במוי ותסריט: סופיה קופולה
ע"פ ספרו של ג'פרי יוג'ניידס
שחקנים: ג'יימס וודס,
קתלין טרנר, קירסטן דונסט
דילמה: "עין הדג" מיועד
לאנשים שלא סובלים ביקורות
קולנוע. אחת הסיבות שאנשים שונאים ביקורות קולנוע היא שנחמן שניצקליין ושות' נוהגים לכתוב בעיקר למי שלמד איתם באוניברסיטה. זה בולט בעיקר כשהם משתמשים במילים כמו "נונסטרקטוראלי" וכשהם מתחילים לשפוך שמות של במאים, צלמים, סרטים והקשרים האינסופיים בינהם. אז אני שואל את עצמי: האם במסגרת אנטי ביקורת על סרט חדש של במאית מתחילה, סופיה משהו, אני יכול להרשות לעצמי להתייחס לכך שלאבא שלה קוראים משהו קופולה?
ואז אני עונה לעצמי, בשאלה כמובן: האם הסרט של סופיה היה בכלל מגיע לארץ אלמלא השם של אבא שלה, שמתנוסס בגאון על הפוסטר העברי של הסרט, היה מעורר עניין?
אז כן, סופיה היא הבת של סמאח שמן למדי ושמו פרנסיס פורד קופולה. אותו במאי שפעם נחשב למהפכן, ולאחרונה ביים סרט שנשא את השם "מוריד הגשם של ג'ון גרישם". לא של קופולה, של גרישם.
בכל אופן, סופיה'לה עשתה סרט, ואבא'לה הפיק לה. אז איך הבת מול האב? בואו נגיד שהיא עוד לא שמנה כמו אבא, אבל בהחלט כדאי לה להתחיל לשקול ברצינות דיאטת חסה. כל מיני הפלצות ויזואליות עפו שם על המסך, חלקן גנובות מאבא וחלקן מקוריות לחלוטין, מוסיקה של אקורד וחצי של "אייר" הנחמדים בדרך כלל סירבה בתוקף להתפתח, שחקנים נהדרים – קתלין טרנר שהפכה לבולדוג, ג'יימס וודס שהפך לטוסטר, חמש הבנות החמודות שבמרכז הסרט ודני דה-ויטו (ששכח להוריד את הפיאה של ג'ורג' שפירו מ"איש על הירח") בהופעת אורח לא ברורה – כולם מתבזים בתסריט נטול דיאלוגים, עלילה, דרמה, מתח או סתם עניין בסיסי.
וזה נראה קצת מוזר: בכל זאת, אם בתחילת הסרט מודיעים לנו שהבנות עומדות להתאבד, אמור להיווצר מתח, לא? אז זהו, שבהתחלה אתה שואל את עצמך למה ואיך כל אחת מהן תעשה את זה, איך זה ישפיע על שאר האחיות והאם זה יגרום לדייט שלך להיצמד לכתפך. בהמשך, כשאף אחת מהן עוד לא מתה ואתה כבר אחרי אמצע הסרט, אתה פשוט מתפלל שכולן ידבקו בפתאומיות בסטרפטוקוקוס B וימותו תוך שלושה ימים, מה שבטח יפסיק את הבעיטות הקטנות שנוחתות על הרגל שלך מצד הדייט. ובסוף כשהן מגיעות לסופן המר, אתה כבר כל כך אדיש שמבחינתך היה יכול ליפול עליהן לוויין וזה לא היה משנה. כלום כבר לא יחזיר את הדייט שלך.
אבל האמת שנהניתי, לפחות מהחלק הראשון של הסרט, כי הוא היה מאוד מצחיק. אני ממש לא חושב שזאת הייתה כוונת המשוררת, אבל חלק מדמויות המשנה, העיצוב המיושן והגגים המטופשים בבימוי היו ממש קורעים, במובן הקאמפי-קאלטי של המילה. גם זה משהו.
רגע אחד. בתחילת הסרט אחד הנערים מהשכונה של אותן חמש ילדות יפות אומר לנו, בבגרותו, שהוא עדיין לא יודע למה הבנות התאבדו. מה, הוא מטומטם? בין הבולדוג לטוסטר, בין אקורד אחד לשני, בתוך שעמום נוראי שמתפוגג מידי פעם בשביל הבלחות בימוי אידיוטיות, בתוך תסריט בו המטאפורה העמוקה ביותר היא עצים שנדבקים במחלה ונכרתים ע"י העירייה, גם אני הייתי מתאבד.
- האתר הרשמי
- The Virgin Suicides – הספר
הסתייגות אחת לי...
ב"עין הדג" לא מזכירים את האבא של הבמאית? ואת אשתו של התסריטאי? ואת העובדה שהתאורן עבד עם וודי אלן בזמנו על "בננות 2"? כמובן שכן. הרי זה כל הכיף. כי אם לא נדבר על זה, על מה נדבר? על הסרט?
הסתייגות אחת לי...
למשל – על התרגום לשם הסרט…
אני מקווה שזה לא מוגזם לבקש,
אבל אולי ניתן לקבל קצת מידע על עלילת הסרט?
מה קורה שם?
כי אם כל הסרט הוא על תהליך ההתאבדות של חמש נערות, יפות ככל שיהיו, אז אני באמת מקווה שהאפקטים המיוחדים מוצלחים.
רואים דם? צפרדע? כינים?
מוגזם
בתור בלונדינית, אני מדממת.
וכן קורה בסרט הזה משהו. הרבה דברים.
לא כמו"נערה עם עגיל פנינה"למשל, זה סרט שבהחלט לא קורה בו כלום. במשך כל הסרט ישבתי וחיכיתי לתפנית מעניינת בעלילה, אך היא לא קרתה. ולאחר הסרט הרגשתי שרציתי לדקור את יוצר הסרט על שביזבז לי זמן יקר מחיי.
חמש ילדות יפות (או הבתולות המתאבדות כפי שקוראים לו באנגלית בתרגום חופשי), הוא כן סרט עלילתי, ואני נהנתי מכל רגע.
סילחו לי.
נעע''פ +ספויילרים לסרטים שונים
לא בהכרח תפנית מענינת.
אבל במקרה הזה שהתכוונתי לנערה עם עגיל פנינה, לא רק שאין תפנית מעניינת, גם אין עלילה.
בסרט פשוט לא קורה כלום.
התאבדות הבתולות, אם כבר.
suicides הוא שם העצם התאבדות ולא הפועל להתאבד, שהוא to commit suicide.
אם כבר מתקטננים...
וובסטר דווקא מכיר גם ב-"to suicide" כאלטרנטיבה ל-"to commit suicide". אבל גם אם לא מקבלים את זה, "suicide" הוא גם השם למי שהתאבד, כך שעדיין אפשר לפרש את שם הסרט כ"הבתולות המתאבדות".
נכון, אבל...
ה-head של ה-noun phrase באנגלית הוא שם העצם הימני. בעברית הוא גם שם העצם הימני. כך school teacher יתורגם כמורת בי"ס.
לכן אני חושבת שיותר נכון (לא האפשרות היחידה הנכונה כפי שכתבתי קודם אלא האפשרות שנראית לי יותר נכונה ונאמנה) לתרגם את שם הסרט כך שה-head יישאר ההתאבדויות (או המתאבדות). כך שאם כבר, "המתאבדות הבתולות" הן האופציה ל"התאבדות הבתולות".
כמה שאנחנו מצטיינות בלראות את היער ולא את הדובונים החמודים שמאכלסים אותו.(-:
סמאח?
המותר לשאול מדוע פרנסיס פורד קופולה הנו סמאח ולא במאי?
סמאח?
אילן, דווקא אתה שואל?
הרשה לי לצטט
מתגובתך לכתבתו של רז גרינברג על AI:
"…אבל מלבד אירוע מצער זה, קובריק עומד בתקנים של טובי הסמאחים בכל הזמנים".
אילן, החיית את השפה העברית. ברכותי.
הרשה לי לצטט
בדיוק לכך כיוונתי.
הרשה לי לצטט
אני יודעת. לכן חיפשתי ומצאתי את הציטוט המדובר (אם כי בלי הלינק המתאים) כדי שגם אילן ידע איפה הוא כתב את זה.
הרשה לי לצטט
האמת שאני הערכתי את אילן אפילו יותר. חשבתי שמכיוון שהוא טבע את הביטוי, הוא חושב שפורד-קופולה לא נכנס לגדר סמאח, אלא סתם במאי מן השורה.
אילן – נא פזר את הערפל.
אני לא בטוחה
כי הרי אותו ביטוי מקורו בטעות הקלדה (כך לפחות זה נראה).
אבל כן, אני מקבלת את האבחנה שלך בין "סמאח" ו"סתם במאי".
סדר צריך להיות.
אני לא בטוחה
אם אני זוכרת נכון, הרגעים שבהם הביטוי היה טעות הקלדה היו די ספורים. מהר מאוד הוא הפך לביטוי שגור בפי משתמשי האתר.
האמת שאני אפילו עשיתי מאמץ להפוך אותו לר"ת, אבל כל נסיונותי כשלו. כל א-סובלי ביקורות הקולנוע מוזמנים להפשיל שרוולים ולהגות במרץ ר"ת!
ועכשיו לשאלה האמיתית שכבר נשאלה בעבר. מה דעתכם, האם פורד-קופולה ראוי לתואר "סמאח"?
אני לא בטוחה
ובכן, סמאח הנה טעות דפוס כניתן להבין, אך טעויות מתחילות דברים גדולים, לא?
שמחתי לטבוע מושג, ושאלתי נשאלה מלכתחילה כיוון שלא הייתי בטוח באם זו טעות נוספת או אכן היקש לתגובתי אז. כבוד…
אך אם אנו מתייחסים לסמאח כדרגה גבוהה יותר מאשר סתם במאי רגיל, ולרוב כיום, מאכזב, אז פרנסיס ידידנו בעל השם הנשי בהחלט ובהחלט זכאי להיכנס לקטיגוריה זו- מספיק אמנם לומר אפוקליפסה עכשיו והסנדק, אבל דומני כי עוד כמה יצירות שלו ראויות לכבוד. אבל כמובן שלעולם לא אשכח את "ג'ק".
איני יודע אם זהו ספוילר, אך אומר רק זאת- אם אתה מעריץ ואוהד עבודתו הפילמאית של קופולה, אל, אבל בשום פנים ואופן, גם לא תחת איומי אקדח או הכנסת אריק שרון לממשלה, אל תזין עיניך במסך אשר מקרין את הסרט ולו בגרסה אילמת. הפגיעה, כמו שאתה וודאי מבין- חמורה.
''ג'ק'' - הרעיון לא רע, הביצוע כן
ג'ק אכן היה נפילה מביכה במיוחד של קופולה. למי שלא יודע, בתפקיד הראשי בו מופיע רובין וויליאמס בתור ילד בעל מחלה נדירה הגורמת לו להתפתח במהירות פי 4 מכל אדם ממוצע.
ברך אותי, אילן, כי חטאתי. ראיתי את "ג'ק" בקולנוע. כן, קראת נכון. ואם זה לא מספיק, בזמנו גם מצאתי אותו סרט טוב. לצערי, שוב קראת נכון. התירוץ שלי הוא שהייתי בן 14 בזמנו, ואהבתי כל סרט עם רובין וויליאמס.
מאז השתנו הרבה דברים. כיום הריני בחור בן 18 שיודע להעריך סרט גרוע, והתאמתי את "ג'ק" להגדרה באופן אוטומטי. במיוחד לאחר צפיה שניה, כאשר הסרט שודר בערוץ 2 לפני כשנתיים וחצי.
את הרעיון אני עדיין מוצא טוב, אבל התסריט מחוויר אותו לגמרי ומוציא ממנו כל עניין ומחליף אותו בקיטש עיסתי ודביק שמזמן לא נראה כמוהו על מסכי הקולנוע, וההרגשה הנלווית היא כבר מעל החמצה, אלא התעללות ברעיון טוב. פשוט ככה.
ועל כן אני חייב לצדד במר מעוז ולחזק את דבריו: אל תיכנעו לרעיון שנשמע (והדגש על נשמע) מעניין, כי הסרט לא.
אסיסי
פרנסיס (Francis) אינו שם נשי. הוא שם גברי בהחלט, ומתייחס בד"כ לפרנסיס הקדוש מאסיסי. ייתכן שהתבלבלת בינו לבין השם הנשי פרנסס (Frances).
הביקורת
אמנם לקח לי די הרבה זמן כי התלבטתי אם לראות את הסרט בקולנוע, אך כשהוא הגיע לדי וי די מיד לקחתי וראיתי.
רציתי מאוד לראות את הסרט משום שהיה לו את אחד הטריילרים הטובים בקולנוע.
בטריילר הזה היה הכל, בחורות יפיפיות, שיר נפלא, שחקנים גדולים (וודס, טרנר ודאנסט ) ופשוט הטריילר כבש אותי.
כמה חבל היה ליפול שוב למלכודת הטריילר.
הנפילה אמנם,לא היתה כל כך גדולה משום שהסרט עצמו לא כל כך גרוע, אלא פשוט מאכזב מאוד.
התסריט עצמו (הכביכול ידוע מראש) מצליח לשמור על המתח שלו, אך העריכה שלו לדעתי הביאה לכשלון.
דאנסט והאחיות שלה מופיעות בתחילת הסרט, כנערות צעירות בנות 13 עד 18, ואשר מתחילות עם בחורים צעירים מאוד (אשר נראים בערך בני 12)
מיד אחר כך ללא שום התבגרות לעין כלשהי של הבנות, הן בקולג ודאנסט אף מגדילה לעשות ושוכבת עם בחור, מעשנת חשיש ושותה אלכוהול.
עוד בעיה היא אשר אין בדיוק דמות אשר אחרייה אנחנו אמורים לעקוב.
דאנסט לא קיבלה תפקיד רציני, האחיות שלה לגמרי לא מדברות, גוש הארנט אהובה של דאנסט בסרט מתחיל להופיע רק במחצית הסרט ונעלם די הרבה לפני הסוף.
ההורים של האחיות (וודס וטרנר אשר שוב חוזרת על תפקידה הכה מאוס כבר של האם הקשוחה והמשוגעת) לא מופיעים מספיק ופשוט קשה למצוא דמות לעקוב אחרייה.
בסרט עצמו גם יש כביכול את המספר אשר הוא כנראה אחד הילדים הצעירים (וחבל שקופולה לא גילתה לנו מי הוא) וזה די מזכיר את "סליפרס" אך זה גם לא עוזר.
די חבל לדעתי שקופולה לא העלתה את גיל חבורת הבנים שעקבה אחר האחיות (גיל 12 לא בדיוק יוצר מתח בין הבנים לאחיות ) וזה מתח שיכל מאוד לעזור.
לסיכום, לדעתי קופולה רצתה ליצור אוירה קודרת ואפלה בסרט ובזה היא די הצליחה, אך היא נכשלה בתסריט אשר היה מלא בקטעים לא קשורים או שבאו מוקדם מדי או מאוחר מדי, ויצרו סרט מבולבל וכושל.
עין חדה ממליץ לוותר.
הביקורת
אכן, טריילר מפתה.
הסרט עצמו הצטיין דווקא בכך שהצליח לבנות מתח בשאלה "איך הן ימותו" (זה לא סוד גדול. מרכז הסרט הוא לא בשאלה "האם הן ימותו?" אלא "כיצד?").
הבעיה היא שהסוף של הסרט, שאמור לענות על השאלה ולזעזע בצורה כלשהי (ואין כוונתי לחלקי גופות מבותרות), מאכזב בקיצוניות. כל הסספנס שנבנה והצטבר – בשביל מה? בשביל לראות רגליים משתלשלות? כל הפואנטה התפספסה.
הביקורת
אבל ככה זה. בגיל ההתבגרות קורה לא פעם שבנות מתבגרות מהר ונראות מבוגרות מהבנים שאתם באותה כיתה (בעיקר אם הם חנונים)
קודם כל, בהחלט ייתכן
מצב של זוגיות או פלירטוט בין בן 12 ובת 17; דבר שני, זה לא כל-כך משנה כי כל הגילאים שם לא ברורים, גם של הבנות וגם של הבנים וגם כשהגילאים נאמרים במפורש – סיסיליה היא היחידה שנראית ומתנהגת בגילה (13) וגם בזה אני כבר לא בטוח. לאקס אמורה להיות בת 14 אבל עושה רושם של בת 17-20 לפחות. לכן זה לא משנה. ולמה אני בכלל מגיב על דיון כזה ישן? סתם מצאתי את הביקורת במסגרת נוסטלגיה לימיו הראשונים של האתר והתאכזבתי, ועוד מדן ברזל הגדול לא פחות. הוא מתלונן שאין תוכן בסרט אבל גם אין מספיק תוכן בביקורת שמנמק זאת, כלומר הוא לא חייב לאהוב את הסרט אבל נימוקים ממש אין פה וחבל כי זה דן ברזל. במחשבה שנייה כבר מזמן אין ביקורות חדשות שלו באתר (שידוע לי) וגם זה חבל.
נראה אתכם
משהו יכול לענות לי מה היה השיר הנפלא שהיה בטריילר של הסרט הזה???
אני חושב שהוא של AIR אבל אני לא זוכר מהו שם השיר וזה משגע אותי!
אתמול ראיתי את הסרט בערוץ הסרטים
וגם שם לא היה כתוב מהו שם הסרט. רק "original score by Air". אני רק יודעת שהחבר שלי לא מפסיק להמהם אותו כבר 24 שעות ברצף. אכן שיר מהמם והחלק הכי טוב בסרט.
שם השיר, כמובן.
כבר מאוחר.
אם את עדיין רוצה לדעת, אז אני מנחשת שאת מתייחסת לPlayground Love. הורדתי אותו 5 דקות אחרי שראיתי את הסרט בפעם הראשונה, והוא הסיבה המרכזית שאני רוצה לקנות את הפסקול של הסרט. זה, וגם Come Sail Away שהוא שיר מגניב.
אז זהו, שלא
הייתי בטוחה שככה קוראים לו, למרות שלא היה קשה לנחש. תודה.
נראה אתכם
שמו של השיר הוא
של air
כמובן שזה
שעשה הסיטוריה
לא ממש מסכימה...
בסך הכל נהניתי מהסרט, למרות שמיד אחרי שהוא נגמר לא ממש ידעתי מה אני חושבת עליו, אבל אחרי זה הסתבר לי שאהבתי. אני חושבת שדי בעדינות, ובלי יומרנות רבה מדי, הסרט מצליח להגיד משהו… המשהו הזה (כדי לא להשאר בערפל) קשור למידה המועטה שאנחנו יכולים להבין אנשים אחרים בלי שאנחנו חלק קרוב מחייהם. הסרט מדבר על ההתסתכלות החיצונית הבלתי נמנעת שיש לנו על אנשים אחרים,
ולכן מדבר גם על בדידות…
אני חושבת שגם אם צפוי שכולן יתאבדו, זה לא הופך את הסרט לצפוי או לשגרתי. אני ממליצה לצפות בו.
באמת ביקורת מגוכחת
קוראי עין הדג היקרים, אתם מתבקשים להתעלם מהביקורת השלילית שכתבתי על הסרט, מאחר ומסתבר שמי שלא אוהב את "חמש ילדות יפות" הוא בהכרח אדם שטחי וחסר מוח, ואינני רוצה להיחשב ככזה, בעיקר לא בעיני סיגל, שמבינה כל כך הרבה ביחסי אנוש בסיסיים בין בני אדם. כל כך הרבה עד שנראה לה הגיוני להלבין את פניו של אדם שהיא אינה מכירה ברבים באופן אישי רק מאחר והוא לא אהב סרט שהיא כן אהבה.
אז מעתה ועד עולם, זיכרו נא כי אנוכי, דן ברזל, אוהב את הסרט "חמש ילדות יפות", ואינני אדם שטחי וחסר מוח כלל וכלל. וסיגל יקרה, עברי נא על ביקורות נוספות שכתבתי כדי להודיע לי האם אני צריך לשנות בשבילך את דעתי על עוד כמה סרטים.
ואם תרצי משום מה להקשיב לאחרים ולא רק לעצמך, את מוזמנת לנסות לפתוח דיון על הדעות שלך במקום לזרוק אותן לחלל האוויר ולטרוק את הדלת אחרייך.
וברוכה הבאה לאתר.
הסרט סבבה אבל גם דן.
יכול להיות,
אבל זה לא מונע מהסרט להיות משעמם פחד…
אני
לא מסכים עם הביקורת. יכול להיות שזה בגלל שלא ראיתי מההתחלה, ולכן גם לא ידעתי מה הולך לקרות בסוף, אבל הסרט דווקא די עניין אותי, ובאמת שלא היה קטע שנמשך יותר מדי לדעתי, למרות שהרגשתי שהיה שינוי מהיר מדי בקצב אחרי נשף הסיום (זה ספויילר?)
לא שינוי מהיר מדי.
*שינוי*. הפעם הראשונה בסרט שקורה משהו.
—
עם כל הכבוד לקירסטין דאנסט, אייר, ג'וש הארטנט והרעיון המעניין (בעיני. ממש ציפיתי לראות אותו), הסרט הזה משעמם פחד.
כל אחד
והטעם שלו אני מניח. אני אהבתי.
סרט גאוני
הסרט "חמש ילדות יפות" הוא סרט גאוני לפי דעתי, צפיתי בו לפחות 4 פעמים וכל פעם אני נהנית מחדש… זה סרט שאף פעם לא נמאס.. כל פעם שצופים בו מחדש שמים לב לנקודה שלא נראתה קודם. מומלץ….
שאלה קטנה, מישהו יודע מה שם השיר או 'האקורד וחצי' שמושמעים בסרט?
יש בימד''ב את רשימת השירים.
תוכלי להגיע אליה מכאן:
http://us.imdb.com/Soundtracks?0159097
ואם אני זוכר נכון, השיר הכי מפורסם שם הוא Playground Love של Air, ובצדק.
למה שמת לב בצפייה האחרונה, למשל?
מצחיק להודות
אבל רכשתי את הפסקול לסרט הזה ממש כשהוא יצא,אל תשאלו אותי מתי-אבל צפיתי בו רק לפני שלושה ימים.
אני מתקשה להתנגד לביקורת של הברזל,ולא שלא ניסיתי.
פשוט הדברים שהוא כתב נכונים.
אני אישית התאכזבתי כפול,פשוט בפסקול נותנים המון דברים על הסרט בצורת משפטים ממנו,כאלה שנותנים תחושה של זרימה בסרט=אחת שלא הייתה בסרט עצמו.
הפסקול הוא אכן אחד הפסקולים הטובים ששמעתי ,מהלהקה שאני הכי אוהבת.
הבנות יפיפיות,הטרנר מראה שהיא יכולה גם להשמין וג'יימס וודס יודע להאפיר-יותר מזה לא ראיתי בסרט.
לגבי השם של הבמאית וכל העניין ההוא,עדיפ היה לא לעשות שימוש בשמה של אביה,אצלי זה לא יצר ציפיות,אבל כשגיליתי בסיום שהיא הבמאית,נו זה תקע עוד מסמר בארון-ואולי אני אשמה בציפיות רק בגלל שהיא ביתו=היא לא אשמה בזה.
בקיצור-לכו לשמוע את הפסקול,אתן תודו לי!
והנה אני
התחלתי לקרוא את הספר עליו מבוסס הסרט, ששכב אצלי על המדף איזה שנה-פלוס. אחלה ספר, לא פחות ולא יותר טוב מהסרט (בינתיים לפחות), שהוא אגב אחד מהסרטים האהובים עלי מהשנים האחרונות. מסתבר שהסרט שחזר את הספר לא רק מבחינת התוכן, אלא גם סגנון הכתיבה תורגם לאמצעים ויזואליים שהם שווה הערך המושלם של מילותיו של ג'פרי יוג'נידס.
אולי כדאי להכניס את הסרט לרשימה המתהווה של נונין, כי (והנה מגיע החלק המתנשא והפלצני) הביקורת והדיון בסרט פה פשוט מתחת לכל ביקורת, עם העלאת טיעונים לא רלוונטיים ברמה של בי"ס יסודי. חוסר מתח? חבל שקופולה לא גילתה מי המספר? כאילו מה?
אני חייב להודות שגם אני אהבתי את הסרט
אבל אינני אוהב את הסגנון התוקפני שלך כלפי מי שלא אהב אותו.
מבחינתי זהו סרט אווירה, שצריך להיכנס אליו, לזרום לתוך העולם המסתורי הזה של הפרבר האמריקני. קצת כמו 'אני והח'ברה' המחפש-תמימות-אבודה. וקירסטין דאנסט המדהימה. אבל אני לא רואה ממש סיבה להיכנס לדיון עליו, ואני מבין שיש מי שלא התחבר… קורה.
רגע
אם יש לך בעיה עם הביטוי של האישיות המלבבת שלי דרך התגובות שאני כותב, יש לזה רק פתרון אחד. אמוטיקון מיוחד, רק בשבילי, שבעזרתו תהיה לי אפשרות להזהיר אנשים מהתפרצויות ravy פוטנציאליות.
בקשר לקשר שמצאת עם "אני והחבר'ה", אני ממש לא רואה את זה. אין שום תמימות אבודה. אלא אם כן מתעקשים לייחס תכונות של חיפוש תמימות אבודה לכל סרט או ספר שמתרחש בעבר ומתאר את חייהם של ילדים, אי אפשר ממש להסיק את זה מהסרט עצמו. הסרט-ספר מתרחשים לפני עשרים שנה בגלל שהם מבוססים על ההנחה שעבר הרבה זמן בין ההתרחשויות "בעבר" לבין ההתעסקות הכפייתית של הילדים הבוגרים בבנות ליסבון "בהווה". פשוט, לא?
לא הבנתי מה אתה רוצה.
בשני הסרטים יש הסתכלות נוסטלגית, תוך אידיאלזציה מצד אחד ואיזושהי אימה מצד שני, של חיי ילדים בפרבר אמריקני שבו "לא קורה כלום" למראית עין, בשנות התמימות האמריקניות. כן, זה יכול לכלול הרבה סרטים/ספרים, אבל במקרה הזה הדבר בלט לעיני.
למה חשוב להתבסס על הנחת מעבר הזמן בין ההתרחשות להתעסקות הכפייתית של הילד הבוגר בבנות ליסבון? מה הקשר?
אלא אם כן הכוונה היא למה שאני התכוונתי אליו – ההתפוררות הצפויה של התמימות האמריקנית.
אה.
הסרט עוסק בחפירה הכפייתית של הילדים הבוגרים בעבר. אם אתה רואה הסתכלות נוסטלגית בסרט, אתה רואה את זה לא בגלל שהנוסטלגיה היא של הסרט עצמו או של הבמאית אלא של דמו(יו)ת המספר(ים). הסרט הוא לא אובייקטיבי וחלק משמעותי מהפואנטה, אם לא רובה, היא בחינה של אותה הסתכלות מבחוץ. הסיפור מתרחש בעבר, כאשר המספרים היו ילדים-נערים, הקריינות מתרחשת בהווה כשהם מבוגרים ועדיין לא הפסיקו להתעסק בהתאבדויות.
ההתפוררות של התמימות האמריקאית זה טוב ויפה, אבל איפה אתה רואה תמימות ב"עבר" של הסרט, איפה ההתפוררות שלה ומה ההשלכות של אותה התפוררות? האולד-פאשניות המוגזמת של קתלין טורנר נראת מיושנת ובולטת מאוד גם יחסית לשנות השבעים. הסקס והסמים נמצאים גם לפני, וכו.
אבל לזה התכוונתי!
(נראה לי שאנחנו מגיעים פה לדיון עקר, שהוא בעצם הסכמה במסווה)
גם אני. שניהם.
מאד אהבתי את הסרט וראיתי אותו פעמיים (אם כי בבטחת מיטתי בסינמה של הדיגיטל בכבלים). אני מסכימה עם ravy לגבי כמה מהדברים שהוא כתב ונחרדת מעצמי שכך הוא הדבר, כי בדרך כלל הוא רק מצליח להרגיז אותי עם הפלצנות שלו והאנטגוניזם הגורף. הסרט הוא בהחלט אחד מהסרטים האלה שהעלילה היא לא דבר עיקרי בו כמו בסרטים אחרים. מהבחינה הזו הוא מזכיר את "אודות שמידט". רענן שקד כתב עליו ביקורת וקיבל תגובות נזעמות מהקוראים על כך שספיילר להם את העלילה. נו באמת, זה לא שהוא הסגיר את זהות הרוצח בסרט בלשי או את גורל האנושות בסרט פעולה. הסרט הוא כל כך לא סרט שבו זה קורה ואז זה קורה ובסוף זה קורה וזו הפואנטה.
הפסקול של אייר (אותם שמעתי ואהבתי הרבה לפני הסרט) אכן מוצלח אם כי שיר הנושא והקליפ שלו קצת קיטשיים מדי (בהשוואה לאייר, כן? לא בהשוואה ל-Corrs). כנראה שזה לא סרט לכל אחד (בלי לפגוע בכבודו של כל אחד. על טעם ועל ריח).
שוב, בעניין ספוילרים
את 'חמש ילדות יפות' לא ראיתי ואין לי דעה עליו. אבל שום סרט לא נועד שייראו אותו עם ידיעה מראש של העלילה, גם אם העלילה "לא חשובה". בין אם מדובר בזהות הרוצח או בפרטי עלילה כמו בסרט הזה, ההתייחסות והתגובה לסרט של צופה שיודע מה יקרה שונות לחלוטין מאלו של צופה שלא מגיע עם ידע מוקדם. ואם הבמאית היתה רוצה שנדע מראש מה קרה בסוף, היא היתה מספרת לנו את זה כבר בהתחלה, כמו שבאמת קורה בהרבה סרטים. ספוילרים הם, כשמם, ספוילרים, ואין להם מקום בביקורות קולנוע. אפילו אם לא מדובר בסרט מתח.
לא הבנתי
הספוילר הוא עצם ההתאבדות? אבל השם האנגלי המקורי מספיילר את החלק הזה, בשם העברי החליטו משום מה להסתיר. אז באותה מידה אי אפשר להתייחס אליו בשמו המקורי?
כמו שאמרתי,
לא ראיתי את הסרט ולא קראתי את הביקורת ההיא. אני לא יודע באיזה ספוילר מדובר. בכל מקרה, זה שידוע מראש (לפי השם) שבסרט יהיו מקרי התאבדות לא מסגיר מי יתאבד, מתי, איך ולמה.
כן, אבל כאן זה לא ממש ספוילר,
מכיוון שדקות הפתיחה של הסרט מסגירות הרבה מעובדת ההתאבדות. ללא ספק, כתיבת אופן ההתאבדות או משהו כזה הייתה ספוילר.
רציתי לדעת איך קוראים לסרט 5 ילדות יפות באנגלית..
מה השם המקורי שלו?
תענו לי בקשה
עזרה!
שלום לכוווולם
אני מחפשת כבר איזה חודשיים ציטוטים מהסרט, ואני אשמח מאוד אם מישהו ייתן לי שם של אתר שאני אוכל למצוא בו כאלה..
תודה מראש..נואשת
גוגל הכי חכם.
http://www.google.com/search?num=30&hl=en&ie=UTF-8&oe=UTF-8&newwindow=1&safe=off&q=%22The+Virgin+Suicides%22+quotes&spell=1
ולמשל –
http://www.atlyrics.com/quotes/v/virginsuicidesthe.html
http://www.moviequotes.com/repository.cgi?pg=3&tt=3543
גם בימד''ב יש קצת.
למשל: http://www.imdb.com/title/tt0159097/quotes
זה הסרט האהוב עליי..
ברור ש 99% מהאנשים שראו אותו לא מבינים למה..
אבל זה כל הקטע של הסרט הזה שהוא לא מובן..לקחו פשוט 5 שחקניות מהממות ונתנו להם למות בשלווה אחת אחרי השנייה.. כמובן שבלונדיניות לא מדממות..
סרט יפה וכדי להבין אותו צריך לראות… דווקא הטקסט מגניב ביותר
לגבי מה שאמרו כאן, שאין לסרט עלילה ושזה סתם מוות בלונדיני…
אני חושבת שמי שלא ראה את הסרט מזוית קצת שונה הוא הפסיד. בסרט לפעמים לא חייב דווקא להיות עלילה מסויימת או מתח… יש רעיון נסתר שעומד מאחורי זה וכל הכיף לפעמים זה לנסות להבין את המסר המעורפל והבלתי מובן שמסתתר…
סרט מקסים ויפה, שאתמול אגב ראיתי אותו בפעם החמישית, וכל פעם שאני רואה אותו עוד פעם – הוא מוביל אותי למחשבות מעניינות.
ובמקרה הזה, מה הוא אותו רעיון נסתר?
ובמקרה הזה, מה הוא אותו רעיון נסתר?
חוץ מזה שזה סרט שמספר סיפור, שזה יפה כשלעצמו, כי לפעמים מרוב מסרים נסתרים לרבבותיהם וניואנסים, שוטים מתוחכמים וקריצות לסרטים אחרים, הבמאי שוכח לעשות את זה (לקחת אוויר). אז חוץ מזה (והסרט גם יפהפה). הוא מעביר ביקורת על תרבות הפרברים האמריקאית, על הורים שחונקים את הילדים שלהם, על התבגרות בארה"ב הפוריטנית והפרוטסטנטית. אבל שוב פעם, זה לא סרט דידקטי שבא לחנך ולכן כל זה יושב בצד. זה סרט יפה.
ואגב
כל ההתעסקות כאן בשם של הבמאית, ומי אבא שלה וכו' נראית לי קצת מיותרת. סרט הוא סרט, לא משנה מי עשה אותו ומי האבא שלו.
ההתעסקות בשם הבמאית
הגיעה בדיוק מאותה טענה – האם אתה בטוח שהסרט הזה היה זוכה לאותה תהודה (או האם הוא בכלל היה נעשה) אלמלא אבא קופולה? ההרגשה שלי הייתה שלא. ומאחר וכפי שאמרת "סרט זה סרט", אני הרגשתי שבתור סרט, הוא ממש לא ראוי לתהודה שלה הוא זכה. אך בתור סרט של "הבת של", הוא כבר מסביר חלק מההייפ. אך ברור שישנם כאלו שמרגישים אחרת, ושיהיה להם בכיף.
תגידו מה שתגידו...
בעייני זה סרט מקסים.
עצוב ואותנטי.
שלא כמו סרטים מפוצצים בפרטים ובעלילה, הסרט הזה הוא כמו החיים-לא קורה בו משהו מיוחד, ובעייני זה רק הופך אותו לעוד יותר יפה.
יותר ממקסים,
גאוני. רצוף ביופי, יחד עם הדרמטיות השקטה, העדינה… לא יודעת, הסרט הזה הוא פשוט בין הסרטים הטובים שראיתי בחיי. יש ויהיו מאובזרים ממנו (לכל מי שחיפש דם) ומתוקצבים, אבל היופי השקט הזה, העלילה המתחפשת לפשוטה ("הבנות מתאבדות כי אמא שלהן סגרה אותן בבית"), וכל הרבדים הנגלים לאט, חודרים כל כך עמוק, שהערך של הסרט עולה בכל צפייה… יפהפה ופשוט.
אני מסכימה עם הביקרות
סרט משעמם, לא חשוב כמה השחקנים המגלמים את הדמויות נאים (חוץ מדני דה ויטו שהוא לא נאה, אך הופעת האורח הקצרצרה שלו היה השיא שבסרט), הסרט פשוט גרוע.
בניגוד לדעה הרווחת, אני מעדיפה את השם המתורגם, "חמש ילדות יפות", מאשר השם המקורי "בתולות מתאבדות". אילו לא הייתי יודעת על השם האנגלי אולי הסרט היה מכיל שמץ של הפתעה…
אני ממש לא אהבתי את הסרט, מדכא וחסר טעם…
אני מבינה שיש אנשים שאוהבים את זה, זה הכל תלוי בטעם.
אני רק ראיתי את הסרט הזה בגלל שרקדתי ריקוד שמבוסס עליו ורציתי לדעת את הסיפור…
מה להגיד??
אני יגיד שזה בין הסרטים האהובים עליי…
שזה באמת עניין של טעם כי אני מאוד אוהבת סרטים כאלה…
ולא רק זה שיש שם את השחקנית האהובה עליי (קריסטן דאנסט) אז אי אפשר לדבר איתי.
אבל בסך הכול אהבתי, סרט נחמד.
''סופי'לה עשתה סרט ואבא'לה הפיק לה''?
למה צריך להיות כל כך אגרסיביים? למה להיכנס בבמאית באופן אישי? אתה מכיר אותה? היא עשתה לך משהו? זה באמת נחוץ, הנימה השוביניסטית-מתנשאת הזאת? זה כמו לכתוב ביקורת על סרט שמתמקדת בזה שהבמאי שמן ויש לו זין קטן.
אני אחרי צפייה בסרט, ומה שהכי חיכתי זה קריאה בביקורות כי;
לא הבנתי את רוב מה שהלך בסרט – אולי כי לא היה ככ מה להבין.
הרי , הבנות גודלו בתנאים נוקשים, והם נשארות כך עד מותם,
ועלילת הבנים, ובכן, לא מעניינת.
הדבר שהכי ריגש אותי בסרט הוא הרומן בין לוקס וטריפ (דאנסט והחתיך), שהם היחידות שהתחברתי אליהן, וגם לקו עלילה, שהתקדם בשלו.
זה לא שלא קורה כלום בסרט – הוא בדפוס שונה, מילים שונות, לא מוכרות לנו, אך גם לא מחדשות משהו.
לא לא נהנתי, אך גם לא נהנתי.