף לצאת מסרט בתחושה כזו.
סיפורים פרועים – אוסף סיפורים "פרועים" וחלקם הזויים על נקמה בחלקה אלימה. מועמד לאוסקר. לא כל הסיפורים באותה הרמה, אבל הטובים (רובם) נהדרים, מפתיעים ומשאירים משהו אחריהם
ענן אטלס – שלל שחקנים מצויינים מחליפים תפקידים בצורה מרהיבה. העולמות שנבראו למען הסרט פשוט נהדרים. הקשר בין חלק מהסיפורים לעיתים רופף עד לא קיים, וגם הסיפורים עצמם לא באותה רמה. אבל בשורה התחתונה – אפוס מרהיב ויומרני, שבניגוד לכל הציפיות – מצליח לעמוד בהן.
וויפלאש – על פניו – לא ברור איך סרט כזה יכול להיות ככ טוב. הסרט (המזכיר את רקוויאם לחלום ואת ברבור שחור הנפלאים גם הם) מצליח להיות סרט על אנשים הרבה יותר מאשר הוא סרט על מתופף, ועוד של ג'אז (רחמנא ליצלן). שני השחקנים הראשיים מופלאים. העלילה סוחפת, ואעפ"י שלא ממש ברור ההבדל בין נגינה "עלובה" למושלמת פשוט נסחפים לסרט. נהדר
שלושה שלטים מחוץ לאבינג מיזורי – קודם כל – אחלה סרט! משחק מצויין של שלושת השחקנים הראשיים (פרנסס מקדרמונט, וודי הרלסון וסם רוקוול הנהדר). האווירה נהדרת – לי באופן אישי הסרט עשה המון חשק להגיע לצפון קרולינה. העלילה היא קצת עקב אכילס של הסרט – החצי הראשון נהדר – איטי, עצוב, נוגע ללב. החצי השני הופך להיות אגרסיבי מדי, מהיר מדי , פופולרי מדי, בלשי מדי וקצת מוריד מערכו של הסרט בעיני. ועם זאת – נהניתי מאוד.
קרובים לעשירייה – קפטיין פיליפס, הכול אבוד, העולם על פי דנקן, מר טרנר, שלושת הימים הבאים, משחקי שלטון, מחוברים לחיים, ממלכת אור הירח, ארגו, קר עד העצם, רוחות קרות, סופר הצללים.
כמה סרטים שחסרו לי ברשימה ומומלצים בעיני מאוד
מנדרינות – סרט "על מלחמה" מהיפים שיצא לי לראות, אפילו שהוא גאורגי
חופשה נעימה – sightseers – רומנטי/אלים/הזוי/אנגלי בכפיפה אחת.
אני דניאל בלייק – סרט חובה לכל מי שאי פעם יזדקן (= כולנו!)
שנת חורף והיו זמנים באנטוליה – סרטים טרקיים ואיטיים של נורי בילגה ג'יילאן הנהדר. מומלץ למיטיבי לכת
בונוס קטן למי שמתעניין – כמה סרטים שמקבלים הייפ כאן בסקר, ולטעמי בהחלט לא שווים את זה
בייבי דרייבר – אדגר רייט (שאני מאוד אוהב), עושה כאן סרט נוראי. מלא בקלישאות, משחק איום ונורא של כלל השחקנים בלי יוצא מן הכלל, עלילה מלאת חורים ומעייפת וגם הפסקול ממש לא לטעמי. גרוע
לופר – הייפ חזק. נחמד, ולא הרבה יותר מזה. מותח ומעניין, אבל לא התחבר לי מספיק. משהו היה חסר
מקס הזועם – עיבוד מודרני של אותו במאי לסרט הקאלט. אז מבחינת האפקטים והאווירה – אין ספק שהסרט עושה עבודה מצויינת. רק שכבר ראינו את זה, לא? הפעם זה הכול בגדול ובכתום. אבל העלילה. אוי. פשוט אין. כולם נוסעים, ונלחמים, ושוב נוסעים ושוב נלחמים. הסרט שם את מקס (טום הארדי הנהדר ומהבוזבז) בצד ואת שרליז ת'רון בפרונט. ראיתי את הסרט באדישות מוחלטת. החזקתי רק בגלל הביקורות האדירות בכל מיני מקומות. לא בזבוז זמן רק בגלל זה
והרשת החברתית – נו, סרט בסדר. נושא מעניין (וקרוב ללב של כולנו) משחק לא רע בכלל. אבל סרט העשור? סריאסלי?
לא אהבתי – עץ החיים, יצורים ליליים, הפנתר השחור, הכנסייה החדשה, בייבי דרייבר, אמיצה
בסך הכול קשה לי להגיד שהעשור הזה היה מטובי העשורים. אולי זה בגלל שאני מתבגר (כמעט 40) וכבר קשה יותר להלהיב אותי מסרטים (ראיתי מעל ל- 1000 סרטים עד כה). ואולי בגלל שז'אנר גיבורי העל בעיני הוא ז'אנר גנרי ולא מלהיב (חוץ מבודדים שבאמת מתעלים). היתה לי בדיוק עשיריית סרטים ולא התקשיתי לבחור אותה. חלק מהסרטים בעשירייה בהחלט נכנסו לרשימת הגדולים בכל הזמנים.
היו זמנים באנטוליה
דווקא כן מופיע בסקר.למקרה שהיית רוצה לסמן אותו
ואלו השחקנים
נטלי פורטמן- ברבור שחור
ברי לארסון – חדר
טום הנקס – קפטן פיליפס
טום הארדי – לוק
ריס ווית'רספון – הולכת רחוק
קודם כל, כל הכבוד על הטופס הנוח להפליא, שבאמת הקל על העניינים
יצא לי 154 אהבתי, 49 ככה-ככה ו-9 שלא אהבתי, אבל יש לי נטיה לשפוט סרטים לטובה (מספיק סצינה אחת מוצלחת שנחרטה לי בזכרון כדי שארשום אותו כ"אהבתי", והדירוג לא-אהבתי נשמר לסרטים מעצבנים באמת כמו "אמא!")
העשיריה:
אנומליסה
בלייד ראנר 2049
הכנסייה החדשה
המפגש
הרשת החברתית
חיית הלילה
מקס הזועם
פרזיטים
שלושה שלטים
תברח
יש לפחות עוד שלושה סרטים שיכלו להיכנס כאן (נניח, וויפלאש, קר עד העצם, צש"ס 3, הערת שוליים וכוח משיכה)
הופעות השנה:
ג'ייק גילנהול – חיית הלילה: הופעת העשור שלי והסיבה העיקרית שהסרט הזה בעשיריה
ג'ניפר לורנס – קר עד העצם – איזה הופעת פריצה מדהימה
ג'סי אייזנברג – הרשת החברתית.
פרנסס מקדורמנט – שלושה שלטים
קירסטן דאנסט – מלנכוליה
מקום שישי – ג'י קיי סימונס על וויפלאש
אוקיי, צפיתי היום שוב בחיית לילה (בנסיון להשלים נסיון שני בכל סרט מהעשיריה)
והחוויה הייתה פחות מרשימה. גלינהול נשאר ברשימה, אבל את הסרט החלפתי בכוח משיכה. אני די נדהם לראות ארבעה סרטי מדע בדיוני (אם אפשר להגדיר את כוח משיכה ומקס הזועם ככאלו) ברשימה שלי. כנראה בזכות דניס וילנב, תופעה נדירה של במאי מדע בדיוני איכותי באופן קונסיסטנטי (מקווה שלא עשיתי ג'ינקס ל"חולית").
מעניין אם יהיה אפקט מצעדי העשור של גלגלצ
דהיינו סרטים עם שמות שמתחילים מוקדם בא"ב יצליחו יותר
אין כזה אפקט, זאת סתם תיאוריה לא מבוססת.
שיר העשור של גלגל"צ לשנות התשעים – "One" של U2.
שיר העשור של גלגל"צ לשנות האלפיים – "Californication" של הרד הוט צ'ילי פפרס.
שיר העשור של גלגל"צ לשנות העשרה – "Shape Of You" של אד שירן.
אף אחד משמות השירים, האמנים והלהקות האלה לא מתחיל באות A או B (בשנות האלפיים, אחד משלושת הגדולים היה "My Immortal" של אוונסנס, שיר שהשם שלו מתחיל באות מאמצע ה-ABC. כך גם בשנות התשעים עם "Nothing Else Matters" של מטאליקה.)
תראה, עוד לא עשינו מספיק מחקרים
אבל הדוגמאות שאתה מביא לא טובות כי שניים מהסקרים שציינת הן דוגמאות לא קשורות: שנות התשעים לא התנהל כהצבעה באינטרנט, ושנות העשרה התבצע בהצבעה שבצורה מודעת התייחסה לאפקט הזה ולכן מנעה אותו על ידי יצירת רשימה אקראית לכל משתמש ולא על פי סדר מסוים.
לעומת זאת, במצעדי העשור "החוזרים" (של שנות השבעים-שמונים-תשעים-אלפיים) שהיו בגלגל"צ, והן בשיר העשור – רואים עדיפות בהחלט לאותיות הראשונות (ואגב, C זה בהחלט אות ראשונה בא"ב). זה לא המנבא היחיד (כלומר, זה לא שהשיר הראשון יהיה המצנח) אבל הוא פקטור משמעותי שהוכיח את עצמו לא רע.
זה לא בדיוק יצירה של רשימה אקראית
אבל אאז"נ, ברירת המחדל של רשימת השירים התחילה לכל מדרג באות אחרת
גם אם לשירי שנות התשעים לא הצביעו באינטרנט (למרות שאני זוכר שכן)
הרשימה הייתה מסודרת בסדר אלפביתי בעיתון.
זה שונה.
בעיתון הכל מוצג בפנייך בבת אחת – בין תחילת הרשימה וסופה יש כמה שניות שאתה יכול "לקפוץ", וגם פעולת ההצבעה א "מיידית". באינטרנט אתה צריך לגלול המון אופיצות עד שאתה מגיע לקצה הרשימה, מה שיכול לקחת כמה וכמה דקות, ויש אנשים שפשוט מוותרים ברגע שהם ממלאים 10 ויאללה למי יש כוח .
לגבי שנות העשרה ספציפית, גלגלצ למדו את הלקח
והשירים הוצגו בקבוצות אלפביתיות – אבל בסדר אקראי. (זאת אומרת, יכול להיות שכל השירים שמתחילים באות T יופיעו ראשונים, ואחריהם שירים באות D, וכו'). במצעד שנות האלפיים זאת לצערי תיאוריה כבילה מאוד, שמסבירה כמה בחירות מוזרות בתחתית הרשימה. השירים הוצגו בסדר אלפבתי במצעד הזה, לא האמנים.
בשלב כלשהו שמתי לב שכמעט התפספס לי סרט
אפילו אחד שאהבתי, כי לא זכרתי את השם. אז קצת צמצמתי ב'לא ראיתי' מאותו רגע, יש לי תחושה שיש סרטים שאני סתם לא זוכרת בשם. ויש לי תחושה שראיתי סרטים טובים יותר ממי שהכנסתי לעשיריה, אבל לא ראיתי אותם מולי אז או שפספסתי או שכולם לא מבינים על מה אתם ממליצים.
הכי קל לסמן סרטים שממש רציתי לראות ולא יצא, לא חשבתי שהיו כל כך הרבה כאלה, וזה מתוך רשימה מצומצמת.
אגב, סרט שהכי הפריע לי שלא מופיע ברשימה (כניראה היה עד כדי כך טוב): חיים משוגעים. מאוד ממליצה למי שמחפש משהו מקורי לראות.
אוף טופיק מטורף
שמעתם שהייאו מיאזאקי מוציא סרט חדש?
נחיה ונראה
(ל"ת)
אם הוא יחיה, אכן נראה
(ל"ת)
הבחירה שלי
העשיריה (בסדר לא מחייב):
1. היורשים
2. וויפלאש
3. לה לה לנד
4. כח משיכה
5. טיפש,מטורף, מאוהב
6. חצות בפאריז
7. סיקאריו
8. ליידי בירד
9. חיי פיי
10. המפגש
נשארו בחוץ לאחר התלבטות קשה: הוגו, כוננות עם שחר, בין כוכבים, אקס מאכינה
הופעות העשור:
אמה סטון- לה לה לנד
סירשה רונאן- ליידי בירד
גורג קלוני- היורשים
מיילס טלר- וויפלאש
סנדרה בולוק- כח משיכה
הבחירות שלי:
העשיריה:
אופטימיות היא שם המשחק
בייבי דרייבר
הנוקמים סוף המשחק
התחלה
כמה טוב להיות פרח קיר
כח משיכה
מכונת הכסף
סקייפול
פלונטר
רחוב גאמפ 21
מועמדים נוספים:
דדפול
הדרקון הראשון שלי
המפגש
הזאב מוול סטריט
הקול בראש
להציל את מארק וואטני
שחור על לבן
ההופעות האהובות עליי:
טום הולנד על ספיידרמן השיבה הביתה
שיילין וודלי על היורשים
איימי אדאמס על המפגש
ג'ניפר לורנס על אופטימיות היא שם המשחק
ג'ונה היל על הזאב מוול סטריט
מועמדים נוספים:
ויגו מונסטרן- הספר הירוק
רוברט דאוני- הנוקמים סוף המשחק
אדם דרייבר- שחור על לבן
ג.ק. סימונס- ויפלאש
יו ג'קמן- לוגאן
לאונרדו דיקפריו- הזאב מוול סטריט/ג'אנגו
יש אפשרות לייצא את הבחירות שלי?
אפילו את בחירות המשחק שלי אני לא מצליח להעתיק ולהדביק פה.
העשיריה שלי
אומץ אמיתי
אני וארל וזאת שעומדת למות
בייבי דרייבר
בירדמן
דרך קלוברפילד 10
הערת שוליים
כוכב הקופים: המרד
נעלמת
פרידה
שלושה שלטים מחוץ לאבינג מיזורי
אהבתי: 90
ככה-ככה: 34
לא אהבתי: 47
מעניין שברוב הסרטים שאהבתי אין הופעות משחק מרהיבות.
אם מישהו מתעניין בשלי
העשיריה
היא
המפגש
הקול בראש
התחלה
חדר
לה לה לנד
לוגאן
לשבור את הקרח
צעצוע של סיפור 3
קפטן אמריקה: חייל החורף
אהבתי:48
ככה-ככה:7
לא אהבתי:3
רוצה לראות:13
תודה רבה על הטופס הנוח והשימושי.
סיכום ביניים ובקשת המלצות
ראשית, שאפו גדול על הטופס המשודרג. החלונית החדשה פשוט מדהימה. המון תודה על ההשקעה!
עכשיו לסיכום ביניים –
ראיתי 156 סרטים מהרשימה. עשרה לא אהבתי, עשרים ושישה היו ככה-ככה ומאה ועשרים אהבתי, כולל העשרה שבטופ.
אני מקווה לפרט על חלק מהם לפחות בקרוב, אבל עד אז, אשמח להמלצות צפיה לגבי עשרים וחמישה הסרטים שאני רוצה לראות. יש עוד כמה ימים עד סגירת הסקר, וזה זמן טוב לסגור בזריזות חורים בהשכלה ולצפות בסרטים שמי יודע, אולי ישנו את הרכב העשירייה שלי.
מבין הסרטים הללו, הייתי שמח שתעזרו לי להחליט לגבי:
קפטן פיליפס
אסירים
הקולות
המפגש
באש ובמים
ראיתי את השטן
אקס מאכינה
מה אתם אומרים? במה להשקיע את הזמן?
תודה מראש למייעצים.
המפגש ואקס מאכינה
הם שני סרטי מד״ב מתוחכמים יחסית שאהבתי אז תלוי אם הם בסגנון שלך. אני אהבתי אותם. את שאר הרשימה לא ראיתי.
אלה סרטים מאוד שונים
אני הכי אוהב מביניהם את "ראיתי את השטן" אבל הוא מותחן קיצוני ששם את ה"קיצונ" ב"קיצוני". אלימות, טירוף, סוף רע, כל העסקה.
"אסירים", אחריו, הוא עוד אחד מהסרטים הקיצוניים – מעין אח תאום (מוצלח יותר לטעמי) ל"מי מפחד מהזאב הרע" ומעין האחד שמצביעים עליו כששואלים "איך השפיע הקולנועי הקוריאני על הקולנוע האמריקאי".
"באש ובמים" הוא מה שנקרא "אולד סקול" – מאוד ברור, מוקפד, וחלק כאשר החסרון המשמעותי מבחינתי היה הליהוק של כריס פיין. הוא אחלה סרט, ודי מדהים שהיה מועמד אשכרה לאוסקר אבל אני לא חושב שהוא "מסרטי העשור".
"קפטן פיליפס" קצת התאדה, ולא ממש הייתי טורח לראות אותו, אבל הוא כן די טוב. הוא מותחן עשוי היטב ומותח עצבים עם סיום פנטסטי שעדיין לא ברור איך טום הנקס נדפק ככה.
"הקולות".. הוא דפוק. בקטע הכי טוב שיש.
המפגש ואקס מאכינה – מה שחתול אמר.
הקולות+1
אחד הסרטים המופרעים המוצלחים שראיתי.
וכמו שאמרו לך,
אסירים, המפגש ואקס מאכינה מומלצים מאוד.
דווקא קפטן פיליפס הוא מהסרטים שהייתי ממליץ לראות כמעט לכולם
לא יצירת מופת, אבל מותחן כמעט מושלם – בעיני עולה בהרבה על "מלון מומבאי" הדי דומה שהומלץ פה לאחרונה, בעיקר כיוון שהדמויות משני הצדדים הרבה יותר מעוררות הזדהות.
שני סרטים שונים (למרות הדמיון)
קפטן פיליפס הוא מעין דרמת דמויות שהמתח הוא במפגש ביניהם.
מלון מומבאי הוא פשוט התקף לב.
טעם אישי והכל
אני מניח שאת ההשלמות שלך אתה רוצה לעשות על בסיס סרטים שכבר ידעת שאתה רוצה להשלים, בתוספת של סרטים שאתה מזהה הייפ מסוים סביבם בדירוגים האישיים שפירסמו כאן. היה עוזר לי יותר אם היית משתף נניח חמישה סרטים שאתה כבר יודע בוודאות שאתה עומד להכניס לעשיריה שלך, כדי להבין טוב יותר את הטעם שלך.
באופן אישי אני מצטרף להמלצות שכבר נכתבו מעליי – המפגש ואקס מאכינה הם ככל הנראה בעלי הפוטנציאל המשמעותי ביותר להשפיע על דירוג סרטי העשור שלך.
גם האחרים טובים יותר או פחות ושווים את זמנך מתישהו.
לא ראיתי את 'ראיתי את השטן' אז לא יודע לגביו.
אמרת שיש 25 סרטים שאתה רוצה לראות! איפה השאר?
קפטן פיליפס בנטפליקס
איכשהו זה לא הצליח לגרום לי להביא את עצמי לצפות בתום הנקס, אבל תדע שזה זמין.
הקולות סרט טוב, אבל יש לי עליו ביקורת חברתית ולא קולנועית שנולדה בעקבות שיחה עם פסיכולוגית (כמו הרבה סרטים נוספים, הוא מנצל את בורות הציבור בנוגע לפגועי נפש, ושוב פעם מציג סיכונים לא אמיתיים שמנגנים על הפחד הקולקטיבי מהבלתי נודע, אז הרגישות בה הוא מטפל בגיבור לא באמת מפצה על הסטראוטיפ שממשיך להיות מוזן).
מה שחתול וקרקר אמרו על המפגש ואקס מאכינה. יחד עם זאת, הם מאוד שונים אחד מהשני. אקס מאכינה סרט מד"ב מאוד הארד קור, אם אתה לא חובב הז'אנר אין לך מה לחפש שם. המפגש (שתאכלס הוא לא פחות מד"ב) כן יכול לעבור בגרון גם לאנשים שפחות אוהבים מד"ב קלאסי, כי יש שם את אלמנט דרמת המתח. כמו כן, במהלך העיבוד לתסריט, נעשתה בחירה מתחכמת שטיפה פוגמת בשלמות הסיפור ברמת המסר, אבל הוא עדיין מעולה.
משותף לשניהם שאנשים מגיעים עם ציפיות לראות סרטים מאוד קצביים, ושניהם לא כאלה מהירים או אקשניים. נדמה לי שאת שניהם סימנתי כסרטי העשור שלי (את אקס מאכינה בטוח)
כולם טובים(אלה שראיתי)
באש ובמים הכי מבדר מבין כולם.
המפגש ואקס מאכינה מעולים
אז סיכום כמעט סופי
לגבי ההשלמות: לבסוף החלטתי להשלים שניים מהסרטים של דניס וילנב – 'המפגש' ו'אסירים'. רציתי מאד להספיק עוד משהו, אבל היה עומס. לא נורא. בכל אופן, השניים הללו לא שינו את הרכב העשירייה, למרות שאהבתי את שניהם. וילנב באמת במאי מעולה.
ויאללה לסיכום, שבגלל שהוא ארוך, אחלק אותו לשלושה חלקים. בספירה סופית הכוללת גם את השניים הנזכרים וגם כאלו שדילגתי עליהם משום מה, ראיתי מאה ושישים סרטים, מתוכם אהבתי מאה עשרים וארבעה, 25 ככה-ככה ו-11 לא אהבתי.
העשירייה האישית שלי שונה במעט מעשיריית עין הדג שלי, כי כמה מהסרטים שאני מחשיב לסרטי העשור לא נכנסו לסקר. פירוט בהמשך.
הסרטים שלא אהבתי (מתוך הרשימה כמובן):
אנחנו (להשאר חידתי זה לא 'חכם'. זה מתסכל)
בירדמן (פלצנות לשמה, זה מה שהסרט הזה, ושום הופעה נפלאה של מייקל קיטון לא תציל אותו)
הארי פוטר ואוצרות המוות חלק 2 (ככה לא מעבדים ספר, מצטער. התסריט הרס את המהות של כמה סצינות מרכזיות ואני לא סולח לו על כך. בעיה משותפת לרבים מסרטי הסדרה, אגב)
המוסד (לא כזה נורא, אבל אני מודה שהבלגן סביבו באתר גרם לי ריאקציה כלפיו)
חורשות את הלילה (זה לא היה מצחיק, זה לא היה כיפי, זה לא היה כלום)
מסיבת נקניקיות (הסרט המגעיל של העשור. תתרחקו מהיצירה הדוחה הזאת כמה שיותר)
סגן הנשיא (אם אתה מעמיד פנים שאתה לא פוליטי, אז זה בדיוק מה שרואים עליך)
ספוטלייט (סיפור חשוב, סרט משעמםםםםםםם)
ספיידרמן: ממד העכביש (האוברייטד של המילניום עד כה. מה כולם מצאו בדבר הזה, אין לי מושג)
צורת המים (סרט פנטזיה עלק. סיפור אהבה משמים וחסר מעוף שלקח אוסקר משום סיבה מוצדקת)
רומא (השלוליות מחוץ לבית שלי יותר מעניינות מהשחור לבן האומנותי הזה)
ככה ככה:
אומץ אמיתי (האחים כהן מביימים סרט רגיל, אז למה היה צריך אותם?)
אופטימיות היא שם המשחק (נחמד, אבל זהו, ושכחתי מהסרט הזה דקה אחרי שצפיתי בו)
אמיצה (פיקסאר לא במיטבם, מחוץ לסדרת 'מכוניות')
אנומליסה (מעריך את הדבר הזה, אבל לא אוהב אותו. לא יודע מה הוא רצה ממני)
בין כוכבים (אובר נולאן. לא טוב לי כל הפאתוס הזה בכאלה מנות)
בית לחם (סצינת אקשן אחת ממש טובה בתוך סרט סביר מינוס. ולא אהבתי גם את הסוף).
בלייד ראנר 2049 (צילום יפה מאד. חלקים טובים יותר וטובים פחות. בקיצור, ככה-ככה)
ג'ון וויק (לקח לי שלושה סרטים מהסדרה כדי להחליט שאני לא ממש מתחבר לסגנון הזה של האקשן. אקשן צריך להיות תזזיתי לפעמים)
ג'וקר (הופעה ראשית אדירה. סרט לא משהו בכלל מסביב, שדעתי עליו נהיית יותר ויותר שלילית בחלוף הזמן)
גנב עירוני (לא זוכר מה היה שם, אבל זה היה סביר, לא?)
דנקרק (זה כבר לא אובר נולאן, זאת סתם חשיבות מעצבנת של "בואו נפרוס שלושה קווי זמן שונים כדי להיות מאד מיוחדים ולבלבל את הצופים. ולא הבנתי מה כולם שיבחו את מרדפי המטוסים. אני לא הבנתי רוב הזמן מי רודף אחרי מי ומי ירה במי ואיפה)
דרייב (ההתנסות היחידה שלי עם ונדינג רפן. יצא בינוני)
האיש שנולד מחדש (האיכות של הצילום עומדת ביחס הפוך לכמה שהסרט הזה נפוח ומשעמם רוב מוחלט מהזמן)
האנה (האקשן לא היה כזה טוב כמו שעשיתם ממנו)
הזאב מוול סטריט (סצינות ההוללות היו קשות לי לצפיה. טו מאץ')
המועדפת (סרט עם הופעות מדהימות, אבל עם קו עלילה מעצבן)
הנוקמים: עידן אולטרון (בעצם ממש אהבתי אותו, אבל צריך יחסיות מסויימת עם הטובים באמת של מארוול)
הפנתר השחור (אותו לא ממש אהבתי. נחמד בפני עצמו, אבל כסרט גיבורי על הוא אכזב. ואנדי סרקיס מדהים בתפקיד וחבל שאין יותר ממנו. הדמות המצויינת שלו עברה לכולם מתחת לרדאר)
וונדר וומן (לא יודע… בצפיות חוזרות נהניתי הרבה פחות. להבנתי הדלה הוא גם פחות פמיניסטי ממה שהוא חושב)
זה (היה בעיקר בימוי טוב. את החלק השני לא טרחתי לראות)
כוננות עם שחר (לבימוי סמי-ריאליסטי יש מחיר: הוא פעמים רבות משעמם)
כנס העתידנים (יותר מדי נוזלי, כל העסק הזה. וגם מודה שלא ממש הבנתי את העלילה)
לשבור את הקרח 2 (העלילה מאכזבת והשירים חוץ מאחד לא משהו והתסריט חלש מאד, אבל יש כמה סצינות טובות ואולף עדיין מצחיק)
משחקי הרעב: עורבני חקיין חלק א' (מרוח, אבל סבבה)
פורד נגד פרארי (הרחבתי כאן ממש לא מזמן)
עד כאן חלק א. בהמשך: הסרטים שאהבתי, הסרטים שאני רוצה לראות ואפילו העשירייה. השארו עימנו.
ממשיכים
חלק ב – הסרטים שאהבתי והסרטים שאני רוצה לראות
טוב, אני לא הולך לפרט כאן עכשיו על מאה עשרים וארבעה סרטים. אזכיר חלק מתוכם שאולי פחות מובנים מאליהם או שסתם נראה לי ששווים אזכור יותר מאחרים:
כל סרטי מארוול חוץ מהשניים שבקטגוריה הקודמת והשניים שנכנסו לעשירייה. כי מארוול, והם טובים, ממש טובים, וזהו. ביי.
בפינת הצפיות הטריות שלי – המפגש ואסירים. וילנב, כאמור, במאי מעולה.
בפינת בונג ג'ון הו גאון – רכבת הקרח, אוקג'ה ופרזיטים.
בפינת במאי העשור שלי, ס. קרייג זהאלר – בון טומהוק. כי מהומה באגף 99 הפנטסטי ועם הגב לקיר שריסק לי את הלב לא נכנסו לסקר, אז האיש הזה צריך נציגות.
בפינת ההופעה הטובה יותר של ראיין גוסלינג ב2016 – בלשים בע"מ.
בפינת הספילברג – הרפתקאות טינטין, גשר המרגלים והעיתון. רגע, מה, 'העיתון' לא בסקר??? למה לא המלצתי עליו בסקר המקדים? ולמה בכלל הייתי צריך לעשות את זה? הוא היה צריך להיכנס מהשער הראשי של שלושים הסרטים הגדולים. משהו פה מוזר.
בפינת האגרוף-רגשי לבטן שאינו סרט של זהאלר – חדר.
בפינת האפקטים הפסיכיים של העשור – טרילוגיית כוכב הקופים, בקלות.
בפינת סרטי האנימציה – כל הסרטים של דיסני ופיקסאר שבסקר, למעט אלו שהוזכרו מקודם. הטוב מביניהם נמצא בעשיריה, והבא אחריו הוא כנראה זוטרופוליס עם תחרות צמודה מקוקו ושישה גיבורים.
בפינת רוברט דאוני ג'וניור שאינו איירון מן – שני סרטי שרלוק הולמס. מה אתם רוצים, נהניתי מהם מאד.
בפינת טום קרוז – משימה בלתי אפשרית 4, 5 ו6. איזה אקשן.
בפינת הסרטים הישראלים – אחד נכנס לעשירייה, אבל הנה עוד כמה סבבה: אפס ביחסי אנוש, תל אביב על האש ומי מפחד מהזאב הרע.
בפינת סרטי קומיקס לא של מארוול – צמד סרטי דדפול היה אחלה, וכך גם צמד הקינגסמנים. אקס-מן נעו בין מצויין ממש לקטסטרופה, אבל הם הצליחו להכניס מישהו משלהם לעשירייה. שהאזאם גם היה מעולה.
בפינת סרט הבונד הטוב ביותר אי פעם – סקייפול, אלא מה.
בפינת סרטים של סקורסזה שכן אהבתי – הוגו מדהים ונוגע ללב, ושאטר איילנד אפקטיבי ברמות על.
טוב, יש עוד, אבל עברנו על חלק מכובד.
והנה הסרטים שאני רוצה להשלים. עכשיו כבר אין לחץ של סקר שנסגר, אבל עדיין אשמח להמלצות לגביהם:
127 שעות
אויב
איש האולר
אקס מאכינה
באש ובמים
בקתת הפחד
הבלדה על באסטר סקראגס
היא (2014)
היו זמנים בהוליווד
העולם שאחרי: הכחדה
הקולות
וויפלאש
חיות הדרום הפראי
חיפוש
מכונת הכסף
מקום שקט
ענן אטלס
פארנורמן
קפטן פיליפס
ראיתי את השטן
רוקט-מן
עוד סרט שאני רוצה לראות אבל לא ברשימה הוא 'לינקולן' של ספילברג.
בהמשך: העשירייה הגדולה של העשור!
חלק שלישי ואחרון
נפתח בכמה סרטים שלא נמצאים בסקר, אבל היו צריכים להיות בו:
הפרש הבודד הוא האנדרייטד של העשור, מפלצות בשלג הוא סרט אנימציה קסום וגאוני וכאמור, לכו תראו את הסרטים של ס. קרייג זהאלר. ויש עוד ששכחתי כרגע.
עוד משהו – על הופעות העשור אדבר בסקר הופעת העשור שכבר עלה לאתר.
ויאללה לעשירייה, או יותר נכון לתשיעייה, כי על סרט העשור שלי תוכלו לקרוא בקרוב בפוסט של כותבי האתר. וחוץ מהמקום הראשון אין לי כח לדרג, אז לפי סדר הא' ב', קבלו אותם:
הבלתי רשמיים
שולי רנד בהופעת העשור בקולנוע. לא הישראלי, הבינלאומי. וסביבו סרט מצחיק אבל מרגש ודרמטי אבל הומוריסטי ומגניב אבל בעל משקל ואלירן מלכה, אתה גאון.
הנוקמים: סוף המשחק
ככה אני מפרגן למארוול על כל מה שהם עשו העשור – עם הסרט שסגר את הכל. איזה סרט כביר. איזה משהו שאף אחד לא היה מאמין שיכול להיות לפני עשר שנים. תקפצו לי עם כל המארוול והנוסחה שלהם והאי לקיחת סיכונים. פחחחחחחחחחחחח. אם זה כל כך קל נראה אותכם, יאללה.
הפשיטה
אקשן טהור ומזוקק ומדמם. ככה נראית שירה ויזואלית, אבל עם דם ואברים מרוטשים.
חדר
בטעות כתבתי אותו כבר קודם. עוד מעט אני אסביר את הטעות, אבל בכל מקרה, וואו, מריטת העצבים של העשור.
לה לה לנד
כי השירים, השירים. ואודישן. ואמה סטון. והסוף.
לוגאן
איזה סרט עצוב ונפלא. הוא גם מלא באקשן נהדר, אבל העיקר פה זה ההופעה המדהימה של יו ג'קמן, שהיה מעולה גם באסירים שממש עכשיו השלמתי.
מלחמת הכוכבים: אחרוני הג'דיי
זאת הישועה שסטאר וורס היה צריך (גם אם יתברר שהוא לא ראוי לה: פרק 9 מתמודד ראוי אצלי לאחד הסרטים הגרועים של העשור). ראיין ג'ונסון הוא היוצר האהוב עליי בהוליווד, ואת הפרק הזה בסדרה ראיתי הכי הרבה פעמים. ככה מפרקים מותג עם המון כבוד ואהבה. וארררררג, פרק 9, ארור תהיה. אוף, אינטרנט. לך לעזאזל.
קפטן אמריקה: מלחמת האזרחים
זה המארוול האהוב עליי ביותר, והסרט בו נתן דאוני ג'וניור את ההופעה הטובה ביותר. המשקל הרגשי כאן פשוט מדהים, והוא יותר השפיע עליי גם מסוף המשחק הגרנדיוזי.
שמונת השנואים
זיקוק של כל מה שטוב בטרנטינו. סרט אדיר עם הופעות מעולות אחד אחד.
=====================
וכאמור, העשירייה האישית שלי שונה. היא מוציאה מהרשימה שכאן את חדר (זה מקור הטעות) ואת לוגאן, ובמקומם נכנסים:
רק האמיצים
זה סרט שחמק מתחת לרדאר של פחות או יותר כולם, וכל כך חבל. תראו אותו, אני מתחנן. אם הלב שלכם לא יתרסק בסצינה אחת לקראת הסוף אז אתם צריכים לבדוק אם לא הוחלפתם ברובוטים.
עם הגב לקיר
אני חושב שכבר דיברתי על זה.
======================
עד כאן בינתיים! ניפגש בהמשך סיכומי העשור. היה כיף!
הרבה סרטים טובים ברשימת הצפייה שלך
מעל כולם, ובהסתמך על הדירוגים שלך, ממליץ על וויפלאש, היו זמנים בהוליווד, איש האולר, בקתת הפחד, הבלדה על באסטר סקראגס ומכונת הכסף.
אסירים מעולה
אבל הוא גם ממש קשה ומטלטל רגשית.הוא משאיר חותם חזק,לטוב ולרע.
קפטן פיליפס הוא מותחן מהוקצע ואינטנסיבי, אבל קצת סתמי בעיני.בסוף הצפייה הוא נשכח ממני די מהר.אם כי טום הנקס מדהים בסצינת הסיום.
המפגש-איטי ומהורהר,בעיני די משעמם.חלק מהתפניות בעלילה עובדות טוב,חלק קצת תמוהות.סרט בסדר
הבחירות שלי
העשירייה בסדר אקראי
המאסטר
וויפלאש
התחלה
הרשת החברתית
סקוט פילגרם
בירדמן
לה לה לנד
לוגאן
מכונת הכסף
סוף העולם
כמעט נכנסו
היא (2014)
הזאב מוולסטריט
שלושה שלטים מחוץ לאבינג מיזורי
בלייד ראנר 2049
אהבתי 168
לא אהבתי 9
ככה ככה 36.
הופעות
חואקין פיניקס המאסטר
לאונדרו די קפריו הזאב מוול-סטריט
פרנסס מקדורמנד שלושה שלטים מחוץ לאבינג מיזורי
גייק גילנהול חיית הלילה
רוברט דאוני גוניור- איירון מן 3(או כל סרט אחר בMCU)
לא ראיתי מספיק סרטים בעשר השנים האחרונות, מתברר
(אהבתי 90, ככה-ככה 36, לא אהבתי 5)
העשיריה שלי:
לופר/כרוניקה בזמן אמת/סופר 8/קוד מקור – פירוט בכתבה שתעלה בקרוב.
גשר המרגלים – הספילברג הטוב של העשור, למרות ש-"לינקולן" הציב לו תחרות קשה. דרמה פוליטית מותחת ורלבנטית, משוחקת ועשויה מצוין מכל בחינה.
סוף העולם – האדגר רייט הטוב של העשור, שמוכיח שהוא הכי באלמנט שלו כשהוא במולדתו בריטניה. מעין סיכום משעשע ומדכא של כל הדברים שהפכו את "מת על המתים" ו-"שוטרים לוהטים" למוצלחים כל-כך, עם התבגרות רצינית של התמות שליוו את הסרטים האלה. וקורנטו.
השם שלך/שיר הים – התחרות על תואר "המיאזאקי הבא" מתחממת, עם נציג מובהק מיפן ונציג מובהק מאירלנד. בינתיים, הם הביאו לנו שתי יצירות מופת שמזכירות כל אחת בדרכה את אלה של המאסטרו.
רנגו/קובו – שני סרטי אנימצה אמריקאיים מצוינים שקצת נשכחו לצד הדרך, אבל היו טובים בהרבה מרוב הסחרוה שסיפקו דיסני ופיקסאר לאורך העשור.
כמעט נכנסו:
כנס העתידנים – לא הצליח בכל מה שהוא ניסה לעשות, ועדיין היה מעניין ומרהיב.
קיק-אס – ג'יין גולדמן אלילת תסריטי הבלוקבאסטר של העשור הנוכחי במיטבה (אם כי ההברקות הגדולות שלה היו דווקא התסריט לרימייק של "החוב" הישראלי ו-"גולם רצחני" שלא נכללו בסקר).
בקתת הפחד – תחילת סיפור האהבה של דרו גודאר עם הוליווד. נקווה שיהיה לזה המשך גם בעשור הבא.
דרך קלוברפילד 10 – אה… אני מקווה שיהיו לו מספיק קולות גם בלעדי?
הבחירות שלי
לא היה פשוט אבל אני די סגור על העשירייה.
סרטים שאהבתי: 174
ככה ככה: 46
לא אהבתי: 3
אני מסנן לא מעט סרטים, בגלל זה יש ממש מעט סרטים שאני יכול להגיד שאני לא אוהב.
העשירייה שלי:
בירדמן
בלייד ראנר 2048
הזאב מוול סטריט
הנוקמים
הקול בראש
התחלה
לה לה לנד
לוגאן
ממלכת אור הירח
מקס הזועם: כביש הזעם
הופעות העשור:
מייקל קיטון – בירדמן
אמה סטון – לה לה לנד
יו ג'קמן – לוגאן
פרנסס מקדורמנד – שלושה שלטים
אמילי בלאנט – קצה המחר
283 (עשירייה, 125 אהבתי, 129 ככה ככה, 19 לא, פשוט לא)
ראיתי את הרוב המוחלט של הסרטים האלה (כנראה לא יחזור על עצמו בעשור הבא…) בעשור שבגדול אני מניח שראיתי בו בערך 1400 סרטים בסך הכל.
בעשירייה שלי מופיעים לאו דווקא עשרת הסרטים הטובים של השנה, כי יותר מדי כאלה חסרים מהרשימה לצערי, ובכל זאת הנה 27 הסרטים הטובים בעשור לדעתי. למה 27? כי זה מה שיש ביצירות מופת בעיניי, ולצערי כאמור יותר מדי מאלה לא מופיעים.
16 סרטים שהופיעו ברשימה, לפי סדר כרונולוגי
Kick-Ass (בעשירייה)
The Social Network (בעשירייה)
הערת שוליים (בעשירייה)
The Intouchables
Warrior
Skyfall
Captain Phillips (בעשירייה)
The Wolf of Wall Street
Edge of Tomorrow
Whiplash (בעשירייה)
20th Century Women
The Handmaiden (בעשירייה, ואחד משלושת סרטי העשור שלי)
The Shape of Water (בעשירייה)
Florida Project (בעשירייה, וגם אחד משלושת סרטי העשור שלי)
The Ballad of Buster Scruggs (בעשירייה)
Parasites (בעשירייה)
לא פחות מ-10 סרטים שלא נמצאים ברשימה
Confessions (אחד משלושת סרטי העשור שלי)
Never Let Me Go (סביר להניח שהיה נכנס לעשירייה)
Let Me In
The Hidden Face
The Broken Circle
Project X
Miracle in Cell No. 7
נורמן (יש מצב שהיה נכנס לעשירייה, ובאופן כללי, מדובר בסרט חצי ישראלי, לא מבין איך הוא לא ברשימה הסופית).
Train to Busan
Molly's Game (אולי הסרט שהכי מפתיע אותי שלא נמצא בין 316 הסרטים המדוברים.)
הסרט האחרון הוא JOJO RABBIT, שאמנם לא נמצא כאן, אבל אני מניח שסופרים אותו כבר בעשור הבא. בכל מקרה, סרט מפעים ויצירת המופת האחרונה של העשור הקודם בפנקסי.
הופעת העשור שמשום מה שכחתי כשסימנתי בטופס היא של אדל אקסרקופלוס במה שהיתה אחת ההופעות הגדולות אי פעם, ב"כחול זה הצבע החם ביותר".(ולא הייתי מתנגד לו מישהו היה מכניס אותה במקום את מאליגן בהמשך הרשימה).
מי שכן סימנתי הם קלואי גרייס מורץ (שני תפקידים גדולים ב 2010, אבל בעיקר קיק-אס), טים בלייק נלסון ב"בלדה של באסטר סקראגס", ריצ'רד גיר הוא נורמן, ווליאם דפו ב"פרויקט פלורידה", וקארי מאליגן ב "NEVER LET ME GO". למרות שאני מניח שלו הייתי חושב על זה קצת יותר, יש מצב שהרשימה הסופית היתה אחרת לגמרי.
בעצם, לא צריך להניח
ראיתי בדיוק 940 סרטים שיצאו בעשור הקודם (אבל אני מניח שראיתי בערך 1400 סרטים בעשור, אם גם כוללים סרטים שראיתי מעשורים קודמים)
רשימה מכובדת מאוד אבל..
קודם כל – תודה רבה על הרשימה היפה ובמיוחד על הסרטים הפחות ידועים. נכנסו לרשימות הצפייה שלי.
שנית, השתעשעתי לעצמי עם מחשבון
940 סרטים בעשור = 94 בשנה = 2 בשבוע
לכאורה, לא מדובר על כמות היסטרית של סרטים
אבל זה מבלי להזכיר סרטים מעשורים קודמים שצפית בהם בעשור הזה (מניח שהיו עוד כמה עשרות או יותר)
אבל ניסיתי לחשוב עם עצמי – ויכול להיות שזה יהיה דיון מעניין.
האם כדאי לראות את כל הסרטים שאפשר או שצריך לסנן טוב יותר?
ברשימתך רשמת שהיו 129 ככה ככה + 19 שהם לא.
במידה ואלך לפי אותו יחס:
129 + 19 מתוך 316 (בהנחה שראית את כולם) מראה שככה ככה ומטה היו 46% מהסרטים שראית.
ראית 940 סרטים מתוך רשימה של 316 באתר – משאיר עוד 624
ובחישוב מהיר וגס נראה שראית בעשור הזה 435 סרטים שההנאה שלך מהם הייתה מוגבלת.
האם בראייה לאחור – היה צריך לסנן אותם?
האם זה רק שיקול של כמות הזמן הפנוי שיש לנו? למשל, עבורי, יש זמן לסרט בשבוע (ברוב השבועות). זה מוביל לכ- 500 סרטים בפועל בעשור (בדקתי ברשימות אצלי). בערך חצי מאשר אצלך. כמות הסרטים שסימנתי ככה ככה או לא הייתה של אחוז קטן מרשימה זו.
אשמח לשמוע את דעתכם
נתחיל בברור מאליו
אי אפשר לראות את כל הסרטים שאפשר.
אפשר לראות את כל הסרטים מרשימה גדולה, או שהיו מועמדים לאוסקר או משהו נוסף אבל כל הסרטים זה פשוט משימה מטורפת מדי. בשנה יוצאים בערך 350 סרטים רק בארה"ב, וכידוע, העולם רחב מאותה מדינה. גם אם תראה 5 סרטים ביום, אתה פשוט לא תעמוד בקצב.
אבל יותר למטרת השאלה: זה מאוד תלוי מה אתה מנסה לעשות ומה אתה רוצה לעשות.
אם המטרה היא ליהנות, אז אין ספק שסינון קפדני יותר הוא בהחלט האידיאל – לזהות סרטים שלא תהנה מהם מראש, להתרחק מהם, ולעשות רק בחירות מוצלחות. אבל אם המטרה היא לימודית/השכלתית, אז אין שום סיבה לסנן את הככה ככה, כי ככה מעולם לא תוכל ללמוד ולגלות עולמות קולנועיים חדשים, לראות סרט שמעצבן אותך ולהבין משהו חדש לגבי מה עושה סרטים לטובים (או גרועים) וכו' וכו'.
אז ככה
קודם כל זה לא אותו יחס. היחס פה טוב בהרבה בגלל שמדובר בסרטים שעברו סינון רציני (30 המובילים השנתיים בעין הדג)
בגלל שיש לי אקסל לכמעט 3000 הסרטים שראיתי בחיים, אני יכול לומר לך שהיחס הוא בערך
3 אחוז מופת
30 אחוז סבבה
40-45 אחוז ככה ככה
השאר דרעק
אבל גם אני חייב לציין שכל סרט שאני כן רואה עובר סינון כמובן. הוא בא תמיד ההמלצה ממקור כלשהו. בדרך כלל מאחת הרשימות של הסרטים הטובים של השנה, או הסרטים הכי טובים שלא ראיתם, או רשימת הסרטים הטובים שלא הופצו בעין הדג. יש עשרות רשימות כאלה כל שנה, וכשאני מצליב ביניהן לבין ימדב והעגבניות, אני יכול ליצור רשימות צפייה
עדיין אני צופה בהמון זבל והמון סרטים סתמיים שלא מחדשים כלום, אבל ברור שיש סיבה וסינון
הבחירות שלי
הסרטים שאהבתי:
1. צעצוע של סיפור 3
2. הזאב מוול סטריט
3. עלייתו של האביר האפל
4. תברח
5. שלושה שלטים מחוץ לאבינג, מיזורי
ההופעות שהכי אהבתי:
1. פרנסס מקדורמנד- שלושה שלטים מחוץ לאבינג, מיזורי
2. ליאונרדו דיקפריו- הזאב מוול סטריט
3. חואקין פיניקס- ג'וקר
4. טום הארדי- עלייתו של האביר האפל
5. מרגו רובי- אני, טוניה
נעלבתי בשם ספרינג ברייקרס, דרך אגב
יחכה כנראה לתואר סרט המילניום.
ובנימה רצינית יותר, 162 סרטים, כולל השלמות עתידיות. הספק הרבה יותר מכובד ממה ששיערתי לעצמי.
89 אהבתי (גם אם לא עפתי ממש על כל אחד ואחד מהם. חיבוב סביר ומעלה הספיק)
23 ככה-ככה
48 רוצה לראות
2 לא אהבתי
אני כנראה אתחבט עוד רבות ברשימה, אבל אלו כרגע הם פני הדברים (ללא סדר ספציפי).
עשרת הסרטים הטובים ביותר:
• אקס מאכינה – כנראה ההמלצה הראשונה שלי לכל מי שאני מדבר איתו על סרטים.
• בקתת הפחד – הדוגמה המושלמת לשימוש יצירתי בהשראה (כן, ג'יי ג'יי אברהמס – אני מסתכל עליך…)
• התחלה – we must go deeper. רעיון פורץ דרך, תרתי משמע.
• הנוקמים: מלחמת האינסוף – אפי ברמה גלקטית. כיצירה בודדת אני לא לגמרי משוכנע שהוא טוב יותר מ"חייל החורף". אממה, הטון, הקצב, המניעים מבוצעים ברמה מעולה. נקודת שיא ביקום קולנועי שמלא בהצלחות.
• הבאבאדוק – עם "מקום שקט", "לא לנשום", "תברח" יש כמה אופציות יפות מאוד לחובבי ז'אנר האימה. הבאבאדוק מתבלט מעליהם אפילו יותר.
• ידוע מראש – בוחלציגחצן אובר 9000. וואו.
כוכב הקופים: המרד – השפעות הקורונה על העולם ב-2026![!:-P!](<a rel="nofollow" href="https://www.fisheye.co.il/wp-includes/images/smilies/1_tng.gif"/><img src="https://www.fisheye.co.il/wp-includes/images/smilies/1_tng.gif" alt="" width="" height="" />)
• אקס מן: ההתחלה – סיפור מקור לכאורה שגרתי. בפועל, התסריט ההדוק, תשומת הלב לפרטים והמשחק של הצמד המשובח מקאבוי את פסבאנדר סוחפים.
• לוגאן – חכם, ייחודי ומרענן. הרבה יותר מסרט גיבורי על.
• הערת שוליים – אולי קצת ממקום פרובינציאלי, אולי קצת מעורבות רגשית כאיש אקדמיה ברוחו.
הופעות :
לפני כן – חשוב לי לציין שהופעת העשור שלי, בפער עצום, היא של ג'יימס מקאבוי מספליט. הסרט אמנם לא נכנס לטופס (וחבל), אך מה שהוא עושה שם זו פשוט שירה בתנועה. לא משנה מה תחשבו על הסרט בסופו של דבר, שווה להשקיע את הזמן רק בשביל החוויה הייחודית הזו.
• אנדי סרקיס – כוכב הקופים: המרד (ולמען האמת, בכל הטרילוגיה)
• ג'ייק ג'ילנהול – חיית הלילה (סרט שנדחק ממש בלב כבד מהעשירייה שלי)
• אן הת'אווי – קולוסאל (ניצחה ממש ממש בהכרעת שופטים את טום הארדי על "לוק" ומקונוהיי על "בין כובבים")
• אוסקר אייזק – אקס מאכינה (מנעד אופי שמבוצע ברמה הגבוהה ביותר)
• חואקין פיניקס – ג'וקר (הרבה מעבר לאפקט שרק.
מה זאת אומרת
ספרינג ברייקרס הוא סרט הספרינג ברייקקקקק
(פוראברררררר)
הרשימה שלי
הרשימה שלי (ואת שני המקומות הראשונים, הייתי מדרג בין חמשת הסרטים הגדולים ביותר בכל הזמנים): א). The House That Jack Built (Lars von Trier, 2018); ב). Nymphomaniac: Volume I (Lars von Trier, 2013)/Nymphomaniac: Volume I – The Director’s Cut (Lars von Trier, 2013)/Nymphomaniac: Volume II (Lars von Trier, 2013)/Nymphomaniac: Volume II – The Director’s Cut (Lars von Trier, 2013); ג). Melancholia (Lars von Trier, 2011); ד). Debris documentar (Marian Dora Botulino, 2012); ה). Reise nach Agatis (Marian Dora Botulino, 2010); ו). Copie conforme (Abbas Kiarostami, 2010); ז). פרינסס (טלי שלום־עזר, 2014); ח). הפסיכולוגית (טלי שלום־עזר, 2018); ט). Gloria Bell (Sebastián Lelio, 2018); י). High Life (Claire Denis, 2018); יא). Love (Gaspar Noé, 2015); יב). Climax (Gaspar Noé, 2018); יג). המועדון לספרות יפה של הגברת ינקלובה (גלעד אמיליו שנקר, 2017); יד). פלפלים צהובים (קרן מרגלית/אמנון קוטלר, 2014/2011/2010); טו). Fúsi (Dagur Kári, 2015); טז). אנה ערביה (עמוס גיתאי, 2013); יז). Tsili (Amos Gitaï, 2014); יח). אדריכלות בישראל (עמוס גיתאי, 2013); יט). געגוע (שבי גביזון, 2017); כ). ירח בבית 12 (דורית חכים, 2015); כא). Wonderstruck (Todd Haynes, 2017); כב). הדרך לאן (מיכל בת־אדם, 2016); כג). Pa negre (Agustín Villaronga, 2010); כד). Poétique du cerveau (Nurith Aviv, 2015); כה). Traduire (Nurith Aviv, 2011); כו). ההיא שחוזרת הביתה (מיה דרייפוס, 2013); כז). Thelma (Joachim Trier, 2017); כח). כלבת (אהרן קשלס/נבות פפושדו, 2010).
ואת ״שטיסל״ (אלון זינגמן, 2016/2015/2013, אולי, בין מקומות כ״ו לכ״ז).
ואת ״שטיסל״ (אלון זינגמן, 2016/2015/2013, אולי, בין מקומות כ״ו לכ״ז).
ואת ״חנוך לוין: חיים שכדוגמתם עוד לא ראינו מעולם״ (רן לנדאו, 2017, אולי, בין מקומות כ״ו לכ״ז).
ואת ״חנוך לוין: חיים שכדוגמתם עוד לא ראינו מעולם״ (רן לנדאו, 2017, אולי, בין מקומות כ״ו לכ״ז).
ואת «Doubles Vies» ל־Olivier Assayas מ־2018 (אולי, בין מקומות כ״ו לכ״ז).
ואת «Doubles Vies» ל־Olivier Assayas מ־2018 (אולי, בין מקומות כ״ו לכ״ז).
ואת »Kätilö» ל־Antti J. Jokinen מ־2015 (אולי, בין מקומות כ״ו לכ״ז).
ואת »Kätilö» ל־Antti J. Jokinen מ־2015 (אולי, בין מקומות כ״ו לכ״ז).
ואת «Le Havre» ל־Aki Kaurismäki מ־2011 (אולי, בין מקומות כ״ו לכ״ז).
ואת «Le Havre» ל־Aki Kaurismäki מ־2011 (אולי, בין מקומות כ״ו לכ״ז).
ואת ״עד החתונה״ (דפנה לוין/עודד לוטן, 2010/2008, אולי, בין מקומות י״ב לי״ג).
ואת ״עד החתונה״ (דפנה לוין/עודד לוטן, 2010/2008, אולי, בין מקומות י״ב לי״ג).
ואת ”Big Game“ ל־Jalmari Helander מ־2014 (מקום כ״ט).
ואת ”Big Game“ ל־Jalmari Helander מ־2014 (מקום כ״ט).
ואת »Safari« ל־Ulrich Seidl מ־2016 (אולי, בין מקומות כ״ו לכ״ז).
ואת »Safari« ל־Ulrich Seidl מ־2016 (אולי, בין מקומות כ״ו לכ״ז).
ואת ״בוקר טוב ילד״ (שרון בר־זיו, 2018, אולי, בין מקומות י״ב לי״ג).
ואת ״בוקר טוב ילד״ (שרון בר־זיו, 2018, אולי, בין מקומות י״ב לי״ג).
ואת ”The Kids Are All Right“ ל־Lisa Cholodenkoa מ־2010 (אולי, בין מקומות י״ב לי״ג) ו־»Tuntematon sotilas» ל־Aku Louhimies מ־2017 (אולי, בין מקומות כ״ו לכ״ז).
ואת ”The Kids Are All Right“ ל־Lisa Cholodenkoa מ־2010 (אולי, בין מקומות י״ב לי״ג) ו־»Tuntematon sotilas» ל־Aku Louhimies מ־2017 (אולי, בין מקומות כ״ו לכ״ז).
ראיתי 305 סרטים מהרשימה
נתחיל מהחוסרים: את משחקי הרעב 3א' ואת גנוב על הירח אין לי צורך להשלים. גם את הסרטים האחרים שפספסתי אין לי "צורך", אבל סביר שאתקל במוקדם יותר מבמאוחר ב"משימה בלתי אפשרית 4", "גנב עירוני", "ויקטוריה", "מצ'טה", "שרלוק הולמס 2", "הדקדוק הפנימי", "החיים בזמן מלחמה", "האנה" ו-"כלבי מלחמה".
מכאן, הרשימה מתחלקת ל-190 סרטים שאהבתי ו-115 שככה-ככה-תי או לא אהבתי. למנות את כולם ייקח כל החיים, אז במקום זה, הסרט האהוב, השנוא ועוד אחד מכל אות ברשימה (בשני חלקים):
0-9: הכי טוב – תקשיבו, אנחנו כבר עברנו את שלב ה"אבל כח משיכה" ומודים ש"12 שנים של עבדות" זאת יצירת מופת בלי קשר לשאלות של גזע ופוליטיקה או שאנחנו צריכים עוד זמן?
הכי גרוע: 50/50 הוא בשום אופן לא סרט גרוע, אבל הוא כן סרט נשכח, שזה לצערי, כמעט אותו דבר
ועוד אחד: 6 גיבורים, או: אחד מזוכי האוסקר הלא מוצדקים בעולם למרות שאיזה סרט חמוד, בחיי
A-Z: הכי טוב/גרוע/ועוד אחד: RED – אה, נכון, זה היה סרט.
א': הכי טוב: איש האולר, ולו רק כי הוא היה הביקורת הראשונה שלי באתר
הכי גרוע: את לי לילה הסתיים כשהוא התחיל, אימא! היה תרגיל בטמטום, אנומליסה היה צ'ארלי קאופמן בכל מה שרע בצ'ארלי קאופמן אבל האם היה סרט גרוע, סתמי, מעצבן, וחסר ערך כמו "אסון מהלך"? כנראה שלא
ועוד אחד: בבוא הימים קצת שכחתי מ"אני וארל וזאת שעומדת למות" אבל הוא בעצם סרט ממש חמוד.
ועוד אחד ועוד אחד: אף אחד לא מושלם – אני מרגיש שיש ז'אנר שלם של סרטים שהוא "סרטים שהייתי נהנה מהם אם לא היו מלהקים אליהם את פאקינג ג'רד ליטו".
ב': הכי טוב: תחרות קשה. "בון טומהוק" הכי טוב במידת עשייה, "בתוך לואין דייוויס" הוא הסרט הכי אנושי, "בלו ולנטיין" קימצ'ץ' לי את הלב, "באה בקלות" הוא סרט הנעורים המושלם של שנות העשרה, "בלשים בע"מ" הוא פשוט נפלא אבל "בלאקפיש" היה סרט רע, במובן הכי טוב של המילה שרק אפשר, ואחת הפעמים הנדירות שהסכמתי עם אנשים על איכות סרט תיעודי.
הכי רע: בקתת הפחד. אל @ אותי.
ועוד אחד: בליינדספוטינג הוא פשוט קסם של סרט שצריך יותר יחס. זה הכל.
ג': הכי טוב: ג'ון וויק, אבל זאת לא חוכמה, מה זאת האות פח הזאת
הכי רע: ג'אנגו ללא מעצורים. כל הסימנים הרעים לגבי הקריירה של טרנטינו ארוזים בסרט אחד!
ועוד אחד: אחח, גט, הסרט שבזכותו אני ואחותי נצעק אחד על השני "ליברטהההה" באקראי.
ד':
הכי טוב: דטרויט, בלי שום שאלה. ההתעלמות של האקדמיה (וכולם!) מהסרט הזה היא בגדר פשע שנאה.
הכי גרוע: דון ג'ון. כי כוונות טובות לא יכולות להציל סרט.
ועוד אחד: האם האכזבה שלי מ"דדפול" היא בגלל הכיוון היחסית בנאלי שהסרט נלקח אליו, ולו הייתי מקבל מראש ש"הומור מטא מטורף" זה לא באמת מטורף הייתי נהנה יותר? מי יודע.
ה':
הכי טוב: המשרתת/הפשיטה/השם שלך. רמאות? אולי. אבל טרילוגית האסיה באות הזאת פשוט מרהיבה, ללא שום תחרות.
הכי גרוע: היו זמנים בהוליווד. טרנטינו, אתה צריך מספר של עורך? כי אני יכול לסדר לך מישהו, באמת.
ועוד אחד: אני אוהב את הספר הירוק, הוא חמוד, והקטסטרופה שעשו ממנו יצאה מכל פרופורציה. יום טוב.
ו':
הכי אהוב: וונדר וומן. כי בכל זאת ולמרות הכל.
הכי שנוא: וויפלאש, כי לא.
ז':
הכי אהוב: זה בוודאי המקום. פשוט מושלם.
הכי גרוע: זה. לפחות הפניוייז שלהם היה טוב, כשהוא לא היה מטומטם לחלוטין.
ועוד אחד: כולי תקווה שזמנים קשוחים באל רויאל ימצא, מתישהו, את הקהל שמגיע לו. לא מגיע לסרט הזה להיעלם בתהום הנשייה.
ח':
הכי אהוב: חיפוש. אבל חדר מנוחה באמת ממש ככה מלקחת את זה ממנו.
הכי גרוע: חוטים נסתרים. כן, הבנתי, ובכל זאת, לא תודה.
ועוד אחד: חייבים לדבר על קווין, איפה שעזרא מילר הבטיח ואז אף פעם לא ממש מימש.
ט':
הכי טוב: טווח קצר 12. וידוא הריגה ללב שלי. ומה זה הקאסט הזה??
הכי גרוע: טד. וזה לא התיישן, זה היה גרוע גם אז.
ועוד אחד: טיפש, מטורף, מאוהב – הראשון בטרילוגית "סטון וגוסלינג" הוא פחות חכם ופחות נחמד משהוא חושב שהוא.
י':
הכי טוב: ברמת הרגעים, זה יחי הקיסר!. ברמת הסרט הכולל – יסמין הכחולה.
הכי גרוע: ילדות פרא. סרט שלא הבנתי את ההייפ שלו, ולכן פשוט חיכיתי שיחלוף, מה שאכן קרה.
ועוד אחד: ידוע מראש, לא להיות הזה, אבל הסיפור הקצר היה יותר טוב.
סטטיסטיקה להפסקה: לא אהבתי את כל הסרטים שהתחילו באות ע'. ככה-ככה-תי את כל הסרטים באות צ'. אהבתי את כל הסרטים שמתחילים במספרים.
ממשיכים
כ':
הכי טוב: כרוניקה בזמן אמת. כל כך הרבה כישרון בשלישיית השחקן-במאי-תסריטאי הזה שנזרקו לפח. איזה טרגדיה.
הכי גרוע: כח משיכה. לא שהוא כזה נורא כמו שהוא הכי פחות סרט.
ועוד אחד: כוננות עם שחר נפלא, אבל בוא נתייחס רגע לכך ש"כנס העתידנים" פחות טריפי מהרושם שעשו ממנו, אוקיי.
ל':
הכי טוב: לזרו השמח. סרט קטן, זר, ורמה אחת מעל הסרטים האחרים באות הזאת.
הכי גרוע: למלא את החלל. ולה לה לנד צמוד אחריו.
ועוד אחד: האם הייתי יותר שלילי כלפי ליידי בירד אם לא היה לו שיר של ריל ביג פיש? לעולם לא נדע.
מ':
הכי טוב: אמאלה, מה זאת האות הזאת. טוב, לפני שאני אתחרט – מכונת הכסף.
הכי גרוע: מסיבת נקניקיות. חרא נוראי שלא היה צריך להיות קיים.
ועוד אחד: למשחק??? החיקוי???? יש???. אוסקר??? על????? תסריט?????????
נ':
הכי טוב: נשות המאה ה-20, ואם לא ראיתם אותו, בחייאת, בבקשה, בבקשה בבקשה, תראו.
הכי גרוע: נברסקה. לא כזה גרוע, אבל בהחלט קצת סתמי.
ועוד אחד: נאום המלך הוא אחד הסרטים החביבים עד שנזכרים מה הוא עשה ועל הכס של מי הוא בדיוק יושב.
ס':
הכי טוב: סיפורים פרועים, למרות שזה מאוד כאב לי לא לתת את זה לממד העכביש
הכי גרוע: ספיידרמן: רחוק מהבית. ככה הורסים סרט.
ועוד אחד: סופר הצללים כנראה יהיה הסרט האחרון שאני אוהב של פולנסקי, ואני לא יודע מה אני חושב לגבי זה.
ע':
הכי פחות גרוע: אני… מניח.. שענן אטלס?
הכי גרוע: עץ החיים.
הכי סתמי: על אחריותכם בלבד
הכי גם אתה מעפן ולא תצא מפה בלי אזכור לזה: עלייתו של האביר האפל
פ':
הכי טוב: פרזיטים, אבל זה רק בגלל שפדינגטון 2 ויתר להם בצורה יפה.
הכי גרוע: פאק פוקסטרוט, בסדר?
ועוד אחד: פעם הייתי הפתיע אותי בכמה טוב הוא היה. הסרט השני הכי טוב של אבי נשר, בקלות.
צ':
הכי טוב: צעצוע של סיפור 4?
הכי גרוע: צלף אמריקאי
ועוד אחד: צורת המים היה בסדר, בסדר?
ק':
הכי טוב: קולוסאל. החרא הזה הוא בין הסרטים הטובים של העשור ואני כל כך רוצה שהוא יהיה יותר שיחת היום.
הכי גרוע: תיקו מתיו ווהן קיקאס-קינגסמן הראשון. מתיו ווהן תפסיק לעבוד עם מארק מילר כבר.
ועוד אחד:חייל החורף הוא קלאסיקה ובאמת חבל שבאתר לא דיברו על זה יותר.
ר':
הכי טוב: רכבת הקרח רכבת הקרח רכבת הקרח
הכי גרוע: רומא. מדי פעם שלולית היא רק שלולית, חברה. (וגם אם היא לא, זה לא הופך את הסרט מאחוריה ליותר מעניין)
ועוד אחד:כולי תקווה שראלף ההורס 2 קצת המעיט משאיפות דיסני להמשכים לסרטי האנימציה שלהם, אבל יודע שלא כך הדבר.
ש':
הכי טוב: שש פעמים. אגרוף בבטן, מכות בראש, סטירות בלבלב. סרט שהוא יותר גדול מזה.
הכי גרוע: שומרי הסף. חחחח, לא.
ועוד אחד: שלושה שלטים מחוץ לאבינג מיזורי הוא סרט מאוד טוב.
ת':
הכי טוב: תברח. אחד מרגעי העשור שלי היה הרגע שבו פאקינג פיל מקי ופיל זכה באוסקר. מה זה הטירוף הזה.
הכי גרוע: תור: ראגנארוק. אתם יכולים @ אותי במקרה הזה, אבל כבר רבנו על זה לפני שנתיים.
ועוד אחד: תלוי באוויר בטח התיישן ממש רע, נכון?
וזהו!
לשנוא את אנומליסה, ג'אנגו ווויפלאש זה פשוט... לא, אין לי מילים. אני בלי מילים.
זה כאילו, אני לא יודע עד כמה ידברו על התבגרות ולוק לאורך שנים מעבר לגימיק ולהתלהבות הראשונית, ואם כבר לבחור סרטים גרועים שמייחסים להם חשיבות מופרזת, אפשר להתחיל לסנן בכיף את הסתמיים והמיותרים של דיסני/פיקסאר – הגימיקיות הוולגריות והצעקנות של הראלפים (שמישהו כבר ייתן ספין אוף לקנדלהד, למען השם), המבוכה של הדינוזאור הטוב (אפילו דורון לא ידע מה לעשות עם הדבר הזה בביקורת שלו), הנשכחות של מוצאים את דורי. אבל אנומליסה, ג'אנגו ווויפלאש הם סרטים שידברו עליהם לאורך המאה, סרטים של סמאחים שגם אם הם לא מייצגים את שיא יצירתם הם עדיין מייצגים אותם ביותר מסתם כבוד, ולפסול אותם ללא שום נימוקים כי "פשוט לא" זה… צורם. זה מה שזה.
הביקורות שלי על ג'אנגו, אנומליסה ו-וויפלאש
קיימות בתגובות באתר, וכמו שכל הסרטים שהיללתי הגיע להם יותר מ"זה סרט מאוד טוב, כן", זכו ליחס של "זה סיכום עשור, כאשר מילת המפתח היא "סיכום" ולא הרחבה".
והפורמט לא היה "סרטים שאנשים ישכחו, רשימה", אלא בדיוק הפורמט שאמרתי. ג'אנגו הוא לא הסרט הכי גרוע שראיתי העשור, אבל הוא מציג, לצד כמה חלקים טובים (בעיקר סמואל ל' ג'קסון) את כל המגרעות של טרנטינו בצורה ברורה מאוד (זאת בניגוד ל"היו זמנים" שגרוע בצורות שלא מבליטות את הבעיות של טרנטינו [ אולי חוץ מחוסר עורך] אלא גרוע בצורה מקורית וייחודית לעצמו).
איזה מגרעות? תוכל להרחיב כאן, גם אם בקצרה?
כי אני אהבתי אותו יותר מממזרים. כאילו, מה ממחיש כאן את המגרעות של טרנטינו כשהוא דווקא ממתן כאן (יחסית) את השטיקים המוכרים שלו?
ארבעים דקות מיותרות
-גניבה חסרת בושה (ומקוריות) מחומרים אחרים
-זחיחות עצמית בלתי נסבלת
-הופעות אורח כפויות של עצמו
וכל זה עם בונוס דברים שגרועים רק בג'אנגו, כמו:
-תפקיד ראשי גרוע גרוע גרוע גרוע
-תפקיד נשי ראשי לא מפותח בכלל שכולו להיות מקגאפין עבור הגיבור
הסעיף האחרון נכון, לשאר לא שמתי לב בכלל.
כנראה שאני צריך צפייה נוספת + עיון בכל פרטי הטריוויה והקשרים בדבי כדי להבין על מה אתה מדבר; כנראה שדווקא חוסר ידע בקולנוע עוזר להנות מטרנטינו ולא להפך. האם היו גניבות בוטות וברורות במיוחד? כי אותי העלילה הפתיעה כמעט בכל סצנה מחדש. אהבתי גם איך אחרי ממזרים חסרי כבוד, טרנטינו יצר דמות של גרמני שהיא 100% טובה; וסרט של טרנטינו בלי זחיחות זה לא דבר שקיים להבנתי.